www/gnu po/gnu.translist po/manifesto.translist...

[Ineiev]

CVSROOT:        /web/www
Module name:    www
Changes by:     Ineiev <ineiev> 21/11/23 05:05:25

Modified files:
        gnu/po         : gnu.translist manifesto.translist 
                         gnu-linux-faq.translist why-gnu-linux.translist 
                         linux-and-gnu.translist 
Removed files:
        gnu            : gnu.mk.html gnu.kn.html manifesto.mk.html 
                         manifesto.he.html gnu-linux-faq.he.html 
                         why-gnu-linux.he.html linux-and-gnu.he.html 
                         linux-and-gnu.zh-tw.html linux-and-gnu.tl.html 
                         linux-and-gnu.sl.html 

Log message:
        Remove obsolete translations.

CVSWeb URLs:
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/gnu.mk.html?cvsroot=www&r1=1.9&r2=0
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/gnu.kn.html?cvsroot=www&r1=1.10&r2=0
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/manifesto.mk.html?cvsroot=www&r1=1.8&r2=0
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/manifesto.he.html?cvsroot=www&r1=1.9&r2=0
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/gnu-linux-faq.he.html?cvsroot=www&r1=1.11&r2=0
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/why-gnu-linux.he.html?cvsroot=www&r1=1.7&r2=0
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/linux-and-gnu.he.html?cvsroot=www&r1=1.13&r2=0
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/linux-and-gnu.zh-tw.html?cvsroot=www&r1=1.6&r2=0
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/linux-and-gnu.tl.html?cvsroot=www&r1=1.12&r2=0
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/linux-and-gnu.sl.html?cvsroot=www&r1=1.11&r2=0
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/po/gnu.translist?cvsroot=www&r1=1.23&r2=1.24
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/po/manifesto.translist?cvsroot=www&r1=1.19&r2=1.20
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/po/gnu-linux-faq.translist?cvsroot=www&r1=1.21&r2=1.22
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/po/why-gnu-linux.translist?cvsroot=www&r1=1.22&r2=1.23
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/po/linux-and-gnu.translist?cvsroot=www&r1=1.21&r2=1.22

Patches:
Index: po/gnu.translist
===================================================================
RCS file: /web/www/www/gnu/po/gnu.translist,v
retrieving revision 1.23
retrieving revision 1.24
diff -u -b -r1.23 -r1.24
--- po/gnu.translist    15 Mar 2020 18:34:41 -0000      1.23
+++ po/gnu.translist    23 Nov 2021 10:05:24 -0000      1.24
@@ -13,9 +13,7 @@
 <span dir="ltr">[hr]&nbsp;<a lang="hr" hreflang="hr" 
href="/gnu/gnu.hr.html">hrvatski</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[it]&nbsp;<a lang="it" hreflang="it" 
href="/gnu/gnu.it.html">italiano</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[ja]&nbsp;<a lang="ja" hreflang="ja" 
href="/gnu/gnu.ja.html">日本語</a> &nbsp;</span>
-<span dir="ltr">[kn]&nbsp;<a lang="kn" hreflang="kn" 
href="/gnu/gnu.kn.html">ಕನ್ನಡ</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[ko]&nbsp;<a lang="ko" hreflang="ko" 
href="/gnu/gnu.ko.html">한국어</a> &nbsp;</span>
-<span dir="ltr">[mk]&nbsp;<a lang="mk" hreflang="mk" 
href="/gnu/gnu.mk.html">македонски</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[ml]&nbsp;<a lang="ml" hreflang="ml" 
href="/gnu/gnu.ml.html">മലയാളം</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[nb]&nbsp;<a lang="nb" hreflang="nb" 
href="/gnu/gnu.nb.html">bokmål</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[nl]&nbsp;<a lang="nl" hreflang="nl" 
href="/gnu/gnu.nl.html">Nederlands</a> &nbsp;</span>
@@ -42,9 +40,7 @@
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="hr" hreflang="hr" 
href="/gnu/gnu.hr.html" title="hrvatski" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="it" hreflang="it" 
href="/gnu/gnu.it.html" title="italiano" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="ja" hreflang="ja" 
href="/gnu/gnu.ja.html" title="日本語" />
-<link rel="alternate" type="text/html" lang="kn" hreflang="kn" 
href="/gnu/gnu.kn.html" title="ಕನ್ನಡ" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="ko" hreflang="ko" 
href="/gnu/gnu.ko.html" title="한국어" />
-<link rel="alternate" type="text/html" lang="mk" hreflang="mk" 
href="/gnu/gnu.mk.html" title="македонски" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="ml" hreflang="ml" 
href="/gnu/gnu.ml.html" title="മലയാളം" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="nb" hreflang="nb" 
href="/gnu/gnu.nb.html" title="bokmål" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="nl" hreflang="nl" 
href="/gnu/gnu.nl.html" title="Nederlands" />

Index: po/manifesto.translist
===================================================================
RCS file: /web/www/www/gnu/po/manifesto.translist,v
retrieving revision 1.19
retrieving revision 1.20
diff -u -b -r1.19 -r1.20
--- po/manifesto.translist      15 Mar 2020 18:34:42 -0000      1.19
+++ po/manifesto.translist      23 Nov 2021 10:05:24 -0000      1.20
@@ -10,12 +10,10 @@
 <span dir="ltr">[el]&nbsp;<a lang="el" hreflang="el" 
href="/gnu/manifesto.el.html">ελληνικά</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[es]&nbsp;<a lang="es" hreflang="es" 
href="/gnu/manifesto.es.html">español</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[fr]&nbsp;<a lang="fr" hreflang="fr" 
href="/gnu/manifesto.fr.html">français</a> &nbsp;</span>
-<span dir="ltr">[he]&nbsp;<a lang="he" hreflang="he" 
href="/gnu/manifesto.he.html">עברית</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[hr]&nbsp;<a lang="hr" hreflang="hr" 
href="/gnu/manifesto.hr.html">hrvatski</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[it]&nbsp;<a lang="it" hreflang="it" 
href="/gnu/manifesto.it.html">italiano</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[ja]&nbsp;<a lang="ja" hreflang="ja" 
href="/gnu/manifesto.ja.html">日本語</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[ko]&nbsp;<a lang="ko" hreflang="ko" 
href="/gnu/manifesto.ko.html">한국어</a> &nbsp;</span>
-<span dir="ltr">[mk]&nbsp;<a lang="mk" hreflang="mk" 
href="/gnu/manifesto.mk.html">македонски</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[nl]&nbsp;<a lang="nl" hreflang="nl" 
href="/gnu/manifesto.nl.html">Nederlands</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[pl]&nbsp;<a lang="pl" hreflang="pl" 
href="/gnu/manifesto.pl.html">polski</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[pt-br]&nbsp;<a lang="pt-br" hreflang="pt-br" 
href="/gnu/manifesto.pt-br.html">português</a> &nbsp;</span>
@@ -39,12 +37,10 @@
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="el" hreflang="el" 
href="/gnu/manifesto.el.html" title="ελληνικά" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="es" hreflang="es" 
href="/gnu/manifesto.es.html" title="español" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="fr" hreflang="fr" 
href="/gnu/manifesto.fr.html" title="français" />
-<link rel="alternate" type="text/html" lang="he" hreflang="he" 
href="/gnu/manifesto.he.html" title="עברית" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="hr" hreflang="hr" 
href="/gnu/manifesto.hr.html" title="hrvatski" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="it" hreflang="it" 
href="/gnu/manifesto.it.html" title="italiano" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="ja" hreflang="ja" 
href="/gnu/manifesto.ja.html" title="日本語" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="ko" hreflang="ko" 
href="/gnu/manifesto.ko.html" title="한국어" />
-<link rel="alternate" type="text/html" lang="mk" hreflang="mk" 
href="/gnu/manifesto.mk.html" title="македонски" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="nl" hreflang="nl" 
href="/gnu/manifesto.nl.html" title="Nederlands" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="pl" hreflang="pl" 
href="/gnu/manifesto.pl.html" title="polski" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="pt-br" hreflang="pt-br" 
href="/gnu/manifesto.pt-br.html" title="português" />

Index: po/gnu-linux-faq.translist
===================================================================
RCS file: /web/www/www/gnu/po/gnu-linux-faq.translist,v
retrieving revision 1.21
retrieving revision 1.22
diff -u -b -r1.21 -r1.22
--- po/gnu-linux-faq.translist  15 Mar 2020 18:34:41 -0000      1.21
+++ po/gnu-linux-faq.translist  23 Nov 2021 10:05:24 -0000      1.22
@@ -8,7 +8,6 @@
 <span dir="ltr">[de]&nbsp;<a lang="de" hreflang="de" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.de.html">Deutsch</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[es]&nbsp;<a lang="es" hreflang="es" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.es.html">español</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[fr]&nbsp;<a lang="fr" hreflang="fr" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.fr.html">français</a> &nbsp;</span>
-<span dir="ltr">[he]&nbsp;<a lang="he" hreflang="he" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.he.html">עברית</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[hr]&nbsp;<a lang="hr" hreflang="hr" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.hr.html">hrvatski</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[it]&nbsp;<a lang="it" hreflang="it" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.it.html">italiano</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[ja]&nbsp;<a lang="ja" hreflang="ja" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.ja.html">日本語</a> &nbsp;</span>
@@ -31,7 +30,6 @@
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="de" hreflang="de" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.de.html" title="Deutsch" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="es" hreflang="es" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.es.html" title="español" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="fr" hreflang="fr" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.fr.html" title="français" />
-<link rel="alternate" type="text/html" lang="he" hreflang="he" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.he.html" title="עברית" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="hr" hreflang="hr" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.hr.html" title="hrvatski" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="it" hreflang="it" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.it.html" title="italiano" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="ja" hreflang="ja" 
href="/gnu/gnu-linux-faq.ja.html" title="日本語" />

Index: po/why-gnu-linux.translist
===================================================================
RCS file: /web/www/www/gnu/po/why-gnu-linux.translist,v
retrieving revision 1.22
retrieving revision 1.23
diff -u -b -r1.22 -r1.23
--- po/why-gnu-linux.translist  12 Oct 2021 17:32:22 -0000      1.22
+++ po/why-gnu-linux.translist  23 Nov 2021 10:05:24 -0000      1.23
@@ -11,7 +11,6 @@
 <span dir="ltr">[es]&nbsp;<a lang="es" hreflang="es" 
href="/gnu/why-gnu-linux.es.html">español</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[fa]&nbsp;<a lang="fa" hreflang="fa" 
href="/gnu/why-gnu-linux.fa.html">فارسی</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[fr]&nbsp;<a lang="fr" hreflang="fr" 
href="/gnu/why-gnu-linux.fr.html">français</a> &nbsp;</span>
-<span dir="ltr">[he]&nbsp;<a lang="he" hreflang="he" 
href="/gnu/why-gnu-linux.he.html">עברית</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[hr]&nbsp;<a lang="hr" hreflang="hr" 
href="/gnu/why-gnu-linux.hr.html">hrvatski</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[it]&nbsp;<a lang="it" hreflang="it" 
href="/gnu/why-gnu-linux.it.html">italiano</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[ja]&nbsp;<a lang="ja" hreflang="ja" 
href="/gnu/why-gnu-linux.ja.html">日本語</a> &nbsp;</span>
@@ -39,7 +38,6 @@
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="es" hreflang="es" 
href="/gnu/why-gnu-linux.es.html" title="español" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="fa" hreflang="fa" 
href="/gnu/why-gnu-linux.fa.html" title="فارسی" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="fr" hreflang="fr" 
href="/gnu/why-gnu-linux.fr.html" title="français" />
-<link rel="alternate" type="text/html" lang="he" hreflang="he" 
href="/gnu/why-gnu-linux.he.html" title="עברית" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="hr" hreflang="hr" 
href="/gnu/why-gnu-linux.hr.html" title="hrvatski" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="it" hreflang="it" 
href="/gnu/why-gnu-linux.it.html" title="italiano" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="ja" hreflang="ja" 
href="/gnu/why-gnu-linux.ja.html" title="日本語" />

Index: po/linux-and-gnu.translist
===================================================================
RCS file: /web/www/www/gnu/po/linux-and-gnu.translist,v
retrieving revision 1.21
retrieving revision 1.22
diff -u -b -r1.21 -r1.22
--- po/linux-and-gnu.translist  15 Mar 2020 18:34:42 -0000      1.21
+++ po/linux-and-gnu.translist  23 Nov 2021 10:05:24 -0000      1.22
@@ -12,7 +12,6 @@
 <span dir="ltr">[es]&nbsp;<a lang="es" hreflang="es" 
href="/gnu/linux-and-gnu.es.html">español</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[fa]&nbsp;<a lang="fa" hreflang="fa" 
href="/gnu/linux-and-gnu.fa.html">فارسی</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[fr]&nbsp;<a lang="fr" hreflang="fr" 
href="/gnu/linux-and-gnu.fr.html">français</a> &nbsp;</span>
-<span dir="ltr">[he]&nbsp;<a lang="he" hreflang="he" 
href="/gnu/linux-and-gnu.he.html">עברית</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[hr]&nbsp;<a lang="hr" hreflang="hr" 
href="/gnu/linux-and-gnu.hr.html">hrvatski</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[id]&nbsp;<a lang="id" hreflang="id" 
href="/gnu/linux-and-gnu.id.html">Indonesia</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[it]&nbsp;<a lang="it" hreflang="it" 
href="/gnu/linux-and-gnu.it.html">italiano</a> &nbsp;</span>
@@ -25,15 +24,12 @@
 <span dir="ltr">[pt-br]&nbsp;<a lang="pt-br" hreflang="pt-br" 
href="/gnu/linux-and-gnu.pt-br.html">português</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[ro]&nbsp;<a lang="ro" hreflang="ro" 
href="/gnu/linux-and-gnu.ro.html">română</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[ru]&nbsp;<a lang="ru" hreflang="ru" 
href="/gnu/linux-and-gnu.ru.html">русский</a> &nbsp;</span>
-<span dir="ltr">[sl]&nbsp;<a lang="sl" hreflang="sl" 
href="/gnu/linux-and-gnu.sl.html">slovenščina</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[sq]&nbsp;<a lang="sq" hreflang="sq" 
href="/gnu/linux-and-gnu.sq.html">Shqip</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[sr]&nbsp;<a lang="sr" hreflang="sr" 
href="/gnu/linux-and-gnu.sr.html">српски</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[ta]&nbsp;<a lang="ta" hreflang="ta" 
href="/gnu/linux-and-gnu.ta.html">தமிழ்</a> &nbsp;</span>
-<span dir="ltr">[tl]&nbsp;<a lang="tl" hreflang="tl" 
href="/gnu/linux-and-gnu.tl.html">Tagalog</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[tr]&nbsp;<a lang="tr" hreflang="tr" 
href="/gnu/linux-and-gnu.tr.html">Türkçe</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[uk]&nbsp;<a lang="uk" hreflang="uk" 
href="/gnu/linux-and-gnu.uk.html">українська</a> &nbsp;</span>
 <span dir="ltr">[zh-cn]&nbsp;<a lang="zh-cn" hreflang="zh-cn" 
href="/gnu/linux-and-gnu.zh-cn.html">简体中文</a> &nbsp;</span>
-<span dir="ltr">[zh-tw]&nbsp;<a lang="zh-tw" hreflang="zh-tw" 
href="/gnu/linux-and-gnu.zh-tw.html">繁體中文</a> &nbsp;</span>
 </p>
 </div>' -->
 <link rel="alternate" type="text/html" href="/gnu/linux-and-gnu.html" 
hreflang="x-default" />
@@ -47,7 +43,6 @@
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="es" hreflang="es" 
href="/gnu/linux-and-gnu.es.html" title="español" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="fa" hreflang="fa" 
href="/gnu/linux-and-gnu.fa.html" title="فارسی" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="fr" hreflang="fr" 
href="/gnu/linux-and-gnu.fr.html" title="français" />
-<link rel="alternate" type="text/html" lang="he" hreflang="he" 
href="/gnu/linux-and-gnu.he.html" title="עברית" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="hr" hreflang="hr" 
href="/gnu/linux-and-gnu.hr.html" title="hrvatski" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="id" hreflang="id" 
href="/gnu/linux-and-gnu.id.html" title="Indonesia" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="it" hreflang="it" 
href="/gnu/linux-and-gnu.it.html" title="italiano" />
@@ -60,13 +55,10 @@
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="pt-br" hreflang="pt-br" 
href="/gnu/linux-and-gnu.pt-br.html" title="português" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="ro" hreflang="ro" 
href="/gnu/linux-and-gnu.ro.html" title="română" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="ru" hreflang="ru" 
href="/gnu/linux-and-gnu.ru.html" title="русский" />
-<link rel="alternate" type="text/html" lang="sl" hreflang="sl" 
href="/gnu/linux-and-gnu.sl.html" title="slovenščina" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="sq" hreflang="sq" 
href="/gnu/linux-and-gnu.sq.html" title="Shqip" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="sr" hreflang="sr" 
href="/gnu/linux-and-gnu.sr.html" title="српски" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="ta" hreflang="ta" 
href="/gnu/linux-and-gnu.ta.html" title="தமிழ்" />
-<link rel="alternate" type="text/html" lang="tl" hreflang="tl" 
href="/gnu/linux-and-gnu.tl.html" title="Tagalog" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="tr" hreflang="tr" 
href="/gnu/linux-and-gnu.tr.html" title="Türkçe" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="uk" hreflang="uk" 
href="/gnu/linux-and-gnu.uk.html" title="українська" />
 <link rel="alternate" type="text/html" lang="zh-cn" hreflang="zh-cn" 
href="/gnu/linux-and-gnu.zh-cn.html" title="简体中文" />
-<link rel="alternate" type="text/html" lang="zh-tw" hreflang="zh-tw" 
href="/gnu/linux-and-gnu.zh-tw.html" title="繁體中文" />
 <!-- end translist file -->

Index: gnu.mk.html
===================================================================
RCS file: gnu.mk.html
diff -N gnu.mk.html
--- gnu.mk.html 21 Jul 2019 17:15:33 -0000      1.9
+++ /dev/null   1 Jan 1970 00:00:00 -0000
@@ -1,162 +0,0 @@
-<!--#set var="PO_FILE" value=''
- --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/gnu.html"
- --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
- --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2002-09-24" -->
-
-<!--#include virtual="/server/header.mk.html" -->
-<!-- Parent-Version: 1.79 -->
-
-<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
-     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
-     The PO is archived in trans-coord task #14498 (file: mk-POs.tar.gz).
-     For more info, contact web-translators@gnu.org. -->
-
-<title>Оперативниот систем GNU - GNU Проект - 
Фондација за слободен софтвер</title>
-
-<style type="text/css" media="print,screen">
-<!--
-#dynamic-duo { display: none; }
-@media (min-width: 48em) {
-   #dynamic-duo {
-      display: block;
-      float: right;
-      width: 20em;
-      max-width: 40%;
-      text-align: center;
-      padding: .9em;
-      margin: .3em 0 1em 1.5em;
-      background: #f9f9f9;
-      border: .3em solid #acc890;
-   }
-   #dynamic-duo p strong {
-      font-size: 1.3em;
-   }
-   #dynamic-duo img { width: 100%; }
-}
--->
-<!--#if expr="$LANGUAGE_SUFFIX = /[.](ar|fa|he)/" -->
-<!--
-@media (min-width: 48em) {
-   #dynamic-duo {
-      float: left;
-      margin: .3em 1.5em 1em 0;
-   }
-} -->
-<!--#endif -->
-
-</style>
-
-<!--#include virtual="/gnu/po/gnu.translist" -->
-<!--#include virtual="/server/banner.mk.html" -->
-<!--#include virtual="/server/outdated.html" -->
-<h2>Оперативниот систем GNU</h2>
-
-<div id="dynamic-duo">
-
-<p><a href="/distros/free-distros.html">
-<img src="/graphics/gnu-and-penguin-color-300x276.jpg" alt="GNU и 
Линукс" /></a></p>
-<p><em><a href="/distros/free-distros.html">Слободни GNU/Linux
-дистрибуции</a></em>
-</p>
-</div>
-
-<ul>
-  <li><a href="/gnu/about-gnu.html">За оперативниот систем 
GNU</a></li>
-  <li><a href="/gnu/gnu-history.html">Преглед на GNU</a></li>
-  <li><a href="/gnu/thegnuproject.html">Историја за GNU 
проектот</a></li>
-  <li><a href="/gnu/initial-announcement.html">Најавата</a> за 
проектот.</li>
-  <li><a href="/gnu/manifesto.html">GNU манифест</a></li>
-  <li><a href="/gnu/byte-interview.html">BYTE интервју со Richard 
Stallman</a>
-(1986)</li>
-</ul>
-
-<h3><a id="gnulinux"></a>GNU и Линукс</h3>
-
-<ul>
-  <li><a href="/gnu/linux-and-gnu.html">Врската помеѓу GNU и 
Линукс</a></li>
-  <li><a href="/gnu/why-gnu-linux.html">Зошто „Линукс 
системот” се вика
-GNU/Linux</a></li>
-</ul>
-
-<h3><a id="misc"></a>Други теми поврзани со GNU</h3>
-
-<ul>
-  <li><a href="http://libreplanet.org/wiki/Group_list";>GNU/Linux и GNU/Hurd
-кориснички групи</a></li>
-</ul>
-
-<div style="clear:both"></div>
-<div class="translators-notes">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
- </div>
-</div>
-
-<!-- for id="content", starts in the include above -->
-<!--#include virtual="/server/footer.mk.html" -->
-<div id="footer">
-<div class="unprintable">
-
-<p>Ве молиме сите ваши FSF и GNU прашања да ги 
праќате на <a
-href="mailto:gnu@gnu.org";>&lt;gnu@gnu.org&gt;</a>. Постојат и <a
-href="/contact/">други начини</a> да контактирате 
со FSF. Ве молиме вашите
-коментари за веб страничите да ги праќате 
на <a
-href="mailto:webmasters@gnu.org";>&lt;webmasters@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-<p>
-<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
-        replace it with the translation of these two:
-
-        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
-        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
-        Please send your comments and general suggestions in this regard
-        to <a href="mailto:web-translators@gnu.org";>
-
-        &lt;web-translators@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-        <p>For information on coordinating and submitting translations of
-        our web pages, see <a
-        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-        README</a>. -->
-Please see the <a
-href="/server/standards/README.translations.html">Translations README</a>
-for information on coordinating and submitting translations of this 
article.</p>
-</div>
-
-<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
-     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
-     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
-     without talking with the webmasters or licensing team first.
-     Please make sure the copyright date is consistent with the
-     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
-     document was modified, or published.
-     If you wish to list earlier years, that is ok too.
-     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
-     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
-     year, i.e., a year in which the document was published (including
-     being publicly visible on the web or in a revision control system).
-     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
-     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
-<p>Copyright &copy; 2001 Free Software Foundation, Inc.</p>
-
-<p>This page is licensed under a <a rel="license"
-href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
-Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</p>
-
-<!--#include virtual="/server/bottom-notes.html" -->
-<div class="translators-credits">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
-Translated by ufo, http://www.linux.net.mk</div>
-
-<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
-Updated:
-
-$Date: 2019/07/21 17:15:33 $
-
-<!-- timestamp end -->
-</p>
-</div>
-</div>
-</body>
-</html>

Index: gnu.kn.html
===================================================================
RCS file: gnu.kn.html
diff -N gnu.kn.html
--- gnu.kn.html 8 Dec 2020 14:26:30 -0000       1.10
+++ /dev/null   1 Jan 1970 00:00:00 -0000
@@ -1,85 +0,0 @@
-<!--#include virtual="/server/header.kn.html" -->
-<!--#set var="DISABLE_TOP_ADDENDUM" value="yes" -->
-
-<title>ಗ್ನೂ ಯೋಜನೆಯ ಬಗ್ಗೆ - ಗ್ನೂ 
ಯೋಜನೆ - ಸ್ವತಂತ್ರ ತಂತ್ರಾಂಶ 
ಪ್ರತಿಷ್ಠಾನ</title>
-
-<!-- Fixed by hand on April 16, 2014:
-     - add out-of-date notice and disable top-addendum,
-     - s/footer-short/footer/,
-     - remove #translations,
-     - translist before banner.
-     Sept 10: update footer and link.
--->
-<!--#include virtual="/gnu/po/gnu.translist" -->
-<!--#include virtual="/server/banner.kn.html" -->
- <!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/gnu.html" -->
- <!--#set var="DIFF_FILE" value="" -->
- <!--#include virtual="/server/outdated.html" -->
-
-<h2>ಗ್ನೂ ಯೋಜನೆಯ ಬಗ್ಗೆ</h2>
-
-<h3 id="about">ಗ್ನೂ ಸಿಸ್ಟಂನ ಬಗ್ಗೆ 
ಮಾಹಿತಿ</h3>
-
-<ul>
-  <li><a href="/gnu/gnu-history.html">ಗ್ನೂನ ಒಂದು 
ಕಿರುಪರಿಚಯ</a></li>
-  <li><a href="/gnu/thegnuproject.html">ಗ್ನೂನ ಸುದೀರ್ಘ 
ಇತಿಹಾಸ</a></li>
-  <li><a href="/gnu/initial-announcement.html">ಮೊದಲ ಘೊಷಣೆ</a>
-      ಯೋಜನೆಯ ಬಗ್ಗೆ</li>
-  <li><a href="/gnu/manifesto.html">ಗ್ನೂ ಸಾರ್ವಜನಿಕ 
ಪ್ರಕಟನೆ</a></li>
-  <li><a href="/gnu/byte-interview.html">ಬೈಟ್ ಸಂವಾದ 
ರಿಚರ್ಡ್ ಸ್ಟಾಲ್ಮನ್ ರೊಡನೆ </a> 
(೧೯೮೬)</li>
-  <li><a href="/gnu/rms-lisp.html">ನನ್ನ ಲಿಸ್ಪ್ ಅ
ನುಭವಗಳು ಮತ್ತು ಗ್ನೂ ಈಮ್ಯಾಕ್ಸ್ 
ನ ಅಭಿವ್ುದ್ದಿ </a> (ಆರೆಮೆಸ್ 
ರವರಿಂದ, ೨೦೦೨)</li>
-</ul>
-
-<h3 id="gnulinux">ಗ್ನೂ ಮತ್ತು ಲಿನಕ್ಸ್</h3>
-
-<ul>
-  <li><a href="/gnu/linux-and-gnu.html">ಗ್ನೂ ಮತ್ತು 
ಲಿನಕ್ಸ್ ನ ನಡುವಿನ ಸಂಬಂದ</a></li>
-  <li><a href="/gnu/why-gnu-linux.html">ಏಕೆ &lsquo; 
ಲಿನಕ್ಸ್ ಸಿಸ್ಟಂ &rsquo; 
ಗ್ನೂ/ಲಿನಕ್ಸ್ ಎಂದೇ ಕರೆಯಲ್ವಡ 
ಬೇಕು</a></li>
-  <li><a href="/gnu/gnu-users-never-heard-of-gnu.html">ಗ್ನೂ 
ಎನ್ನುವುದನ್ನೇ ಕೇಳಿರದ ಗ್ನೂ 
ಬಳಕೆದಾರರು</a></li>
-  <li><a href="/gnu/gnu-linux-faq.html">ಗ್ನೂ/ಲಿನಕ್ಸ್ 
ಪ್ರಶ್ನಾವಳಿ</a></li>
-</ul>
-
-<h3 id="misc">ಇತರೆ ಗ್ನೂಗೆ ಸಂಬಂದ ಪಟ್ಟ 
ಆಧಾರಗಳು</h3>
-
-<ul>
-  <li><a href="/gnu/gnu-user-groups.html">ಗ್ನೂ/ಲಿನಕ್ಸ್ 
ಮತ್ತು ಗ್ನೂ/ಹರ್ಡ್ ಬಳಕೆದಾರರ 
ಗುಂಪುಗಳು</a></li>
-  <li><a 
href="http://libreplanet.org/wiki/Group_list";>ಸ್ವತಂತ್ರ 
ತಂತ್ರಾಂಶ ಬಳಕೆದಾರರ 
ಗುಂಪುಗಳು</a></li>
-</ul>
-
-</div>
-
-<!--#include virtual="/server/footer.kn.html" -->
-<div id="footer">
-<div class="unprintable">
-
-<p>
-ಎಫ್ ಎಸ್ ಎಫ್ &amp; ಗ್ನೂ 
ವಿಚಾರಣೆಗಳನ್ನು ಇಲ್ಲಿಗೆ ಕಳಿಸಿ
-<a href="mailto:gnu@gnu.org";>&lt;gnu@gnu.org&gt;</a>.
-ಇದಲ್ಲದೆ ಎಫ್ ಎಸ್ ಎಫ್ <a 
href="/contact/">ಸಂದಿಸಲು ಇತರೆ ಮಾರ್ಗಗಳೂ 
ಇವೆ</a>.
-ಮುರಿದ ಕೊಂಡಿಗಳು ಮತ್ತು ಇತರೆ 
ಸಲಹೆ ಸೂಚನೆಗಳನ್ನು ಇಲ್ಲಿಗೆ 
ಕಳುಹಿಸಿ ಕೊಡಿ <a
-href="mailto:webmasters@gnu.org";>&lt;webmasters@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-<p>
-ದಯವಿಟ್ಟು
-<a href="/server/standards/README.translations.html">ಅನುವಾದಗಳ 
ಪುಟವನ್ನು</a> ಈ ಪುಟದ ಅನುವಾದಕ್ಕೆ 
ಸಹಕರಿಸಲು ಮತ್ತು ಅನುವಾದಗಳನ್ನು 
ನಮಗೆ ತಲುಪಿಸಲು ಓದಿ.
-</p>
-</div>
-
-<p>Copyright &copy; 2007 Free Software Foundation, Inc. </p>
-
-<p>This page is licensed under a <a rel="license"
-href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/3.0/us/";>Creative
-Commons Attribution-NoDerivs 3.0 United States License</a>.</p>
-
-<!--#include virtual="/server/bottom-notes.html" -->
-
-<p class="unprintable">
-ಪರಿಷ್ಕರಣೆ:
-<!-- timestamp start -->
-$ದಿನಾಂಕ: 2007/08/15 00:05:33 $ 
$ಪರಿಷ್ಕರಿಸಿದವರು: <a 
href="mailto:omshivaprakash@gmail.com";>ಓಂ 
ಶಿವಪ್ರಕಾಶ್</a>  $
-<!-- timestamp end -->
-</p>
-</div>
-</div>
-</body>
-</html>

Index: manifesto.mk.html
===================================================================
RCS file: manifesto.mk.html
diff -N manifesto.mk.html
--- manifesto.mk.html   1 May 2017 16:24:55 -0000       1.8
+++ /dev/null   1 Jan 1970 00:00:00 -0000
@@ -1,727 +0,0 @@
-<!--#set var="PO_FILE" value=''
- --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/manifesto.html"
- --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
- --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2009-12-14" -->
-
-<!--#include virtual="/server/header.mk.html" -->
-<!-- Parent-Version: 1.77 -->
-
-<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
-     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
-     The PO is archived in trans-coord task #14498 (file: mk-POs.tar.gz).
-     For more info, contact web-translators@gnu.org. -->
-
-<title>Манифестот на GNU - GNU Проект - Фондација 
за слободен софтвер</title>
-
-<!--#include virtual="/gnu/po/manifesto.translist" -->
-<!--#include virtual="/server/banner.mk.html" -->
-<!--#include virtual="/server/outdated.html" -->
-<h2>Манифестот на GNU</h2>
-
-<p> Манифестот на GNU подолу беше напишан од <a
-href="http://www.stallman.org/";>Richard Stallman</a> на почетокот 
на
-проектот, како барање за учество и 
поддршка. Во првите неколку години беше
-ажуриран во мала мера за да се изрази 
развојот, но сега веројатно е најдобро
-да се остави непроменет со оглед на тоа што 
голем број луѓе веќе го виделе.</p>
-
-<p>Од тогаш, научивме за одредени 
недоразбирања што може да се избегнат со
-одредени зборови. Фуснотите се додадени во 
1993 за да се дополнат овие
-ставови.</p>
-
-<p>Ажурирани информации за пристапот до GNU 
софтверот, видете ја информацијата
-достапна на нашиот <a href="/home.html">веб 
сервер</a>, а посебно нашиот <a
-href="/software/software.html">список на програми</a>. За 
како да помогнете,
-видете <a href="/help/help.html">http://www.gnu.org/help</a>.</p>
-
-<h3 id="whats-gnu">Што е GNU? GNU не е Unix</h3>
-
-<p>
-   GNU не е Unix (GNU is not Unix), е името на целосен Unix 
компатибилен
-софтверски систем кој го пишувам со што ќе 
можам слободно да го споделам со
-секој кој сака да го користи.<a href="#f1">(1)</a> Ми 
помагаат неколку
-останати доброволци. Прилози за време, 
пари, програми и опрема се особено
-добредојдени.</p>
-
-<p>
-   Досега го имаме Emacs уредувачот за текст 
со Lisp за извршување команди за
-уредување, откривач на грешки во изворен 
код, генератор за расчленување
-компатибилен со Yacc, поврзувач и околу 35 
други алатки. Школката
-(командниот интерпретер) речиси е 
завршена. Нов прилагодлив оптимизиран
-преведувач на код за C се преведе себеси и 
може да биде објавен во текот на
-оваа година. Почетна фаза на јадро постои 
но потребни се многу други
-можности за да се емулира Unix средина. Штом 
јадрото и преведувачот на код
-се завршат, ќе може да се дистрибуира GNU 
систем способен за развој на
-програми. Ќе користиме TeX како алатка за 
форматирање на текст, а исто така
-се работи и врз nroff. Исто така ќе го 
користиме и слободниот прилагодлив X
-Систем за прозорци. После тоа ќе додадеме 
прилагодлив Common Lisp, играта
-Empire, табеларен уредувач и стотици други 
алатки, плус онлајн
-документација. Се надеваме дека ќе 
овозможиме, евентуално, се што е корисно
-и што доаѓа со стандарден Unix систем, и 
многу повеќе.</p>
-
-<p>
-   Unix програмите ќе можат да работат и на GNU, 
но GNU нема да е идентичен со
-Unix. Ќе ги направиме сите подобрувања кои ќе 
ја олеснат работата на
-корисниците, базирани на нашето искуство 
со другите оперативни
-системи. Особено имаме во план да 
овозможиме долги имиња за датотеки, верзии
-на датотеките, безбеден и стабилен 
датотечен систем, дополнување на имиња на
-датотеки веројатно, поддршка за 
терминално-независен приказ и веројатно Lisp
-базиран систем за прозорци преку кој 
неколку Lisp и вообичани Unix апликации
-ќе може да го споделуваат екранот. И C и Lisp 
ќе бидат достапни како јазици
-за програмирање. Ќе се обидеме да ги 
поддржиме UUCP, MIT, Chaosnet и
-Интернет протоколите за комуникација.</p>
-
-<p>
-   GNU првенствено е наменет за машини во 
класата 68000/16000 со виртуелна
-меморија, затоа што тие се наједноставните 
машини на кои може да
-работи. Диполнителни напори да се пушта и 
на послаби машини ќе бидат
-оставени за некој кој сака да користи GNU на 
таков хардвер.</p>
-
-<p>
-   За да се избегнат страшни забуни, 
изговарајте го <em>g</em> во зборот „GNU”
-кога се работи за името на овој проект.</p>
-
-<h3 id="why-write">Зошто морам да го напишам GNU</h3>
-
-<p>
-   Сметам дека постои златно правило кое 
вели дека ако мене ми се допаѓа некоја
-програма, тогаш треба да имам право да ја 
споделам со други корисници на кои
-им се допаѓа. Продавачите на софтвер 
сакаат да ги разединат корисниците и да
-им кажуваат што да прават (да завладеат со 
нив), со што корисникот би се
-сложил да не го споделува софтверот со 
други корисници. Одбивам да бидам
-несолидарен кон другите корисници на овој 
начин. Не можам да дозволам при
-здрав разум да се согласам со договор кој 
нема да дозволи обелоденување на
-софтверот. Со години работев во 
лабораторијата за вештачка интелегенција
-(<abbr title="Artificial Intelligence Laboratory">AI Lab</abbr>) врз
-спротивставување на такви тенденции и 
други негостопримливи активности, но
-за жал тие претераа: не можев да останам во 
институција каде што нештата се
-прават за мене против мојата волја.</p>
-
-<p>
-   Но, бидејќи сакав да користам компјутери 
без обесправување, решив да склопам
-„тело“ од слободен софтвер со што ќе 
можам да се справам со секој софтвер
-кој не е слободен. Се откажав од AI Lab за да 
се заштитам во случај да MIT
-се обиде да ме спречи да го дадам GNU 
слободно.</p>
-
-<h3 id="compatible">Зошто GNU ќе е компатибилен со 
Unix</h3>
-
-<p>
-   Unix не е мојот идеален систем, но не е 
толку лош. Основните можности на
-Unix се добри и сметам дека ќе надополнам се 
што недостасува кај Unix без
-нивно расипување. Освен тоа, ќе биде 
полесно за луѓето да прифатат систем
-компатибилен со Unix.</p>
-
-<h3 id="available">Како GNU ќе биде достапен</h3>
-
-<p>
-   GNU не е јавна сопственост. Секој има 
дозвола да го изменува и редистрибуира
-GNU, но дистрибутерот ќе нема право да 
забрани негово понатамошно
-редистрибуирање. Така, <a
-href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">неслободни</a>
 измени
-нема да бидат дозволени. Сакам да осигурам 
дека сите верзии на GNU ќе
-останат слободни.</p>
-
-<h3 id="why-help">Зошто многу други програмери 
сакаат да помогнат</h3>
-
-<p>
-   Најдов многу други програмери кои се 
возбудени околу GNU и сакаат да
-помогнат.</p>
-
-<p>
-   Многу програмери не се среќни со 
комерцијализацијата на системскиот
-софтвер. Тој може да им донесе многу 
поголема заработувачка, но од нив бара
-да се чувствуваат како да се во судир со 
другите програмери, наместо да ги
-чувствуваат како другари. Основното 
начело на другарството помеѓу
-програмерите е споделување на програмите; 
денешните маркетиншки договори
-забрануваат програмерите да се однесуваат 
спрема другите како
-другари. Набавувачот на софтвер мора да 
избере помеѓу пријателство и
-почитување на законот. Нормално, многу 
одлучуваат дека другарството е
-поважно. Но оние кои веруваат во законот 
често не се чувствуваат комотно со
-ниеден избор. Стануваат цинични и сметаат 
дека програмирањето е само начин
-за правење пари.</p>
-
-<p>
-   Работејќи на GNU и користејќи го него 
наместо неслободни програми, можеме да
-бидеме гостопримливи за секого и воедно да 
го почитуваме законот. Покрај
-тоа, GNU служи за пример да инспирира и како 
реклама да ги повика другите да
-ни се придружат во споделувањето. Ова може 
да ни даде чувство на хармонија
-која е невозможна доколку користиме 
софтвер кој не е слободен. Со речиси
-половина од програмерите со кои зборував, 
тоа е важен момент на среќа кој
-парите не можат да го заменат.</p>
-
-<h3 id="contribute">Како можете да помогнете</h3>
-
-<blockquote>
-<p>
-(Денес може да го прегледате <a
-href="http://fsf.org/campaigns/priority-projects";>списокот на 
задачи на
-GNU</a> на кои треба да се работи. Друг начин 
на кои можете да помогнете,
-можете да видите на <a 
href="/help/help.html">http://www.gnu.org/help</a>.)
-</p>
-</blockquote>
-
-<p>
-   Барам од производителите на компјутери 
прилози во машини и пари. Ги
-замолувам поединците да придонесат со 
прилози во програми и работа.</p>
-
-<p>
-   Доколку донирате компјутер, можете за 
брзо време да очекувате GNU да работи
-и на нив. Машините би требало да бидат 
потполни системи, подготвени за
-употреба, со дозвола за работа во населени 
области и без потреба за
-комплициран систем за ладење или 
напојување.</p>
-
-<p>
-   Пронајдов многу програмери желни за х
онорарно работење во GNU проектот. За
-поголемиот број проекти, таквите х
онорарни ангажмани за групна работа би
-биле многу тешки за координирање; 
независно напишаните делови не би
-функционирале меѓусебно. Но за 
конкретната задача за замена на Unix овие
-проблеми не постојат. Целосен Unix систем 
содржи стотици помошни програми,
-секоја посебно документирана. Повеќете 
спецификации за интерфејси се во
-согласност со Unix. Доколку секој 
придонесувач може да напише соодветна
-замена за некоја Unix алатка и да овозможи 
нејзино функционирање на
-оригинален Unix систем, тогаш овие алатки ќе 
работат и кога ќе се
-состават. Дури и ако Марфи предизвика 
неколку неочекувани проблеми,
-составувањето на одделните парчиња би 
била изводлива задача. (Јадрото ќе
-бара поблиска комуникација и ќе биде 
работено од мала, потесна група).</p>
-
-<p>
-   Ако добијам донации во пари, ќе бидам во 
можност да вработам неколку луѓе за
-хонорарна работа. Платата нема да биде 
голема во однос на стандардите на
-програмерите, но потрени се луѓе на кои 
важноста од градење дух на
-заедништво е исто толку важна како и 
заработувањето. На ова гледам како на
-начин за овозможување на посветените луѓе 
да ја посветат сета своја сила за
-работа на GNU со што ќе се поштедат од 
потребата да заработуваат за живот на
-друг начин.</p>
-
-<h3 id="benefit">Зошто сите корисници на 
компјутери ќе имаат корист</h3>
-
-<p>
-   Штом ќе се напише GNU, секој ќе биде во 
можност да набави добар системски
-софтвер слободно, исто како и воздухот што 
го дише.<a href="#f2">(2)</a></p>
-
-<p>
-   Ова ќе значи многу повеќе од 
избегнувањето на високите цени за лиценци 
на
-Unix. Ова значи дека ќе се избегне непотребно 
удвојување на труд за
-системско програмирање. Тие напори може да 
се искористат за дополнително
-унапредување на можностите на софтверот.</p>
-
-<p>
-   Целоснен изворен код на системот ќе им 
биде достапен на секого. Како
-последица на ова, корисникот кој има 
потреба од измени во системот секогаш
-ќе има можност да ги направи самиот, или да 
најми програмер или компанија да
-ги направат за него. Корисниците нема да 
бидат препуштени на милоста на еден
-програмер или компанија која го поседува 
изворниот код и е во позиција да
-прави измени.</p>
-
-<p>
-   Училиштата ќе можат да овозможат подобра 
образовна средина со охрабрување на
-студентите да го проучуваат и подобруваат 
системскиот код. Во лабораторијата
-на Харвард постоеше правило кое велеше 
дека ниедна програма не смее да биде
-инсталирана на системот доколку нејзиниот 
изворен код не беше јавно достапен
-и тие се придржуваа до тоа правило не 
дозволувајќи да инсталираат одредени
-програми. Тоа беше голема инспирација за 
мене.</p>
-
-<p>
-   На крајот, ќе престане прекумерената 
контрола за тоа кој го поседува
-системскиот софтвер и што смее и не смее да 
прави со него.</p>
-
-<p>
-   Договорите кои ги тераат луѓето да 
плаќаат за користење на програма,
-вклучувајќи лиценцирање на копии, секогаш 
сносат огромна цена за општеството
-преку незгодни механизми потребни за да се 
процени колку (во смисла
-програми) некој мора да плати. Само 
полициска држава може да примора некој
-да се покори пред нив. Да земеме за пример 
вселенска станица каде што
-воздухот треба да се произведува за висока 
цена: наплатувањето за секој кој
-дише по литар воздух може да биде фер, но 
носењето на гас маска со мерач
-која треба да се носи по цел ден и ноќ не 
може да се толерира, дури и секој
-да може да си дозволи да ја плати сметката 
за воздух. И камерите поставени
-насекаде кои ќе можат да забележат дали 
вие ја вадите маската би биле
-вистинска срамота. Подобро е да поддржите 
фабрика за воздух со давачки по
-глава на жител и да се ослободите од 
маските.</p>
-
-<p>
-   Копирањето на целата или делови од 
програмата е природно за програмерот како
-и дишењето, и исто толку продуктивно. И 
мора да биде исто толку бесплатно.</p>
-
-<h3 id="rebutted-objections">Некои приговори за целите 
на GNU проектот кои лесно можат да се 
побијат</h3>
-
-<p id="support">
-<strong>„Никој нема да го користи ако е 
бесплатен, затоа што тоа значи дека
-не можат да се надеваат на 
поддршка.”</strong></p>
-
-<p>
-<strong>„Мора да наплаќате за програмата за 
да се плати овозможување на
-поддршка.”</strong></p>
-
-<p>
-   Ако луѓето радо би платиле за GNU со 
поддршка отколку да го набават
-бесплатно без поддршка, компанијата која 
обезбедува само поддршка за луѓето
-кои го набавиле GNU бесплатно би требало да 
биде профитабилна.<a
-href="#f3">(3)</a></p>
-
-<p>
-   Мора да направиме разлика помеѓу 
поддршка во форма на вистинско 
програмирање
-и обично одржување. Првото е нешто на кое 
некој не може да се надева од
-продавачот на софтвер. Ако вашиот проблем 
не е споделен со доволен број на
-луѓе, тој ќе ви каже да му се губите од пред 
очи.</p>
-
-<p>
-   Ако вашиот бизнис мора да се потпре на 
поддршка, единствениот начин таа да
-се добие е да се имаат сите потребни 
изворни кодови и алатки. Тогаш можете
-да ја најмите било која личност да го 
поправи вашиот проблем; не сте
-препуштени на милоста на една личност. Со 
Unix, поради високата цена на
-изворниот код, многу фирми не ни 
размислуваат за тоа. Со GNU тоа е
-лесно. Сеуште е можно да не постои 
компетентна личност, но за тој проблем не
-може да се обвини начинот на распределба. 
GNU не ги решава сите светски
-проблеми, туку само некои од нив.</p>
-
-<p>
-   Во меѓувреме на корисниците што не знаат 
ништо за компјутери им треба
-одржување: помош околу работи кои и тие 
лесно ќе можат да ги направат, само
-не знаат како.</p>
-
-<p>
-   Такви услуги може да бидат достапни од 
компании што нудат услуги за
-поддршка. Ако е точно дека корисниците 
повеќе би сакале да потрошат пари за
-да добијат производ и поддршка, тогаш тие 
исто така би сакале да добијат
-поддршка, а производот да го добијат 
бесплатно. Фирмите за поддршка ќе си
-конкурираат за квалитетот и цената; 
корисниците нема да бидат приврзани со
-само една фирма. Притоа, тие кои не сакаат 
поддршка ќе можат да ја користат
-програмата без да платат за поддршка.</p>
-
-<p id="advertising">
-<strong>„Не можете да стигнете до многу луѓе 
без рекламирање, затоа мора да
-наплаќате за програмата.”</strong></p>
-
-<p>
-<strong>„Нема корист од рекламирање на 
програма што луѓето ја добиваат
-бесплатно.”</strong></p>
-
-<p>
-   Има различни форми на бесплатно или 
многу ефтино објавување кое може да се
-искористи за информирање на многубројни 
корисници на компјутери за нешто
-како GNU. Најверојатно некој може да стигне 
до повеќе корисници на
-компјутери со рекламирање. Ако тоа е 
навистина така, фирма која рекламира
-услуги за копирање и испраќање на GNU по 
пошта за одредена цена, треба да е
-доволно успешна да плати за сопствено 
рекламирање и да заработи. На тој
-начин неа ќе ја плаќаат само корисници што 
имаат корист од рекламирањето. На
-овој начин, само корисниците што имаа 
придобивка од рекламирање плаќаат за
-него.</p>
-
-<p>
-   Од друга страна, ако многу луѓе го 
добијат GNU од своите пријатели и фирмите
-за поддршка не успеат, тоа ќе покаже дека 
рекламата и не е пресудна за
-ширењето на GNU. Зошто тие кои го 
застапуваат слободниот пазар не сакаат да
-остават слободниот пазар да одлучи за 
ова?<a href="#f4">(4)</a></p>
-
-<p id="competitive">
-<strong>„Мојата компанија за остварување на 
предност пред конкуренцијата има
-потреба од неслободен оперативен 
систем.”</strong></p>
-
-<p>
-   GNU ќе го отстрани софтверот за оперативни 
системи од светот на
-конкуренцијата. Нема да имате можност да 
имате предност во таа област, а
-исто така и вашата конкуренција нема да 
има предност пред вас. Ќе можете да
-се натпреварувате во други области, додека 
во оваа ќе придонесувате
-заеднички. Ако вие продавате оперативни 
системи, нема да ви се допадне GNU,
-но тоа е ваш проблем. Ако вашиот бизнис е 
нешто друго, GNU може да ве спаси
-од вовлекување во скап бизнис за продажба 
на оперативни системи.</p>
-
-<p>
-   Би сакал да го видам развојот на GNU 
поддржан со подароци од многу
-производители и корисници, намалувајќи ги 
трошоците за сите.<a
-href="#f5">(5)</a></p>
-
-<p id="deserve">
-<strong>„Зарем програмерите не заслужуваат 
награда за нивната
-креативност?”</strong></p>
-
-<p>
-   Ако нешто заслужува награда, тоа е 
општествениот придонес. Креативноста може
-да биде општествен придонес, но само ако 
општеството е во можност да ги
-користи нејзините резултати. Ако 
програмерите заслужуваат да бидат 
наградени
-за создавањето иновативни програми, 
аналогно тие исто така заслужуваат да
-бидат и казнети ако ја ограничат 
употребата на истите.</p>
-
-<p id="reward">
-<strong>„Зарем програмерот не би требало да 
бара награда за неговата
-креативност?”</strong></p>
-
-<p>
-   Нема ништо лошо во тоа да се бара 
исплаќање на сработеното или да се зголеми
-нечиј приход, се додека некој не користи 
средства кои се деструктивни. Но
-средствата кои денес се вообичаени на 
полето на софтверот се засновани на
-деструкција.</p>
-
-<p>
-   Извлекувањето на пари од корисници на 
програма со забранување на нејзиното
-користење е деструктивно затоа што 
забраните ја намалуваат можноста и
-начините програмата да биде користена. Тоа 
ја намалува можноста за
-збогатување што човештвото го добива од 
програмата. Кога намерно е одлучено
-да се ограничи, штетните последици се 
намерна деструкција.</p>
-
-<p>
-   Причината поради која добриот граѓанин 
не користи такви деструктивни
-средства за да се збогати е што, ако сите би 
го правеле истото, сите би
-станале посиромашни заради меѓусебната 
деструктивност. Тоа е Кантова етика
-или златно правило. Затоа што не ми се 
допаѓаат последиците кои би
-произлегле од тоа да секој прикрива 
информации, тоа морам да го сфатам како
-погрешно. Исклучиво, желбата нечија 
креативност да биде наградена не го
-оправдува лишењето на останатиот свет од 
цела или дел од таа креативност.</p>
-
-<p id="starve">
-<strong>„Дали програмерите ќе умрат од 
глад?”</strong></p>
-
-<p>
-   Можам да одговорам дека никој не е 
приморан да биде програмер. Повеќето од
-нас нема да успеат да заработат стоејќи на 
улица како патномимичари. Но
-затоа пак никој од нас не е предодреден да 
заработува за живот стоејќи на
-улица правејќи гримаси и гладувајќи. Затоа 
работиме нешто друго.</p>
-
-<p>
-   Но тоа е грешен одговор, бидејќи ја 
прифаќа скриената порака на прашањето
-дека без сопственост врз софтверот, 
програмерите не можат да бидат
-исплатени. Се или ништо.</p>
-
-<p>
-   Вистинската причина поради која 
програмерите нема да гладуваат е тоа што
-сеуште постои можност да им биде платено 
за програмирање, само не толку како
-сега.</p>
-
-<p>
-   Ограничувањето на копирањето не е 
единствена можност за софтверски
-бизнис. Тоа е најчеста причина бидејќи 
носи најмногу пари. Кога би била
-одбиена од страна на купувачите, тогаш 
софтверскиот бизнис би се заосновал
-на други можности кои денеска се помалку 
се искористуваат. Постојат
-многубројни начини да се организира било 
каков бизнис.</p>
-
-<p>
-   Веројатно програмирањето нема да биде 
толку профитабилно на друга основа
-како што е сега. Но тоа не е аргумент против 
промена. Висината на денешната
-плата на службениците не се смета за 
неправда. Ако програмерите го прават
-истото, тоа нема да биде неправедно исто 
така. (во пракса тие сеуште би
-заработувале значително многу повеќе).</p>
-
-<p id="right-to-control">
-<strong>„Зарем луѓето немаат право да 
контролираат како се користи нивната
-креативност?”</strong></p>
-
-<p>
-„Контрола врз користење нечии идеи“ 
впрочем воспоставува контрола врз
-животите на другите луѓе и најчесто се 
користи да им се отежни животот.</p>
-
-<p>
-   Луѓето што внимателно ги проучувале 
прашањата за интелектуалната
-сопственост<a href="#f6">(6)</a> (како што се 
правниците) велат дека не
-постојат суштински права на 
интелектуалната сопственост. Видовите на
-т.н. права на интелектуална сопственост 
што ги препишува владата се
-создадени со посебни правни акти за 
конкретни потреби.</p>
-
-<p>
-   На пример, системот за патенти е 
воспоставен за да се охрабрат изумителите
-да ги откријат деталите на нивните изуми. 
Неговата цел е да му се помогне
-повеќе на општеството отколку на 
изумителите. Тогаш, животниот век на
-патентите траел 17 години и бил краток во 
споредба со брзината на развој на
-технологијата. Поради тоа што патентите се 
само од значење за
-производителите, за кои цената и трудот на 
договорот за лиценцирањето се
-мали кога ќе се споредат со воспосатвеното 
произведство, патентите често не
-се многу штетни. Тие не им сметаат на 
мнозинството поединци кои користат
-патентирани производи.</p>
-
-<p>
-   Идејата за авторски права не постоела во 
старите времиња, кога авторите
-често копирале други автори во областа на 
неинтелектуални трудови. Оваа
-практика се покажала како корисна и била 
единствен начин со кој многу
-авторски трудови опстојале до денес макар 
и делумно. Системот за авторски
-права беше веднаш создаден за охрабрување 
на авторството. Во доменот за кој
-бил измислен – книгите, кои ефтино можеле 
да се копираат само преку
-печатарска преса – направи мала штета, и 
не претсавувал пречка за
-индивидуалците што читале книги.</p>
-
-<p>
-   Сите права за интелектуална сопственост 
се само лиценци одобрени од
-општеството, затоа што се мислеше, 
правилно или погрешно, дека цело
-општество ќе има придобивка со нивно 
одобрување. Но во конкретна ситуација
-мораме да се запрашаме: дали навистина ќе 
биде подобро за нас да одобриме
-такви лиценци? Што дозволуваме одредена 
личност да прави?</p>
-
-<p>
-   Случајот со програмите денес е многу 
различен од оној со книгите пред
-стотици години. Фактот дека најлесниот 
начин да се копира програма е од еден
-сосед на друг, фактот дека програмата ги 
има и изворниот код и објектниот
-код кои се различни, и фактот дека 
програмата се користи, а не се чита и
-доживува, се комбинираат при што се 
создава ситуација во која личноста која
-наметнува авторски права му штети на 
општеството во целост и материјално и
-духовно, а тоа не би смеела да го прави без 
разлика дали законот дозволува
-или не.</p>
-
-<p id="competition">
-<strong>„Конкурентноста овозможува работите 
да се сработуваат
-подобро”</strong></p>
-
-<p>
-   Парадигмата на конкурентноста е трка: со 
наградување на победникот сите се
-охрабрени да трчаат побрзо. Кога 
капитализмот навистина функционира вака,
-тоа е добро, но неговите бранители грешат 
кога мислат дека секогаш
-функциоира вака. Ако тркачите заборават 
зошто наградата е понудена и сакаат
-да победат по секоја цена, ќе пронајдат 
други стратегии, како што се
-напаѓање на другите тркачи. Ако тркачите 
се степаат, сите ќе закаснат на
-целта.</p>
-
-<p>
-   Неслободниот и тајниот софтвер е морален 
еквивалент на тркачите кои се
-тепаат. За жал, на единствениот судија не 
му смета тоа, тој само ја регулира
-тепачката („на секои десет истрчани метри, 
може да удрите само еднаш“). А би
-требало да ги раздели и казни само поради 
обидот за тепање.</p>
-
-<p id="stop-programming">
-<strong>„Дали програмерите ќе програмираат 
без паричен надомест?”</strong></p>
-
-<p>
-   Впрочем, многу луѓе ќе програмираат со 
апсолутно никаков паричен
-надомест. Програмирањето е неодоливо 
воодушевување за некои луѓе, особено
-луѓето кои се најдобри во тоа. Не постои 
недостиг на професионални музичари
-кои се бават со музика, иако тие не се 
надеваат дека со тоа ќе заработат за
-живот.</p>
-
-<p>
-   Но ова прашање, иако често поставувано, 
не е соодветно за
-ситуацијава. Плаќањето на програмерите 
нема да исчезне, само ќе се
-намали. Така, правото прашање е, дали 
постои некој ќе програмира со намален
-паричен надомест? Моето искуство вели дека 
постои.</p>
-
-<p>
-   Повеќе од десет години, најдобрите 
светски програмери работеа во
-Лабораторијата за вештачка интелегенција 
за многу помалку пари од тоа што
-можеа да го добијат на друго место. Но 
добија многу непарични награди: на
-пр., слава и почит. Покрај тоа, креативноста 
е исто така забавна, што е
-награда сама по себе.</p>
-
-<p>
-   Потоа најголемиот дел од нив заминаат 
кога видоа дека можат да ја извршуваат
-истата работа за многу пари.</p>
-
-<p>
-   Фактите покажуваат дека луѓето 
програмираат и поради други причини освен
-богатство; но ако им се даде шанса да 
заработат, тоа и ќе го
-посакуваат. Организациите кои плаќаат 
малку поминуваат послабо финансиски од
-оние кои наплаќаат многу, но тоа нема да се 
случува ако првите се
-рестриктираат.</p>
-
-<p id="desperate">
-<strong>„Очајно ни требаат програмери. Ако 
тие побараат да престанеме да им
-помагаме на соседите, треба да ги 
послушаме.”</strong></p>
-
-<p>
-   Никогаш нема да бидете толку очајни за да 
го остварите ова барање. Се
-сеќавате: милиони за одбрана, ни денар за 
народот!</p>
-
-<p id="living">
-<strong>„Програмерите мора некако да 
заработуваат.”</strong></p>
-
-<p>
-   На прв поглед тоа е точно. Но постојат 
многу начини на кои програмерите ќе
-заработуваат отколку да го продаваат 
правото за користење на програмата. Тоа
-е сега вообичаено затоа што на 
програмерите и бизнисмените им носи многу
-пари, не заради тоа што е единствен начин 
да се заработи. Лесно е да се
-најдат други начини ако сакате да ги 
најдете. Еве неколку примери:</p>
-
-<p>
-   Производител кој ќе направи нов 
компјутер ќе плати за прилагодување на
-оперативниот систем на новиот хардвер.</p>
-
-<p>
-   Услуги за обука и одржување исто така 
може да понуди можност за
-заработување.</p>
-
-<p>
-   Луѓе со нови идеи може да дистрибуираат 
програми како фривер<a
-href="#f7">(7)</a>, со што ќе бараат донации од 
задоволни корисници, или да
-наплаќаат услуги за поддршка. Сум сретнал 
луѓе кои на овој начин работат
-доста успешно.</p>
-
-<p>
-   Корисници со слични потреби може да 
формираат групи на корисници и да
-наплаќаат членарина. Групата би се 
договорила со програмерски компании да им
-пишуваат програми кои членовите на 
групата сакаат да ги користат.</p>
-
-<p>
-   Сите начини на развој може да се 
наплаќаат со софтверски даноци:</p>
-
-<p>
-     Замислете секој кој купува компјутер 
мора да плати X проценти од цената како
-софтверски данок. Владата тоа би го давала 
на агенции како ННФ (Националната
-научна фондација) за развој на 
дополнителен софтвер.</p>
-
-<p>
-     Но ако купувачот на компјутер самиот 
вложи за развој на софтвер, тогаш тој
-би бил исклучен од потребата за плаќање 
софтверски даноци. Може да вложи во
-проект по негова желба, бидејќи се надева 
дека ќе го користи крајниот
-производ. Може да биде заслужен за било кој 
вложен износ до сумата која
-требало да ја плати како софтверски 
данок.</p>
-
-<p>
-     Вклупната сума на данокот би можела да 
се одлучува со гласање на оние кои го
-плаќаат, измерен според сумата која ќе ја 
плаќаат.</p>
-
-<p>
-     Последици:</p>
-
-<ul>
-<li>Заедницата на корисници на компјутери 
ќе поддржува развој на софтвер.</li>
-<li>Оваа заедница ќе одлучува колкав степен 
на поддршка е потребен.</li>
-<li>Корисниците на кои им е важно за кој 
проект нивниот влог е искористен ќе
-може самите да одлучуваат за тоа.</li>
-</ul>
-<p>
-   Во оваа долга трка, правењето слободни 
програми е чекор кон пост-сиромашен
-свет, во кој никој нема да работи напорно 
само за да преживее. Луѓето ќе
-бидат слободни по неопходните десет 
работни часови неделно потрошени за
-работните задачи како што е 
законодавството, семејното советување,
-поправката на роботи и поглед кон 
иднината, да се посветат на забавни
-активности како што е програмирањето. Нема 
да има потреба да бидеме способни
-да заработуваме од програмирање.</p>
-
-<p>
-   Веќе многу ја намаливме потребната 
работа што треба да ја направи целото
-општество за да биде продуктивно, но само 
мал дел од неа се пренесува на
-слободното време на работниците бидејќи 
многу непродуктивни активности ги
-придружуваат продуктивните активности. 
Главните причини за ова се
-бирократијата и не еднаквоста во борбата 
со конкуренцијата. Слободниот
-софтвер во голема мерка ќе ги намали овие 
појави во областа на производство
-на софтвер. Ова мораме да го направиме со 
цел техничките придобивки во
-продуктивноста да ги претвориме во 
помалку работа за нас.</p>
-
-<h3 id="footnotes">Фусноти</h3>
-
-<ol>
-<li id="f1">Изборот на зборови овде беше 
направен невнимателно. Намерата беше да се 
каже
-дека никој нема да треба да плати 
<em>дозвола</em> да користење на GNU
-системот. Но употребените зборови тоа не 
го потенцираат јасно и луѓето често
-го толкуваат тоа како да е кажано дека 
копии од GNU секогаш треба да бидат
-многу ефтини или бесплатни. Тоа никогаш не 
била намерата. Подолу во
-манифестот се споменуваат можности, 
компании кои нудат услуги за
-дистрибуирање за тоа да профитираат. 
Подоцна научив внимателно да правам
-разлика помеѓу слободно во контекст на 
слободната и бесплатно во контекст на
-цената. Слободниот софтвер е софтвер кој 
корисниците имаат право да го
-редистрибуираат и изменуваат. Некои 
корисници можеби ќе добијат копија
-бесплатно, додека други ќе платат за тоа, 
доколку така се pпомага идниот
-развој на софтверот, уште подобро. Важно е 
да се каже дека секој што
-поседува копија има слобода да соработува 
со другите што исто така користат
-одреден софтвер.</li>
-
-<li id="f2">Ова е втор пат каде внимателно не 
правам разлика помеѓу значењето на двата
-поими (слободно и бесплатно, free во 
англискиот јазик се користи и за двата
-термини). Изразот како што е напишан не е 
погрешен, вие може да добиете
-копија од GNU софтверот бесплатно, од вашите 
другари или од мрежата. Но тој
-сепак наведува на погрешен заклучок.</li>
-
-<li id="f3">Неколку такви компании денес 
постојат.</li>
-
-<li id="f4">Фондацијата за слободен софтвер, 10 
години своите финансии ги добиваше од
-услуги на дистрибуирање, иако се работи за 
добротворна организација, а не
-компанија. Можете и да <a 
href="/order/order.html">вршите нарачки од
-FSF</a>.
-</li>
-
-<li id="f5">Неколку компјтерски компании, околу 
1991г. спонзорираа одржување на
-преведувачот за C кој произлезе од GNU 
проектот.</li>
-
-<li id="f6">Во 1980тите сеуште немав сфатено 
колку е збунувачки да се зборува за
-„прашања“ на „интелектуална 
сопственост“. Терминот очигледно 
произлегува од
-двосмисленост. Посуптилен е фактот дека 
тој изедначува различни закони, кои
-покреваат сосем различни прашања. Сега од 
сите барам целосно да го отфрлат
-користењето на терминот „интелектуална 
сопственост“, со што никој нема да
-помисли дека овие закони се однесуваат 
само на едно заедничко
-прашање. Начинот на кој може да се добие 
појасна слике е да се зборува за
-патенти, авторски права и заштитни знаци 
сосема одвоено. Видете го <a
-href="/philosophy/not-ipr.html">понатамошното 
објаснување</a> за тоа како
-овој израз е збунувачки и двосмислен.</li>
-
-<li id="f7">Дополнително научивме да 
разликуваме „слободен софтвер“ и 
„фривер“. Изразот
-„фривер“ значи дека софтверот кој го 
користите е бесплатен но најчесто не ви
-е дозволено да го проучувате и изменувате 
изворниот код, такашто речиси сите
-„фривер“ проекти не се слободен софтвер. 
Страна со збунувачки зборови и
-фрази за дополнително објаснување.</li>
-
-</ol>
-
-<div class="translators-notes">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
- </div>
-</div>
-
-<!-- for id="content", starts in the include above -->
-<!--#include virtual="/server/footer.mk.html" -->
-<div id="footer">
-<div class="unprintable">
-
-<p>Ве молиме сите ваши FSF и GNU прашања да ги 
праќате на <a
-href="mailto:gnu@gnu.org";>&lt;gnu@gnu.org&gt;</a>. Постојат и <a
-href="/contact/">други начини</a> да контактирате 
со FSF. Ве молиме вашите
-коментари за веб страничите да ги праќате 
на <a
-href="mailto:webmasters@gnu.org";>&lt;webmasters@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-<p>
-<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
-        replace it with the translation of these two:
-
-        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
-        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
-        Please send your comments and general suggestions in this regard
-        to <a href="mailto:web-translators@gnu.org";>
-
-        &lt;web-translators@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-        <p>For information on coordinating and submitting translations of
-        our web pages, see <a
-        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-        README</a>. -->
-Please see the <a
-href="/server/standards/README.translations.html">Translations README</a>
-for information on coordinating and submitting translations of this 
article.</p>
-</div>
-
-<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
-     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
-     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
-     without talking with the webmasters or licensing team first.
-     Please make sure the copyright date is consistent with the
-     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
-     document was modified, or published.
-     If you wish to list earlier years, that is ok too.
-     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
-     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
-     year, i.e., a year in which the document was published (including
-     being publicly visible on the web or in a revision control system).
-     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
-     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
-<p>Copyright &copy; 1985, 1993, 2003, 2005, 2008, 2009 Free Software
-Foundation, Inc.</p>
-
-<p>
-Permission is granted to anyone to make or distribute verbatim copies of
-this document, in any medium, provided that the copyright notice and
-permission notice are preserved, and that the distributor grants the
-recipient permission for further redistribution as permitted by this notice.
-<br />
-Modified versions may not be made.
-</p>
-
-<!--#include virtual="/server/bottom-notes.html" -->
-<div class="translators-credits">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
-Translated by Aleksandar Balalovski.</div>
-
-<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
-Updated:
-
-$Date: 2017/05/01 16:24:55 $
-
-<!-- timestamp end -->
-</p>
-</div>
-</div>
-</body>
-</html>

Index: manifesto.he.html
===================================================================
RCS file: manifesto.he.html
diff -N manifesto.he.html
--- manifesto.he.html   27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.9
+++ /dev/null   1 Jan 1970 00:00:00 -0000
@@ -1,604 +0,0 @@
-<!--#set var="PO_FILE" value=''
- --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/manifesto.html"
- --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
- --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-01-17" -->
-
-<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
-<!-- Parent-Version: 1.77 -->
-
-<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
-     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
-     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
-     For more info, contact web-translators@gnu.org. -->
-
-<title>The GNU Manifesto - GNU Project - Free Software Foundation</title>
-
-<!--#include virtual="/gnu/po/manifesto.translist" -->
-<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
-<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
-<h2>גילוי הדעת של ×’× ×•</h2>
-
-<p> גילוי הדעת של ×’× ×• (שמופיע להלן) × ×›×ª×‘ על 
ידי <a
-href="http://www.stallman.org/";>ריצ'ארד סטולמן</a> בתחילת 
פרוייקט ×’× ×•, על
-×ž× ×ª לבקש השתתפות ותמיכה. במהלך ×”×©× ×™× ×”×¨××©×•× 
ות הוא עודכן ×‘×©×™× ×•×™×™× ×§×˜× ×™× כדי
-להתאים להתפתחות, אבל כיום × ×¨××” שעדיף 
להשאיר אותו ללא ×©×™× ×•×™×™× כפי שרוב ×”×× ×©×™×
-ראו אותו</p>
-
-<p>מאז אותם ימים ×œ×ž×“× ×• על אי-×”×‘× ×•×ª × ×¤×•×¦×•×ª ×©× 
יסוח ×©×•× ×” יכל ×œ×ž× ×•×¢. הערות שוליים
-× ×•×¡×¤×• ב1993- כדי להבהיר את ×”× ×§×•×“×•×ª הללו.</p>
-
-<p>בשביל מידע ×¢×“×›× ×™ על ×ª×•×›× ×•×ª ×’× ×• × ×’×™×©×•×ª, × 
יתן לבדוק את המידע על <a
-href="/home.html">שרת הweb</a> ×©×œ× ×•, ובמיוחד <a
-href="/software/software.html">רשימת ×”×ª×•×›× ×•×ª</a> ×©×œ× ×•.</p>
-
-<h3 id="whats-gnu">מה זה ×’× ×•Â ? ×’× ×• ××™× ×• ×™×•× ×™×§×¡Â !</h3>
-
-<p>
-   ×’× ×•, שבא ×žâ€×’× ×• ××™× ×• ×™×•× ×™×§×¡â€œ (Gnu's Not Unix), 
הוא שמה של מערכת ×ª×•×›× ×”
-תואמת-×™×•× ×™×§×¡ ×©×× ×™ כותב כך שאוכל לתת אותה 
בחופשיות לכל מי שיכול להשתמש בה. <a
-href="#f1">(1)</a> מספר ×ž×ª× ×“×‘×™× אחרים עוזרים לי. יש 
צורך מוחשי בתרומות של
-זמן, כסף, ×ª×•×›× ×•×ª וציוד.</p>
-
-<p>
-   עד כה יש ×œ× ×• עורך טקסט Emacs עם ×ž×¤×¢× ×— Lisp 
לכתיבת פקודות לעורך, ×ž× ×¤×”-שגיאות
-ברמת קוד-המקור, מחולל-×ž×¤×¢× ×—×™× תואם<span dir="rtl"> 
yacc </span>, מקשר
-(linker) וגם בסביבות 35 כלי-שירות. יש מעטפת (×ž×¤×¢× 
חת פקודות) כמעט גמורה. מהדר
-שפת C בר-הסבה (portable) ובעל יכולת לבצע 
אופטימיזציה המסוגל להדר את עצמו
-וייתכן שישוחרר עוד ×”×©× ×”. גרעין ×¨××©×•× ×™ קיים, 
אך עדיין דרושות ×ª×›×•× ×•×ª רבות
-× ×•×¡×¤×•×ª כדי לדמות ×™×•× ×™×§×¡. כשהמהדר והגרעין 
יהיו גמורים, יהיה × ×™×ª×Ÿ להפיץ מערכת
-×’× ×• שמתאימה לפיתוח ×ª×•×›× ×”. × ×©×ª×ž×© ב-TeX כמעצב 
הטקסט העיקרי ×©×œ× ×•, אך ×‘×™× ×ª×™×™×
-×× ×• עובדים על nroff. × ×©×ª×ž×© גם במערכת X-Window 
החופשית וברת-ההסבה. לאחר מכן
-× ×•×¡×™×£ ×ž×¤×¢× ×— Lisp פשוט ובר-הסבה, משחק 
”אימפריה“, גליון ××œ×§×˜×¨×•× ×™, ומאות דברים
-אחרים, ×‘× ×•×¡×£ לתיעוד מקוון. ×× ×• מקווים לספק, 
לבסוף, כל דבר שימושי שבא בדרך
-כלל עם מערכת ×™×•× ×™×§×¡, ויותר מזה.</p>
-
-<p>
-   ×’× ×• תוכל להריץ ×ª×›× ×™×•×ª ×™×•× ×™×§×¡, אך לא תהיה 
זהה ×œ×™×•× ×™×§×¡. × ×•×¡×™×£ כל שיפור שיתרום
-×œ× ×•×—×•×ª, בהתבסס על × ×¡×™×•× × ×• עם מערכות הפעלה 
אחרות. בפרט ×× ×• ×ž×ª×›× × ×™× שמות קבצים
-ארוכים יותר, מספרי גרסאות לקבצים, מערכת 
קבצים ×—×¡×™× ×ª-התרסקויות, ואולי גם
-השלמת שמות קבצים, תמיכת בתצוגה ×©××™× ×” 
תלויית-מסוף, ואולי לבסוף מערכת ×—×œ×•× ××™×ª
-מבוססת Lisp דרכה יוכלו מספר ×ª×›× ×™×•×ª Lisp ×•×ª×›× 
יות ×™×•× ×™×§×¡ רגילות לחלוק את
-המסך. Lisp ו-C יהיו ×–×ž×™× ×•×ª כשפות ×ª×›× ×•×ª במערכת.  
× × ×¡×” לתמוך ב-UUCP, MIT
-Chaosnet ופרוטוקולי ××™× ×˜×¨× ×˜ אחרים לתקשורת.</p>
-
-<p>
-   ×’× ×• ×ž×ª×•×›× × ×ª לרוץ בתחילה על מחשבים ברמת 
ה68000/16000- עם זיכרון וירטואלי,
-משום שהכי קל להריץ אותה עליהן. את המאמץ ×”× 
וסף כדי לגרום לה לרוץ על
-×ž×™× ×™-מחשבים&nbsp; × ×©××™×¨ לכל מי שרוצה להשתמש 
בה עליהם.</p>
-
-<p>
-   כדי ×œ×”×ž× ×¢ מבלבול × ×•×¨××™, ×× × בטאו את 
ה<em>g</em> במילה â€×’× ×•â€œ כשמדובר בשמו של
-פרוייקט זה.</p>
-
-<h3 id="why-write">מדוע ×× ×™ חייב לכתוב את ×’× ×•</h3>
-
-<p>
-   ×ž×‘×—×™× ×ª×™, כלל הזהב אומר שאם ×× ×™ אוהב ×ª×•×›× ×” 
×× ×™ חייב לחלוק אותה עם אחרים
-שאוהבים אותה. מוכרי ×ª×•×›× ×” ×ž×¢×•× ×™×™× ×™× להפריד 
את המשתמשים ולמשול בהם על-ידי כך
-שהם מכריחים כל משתמש להסכים לא לחלוק את 
×”×ª×•×›× ×” עם אחרים. ×× ×™ מסרב לשבור כך
-את האחדות עם משתמשים אחרים. ××™× ×™ יכול לחתום 
במצפון × ×§×™ על הסכם שמירת-סודיות
-או רשיון ×œ×ª×•×›× ×”. במשך ×©× ×™× פעלתי במעבדה 
×œ××™× ×˜×™×œ×™×’× ×¦×™×”-מלאכותית במטרה ×œ×”×ª× ×’×“
-×œ× ×˜×™×•×ª כאלו ואי-× ×—×ž×“×•×™×•×ª אחרות, אך לבסוף זה 
הרחיק לכת יותר מדי : סירבתי
-להשאר במוסד שבו × ×¢×©×• מעשים כאלה בשבילי ×•×‘× 
יגוד ×œ×¨×¦×•× ×™.</p>
-
-<p>
-   אז כדי שאוכל להמשיך להשתמש במחשבים מבלי 
לחוש בושה, החלטתי להקים גוף חזק של
-×ª×•×›× ×” חופשית כך שאוכל להסתדר בלי ×ª×•×›× ×•×ª 
×©××™× ×Ÿ-חופשיות.  התפטרתי ממעבדת
-×”××™× ×˜×™×œ×™×’× ×¦×™×” המלאכותית כדי ×œ×ž× ×•×¢ מ-MIT כל 
תירוץ במסגרת-החוק שעשוי ×œ×ž× ×•×¢
-×ž×ž× ×™ להפיץ את ×’× ×•.</p>
-
-<h3 id="compatible">מדוע על ×’× ×• להיות תואמת ×™×•× 
יקס</h3>
-
-<p>
-   ×™×•× ×™×§×¡ ××™× × ×” המערכת האידיאלית ×ž×‘×—×™× ×ª×™, 
אך היא ××™× × ×” כל כך רעה. × ×¨××” ×©×”×ª×›×•× ×•×ª
-הבסיסיות של ×™×•× ×™×§×¡ הן ×ª×›×•× ×•×ª טובות, ×•×× ×™ 
חושב ×©×× ×™ יכול להשלים את מה שחסר
-×‘×™×•× ×™×§×¡ מבלי להרוס אותן. ומערכת תואמת ×™×•× 
יקס תהיה × ×•×—×” לאימוץ גם ×ž×‘×—×™× ×ª רבים
-אחרים.</p>
-
-<h3 id="available">כיצד תהיה ×’× ×• ×–×ž×™× ×”</h3>
-
-<p>
-   ×’× ×• ××™× × ×” רכוש ציבורי. כל אחד יוכל ×œ×©× ×•×ª 
ולהפיץ את ×’× ×• בהפצת-המשך, אך אף
-מפיץ לא יורשה לגביל את המשך ההפצה שלה. הווה 
אומר, ×©×™× ×•×™×™× <a
-href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">×§× ×™×™× ×™×™×</a> 
לא יהיו
-מותרים. ×× ×™ ×ž×¢×•× ×™×™×Ÿ להבטיח שכל הגרסאות של 
×’× ×• ישארו חופשיות.</p>
-
-<h3 id="why-help">×ž×ª×›× ×ª×™× רבים אחרים רוצים לעזור</h3>
-
-<p>
-   מצאתי ×ž×ª×›× ×ª×™× רבים אחרים שמתלהבים ×ž×’× ×• 
ורוצים לעזור.</p>
-
-<p>
-   ×ž×ª×›× ×ª×™× רבים ××™× × מרוצים מהמסחור של 
מערכות ×ª×•×›× ×”. זה אולי מאפשר להם להרויח
-יותר כסף, אך זה דורש מהם להיות בעימות עם 
×ž×ª×›× ×ª×™× אחרים במקום להיות
-עמיתים. הפעולה הידידותית הבסיסית בין 
משתמשים היא שיתוף ×ª×•×›× ×”Â ; הסדרי-השיווק
-×©× ×”×•×’ להשתמש בהם כיום, אוסרים ×¢×§×¨×•× ×™×ª על 
×ž×ª×›× ×ª×™× להתייחס לאחרים כחברים. מי
-שרוכש ×ª×•×›× ×” חייב לבחור בין חברות 
וציות-לחוק.  בצורה טבעית, רבים מחליטים
-שחברות חשובה יותר. אך אלו ×©×ž××ž×™× ×™× בחוק 
לרוב לא מרגישים ×‘× ×•×— עם כל אחת
-מהאפשרויות. הם הופכים ×œ×¦×™× ×™×™× וחושבים ×©×ª×›× 
ות הוא לא יותר מדרך להרויח כסף.</p>
-
-<p>
-   על ידי עבודה על ועם ×’× ×•, במקום להשתמש 
×‘×ª×•×›× ×” ×§× ×™×™× ×™×ª, ×× ×• יכולים להיות
-× ×—×ž×“×™× לכולם ולציית לחוק. ×‘× ×•×¡×£ ×’× ×• משמש 
כדוגמה להשראה וסימן ממריץ לאחרים
-להצטרף ××œ×™× ×• בשיתוף. זה יכול לתת ×œ× ×• הרגשה 
של ×”×¨×ž×•× ×™×” ×©××™× ×” אפשרית אם ×× ×—× ×•
-משתמשים ×‘×ª×•×›× ×” ×©××™× ×” חופשית. בשביל בערך 
חצי ×ž×”×ž×ª×›× ×ª×™× ×©×× ×™ מדבר איתם, זהו
-מקור שמחה חשוב שכסף לא יכול להחליף.</p>
-
-<h3 id="contribute">איך אפשר לתרום</h3>
-
-<p>
-   ×× ×™ מבקש ×ž×™×¦×¨× ×™ מחשבים תרומות של מחשבים 
וכסף. ×× ×™ מבקש מיחידים תרומות של
-×ª×•×›× ×” ועבודה.</p>
-
-<p>
-   תוצאה אחת לה אתה יכול לצפות אם אתה תורם 
×ž×›×•× ×•×ª היא ×©×’× ×• תרוץ עליהן בשלב
-מוקדם. ×”×ž×›×•× ×•×ª צריכות להיות מערכות שלמות, 
×•×ž×•×›× ×•×ª להפעלה, מאושרות לשימוש
-באיזור מגורים ×•×©××™× ×Ÿ דורשות ×¦×™× ×•×Ÿ או אספקת 
כוח מתוחכמים במיוחד.</p>
-
-<p>
-   × ×ª×§×œ×ª×™ ×‘×ž×ª×›× ×ª×™× רבים הלהוטים לתרום עבודה 
במשרה חלקית ×œ×’× ×•. עבור רוב
-הפרוייקטים עבודה מבוזרת ובמשרה חלקית מסוג 
זה תהיה קשה מאוד לתיאום ; החלקים
-שייכתבו ×‘× ×¤×¨×“ לא יעבדו ביחד. אך לשם המטרה 
הייחודית של החלפת ×™×•× ×™×§×¡, הבעיה
-×–× ×™×—×”. מערכת ×™×•× ×™×§×¡ שלמה מכילה מאות כלי 
×ª×•×›× ×”, שכל אחד מהם מתועד ×‘× ×¤×¨×“. רוב
-מפרטי-הממשקים מקובעים על ידי תאימות ×œ×™×•× 
יקס. כף שאפילו אם כל תורם יכתוב
-תחליף תואם רק לכלי ×™×•× ×™×§×¡ אחד, ויגרום לו 
לעבוד כמו שצריך במקום המקור על
-מערכת ×™×•× ×™×§×¡, אז הכלים הללו יעבדו גם אחד עם 
×”×©× ×™ ×›×©× ×¦×¨×£ אותם. אפילו אם × ××¤×©×¨
-ל”מרפי“ ליצור כמה בעיות לא-צפויות, הרכבת 
החלקים האלה היא משימה
-אפשרית. (הגרעין יחייב תיאום הדוק יותר, ולכן 
עליו תעבוד קבוצה מצומצמת).</p>
-
-<p>
-   אם אקבל גם תרומות של כסף, יתכן שאוכל לשכור 
מספר ×× ×©×™× במשרה מלאה או
-חלקית. המשכורת לא תהיה גבוהה ×‘×ž×•× ×—×™× של 
×ž×ª×›× ×ª×™×, אך ×× ×™ מחפש ×× ×©×™× ×©×ž×‘×—×™× ×ª×
-×‘× ×™×™×ª רוח קהילתית חשובה כמו רווח כספי. ×× ×™ 
רואה זאת כדרך לאפשר ×œ×× ×©×™× מסורים
-להקדיש את מלוא מרצם לעבודה על ×’× ×• על ידי כך 
שייחסך מהם הצורך ×œ×”×ª×¤×¨× ×¡ בדרך
-אחרת.</p>
-
-<h3 id="benefit">איך ירויחו כל המשתמשים</h3>
-
-<p>
-   מרגע ×©×’× ×• תהיה קיימת, כולם יוכלו להשיג 
×ª×•×›× ×ª מערכת טובה בצורה חופשית, בדיוק
-כמו אויר. <a href="#f2">(2)</a></p>
-
-<p>
-   המשמעות היא הרבה יותר מכך שייחסך מכולם 
המחיר של רשיון ×™×•× ×™×§×¡.  המשמעות היא
-×©×™×™×ž× ×¢ הרבה בזבוז של מאמץ על ×ª×›× ×•×ª מערכות. 
המאמץ הזה יכול להיות מושקע במקום
-זאת בקידום ×”×˜×›× ×•×œ×•×’×™×”.</p>
-
-<p>
-   קוד-מקור מלא של המערכת יהיה זמין לכולם. 
כתוצאה מכך משתמש שיזדקק ×œ×©×™× ×•×™×™×
-במערכת תמיד יהיה חופשי לבצע אותם בעצמו, או 
לשכור כל ×ž×ª×›× ×ª זמין או חברה שתעשה
-זאת בשבילו. משתמשים לא יהיו עוד × ×ª×•× ×™× 
לחסדיהם של ×ž×ª×›× ×ª אחד, או חברה אחת שהם
-בעלי הקוד והיחידים שמורשים לבצע בו ×©×™× 
ויים.</p>
-
-<p>
-   בתי ספר יוכלו לספק סביבה ×—×™× ×•×›×™×ª יותר על 
ידי כך שיעודדו את כל התלמידים ללמוד
-ולשפר את קוד המערכת. במעבדת המחשבים של 
הארוארד היתה ×ž×“×™× ×™×•×ª ששום ×ª×•×›× ×” לא
-יכלה להיות ×ž×•×ª×§× ×ª על המערכת אם קוד המקור 
שלה לא הוצג בצורה ציבורית, והם אכפו
-זאת על ידי כך שהם ממש סירבו להתקין ×ª×•×›× ×•×ª 
מסויימות. ×ž× ×”×’× עורר בי השראה רבה.</p>
-
-<p>
-   לבסוף, הטרחה של לבדוק מי ה”בעלים“ של 
×”×ª×•×›× ×” במערכת, ומה מותר לעשות איתה,
-תיעלם.</p>
-
-<p>
-   הסדרים ×©× ×•×¢×“×• לגרום ×œ×× ×©×™× לשלם בשביל 
שימוש ×‘×ª×•×›× ×”, כולל החלת ×¨×©×™×•× ×•×ª על
-עותקים, תמיד גובים מחיר עצום מהחברה דרך ×”×ž× 
×’× ×•× ×™× המסובכים שדרושים על ×ž× ×ª
-להבין כמה (הווה אומר, עבור אילו רכיבי-×ª×•×›× ×”) 
אדם צריך לשלם.  ורק â€×ž×“×™× ×ª
-משטרה“ יכולה לכפות על כולם לאכוף אותם. 
חשבו על ×ª×—× ×ª חלל שבה האויר מיוצר
-בעלות גבוהה : גביה מכל × ×•×©× עבור לפי ליטר 
אויר יכולה להיות בסדר, אך לבישת
-מסיכת הגז עם מודד האויר כל היום וכל הלילה 
היא דבר בלתי × ×¡×‘×œ גם אם כולם
-יכולים להרשות לעצמם לשלם את חשבון האויר. 
ומצלמות הטלויזיה בכל מקום שבודקות
-אם אתה מוריד את המסיכה הן שערוריה. עדיף 
לתמוך במפעל האויר עם מס-גולגולת
-ולהפטר מהמסיכות.</p>
-
-<p>
-   העתקת ×ª×•×›× ×” שלמה או חלקים ×ž×ž× ×” היא מעשה 
טבעי ×ž×‘×—×™× ×ª ×”×ž×ª×›× ×ª כמו × ×©×™×ž×”, ויעיל
-באותה מידה. היא חייבת להיות חופשית כמו × 
שימה.</p>
-
-<h3 id="rebutted-objections">מספר ×˜×™×¢×•× ×™× × ×’×“ המטרות של 
×’× ×• ×”× ×™×ª× ×™× להפרכה בקלות</h3>
-
-<p id="support">
-<strong> ”אף אחד לא ישתמש בזה אם זה חופשי, בגלל 
שזה אומר שהם לא יכולים
-להסתמך על שום סוג של תמיכה“</strong></p>
-
-<p>
-<strong> ”אתם חייבים לגבות כסף על ×”×ª×•×›× ×” 
כתשלום על אספקת התמיכה“</strong></p>
-
-<p>
-   אם ×× ×©×™× היו מעדיפים לשלם על ×’× ×• פלוס 
שירות ואז להשיג את ×’× ×• בצורה חופשית
-ללא שירות, חברה לאספקת שירות בלבד ×œ×× ×©×™× 
שהשיגו את ×’× ×• בצורה חופשית היתה
-חייבת להיות רווחית. <a href="#f3">(3)</a></p>
-
-<p>
-   ×¢×œ×™× ×• להבדיל בין תמיכה בצורה של עבודת ×ª×›× 
ות אמיתית לבין ”החזקת ידיים“
-ותו-לא. ×”×¨××©×•× ×” היא משהו שאפשר לסמוך על ספק 
×”×ª×•×›× ×” שיבצע. (×‘×©× ×™×”) אם הבעיה
-שלך ××™× ×” × ×—×œ×ª× של מספיק ×× ×©×™×, הספק יגיד לך 
ללכת לעזאזל.</p>
-
-<p>
-   אם על העסק שלך להישען על מקור תמיכה, הדרך 
היחידה היא להשיג את כל קוד המקור
-והכלים הדרושים. אז אתם יכולים לשכור כל ×ž×ª×›× 
ת זמין כדי שיתקן את הבעיה שלכם ;
-××™× ×›× × ×ª×•× ×™× לחסדיו של אף אחד. עם ×™×•× ×™×§×¡, 
מחירו של קוד המקור גורם לרעיון
-להיות מחוץ לתחום ×ž×‘×—×™× ×ª רוב העסקים. עם ×’× ×• 
זה פשוט.  עדיין ×™×©× ×” אפשרות שאף
-אדם מתאים לא יהיה זמין, אך בעיה זו ××™× ×” × 
ובעת מהסדרי ההפצה. ×’× ×• ××™× ×• פותר את
-כל הבעיות בעולם. רק את חלקן.</p>
-
-<p>
-   ×‘×™× ×ª×™×™×, המשתמשים שלא יודעים כלום על 
מחשבים צריכים שיחזיקו להם את היד :
-שיעשו בשבילם דברים שהם יכלו לעשות בקלות 
לבד, אבל הם לא יודעים איך.</p>
-
-<p>
-   שירותים כאלו יכולות לספק שמוכרות שירותי 
”החזקת יד“ ותיקון-בלבד.  אם זה × ×›×•×Ÿ
-שמשתמשים מעדיפים לבזבז כסף ולהשיג מוצר עם 
שירות, הם גם יסכימו ×œ×§× ×•×ª שירות
-כשהם מקבלים את המוצר בצורה חופשית. חברות 
השירות יתחרו על איכות ומחיר ;
-משתמשים לא יהיו כבולים לאף אחת ×ž×‘×™× ×™×”×Ÿ. ×‘×™× 
תיים, אלו ×ž××™×ª× ×• שלא צריכים את
-השירות אמורים להיות מסוגלים להשתמש ×‘×ª×•×›× ×” 
בלעדיו.</p>
-
-<p id="advertising">
-<strong> â€××™× ×›× יכולים להגיע ×œ×× ×©×™× רבים ללא 
פרסום, ואתם חייבים לגבות כסף
-עבור ×”×ª×•×›× ×•×ª כדי לתמוך בזה“</strong></p>
-
-<p>
-<strong> ”אין טעם לפרסם ×ª×•×›× ×” ×©×× ×©×™× יכולים 
להשיג בצורה חופשית“</strong></p>
-
-<p>
-   ×™×©× ×Ÿ צורות ×©×•× ×•×ª של פומביות חופשית או 
מאוד זולה ×©× ×™×ª×Ÿ להשתמש בה כדי להודיע
-למספר גדול של משתמשי מחשב על דברים כמו ×’× ×•. 
אך ייתכן שבאמת אפשר להגיע ליותר
-משתמשי ×ž×™× ×™-מחשבים בעזרת פרסום. אם זה באמת 
המצב, עסק שמפרסם את השירות של
-העתקת ושליחת ×’× ×• בתשלום אמור להיות מספיק 
רווחי כדי לשלם על הפרסום שלו,
-ויותר. כך רק מי שמרוויח מהפרסום משלם 
עבורו.</p>
-
-<p>
-   מצד ×©× ×™, אם ×× ×©×™× רבים משיגים את ×’× ×• 
מחבריהם, וחברות שיווק כאלה לא מצליחות,
-זה מראה שהפרסום לא באמת היה × ×—×•×¥ כדי להפיץ 
את ×’× ×•. למה תומכי השוק החופשי לא
-רוצים לתת לשוק החופשי לעשות את הבחירה ? <a 
href="#f4">(4)</a></p>
-
-<p id="competitive">
-<strong> ”החברה שלי צריכה מערכת הפעלה ×§× ×™×™× ×™×ª 
כדי להשיג יתרון
-תחרותי“</strong></p>
-
-<p>
-   ×’× ×• תוציא את מערכות-ההפעלה מכלל התחרות. 
לא תוכלו להשיג בזאת יתרון , אבל גם
-המתחרים לא יוכלו להשיג יתרון עליכם. אתם והם 
תתחרו בתחומים אחרים, בזמן
-שתרויחו הדדית בתחום הזה. אם העסק שלכם מוכר 
מערכת הפעלה, לא תאהבו את ×’× ×•, אבל
-זאת בעיה שלכם. אם העסק שלכם עוסק במשהו אחר, 
×’× ×• תוכל לחסוך מכם את ×”×›× ×™×¡×”
-לעסק היקר של מכירת מערכות הפעלה.</p>
-
-<p>
-   הייתי רוצה לראות את הפיתוח של ×’× ×• × ×ª×ž×š על 
ידי תשורות ×ž×™×¦×¨× ×™× ומשתמשים רבים,
-דבר שיפחית את העלות לכל אחד מהם. <a 
href="#f5">(5)</a></p>
-
-<p id="deserve">
-<strong> ”לא מגיעה ×œ×ž×ª×›× ×ª×™× תמורה על 
היצירתיות שלהם ?“</strong></p>
-
-<p>
-   אם על משהו מגיעה תמורה, הרי שבעבור תרומה 
חברתית. יצירתיות יכולה להיות סוג של
-תרומה חברתית, אבל רק אם החברה חופשית להשתמש 
בתוצאות. אם ×œ×ž×ª×›× ×ª×™× מגיעה תמורה
-עבור יצירת ×ª×•×›× ×” ×—×“×©× ×™×ª, הרי מגיע להם באותה 
מידה ×œ×”×™×¢× ×© אם הם מגבילים את
-השימוש ×‘×ª×•×›× ×” הזו.</p>
-
-<p id="reward">
-<strong> ”לא מגיעה ×œ×ž×ª×›× ×ª×™× האפשרות לבקש 
תמורה על היצירתיות שלהם ?“</strong></p>
-
-<p>
-   אין שום דבר רע בלבקש תשלום על עבודה, או ×‘× 
סיון להגדיל את ×”×”×›× ×¡×”, כל עוד לא
-משתמשים באמצעים ×”×¨×¡× ×™×™×. אך האמצעים 
המקובלים כיום בתחום ×”×ª×•×›× ×” מבוססים על
-הרס.</p>
-
-<p>
-   הוצאת כסף ממשתמשים של ×ª×•×›× ×” על ידי הגבלת 
יכולת השימוש שלהם בה היא ×”×¨×¡× ×™×ª
-כיוון שההגבלות מצמצמות את הדרכים בהן × ×™×ª×Ÿ 
להשתמש ×‘×ª×•×›× ×”. דבר זה מפחית את
-התועלת ×•×”×”× ××” ×©×”×× ×•×©×•×ª מסוגלת להפיק 
מהשימוש ×‘×ª×•×›× ×”.  כאשר ×™×©× ×” בחירה ×ž×›×•×•× ×ª
-להגביל, התוצאות הכואבות הן הרס מכוון.</p>
-
-<p>
-   הסיבה שאזרח טוב לא משתמש באמצעים ×”×¨×¡× ×™×™× 
כאלה כדי להתעשר, היא שאם כולם היו
-עושים כך ×›×•×œ× ×• ×”×™×™× ×• הופכים ×œ×¢× ×™×™× יותר 
בגלל ×”×”×¨×¡× ×™×•×ª ההדדית. זהו כלל
-המוסר&nbsp; של ×§× ×˜×™×× ×™Â ; או כלל הזהב. מאחר ×©×× 
י לא אוהב את ההשלכות שהיו
-× ×’×¨×ž×•×ª אילו כל אחד היה אוגר ידע (רק בשביל 
עצמו), ×× ×™ × ×“×¨×© לחשוב שזו טעות
-לעשות זאת.  ובפרט, הרצון לקבל תמורה על 
יצירתיות לא מצדיק לשלול מהעולם כולו
-חלק מהיצירתיות הזו, או את כולה.</p>
-
-<p id="starve">
-<strong> ”האם ×ž×ª×›× ×ª×™× לא יגיעו לסף רעב 
?“</strong></p>
-
-<p>
-   יכולתי ×œ×¢× ×•×ª בכך שלא מכריחים אף אחד להיות 
×ž×ª×›× ×ª. ×¨×•×‘× ×• לא יכולים להרויח כסף
-מעמידה ברחוב ועשיית פרצופים. אבל ×× ×—× ×• לא × 
×™×“×•× ×™× כתוצאה מכך לבלות את ×—×™×™× ×•
-ברחוב, כעושי פרצופים, רעבים ללחם. ×× ×—× ×• 
עושים משהו אחר.</p>
-
-<p>
-   אך זו תשובה לא × ×›×•× ×” כי היא מקבלת את ×”×”× ×—×” 
המרומזת של השואל : שללא בעלות על
-×ª×•×›× ×”, ×ž×ª×›× ×ª×™× לא יכולים לקבל גרוש. ×‘×”× ×—×” 
שזה הכל או כלום.</p>
-
-<p>
-   הסיבה האמיתית ×©×ž×ª×›× ×ª×™× לא יגיעו לסף רעב 
היא שהם עדיין יוכלו לקבל תשלום בעבור
-×ª×›× ×•×ªÂ ; רק לא באותה מידה שהם מקבלים עכשיו.</p>
-
-<p>
-   יצירת הגבלות על ההעתקה ××™× ×” הבסיס היחיד 
לעסקים בתחום ×”×ª×•×›× ×”. היא הבסיס ×”× ×¤×•×¥
-ביותר בגלל שהיא ×ž×›× ×™×¡×” הכי הרבה כסף. אם היא 
היתה אסורה, או שהלקוח היה דוחה
-אותה, חברות ×ª×•×›× ×” היו עוברות 
למודלים-עסקיים אחרים אשר פחות × ×¤×•×¦×™× כיום.
-תמיד ×™×©× ×Ÿ מספר דרכים לארגן כל סוג של עסק.</p>
-
-<p>
-   ×›× ×¨××” ×©×ª×›× ×•×ª לא יהיה רווחי בהסתמכות על 
הבסיס החדש כפי שהוא עכשיו. אך זה לא
-טיעון × ×’×“ ×”×©×™× ×•×™. זה לא × ×—×©×‘ חוסר צדק ×©×× 
שי-מכירות מרוויחים את המשכורות שהם
-מרוויחים עכשיו. אם ×ž×ª×›× ×ª×™× ירוויחו אותו 
דבר, גם זה לא יהיה חוסר צדק. (מעשית
-הם עדיין ירוויחו יותר.)</p>
-
-<p id="right-to-control">
-<strong> ”לא מגיע ×œ×× ×©×™× לשלוט על הדרך בה × ×¢×©×” 
שימוש ביצירתיות
-שלהם ?“</strong></p>
-
-<p>
-”שליטה על ×”×¨×¢×™×•× ×•×ªâ€œ של ×× ×©×™× מכתיבה שליטה 
על חייהם ; והיא בדרך כלל משמשת
-על-×ž× ×ª להפוך את חייהם לקשים יותר.</p>
-
-<p>
-   ×× ×©×™× שלמדו את ×”× ×•×©× של ×§× ×™×™×Ÿ ×¨×•×—× ×™ מקרוב 
(כמו עורכי דין)  ×˜×•×¢× ×™× שאין זכות
-יסודית ×œ×§× ×™×™×Ÿ ×¨×•×—× ×™. הסוגים של זכויות ×§× 
יין ×¨×•×—× ×™ לכאורה שהממשל מכיר בהן
-× ×•×¦×¨×• על ידי פעולות × ×§×•×“×ª×™×•×ª של חקיקה 
למטרות מסויימות.</p>
-
-<p>
-   למשל, מערכת ×”×¤×˜× ×˜×™× × ×•×¦×¨×” בשביל לעודד 
ממציאים לחלוק את פרטי ההמצאה
-שלהם. מטרתו היתה לעזור לחברה יותר מאשר 
לעזור לממציא. באותו זמן, אורך חיים של
-17 ×©× ×™× ×œ×¤×˜× ×˜ היה קצר בהשוואה להתקדמות ×”×˜×›× 
ולוגית. מאחר ×•×¤×˜× ×˜×™× הם ×¢× ×™×™×Ÿ של
-×™×¦×¨× ×™× בלבד, שעבורם המחיר והמאמץ של רשיון 
×§×˜× ×™× בהשוואה להקמת פס ייצור,
-×”×¤×˜× ×˜×™× לרוב לא גורמים × ×–×§. הם ××™× × מפריעים 
לרוב ×”×× ×©×™× שמשתמשים במוצרים שיש
-עליהם ×¤×˜× ×˜.</p>
-
-<p>
-   הרעיון של זכויות יוצרים לא היה קיים בעת 
העתיקה, כשסופרים העתיקו לעיתים
-קרובות מסופרים אחרים בעבודות שעסקו ×‘× 
ושאים מציאותיים. ×”×”×ª× ×”×’×•×ª הזו × ×ª×’×œ×ª×”
-כמועילה, מאחר שהיא הדרך היחידה שעבודתם של 
סופרים רבים שרדה אפילו בחלקה. שיטת
-זכויות היוצרים × ×•×¦×¨×” במפורש למען עידוד 
הכתיבה. בתחום בו היא × ×•×¦×¨×” – ספרים,
-שיכלו להיות מועתקים בצורה תעשייתית רק 
בדפוס – היא לא הזיקה, ולא הפריעה לרוב
-×”×× ×©×™× שקראו את הספרים.</p>
-
-<p>
-   כל זכויות על ×§× ×™×™×Ÿ ×¨×•×—× ×™ הן רק ×¨×©×™×•× ×•×ª ×©× 
×™×ª× ×• על ידי החברה מכיוון ×©×”××ž×™× ×”,
-אם בצדק או בעוולה, שבכך תרוויח.  אך בכל מקרה 
מסויים ×× ×• חייבים לשאול : האם
-באמת רצוי ×œ×”×¢× ×™×§ ×¨×©×™×•× ×•×ª כאלו ? מה ×× ×—× ×• 
מתירים להם לחולל בידי מקבליהם ?</p>
-
-<p>
-   המקרה של ×ª×•×›× ×•×ª כיום ×©×•× ×” מאוד מזה של 
ספרים ×œ×¤× ×™ מאה ×©× ×™×.  העובדה שהדרך
-הקלה ביותר להעתיק ×ª×•×›× ×” היא משכן אחד ×œ×©× ×™, 
העובדה ×©×œ×ª×•×›× ×” יש גם קוד מקור וגם
-קוד אובייקט והם ×©×•× ×™× ×•× ×¤×¨×“×™×, והעובדה 
×©×‘×ª×•×›× ×” משתמשים ולא קוראים ×•× ×”× ×™×
-×ž×ž× ×” יוצרות ביחד מצב שבו אדם שכופה זכויות 
יוצרים פוגע בחברה בכללותה גם
-×—×•×ž×¨× ×™×ª וגם ×¨×•×—× ×™×ªÂ ; על אדם לא ×œ× ×”×•×’ כך בין 
אם החוק מתיר או אוסר זאת.</p>
-
-<p id="competition">
-<strong> ”תחרות גורמת לדברים להשתפר“</strong></p>
-
-<p>
-   ×”×ž×‘× ×” של תחרות הוא היתחרות : על ידי 
תיגמול ×”×ž× ×¦×—, ×× ×• מעודדים את כולם לרוץ
-מהר יותר. כשקאפיטליזם באמת עובד ככה, הוא 
עובד טוב ; אבל תומכיו טועים אם הם
-חושבים שהוא תמיד יעבוד כך. אם הרצים ישכחו 
למה × ×™×ª×Ÿ הפרס, ויתרכזו ×‘× ×¦×—×•×Ÿ
-בלבד, בכל מחיר, הם עלולים למצוא שיטות אחרות 
– כמו תקיפת רצים אחרים. אם הרצים
-× ×§×œ×¢×™× לתיגרה, כולם יסיימו באיחור.</p>
-
-<p>
-   ×ª×•×›× ×”-סגורה ×•×ª×•×›× ×”-×§× ×™×™× ×™×ª הן המקבילות 
×ž×‘×—×™× ×” מוסרית לרצים בתיגרה. למרבה
-הצער, לא × ×¨××” שהשופט היחיד שיש ×œ× ×• ×ž×ª× ×’×“ 
לתגרות ; הוא פשוט קובע × ×”×œ×™× (”כל
-עשרה מטרים, מותר לירות יריה אחת“). מה שהוא 
צריך לעשות זה להפריד ×‘×™× ×™×”×,
-×•×œ×”×¢× ×™×© את הרצים על כל × ×¡×™×•×Ÿ תקיפה.</p>
-
-<p id="stop-programming">
-<strong> â€×× ×©×™× לא יפסיקו ×œ×ª×›× ×ª ללא תמריץ 
כספי ?“</strong></p>
-
-<p>
-   למעשה, ×× ×©×™× רבים ×ž×ª×›× ×ª×™× ללא כל תמריץ 
כספי. ×ª×›× ×•×ª מרתק במידה שלא × ×™×ª×Ÿ לעמוד
-×‘×¤× ×™×” ×ž×‘×—×™× ×ª ×× ×©×™× מסוימים, שהם בדרך כלל 
×”×× ×©×™× שיותר טובים בזה. אין מחסור
-במוזיקאים מקצועיים שממשיכים לעסוק בזה 
למרות שאין להם סיכוי להרויח כך את
-מחייתם.</p>
-
-<p>
-   אבל למען האמת השאלה הזאת, למרות שהיא × 
פוצה, ××™× ×” מתאימה למצב.  התשלום
-×œ×ž×ª×›× ×ª×™× לא ייעלם, רק יופחת. כך שהשאלה ×”× ×›×•× 
ה היא האם מישהו ×™×ª×›× ×ª עם תמריץ
-כספי מופחת ? על פי × ×¡×™×•× ×™ התשובה היא כן.</p>
-
-<p>
-   במשך יותר מעשר ×©× ×™×, רבים ×ž×”×ž×ª×›× ×ª×™× 
הטובים ביותר בעולם עבדו במעבדה
-×œ××™× ×˜×™×œ×™×’× ×¦×™×” מלאכותית תמורת הרבה פחות 
כסף ממה שהם יכלו להרוויח במקום
-אחר. הם קיבלו הרבה סוגים של תמורה לא-כספית : 
תהילה והערכה למשל.  ויצירתיות
-היא גם כיף, תמורה ×‘×¤× ×™ עצמה.</p>
-
-<p>
-   ואז רובם עזבו ×›×©× ×™×ª× ×” להם ×”×”×–×“×ž× ×•×ª לעשות 
את אותה עבודה ×ž×¢× ×™×™× ×ª תמורת הרבה
-כסף.</p>
-
-<p>
-   כך שהעובדות מראות ×©×× ×©×™× ×™×ª×›× ×ª×• לשם מטרה 
×©××™× × ×” עושר כספי ; אך אם ×ª×™× ×ª×Ÿ להם
-×”×”×–×“×ž× ×•×ª גם להרוויח הרבה כסף, הם יתרגלו 
לצפות לזה, ולדרוש את זה. ××¨×’×•× ×™×
-שמשלמים מעט × ×›×©×œ×™× בתחרות מול אלו שמשלמים 
הרבה, אך הם לא בהכרח לא יצליחו אם
-אלו שמשלמים הרבה יורחקו.</p>
-
-<p id="desperate">
-<strong> â€×× ×—× ×• צריכים × ×•××©×•×ª את ×”×ž×ª×›× ×ª×™×. אם 
הם דורשים ×©× ×¤×¡×™×§ לעזור ×œ×©×›× ×™×
-×©×œ× ×•, ×× ×—× ×• חייבים לציית“</strong></p>
-
-<p>
-   אתם אף פעם לא × ×•××©×™× עד כדי כך שתהיו 
חייבים לציית לסוג כזה של דרישה. זכרו :
-×ž×™×œ×™×•× ×™× ×œ×”×’× ×”, אבל אף לא אגורה ×›×ž× ×—×”Â ! 
(הערת המתרגם : מדובר בסיסמה שהיתה
-× ×¤×•×¦×” בארה"ב בתחילת המאה ה19- ×•×›×•×•× ×” × ×’×“ 
שודדי ים)</p>
-
-<p id="living">
-<strong> â€×ž×ª×›× ×ª×™× צריכים ×œ×”×ª×¤×¨× ×¡ 
איכשהו“</strong></p>
-
-<p>
-   לטווח קצר, זה × ×›×•×Ÿ. אולם ×™×©× ×Ÿ דרכים רבות 
בהן יכולים ×ž×ª×›× ×ª×™× ×œ×”×ª×¤×¨× ×¡ מבלי
-למכור את הזכויות לשימוש ×‘×ª×•×›× ×”. הדרך ×”× 
וכחית מקובלת כיום כי היא ×ž×›× ×™×¡×” הכי
-הרבה כסף ×œ×ž×ª×›× ×ª×™× ×•×œ×× ×©×™-עסקים. קל למצוא 
דרכים אחרות אם רוצים למצוא
-אותן. ×”× ×” מספר דוגמאות.</p>
-
-<p>
-   יצרן שמציג מחשב חדש ישלם עבור הסבה של 
מערכות הפעלה לחומרה החדשה.</p>
-
-<p>
-   גם המכירה של שירותי הדרכה, ”החזקת ידיים“ 
ואחזקה יוכלו ליצור מקומות תעסוקה
-×œ×ž×ª×›× ×ª×™×.</p>
-
-<p>
-   ×× ×©×™× עם ×¨×¢×™×•× ×•×ª חדשים יוכלו להפיץ ×ª×•×›× ×” 
חופשית, ולבקש תרומות ממשתמשים
-מרוצים, או למכור שירותי ”החזקת ידיים“. 
פגשתי ×× ×©×™× שכבר עובדים בדרך זו
-בהצלחה.</p>
-
-<p>
-   משתמשים בעלי צרכים דומים יכולים ליצור 
קבוצות משתמשים, ולשלם דמי חבר. הקבוצה
-תחתום על חוזה עם חברות ×ª×•×›× ×” לכתיבת ×ª×•×›× ×•×ª 
שחברי הקבוצה ×ž×¢×•× ×™×™× ×™× בהן.</p>
-
-<p>
-   כל ×ž×™× ×™ סוגי פיתוח יכולים להיות ×ž×ž×•×ž× ×™× 
באמצעות ”מס ×ª×•×›× ×”â€œÂ :</p>
-
-<p>
-     × × ×™×— שכל מי ×©×§×•× ×” מחשב חייב לשלם x אחוזים 
מהמחיר כ”מס ×ª×•×›× ×”â€œ.  הממשל מעביר
-את התשלום ×œ×¡×•×›× ×•×ª כמו ה-NSF (הקרן הלאומית 
למדע) שתוציא את זה על פיתוח ×ª×•×›× ×”.</p>
-
-<p>
-     אבל אם רוכש המחשב תורם בעצמו לפיתוח ×ª×•×›× 
ה, מגיעה לו הקלה במס ! הוא יכול
-לתרום לפרוייקט לבחירתו – לרוב הוא יבחר 
פרוייקט שהוא מקווה להשתמש בתוצאותיו
-כשיסתיים. הוא יכול לקבל × ×™×›×•×™ לכל גובה של 
תרומה, עד סכום המס הכולל שהיה עליו
-לשלם.</p>
-
-<p>
-     גובה המס הכולל יכול להקבע על ידי הצבעה 
של ×”× ×™×©×•×ž×™× (משלמי המס), ולהשקל ×›× ×’×“
-הכמות שעליה ישלמו מס.</p>
-
-<p>
-     התוצאות :</p>
-
-<ul>
-<li>קהילת משתמשי-המחשב תומכת בפיתוח ×ª×•×›× ×”.</li>
-<li>הקהילה מחליטה מה מידת התמיכה שהיא 
צריכה</li>
-<li>משתמשים שאכפת להם איזה פרוייקט מממן החלק 
שלהם יכולים לבחור אותו בעצמם.</li>
-</ul>
-<p>
-   לטווח הארוך, הפיכת ×ª×•×›× ×•×ª לחופשיות היא 
צעד לקראת עולם ללא ×¢×•× ×™, בו אף אחד לא
-יצטרך לעבוד קשה רק כדי ×œ×”×ª×¤×¨× ×¡. ×× ×©×™× יהיו 
חופשיים להקדיש את עצמם לפעילויות
-שהן כיפיות, כמו ×ª×›× ×•×ª, אחרי שבילו את עשר 
השעות ההכרחיות בשבוע במשימות × ×“×¨×©×•×ª
-כמו חקיקה, ייעוץ משפחתי, תיקון רובוטים 
וצפייה באסטרואידים. לא יהיה צורך
-ביכולת ×œ×”×ª×¤×¨× ×¡ ×ž×ª×›× ×•×ª.</p>
-
-<p>
-   כבר ×”×§×˜× ×• מאוד את כמות העבודה שהחברה 
בכללותה חייבת לעשות בשביל ×”×™×¦×¨× ×•×ª
-הממשית שלה, אך רק מעט מכך תרגם את עצמו לזמן 
חופשי בשביל עובדים בגלל ×©× ×“×¨×©×ª
-הרבה פעילות לא ×™×¦×¨× ×™×ª על ×ž× ×ª ללוות פעילות 
×™×¦×¨× ×™×ª. הגורמים העיקריים לכך הם
-בירוקרטיה ומאבקים שווי מידה × ×’×“ תחרות. ×ª×•×›× 
ה חופשית תקטין מאוד את האיזורים
-הבעייתיים הללו בתחום של ייצור ×ª×•×›× ×”. ×× ×• 
חייבים לעשות את זה, כדי שהרווח
-×”×˜×›× ×™ ×‘×™×¦×¨× ×•×ª יתורגם לכמות מופחתת של עבודה 
×‘×©×‘×™×œ× ×•.</p>
-
-<h3 id="footnotes">הערות שוליים</h3>
-
-<ol>
-<li id="f1">בחירת המלים כאן היתה פזיזה. ×”×›×•×•× ×” 
היתה שאף אחד לא יצטרך לשלם עבור
-<b>רשות</b> להשתמש במערכת ×’× ×•. אך המלים לא 
מבהירות זאת, ×•×× ×©×™× מפרשים אותן
-כאומרות שעותקים של ×’× ×• צריכים תמיד להיות 
מופצים במחיר זעום או ×‘×—×™× ×. זו
-מעולם לא היתה ×”×›×•×•× ×”Â ; מאוחר יותר, גילוי 
הדעת מזכיר את האפשרות של חברות
-שמספקות את השירות של הפצה בשביל רווח. 
כתוצאה מכך למדתי היטב את ההבדל בין
-”חופשי“ במובן של חופש ו”חופשי“ במובן של 
מחיר. ×ª×•×›× ×” חופשית היא ×ª×•×›× ×”
-שלמשתמשים יש את החופש להפיץ ×•×œ×©× ×•×ª. יש 
משתמשים שישיגו עותקים שלה ×‘×—×™× ×, בזמן
-שאחרים ישלמו כדי להשיג עותקים – ואם המימון 
עוזר לתמוך בשיפור ×”×ª×•×›× ×”, אז כל
-המרבה הרי זה משובח. הדבר החשוב הוא שלכל מי 
שיש עותק יש את החופש לשתף פעולה
-עם אחרים שמשתמשים בו.</li>
-
-<li id="f2">זה מקום × ×•×¡×£ שבו לא הבדלתי כמו שצריך 
בין שתי משמעויות ×©×•× ×•×ª של
-”חופשי“. ההצהרה כפי שהיא ××™× ×” ×©×§×¨×™×ªâ€“× ×™×ª×Ÿ 
להשיג עותקים של ×’× ×• ×‘×—×™× ×, מחברים
-או ברשת. אך מועבר כאן רעיון מוטעה.</li>
-
-<li id="f3">כיום קיימות מספר חברות כאלה</li>
-
-<li id="f4">המוסד ×œ×ª×•×›× ×” חופשית משיג כיום את רוב 
המימון שלו משירות הפצה, למרות שהוא יותר
-ארגון צדקה מחברה. אם <b>אף אחד</b> לא יבחר 
להשיג עותקים על ידי <a
-href="/order/order.html">×”×–×ž× ×”</a> מה-FSF, לא × ×™×ª×Ÿ יהיה 
לבצע את העבודה. אך
-אין זה אומר שזה בסדר שהגבלות ×§× ×™×™× ×™×•×ª 
יכריחו את כל המשתמשים לשלם. אם חלק קטן
-מכל המשתמשים יזמין עותק מה-FSF, זה יספיק 
בשביל לשמור את ה-FSF עם הראש מעל
-המים. אז ×× ×• מבקשים ממשתמשים לבחור לתמוך ×‘× 
ו בדרך זו. כבר תרמת את חלקך ?
-</li>
-
-<li id="f5">קבוצה של חברות מחשבים הקצתה ×œ××—×¨×•× ×” 
מימון כדי לתמוך בתחזוקה ושיפור של מהדר
-ה-C של ×’× ×•.</li>
-
-</ol>
-
-<div class="translators-notes">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
- </div>
-</div>
-
-<!-- for id="content", starts in the include above -->
-<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
-<div id="footer">
-<div class="unprintable">
-
-<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
-href="mailto:gnu@gnu.org";>&lt;gnu@gnu.org&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
-אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, × ×™×ª×Ÿ ×œ×”×¤× ×•×ª ל- <a
-href="mailto:webmasters@gnu.org";>&lt;webmasters@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-<p>
-<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
-        replace it with the translation of these two:
-
-        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
-        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
-        Please send your comments and general suggestions in this regard
-        to <a href="mailto:web-translators@gnu.org";>
-
-        &lt;web-translators@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-        <p>For information on coordinating and submitting translations of
-        our web pages, see <a
-        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-        README</a>. -->
-×× × הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
-</div>
-
-<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
-     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
-     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
-     without talking with the webmasters or licensing team first.
-     Please make sure the copyright date is consistent with the
-     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
-     document was modified, or published.
-     
-     If you wish to list earlier years, that is ok too.
-     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
-     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
-     year, i.e., a year in which the document was published (including
-     being publicly visible on the web or in a revision control system).
-     
-     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
-     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
-<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 1985, 1993, 2003 Free Software
-Foundation, Inc.</span><br />
-זכויות יוצרים 1985, 1993, 2003 המוסד ×œ×ª×•×›× ×” 
חופשית, בע"מ.</p>
-
-<p>
-  העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, ×‘×ª× ××™ שהודעת
-זכויות היוצרים והודעת ההרשאות והמקור שלהן 
×‘×× ×’×œ×™×ª × ×©×ž×¨×™× בו, ושהמפיץ ×ž×¢× ×™×§
-למקבל הרשאה להפיץ מחדש כפי שמתירה הודעה זו. 
בכל מקרה של אי בהירות ×‘× ×•×’×¢
-×œ×ª× ××™× ×”× "ל יש לפרשם על פי הגירסה ×”×× ×’×œ×™×ª 
המובאת להלן.
-<br />
-אין ליצור גרסאות שעברו ×©×™× ×•×™.
-</p>
-
-<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
-<div class="translators-credits">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
-תורגם: 19 באפריל 2003, 23:42:00 שעון ישראל, על ידי 
the duke (× ×¢×¨×š: 7 ביולי
-2003, 01:54:00 שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן)</div>
-
-<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
-עודכן אחרון:
-
-$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
-
-<!-- timestamp end -->
-</p>
-</div>
-</div>
-</body>
-</html>

Index: gnu-linux-faq.he.html
===================================================================
RCS file: gnu-linux-faq.he.html
diff -N gnu-linux-faq.he.html
--- gnu-linux-faq.he.html       27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.11
+++ /dev/null   1 Jan 1970 00:00:00 -0000
@@ -1,885 +0,0 @@
-<!--#set var="PO_FILE" value=''
- --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/gnu-linux-faq.html"
- --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
- --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2003-07-13" -->
-
-<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
-<!-- Parent-Version: 1.79 -->
-
-<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
-     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
-     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
-     For more info, contact web-translators@gnu.org. -->
-
-<title>שו"ת ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ - GNU Project - Free Software 
Foundation</title>
-
-<!--#include virtual="/gnu/po/gnu-linux-faq.translist" -->
-<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
-<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
-<h2>שו"ת ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ מאת ריצ'ארד סטולמן</h2>
-
-<p>
-×›×©×× ×©×™× רואים ×©×× ×• משתמשים וממליצים על השם 
×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ למערכת שרבים אחרים
-×ž×›× ×™× פשוט â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ, הם שואלים הרבה שאלות. 
×”× ×” שאלות × ×¤×•×¦×•×ª ×•×ª×©×•×‘×•×ª×™× ×•.</p>
-
-<ul>
-
-<li><a href="#why" id="TOCwhy">למה אתם קוראים למערכת ×’× 
ו\×œ×™× ×•×§×¡ ולא ×œ×™× ×•×§×¡?</a></li>
-
-<li><a href="#whycare" id="TOCwhycare">מדוע ×”× ×•×©× הזה 
חשוב?</a></li>
-
-<li><a href="#howerror" id="TOChowerror">איך קרה שרוב ×”×× ×©×™× 
קוראים למערכת
-â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ?</a></li>
-
-<li><a href="#linuxalone" id="TOClinuxalone">האם ×œ×™× ×•×§×¡ היה 
משיג את אותה הצלחה
-אם ×’× ×• לא היה קיים?</a></li>
-
-<li><a href="#divide" id="TOCdivide">לא היה טוב יותר לקהילה 
אם לא הייתם מפלגים
-את ×”×× ×©×™× עם הבקשה הזו?</a></li>
-
-<li><a href="#freespeech" id="TOCfreespeech">פרוייקט ×’× ×• לא 
תומך בזכות חופש
-הביטוי של כל אחד לקרוא למערכת כפי ×©× ×¨××” לו 
×œ× ×›×•×Ÿ?</a></li>
-
-<li><a href="#tools" id="TOCtools">×’× ×• זה לא אוסף של כלי ×ª×›× 
ות ×©× ×›×œ×œ×•
-×‘×œ×™× ×•×§×¡?</a></li>
-
-<li><a href="#osvskernel" id="TOCosvskernel">מה ההבדל בין מערכת 
הפעלה ×œ×§×¨× ×œ?</a></li>
-
-<li><a href="#afterkernel" id="TOCafterkernel">×× ×• קוראים לכל 
המערכת על שם
-×”×§×¨× ×œ, ×œ×™× ×•×§×¡. זה לא × ×•×¨×ž×œ×™ ×œ×›× ×•×ª מערכת 
הפעלה על שם ×”×§×¨× ×œ?</a></li>
-
-<li><a href="#long" id="TOClong">הבעיה עם â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ 
היא שזה ארוך מדי. מה בקשר
-להמלצה על שם קצר יותר?</a></li>
-
-<li><a href="#justgnu" id="TOCjustgnu">מאחר ×©×œ×™× ×•×§×¡ הוא 
תרומה ×ž×©× ×™×ª, יהיה זה חטא
-לעובדות לקרוא למערכת פשוט â€×’× ×•â€œ?</a></li>
-
-<li><a href="#many" id="TOCmany">פרוייקטים רבים אחרים 
תרמו למערכת כפי שהיא כיום;
-זה כולל את TeX, X11, Apache, Perl ×•×ª×•×›× ×•×ª רבות אחרות. 
האם לא × ×•×‘×¢ ×ž×˜×™×¢×•× ×™×›×
-×©×× ×—× ×• צריכים לתת גם להם קרדיט? (אך זה יוביל 
לשם ארוך בצורה מגוחכת)  </a></li>
-
-<li><a href="#whyslash" id="TOCwhyslash">למה אתם כותבים â€×’× 
ו\×œ×™× ×•×§×¡â€œ ולא â€×’× ×•
-×œ×™× ×•×§×¡â€œ?</a></li>
-
-<li><a href="#whyorder" id="TOCwhyorder">למה â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ 
ולא â€×œ×™× ×•×§×¡\×’× ×•â€œ?</a></li>
-
-<li><a href="#companies" id="TOCcompanies">לא יהיה יעיל יותר 
לבקש חברות כמו
-Mandrake, RedHat ו IBM לקרוא להפצות שלהם â€×’× ×•\×œ×™× 
וקס“ במקום לבקש מיחידים?
-</a></li>
-
-<li><a href="#reserve" id="TOCreserve">לא יהיה טוב יותר 
לשמור את השם
-â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ להפצות על טהרת ×”×ª×•×›× ×” 
החופשית? אחרי הכל, זה האידיאל של ×’× ×•.
-</a></li>
-
-<li><a href="#gnudist" id="TOCgnudist">למה לא לעשות הפצת ×’× ×• 
של ×œ×™× ×•×§×¡ (פשוט)
-ולקרוא לה ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡? </a></li>
-
-<li><a href="#linuxgnu" id="TOClinuxgnu">למה לא לומר פשוט 
â€×œ×™× ×•×§×¡ הוא ×”×§×¨× ×œ של
-×’× ×•â€œ ולשחרר מספר גרסאות קיימות של ×’× ×•\×œ×™× 
וקס תחת השם â€×’× ×•â€œ?</a></li>
-
-<li><a href="#condemn" id="TOCcondemn">האם פרוייקט ×’× ×• ×’×™× ×” 
×•×”×ª× ×’×“ לשימוש
-×‘×œ×™× ×•×§×¡ בהתחלה?</a></li>
-
-<li><a href="#wait" id="TOCwait">למה חיכיתם כל כך הרבה זמן 
עד שביקשתם ×ž×× ×©×™×
-להשתמש בשם ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡?</a></li>
-
-<li><a href="#allgpled" id="TOCallgpled">האם ×§×•× ×‘× ×¦×™×™×ª ×’× 
ו\[שם] צריכה לחול על כל
-×”×ª×•×›× ×•×ª שיוצאות תחת GPL?</a></li>
-
-<li><a href="#unix" id="TOCunix">מאחר והרבה ×ž×’× ×• בא ×ž×™×•× 
יקס, ×’× ×• לא צריך לתת
-קרדיט ×œ×™×•× ×™×§×¡ על ידי כך שישתמש ב”“Unix 
בשמו?</a></li>
-
-<li><a href="#bsd" id="TOCbsd">צריך להגיד גם “GNU/BSD”?</a></li>
-
-<li><a href="#othersys" id="TOCothersys">אם ×”×ª×§× ×ª×™ את הכלים 
של ×’× ×• על מערכת
-×—×œ×•× ×•×ª, זה אומר שיש לי מערכת ×’× ×•\×—×œ×•× 
ות?</a></li>
-
-<li><a href="#justlinux" id="TOCjustlinux">לא יכולות להיות 
מערכות ×œ×™× ×•×§×¡ ללא
-×’× ×•?</a></li>
-
-<li><a href="#helplinus" id="TOChelplinus">למה לא לקרוא למערכת 
â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ בכל
-מקרה, ולחזק את תפקידו של ×œ×™× ×•×¡ טורבאלדס ×›× 
ער-הפרסומות של הקהילה ×©×œ× ×•?</a></li>
-
-<li><a href="#lost" id="TOClost">הקרב כבר אבוד – החברה 
ביצעה החלטה ×•××™× × ×• יכולים
-×œ×©× ×•×ª אותה, אז למה בכלל לחשוב על זה?</a></li>
-
-<li><a href="#whatgood" id="TOCwhatgood">החברה קבעה את החלטתה 
×•××™× × ×• יכולים
-×œ×©× ×•×ª אותה, אז איך זה יועיל אם ×× ×™ אומר â€×’× 
ו\×œ×™× ×•×§×¡â€œ?</a></li>
-
-<li><a href="#explain" id="TOCexplain">לא יהיה טוב יותר 
לקרוא למערכת â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ
-ולהסביר ×œ×× ×©×™× את המוצא האמיתי שלה בהסבר 
של עשר דקות?</a></li>
-
-<li><a href="#treatment" id="TOCtreatment">יש ×× ×©×™× שצוחקים 
עליכם כשאתם מבקשים
-מהם לקרוא למערכת ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡. למה אתם מביאים 
את זה על עצמכם?</a></li>
-
-<li><a href="#alienate" id="TOCalienate">יש ×× ×©×™× ×©×ž×’× ×™× אתכם 
כשאתם מבקשים מהם
-לקרוא למערכת ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡. אתם לא מפסידים 
בעצם ×”×”×ª× ×›×¨×•×ª להם?</a></li>
-
-<li><a href="#whynotsue">למה לא לתבוע ×× ×©×™× שקוראים 
למערכת כולה â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ?</a></li>
-
-<li><a href="#require" id="TOCrequire">לא כדאי שתשימו משהו ב 
GUN GPL שידרוש
-×ž×× ×©×™× לקרוא למערכת ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡?</a></li>
-
-<li><a href="#deserve" id="TOCdeserve">מאחר ולא שמתם משהו בGNU 
GPL שידרוש ×ž×× ×©×™×
-לקרוא למערכת â€×’× ×•â€œ, מגיע לכם מה שקרה; למה 
אתם ×ž×ª×œ×•× × ×™× עכשיו?</a></li>
-
-<li><a href="#contradict" id="TOCcontradict">לא עדיף לכם שלא 
×œ×”×ª× ×’×“ למה שכל כך
-הרבה ×× ×©×™× ×ž××ž×™× ×™× בו?</a></li>
-
-<li><a href="#somanyright" id="TOCsomanyright">העובדה ×©×× ×©×™× 
רבים קוראים לזה
-â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ, לא הופכת את זה ×œ× ×›×•×Ÿ?</a></li>
-
-<li><a href="#winning" id="TOCwinning">להרבה ×× ×©×™× אכפת מה × 
וח או מי ×ž× ×¦×—, לא
-×˜×™×¢×•× ×™× של צודק ולא צודק. לא תוכלו להשיג 
יותר תמיכה מהם אם תלכו בדרך
-אחרת?</a></li>
-
-</ul>
-
-<dl>
-
-<dt id="why">למה אתם קוראים למערכת ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ 
ולא ×œ×™× ×•×§×¡? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#why">#why</a>)</span></dt>
-
-<dd>רוב ההפצות של מערכות הפעלה שמבוססות על 
×œ×™× ×•×§×¡ ×›×§×¨× ×œ הן למעשה גרסאות מותאמות
-של מערכת ההפעלה ×’× ×•. ×”×ª×—×œ× ×• לפתח את ×’× ×• ב1984, 
×©× ×™× ×œ×¤× ×™ ×©×œ×™× ×•×¡ טורבאלדס
-התחיל לכתוב את ×”×§×¨× ×œ שלו, ×•×¤×™×ª×—× ×• חלק גדול 
יותר של המערכת ×©× ×•×¦×¨×” מכל פרוייקט
-אחר. בשם ×”×”×’×™× ×•×ª, ×× ×• צריכם לקבל איזכור 
באותה מידה.
-
-<p>ראה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">×œ×™× ×•×§×¡ ופרוייקט ×’× 
ו</a> בשביל הסברים
-× ×•×¡×¤×™×, ו<a href="/gnu/the-gnu-project.html">פרוייקט ×’× ×•</a> 
בשביל היסטוריה.</p> </dd>
-
-<dt id="whycare">מדוע ×”× ×•×©× הזה חשוב? <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
-href="#whycare">#whycare</a>)</span></dt>
-
-<dd>למרות שהמפתחים של ×œ×™× ×•×§×¡, ×”×§×¨× ×œ, תורמים 
לקהילת ×”×ª×•×›× ×” החופשית, לרבים מהם לא
-אכפת מחופש. ×× ×©×™× שחושבים שכל המערכת היא 
×œ×™× ×•×§×¡ × ×•×˜×™× להתבלבל ולייחס למפתחים
-האלה תפקיד בהסטוריה של הקהילה ×©×œ× ×• שהם לא 
מילאו. אז הם × ×•×ª× ×™× משקל לא מתאים
-להשקפות של מפתחים אלה.
-<p>
-×›×™× ×•×™ המערכת בשם ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ מראה על הכרה 
בתפקיד שהאידיאליזם ×©×œ× ×• מילא ×‘×‘× ×™×™×ª
-הקהילה ×©×œ× ×•, ו<a href="/gnu/why-gnu-linux.html">עוזר 
לציבור להכיר בחשיבות
-המעשית של האידיאלים האלה</a>.</p>
-</dd>
-
-<dt id="howerror">איך קרה שרוב ×”×× ×©×™× קוראים 
למערכת â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#howerror">#howerror</a>)</span></dt>
-
-<dd>×›×™× ×•×™ המערכת â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ הוא שיבוש שהתפשט 
מהר יותר מהמידע ×”× ×›×•×Ÿ.
-<p>
-×”×× ×©×™× ששילבו את ×œ×™× ×•×§×¡ עם מערכת ×’× ×• לא היו 
מודעים לכך שזה הכיוון אליו
-×”×ª× ×§×–×• מאמציהם. הם התחילו עם ×œ×™× ×•×§×¡, ×”×§×¨× ×œ, 
והוסיפו לו את ×’× ×• חלק אחרי
-חלק. אחרי זמן מה היה להם משהו שהוא יותר ×’× ×• 
×ž×œ×™× ×•×§×¡, אך הם לא קלטו את זה,
-והם קראו לזה â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ למרות שהשם כבר לא 
התאים למה שהיה להם. לקח ×œ× ×• מספר
-×©× ×™× להבין את גודל הבעיה ולבקש ×ž×× ×©×™× לתקן 
את עצמם. עד אז לטעות היה יתרון
-תפוצה משמעותי.</p>
-<p>
-רוב ×”×× ×©×™× שקוראים למערכת â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ מעולם 
לא שמעו מדוע זה לא × ×›×•×Ÿ לקרוא כך
-למערכת. הם ראו אחרים משתמשים בשם, ×•×”× ×™×—×• 
שהם צודקים. למשל, לרוב הם ×ž××ž×™× ×™×
-שפיתוחה החל על ידי ×œ×™× ×•×¡ טורבאלדס ב1991. ראיה 
שגויה זו × ×•×˜×” לחזק את הרעיון
-שיש לקרוא למערכת â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ.</p>
-<p>
-רבות מהשאלות בקובץ זה מייצגות את × ×¡×™×•× 
ותיהם של ×× ×©×™× למצוא צידוק לשם הראשון
-בו למדו להשתמש.</p>
-</dd>
-
-<dt id="linuxalone">האם ×œ×™× ×•×§×¡ היה משיג את אותה 
הצלחה אם ×’× ×• לא היה קיים? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#linuxalone">#linuxalone</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-במקרה כזה, לא היה כיום שום דבר דומה למערכת 
×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡, וכפי ×”× ×¨××” גם לא
-מערכת הפעלה חופשית. יש ×§×¨× ×œ×™× חופשיים 
אחרים מלבד ×œ×™× ×•×§×¡, אך אין קומפיילר
-מבצע אופטימיזציות חופשי מלבד GCC.
-<p>
-×œ×™× ×•×¡ טורבאלדס אולי היה כותב ×§×¨× ×œ דמוי-×™×•× 
יקס ב1991 ללא הדוגמה של ×’× ×•.  אך
-הוא בוודאי לא היה ×ª×•×›× ×” חופשית, מאחר ×•×œ×™× 
וקס הפכה חופשית ב1992 ×›×©×œ×™× ×•×¡ שחרר
-אותה תחת GNU GPL (ראה release notes לגירסה 0.12). בכל 
מקרה, ×§×¨× ×œ לבד לא היה
-עושה את מה שהשילוב ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ עשה.</p>
-</dd>
-
-<dt id="divide">לא היה טוב יותר לקהילה אם לא הייתם 
מפלגים את ×”×× ×©×™× עם הבקשה הזו? <span
-dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a 
href="#divide">#divide</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-×›×©×× ×• מבקשים ×ž×× ×©×™× להגיד â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ, ×× 
×—× ×• לא מפלגים ×× ×©×™×.  ×× ×—× ×• מבקשים
-צהם לתת לפרוייקט ×’× ×• קרדיט על מערכת ההפעלה 
×’× ×•. זה לא מעביר ביקורת על אף
-אחד, ולא דוחף אף אחד הצידה.
-<p>
-אבל יש ×× ×©×™× שלא אוהבים ×©×× ×—× ×• אומרים את 
זה. לפעמים ×”×× ×©×™× האלה דוחפים ××•×ª× ×•
-הצידה בתגובה. לפעמים הם כל כך גסי רוח שקשה 
שלא לתהות אם הם ×ž× ×¡×™× להשתיק
-××•×ª× ×• ×‘×›×•×•× ×”. זה לא משתיק ××•×ª× ×•, אבל זה כן 
מפלג את הקהילה, אז ×× ×—× ×• מקווים
-שאתה יכול לגרום להם להפסיק.</p>
-<p>
-בכל מקרה, זוהי רק סיבה ×ž×©× ×™×ª לפילוג בקהילה 
×©×œ× ×•. הפילוג הגדול יותר הוא בין
-×× ×©×™× שמעריכים ×ª×•×›× ×” חופשית ×›× ×•×©× חברתי 
ומוסרי ומחשיבים ×ª×•×›× ×” ×§× ×™×™× ×™×ª כבעיה
-(תומכים של ×ª× ×•×¢×ª ×”×ª×•×›× ×” החופשית), ואלו 
שמצטטים רק ×™×ª×¨×•× ×•×ª מעשיים ומציגים
-×ª×•×›× ×” חופשית רק כמודל פיתוח יעיל (×ª× ×•×¢×ª 
הקוד הפתוח).</p>
-<p>
-חוסר ההסכמה ××™× ×• רק ×¢× ×™×™×Ÿ של שמות – זה ×¢× 
יין של ערכים בסיסיים ×©×•× ×™×.  ×—×™×•× ×™
-לקהילה לראות ולחשוב על חוסר הסכמה זה. השמות 
â€×ª×•×›× ×” חופשית“ ו”קוד פתוח“ הם
-×”×¡×™×ž× ×™× של שתי העמדות. ראה <a
-href="/philosophy/open-source-misses-the-point.html">מדוע ×ª×•×›× ×” 
חופשית טובה
-יותר מקוד פתוח</a>.</p>
-<p>
-חוסר ההסכמה לגבי ערכים מתקשר חלקית למידת 
תשומת הלב ×©×× ×©×™× מקדישים לתפקידו של
-פרוייקט ×’× ×• בקהילה. ×× ×©×™× שמעריכים חופש 
לרוב יקראו למערכת â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ,
-×•×× ×©×™× שלמדו שהמערכת היא â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ 
סביר ×œ×”× ×™×— שישימו לב ×œ×˜×™×¢×•× ×™×
-הפילוסופיים ×©×œ× ×• לגבי חופש וקהילה (ולכן 
בחירת השם למערכת חשובה לקהילה). בכל
-מקרה, חוסר ההסכמה בוודאי היה קיים גם אם 
כולם ידעו את מוצאה האמיתי של המערכת
-ואת שמה ×”× ×›×•×Ÿ, משום ×©×”× ×•×©× הוא מהותי. הוא 
ייעלם רק אם ×× ×•, שמעריכים חופש
-× ×©×›× ×¢ את כולם (מה שלא הולך להיות קל) או ×©× 
ובס לחלוטין (בואו × ×§×•×•×” שזה לא
-יקרה).</p>
-</dd>
-
-<dt id="freespeech">פרוייקט ×’× ×• לא תומך בזכות חופש 
הביטוי של כל אחד לקרוא למערכת כפי ×©× ×¨××” לו
-×œ× ×›×•×Ÿ? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
-href="#freespeech">#freespeech</a>)</span></dt>
-<dd>
-כן, בהחלט, ×× ×• ×ž××ž×™× ×™× שיש לך את הזכות לקרוא 
למערכת ההפעלה הכל שם
-שתחפוץ. ×× ×• מבקשים ×ž×× ×©×™× לקרוא לזה ×’× ×•\×œ×™× 
וקס ×›×¢× ×™×™×Ÿ של עשיית צדק לפרוייקט
-×’× ×•, כדי לקדם את ערכי החופש ×©×’× ×• פועל בשמם, 
וכדי להודיע לאחרים שערכי חופש
-אלו הביאו לקיומה של המערכת.&nbsp;
-</dd>
-
-<dt id="tools">×’× ×• זה לא אוסף של כלי ×ª×›× ×•×ª ×©× ×›×œ×œ×• 
×‘×œ×™× ×•×§×¡? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#tools">#tools</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-×× ×©×™× שחושבים ×©×œ×™× ×•×§×¡ היא מערכת הפעלה 
מלאה, אם הם בכלל שמעו על ×’× ×•, הם בדרך
-כלל ×ž×‘×™× ×™× לא × ×›×•×Ÿ מה זה ×’× ×•. הם עלולים 
לחשוב ×©×’× ×• זה שם של אוסף ×ª×•×›× ×•×ª –
-לרוב הם אומרים ”כלי ×ª×›× ×•×ªâ€œ, משום שרוב כלי 
×”×ª×›× ×•×ª ×©×œ× ×• הפכו לפופולריים ×‘×¤× ×™
-עצמם. קשה להתאים את הרעיון ×©â€×’× ×•â€œ הוא שם 
של מערכת הפעלה, במסגרת מחשבתית שבה
-מערכת הפעלה זו ×ž×¡×•×ž× ×ª ×›â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ.
-<p>
-פרוייקט ×’× ×• × ×§×¨× על שם מערכת ההפעלה ×’× ×•â€“ 
זהו פרוייקט לפיתוח מערכת ×’× ×•.  (ראה
-<a href="/gnu/initial-announcement.html">ההצהרה ×”×¨××©×•× ×™×ª מ 1983 
ב</a>.)</p>
-<p>
-×¤×™×ª×—× ×• ×ª×•×›× ×•×ª כמו GCC, GNU Emacs, BASH וכו' משום ×©× 
×–×§×§× ×• להם במערכת ההפעלה
-×’× ×•. GCC, אוסף הקומפיילרים של ×’× ×•, הוא 
הקומפיילר ×©×›×ª×‘× ×• למערכת ההפעלה
-×’× ×•. גם את Ghostscript, GNU chess ו GNOME ×¤×™×ª×—× ×• בשביל 
מערכת <span
-dir="ltr">.GNU</span></p>
-</dd>
-
-<dt id="osvskernel">מה ההבדל בין מערכת הפעלה ×œ×§×¨× ×œ? 
<span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#osvskernel">#osvskernel</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-המושג מערכת הפעלה, כפי ×©×× ×—× ×• ×ž×‘×™× ×™× אותו, 
משמעו אוסף ×ª×•×›× ×•×ª שמספיקות בשביל
-להשתמש במחשב כדי לבצע מגוון פעולות. מערכת 
הפעלה כללית, למען השלמות, חייבת
-לטפל בכל העבודות שמשתמשים רבים ירצו לבצע.
-<p>
-×”×§×¨× ×œ הוא אחת ×ž×”×ª×•×›× ×•×ª במערכת הפעלה – 
×”×ª×•×›× ×” שמקצה את משאבי המערכת ×œ×ª×•×›× ×•×ª
-אחרות שרצות. ×”×§×¨× ×œ גם מטפל בהתחלת והפסקת 
×ª×•×›× ×•×ª אחרות.</p>
-<p>
-כדי לבלבל את ×”×¢× ×™×™× ×™×, יש ×× ×©×™× שמשתמשים 
×‘×ž×•× ×— ”מערכת הפעלה“ כדי לומר
-â€×§×¨× ×œâ€œ. ×©× ×™ השימושים של ×”×ž×•× ×— מקורם ×ž×œ×¤× ×™ 
×©× ×™× רבות.&nbsp; השימוש ב”מערכת
-הפעלה“ תוך ×›×•×•× ×” ל â€×§×¨× ×œâ€œ × ×ž×¦××ª במספר 
ספרים על ×ª×›× ×•×Ÿ מערכות, כבר ×‘×©× ×•×ª
-ה80'. ”מערכת ההפעלה ×™×•× ×™×§×¡â€œ כללה את כל ×ª×•×›× 
ות המערכת, וגירסת ברקלי של ×™×•× ×™×§×¡
-כללה אפילו משחקים. מאחר ×•×”×ª×›×•×•× ×• ×©×’× ×• תהיה 
מערכת הפעלה דמויית-×™×•× ×™×§×¡, ×× ×•
-משתמשים במושג ”מערכת הפעלה“ באותה דרך.</p>
-<p>
-רוב הזמן ×›×©×× ×©×™× מדברים על ”מערכת ההפעלה 
×œ×™× ×•×§×¡â€œ הם משתמשים ב”מערכת הפעלה“
-באותה דרך בה ×× ×• משתמשים: כדי להביע אוסף 
שלם של ×ª×•×›× ×•×ª. אם לזה אתה מתייחס,
-×× × קרא לזה â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ. אם אתה מתכוון רק 
×œ×§×¨× ×œ, אז â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ הוא השם ×”× ×›×•×Ÿ,
-אך ×× × אמור גם â€×§×¨× ×œâ€œ כדי ×œ×”×ž× ×¢ מבלבול 
לגבי חלק ×”×ª×•×›× ×” אליו אתה מתכוון.</p>
-</dd>
-
-<dt id="afterkernel">×× ×• קוראים לכל המערכת על שם ×”×§×¨× 
ל, ×œ×™× ×•×§×¡. זה לא × ×•×¨×ž×œ×™ ×œ×›× ×•×ª מערכת הפעלה על
-שם ×”×§×¨× ×œ? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
-href="#afterkernel">#afterkernel</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-שיטה זו היא כפי ×”× ×¨××” מאוד × ×“×™×¨×”. – ××™× × ×• 
יכולים למצוא אף דוגמה מלבד השימוש
-המוטעה בשם â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ. בדרך כלל מערכת הפעלה 
מפותחת כפרוייקט מאוחד, והמפתחים
-בוחרים שם למערכת ככלל. ×œ×§×¨× ×œ בדרך כלל אין 
שם משלו – במקום זאת ×× ×©×™× אומרים
-â€×”×§×¨× ×œ של זה וזה“ או ”ה this-and-this kernel“.
-<p>
-מכיוון ×©×©× ×™ ×ž×‘× ×™× אלה משמשים לחילופין, 
הביטוי ”הlinux kernel“ יכול להתפרש
-בטעות כאומר â€×”×§×¨× ×œ של ×œ×™× ×•×§×¡â€œ, ולרמוז ×©×œ×™× 
וקס חייב להיות יותר ×ž×§×¨× ×œ. אתה
-יכול ×œ×”×ž× ×¢ מאפשרות זו אם תאמר או תכתוב 
â€×”×§×¨× ×œ, ×œ×™× ×•×§×¡â€œ או â€×œ×™× ×•×§×¡, ×”×§×¨× ×œâ€œ.</p>
-</dd>
-
-<dt id="long">הבעיה עם â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ היא שזה ארוך 
מדי. מה בקשר להמלצה על שם קצר יותר? <span
-dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a href="#long">#long</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-במשך זמן מסוים × ×™×¡×™× ×• את השם â€×œ×™×’× ×•×§×¡â€œ, 
שמשלב את המלים â€×’× ×•â€œ
-×•â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ. התגובה היתה רעה מאוד. ×× ×©×™× 
מקבלים את â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ הרבה יותר טוב.
-<p>
-השם הלגיטימי הקצר ביותר למערכת הוא â€×’× ×•â€œ, 
אך ×× ×• קוראים לזה â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ <a
-href="#justgnu">מהסיבות שמובאות למטה</a>.</p>
-</dd>
-
-<dt id="justgnu">מאחר ×©×œ×™× ×•×§×¡ הוא תרומה ×ž×©× ×™×ª, 
יהיה זה חטא לעובדות לקרוא למערכת פשוט â€×’× 
ו“?
-<span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
-href="#justgnu">#justgnu</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-זה לא יחטא לעובדות, אך זה גם לא הדבר הטוב 
ביותר לעשות. להלן הסיבות לקרוא
-לגירסה זו של המערכת â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ ולא רק 
â€×’× ×•â€œ:
-
-<ul>
-<li>
-זה לא בדיוק ×’× ×• – יש לזה ×§×¨× ×œ ×©×•× ×” (הווה 
אומר, ×œ×™× ×•×§×¡). הפרדת ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡
-×ž×œ×™× ×•×§×¡ היא דבר מועיל.</li>
-<li>
-זה יהיה לא ג'× ×˜×œ×ž× ×™ לבקש ×ž×× ×©×™× להפסיק לתת 
קרדיט ×œ×œ×™× ×•×¡ טורבאלדס. הוא אכן
-כתב מרכיב חשוב של המערכת. ×× ×• רוצים לקבל 
קרדיט על התחלת ותחזוקת פיתוח
-המערכת, אך אין זה אומר ×©×× ×• צריכים להתייחס 
×œ×œ×™× ×•×¡ באותה דרך בה אלו שקוראים
-למערכת â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ מתייחסים ××œ×™× ×•. ×× ×• ×ž×ª× 
גדים בתוקף לדיעותיו הפוליטיות, אך ×× ×•
-מתמודדים עם חוסר הסכמה זה בכבוד ובפתיחות, 
במקום ×œ× ×¡×•×ª ×œ× ×ª×§ אותו מהקרדיט על
-תרומתו למערכת..</li>
-<li>
-מאחר ×•×× ×©×™× רבים מכירים את המערכת ×›â€×œ×™× 
וקס“, אם × ××ž×¨ â€×’× ×•â€œ הם עלולים פשוט לא
-לזהות ×©×× ×• מדברים על אותה מערכת. אם × ××ž×¨ 
â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ, הם יוכלו לקשר את
-הדברים למה שהם שמעו עליו.</li>
-</ul></dd>
-
-<dt id="many">פרוייקטים רבים אחרים תרמו למערכת 
כפי שהיא כיום; זה כולל את TeX, X11, Apache,
-Perl ×•×ª×•×›× ×•×ª רבות אחרות. האם לא × ×•×‘×¢ ×ž×˜×™×¢×•× 
יכם ×©×× ×—× ×• צריגים לתת גם להם
-קרדיט? (אך זה יוביל לשם ארוך בצורה מגוחכת) 
<span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#many">#many</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-מה ×©×× ×• אומרים הוא שצריך לתת למפתח העיקרי 
של המערכת חלק מהקרדיט.  המפתח
-העיקרי הוא פרוייקט ×’× ×•.
-<p>
-אם אתה מרגיש צורך חזק לתת קרדיט היכן שצריך, 
יתכן שתרגיש שלמספר מפתחים ×ž×©× ×™×™×
-גם מגיע קרדיט בשם המערכת. אם זה המצב, לא ×× ×—× 
ו × ×ª×•×•×›×— איתך. אם אתה מרגיש
-שלX11 מגיע קרדיט בשם המערכת, ואתה רוצה לקרוא 
למערכת ×’× ×•\X11\×œ×™× ×•×§×¡, עשה
-זאת. אם אתה מרגיש שPerl פשוט זועקת לאזכור, 
ואתה רוצה לכתוב ×’× ×•\Perl\×œ×™× ×•×§×¡,
-בבקשה.</p>
-<p>
-מאחר ושם ארוך כמו ×’× ×•\אפאצ'י\×œ×™× 
וקס\TeX\Perl\פייתון\FreeCiv הוא כבר מגוחך,
-תצטרך להציב את הסף במקום מסויים ולהשמיט את 
השמות של תורמים ×ž×©× ×™×™× רבים
-אחרים. אין מקום × ×›×•×Ÿ מסויים להציב את הסף, כך 
שבכל מקום שתציב אותו, לא
-× ×ª×•×•×›×—.</p>
-<p>
-רמות סף ×©×•× ×•×ª יובילו לבחירות שם ×©×•× ×•×ª 
למערכת. אך שם אחד שלא יכול ×œ× ×‘×•×¢
-משיקולים של ×”×’×™× ×•×ª ×•× ×ª×™× ×ª קרדיט, בכל רמת סף 
שהיא, הוא â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ. זה לא יכול
-להיות הוגן לתת קרדיט לתרומה ×ž×©× ×™×ª אחת (×œ×™× 
וקס) ולהשמיט את התרומה העיקרית
-(×’× ×•).</p>
-</dd>
-
-<dt id="whyslash">למה אתם כותבים â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ ולא 
â€×’× ×• ×œ×™× ×•×§×¡â€œ? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#whyslash">#whyslash</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-לפי חוקי השפה ×”×× ×’×œ×™×ª, ×‘×ž×‘× ×” â€×’× ×• ×œ×™× ×•×§×¡â€œ 
המילה â€×’× ×•â€œ משפיעה על המילה
-â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ. הפירוש של זה הוא או ”גירסת ×’× ×• 
של ×œ×™× ×•×§×¡â€œ או â€×œ×™× ×•×§×¡, שהוא חבילה
-של ×’× ×•â€œ. אף אחת מהמשמעויות ×”× "ל מתאימה למצב 
×©×œ×¤× ×™× ×•.
-<p>
-×œ×™× ×•×§×¡ ××™× ×• חבילה של ×’× ×•; הוא לא פותח תחת 
חסותו של פרוייקט ×’× ×• או × ×ª×¨×
-× ×§×•×“×ª×™×ª לפרוייקט ×’× ×•. ×œ×™× ×•×¡ טורבאלדס כתב 
את ×œ×™× ×•×§×¡ בצורה עצמאית, כפרוייקט
-משלו. כך שהמשמעות â€×œ×™× ×•×§×¡ שהוא חבילה של ×’× 
ו“ ××™× ×” × ×›×•× ×”.</p>
-<p>
-××™× × ×• מדברים על גירסת ×’× ×• × ×¤×¨×“×ª של ×œ×™× ×•×§×¡, 
×”×§×¨× ×œ. לפרוייקט ×’× ×• אין גירסה
-× ×¤×¨×“×ª של ×œ×™× ×•×§×¡. מערכות ×’× ×•,×œ×™× ×•×§×¡ לא 
משתמשות בגירסה × ×¤×¨×“×ª של ×œ×™× ×•×§×¡; השימוש
-העיקרי של ×œ×™× ×•×§×¡ הוא במערכות אלו, והגירסה 
×”×¡×˜× ×“×¨×˜×™×ª של ×œ×™× ×•×§×¡ מפותחת
-בשבילן. כך ש ”גירסת ×’× ×• של ×œ×™× ×•×§×¡â€œ גם היא 
××™× ×” × ×›×•× ×”.</p>
-<p>
-×× ×• מדברים על גירסה של ×’× ×•, ×©×ž×•×‘×—× ×ª בכל שיש 
לה את ×œ×™× ×•×§×¡ ×›×§×¨× ×œ. לוכסן מתאים
-למצב מאחר והוא אומר ”שילוב“. (תחשוב על 
”קלט\פלט“). מערכת זו היא שילוס של ×’× ×•
-×•×œ×™× ×•×§×¡; לפיכך, â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ.</p>
-<p>
-×™×©× ×Ÿ דרכים אחרות להביע ”שילוב“. אם אתה 
חושב שסימן פלוס ברור יותר, תשתמש
-בו. בצרפתית, מקף ברור יותר: ”GNU-Linux“. 
בספרדית ×× ×• לפעמים אומרים ”GNU con
-Linux“.</p>
-</dd>
-
-<dt id="whyorder">למה â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ ולא â€×œ×™× ×•×§×¡\×’× 
ו“? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#whyorder">#whyorder</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-× ×›×•×Ÿ וראוי להזכיר את התרומה העיקרית קודם. 
התרומה של ×’× ×• למערכת היא לא רק
-גדולה מזו של ×œ×™× ×•×§×¡ וקודמת לזו של ×œ×™× ×•×§×¡, ×× 
ו ממש ×”×ª×—×œ× ×• את כל הפעילות.
-<p>
-אבל אם אתה מעדיף לקרוא למערכת â€×œ×™× ×•×§×¡\×’× 
ו“, זה הרבה יותר טוב ממה ×©×× ×©×™× בדרך
-כלל עושים, שזה להשמיט את ×’× ×• לחלוטין ולגרום 
לדברים להיראות כאילו כל המערכת
-היא ×œ×™× ×•×§×¡.</p>
-</dd>
-
-<dt id="companies">לא יהיה יעיל יותר לבקש חברות כמו 
Mandrake, RedHat ו IBM לקרוא להפצות שלהם
-â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ במקום לבקש מיחידים? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#companies">#companies</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-זו לא בחירה של אחד מהם – ×× ×• מבקשים מחברות, 
××¨×’×•× ×™× ויחידים לעזור להפיץ את
-המידע. למעשה ×¤× ×™× ×• לכל שלושת החברות. Mandrake 
משתמשת במושג â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ חלק
-מהזמן, אבל IBM וRedHat לא ×ž×•×›× ×•×ª לעזור. ×ž× ×”×œ אחד 
אמר ”זו החלטה מסחרית טהורה;
-×× ×• מצפים לעשות יותר כסף אם × ×§×¨× לזה '×œ×™× 
וקס'“.  במלים אחרות, לחברה הזו לא
-היה אכפת מה × ×›×•×Ÿ.
-<p>
-×× ×• לא יכולים ×œ×©× ×•×ª אותם, אך ×× ×• לא מהסוג ×©× 
×›× ×¢ רק בגלל שהדרך לא קלה.  יכול
-להיות שאין לך השפעה על התעשיה כמו לIBM וREDHAT, 
אך אתה עדיין יכול
-לעזור. ביחד ×× ×—× ×• יכולים ×œ×©× ×•×ª את המצב עד ×œ× 
קודה בה החברות ירויחו יותר אם
-יקראו לזה â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ.</p>
-</dd>
-
-<dt id="reserve">לא יהיה טוב יותר לשמור את השם â€×’× 
ו\×œ×™× ×•×§×¡â€œ להפצות על טהרת ×”×ª×•×›× ×” החופשית?
-אחרי הכל, זה האידיאל של ×’× ×•. <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
-href="#reserve">#reserve</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-×”× ×•×”×’ להוסיף ×ª×•×›× ×” לא-חופשית למערכת ×’× ×•\×œ×™× 
וקס היא בעיה ×¨×¦×™× ×™×ª לקהילה
-×©×œ× ×•. זה מלמד את המשתמש ×©×ª×•×›× ×” לא-חופשית 
היא בסדר, וששימוש בה הוא חלק מהרוח
-של â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ. הרבה קבוצות משתמשים של â€×œ×™× 
וקס“ הופכות להן למטרה לעזור למשתמשים
-להשתמש בתוספים לא-חופשיים, ויכולים אפילו 
להזמין ×× ×©×™ מכירות לבוא ולהכין להם
-×“×•×›× ×™ מכירות. הם מאמצים מטרות כמו ”עזרה 
למשתמשים“ של ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ (כולל עזרה
-בשימוש ×‘×ª×•×›× ×•×ª ודרייברים לא-חופשיים), או 
הפיכת המערכת לפופולרית יותר אפילו
-במחיר של חופש.
-<p>
-השאלה היא איך ×œ× ×¡×•×ª ×œ×©× ×•×ª את זה.</p>
-<p>
-בהתחשב בכך שרוב הקהילה שמשתמשת בגירסה זו 
של ×’× ×• כבר כיום לא ×ž×‘×™× ×” שזה מה
-שזה, התכחשות לגירסאות ×‘× ×•×ª כלאיים אלו על 
ידי כך ×©× ×˜×¢×Ÿ שהן לא ×’× ×•, לא ילמד
-משתמשים להעריך יותר חופש. הם לא יקבלו את 
המסר ×”× ×›×•×Ÿ. הם רק יגיבו בכך שהם
-מעולם לא חשבו שהמערכות הן ×’× ×• מלכתחילה.</p>
-<p>
-הדרך להוביל את המשתמשים הללו לראות את הקשר 
עם חופש היא בדיוק להיפך: להודיע
-להם שכל גרסאות אלו של המערכת הן אכן גרסאות 
של ×’× ×•, שכולן מבוססות על מערכת
-שקיימת במיוחד למען החופש של המשתמש. עם ×”×‘× ×” 
זו, הם יכולים להכיר בLindows
-ובמה ×©× ×§×¨× ”United Linux“ כגרסאות מהולות 
ומסולפות של ×’× ×•.</p>
-<p>
-מאוד יעיל להתחיל קבוצות משתמשים של ×’× ×•\×œ×™× 
וקס שקוראות למערכת ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡
-ומאמצות את האידיאלים של פרוייקט ×’× ×• כבסיס 
לפעילויות שלהן. אם לקבוצת המשתמשים
-של ×œ×™× ×•×§×¡ באיזור שלך יש את הבעיות שמתוארות 
למעלה, ×× ×• מציעים שתחתור בתוך
-הקבוצה ×œ×©× ×•×ª את ×”××•×¨×™×™× ×˜×¦×™×” (והשם) שלה , או 
שתתחיל קבוצה חדשה. ×œ×× ×©×™×
-שמתמקדים במטרות השטחיות יותר יש זכות 
להחזיק בהשקפה שלהם, אך אל תיתן להם
-לגרור אותך איתם!</p>
-</dd>
-
-<dt id="gnudist">למה לא לעשות הפצת ×’× ×• של ×œ×™× ×•×§×¡ 
(כך במקור) ולקרוא לה ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡? <span
-dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
-href="#gnudist">#gnudist</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-כל הגרסאות של â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ הן למעשה גרסאות של 
מערכת ×’× ×• עם ×œ×™× ×•×§×¡ ×›×§×¨× ×œ. המטרה
-של הביטוי â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ היא להבהיר את ×”× 
קודה הזו. לפתח עוד הפצה ולקרוא לעותק
-הזה â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ יטשטש את ×”× ×§×•×“×” ×©×× ×—× ×• 
רוצים להבהיר.
-<p>
-ובאשר לפיתוח הפצה של ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡, כבר ×¢×©×™× ×• 
את זה פעם, ×›×©×ž×™×ž× ×• את הפיתוח
-המוקדם של Debian GNU/linux. לעשות את זה שוב עכשיו 
לא × ×¨××” יעיל; זה יהיה הרבה
-עבודה, ואלא אם להפצה החדשה יהיו ×™×ª×¨×•× ×™×ª 
מעשיים מהותיים על ×¤× ×™ הפצות אחרות,
-היא לא תשרת אף מטרה.</p>
-</dd>
-
-<dt id="linuxgnu">למה לא לומר פשוט â€×œ×™× ×•×§×¡ הוא ×”×§×¨× 
ל של ×’× ×•â€œ ולשחרר מספר גרסאות קיימות של
-×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ תחת השם â€×’× ×•â€œ? <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
-href="#linuxgnu">#linuxgnu</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-זה היה יכול להיות רעיון טוב לאמץ את ×œ×™× ×•×§×¡ 
בתור ×”×§×¨× ×œ של ×’× ×• ב1992.  אם
-×”×™×™× ×• ×ž×‘×™× ×™× אז כמה זמן יקח בשביל לגרום לGNU 
Hurd בשביל לעבוד, ×”×™×™× ×• עושים
-את זה. (למרבה הצער אפשר לאמר זאת רק בדיעבד). 
כיום, כשהGNU Hurd עובד, לא יהיה
-×”×’×™×•× ×™ לעשות את זה. ×× ×—× ×• לא רוצים לשחרר את 
×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ ×›â€×’× ×•â€œ, בכלל ×©×× ×—× ×•
-×ž×ª×›×•× × ×™× לארוז ולשלוח את מערכת ×’× ×• האמיתית.
-<p>
-×™×©× ×” עוד סיבה ×©××™× × ×• רוצים לקחת איזו גרסה 
קיימת של ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ ולקרוא לה
-â€×’× ×•â€œ: זה יהיה במידה מסויימת כמו לעשות 
גירסה של מערכת ×’× ×• ולקרוא לה
-â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ.</p>
-</dd>
-
-<dt id="condemn">האם פרוייקט ×’× ×• ×’×™× ×” ×•×”×ª× ×’×“ 
לשימוש ×‘×œ×™× ×•×§×¡ בהתחלה? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#condemn">#condemn</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-לא ××™×ž×¦× ×• את ×œ×™× ×•×§×¡ בתור ×”×§×¨× ×œ ×©×œ× ×•, אך גם 
לא ×’×™× ×™× ×• אותו ולא ×”×ª× ×’×“× ×•
-לו. להיפך, ×—×™×¤×©× ×• לשתף פעולה עם ×”×× ×©×™× 
שהשתמשו ×‘×’× ×• בשילוב עם ×œ×™× ×•×§×¡. ×¨×¦×™× ×•
-לכלול את ×”×©×™× ×•×™×™× שלהם בגרסאות ×”×¡×˜× ×“×¨×˜×™×•×ª 
של חבילות ×’× ×• כך שהם ירוצו ללא
-התאמות מיוחדות בגרסאות ×’× ×• מבוססות ×œ×™× ×•×§×¡.
-<p>
-למרבה הצער, ×’×™×œ×™× ×• שהם היו פחות ×ž×¢×•× ×™×™× ×™× 
לשתף פעולה ××™×ª× ×•. אחד מהם אפילו
-אמר ×œ× ×• שלא ×ž×¢× ×™×™×Ÿ אותו לעבוד עם פרוייקט ×’× 
ו בגלל שהוא ”משתמש של ×œ×™× ×•×§×¡â€œ. זה
-היכה ××•×ª× ×• בהלם, בגלל ×©×”×× ×©×™× שהמירו 
חבילות של ×’× ×• למערכות אחרות היו בעלי
-מוטיבציה חזקה לשתף ××™×ª× ×• פעולה. אבל ×”×× ×©×™× 
האלה, שמפתחים מערכת שמבוססת ברובה
-על ×’× ×•, היו הקבוצה ×”×¨××©×•× ×” (ועדיין, למעשה, 
היחידה)  שלא רצתה לעבוד ××™×ª× ×•.</p>
-<p>
-החוויה הזאת היא שהכירה ××•×ª× ×• עם העובדה ×©×× 
שים קראו לגירסה של מערכת ×’× ×•
-â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ, ושטעות זו מעכבת את ×¢×‘×•×“×ª× ×•. 
הבקשה ×©×œ× ×• לקרוא למערכת â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ
-היא התגובה לכך, ולבעיות אחרות ×©× ×’×¨×ž×• מן 
×”×›×™× ×•×™ המוטעה â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ.</p>
-</dd>
-
-<dt id="wait">למה חיכיתם כל כך הרבה זמן עד 
שביקשתם ×ž×× ×©×™× להשתמש בשם ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡? <span
-dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a href="#wait">#wait</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-<p>למעשה לא ×—×™×›×™× ×•. ×”×ª×—×œ× ×• לדבר על זה 
בפרטיות עם מפתחים ומפיצים ב1994, ×•×¢×©×™× ×•
-קמפיין ציבורי יותר ב1996. × ×ž×©×™×š כל זמן שהדבר 
יידרש.</p>
-</dd>
-
-<dt id="allgpled">האם ×§×•× ×‘× ×¦×™×™×ª ×’× ×•\[שם] צריכה לחול 
על כל ×”×ª×•×›× ×•×ª שיוצאות תחת <span
-dir="ltr"><span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
-href="#allgpled">#allgpled</a>)</span> ?GPL </span></dt>
-
-<dd>
-×× ×—× ×• אף פעם לא מתייחסים ×œ×ª×•×›× ×•×ª ×›â€×’× 
ו\[שם]“. ×›×©×ª×•×›× ×” היא חבילה של ×’× ×•,
-×× ×—× ×• יכולים לקרוא לה ”GNU [name]“.
-<p>
-×’× ×•, מערכת הפעלה, ×‘× ×•×™×” ×ž×ª×•×›× ×•×ª רבות ×•×©×•× 
ות. חלק ×ž×”×ª×•×›× ×•×ª ×‘×’× ×• × ×›×ª×‘×• כחלק
-מפרוייקט ×’× ×•, או × ×ª×¨×ž×• לו במיוחד, אלו הן 
החבילות ×’× ×•, ולרוב ×× ×—× ×• משתמשים
-ב“GNU” בשם שלהן.</p>
-<p>
-מפתחי ×”×ª×•×›× ×” הם שמחליטים אם הם רוצים לתרום 
ולהפוך אותה לחבילת ×’× ×•. אם פיתחת
-×ª×•×›× ×” ×•×‘×¨×¦×•× ×š שהיא תהיה חבילת ×’× ×•, ×× × כתוב 
ל<a
-href="mailto:gnu@gnu.org";>&lt;gnu@gnu.org&gt;</a>, כך ×©× ×•×›×œ לבדוק 
אותה
-ולהחליט אם ×× ×—× ×• רוצים אותה.</p>
-<p>
-יהיה זה לא הוגן לשים את השם ×’× ×• על כל ×ª×•×›× ×” 
שמשוחררת תחת GPL. אם אתה כותב
-×ª×•×›× ×” ומשחרר אותה תחת GPL, זה לא אומר 
שפרוייקט ×’× ×• כתב אותה או שאתה כתבת
-אותה ×‘×©×‘×™×œ× ×•. ×”×§×¨× ×œ ×œ×™× ×•×§×¡, למשל, שוחרר תחת 
GNU GPL, אבל ×œ×™× ×•×¡ לא כתב אותו
-כחלק מפרוייקט ×’× ×• – הוא עשה את העבודה 
בצורה עצמאית. אם משהו ××™× ×• חבילת ×’× ×•,
-פרוייקט ×’× ×• לא יכול לקחת את הקרדיט עליו, 
ולשים ”GNU“ בשמו יהיה לא ראוי.</p>
-<p>
-מצד ×©× ×™, כן מגיע ×œ× ×• הקרדיט על מערכת ×’× ×• 
ככלל, גם אם לא על כל ×ª×•×›× ×” ×•×ª×•×›× ×”
-בה. המערכת קיימת כמערכת בגלל ×”× ×—×™×©×•×ª 
וההתמדה ×©×œ× ×•, החל ב1984.  ×©× ×™× רבות
-×œ×¤× ×™ שהתחילו את ×œ×™× ×•×§×¡.</p>
-<p>
-מערכת ההפעלה שבה הפך ×œ×™× ×•×§×¡ לפופולרי היתה 
זהה בעיקרון למערכת ההפעלה ×’× ×•. מה
-×©× ×•×ª×Ÿ למערכות אלו את הזהות שלהן הם ×’× ×• ×•×œ×™× 
וקס שבמרכזן, ולאו דווקא ×œ×™× ×•×§×¡
-לבדו.</p>
-</dd>
-
-<dt id="unix">מאחר והרבה ×ž×’× ×• בא ×ž×™×•× ×™×§×¡, ×’× ×• לא 
צריך לתת קרדיט ×œ×™×•× ×™×§×¡ על ידי כך שישתמש
-בUnix בשמו? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
-href="#unix">#unix</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-למעשה, שום דבר ×‘×’× ×• לא בא ×ž×™×•× ×™×§×¡. ×™×•× ×™×§×¡ 
היתה (והיא עדיין) ×ª×•×›× ×” ×§× ×™×™× ×™×ª,
-כך ששימוש בכל חלק שהוא מהקוד שלה ×‘×’× ×• היה 
בלתי חוקי. זה ××™× ×• מקרה; זו הסיבה
-×©×¤×™×ª×—× ×• את ×’× ×•: מאחר ולא היה לך חופש בשימוש 
×‘×™×•× ×™×§×¡, או בכל מערכת הפעלה אחרת
-באותם ימים, ×”×™×™× ×• צריכים מערכת חופשית 
שתחליף אותה.  לא ×™×›×•×œ× ×• להעתיק ×ª×•×›× ×•×ª
-(או אפילו חלקים מהן) ×ž×™×•× ×™×§×¡; הכל היה צריך 
להיכתב מחדש.
-<p>
-אין ×‘×’× ×• קוד שהגיע ×ž×™×•× ×™×§×¡, אך ×’× ×• היא 
מערכת תואמת ×™×•× ×™×§×¡; לכן רבים
-×ž×”×¨×¢×™×•× ×•×ª והמפרטים של ×’× ×• אכן באים ×ž×™×•× 
יקס. השם â€×’× ×•â€œ הוא דרך הומוריסטית
-לעשות מחווה ×œ×™×•× ×™×§×¡, בעקבות מסורת האקרית 
של שמות רקורסיביים שהחלה ×‘×©× ×•×ª ה70.</p>
-<p>
-השם הרקורסיבי הראשון מסוג זה היה TINT Is Not 
TECO” ,TINT“. היוצר של TINT כתב
-יישום אחר של TECO (היו כבר רבים מהם, למערכות 
×©×•× ×•×ª), אך במקום לקרוא לו בשם
-משעמם כמו ”<em>somethingorother</em> TECO“, הוא חשב על 
שם חכם ומשעשע. (זו
-המשמעות של ×”××§×™× ×’: <a
-href="http://stallman.org/articles/on-hacking.html";>חוכמה 
משעשעת</a>)</p>
-<p>
-האקרים אחרים × ×”× ×• מהשם הזה כל כך ×©×—×™×§×™× ×• את 
הגישה. × ×•×¦×¨×” מסורת שכשאתה כותב
-×ª×•×›× ×” דומה ×œ×ª×•×›× ×” קיימת (בואו × × ×™×— שהשם שלה 
הוא ”Klever“), אתה × ×•×ª×Ÿ לה שם של
-ראשי תיבות רקורסיביים, כמו ”MINK“ בשביל”MINK 
Is Not Klever“.  באותה רוח
-×§×¨×× ×• לתחליף ×©×œ× ×• ×œ×™×•× ×™×§×¡ ”GNU's Not Unix“ (×’× ×• 
××™× ×” ×™×•× ×™×§×¡).</p>
-<p>
-היסטורית, AT&amp;T (שפיתחה את ×™×•× ×™×§×¡) לא רצתה 
שאף אחד יתן לה קרדיט על ידי
-שימוש ב”Unix“ בשם של מערכת דומה. AT&amp;T לא 
רצתה זאת גם אם המערכת השתמשה
-בקוד ×ž×™×•× ×™×§×¡, אפילו אם היא היתה 99% ×™×•× ×™×§×¡. 
AT&amp;T תיעבה כל כך קרדיט מסוג
-זה שהיא איימה לתבוע על שימוש בסימן רשום את 
מי ×©× ×™×¡×” להציע את זה. בגלל זה לכל
-הגרסאות המותאמות ×”×©×•× ×•×ª של ×™×•× ×™×§×¡ (כולן ×§× 
×™×™× ×™×•×ª כמו ×™×•× ×™×§×¡ עצמה) ×©× ×•×¦×¨×• על
-ידי חברות מחשבים ×©×•× ×•×ª היו שמות אחרים.</p>
-</dd>
-
-<dt id="bsd">צריך להגיד גם <span dir="ltr"><span 
class="anchor-reference-id">(<a
-href="#bsd">#bsd</a>)</span> ?“GNU/BSD” </span></dt>
-
-<dd>
-לא, זה לא יתאים להסטוריה של מערכות BSD.
-<p>
-מערכת BSD פותחה על ידי ××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×ª ברקלי 
×‘×§×œ×™×¤×•×¨× ×™×” ×›×ª×•×›× ×” לא-חופשית ×‘×©× ×•×ª
-ה80, והפכה לחופשית ×‘×©× ×•×ª ה90 המוקדמות. כל 
מערכת הפעלה חופשית שקיימת כיום היא
-קרוב לוודאי גירסה של מערכת ×’× ×•, או סוג של 
מערכת BSD.</p>
-<p>
-×× ×©×™× לפעמים שואלים אם BSD היא גירסה של ×’× ×•, 
כמו ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡. היא לא.  מפתחי
-BSD קיבלו את ההשראה להפיכת הקוד שלהם ×œ×ª×•×›× ×” 
חופשית מפרוייקט ×’× ×•, ובקשות
-מפורשות מפעילים של ×’× ×• עזרו ×œ×©×›× ×¢ אותם 
להתחיל, אבל לקוד היתה חפיפה מועטה עם
-זה של ×’× ×•.</p>
-<p>
-מערכות BSD כיום משתמשות במספר חבילות ×’× ×•, 
בדיוק כפי שמערכת ×’× ×• על גרסותיה
-משתמשת במספר ×ª×•×›× ×•×ª של BSD; אבל בגדול, הן שתי 
מערכות ×©×•× ×•×ª שהתפתחו
-×‘× ×¤×¨×“. מפתחי BSD לא כתבו ×§×¨× ×œ והוסיפו אותו 
למערכת ×’× ×•, כך ששם כמו ×’× ×•\BSD לא
-יתאים למצב.</p>
-<p>
-הקשר בין ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ ×œ×’× ×• קרוב הרבה יותר, 
ולכן השם â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ מתאים.</p>
-<p>
-אגב, יש פרוייקט לפיתוח גירסה של ×’× ×• שמשתמשת 
×‘×§×¨× ×œ מ FreeBSD. המפתחים קוראים
-למערכת ”Debian GNU/FreeBSD“, אבל ”GNU/kernelofFreeBSD“ 
יהיה מדוייק יותר,
-מאחר וBSD היא מערכת שלמה, לא רק ×§×¨× ×œ. לקרוא 
להם ”מערכת ×œ×™× ×•×§×¡â€œ ו”מערכת BSD“
-יתן רושם מטעה שהם מאוד ×©×•× ×™×; מערכת זו לא 
תהיה מאוד ×©×•× ×”, בשביל המשתמש,
-×ž×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ של <span dir="ltr">.Debian</span></p>
-</dd>
-
-<dt id="othersys">אם ×”×ª×§× ×ª×™ את הכלים של ×’× ×• על 
מערכת ×—×œ×•× ×•×ª, זה אומר שיש לי מערכת ×’× ×•\×—×œ×•× 
ות?
-<span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
-href="#othersys">#othersys</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-לא באותו מובן אליו ×× ×• ×ž×ª×›×•×•× ×™× ×‘×’× ×•\×œ×™× 
וקס. הכלים של ×’× ×• הם רק חלק ×ž×ª×•×›× ×ª
-×’× ×•, שהיא רק חלק מערכת ×’× ×•. מתחתיהם עדיין 
תהיה לך מערכת הפעלה שלמה אחרת שאין
-לה קוד משותף עם ×’× ×•. בסך הכל, זה מצב ×©×•× ×” 
מאוד ×ž×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡.
-</dd>
-
-<dt id="justlinux">לא יכולות להיות מערכות ×œ×™× ×•×§×¡ 
ללא ×’× ×•? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#justlinux">#justlinux</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-אפשרי לעשות מערכת שמשתמשת ×‘×œ×™× ×•×§×¡ ×›×§×¨× ×œ 
אבל לא מבוססת על ×’× ×•. × ××ž×¨ לי שיש
-מערכות ×§×˜× ×•×ª, שמשמשות לפיתוח מערכות 
משובצות (embedded), שכוללות ×œ×™× ×•×§×¡ אבל
-לא מערכת ×’× ×•. פעם היתה שמועה שIBM ×ž×ª×›×•×•× ×ª 
לשים את ×œ×™× ×•×§×¡ ×›×§×¨× ×œ בAIX; בין אם
-הם באמת × ×™×¡×• לעשות את זה לבין אם לאו זה 
אפשרי תיאורטית. אילו ×ž×¡×§× ×•×ª ×× ×•
-מסיקים מכך לגבי ×›×™× ×•×™ מערכות ×©×•× ×•×ª?
-<p>
-×× ×©×™× שחושבים על ×”×§×¨× ×œ כיותר חשוב מכל שאר 
המעכת אומרים ”כולם מכילים ×œ×™× ×•×§×¡,
-אז בואו × ×§×¨× לכולם מערכות ×œ×™× ×•×§×¡â€œ. אך בין 
כל שתי מערכות כאלה יש ×©×•× ×™ ממשי,
-×•×›×™× ×•×™×™× באותו שם זו הטעיה. (זה גורם ×œ×× ×©×™× 
לחשוב על ×”×§×¨× ×œ כיותר חשוב מכל
-שאר המערכת, למשל.)
-</p><p>
-במערכות המשובצות ×”×§×˜× ×•×ª, ×œ×™× ×•×§×¡ יכול להיות 
רוב המערכת. אולי ”מערכות ×œ×™× ×•×§×¡â€œ
-הוא השם המצאים בשבילן. הן מאוד ×©×•× ×•×ª 
ממערכות ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡, שהן יותר ×’× ×•
-×ž×œ×™× ×•×§×¡. המערכת התיאורטית של IBM ×©×•× ×” מכל 
אחת מהן. השם ×”× ×›×•×Ÿ בשבילה יהיה
-AIX/linux: בעקרון AIX, שבל עם ×œ×™× ×•×§×¡ ×›×§×¨× ×œ. שמות 
×©×•× ×™× אלה יראו למשתמשים איך
-מערכות אלו ×©×•× ×•×ª.
-</p>
-</dd>
-
-<dt id="helplinus">למה לא לקרוא למערכת â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ 
בכל מקרה, ולחזק את תפקידו של ×œ×™× ×•×¡ טורבאלדס
-×›× ×¢×¨-הפרסומות של הקהילה ×©×œ× ×•? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#helplinus">#helplinus</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-×œ×™× ×•×¡ טורבאלדס הוא â€× ×¢×¨ הפרסומות“ (בחירת 
מלים של ×× ×©×™× אחרים, לא ×©×œ× ×•)
-למטרותיו, לא ×œ×ž×˜×¨×•×ª×™× ×•. מטרתו היא לעשות את 
המערכת יותר פופולרית, והוא מאמין
-שהערך שלה לחברה × ×ž×¦× במעשיות שלה בלבד: הכוח 
שלה, ×”××ž×™× ×•×ª ×•×”× ×’×™×©×•×ª
-הגבוהה. הוא מעולם הטיף לחופש לשתף פעולה 
כעיקרון מוסרי, ולכן השם â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ
-×ž× ×•×ª×§ למדי מהעקרון הזה.
-<p>
-×œ×™× ×•×¡ מצהיר בפומבי על חוסר הסכמתו עם 
האידיאלים של ×ª× ×•×¢×ª ×”×ª×•×›× ×” החופשית.  הוא
-מפתח ×ª×•×›× ×” לא-חופשית (כפי שאמר ×œ×¤× ×™ קהל 
גדול בתצוגת “Linux”world), ואפילו
-מחייב מפתחים עמיתים של ×œ×™× ×•×§×¡, ×”×§×¨× ×œ, 
להשתמש ×‘×ª×•×›× ×” לא-חופשית כדי לגשת למאגר
-קוד המקור שלו. הוא הולך אפילו יותר רחוק, 
×•×ž×’× ×” ×× ×©×™× ×©×˜×•×¢× ×™× ×©×ž×”× ×“×¡×™×
-×•×ž×“×¢× ×™× צריכים לשקול את התוצאות החברתיות 
של העבודה ×”×˜×›× ×™×ª ×©×œ× ×•â€“ ובכך דוחה את
-הלקחים שהחברה למדה מפיתוח פצצת האטום.</p>
-<p>
-אין רע בלכתוב ×ª×•×›× ×” חופשית ×ž×ž× ×™×¢×™× של 
למידה וכיף; ×”×§×¨× ×œ ×©×œ×™× ×•×¡ כתב מסיבות
-אלה היווה תרומה חשובה לקהילה ×©×œ× ×•. אך ×ž× 
יעים אלו ××™× × הסיבה שבגללה המערכת
-החופשית המלאה, ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡, קיימת, והם לא 
יבטיחו את החופש ×©×œ× ×• בעתיד. הציבור
-צריך לדעת את זה.×œ×œ×™× ×•×¡ יש את הזכות לקדם את 
דיעותיו; אולם ×× ×—× ×• חושבים
-×©×¢×‘×•×“×ª× ×• הגדולה יותר והחלוצית יותר צריכה 
לקדם את ×”×©×§×¤×•×ª×™× ×•, לא את השקפותיו.</p>
-</dd>
-
-<dt id="lost">הקרב כבר אבוד – החברה ביצעה החלטה 
×•××™× × ×• יכולים ×œ×©× ×•×ª אותה, אז למה בכלל
-לחשוב על זה? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
-href="#lost">#lost</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-זה ××™× ×• קרב, זוהי מערכה על ×—×™× ×•×š. ×‘×™× ×•×™×™×” של 
מערכת ××™× ×• החלטה יחידה, ×©× ×¢×©×™×ª
-ברגע על ידי ”החברה“: כל אדם, כל ארגון 
יכולים להחליט באיזה שם להשתמש. אתה לא
-יכול להגיד לאחרים לומר â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ. אבל 
אתה יכול להחליט לקרוא למערכת
-â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ בעצמך, ובכך שתעשה את זה, 
תעזור ×œ× ×•.&nbsp;
-</dd>
-
-<dt id="whatgood">החברה קבעה את החלטתה ×•××™× × ×• 
יכולים ×œ×©× ×•×ª אותה, אז איך זה יועיל אם ×× ×™ 
אומר
-â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
-href="#whatgood">#whatgood</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-זה לא מצב של הכל-או-כלום: ×ª×ž×•× ×•×ª × ×›×•× ×•×ª ולא × 
×›×•× ×•×ª × ×¤×•×¦×•×ª פחות או יותר אל
-ידי ×× ×©×™× ×©×•× ×™×. אם תקרא למערכת â€×’× ×•\×œ×™× 
וקס“ תעזור לאחרים ללמוד את ההסטוריה,
-המקור, שסיבת הקיום האמיתיים של המערכת. ××™× ×š 
יכול לתקן את הטעות בכל מקום
-בעצמך, לא יותר מכפי ×©×× ×—× ×• יכולים, אבל אתה 
יכול לעזור. אם רק מאות בודדות של
-×× ×©×™× ישמעו אותך משתמש ×‘×ž×•× ×— â€×’× ×•\×œ×™× 
וקס“, זה הרבה יותר טוב מאשר אף
-אחד. וכמה מהם יפיצו את התיקון לאחרים.&nbsp;
-</dd>
-
-<dt id="explain">לא יהיה טוב יותר לקרוא למערכת 
â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ ולהסביר ×œ×× ×©×™× את המוצא האמיתי 
שלה
-בהסבר של עשר דקות? <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
-href="#explain">#explain</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-אם אתה עוזר ×œ× ×• על ידי הסברה לאחרים בדרך 
הזו, ×× ×• מעריכים את מאמציך, אך זו
-××™× ×” השיטה הטובה ביותר. היא לא מועילה כמו 
לקרוא למערכת â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ, וגורמת
-×œ× ×™×¦×•×œ זמן לא יעיל.
-<p>
-זה לא מועיל כי ההסבר עלול שלא להקלט, 
ובוודאי שלא להתפשט. חלק ×ž×”×× ×©×™× שישמעו
-את ההסברים שלך ישימו לב, ויתכן שהם ילמדו את 
×”×ª×ž×•× ×” האמיתית של מוצא
-המערכת. אך לא סביר שהם יחזרו על ההסבר מול 
אחרים כשהם ידברו על המערכת. הם
-בוודאי יקראו לה פשוט â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ. ומבלי 
×©×™×ª×›×•×•× ×• לכך במידה מיוחדת, יעזרו להפיץ
-את ×”×ª×ž×•× ×” השגויה.</p>
-<p>
-זה לא יעיל כי זה לוקח הרבה יותר זמן. להגיד 
ולכתוב â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ יקח לך רק
-מספר ×©× ×™×•×ª ביום, לא דקות, כך שאתה יכול להגיע 
להרבה יותר ×× ×©×™× ככה.  הפרדה
-בין ×œ×™× ×•×§×¡ ×œ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ כשאתה כותב ומדבר 
היא הדרך הקלה ביותר לעזור לפרוייקט
-×’× ×• ביעילות.</p>
-</dd>
-
-<dt id="treatment">יש ×× ×©×™× שצוחקים עליכם כשאתם 
מבקשים מהם לקרוא למערכת ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡. למה אתם
-מביאים את זה על עצמכם? <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
-href="#treatment">#treatment</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-×›×™× ×•×™ המערכת בשם â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ × ×•×˜×” לתת ×œ×× ×©×™× 
רושם שגוי על ההסטוריה של המערכת
-והסיבות לקיומה. ×× ×©×™× שצוחקים על הבקשה ×©×œ× 
ו בוודאי קיבלו את הרושם הלא × ×›×•×Ÿ –
-הם חושבים ×©×¢×‘×•×“×ª× ×• × ×¢×©×ª×” על ידי ×œ×™× ×•×¡, אז 
הם צוחקים ×›×©×× ×—× ×• מבקשים קרדיט
-עליה. אם הם היו יודעים את האמת, הם בטח לא היו 
צוחקים.
-<p>
-למה ×× ×—× ×• לוקחים את הסיכון בלבקש בקשה 
שלפעמים גורמת ×œ×× ×©×™× לצחוק ×¢×œ×™× ×•? בגלל
-שלרוב יש לזה תוצאות שעוזרות לפרוייקט ×’× ×•. × 
סתכן בעלבון לא מוצדק בשביל להשיג
-את ×ž×˜×¨×•×ª×™× ×•.</p>
-<p>
-אם אתה רואה אחד מאותם מצבים ××™×¨×•× ×™×™× ולא 
צודקים מתרחש, ×× × אל תשב בצד.  למד
-את ×”×× ×©×™× שצוחקים את ההסטוריה האמיתית. 
כשהם יראו למה הבקשה מוצדקת, אלו עם
-מעט שכל יפסיקו לצחוק.</p>
-</dd>
-
-<dt id="alienate">יש ×× ×©×™× ×©×ž×’× ×™× אתכם כשאתם 
מבקשים מהם לקרוא למערכת ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡. אתם לא
-מפסידים בעצם ×”×”×ª× ×›×¨×•×ª להם? <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
-href="#alienate">#alienate</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-לא ממש. ×× ×©×™× שלא מעריכים את ×—×œ×§× ×• בפיתוח 
המערכת לא סביר שיעשו מאמצים ×›× ×™×
-לעזור ×œ× ×•. אם הם עושים עבודה שמקדמת את 
×ž×˜×¨×•×ª×™× ×•, כמו שחרור ×ª×•×›× ×” חופשית, זבה
-בוודאי בגלל סיבות שלא קשורות, לא בגלל 
×©×‘×™×§×©× ×• מהם.  ×‘×™× ×ª×™×™×, ×¢"י כך שהם
-מלמדים אחרים לייחס את ×¢×‘×•×“×ª× ×• למישהו אחר, 
הם פוגעים ×‘×™×›×•×œ×ª× ×• לגייס עזרה של
-אחרים.
-<p>
-זה לא ×”×’×™×•× ×™ לדאוג בקשר ×œ×”×ª× ×›×¨×•×ª ×œ×× ×©×™× 
שגם ככה ××™× × משתפים פעולה, וזוהי
-×ª×‘×•×¡×ª× ×•×ª לא ×œ× ×¡×•×ª לתקן בעיה ×¨×¦×™× ×™×ª, מפחד ×©× 
כעיס ×× ×©×™× ×©×ž× ×¦×™×—×™× אותה.לפיכך
-× ×ž×©×™×š ×œ× ×¡×•×ª לתקן את השם של המערכת.</p>
-</dd>
-
-<dt id="whynotsue">למה לא לתבוע ×× ×©×™× שקוראים 
למערכת כולה â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#whynotsue">#whynotsue</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-אין בסיס חוקי לתבוע אותם, אך מאחר ×©×× ×• ×ž××ž×™× 
ים בחופש הביטוי, לא ×”×™×™× ×• רוצים
-לעשות זאת בין כה וכה. ×× ×• מבקשים ×ž×× ×©×™× 
לקרוא למערכת â€×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡â€œ בגלל שזה
-הדבר ×‘× ×›×•×Ÿ לעשות.&nbsp;
-</dd>
-
-<dt id="require">לא כדאי שתשימו משהו ב GUN GPL שידרוש 
×ž×× ×©×™× לקרוא למערכת ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡? <span
-dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
-href="#require">#require</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-המטרה של GNU GPL היא להגן על החופש של המשתמשים 
מאלו שירצו לעשות גרסאות
-×§× ×™×™× ×™×•×ª של ×ª×•×›× ×” חופשית. ××ž× ×, אלו שקוראים 
למערכת â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ לרוב עושים דברים
-שמגבילים את החופש של המשתמשים, כמו שילוב 
×ª×•×›× ×” לא-חופשית עם מערכת
-×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡, או אפילו פיתוח ×ª×•×›× ×” לא חופשית 
לשימוש שכזה, אך הפעולה גופה של
-קריאה למערכת בשם â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ לא שוללת 
מהמשתמשים את החופש שלהם. זה × ×¨××” לא במקום
-שGPL יגביל ×× ×©×™× בשם בו הם יכולים להשתמש 
בשביל המערכת.&nbsp;
-</dd>
-
-<dt id="deserve">מאחר ולא שמתם משהו בGNU GPL שידרוש 
×ž×× ×©×™× לקרוא למערכת â€×’× ×•â€œ, מגיע לכם מה
-שקרה; למה אתם ×ž×ª×œ×•× × ×™× עכשיו? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#deserve">#deserve</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-השאלה לוקחת ×›×”× ×—×ª יסוד רעיון כללי מתחום 
המוסר: שאם ×× ×©×™× לא מכריחים אותך
-להתייחס אליהם ×‘×”×•×’× ×•×ª, אתה רשאי ×œ× ×¦×œ אותם 
כראות ×¢×™× ×™×š. במלים אחרות, בה ×ž× ×™×—
-שהחזק צודק.
-<p>
-×× ×• מקווים שאתה לא מסכים עם אמירה זו באותה 
מידה ×©×× ×—× ×• לא מסכימים איתה.</p>
-</dd>
-
-<dt id="contradict">לא עדיף לכם שלא ×œ×”×ª× ×’×“ למה שכל 
כך הרבה ×× ×©×™× ×ž××ž×™× ×™× בו? <span dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#contradict">#contradict</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-××™× × ×• חושבים ×©×× ×—× ×• צריכים ללכת באותה דרך 
בה הולך מספר גדול של ×¢× ×©×™×
-שהוטעו. ×× ×• מקווים שתחליט שהאמת חשובה.
-<p>
-לא ×”×™×™× ×• יכולים לפתח מערכת הפעלה חופשית 
מבלי לדחות קודם את ×”××ž×•× ×” בה מחזיקים
-רוב ×”×× ×©×™×, ×©×ª×•×›× ×” ×§× ×™×™× ×™×ª היא לגיטימית 
ומקובלת.</p>
-</dd>
-
-<dt id="somanyright">העובדה ×©×× ×©×™× רבים קוראים לזה 
â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ, לא הופכת את זה ×œ× ×›×•×Ÿ? <span
-dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
-href="#somanyright">#somanyright</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-××™× × ×• חושבים שפופולריות של טעות הופכת אותה 
לאמת.&nbsp;
-</dd>
-
-<dt id="winning">להרבה ×× ×©×™× אכפת מה × ×•×— או מי ×ž× 
צח, לא ×˜×™×¢×•× ×™× של צודק ולא צודק. לא תוכלו
-להשיג יותר תמיכה מהם אם תלכו בדרך אחרת? <span 
dir="ltr"
-class="anchor-reference-id">(<a href="#winning">#winning</a>)</span></dt>
-
-<dd>
-התחשבות רק במה × ×•×— ומי ×ž× ×¦×— היא גישה לא 
מוסרית לחיים. ×ª×•×›× ×” לא-חופשית היא
-דוגמה לגישה לא מוסרית זו, והיא פורחת ×‘× 
וכחותה. כך שבטווח הארוך תהיה זו
-×ª×‘×•×¡×ª× ×•×ª ×ž×¦×™×“× ×• ×œ×”×™×›× ×¢ לגישה זו. × ×ž×©×™×š 
לדבר במושגים של צודק ולא צודק.
-<p>
-×× ×• מקווים שאתם מאלה שבשבילם יש משמעות למה 
×©× ×›×•×Ÿ ומה שלא × ×›×•×Ÿ.</p>
-</dd>
-
-</dl>
-
-<div class="translators-notes">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
- </div>
-</div>
-
-<!-- for id="content", starts in the include above -->
-<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
-<div id="footer">
-<div class="unprintable">
-
-<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
-href="mailto:gnu@gnu.org";>&lt;gnu@gnu.org&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
-אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, × ×™×ª×Ÿ ×œ×”×¤× ×•×ª ל- <a
-href="mailto:webmasters@gnu.org";>&lt;webmasters@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-<p>
-<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
-        replace it with the translation of these two:
-
-        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
-        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
-        Please send your comments and general suggestions in this regard
-        to <a href="mailto:web-translators@gnu.org";>
-
-        &lt;web-translators@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-        <p>For information on coordinating and submitting translations of
-        our web pages, see <a
-        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-        README</a>. -->
-×× × הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
-</div>
-
-<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
-     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
-     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
-     without talking with the webmasters or licensing team first.
-     Please make sure the copyright date is consistent with the
-     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
-     document was modified, or published.
-
-     If you wish to list earlier years, that is ok too.
-     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
-     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
-     year, i.e., a year in which the document was published (including
-     being publicly visible on the web or in a revision control system).
-
-     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
-     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
-<p>Copyright &copy; 2001 Free Software Foundation, Inc.<br />
-זכויות יוצרים 2001 המוסד ×œ×ª×•×›× ×” חופשית, 
בע"מ</p>
-
-<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
-href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
-Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
-
-<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
-<div class="translators-credits">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
-תורגם: 30 בדצמבר 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי 
the duke (× ×¢×¨×š: 17 באפריל 
-2003 על ידי the duke)</div>
-
-<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
-עודכן אחרון:&nbsp;
-
-$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
-
-<!-- timestamp end -->
-</p>
-</div>
-</div>
-</body>
-</html>

Index: why-gnu-linux.he.html
===================================================================
RCS file: why-gnu-linux.he.html
diff -N why-gnu-linux.he.html
--- why-gnu-linux.he.html       27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.7
+++ /dev/null   1 Jan 1970 00:00:00 -0000
@@ -1,243 +0,0 @@
-<!--#set var="PO_FILE" value=''
- --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/why-gnu-linux.html"
- --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
- --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-09-16" -->
-
-<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
-<!-- Parent-Version: 1.79 -->
-
-<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
-     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
-     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
-     For more info, contact web-translators@gnu.org. -->
-
-<title>Why GNU/Linux? - GNU Project - Free Software Foundation</title>
-
-<!--#include virtual="/gnu/po/why-gnu-linux.translist" -->
-<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
-<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
-<h2>מהו שם?</h2>
-
-<p><strong>מאת : <a href="http://www.stallman.org";>ריצ'ארד 
סטולמן</a></strong></p>
-
-<div class="announcement">
-  <blockquote><p>אם ×‘×¨×¦×•× ×›× בהסבר על ההיסטוריה של 
מערכת <a
-href="/gnu/linux-and-gnu.html">×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡</a>  בהתיחסות 
לשאלת השם, ראו <a
-href="/gnu/linux-and-gnu.html">&lt;http://www.gnu.org/gnu/linux-and-gnu.html&gt;</a>.
-יתכן וגם ×ª×ª×¢× ×™× ×• ב<a href="/gnu/gnu-linux-faq.html">שו"ת ×’× 
ו\×œ×™× ×•×§×¡</a>.
-
-</p></blockquote>
-</div>
-
-<p>
-שמות מהווים משמעות - ×‘×—×™×¨×ª× ×• בשמות מגדירה 
את המשמעות של ×“×‘×¨×™× ×•. שם ×©××™× ×•
-הולם מעביר ×œ×× ×©×™× מסר שגוי. ורד, בכל שם, 
עדיין יריח טוב, אך אם תקרא לו ”עט“,
-×× ×©×™× די יתאכזבו ×œ×›×©×™× ×¡×• לכתוב בו. ואם תקרא 
לעטים ”ורדים“, ×× ×©×™× לא ×™×‘×™× ×•
-לשם מה הם טובים. אם תקרא למערכת ההפעלה ×©×œ× ×• 
×œ×™× ×•×§×¡, אתה מעביר רעיון מוטעה
-בקשר למקור המערכת, להיסטוריה שלה ולמטרתה. 
אם תקרא לה ”<a
-href="/gnu/linux-and-gnu.html">×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡</a>“, אתה מעביר, 
××ž× × לא בפרטים,
-את הרעיון ×”× ×›×•×Ÿ.</p>
-<p>
-אך האם זה ×ž×©× ×” ×œ×§×”×™×œ×ª× ×•? האם זה באמת חשוב אם 
×× ×©×™× ידעו את מקור המערכת, את
-ההיסטוריה שלה ואת מטרתה? כן - בגלל ×©×× ×©×™× 
ששכחו את ההיסטוריה בדרך כלל
-× ×™×“×•× ×™× לחזור עליה. העולם החופשי שהתפתח 
סביב ”<a
-href="/gnu/linux-and-gnu.html">×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡</a>“ ××™× ×• 
מאובטח, הבעיות שהובילו
-לפיתוח ×’× ×• לא הושרשו לחלוטין ועדיין 
מאיימות לחזור.</p>
-
-<p>
-כאשר ×× ×™ מסביר למה ראוי יותר לקרוא למערכת 
ההפעלה ×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡ מאשר ×œ×™× ×•×§×¡,
-×× ×©×™× לעתים מגיבים בצורה זו:</p>
-
-<blockquote><p>
-<em>בהסכמה שמגיע לפרויקט ×’× ×• הערכה בעבור 
עבודתו, האם זה באמת שווה את המהומה
-כאשר ×× ×©×™× ××™× × מביעים הערכה זו? האם אין זה 
יותר חשוב כי העבודה × ×¢×©×™×ª מאשר
-מי עושה אותה? אתה צריך להרגע, להתגאות 
בעבודה ×©× ×¢×©×ª×” טוב ולא לדאוג בגלל העדר
-הבעת הערכה.</em>
-</p></blockquote>
-<p>
-זו היתה עצה טובה, אם רק המצב היה כזה - אם 
העבודה × ×¢×©×ª×” והיה מגיע הזמן
-להרגע. אם רק היתה זו האמת! אבל האתגרים רבים, 
ואין זו השעה לקבל את העתיד
-כמובן מאליו. חוזק הקהילה ×©×œ× ×• × ×©×¢×Ÿ על 
המחויבות לחופש ולשיתוף פעולה. השימוש
-בשם ”<a href="/gnu/linux-and-gnu.html">×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡</a>“ הוא 
הדרך ×œ×× ×©×™×
-להזכיר לעצמם ולהודיע לאחרים על מטרות אלו.</p>
-
-<p>
-זה אכן אפשרי לכתוב ×ª×•×›× ×” חופשית טובה מבלי 
לחשוב על ×’× ×•, ועבודה טובה ורבה
-× ×¢×©×ª×” גם בשם â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ , אבל â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ 
קושרה מאז ומעולם עם פילוסופיה ×©××™× ×”
-מחויבת לחופש לשיתוף פעולה. מאחר שהולך 
וגובר השימוש גובר בשם זה על ידי עסקים,
-יהיו ×œ× ×• הרבה יותר קשיים לקשר אותו עם רוח 
הקהילה.</p>
-
-<p>
-אתגר גדול לעתיד של ×”×ª×•×›× ×” החופשית בא ×ž× 
טיית חברות ההפצה של â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ&nbsp;
-להוספת ×ª×•×›× ×” ×©××™× ×” חופשית ל-”<a
-href="/gnu/linux-and-gnu.html">×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡</a>“ בשם ×”× 
וחיות והעוצמה. כל מפתחי
-ההפצות המסחריות עושים זאת, אף אחד מהם ××™× ×• 
מייצר הפצה שהיא כולה חופשית. הרוב
-גם לא ×ž×¦×™×™× ×™× בבהירות את החלקים ×”×§× ×™× ×™×™× 
בערכות שלהם ורובם אף מפתחים מרכיבים
-פרטיים, לא חופשיים, ומוסיפים אותם למערכת. 
חלקם אף מפרסמים מערכות â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ
-בשיטת ”רישיון למשתמש“, שיטה ×”× ×•×ª× ×ª למשתמש 
חופש במידה ×©×—×œ×•× ×•×ª של מייקרוסופט
-× ×•×ª× ×ª.</p>
-
-<p>
-×× ×©×™× מצדיקים הוספת מרכיבים לא-חופשיים בשם 
”הפופולריות של ×œ×™× ×•×§×¡â€œ - ולמעשה
-מחשיבים פופולריות מעל לחופש. לעיתים הם 
מודים בכך בפומבי - לדוגמא, מגזין
-Wired&nbsp; טען כי רוברט מקמילן, עורך מגזין ×œ×™× 
וקס, ”מרגיש כי ×”×ª× ×•×¢×” לעבר
-קוד פתוח צריכה להיות ×ž×•× ×¢×ª על ידי החלטות 
×˜×›× ×™×•×ª ולא פוליטיות”.ויו"ר
-Caldera&nbsp; המריץ בפומבי משתמשים <a
-href="http://www.zdnet.com/article/stallman-love-is-not-free/";>×œ×–× ×•×— את 
מטרה
-החופש ולעבוד עבור ”פופלריות ×œ×™× ×•×§×¡â€œ</a>.</p>
-
-<p>
-יתכן והוספת מרכיבים לא-חופשיים ל<a
-href="/gnu/linux-and-gnu.html">×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡</a> אכן יגדילו 
את הפופולריות שלה,
-אם בפופולריות ×× ×• ×ž×ª×›×•×•× ×™× למספר ×”×× ×©×™× 
המשתמשים במקצת מ<a
-href="/gnu/linux-and-gnu.html">×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡</a> בצרוף עם ×ª×•×›× 
ה לא-חופשית. אבל,
-באותו הזמן, ×× ×• מעודדים את הקהילה לקבל קוד 
לא-חופשי כדבר טוב, ולשכוח את מטרה
-החופש. אין טעם ×‘× ×”×™×’×” מהירה יותר אם ××™× ×š 
יכול להשאר על הכביש.</p>
-
-<p>
-כאשר התוסף הלא-חופשי הוא ספריה או כלי ×ª×›× 
ות, הוא יכול להיהפך למלכודת למפתחי
-×ª×•×›× ×”. כאשר הם כותבים ×ª×•×›× ×” חופשית התלוייה 
בחבילה הלא-חופשית, ×”×ª×•×›× ×” שלהם
-××™× ×” יכולה להיות חלק ממערכת חופשית 
לחלוטין. Motif ו-Qt לכדו כך כמות רבה של
-×ª×•×›× ×” חופשית בעבר ויצרו בעיות ×©×¤×ª×¨×•× ×Ÿ לקח 
×©× ×™×. בעיית Motif עדיין לא פתורה
-לחלוטין מאחר ו LessTif זקוק עדיין לליטושים (×× 
א ×”×ª× ×“×‘×•!) למימוש הלא-חופשי של
-SUN לשפת ג'אווה יש עתה אפקט דומה.</p>
-
-<p>
-אם הקהילה תמשיך להתקדם לכיוון זה, יתכן 
ועתיד <a
-href="/gnu/linux-and-gnu.html">×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡</a> יהפוך לפסיפס 
של מרכיבים
-חופשיים ×•×§× ×™× ×™×™×. 5 ×©× ×™× מהיום, בטוח שיהיו 
×œ× ×• הרבה מרכיבים חופשיים, אבל אם
-לא × ×–×”×¨, הם יהיו לא-שימושיים ללא ×ª×•×›× ×” 
לא-חופשית שהמשתמשים מצפים לה. אם זה
-יקרה,&nbsp; המערכה ×©×œ× ×• לחופש × ×›×©×œ×”.</p>
-
-<p>
-אם שחרור ××œ×˜×¨× ×˜×™×‘×•×ª חופשיות היה ×¢× ×™×Ÿ של ×ª×›× 
ות,יתכן ופתרון בעיות העתיד יהיה
-קל יותר, כאשר משאבי הפיתוח של הקהילה יגדלו. 
אבל ×× ×• × ×™×¦×‘×™× ×‘×¤× ×™ מכשולים
-המאיימים להפוך הכל לקשה יותר: חוקים ×”×ž×•× 
עים ×ª×•×›× ×” חופשית. ככל שמתרבים
-×”×¤×˜× ×˜×™× על ×ª×•×›× ×” וחוקים כדוגמת <abbr title="Digital 
Millennium Copyright
-Act">DMCA</abbr>&nbsp; משמשים ×œ×ž× ×™×¢×ª פיתוח ×ª×•×›× ×” 
חופשית למטרות חשובות כגון
-צפייה בDVD או שמיעת RealAudio , ×× ×• מוצאים את ×¢×¦×ž× 
ו ללא דרך ברורה להלחם
-×‘×ª×‘× ×™×•×ª ×”× ×ª×•× ×™× הסודיות ×•×ž×•×’× ×•×ª ×”×¤×˜× ×˜ 
למעט <strong>דחיית ×”×ª×•×›× ×•×ª הלא-חופשיות
-המשתמשות בהם.</strong></p>
-
-<p>
-×ž×¢× ×” לאתגרים אלו ידרוש מאמצים מסוגים ×©×•× 
ים, אבל מה ×©×× ×• זקוקים לו מעל הכל,
-לעימות עם כל סוג של אתגר, הוא לזכור את המטרה 
של החופש לשיתוף פעולה. ××™× × ×•
-יכולים לצפות שהכמיהה ×œ×ª×•×›× ×” ××ž×™× ×” ובעלת 
עוצמה תדחוף ×× ×©×™× למאמצים
-גדולים. ×× ×• זקוקים לסוג ההחלטיות שיש ×œ×× 
שים כאשר הם × ×œ×—×ž×™× למען החופש שלהם
-ולמען הקהילה - החלטיות להמשיך לאורך ×©× ×™× 
ולא ×œ×”×›× ×¢.</p>
-
-<p>
-בקהילה ×©×œ× ×•, מטרה זו וההחלטיות × ×•×‘×¢×™× 
בעיקר מפרויקט ×’× ×•. ×× ×• אלו המדברים על
-חופש וקהילה כעל משהו שיש לעמוד איתן 
מאחוריו. ×”××¨×’×•× ×™× המדברים על â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ
-בד"כ לא אומרים זאת. ×”×ž×’×–×™× ×™× על â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ 
בדרך כלל מלאים במודעות ×œ×ª×•×›× ×”
-לא-חופשית, החברות האורזות â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ 
מוסיפות ×ª×•×›× ×” לא-חופשית למערכת, בעוד
-חברות אחרות ”תומכות ×‘×œ×™× ×•×§×¡â€œ עם 
אפליקציות לא-חופשיות, וקבוצת המשתמשים
-×œâ€×œ×™× ×•×§×¡â€œ ×ž×–×ž×™× ×•×ª ×¡×•×›× ×™ מכירות להציג 
אפליקציות אלו. המקום העיקרי בו ×× ×©×™×
-בקהילה ×©×œ× ×• יכולים להתקל ברעיון של חופש 
והחלטיות הוא פרויקט ×’× ×•.</p>
-
-<p>
-אבל כאשר ×× ×©×™× × ×ª×§×œ×™× ברעיון זה, האם הם 
ירגישו שהוא קשור אליהם?</p>
-
-<p>
-×× ×©×™× היודעים שהם משתמשים במערכת שבאה 
מפרויקט ×’× ×• יכולים לראות קשר ישיר ×‘×™× ×
-לבין ×’× ×•. הם ××™× × מסכימים אוטומטית עם 
הפילוסופיה ×©×œ× ×•, אבל לפחות הם יראו
-סיבה לחשוב עליה ×‘×¨×¦×™× ×•×ª. ×‘× ×™×’×•×“ לכך, ×× ×©×™× 
המחשיבים עצמם ”משתמשי ×œ×™× ×•×§×¡â€œ
-×•×”×ž××ž×™× ×™× כי פרויקט ×’× ×• ”פיתח כלים שהוכחו 
מועילים ×œ×œ×™× ×•×§×¡â€œ בדרך כלל רואים רק
-קשר עקיף בין ×’× ×• לבין עצמם. יתכן והם פשוט 
יתעלמו מפילוסופית ×’× ×• כאשר יתקלו
-בה.</p>
-
-<p>
-פרויקט ×’× ×• הוא אידיאליסטי. וכל מי שמעודד 
היום אידיאליזם × ×™×¦×‘ ×‘×¤× ×™ מכשול גדול
-:&nbsp; האידיאולוגיה השולטת מעודדת ×× ×©×™× לבטל 
אידיאליזם כ
-”לא-מעשי“. האידיאליזם ×©×œ× ×• היה מעשי בצורה 
בלתי רגילה : הוא הסיבה שיש ×œ× ×•
-מערכת הפעלה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">×’× ×•\×œ×™× 
וקס</a> חופשית. ×‘× ×™ אדם
-שאוהבים את המערכת צריכים לדעת כי 
האידיאליזם ×©×œ× ×• הוא אשר הביא לקיומה.</p>
-
-<p>
-אם ”העבודה“ באמת היתה מסתיימת, אם באמת לא 
היה יותר דבר לסכן מלבד קרדיט, יתכן
-ובאמת היה זה חכם יותר לעזוב את ×”× ×•×©×. אבל ×× 
×—× ×• לא במצב הזה. על ×ž× ×ª לעורר
-השראה ×‘×× ×©×™× לעשות את מה שצריך לעשות, ×× ×• 
זקוקים להכרה במה ×©×”×©×’× ×• עד
-עתה. ×× ×¢ עזרו ×œ× ×•, בקוראכם למערכת ההפעלה <a
-href="/gnu/linux-and-gnu.html">×’× ×•\×œ×™× ×•×§×¡</a>.</p>
-
-<hr />
-<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a
-href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";>×ª×•×›× ×” 
חופשית,
-חברה חופשית: המאמרים ×”× ×‘×—×¨×™× של ריצ'ארד מ. 
סטולמן</a></p></blockquote>
-
-<div class="translators-notes">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
- </div>
-</div>
-
-<!-- for id="content", starts in the include above -->
-<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
-<div id="footer">
-<div class="unprintable">
-
-<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
-href="mailto:gnu@gnu.org";>&lt;gnu@gnu.org&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
-אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, × ×™×ª×Ÿ ×œ×”×¤× ×•×ª ל- <a
-href="mailto:webmasters@gnu.org";>&lt;webmasters@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-<p>
-<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
-        replace it with the translation of these two:
-
-        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
-        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
-        Please send your comments and general suggestions in this regard
-        to <a href="mailto:web-translators@gnu.org";>
-
-        &lt;web-translators@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-        <p>For information on coordinating and submitting translations of
-        our web pages, see <a
-        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-        README</a>. -->
-×× × הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
-</div>
-
-<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
-     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
-     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
-     without talking with the webmasters or licensing team first.
-     Please make sure the copyright date is consistent with the
-     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
-     document was modified, or published.
-     
-     If you wish to list earlier years, that is ok too.
-     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
-     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
-     year, i.e., a year in which the document was published (including
-     being publicly visible on the web or in a revision control system).
-     
-     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
-     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
-<p>Copyright &copy; 2000 Richard Stallman<br />
-זכויות יוצרים 2000 ריצ'ארד סטולמן</p>
-
-<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
-href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
-Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
-
-<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
-<div class="translators-credits">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
-תורגם: 1 באפריל 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי × 
עם גרץ (× ×¢×¨×š: 17 באפריל
-2003 על ידי the duke)</div>
-
-<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
-עודכן אחרון:&nbsp;
-
-$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
-
-<!-- timestamp end -->
-</p>
-</div>
-</div>
-</body>
-</html>

Index: linux-and-gnu.he.html
===================================================================
RCS file: linux-and-gnu.he.html
diff -N linux-and-gnu.he.html
--- linux-and-gnu.he.html       27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.13
+++ /dev/null   1 Jan 1970 00:00:00 -0000
@@ -1,258 +0,0 @@
-<!--#set var="PO_FILE" value=''
- --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/linux-and-gnu.html"
- --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
- --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2004-05-26" -->
-
-<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
-<!-- Parent-Version: 1.79 -->
-
-<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
-     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
-     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
-     For more info, contact web-translators@gnu.org. -->
-
-<title>×œ×™× ×•×§×¡ ופרוייקט ×’× ×• - GNU Project - Free Software 
Foundation</title>
-<meta http-equiv="Keywords" content="GNU, FSF, Free Software Foundation, 
Linux, Emacs, GCC, Unix, Free Software, Operating System, GNU Kernel, HURD, GNU 
HURD, Hurd" />
-<meta http-equiv="Description" content="Since 1983, developing the free Unix 
style operating system GNU, so that computer users can have the freedom to 
share and improve the software they use." />
-
-<!--#include virtual="/gnu/po/linux-and-gnu.translist" -->
-<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
-<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
-<h2>×œ×™× ×•×§×¡ ופרוייקט ×’× ×•</h2>
-
-<p><strong>מאת <a href="http://www.stallman.org/";>ריצ'ארד 
סטולמן</a></strong></p>
-
-<div class="announcement">
-  <blockquote><p>אם ×‘×¨×¦×•× ×›× ללמוד עוד על × ×•×©× זה, 
תוכלו לקרוא גם את <a
-href="/gnu/gnu-linux-faq.html">שו"ת ×’× ×•/×œ×™× ×•×§×¡</a>.</p>
-  </blockquote>
-</div>
-
-<p>
-משתמשי מחשב רבים מריצים גירסה כלשהי של <a
-href="/philosophy/categories.html#TheGNUsystem">מערכת ×’× ×• </a> מדי 
יום, מבלי
-שידעו זאת. כתוצאה מהשתלשלות-אירועים מוזרה, 
הגירסה ×”× ×¤×•×¦×” ביותר של ×’× ×• כיום
-ידועה יותר ×›â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ, ומשתמשים רבים ××™× × 
מודעים למידה בה היא קשורה ל<a
-href="/gnu/gnu-history.html">פרוייקט ×’× ×•</a>.</p>
-
-<p>
- ההפעלה. ×œ×™× ×•×§×¡ הוא הגרעין: ×”×ª×›× ×™×ª במערכת 
שמקצה את משאבי ×”×ž×›×•× ×” ×œ×ª×›× ×™×•×ª
-האחרות שהמשתמש מריץ. הגרעין הוא חלק ×—×™×•× ×™ 
במערכת ההפעלה, אך הוא חסר תועלת
-×‘×¤× ×™ עצמו; הוא יכול לפעול רק בהקשר של מערכת 
הפעלה שלמה. בדרך כלל משתמשים
-×‘×œ×™× ×•×§×¡ בשילוב עם מערכת ההפעלה ×’× ×•: המערכת 
כולה היא למעשה ×’× ×•, כאשר ×œ×™× ×•×§×¡
-מתפקד כגרעין שלה.</p>
-
-<p>
-משתמשים רבים ××™× × מודעים להבדל בין הגרעין, 
שהוא ×œ×™× ×•×§×¡, לבין המערכת כולה,
-שגם אותה הם ×ž×›× ×™× â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ. השימוש 
הדו-משמעי בשם ××™× ×• מקל על ×”×”×‘× ×”. משתמשים
-אלה × ×•×˜×™× לחשוב ×©×œ×™× ×•×¡ טורוואלדס פיתח את 
מערכת ההפעלה כולה ב1991-, עם קצת
-עזרה.</p>
-
-<p>
-×ž×ª×›× ×ª×™× יודעים בדרך כלל ×œ×™× ×•×§×¡ הוא גרעין. 
אך מאחר שגם הם שמעו לא אחת שלמערכת
-קוראים â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ, רבים מתארים לעצמם ×©×™×©× ×” 
הצדקה היסטורית לכך שהמערכת כולה
-קרויה על-שם הגרעין שלה. לדוגמה, רבים ×ž××ž×™× 
ים שכאשר ×©×œ×™× ×•×¡ טורוואלדס סיים
-לכתוב את ×œ×™× ×•×§×¡, הגרעין, המשתמשים בו התחילו 
בחיפוש אחר ×ª×•×›× ×” חופשית שתתלווה
-אליו, והתברר להם (ללא סיבה מיוחדת) שכמעט כל 
מה שדרוש כדי ליצור מערכת
-דמויית-×™×•× ×™×§×¡ כבר היה ×‘× ×ž×¦×.</p>
-
-<p>
-מה שהם מצאו לא היה פרי-המקרה&mdash; זו הייתה 
מערכת ×’× ×•. כלל <a
-href="/philosophy/free-sw.html">×”×ª×•×›× ×” החופשית</a> שהייתה 
×‘× ×ž×¦× הסתכם במערכת
-שלמה מאחר שפרוייקט ×’× ×• עמל מאז 1984 כדי ליצור 
אותה. <a
-href="/gnu/manifesto.html">גילוי-הדעת של ×’× ×•</a> קבע את 
היעד של פיתוח מערכת
-חופשית דמויית-×™×•× ×™×§×¡, שתקרא בשם ×’× ×•. <a
-href="/gnu/initial-announcement.html">ההכרזה ×”×¨××©×•× ×™×ª</a> על 
פרוייקט ×’× ×•
-מפרטת גם היא כמה ×ž×”×ª×›× ×•× ×™× המקוריים עבור 
המערכת ×’× ×•. בתקופה בה ×œ×™× ×•×§×¡ × ×›×ª×‘,
-המערכת היתה כמעט ×ž×•×›× ×”.</p>
-
-<p>
-רוב הפרוייקטים של ×ª×•×›× ×” חופשית חותרים 
לפיתוח ×ª×•×›× ×” מסויימת לצורך ביצוע עבודה
-מסויימת. לדוגמה, ×œ×™× ×•×¡ טורוואלדס כתב גרעין 
דמוי-×™×•× ×™×§×¡ (×œ×™× ×•×§×¡); ×“×•× ×œ×“ × ×•×ª'
-כתב מעצב טקסט (TeX); בוב שייפלר פיתח מערכת 
×—×œ×•× ××™×ª (מערכת X Window). יהיה זה
-אך טבעי לאמוד את התרומה של פרוייקט מסוג זה 
×¢"י התייחסות ×œ×ª×•×›× ×•×ª מסויימות
-שמקורן בפרוייקט.</p>
-
-<p>
-לו × ×™×¡×™× ×• לאמוד את תרומתו של פרוייקט ×’× ×• 
בדרך זו, מה ×”×™×™× ×• מסיקים? ספק
-CD-ROMs אחד גילה שב”הפצת ×”×œ×™× ×•×§×¡â€œ שלו, <a
-href="/philosophy/categories.html#GNUsoftware">×ª×•×›× ×•×ª ×’× ×•</a> 
היוו את הרכיב
-הבלתי-תלוי הגדול ביותר, בערך 28% מכל קוד 
המקור, ובכלל זה כמה מהמרכיבים
-החשובים והבסיסיים ביותר שלא תיתכן מערכת 
בלעדיהם. ×œ×™× ×•×§×¡ עצמו היווה בערך
-3%. כך שאם תרצו לבחור שם למערכת בהתבסס על 
חלוקה לפי כותבים, הבחירה ההולמת
-ביותר תהיה â€×’× ×•â€œ.</p>
-
-<p>
-אבל ×× ×• ××™× × ×• סבורים שזו הדרך ×”× ×›×•× ×” לשקול 
את הדברים. פרוייקט ×’× ×• לא היה
-×•××™× × ×• פרוייקט לפיתוח חבילות ×ª×•×›× ×” יחידות. 
זה לא היה פרוייקט <a
-href="/software/gcc/">לפיתוח קומפיילר C</a>, למרות 
×©×¢×©×™× ×• זאת. זה לא היה
-פרוייקט לפיתוח עורך טקסט, למרות ×©×¤×™×ª×—× ×• 
אחד. מטרתו של פרוייקט ×’× ×• היתה פיתוח
-<em>מערכת הפעלה דמויית-×™×•× ×™×§×¡ שלמה 
וחופשית</em>: ×’× ×•.</p>
-
-<p>
-×× ×©×™× רבים אחראים לתרומות גדולות ×œ×ª×•×›× ×” 
החופשית שבמערכת, ולכולם מגיע
-קרדיט. אך הסיבה שזו <em>מערכת משולבת</em> &mdash; 
ולא רק אוסף של ×ª×•×›× ×•×ª
-מועילות &mdash; היא שפרוייקט ×’× ×• ביקש 
מלכתחילה לעשותה כזו. ×¢×¨×›× ×• רשימה של
-×”×ª×•×›× ×•×ª הדרושות לצורך יצירת מערכת חופשית 
שלמה, ובשיטתיות ××™×ª×¨× ×•, ×›×ª×‘× ×• או
-×ž×¦×× ×• ×× ×©×™× שיכתבו כל מה שהופיע ברשימה. 
×›×ª×‘× ×• מרכיבים ×—×™×•× ×™×™×-אך-לא-מסעירים
-<a href="#unexciting">(1)</a> משום שהמערכת לא יכולה 
להתקיים בלעדיהם. חלק
-ממרכיבי המערכת ×©×œ× ×•, כלי ×”×ª×›× ×•×ª, הפכו 
לפופולריים ×‘×¤× ×™ עצמם בקרב ×ž×ª×›× ×ª×™×, אך
-×›×ª×‘× ×• גם מרכיבים רבים ×©××™× × כלים <a 
href="#nottools">(2)</a>. ×¤×™×ª×—× ×• אפילו
-משחק שח, GNU chess, כי מערכת שלמה צריכה גם 
משחקים טובים.</p>
-
-<p>
-בתחילת ×©× ×•×ª ה90- ×”×¨×›×‘× ×• את המערכת כולה, למעט 
הגרעין (×•×¢×‘×“× ×• גם על גרעין,
-ה-<a href="/software/hurd/hurd.html">GNU Hurd</a>, שרץ על-גבי Mach). 
פיתוח
-הגרעין היה קשה&nbsp;הרבה יותר ×ž×©×¦×™×¤×™× ×•; <a
-href="/software/hurd/hurd-and-linux.html">ה-GNU Hurd התחיל לעבוד 
כראוי
-ב2001-</a>. ×× ×• מתחילים עכשיו להכין את ההוצאה 
של מערכת ×’× ×•, עם GNU Hurd.</p>
-
-<p>
-למרבה המזל, לא היה הכרח לחכות ל-Hurd, כי ×œ×™× 
וקס היה ×‘× ×ž×¦×. ×›×©×œ×™× ×•×¡ טורוואלדס
-כתב את ×œ×™× ×•×§×¡, הוא גישר על הפער הגדול 
האחרון ×©× ×•×ª×¨. ×× ×©×™× יכלו אז לצרף את
-×œ×™× ×•×§×¡ למערכת ×’× ×• כדי ליצור מערכת חופשית 
שלמה: גירסה מבוססת-×œ×™× ×•×§×¡ של מערכת
-×’× ×•; בקיצור, מערכת ×’× ×•/×œ×™× ×•×§×¡.</p>
-
-<p>
-השילוב הזה × ×©×ž×¢ פשוט, אך המלאכה לא היתה 
פשוטה כלל. מספר מרכיבים <a
-href="#somecomponents">(3)</a> של ×’× ×• היו ×˜×¢×•× ×™× ×©×™× ×•×™ 
מהותי כדי שיוכלו
-לעבוד עם ×œ×™× ×•×§×¡. גם גיבושה של מערכת שלמה 
כהפצה שתעבוד ”ישר מהקופסה“ לא היה
-פשוט. זה הצריך טיפול בסוגיית ×”×”×ª×§× ×” 
והאתחול של המערכת &mdash; בעיה שלא
-×˜×™×¤×œ× ×• בה עד אז, כי טרם ×”×’×¢× ×• לשלב הזה. ×”×× 
שים שפיתחו את הפצות המערכת ×”×©×•× ×•×ª
-הרימו תרומה משמעותית.</p>
-
-<p>
-פרוייקט ×’× ×• תומך במערכות ×’× ×•/×œ×™× ×•×§×¡ כמו גם 
במערכת ×’× ×• עצמה &mdash; גם
-באמצעות מימון. <a href="http://fsf.org/";>×× ×—× ×•</a> ×ž×™×ž× ×• 
את שכתובן של
-ההרחבות הקשורות ×œ×œ×™× ×•×§×¡ בספריית ה-C של ×’× ×•, 
כך שעכשיו הן משולבות היטב,
-ומערכות ×’× ×•/×œ×™× ×•×§×¡ החדשות ביותר משתמשות 
בגירסת הספריה ×”× ×•×›×—×™×ª, ללא
-×©×™× ×•×™×™×. כמו כן ×ž×™×ž× ×• שלב מוקדם בפיתוח של 
דביאן ×’× ×•/×œ×™× ×•×§×¡.</p>
-
-
-<p>כיום ×× ×—× ×• משתמשים במערכות ×’× ×• 
מבוססות-×œ×™× ×•×§×¡ בשביל רוב העבודה ×©×œ× ×•, ×•×× ×•
-מקווים שגם אתם משתמשים בהן. אך ×× × מכם, אל 
תבלבלו את הציבור על-ידי שימוש בשם
-â€×œ×™× ×•×§×¡â€œ בצורה דו-משמעית. ×œ×™× ×•×§×¡ הוא 
הגרעין, אחד מהמרכיבים החשובים ×•×”×—×™×•× ×™×™×
-שבמערכת. המערכת בכללותה היא - פחות או יותר - 
מערכת ×’× ×•, בתוספת ×œ×™× ×•×§×¡. כשאתם
-מדברים על הצירוף הזה, ×× × ×›× ×• אותו â€×’× ×•/×œ×™× 
וקס“.</p>
-
-<p>
-אם אתם רוצים ליצור ×œ×™× ×§ מ-â€×’× ×•/×œ×™× ×•×§×¡â€œ לדף 
ובו פרטים × ×•×¡×¤×™×, הדף הזה והדף <a
-href="/gnu/the-gnu-project.html">http://www.gnu.org/gnu/the-gnu-project.html</a>
-יתאימו. אם אתם מאזכרים את ×œ×™× ×•×§×¡, הגרעין, 
ורוצים להוסיף ×œ×™× ×§ לפרטים
-× ×•×¡×¤×™×,&nbsp; <a 
href="http://foldoc.org/linux";>http://foldoc.org/linux</a>
-היא כתובת מתאימה.</p>
-
-<h3>× ×¡×¤×—</h3>
-
-<p>
-חוץ ×ž×’× ×•, ×™×©× ×• פרוייקט אחר שיצר, באופן 
בלתי-תלוי, מערכת הפעלה חופשית
-דמויית-×™×•× ×™×§×¡. מערכת זו ידועה בשם BSD, והיא 
פותחה ×‘××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×ª ברקלי
-×©×‘×§×œ×™×¤×•×¨× ×™×”. היא היתה לא-חופשית ×‘×©× ×•×ª ה80-, 
אך הפכה לחופשית בתחילת ×©× ×•×ª
-ה90-. כמעט כל מערכת הפעלה חופשית שקיימת כיום 
היא גירסה של מערכת ×’× ×• או סוג
-של מערכת BSD.</p>
-
-<p>
-×× ×©×™× שואלים לפעמים אם גם BSD היא גירסה של ×’× 
ו, כמו ×’× ×•/×œ×™× ×•×§×¡. מפתחי BSD
-זכו להשראה להפוך את הקוד שלהם לחופשי 
מהדוגמה של פרוייקט ×’× ×•, ובקשותיהם
-המפורשות של פעילי ×’× ×• עזרו ×œ×©×›× ×¢ אותם, אך 
לקוד עצמו היתה חפיפה מועטה עם
-×’× ×•. מערכות BSD משתמשות כיום במספר ×ª×•×›× ×•×ª ×’× 
ו, כשם שמערכת ×’× ×•, על גירסאותיה,
-משתמשת במספר ×ª×•×›× ×•×ª BSD; אולם, כשלעצמן, אלו 
שתי מערכות ×©×•× ×•×ª שהתפתחו
-×‘× ×¤×¨×“. מפתחי BSD לא כתבו גרעין והוסיפו אותו 
למערכת ×’× ×•, כך ששם כמו ×’× ×•BSD לא
-יתאים למצב ×”×¢× ×™×™× ×™×.</p>
-
-<h3>הערות</h3>
-<ol>
-<li>
-<a id="unexciting"></a>המרכיבים ×”×—×™×•× ×™×™× הלא מסעירים 
כוללים את האסמבלר של
-×’× ×•, GAS והמקשר, GLD - ×©× ×™×”× כלולים כיום בחבילת 
<span dir="rtl"><a
-href="/software/binutils/">GNU Binutils</a></span>, את <a
-href="/software/tar/">GNU tar</a> ועוד.</li>
-
-<li>
-<a id="nottools"></a>לדוגמה, BASH, ה-Bourne Again SHell של ×’× ×•; <a
-href="/software/ghostscript/ghostscript.html">Ghostscript</a>, ×ž×¤×¢× ×—
-ה-PostScript של ×’× ×•; <a href="/software/libc/libc.html">ספריית 
ה-C</a> של
-×’× ×• - כל אלה ××™× × כלי ×ª×›× ×•×ª. ×›× "ל לגבי GNUCash 
,GNOME ו-GNU Chess.</li>
-
-<li>
-<a id="somecomponents"></a>לדוגמה, <a 
href="/software/libc/libc.html">ספריית
-ה-C של ×’× ×•</a>.</li>
-</ol>
-
-<div class="translators-notes">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
- </div>
-</div>
-
-<!-- for id="content", starts in the include above -->
-<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
-<div id="footer">
-<div class="unprintable">
-
-<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
-href="mailto:gnu@gnu.org";>&lt;gnu@gnu.org&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
-אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, × ×™×ª×Ÿ ×œ×”×¤× ×•×ª ל- <a
-href="mailto:webmasters@gnu.org";>&lt;webmasters@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-<p>
-<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
-        replace it with the translation of these two:
-
-        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
-        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
-        Please send your comments and general suggestions in this regard
-        to <a href="mailto:web-translators@gnu.org";>
-
-        &lt;web-translators@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-        <p>For information on coordinating and submitting translations of
-        our web pages, see <a
-        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-        README</a>. -->
-×× × הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
-</div>
-
-<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
-     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
-     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
-     without talking with the webmasters or licensing team first.
-     Please make sure the copyright date is consistent with the
-     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
-     document was modified, or published.
-     
-     If you wish to list earlier years, that is ok too.
-     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
-     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
-     year, i.e., a year in which the document was published (including
-     being publicly visible on the web or in a revision control system).
-     
-     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
-     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
-<p>Copyright &copy; 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002 Richard M. Stallman<br
-/>
-זכויות יוצרים 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002  ריצ'ארד 
מ. סטולמן</p>
-
-<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
-href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
-Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
-
-<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
-<div class="translators-credits">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
-תורגם: 31 במאי 2003, 00:23:00 שעון ישראל, על ידי the 
duke (× ×¢×¨×š: 07 ביולי
-2003 על ידי אלעד שאול זמיר)</div>
-
-<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
-עודכן אחרון:&nbsp;
-
-$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
-
-<!-- timestamp end -->
-</p>
-</div>
-</div>
-</body>
-</html>

Index: linux-and-gnu.zh-tw.html
===================================================================
RCS file: linux-and-gnu.zh-tw.html
diff -N linux-and-gnu.zh-tw.html
--- linux-and-gnu.zh-tw.html    9 Feb 2021 16:32:27 -0000       1.6
+++ /dev/null   1 Jan 1970 00:00:00 -0000
@@ -1,134 +0,0 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 3.2 Final//EN">
-<HTML>
-<HEAD>
-<TITLE>Linux ©M GNU - GNU ­p¹º - ¦Û¥Ñ³nÅé°òª÷·| (FSF)</TITLE>
-<META http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=big5">
-<LINK REV="made" HREF="mailto:webmasters@gnu.org";>
-<META HTTP-EQUIV="Keywords"
- CONTENT="GNU, FSF, Free Software Foundation, Linux, Emacs, GCC, Unix">
-</HEAD>
-<BODY BGCOLOR="#FFFFFF" TEXT="#000000" LINK="#1F00FF" ALINK="#FF0000" 
VLINK="#9900DD">
-
-<H3>Linux ©M GNU ­p¹º</H3>
-
-<H4>
-<A HREF="http://www.stallman.org/";>Richard Stallman</A></H4>
-
-<A HREF="/graphics/babygnu.html"><IMG SRC="/graphics/baby-gnu-sm.jpg"
-   ALT=" [image of a Baby GNU] "
-   WIDTH="101" HEIGHT="136"></A>
-
-[ <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.ca.html">¥[®õ¶©¥§¨È¤å</A>
-| <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.zh-cn.html">²Å餤¤å</A>
-|  <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.zh-tw.html">ÁcÅ餤¤å</A>
-| <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.cs.html">±¶§J¤å</A>
-|  <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.en.html">­^¤å</A>
-| <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.fr.html">ªk¤å</A>
-| <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.it.html">¸q¤j§Q¤å</A>
-| <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.ja.html">¤é¤å</A>
-| <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.ko.html">Áú¤å</A>
-| <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.pl.html">ªiÄõ¤å</A>
-| <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.pt-br.html">¸²µå¤ú¤å</A>
-| <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.ru.html">«X¤å</A>
-| <A HREF="/gnu/linux-and-gnu.sl.html">´µ¬¥¥ï§J¤å</A>
-]
-<P>
-
-¨C¤Ñ³£¦³³\¦h­pºâ¾÷¥Î¤á¨Ï¥Î¤@­Ó³Q§ï°Ê¹Lªº <A 
HREF="/philosophy/categories.html#TheGNUsystem">GNU ¨t²Î (18k
-¦r¸`)</A>¡A¦ý¬O¥L­Ì¨Ã¨S¦³·NÃѨ쥦¡C ¸g¹L¤@¨t¦Cªº¨Æ¥ó¡A²{¦b³Q¼sªx¨Ï¥Îªº
-GNU ª©¥»«h¸g±`³QºÙ§@¡uLinux¡v¡A¥i¬O³\¦h¥Î¤á¨Ã¤£¤F¸Ñ»P¤§¬ÛÃöªº
-<A HREF="/gnu/gnu-history.html">GNU ­p¹º</A>¡C
-
-<P>
-
-Linux 
½T¹ê¦s¦b¡F¥¦¬O¤@­Ó®Ö¤ß¡A³\¦h¤H³£¦b¨Ï¥Î¥¦¡C¦ý¬O§A¤£¯à¶È¶È¨Ï¥Î®Ö¤ß¥»¨­¡C®Ö¤ß¥u¦³§@¬°¾ã­Ó§@·~¨t²Îªº¤@­Ó³¡¤À¤~¦³¥Î³B¡CLinux
 ¬O©M GNU §@·~¨t²Îµ²¦X¦b¤@°_¨Ï¥Î¡G¨t²Î¥»¨­¬O GNU¡A»P Linux §@¬°®Ö¤ß¤@°_¤u§@¡C
-<P>
-
-³\¦h¥Î¤á¨Ã¤£§¹¥þ¤F¸Ñ Linux 
®Ö¤ß©M³QºÙ§@¡uLinux¡vªº¾ã­Ó¨t²Îªº°Ï§O¡C¦Ó¤£¥[°Ï§O¦a¨Ï¥Î³o­Ó¦W¦r¨Ã¤£¯à¹ï²z¸Ñ¦³À°§U¡C
-
-<P>
-µ{¦¡­û¤@¯ë³£ª¾¹D Linux 
¬O¤@­Ó®Ö¤ß¡C¦ý¬O¦]¬°¥L­Ì³q±`¤]Å¥¨ì¾ã­Ó¨t²Î³QºÙ§@¡uLinux¡v¡A¥L­Ì·|®Ú¾Ú¦W¦r¥h·Q¹³¾ú¥v¡C¤ñ¦p¡A«Ü¦h¤H»{¬°·í
 Linus Torvalds 
§¹¦¨¤F®Ö¤ß«á¡A¥LªºªB¤Í¥|³B´M§ä¨ä¥Lªº¦Û¥Ñ³nÅé¡A¦Ó¥B¡A¨S¤°»ò¯S§O­ì¦]¦a¡A©Ò¦³ªº¥i¥H³Q²Õ¸Ë¦¨¤@­ÓÃþ¦ü
 Unix ¨t²Îªºµ{¦¡³£¬O²{¦¨ªº¡C
-
-<P>
-¥L­Ìªºµo²{¤£¬O¥©¦X -- ³o´N¬O GNU ¨t²Î¡C
-¥i¥Îªº <A HREF="/philosophy/free-sw.html">¦Û¥Ñ³nÅé</A> 
¥[¦b¤@°_´N²Õ¦¨¤F¤@­Ó§¹¾ãªº¨t²Î¡A³o¬O¥Ñ©ó¦Û 1984 ¦~´N¶}©lªº GNU 
­p¹º¤@ª½¦b¬°¦¹§V¤O¡C <A HREF="/gnu/manifesto.html">GNU «Å¨¥(31k
-¦r¸`)</A> ¦­¤w³]¥ß¤F¶}µo¤@­ÓÃþ¦ü Unix ªº¦Û¥Ñ¨t²Îªº¥Ø¼Ð¡A¨ÃºÙ§@ GNU¡CGNU 
­p¹ºªº<A HREF="/gnu/initial-announcement.html">°_©l¤½§i</A> ¤]¤Äµe¤F GNU 
¨t²Îªº­ì©l´£ºõ¡C¦b Linux ³Q½s¼g®É¡A³o­Ó¨t²Î´X¥G¤w¸g§¹¦¨¡C
-
-<P>
-¤j¦h¼Æ¦Û¥Ñ³nÅ骺­p¹º³£¬O¬°¤F¯S©wªº¤u§@¶}µo¯S©wªºµ{¦¡¡C¤ñ¤è»¡¡ALinus Torvalds 
½s¼gÃþ¦ü Unix ªº®Ö¤ß(Linux); Donald Knuth ½s¼g¤@­Ó¤å¦r®æ¦¡¤Æ¤u¨ã(TeX); Bob 
Scheifler ¶}µo¤@­Ó X µøµ¡¨t²Î(X Window 
System)¡C¥H¨ä¤¤¤@¨Ç¯S©wªºµ{§Ç¨Ó¹ï³o¨Ç­p¹º¶i¦æµû¦ô¬O«Ü¦ÛµMªº¡C
-
-<P>
-
-¦pªG¥H³oºØ¤èªk¨Ó¿Å¶q¹ï GNU ­p¹ºªº°^Äm¡A§Ú­Ì·|±o¥X¤°»òµ²½×¡H¤@­Ó CD-ROM 
ªº´£¨Ñ°Óµo²{¦b¥L­Ìªº¡uLinux µo¦æª©¡v¤¤¡A<A 
HREF="/philosophy/categories.html#GNUsoftware">GNU ³nÅé
-</A> ¥e³Ì¤jªº¤ñ­«¡A¤j¬ù¥e¥þ³¡·½½Xªº 28% 
¡A¦Ó¥B³oÁÙ¥]¬A¤@¨ÇÃöÁ䪺³¡¥ó¡A¨S¦³³o¨Ç³¡¥ó¡A¨t²Î´NµLªk¤u§@¡CLinux ¥»¨­¥e¤j¬ù 
3%¡C©Ò¥H¦pªG§A­n®Ú¾Ú¦b¦¹¨t²Î¤ºªºµ{¦¡§@ªÌ¨Ó¿ï¾Ü¤@­Ó¦W¦rªº¸Ü¡A°ß¤@³Ì¦X¾Aªº¿ï¾Ü¬O¡uGNU¡v¡C
-<P>
-
-¦ý¬O§Ú­Ì¤£»{¬°³o¬O¤@­Ó¸Ñ¨M°ÝÃDªº¾A·í¤èªk¡CGNU 
­p¹º¥H«e¤£¬O¡A²{¦b¤]¤£¬O¤@­Ó¶}µo¬Y­Ó³nÅé®M¥óªº­p¹º¡C¥¦¤£¬O¤@­Ó<A
-HREF="/software/gcc/gcc.html"> ¶}µo C ½sĶ¾¹</A>ªº­p¹º, 
ºÉºÞ§Ú­Ì°µ¤F¡C¥¦¤]¤£¬O¤@­Ó¶}µo¤@­Ó¤å¦r½s¿è¾¹ªº­p¹º¡AºÉºÞ§Ú­Ì¤]°µ¤F¡CGNU 
­p¹ºªº¥Ø¼Ð¬O¶}µo<EM>¤@­Ó§¹¥þ¦Û¥ÑªºÃþ¦ü Unix ªº¨t²Î</EM>: GNU¡C
-
-<P>
-³\¦h¤H¤w¸g¬°¨t²Î¤¤ªº¦Û¥Ñ³nÅé§@¥X¤F­«¤j°^Äm¡A¥L­Ì³£À³¸ÓÀò±oºaÅA¡C¦ý GNU 
¬O<EM>¤@­Ó¨t²Î</EM>¦Ó¤£¬O¤@¨Ç¹ê¥Îµ{¦¡ªº²Õ¦Xªº­ì¦]¬O¡AGNU 
­p¹ºªº³Ìªì¥Ø¼Ð´N¬O°µ¤@­Ó§¹¾ã¨t²Î¡C§Ú­Ì´¿¸g¬°§¹¦¨¤@­Ó<EM>§¹¾ãªº</EM>¨t²Î°µ¤F¤@­Ó©Ò»Ýµ{¦¡²M³æ¡A¦Ó¥B§Ú­Ì¦³¨t²Î¦a´M§ä¡A½s¼g³o¨Çµ{¦¡¡A©Î§ä¤H¨Ó½s¼g²M³æ¤Wªº¨C¤@­Óµ{¦¡¡C§Ú­Ì½s¼g¤FÃöÁ䪺¦ý¬O¤Q¤À¬\Àꪺ¥D­n³¡¥ó¡A¤ñ¦p¶×½s»y¨¥©M³s±µ¾¹¡A¦]¬°³o¬O¨t²Î©Ò¥²»Ýªº¡C°£¤F½sµ{¤u¨ã¡A¤@­Ó§¹¾ãªº¨t²ÎÁٻݭn§ó¦hªºªF¦è¡A
-Bourne Again SHell µ{¦¡, PostScript ª½Ä¶¾¹ <A
-HREF="/software/ghostscript/ghostscript.html">Ghostscript</A>, ©M <A 
HREF="/software/libc/libc.html">GNU C ®w</A> ¦P¼Ë¬O«Ü­«­nªº¡C
-
-<P>
-
-¨ì¤F 90 
¦~¥Nªì´Á¡A§Ú­Ì´¿¸g§â°£¤F®Ö¤ß¥H¥~ªºªF¦è©ñ¨ì¤@°_²Õ¦¨¤F¤@­Ó¨t²Î¡]§Ú­Ì¦P®É¤]¦b°µ®Ö¤ßªº¤u§@¡AºÙ¬°
 <A HREF="/software/hurd/hurd.html">GNU Hurd</A>, °õ¦æ¦b Mach 
¤W)¡C¶}µo³o­Ó®Ö¤ß¤ñ§Ú­Ì·Q¹³ªº­nÃø±o¦h¡A§Ú­Ì²{¦b¤´µM¦b <A 
HREF="/software/hurd/hurd-and-linux.html">³]ªk§¹¦¨¥¦</A>¡C
-
-<P>
-
-¼y©¯ªº¬O¡A§A¤£¥²¦Aµ¥¤F¡A¦]¬° Linux ¶}µo¦¨¥\¡C·í Linus Torvalds ¼g¦¨¤F 
Linux¡A¥L¶ñ¸É¤F¤@­Ó­«­nªºªÅ¥Õ¡C¤H­Ì¥i¥H±N Linux ©M GNU 
¨t²Î²Õ¦¨¤@­Ó§¹¾ãªº¦Û¥Ñ¨t²Î¡G°ò©ó Linux ªº GNU ¨t²Î¡]©Î²ºÙ¬° GNU/Linux ¨t²Î¡^¡C
-
-<P>
-§â¥¦­Ì²Õ¦X¨ì¤@°_Å¥°_¨Ó«Ü®e©ö¡A¦ý¬O³o¨Ã¤£¬O¤@­Ó²³æªº¤u§@¡C
-<A HREF="/software/libc/libc.html">GNU C ®w</A> (²ºÙ glibc) 
»Ý­n§@¤j¶qªº­×§ï¡C¾ã¦X¨ì¤@­Ó§¹¾ãªºµo¦æ¨t²Î¨Ã¨Ï¨ä¥i¥H ``¬¡°_¨Ó'' 
¤]¬O¤@¶µ«Ü¤jªº¤u§@¡C¥¦»Ý­n¹ï¦p¦ó¦w¸Ë©M±Ò°Ê¨t²Î¶i¦æ¾A·í¦w±Æ -- 
³o­Ó°ÝÃDª½¨ì²{¦bÁÙ¦b§¹µ½¡A¦]¬°§Ú­ÌÁÙ¨S¦³§ì¦í­nÂI¡C¨º¨Ç¶}µo¤F¤£¦Pªºµo¦æ¨t²Îªº¤H­Ì§@¥X¤F¥¨¤j°^Äm¡C
-
-<P>
-°£¤F GNU¡AÁÙ¦³¤@­Ó¿W¥ß¶i¦æªº­p¹º¶}µo¤F¤@­Ó¦Û¥ÑªºÃþ¦ü Unix 
ªº¾Þ§@¨t²Î¡C³o­Ó¨t²Î³QºÙ¬° <A 
HREF="/links/links.html#OtherFreeSoftware">BSD</A>¡A¥¦¬O¥Ñ UC Berkeley ¶}µoªº¡C 
¦b GNU ­p¹ºªº¹ª»R¤U¡ABSD 
ªº¶}µoªÌ¶}©l¶i¦æ¥L­Ì¦Û¤vªº¦Û¥Ñ³nÅ骺¶}µo¤u§@¡A¨Ã®É±`¨ü¨ì GNU 
¤H¤hªº¹ªÀy¡A¦ý¬O¥L­Ìªº¹ê»Ú¤u§@»P GNU ­«ÂЩʤ£¤j¡C¤µ¤Ñ BSD ¨t²Î±Ä¥Î¤@¨Ç GNU 
³nÅé¡A´N¹³¤£¦Pª©¥»ªº GNU ¨t²Î¤]±Ä¥Î BSD 
ªº³nÅé¤@¼Ë¡CÁ`ªº»¡¨Ó¡A¥¦­Ì¬O¨â®M¿W¥ß¶}µoªº¤£¦Pªº¨t²Î¡C¤µ¤Ñ¤@­Ó§K¶Oªº¾Þ§@¨t²Î´X¥G³£¬O±Ä¥Î
 GNU ©Î BSD ¨t²Îªº¤@­Ó­l¥Íª©¥»¡C
-<P>
-
-GNU ­p¹º¤ä«ù GNU/Linux ¨t²Î¡A´N¹³¤ä«ù GNU ¨t²Î¤@¼Ë -- 
¥]¬A¸êª÷ªº¤ä«ù¡C§Ú­Ì¬°­«¼g»P Linux ¬ÛÃöªº GNU C 
®w´£¨Ñ¸êª÷¡A¦]¦¹¥¦­Ì²{¦b¥i¥H«Ü¦n¦a¾ã¦X¦b¤@°_¡Aª½¨ì³Ì·sª©¥»ªº GNU/Linux 
¤´¦b¨Ï¥Î³o­Ó®w¦ÓµL»Ý­×§ï¡C§Ú­Ì¤]¬°¦­´Á Debian GNU/Linux ªº¶}µo´£¨Ñ¸êª÷¡C
-
-<P>
-¤µ¤Ñ§Ú­Ìªºµ´¤j¦h¼Æªº¤u§@³£¦b°ò©ó Linux ªº GNU 
¨t²Î¤W§¹¦¨¡A§Ú­Ì§Æ±æ§A¤]¦p¦¹¡C¦ý¬O½Ð¤£­n§t½k¦a¨Ï¥Î Linux ¦Ó¨Ï¤½²³°g´b¡CLinux 
¬O®Ö¤ß¡A¨t²ÎªºÃöÁ䳡¥ó¤§¤@¡C¨t²Î©Î¦h©Î¤Ö¹ê»Ú¤W³£À³¸Ó¬O GNU ¨t²Î¡A¦A¥[¤W 
Linux¡C·í§A¦b°Q½×¨ì³o­Ó²Õ¦X¨t²Î®É¡A½Ð¨Ï¥Î ¡uGNU/Linux¡v¡C
-
-<P>
-
-¦pªG±z­n³s±µ¨ì GNU/Linux ¥H¨ú±o¶i¤@¨Bªº°Ñ¦Ò¡A¥»­¶©M <A
-HREF="/gnu/the-gnu-project.html">http://www.gnu.org/gnu/the-gnu-project.html</A>
 ³£¬O«Ü¦nªº¿ï¾Ü¡C¦pªG§A·Qªº¬O Linux¡]®Ö¤ß¡^¡A <A 
HREF="http://www.kernel.org/";>http://www.kernel.org/</A>¬O¤@­Ó«Ü¦n§Q¥Îªº URL¡C
-
-<P>
-
-<HR>
-
-ªð¦^ <A HREF="/home.html">GNU ¥D­¶</A>¡C
-<p />
-½Ð±N¬d¸ß¥H¤Î°ÝÃDÂÇ¥Ñ
-<a href="mailto:gnu@gnu.org";><em>gnu@gnu.org</em></a>
-°e¨ì ¦Û¥Ñ³nÅé°òª÷·| ¥H¤Î GNU ±M®×¡C
-<br />
-¤]¦³ <a href="/home.html#ContactInfo">§Oªº¤èªk¥i¥HÁpµ¸</a> ¦Û¥Ñ³nÅé°òª÷·|¡C
-
-<p />
-¹ï©óºô­¶ªº·N¨£½Ð°e¨ì
-<a href="mailto:webmasters@gnu.org";><em>webmasters@gnu.org</em></a>¡B
-
-<br />
-¹ï©ó¨ä¥L°ÝÃD«h¥i¥H°e¨ì <a href="mailto:gnu@gnu.org";><em>gnu@gnu.org</em></a>¡C
-<P>
-Copyright 1997, 1998 Richard Stallman
-<P>
-<P>
-¤¤¤å½Ķ¡G¥Õ­Y¥É
-<BR>
-½Ķ®Õ¥¿¡G¼B¬L§»
-<P>
-¥»¤å¤¹³\¦b¤£Åܧó¤å¥ó¤º®eªº«e´£¤U¥Zµn¦b¥ô¦ó«¬ºAªº´CÅ餤¡A¦ý»Ý«O¯d¦¹µù°O¡C
-<P>
-Updated:
-<!-- hhmts start -->
-30 Nov 2000 paulv
-<!-- hhmts end -->
-</BODY>
-</HTML>
-

Index: linux-and-gnu.tl.html
===================================================================
RCS file: linux-and-gnu.tl.html
diff -N linux-and-gnu.tl.html
--- linux-and-gnu.tl.html       20 Feb 2017 22:36:13 -0000      1.12
+++ /dev/null   1 Jan 1970 00:00:00 -0000
@@ -1,323 +0,0 @@
-<!--#set var="PO_FILE" value=''
- --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/linux-and-gnu.html"
- --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
- --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2005-06-19" -->
-
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.0 Strict//EN"
-    "http://www.w3.org/TR/xhtml1/DTD/xhtml1-strict.dtd";>
-<html xmlns="http://www.w3.org/1999/xhtml"; xml:lang="tl" lang="tl">
-
-<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
-     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
-     The PO is archived in trans-coord task #14377 (file: orphan-POs.tar.gz).
-     For more info, contact web-translators@gnu.org. -->
-
-<head>
-<!--#include virtual="/server/head-include-1.html" -->
-<title>Linux at GNU – Proyektong GNU – Free Software Foundation</title>
-<meta http-equiv="Keywords" content="GNU, FSF, Free Software Foundation, 
Linux, Emacs, GCC, Unix, Free Software, Operating System, GNU Kernel, HURD, GNU 
HURD, Hurd" />
-<meta http-equiv="Description" content="Since 1983, developing the free Unix 
style operating system GNU, so that computer users can have the freedom to 
share and improve the software they use." />
-
-<!--#include virtual="/gnu/po/linux-and-gnu.translist" -->
-<!--#include virtual="/server/banner.html" -->
-<!--#include virtual="/server/outdated.html" -->
-<h2>Ang Linux at ang Systemang GNU</h2>
-
-<p><strong>ni <a href="http://www.stallman.org/";>Richard 
Stallman</a></strong></p>
-
-<div class="announcement">
-  <blockquote><p>Kung gusto mong malaman pa ang ibang mga bagay tungkol sa 
isyu o usaping
-ito, maaari mo ring basahin ang aming <a
-href="/gnu/gnu-linux-faq.html">GNU/Linux FAQ o mga bagay na malimit
-itanong</a>.</p>
-  </blockquote>
-</div>
-
-<p>
-Maraming gumagamit (users) ng kompyuter ang nagpapatakbo ng isang
-minodipikang bersyon ng <a
-href="/philosophy/categories.html#TheGNUsystem">the GNU system</a>
-araw-araw, nang hindi nila nalalaman. Dahil sa isang pekulyar o ‘di
-pangkaraniwan pagtakbo ng mga pangyayari, ang bersyon na GNU na malawakan
-nang ginagamit sa ngayon ay mas kilala na “Linux”, at maraming gumagamit 
ang
-hindi nakakaalam ng laki nang koneksyon nito sa <a
-href="/gnu/gnu-history.html">Proyektong GNU</a>.</p>
-
-<p>
-Totoong mayroong Linux, at ginagamit ito ng mga taong ito, pero hindi ito
-ang operating system. Ang Linux ang kernel: ang programa na nasa sistema na
-namamahagi (alokasyon) ng mga resources ng makina sa iba pang programang
-pinapatakbo ninyo.  Ang kernel ay isang mahalagang bahagi ng operating
-system, pero walang silbi kung nag-iisa; gagana lamang ito kung mapapaloob
-sa isang kumpletong operating system. Ang Linux ay karaniwang ginagamit na
-kasama nang GNU operating system: ang buong sistema ay talagang GNU, na may
-Linux na siyang gumagana bilang kernel nito.</p>
-
-<p>
-Maraming gumagamit ang hindi lubos na nakakaalam ng kaibhan ng kernel, at
-ito ay ang Linux, at ang buong sistema, na tinatawag ring “Linux”. Ang 
hindi
-malinaw na paggamit ng pangalan ay hindi nagpapakilala nang
-pagkaintindi. Malimit ay naiisip ng mga gumagamit o user nito na si Linus
-Torvalds ang nagdebelop ng buong opeting system noong 1991, na may kaunting
-tulong.</p>
-
-<p>
-Sa pangkalahatan ay nalalaman ng mga programmer na ang Linux ay isang
-kernel.  Subalit dahil sa pangkalahatan ay naririnig nila na ang buong
-sistema ay tinatawag na ring “Linux”, malimit ay lumilikha sila sa kanilang
-isipan nang isang kuwento para mabigyang katarungan ang pagtawag sa buong
-sistema na kernel. Halimbawa, marami ang naniniwala na pagkatapos na
-pagkatapos maisulat ni Linus Torvalds ang Linux ang kernel, ang mga
-gumagamit nito ay naghanap sa paligid nang iba pang mga software na maiisama
-rito; at nakita (nang walang partikular na dahilan)  na mayroon na halos
-lahat nang kailangan para gumawa ng isang Unix-like o kapareho ng Unix na
-sistema.</p>
-
-<p>
-Ang nakita nila ay hindi isang aksidente—iyon ang sistemang GNU. Ang
-naririyan nang <a href="/philosophy/free-sw.html">free software</a> ay
-idinagdag para makumpleto ang sistema sapagkat ang Proyektong GNU ay matagal
-nang gumagawa, noon pang 1984, para makabuo ng ganito. <a
-href="/gnu/manifesto.html">Ang GNU Manifesto</a>ay nagtakda ng isang layunin
-na makapagdebelop ng isang libreng Unix-like system o sistemang parang Unix,
-na ang tawag ay GNU.  Sa <a href="/gnu/initial-announcement.html">Unang
-Pag-aanunsiyo</a> ng Proyektong GNU, binalangkas rin ang ilan sa mga
-orihinal na plano para sa sistemang GNU. Nang maisulat na ang Linux, halos
-tapos na ang sistema.</p>
-
-<p>
-Karamihan sa mga proyektong free software ay may layuning makapagdebelop ng
-isang partikular na programa para sa isang partikular na trabaho. Halimbawa,
-si Linus Torvalds ay sumulat ng isang Unix-like kernel (Linux); Si Donald
-Knuth ay sumulat ng isang text formatter (TeX); si Bob Scheifler ay
-nagdebelop ng isang window system (ang X Window System). Tama lamang na
-sukatin ang kontribusyon ng ganitong uri ng proyekto ng mga tukoy na
-programa na nagmula sa isang proyekto.</p>
-
-<p>
-Kung susubukan nating sukatin ang kontribusyon ng Proyektong GNU sa ganitong
-paraan, ano ang ating magiging pasiya o konklusyon? Napag-alaman ng isang
-magtitinda ng CD-ROM na ang “distribusyon ng kanilang Linux”, ang, <a
-href="/philosophy/categories.html#GNUsoftware">GNU software</a> ang
-nag-iisang pinakamalaking pinagbabatayan o salalayan, humigit-kumulang 28%
-ng buong source code, at kabilang rito ang ilan sa mga mahahalagang
-pangunahing komponente na kung mawawala ay wala ring sistema. Sa Linux mismo
-ay humigit-kumulang na 3%. Kaya’t kung kukuha kayo ng isang pangalan para sa
-sistema batay sa kung sino ang sumulat ng mga programa sa sistema, ang
-pinaka-angkop at nag-iisang dapat na piliin ay “GNU”.</p>
-
-<p>
-Pero sa palagay namin ay hindi ito ang tamang paraan ng pagsasaalang-alang
-ng katanungan. Ang proyektong GNU noon, ngayon, ay hindi isang proyekto para
-makapagdebelop ng tukoy na software packages. Hindi ito isang proyekto para
-<a href="/software/gcc/">makapagdebelop ng isang C compiler</a>, bagama’t
-ginawa namin ito. Hindi ito isang proyekto para makapagdebelop ng isang text
-editor, bagama’t nagdebelop kami ng isa. Ang layunin ng proyektong GNU ay
-ang makapagdebelop ng isang kumpleto at libreng sistemang parang Unix o
-Unix-like system: ang GNU.</p>
-
-<p>
-Maraming tao ang nakapagbigay na ng mga mahahalagang kontribusyon sa libreng
-software na nasa sistema, at lahat sila ay dapat na kilalanin. Subalit ang
-dahilan kaya ito ay naging isang pinag-isang sistema o isang <em>integrated
-system</em>—at hindi isang koleksyon lamang ng mga kapaki-pakinabang na
-programa –ay sapagkat ang Proyektong GNU ay kumilos para gawin itong
-ganito. Gumawa kami ng listahan ng mga programa upang makagawa ng isang
-libreng sistema, at sa pamamagitan ng isang sistematikong pamamaraan ay
-nakakita kami, sumulat, o naghanap ng mga tao na siyang magsusulat ng lahat
-sa listahan. Sumulat kami ng mga mahahalaga bagamat’t hindi naman
-nakapagpapasiglang <a href="#unexciting">(1)</a> komponente sapagkat hindi
-ka naman magkakaroon ng sistema kung wala ang mga ito. Ang ilan sa mga
-komponente ng aming sistema, ang mga programming tools, ay nakilala o naging
-popular sa mga programmers, ngunit sumulat kami ng mga komponente na hindi
-tools <a href="#nottools">(2)</a>. Nagdebelop rin kami ng larong chess, ang
-GNU Chess, sapagkat kailangan rin ng isang sistema ang magagandang laro.</p>
-
-<p>
-Sa mga unang taon ng 1990 ay nabuo namin ang buong sistema bukod pa sa
-kernel (at gumagawa rin kami ng kernel, ang <a
-href="/software/hurd/hurd.html">GNU Hurd</a>, na tumatakbo o gumaganang
-kasabay ng Mach. Ang pagdedebelop ng kernel na ito ay naging mas mahirap pa
-kaysa sa aming inaasahan; <a href="/software/hurd/hurd-and-linux.html">at
-ang GNU Hurd ay nagsimulang gumana nang maayos o yung mapagkakatiwalaan na
-noong 2001</a>. Nagsisimula na kami ngayong maghanda para sa preparasyon ng
-aktwal na release o paglalabas ng sistemang GNU, na kasama na ang GNU Hurd.</p>
-
-<p>
-Mabuti na lamang, hindi mo na kailangan pang hintayin ang Hurd, sapagkat
-mayroon nang Linux. Nang isulat ni Linus Torvalds ang Linux, pinunan niya
-ang pinakahuling pangunahing puwang. Maisasama na ngayon ng mga tao ang
-Linux sa sistemang GNU upang makagawa ng isang kumpletong libreng sistema;
-isang bersyon ng sistemang GNU na Linux-based; ang sistemang GNU/Linux, sa
-madaling salita. Sa <a
-href="http://ftp.funet.fi/pub/linux/historical/kernel/old-versions/RELNOTES-0.01";>pinakanaunang
-paglabas o release ng Linux</a> ay kinilala o tinukoy na ang Linux ay isang
-kernel, na ginagamit na kasama ang mga bahagi ng GNU: “Karamihan sa mga
-tools na ginamit kasama ang linux ay mga software ng GNU at nakapailalim sa
-GNU na laban sa “copyleft” o karapatang-ari. Ang mga tools na ito ay hindi
-kasama sa mga ipinamamahagi – tanungin ninyo ako (o ang GNU) para sa
-karagdagang impormasyon.”</p>
-
-<p>
-Parang simpleng pakinggan ang pagsama-samahin ang mga ito, pero hindi ito
-isang maliit lamang na trabaho. Ang ilan sa mga komponente ng GNU <a
-href="/gnu/linux-and-gnu.html#somecomponents">(3)</a> ay nangailangan ng
-malaking pagbabago para gumanang kasabay ng Linux. Ang pagsasama-sama ng
-isang kumpletong sistema na gagana kaagad o handa nang gamitin
-pagkakuhang-pagkakuha, ay isang malaking trabaho rin. Kinailangan ditong
-harapin ang isyu o usapin kung paano ang instalasyon (install) at pag-boot
-(boot) ng sistema—isang suliraning hindi pa namin hinaharap, sapagkat hindi
-pa naman kami dumarating sa ganoong punto. Ang mga tao na nagdebelop ng
-iba’t ibang sistema ng distribusyon ay nakapagbigay ng malalaking
-kontribusyon.</p>
-
-<p>
-Sinusuportahan ng proyektong GNU ang sistemang GNU/Linux pati na rin
-<em>ang</em> sistemang GNU—pati na ang pondo. Pinopondohan <a
-href="http://fsf.org/";>namin</a> ang muling pagsusulat ng mga ekstensyong
-may kaugnayan sa Linux papunta sa library (aklatan) ng GNU C, upang ang mga
-ito ay maayos na mapagsama, at ang pinakabagong mga sistemang GNU/Linux ay
-gumagamit ng kasalukuyang library ng walang mga pagbabago. Pinondohan rin
-namin ang mga naunang bahagi ng pagdedebelop ng Debian GNU/Linux</p>
-
-
-<p>Sa kasalukuyan ay gumagamit kami ng sistemang Linux-based sa karamihan ng
-aming mga trabaho, at umaasa kaming gagamitin rin ninyo ang mga ito. Ngunit
-kung maaari lamang ay huwag lituhin ang publiko sa paggamit ng pangalang
-“Linux” sa paraang hindi malinaw. Ang Linux ay ang kernel, isa sa mga
-mahahalagang pangunahing komponente ng sistema. Ang sistema sa kabuuan ay
-ang sistemang GNU, na idinagdag ang Linux. Kung ang pinag-uusapan ninyo ay
-ang kumbinasyong ito, mangyari lamang na pangalanan ito o tawaging
-“GNU/Linux”.</p>
-
-<p>
-Kung gusto ninyong gumawa ng link papuntang &quot;GNU/Linux&rdquo; para sa
-karagdagang pagsangguni, ang pahinang ito at ang <a
-href="/gnu/the-gnu-project.html">http://www.gnu.org/gnu/the-gnu-project.html</a>
-ay magagagandang gamiting URL. Kung babanggitin ninyo ang Linux, ang kernel,
-at gustong magdagdag ng link para maging karagdagan pang sanggunian, ang <a
-href="http://foldoc.org/linux";>http://foldoc.org/linux</a> ay magandang
-gamiting URL.</p>
-
-<h3>Pahabol</h3>
-
-<p>
-Bukod pa sa GNU, may isa pang proyektong kahit nagsosolo ay nakapagprodyus o
-nakagawa ng isang libreng parang Unix o Unix-like na operating system. Ang
-sistemang ito ay kinilalang BSD, at nadebelop ito sa UC Berkeley. Hindi ito
-libre noong mga taon ng 1980, pero naging libre na noong mga unang taon ng
-1990.  Ang isang libreng operating system sa kasalukuyan ay halos tiyak na
-alinman sa mula sa o variant ng sistemang GNU o isang uri ng sistemang BSD.</p>
-
-<p>
-Kung minsan, ang mga tao ay nagtatanong kung ang BSD ba ay bersyon pa rin ng
-GNU, katulad ng GNU/Linux. Nagkaroon ng inspirasyon ang mga negdebelop ng
-BSD na gumawa ng kanilang libreng software na walang code o code free
-software dahil sa ehemplong ipinakita ng Proyektong GNU, at ang mga
-bulgarang pakiusap ng mga aktibista ng GNU ay nakatulong upang sila ay
-mapilit, ngunit kaunti lamang ang overlap ng code sa GNU. Ang mga sistemang
-BSD sa ngayon ay gumagamit ng ilan sa mga programa ng GNU, katulad rin ng
-paggamit ng sistemang GNU at mga nagmula o variant nito sa mga programang
-BSD; magkaganunpaman, kung titingnan o ituturing na buo, ang mga ito ay
-magkakaibang sistemang magkahiwalay na nabuo o lumabas.  Ang mga nagdebelop
-ng BSD ay hindi sumulat ng kernel at nagdagdag nito sa sistemang GNU, at ang
-katawagan o pangalang gaya ng GNU/BSD ay hindi angkop sa sitwasyon.</p>
-
-<h3>Tandaan</h3>
-<ol>
-<li>
-<a id="unexciting">Kabilang sa mga hindi nakakapagpasigla bagama’t
-mahahalagang</a>mahahalagang komponente ang GNU assembler, GAS at ang
-linker, GLD, na ngayon ay pareho nang bahagi ng <a
-href="/software/binutils/">GNU Binutils</a> <em>package</em>, <a
-href="/software/tar/">GNU tar</a>, at iba pa.</li>
-
-<li>
-<a id="nottools">Halimbawa</a>, Ang The Bourne Again SHell (BASH), ang
-PostScript interpreter <a href="/software/ghostscript/">Ghostscript</a>, at
-ang <a href="/software/libc/">GNU C library</a> ay hindi programming
-tools. Lalong hindi ang GNUCash, GNOME, at GNU Chess.</li>
-
-<li>
-<a id="somecomponents">Halimbawa</a>, ang <a
-href="/software/libc/libc.html">aklatan GNU C</a>.</li>
-</ol>
-
-<div class="translators-notes">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
- </div>
-</div>
-
-<!-- for id="content", starts in the include above -->
-<!--#include virtual="/server/footer.html" -->
-<div id="footer">
-<div class="unprintable">
-
-<p>Mangyari lamang na ipadala ang mga katanungan tungkol sa FSF at GNU sa <a
-href="mailto:gnu@gnu.org";>&lt;gnu@gnu.org&gt;</a>. Mayroon ding  <a
-href="/contact/">iba pang mga pamamaraan para makontak</a> ang FSF. Mangyari
-lamang na ipadala ang mga broken links at iba pang mga koreksyon o pagtatama
-(o mga mungkahi) sa <a
-href="mailto:webmasters@gnu.org";>&lt;webmasters@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-<p>
-<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
-        replace it with the translation of these two:
-
-        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
-        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
-        Please send your comments and general suggestions in this regard
-        to <a href="mailto:web-translators@gnu.org";>
-
-        &lt;web-translators@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-        <p>For information on coordinating and submitting translations of
-        our web pages, see <a
-        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-        README</a>. -->
-Mangyari lamang na tingnan ang <a
-href="/server/standards/README.translations.html">Translations README</a>
-(Pagsasaling-wika README) para sa impormasyon tungkol sa koordinasyon at
-pagsusumite ng mga pagsasaling-wika ng artikulo o pahayag na ito.</p>
-</div>
-
-<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
-     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
-     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
-     without talking with the webmasters or licensing team first.
-     Please make sure the copyright date is consistent with the
-     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
-     document was modified, or published.
-     
-     If you wish to list earlier years, that is ok too.
-     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
-     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
-     year, i.e., a year in which the document was published (including
-     being publicly visible on the web or in a revision control system).
-     
-     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
-     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
-<p>Copyright &copy; 1997-2002 Richard M. Stallman</p>
-
-<p>This page is licensed under a <a rel="license"
-href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
-Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</p>
-
-<!--#include virtual="/server/bottom-notes.html" -->
-<div class="translators-credits">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
- </div>
-
-<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
-Updated:
-
-$Date: 2017/02/20 22:36:13 $
-
-<!-- timestamp end -->
-</p>
-</div>
-</div>
-</body>
-</html>

Index: linux-and-gnu.sl.html
===================================================================
RCS file: linux-and-gnu.sl.html
diff -N linux-and-gnu.sl.html
--- linux-and-gnu.sl.html       20 Feb 2017 21:03:48 -0000      1.11
+++ /dev/null   1 Jan 1970 00:00:00 -0000
@@ -1,233 +0,0 @@
-<!--#set var="PO_FILE" value=''
- --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/linux-and-gnu.html"
- --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
- --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2002-08-19" -->
-
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.0 Strict//EN"
-    "http://www.w3.org/TR/xhtml1/DTD/xhtml1-strict.dtd";>
-<html xmlns="http://www.w3.org/1999/xhtml"; xml:lang="sl" lang="sl">
-
-<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
-     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
-     The PO is archived in trans-coord task #14377 (file: orphan-POs.tar.gz).
-     For more info, contact web-translators@gnu.org. -->
-
-<head>
-<!--#include virtual="/server/head-include-1.html" -->
-<title>Linux in GNU - Projekt GNU - Free Software Foundation</title>
-<meta http-equiv="Keywords" content="GNU, FSF, Free Software Foundation, 
Linux, Emacs, GCC, Unix, Free Software, Operating System, GNU Kernel, HURD, GNU 
HURD, Hurd" />
-<meta http-equiv="Description" content="Since 1983, developing the free Unix 
style operating system GNU, so that computer users can have the freedom to 
share and improve the software they use." />
-
-<!--#include virtual="/gnu/po/linux-and-gnu.translist" -->
-<!--#include virtual="/server/banner.html" -->
-<!--#include virtual="/server/outdated.html" -->
-<h2>Linux in system GNU</h2>
-
-<p><strong>napisal <a href="http://www.stallman.org";>Richard
-Stallman</a></strong></p>
-
-<p>
-Mnogi uporabniki računalnikov vsak dan poganjajo spremenjeno različico <a
-href="/philosophy/categories.html#TheGNUsystem">sistema GNU</a>, ne da bi se
-tega sploh zavedali. Zaradi čudnega spleta okoliščin je različica sistema
-GNU, ki je dandanes najbolj uporabljana, bolj pogosto znana pod imenom
-„Linux” in mnogi uporabniki se sploh ne zavedajo, v kolikšni meri je ta
-sistem povezan s <a href="/gnu/gnu-history.html">projektom GNU</a>.</p>
-
-<p>
-Linux zares obstaja; to je jedro, ki ga ti ljudje uporabljajo. A le samega
-jedra ne morete uporabljati; jedro je uporabno le kot del celotnega
-operacijskega sistema. Linux se navadno uporablja skupaj z operacijskim
-sistemom GNU: sistem je v osnovi GNU, z Linuxom, ki deluje kot jedro.</p>
-
-<p>
-Mnogo uporabnikov se ne zaveda povsem razlike med jedrom, ki je Linux, in
-celotnim sistemom, ki ga pomotoma tudi imenujejo „Linux”. Dvoumna uporaba
-imena pa ne pripomore k boljšemu razumevanju.</p>
-
-<p>
-Navadno programerji vedo, da je Linux jedro. A ker v glavnem slišijo, da se
-tudi celotnemu sistemu reče „Linux”, pogosto predvidevajo, da je to ime
-nastalo iz zgodovinskih razlogov. Mnogi, denimo, mislijo, da so po tem, ko
-je Linus Torvalds nehal pisati jedro, njegovi prijatelji pogledali naokoli,
-da bi našli še drugo prosto programje, in je bilo vse, kar je potrebno za
-izdelavo Unixu podobnega sistema, brez kakšnega posebnega razloga, že kar na
-voljo.</p>
-
-<p>
-Kar so našli, ni nastalo po naključju – to je bil sistem GNU. Dostopno <a
-href="/philosophy/free-sw.html">prosto programje</a> se je vklopilo v
-celoten sistem, ker se je projekt GNU od leta 1984 trudil, da bi ga
-izdelal. <a href="/gnu/manifesto.html">Manifest GNU</a> si je zadal za cilj
-izdelati prost Unixu podoben operacijski sistem, imenovan GNU. <a
-href="/gnu/initial-announcement.html">Prvotna najava</a> projekta GNU prav
-tako očrtuje nekatere izvirne načrte za sistem GNU. Do takrat, ko je bil
-napisan Linux, je bil sistem že skoraj končan.</p>
-
-<p>
-Namen večine projektov prostega programja je razviti določen program za
-določeno opravilo. Linus Torvalds, denimo, si je zadal napisati jedro,
-podobno Unixu (Linux); Donald Knuth si je zadal napisati stavnik besedil
-(TeX); Bob Scheifler si je za cilj zadal razvoj okenskega sistema (X Window
-System). Pri projektih te vrste je povsem naravno meriti prispevek po
-prispevku določenih programov, ki so se projektu priključili.</p>
-
-<p>
- Kaj bi lahko sklenili, če bi na ta način skušali meriti prispevek projekta
-GNU? Eden izmed proizvajalcev zgoščenk je ugotovil, da je v njegovi
-„distribuciji Linuxa”, <a
-href="/philosophy/categories.html#GNUsoftware">programje GNU</a> največja
-enotna zbirka, ki zavzema okoli 26 % skupne izvirne kode, in to je
-vključevalo nekatere nujno potrebne večje komponente, brez katerih sistema
-ne bi bilo. Samega Linuxa je bilo za 3 %. Če torej izbirate ime sistema
-glede na to, kdo je napisal programe, ki so v njem, bi najprimernejša
-enobesedna izbira bila „GNU”.</p>
-
-<p>
-Vendar mislimo, da to ni pravi način, da se lotimo tega vprašanja. Projekt
-GNU ni bil, in ni, projekt, ki bi razvijal posebne programske pakete. Ni bil
-projekt, ki bi <a href="/software/gcc/">razvijal prevajalnik za C</a>,
-čeprav smo ga razvili. Ni bil projekt, ki bi razvijal urejevalnik besedil,
-čeprav smo ga razvili. Cilj projekta GNU je bil razviti popoln <em>Unixu
-podoben prosti sistem</em>: GNU.</p>
-
-<p>
-Mnogo ljudi je veliko prispevalo k prostemu programju v sistemu, in vsi si
-zaslužijo priznanje. A razlog, da je to <em>sistem</em> – in ne le zbirka
-uporabnih programov – je, ker si je projekt GNU zadal za cilj, da ga
-izdela. Naredili smo seznam programov, potrebnih za izdelavo
-<em>popolnega</em> prostega sistema, in sistematično smo našli, napisali,
-ali našli ljudi, ki so napisali vse s seznama. Napisali smo nujne, a
-nezanimive glavne komponente, kot sta zbirnik in povezovalnik, ker brez njih
-ne morete imeti sistema. Popoln sistem potrebuje več kot le orodja za
-programiranje; ukazna lupina Bourne Again SHell, tolmač postscripta <a
-href="/software/ghostscript/">Ghostscript</a>, in <a
-href="/software/libc/">knjižnica GNU za C</a> so prav tako pomembni.</p>
-
-<p>
-Do zgodnjih devetdesetih let smo sestavili celotni sistem, razen jedra (in
-delali smo tudi na jedru, <a href="/software/hurd/">GNU Hurd</a>, ki teče na
-temelju Mach). Razvoj tega jedra je bil mnogo težji, kot smo pričakovali, in
-Å¡e vedno <a href="/software/hurd/hurd-and-linux.html">ga 
zaključujemo</a>.</p>
-
-<p>
-Na srečo vam na to ni treba čakati, saj zdaj že deluje Linux. Ko je Linus
-Torvalds napisal Linux, je zapolnil zadnjo veliko vrzel. Ljudje so lahko <a
-href="http://ftp.funet.fi/pub/linux/historical/kernel/old-versions/RELNOTES-0.01";>združili
-Linux s sistemom GNU</a> in naredili popoln prosti sistem: na Linuxu
-temelječ sistem GNU (ali na kratko, sistem GNU/Linux).</p>
-
-<p>
-Morda se zdi usklajevanje tega dvojega preprosto, vendar to opravilo ni bilo
-trivialno. <a href="/software/libc/">Knjižnica GNU C</a> (na kratko
-imenovana glibc) je zahtevala znatne spremembe. Integrirati celotni sistem v
-distribucijo, ki bo delovala „iz škatle”, je bilo prav tako veliko
-delo. Treba je bilo rešiti težavo, kako se bo sistem namestil in zagnal –
-težavo, ki se je sami še nismo niti dotaknili, ker te točke še nismo
-dosegli. Ljudje, ki so razvili različne distribucije sistema, so s tem
-opravili pomembno delo.</p>
-
-<p>
-Projekt GNU podpira sisteme GNU/Linux kot tudi pravi sistem GNU – tudi z
-denarjem. Materialno smo podprli vnovično pisanje razširitev knjižnice GNU
-C, povezanih z Linuxom, tako, da se zdaj vanj dobro vključujejo, in
-najnovejši sistemi GNU/Linux brez sprememb uporabljajo sodobno izdajo te
-knjižnice. Zelo zgodaj smo podprli tudi razvoj sistema Debian GNU/Linux.</p>
-
-
-<p>Danes za večino svojega dela uporabljamo na Linuxu temelječe sisteme GNU 
in
-upamo, da jih tudi vi. Vendar, prosimo, ne begajte javnosti tako, da dvoumno
-uporabljate ime „Linux”. Linux je jedro, eden od nujnih glavnih delov
-sistema. Sistem kot celota je bolj ali manj sistem GNU.</p>
-
-<p>
-Ob projektu GNU je neodvisno zrasel Å¡e en prost Unixu podoben operacijski
-sistem. Ta sistem je znan kot BSD in je bil razvit na Kalifornijski univerzi
-v Berkeleyu. Razvijalci BSD so pri projektu GNU dobili navdih, da bi svoje
-delo razširjali kot prosto programje in so občasno hrabrili aktiviste GNU,
-vendar je imelo njihovo pravo delo malo stičišč z GNU.</p>
-
-<p>
-Sistemi BSD dandanes uporabljajo nekaj programja GNU, a po drugi strani tudi
-sistemi GNU in izpeljanke iz njih uporabljajo nekaj programja iz BSD;
-gledano v celoti pa sta to dva različna sistema, ki sta se razvijala
-ločeno. Katerikoli prosti operacijski sistem, ki obstaja danes, je skoraj
-gotovo bodisi različica sistema GNU, bodisi sistema BSD.</p>
-
-<div class="translators-notes">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
- </div>
-</div>
-
-<!-- for id="content", starts in the include above -->
-<!--#include virtual="/server/footer.html" -->
-<div id="footer">
-<div class="unprintable">
-
-<p>Prosimo pošljite vprašanja v zvezi z FSF &amp; GNU na <a
-href="mailto:gnu@gnu.org";>&lt;gnu@gnu.org&gt;</a>. Obstajajo tudi <a
-href="/contact/">druge metode vzpostavitve stika</a> z FSF. Pošljite
-komentarje glede teh spletnih strani v angleščini na <a
-href="mailto:webmasters@gnu.org";>&lt;webmasters@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-<p>
-<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
-        replace it with the translation of these two:
-
-        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
-        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
-        Please send your comments and general suggestions in this regard
-        to <a href="mailto:web-translators@gnu.org";>
-
-        &lt;web-translators@gnu.org&gt;</a>.</p>
-
-        <p>For information on coordinating and submitting translations of
-        our web pages, see <a
-        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-        README</a>. -->
-Prosimo oglejte si <a
-href="/server/standards/README.translations.html">osnovne prevajalske
-podatke</a> za informacije o koordinaciji in pošiljanju prevodov tega
-članka.</p>
-</div>
-
-<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
-     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
-     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
-     without talking with the webmasters or licensing team first.
-     Please make sure the copyright date is consistent with the
-     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
-     document was modified, or published.
-     
-     If you wish to list earlier years, that is ok too.
-     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
-     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
-     year, i.e., a year in which the document was published (including
-     being publicly visible on the web or in a revision control system).
-     
-     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
-     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
-<p>Copyright &copy; 1997, 1998, 1999, 2000, 2001 Richard M. Stallman</p>
-
-<p>This page is licensed under a <a rel="license"
-href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
-Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</p>
-
-<!--#include virtual="/server/bottom-notes.html" -->
-<div class="translators-credits">
-
-<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
-Translation update: Roman Maurer</div>
-
-<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
-Zadnja sprememba:
-
-$Date: 2017/02/20 21:03:48 $
-
-<!-- timestamp end -->
-</p>
-</div>
-</div>
-</body>
-</html>