שחרור תוכנה חופשית למי שעובד באוניברסיטה

מאת ריצ'ארד סטולמן

[תמונה של ראש של גנו] [ צ'כית | אנגלית | צרפתית | עברית | פולנית | פורטוגזית ]

בתנועת התוכנה החופשית, אנו מאמינים שלמשתמשי מחשב צריך להיות החופש להפיץ בהפצת-המשך את התוכנה בה הם משתמשים. ה"חופשית" בתוכנה חופשית מתייחס לחופש: פירוש הדבר שמשתמשים חופשיים להריץ, לשנות ולהפיץ בהפצת-המשך את התוכנה. תוכנה חופשית תורמת לידע האנושי, בעוד שתוכנה שאיננה חופשית אינה עושה זאת. לפיכך צריכות אוניברסיטאות לעודד את התוכנה החופשית למען קידום הידע האנושי, בדיוק כפי שהן צריכות לעודד מדענים ומלומדים לפרסם את עבודותיהם.

אולם, למרבה הצער, למנהלי אונברסיטאות רבים יש גישה תופסנית כלפי תוכנה (וכלפי מדע); הם רואים תוכנות כהזדמנויות להכנסות, ולא כהזדמנויות לתרום לידע האנושי. מפתחי תוכנה חופשית התמודדו עם נטיה זו למעלה מ20 שנה.

כשהתחלתי לפתח את מערכת ההפעלה גנו ב1984, הצעד הראשון שלי היה להתפטר מעבודתי בMIT. עשיתי זאת בייחוד כדי שמשרד הרשיונות של MIT לא יוכל להתערב בשחרור גנו כתוכנה חופשית. תיכננתי גישה להחלת רשיונות על התוכנות בגנו שמבטיחה שכל הגירסאות שעברו שינויים יחויבו להיות גם הן תוכנה חופשית, גישה שהתפתחה לרשיון הציבורי הכללי של גנו (GNU GPL), ולא רציתי להתחנן בפני המנהלים של MIT שיתנו לי להשתמש בו.

במהלך השנים, הרבו חברי אוניברסיטאות להגיע למוסד לתוכנה חופשית כדי לקבל עצה כיצד להתמודד עם מנהלים שרואים תוכנה רק כמשהו שמוכרים. שיטה טובה אחת, שטובה אפילו לפרוייקטים בעלי מימון ייחודי, היא לבסס את העבודה על תוכנה קיימת ששוחררה תחת הGNU GPL. אז תוכלו להגיד למנהלים שלכם "איננו רשאים לשחרר את הגירסה שעברה שינויים אלא תחת GNU GPL -- כל דרך אחרת תהווה הפרת זכויות יוצרים". אחרי שסימני הדולר ייעלמו מעיניהם, הם לרוב יסכימו לשחרר אותה כתוכנה חופשית.

אתם גם יכולים לבקש מהמממן שלכם לעזור. כשקבוצה בNYU (אוניברסיטת ניו יורק) פיתחה את GNU Ada, במימון חיל האויר של ארה"ב, החוזה דרש במפורש לתרום את הקוד שנוצר למוסד לתוכנה חופשית. ארגנו קודם את ההסדר עם המממן, ואז הראו בנימוס להנהלת האוניברסיטה שאין זה פתוח למשא ומתן מחודש. הם יעדיפו חוזה לפיתוח תוכנה חופשית מלהשאר ללא חוזה כלל, כך שסביר שהם יצטרפו אליכם.

בכל מקרה, העלו את הנושא בשלב מוקדם -- בוודאי לפני שהתוכנה חצי גמורה. בנקודה זו האוניברסיטה עדיין צריכה אתכם, כך שאתם יכולים לשחק בקשיחות: אמרו להנהלה שתסיימו את התוכנה ותהפכו אותה לברת-שימוש אם הם יסכימו בכתב שהיא תהיה תוכנה חופשית (ואם הם יסכימו לרשיון התוכנה החופשית שבחרתם). אחרת תעבדו עליה רק במידה שנדרשת בשביל לכתוב עליה מסמך, ולעולם לא תיצרו גירסה מספיק טובה בשביל שחרור. כשהמנהלים יודעים שהבחירה שלהם היא בין חבילת תוכנה חופשית שמביאה קרדיט לאוניברסיטה לבי כלום, הם בדרך כלל יבחרו באפשרות הראשונה.

לא לכל האוניברסיטאות יש מדיניות תופסנית. לאוניברסיטת טקסס יש מדיניות שמקילה על שחרור תוכנה שפותחה שם כתוכנה חופשית תחת הרשיון הציבורי הכללי של גנו. גם ל Univates בברזיל ולמוסד הבינלאומי לטכנולוגיית מידע בהידראבאד, הודו, יש מדיניות שמעדיפה שחרור תוכנה תחת GPL. על ידי פיתוח תמיכה של הפקולטה קודם כלת יתכן שתוכלו להשתית מדיניות כזו באוניברסיטה שלכם. הציגו את הנושא כעקרוני: האם מטרתה של האוניברסיטה לקדם ידע אנושי, או שמטרתה היחידה היא להנציח את עצמה?

לא משנה באיזו גישה אתם משתמשים, נחישות ואימוץ ראיה מוסרית, כפי שאנו עושים במוסד לתוכנה חופשית, יכולים רק לעזור. כדי להתייחס לציבור בצורה מוסרית התוכנה צריכה להיות חופשית -- כמו ב"חופש" -- לציבור כולו.

מפתחים רבים של תוכנה חופשית מצהירים על סיבות מעשיות גרידא לכך שהם עושים זאת: הם תומכים בהענקת האפשרות לחלוק ולשנות תוכנה כאמצעי להפיכת התוכנה חזקה ואמינה יותר. אם ערכים אלו מניעים אתכם לפתח תוכנה חופשית, טוב ויפה, ותודה על התרומה. אך ערכים אלו אינם נותנים לכם את היכולת לעמוד איתנים כשמנהלי האוניברסיטאות לוחצים או מפתים אתכם להפוך את התוכנות ללא-חופשיות.

לדוגמה, הם יכולים לטעון ש"אנו יכולים להפוך אותה ליותר חזקה ואמינה עם כל הכסף שנוכל לקבל." טענה זו יכולה להתאמת או שלא להתאמת בסוף, אך קשה להפריך אותה מראש. הם יכולים להציע רשיון שיאפשר עותקים "ללא תשלום, לשימוש אקדמי בלבד", שמשמעו שלציבור הרחב לא מגיע חופש, ויטענו שזה ישיג שיתוף פעולה של גופים אקדמיים, ש(לפי דבריהם) זה כל מה שאתם זקוקים לו.

אם מתחילים עם ערכים "פרגמטיים", קשה לתת סיבה טובה לדחיית הצעות-נפל אלו, אך אפשר לעשות זאת בקלות אם מבססים את העמדה על ערכים מוסריים ופוליטיים. מה הטעם ביצירת תוכנה חזקה ואמינה במחיר החופש של המשתמשים? האם החופש לא אמור לנגוע לעולם שמחוץ לאקדמיה כפי שהוא נוגע לאקדמיה עצמה? התשובות ברורות אם חופש וקהילה הם בין המטרות שלכם. תוכנה חופשית מכבדת את החופש של המשתמשים, בעוד שתוכנה לא-חופשית שוללת אותו.

אין דבר שמחזק את ההחלטה שלך כמו הידיעה שהחופש של הקהילה תלוי, במידה מסוימת, בך.


מאמר זה מפורסם בתוכנה חופשית, חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן

טקסטים אחרים שניתן לקרוא


[ צ'כית | אנגלית | צרפתית | עברית | פולנית | פורטוגזית ]

חזור לדף הבית של גנו.

Please send FSF & GNU inquiries & questions to gnu@gnu.org. There are also other ways to contact the FSF.

Please send comments on these web pages to webmasters@www.gnu.org, send other questions to gnu@gnu.org.

זכויות יוצרים 2002 ריצ'ארד סטולמן

Copyright (C) 2002 Richard Stallman

Verbatim copying and distribution of this entire article is permitted in any medium, provided this notice is preserved.

Updated: $Date: 2002/12/30 01:40:21 $ $Author: lalo $

תורגם: 16 במאי 2003, 1:29 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: ? ב? ? על ידי ?), במסגרת תרגנום