www-commits
[Top][All Lists]
Advanced
[Date Prev][Date Next][Thread Prev][Thread Next][Date Index][Thread Index]

www gnu/gnu-linux-faq.he.html gnu/initial-annou...

From: Therese Godefroy
Subject: www gnu/gnu-linux-faq.he.html gnu/initial-annou...
Date: Mon, 27 Feb 2017 17:08:31 -0500 (EST) 
CVSROOT:        /webcvs/www
Module name:    www
Changes by:     Therese Godefroy <th_g> 17/02/27 17:08:30

Modified files:
        gnu            : gnu-linux-faq.he.html 
                         initial-announcement.he.html 
                         linux-and-gnu.he.html manifesto.he.html 
                         why-gnu-linux.he.html 
        licenses       : bsd.he.html 
        philosophy     : can-you-trust.he.html free-doc.he.html 
                         free-software-for-freedom.he.html 
                         free-sw.he.html gif.he.html 
                         linux-gnu-freedom.he.html microsoft-old.he.html 
                         no-word-attachments.he.html 
                         right-to-read.he.html shouldbefree.he.html 
                         university.he.html why-copyleft.he.html 

Log message:
        Regenerate HTML from outdated Hebrew POs (archived in trans-coord task 
#14388).

CVSWeb URLs:
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/gnu-linux-faq.he.html?cvsroot=www&r1=1.10&r2=1.11
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/initial-announcement.he.html?cvsroot=www&r1=1.8&r2=1.9
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/linux-and-gnu.he.html?cvsroot=www&r1=1.12&r2=1.13
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/manifesto.he.html?cvsroot=www&r1=1.8&r2=1.9
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/gnu/why-gnu-linux.he.html?cvsroot=www&r1=1.6&r2=1.7
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/licenses/bsd.he.html?cvsroot=www&r1=1.1&r2=1.2
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/can-you-trust.he.html?cvsroot=www&r1=1.8&r2=1.9
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/free-doc.he.html?cvsroot=www&r1=1.7&r2=1.8
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/free-software-for-freedom.he.html?cvsroot=www&r1=1.9&r2=1.10
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/free-sw.he.html?cvsroot=www&r1=1.9&r2=1.10
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/gif.he.html?cvsroot=www&r1=1.7&r2=1.8
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/linux-gnu-freedom.he.html?cvsroot=www&r1=1.6&r2=1.7
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/microsoft-old.he.html?cvsroot=www&r1=1.4&r2=1.5
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/no-word-attachments.he.html?cvsroot=www&r1=1.7&r2=1.8
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/right-to-read.he.html?cvsroot=www&r1=1.6&r2=1.7
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/shouldbefree.he.html?cvsroot=www&r1=1.7&r2=1.8
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/university.he.html?cvsroot=www&r1=1.6&r2=1.7
http://web.cvs.savannah.gnu.org/viewcvs/www/philosophy/why-copyleft.he.html?cvsroot=www&r1=1.6&r2=1.7

Patches:
Index: gnu/gnu-linux-faq.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/gnu/gnu-linux-faq.he.html,v
retrieving revision 1.10
retrieving revision 1.11
diff -u -b -r1.10 -r1.11
--- gnu/gnu-linux-faq.he.html   21 May 2013 09:51:55 -0000      1.10
+++ gnu/gnu-linux-faq.he.html   27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.11
@@ -1,902 +1,885 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//IETF//DTD HTML 3.2//EN"><html><head>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/gnu-linux-faq.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2003-07-13" -->
   
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; charset=UTF-8">
-  <title>GNU/Linux FAQ - GNU Project - Free Software Foundation (FSF)</title>
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.79 -->
 
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
 
+<title>שו"ת גנו\לינוקס - GNU Project - Free Software 
Foundation</title>
   
+<!--#include virtual="/gnu/po/gnu-linux-faq.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>שו"ת גנו\לינוקס מאת ריצ'ארד סטולמן</h2>
   
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";>
-</head><body dir="rtl" vlink="#9900dd" alink="#ff0000" link="#1f00ff" 
text="#000000" bgcolor="#ffffff">
-<h3>שו"ת גנו\לינוקס
-</h3>
+<p>
+כשאנשים רואים שאנו משתמשים וממליצים על השם 
גנו\לינוקס למערכת שרבים אחרים
+מכנים פשוט ”לינוקס“, הם שואלים הרבה שאלות. 
הנה שאלות נפוצות ותשובותינו.</p>
 
-<p> מאת <strong>ריצ'ארד סטולמן<br>
-</strong></p>
+<ul>
 
-<p> <a href="/graphics/agnuhead.html"><img src="/graphics/gnu-head-sm.jpg" 
alt="[תמונה של ראש של גנו]" width="129" height="122" title="" 
border="0"></a> [ <a href="/gnu/gnu-linux-faq.en.html">אנגלית</a> | <a 
href="/gnu/gnu-linux-faq.he.html">עברית</a> | <a 
href="/gnu/gnu-linux-faq.es.html">ספרדית</a> ] </p>
+<li><a href="#why" id="TOCwhy">למה אתם קוראים למערכת גנ
ו\לינוקס ולא לינוקס?</a></li>
 
-<p> כשאנשים רואים שאנו משתמשים וממליצים על 
השם גנו\לינוקס למערכת שרבים
-אחרים מכנים פשוט "לינוקס", הם שואלים הרבה 
שאלות. הנה שאלות נפוצות
-ותשובותינו.<br>
-</p>
+<li><a href="#whycare" id="TOCwhycare">מדוע הנושא הזה 
חשוב?</a></li>
 
-<li><a href="#why" name="TOCwhy">למה אתם קוראים למערכת גנ
ו\לינוקס ולא
-לינוקס?</a></li>
+<li><a href="#howerror" id="TOChowerror">איך קרה שרוב האנשים 
קוראים למערכת
+”לינוקס“?</a></li>
 
-<li><a href="#whycare" name="TOCwhycare">מדוע הנושא הזה 
חשוב?</a></li>
+<li><a href="#linuxalone" id="TOClinuxalone">האם לינוקס היה 
משיג את אותה הצלחה
+אם גנו לא היה קיים?</a></li>
 
-<li><a href="#howerror" name="TOChowerror">איך קרה שרוב האנשים 
קוראים
-למערכת "לינוקס"?</a></li>
+<li><a href="#divide" id="TOCdivide">לא היה טוב יותר לקהילה 
אם לא הייתם מפלגים
+את האנשים עם הבקשה הזו?</a></li>
 
-<li><a href="#linuxalone" name="TOClinuxalone">האם לינוקס היה 
משיג את
-אותה הצלחה אם גנו לא היה קיים?</a></li>
+<li><a href="#freespeech" id="TOCfreespeech">פרוייקט גנו לא 
תומך בזכות חופש
+הביטוי של כל אחד לקרוא למערכת כפי שנראה לו 
לנכון?</a></li>
 
-<li><a href="#divide" name="TOCdivide">לא היה טוב יותר 
לקהילה אם לא
-הייתם מפלגים את האנשים עם הבקשה הזו?</a></li>
+<li><a href="#tools" id="TOCtools">גנו זה לא אוסף של כלי תכנ
ות שנכללו
+בלינוקס?</a></li>
 
-<li><a href="#freespeech" name="TOCfreespeech">פרוייקט גנו לא 
תומך
-בזכות חופש הביטוי של כל אחד לקרוא למערכת 
כפי שנראה לו לנכון?</a></li>
+<li><a href="#osvskernel" id="TOCosvskernel">מה ההבדל בין מערכת 
הפעלה לקרנל?</a></li>
 
-<li><a href="#tools" name="TOCtools">גנו זה לא אוסף של כלי 
תכנות שנכללו
-בלינוקס?</a></li>
+<li><a href="#afterkernel" id="TOCafterkernel">אנו קוראים לכל 
המערכת על שם
+הקרנל, לינוקס. זה לא נורמלי לכנות מערכת 
הפעלה על שם הקרנל?</a></li>
 
-<li><a href="#osvskernel" name="TOCosvskernel">מה ההבדל בין 
מערכת הפעלה
-לקרנל?</a></li>
+<li><a href="#long" id="TOClong">הבעיה עם ”גנו\לינוקס“ 
היא שזה ארוך מדי. מה בקשר
+להמלצה על שם קצר יותר?</a></li>
 
-<li><a href="#afterkernel" name="TOCafterkernel">אנו קוראים לכל 
המערכת
-על שם הקרנל, לינוקס. זה לא נורמלי לכנות 
מערכת הפעלה על שם הקרנל?</a></li>
+<li><a href="#justgnu" id="TOCjustgnu">מאחר שלינוקס הוא 
תרומה משנית, יהיה זה חטא
+לעובדות לקרוא למערכת פשוט ”גנו“?</a></li>
 
-<li><a href="#long" name="TOClong">הבעיה עם "גנו\לינוקס" 
היא שזה ארוך
-מדי. מה בקשר להמלצה על שם קצר יותר?</a></li>
+<li><a href="#many" id="TOCmany">פרוייקטים רבים אחרים 
תרמו למערכת כפי שהיא כיום;
+זה כולל את TeX, X11, Apache, Perl ותוכנות רבות אחרות. 
האם לא נובע מטיעוניכם
+שאנחנו צריכים לתת גם להם קרדיט? (אך זה יוביל 
לשם ארוך בצורה מגוחכת)  </a></li>
 
-<li><a href="#justgnu" name="TOCjustgnu">מאחר שלינוקס הוא 
תרומה משנית,
-יהיה זה חטא לעובדות לקרוא למערכת פשוט "גנ
ו"?</a></li>
+<li><a href="#whyslash" id="TOCwhyslash">למה אתם כותבים ”גנ
ו\לינוקס“ ולא ”גנו
+לינוקס“?</a></li>
 
-<li><a href="#many" name="TOCmany">פרוייקטים רבים אחרים 
תרמו למערכת כפי
-שהיא כיום; זה כולל את TeX, X11, Apache, Perl ותוכנות 
רבות אחרות. האם לא
-נובע מטיעוניכם שאנחנו צריכים לתת גם להם 
קרדיט? (אך זה יוביל לשם ארוך
-בצורה מגוחכת)<br>
-  </a></li>
+<li><a href="#whyorder" id="TOCwhyorder">למה ”גנו\לינוקס“ 
ולא ”לינוקס\גנו“?</a></li>
 
-<li><a href="#whyslash" name="TOCwhyslash">למה אתם כותבים "גנ
ו\לינוקס"
-ולא "גנו לינוקס"?</a></li>
+<li><a href="#companies" id="TOCcompanies">לא יהיה יעיל יותר 
לבקש חברות כמו
+Mandrake, RedHat ו IBM לקרוא להפצות שלהם ”גנו\לינ
וקס“ במקום לבקש מיחידים?
+</a></li>
 
-<li><a href="#whyorder" name="TOCwhyorder">למה "גנו\לינוקס" ולא
-"לינוקס\גנו"?</a></li>
+<li><a href="#reserve" id="TOCreserve">לא יהיה טוב יותר 
לשמור את השם
+”גנו\לינוקס“ להפצות על טהרת התוכנה 
החופשית? אחרי הכל, זה האידיאל של גנו.
+</a></li>
 
-<li><a href="#companies" name="TOCcompanies">לא יהיה יעיל יותר 
לבקש
-חברות כמו Mandrake, RedHat ו IBM לקרוא להפצות שלהם 
"גנו\לינוקס" במקום
-לבקש מיחידים?<br>
-  </a></li>
+<li><a href="#gnudist" id="TOCgnudist">למה לא לעשות הפצת גנו 
של לינוקס (פשוט)
+ולקרוא לה גנו\לינוקס? </a></li>
 
-<li><a href="#reserve" name="TOCreserve">לא יהיה טוב יותר 
לשמור את השם
-"גנו\לינוקס" להפצות על טהרת התוכנה החופשית? 
אחרי הכל, זה האידיאל של גנו.<br>
-  </a></li>
+<li><a href="#linuxgnu" id="TOClinuxgnu">למה לא לומר פשוט 
”לינוקס הוא הקרנל של
+גנו“ ולשחרר מספר גרסאות קיימות של גנו\לינ
וקס תחת השם ”גנו“?</a></li>
 
-<li><a href="#gnudist" name="TOCgnudist">למה לא לעשות הפצת גנ
ו של
-לינוקס (פשוט) ולקרוא לה גנו\לינוקס?<br>
-  </a></li>
+<li><a href="#condemn" id="TOCcondemn">האם פרוייקט גנו גינה 
והתנגד לשימוש
+בלינוקס בהתחלה?</a></li>
 
-<li><a href="#linuxgnu" name="TOClinuxgnu">למה לא לומר פשוט 
"לינוקס הוא
-הקרנל של גנו" ולשחרר מספר גרסאות קיימות של 
גנו\לינוקס תחת השם "גנו"?</a></li>
+<li><a href="#wait" id="TOCwait">למה חיכיתם כל כך הרבה זמן 
עד שביקשתם מאנשים
+להשתמש בשם גנו\לינוקס?</a></li>
 
-<li><a href="#condemn" name="TOCcondemn">האם פרוייקט גנו גינה 
והתנגד
-לשימוש בלינוקס בהתחלה?</a></li>
+<li><a href="#allgpled" id="TOCallgpled">האם קונבנציית גנ
ו\[שם] צריכה לחול על כל
+התוכנות שיוצאות תחת GPL?</a></li>
 
-<li><a href="#condemn" name="TOCwait">למה חיכיתם כל כך הרבה 
זמן עד
-שביקשתם מאנשים להשתמש בשם גנו\לינוקס?</a></li>
+<li><a href="#unix" id="TOCunix">מאחר והרבה מגנו בא מיונ
יקס, גנו לא צריך לתת
+קרדיט ליוניקס על ידי כך שישתמש ב”“Unix 
בשמו?</a></li>
 
-<li><a href="#allgpled" name="TOCallgpled">האם קונבנציית גנ
ו\[שם] צריכה
-לחול על כל התוכנות שיוצאות תחת GPL?</a></li>
+<li><a href="#bsd" id="TOCbsd">צריך להגיד גם “GNU/BSD”?</a></li>
 
-<li><a href="#unix" name="TOCunix">מאחר והרבה מגנו בא מיונ
יקס, גנו לא
-צריך לתת קרדיט ליוניקס על ידי כך שישתמש בUnix 
בשמו?</a></li>
+<li><a href="#othersys" id="TOCothersys">אם התקנתי את הכלים 
של גנו על מערכת
+חלונות, זה אומר שיש לי מערכת גנו\חלונ
ות?</a></li>
 
-<li><a href="#bsd" name="TOCbsd">צריך להגיד גם "GNU/BSD"?</a></li>
+<li><a href="#justlinux" id="TOCjustlinux">לא יכולות להיות 
מערכות לינוקס ללא
+גנו?</a></li>
 
-<li><a href="#othersys" name="#TOCothersys">אם התקנתי את הכלים 
של גנו
-על מערכת חלונות, זה אומר שיש לי מערכת גנ
ו\חלונות?</a></li>
+<li><a href="#helplinus" id="TOChelplinus">למה לא לקרוא למערכת 
”לינוקס“ בכל
+מקרה, ולחזק את תפקידו של לינוס טורבאלדס כנ
ער-הפרסומות של הקהילה שלנו?</a></li>
 
-<li><a href="#justlinux" name="TOCjustlinux">לא יכולות להיות 
מערכות
-לינוקס ללא גנו?</a></li>
+<li><a href="#lost" id="TOClost">הקרב כבר אבוד – החברה 
ביצעה החלטה ואיננו יכולים
+לשנות אותה, אז למה בכלל לחשוב על זה?</a></li>
 
-<li><a href="#helplinus" name="TOChelplinus">למה לא לקרוא 
למערכת
-"לינוקס" בכל מקרה, ולחזק את תפקידו של לינוס 
טורבאלדס כנער-הפרסומות של
-הקהילה שלנו?</a></li>
+<li><a href="#whatgood" id="TOCwhatgood">החברה קבעה את החלטתה 
ואיננו יכולים
+לשנות אותה, אז איך זה יועיל אם אני אומר ”גנ
ו\לינוקס“?</a></li>
 
-<li><a href="#lost" name="TOClost">הקרב כבר אבוד -- החברה 
ביצעה החלטה
-ואיננו יכולים לשנות אותה, אז למה בכלל לחשוב 
על זה?</a></li>
+<li><a href="#explain" id="TOCexplain">לא יהיה טוב יותר 
לקרוא למערכת ”לינוקס“
+ולהסביר לאנשים את המוצא האמיתי שלה בהסבר 
של עשר דקות?</a></li>
 
-<li><a href="#whatgood" name="TOCwhatgood">החברה קבעה את 
החלטתה ואיננו
-יכולים לשנות אותה, אז איך זה יועיל אם אני 
אומר "גנו\לינוקס"?</a></li>
+<li><a href="#treatment" id="TOCtreatment">יש אנשים שצוחקים 
עליכם כשאתם מבקשים
+מהם לקרוא למערכת גנו\לינוקס. למה אתם מביאים 
את זה על עצמכם?</a></li>
 
-<li><a href="#explain" name="TOCexplain">לא יהיה טוב יותר 
לקרוא למערכת
-"לינוקס" ולהסביר לאנשים את המוצא האמיתי שלה 
בהסבר של עשר דקות?</a></li>
+<li><a href="#alienate" id="TOCalienate">יש אנשים שמגנים אתכם 
כשאתם מבקשים מהם
+לקרוא למערכת גנו\לינוקס. אתם לא מפסידים 
בעצם ההתנכרות להם?</a></li>
 
-<li><a href="#treatment" name="TOCtreatment">יש אנשים שצוחקים 
עליכם
-כשאתם מבקשים מהם לקרוא למערכת גנו\לינוקס. 
למה אתם מביאים את זה על עצמכם?</a></li>
+<li><a href="#whynotsue">למה לא לתבוע אנשים שקוראים 
למערכת כולה ”לינוקס“?</a></li>
 
-<li><a href="#alienate" name="TOCalienate">יש אנשים שמגנים 
אתכם כשאתם
-מבקשים מהם לקרוא למערכת גנו\לינוקס. אתם לא 
מפסידים בעצם ההתנכרות להם?</a></li>
+<li><a href="#require" id="TOCrequire">לא כדאי שתשימו משהו ב 
GUN GPL שידרוש
+מאנשים לקרוא למערכת גנו\לינוקס?</a></li>
 
-<li><a href="#whynotsue" name="TOCwhynotsue">למה לא לתבוע אנשים 
שקוראים
-למערכת כולה "לינוקס"?</a></li>
+<li><a href="#deserve" id="TOCdeserve">מאחר ולא שמתם משהו בGNU 
GPL שידרוש מאנשים
+לקרוא למערכת ”גנו“, מגיע לכם מה שקרה; למה 
אתם מתלוננים עכשיו?</a></li>
 
-<li><a href="#require" name="TOCrequire">לא כדאי שתשימו משהו 
ב GUN GPL
-שידרוש מאנשים לקרוא למערכת גנו\לינוקס?</a></li>
+<li><a href="#contradict" id="TOCcontradict">לא עדיף לכם שלא 
להתנגד למה שכל כך
+הרבה אנשים מאמינים בו?</a></li>
 
-<li><a href="#deserve" name="TOCdeserve">מאחר ולא שמתם משהו 
בGNU GPL
-שידרוש מאנשים לקרוא למערכת "גנו", מגיע לכם 
מה שקרה; למה אתם מתלוננים
-עכשיו?</a></li>
+<li><a href="#somanyright" id="TOCsomanyright">העובדה שאנשים 
רבים קוראים לזה
+”לינוקס“, לא הופכת את זה לנכון?</a></li>
 
-<li><a href="#contradict" name="TOCcontradict">לא עדיף לכם שלא 
להתנגד
-למה שכל כך הרבה אנשים מאמינים בו?</a></li>
+<li><a href="#winning" id="TOCwinning">להרבה אנשים אכפת מה נ
וח או מי מנצח, לא
+טיעונים של צודק ולא צודק. לא תוכלו להשיג 
יותר תמיכה מהם אם תלכו בדרך
+אחרת?</a></li>
 
-<li><a href="#somanyright" name="TOCsomanyright">העובדה שאנשים 
רבים
-קוראים לזה "לינוקס", לא הופכת את זה לנ
כון?</a></li>
+</ul>
 
-<li><a href="#winning" name="TOCwinning">להרבה אנשים אכפת מה נ
וח או מי
-מנצח, לא טיעונים של צודק ולא צודק. לא תוכלו 
להשיג יותר תמיכה מהם אם תלכו
-בדרך אחרת?</a></li>
+<dl>
 
-<p> </p>
+<dt id="why">למה אתם קוראים למערכת גנו\לינוקס 
ולא לינוקס? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#why">#why</a>)</span></dt>
 
-<hr>
-<p> </p>
+<dd>רוב ההפצות של מערכות הפעלה שמבוססות על 
לינוקס כקרנל הן למעשה גרסאות מותאמות
+של מערכת ההפעלה גנו. התחלנו לפתח את גנו ב1984, 
שנים לפני שלינוס טורבאלדס
+התחיל לכתוב את הקרנל שלו, ופיתחנו חלק גדול 
יותר של המערכת שנוצרה מכל פרוייקט
+אחר. בשם ההגינות, אנו צריכם לקבל איזכור 
באותה מידה.
 
-<dt><br>
-</dt>
+<p>ראה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">לינוקס ופרוייקט גנ
ו</a> בשביל הסברים
+נוספים, ו<a href="/gnu/the-gnu-project.html">פרוייקט גנו</a> 
בשביל היסטוריה.</p> </dd>
 
-<h4><a href="#TOCwhy" name="why">למה אתם קוראים למערכת גנ
ו\לינוקס ולא
-לינוקס?</a></h4>
+<dt id="whycare">מדוע הנושא הזה חשוב? <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
+href="#whycare">#whycare</a>)</span></dt>
 
-<div dir="rtl"> <dd>רוב ההפצות של מערכות הפעלה 
שמבוססות על לינוקס כקרנל
-הן למעשה גרסאות מותאמות של מערכת ההפעלה גנ
ו. התחלנו לפתח את גנו ב1984,
-שנים לפני שלינוס טורבאלדס התחיל לכתוב את 
הקרנל שלו, ופיתחנו חלק גדול
-יותר של המערכת שנוצרה מכל פרוייקט אחר. בשם 
ההגינות, אנו צריכם לקבל
-איזכור באותה מידה.<br>
-  <br>
-ראה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">"לינוקס ופרוייקט גנו"
-(http://www.gnu.org/gnu/linux-and-gnu.html)</a> בשביל הסברים נ
וספים, ו<a href="/gnu/the-gnu-project.html">"פרוייקט גנו"
-(http://www.gnu.org/gnu/the-gnu-project.html)</a> בשביל 
היסטוריה.<br>
+<dd>למרות שהמפתחים של לינוקס, הקרנל, תורמים 
לקהילת התוכנה החופשית, לרבים מהם לא
+אכפת מחופש. אנשים שחושבים שכל המערכת היא 
לינוקס נוטים להתבלבל ולייחס למפתחים
+האלה תפקיד בהסטוריה של הקהילה שלנו שהם לא 
מילאו. אז הם נותנים משקל לא מתאים
+להשקפות של מפתחים אלה.
+<p>
+כינוי המערכת בשם גנו\לינוקס מראה על הכרה 
בתפקיד שהאידיאליזם שלנו מילא בבניית
+הקהילה שלנו, ו<a href="/gnu/why-gnu-linux.html">עוזר 
לציבור להכיר בחשיבות
+המעשית של האידיאלים האלה</a>.</p>
 </dd>
-<br>
-</div>
 
-<dt><br>
-</dt>
+<dt id="howerror">איך קרה שרוב האנשים קוראים 
למערכת ”לינוקס“? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#howerror">#howerror</a>)</span></dt>
 
-<h4><a href="#TOCwhycare" name="whycare">מדוע הנושא הזה 
חשוב?</a></h4>
+<dd>כינוי המערכת ”לינוקס“ הוא שיבוש שהתפשט 
מהר יותר מהמידע הנכון.
+<p>
+האנשים ששילבו את לינוקס עם מערכת גנו לא היו 
מודעים לכך שזה הכיוון אליו
+התנקזו מאמציהם. הם התחילו עם לינוקס, הקרנל, 
והוסיפו לו את גנו חלק אחרי
+חלק. אחרי זמן מה היה להם משהו שהוא יותר גנו 
מלינוקס, אך הם לא קלטו את זה,
+והם קראו לזה ”לינוקס“ למרות שהשם כבר לא 
התאים למה שהיה להם. לקח לנו מספר
+שנים להבין את גודל הבעיה ולבקש מאנשים לתקן 
את עצמם. עד אז לטעות היה יתרון
+תפוצה משמעותי.</p>
+<p>
+רוב האנשים שקוראים למערכת ”לינוקס“ מעולם 
לא שמעו מדוע זה לא נכון לקרוא כך
+למערכת. הם ראו אחרים משתמשים בשם, והניחו 
שהם צודקים. למשל, לרוב הם מאמינים
+שפיתוחה החל על ידי לינוס טורבאלדס ב1991. ראיה 
שגויה זו נוטה לחזק את הרעיון
+שיש לקרוא למערכת ”לינוקס“.</p>
+<p>
+רבות מהשאלות בקובץ זה מייצגות את נסיונ
ותיהם של אנשים למצוא צידוק לשם הראשון
+בו למדו להשתמש.</p>
+</dd>
 
-למרות שהמפתחים של לינוקס, הקרנל, תורמים 
לקהילת התוכנה החופשית, לרבים
-מהם לא אכפת מחופש. אנשים שחושבים שכל המערכת 
היא לינוקס נוטים להתבלבל
-ולייחס למפתחים האלה תפקיד בהסטוריה של 
הקהילה שלנו שהם לא מילאו. אז הם
-נותנים משקל לא מתאים להשקפות של מפתחים 
אלה.<br>
+<dt id="linuxalone">האם לינוקס היה משיג את אותה 
הצלחה אם גנו לא היה קיים? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#linuxalone">#linuxalone</a>)</span></dt>
 
-<br>
+<dd>
+במקרה כזה, לא היה כיום שום דבר דומה למערכת 
גנו\לינוקס, וכפי הנראה גם לא
+מערכת הפעלה חופשית. יש קרנלים חופשיים 
אחרים מלבד לינוקס, אך אין קומפיילר
+מבצע אופטימיזציות חופשי מלבד GCC.
+<p>
+לינוס טורבאלדס אולי היה כותב קרנל דמוי-יונ
יקס ב1991 ללא הדוגמה של גנו.  אך
+הוא בוודאי לא היה תוכנה חופשית, מאחר ולינ
וקס הפכה חופשית ב1992 כשלינוס שחרר
+אותה תחת GNU GPL (ראה release notes לגירסה 0.12). בכל 
מקרה, קרנל לבד לא היה
+עושה את מה שהשילוב גנו\לינוקס עשה.</p>
+</dd>
 
-כינוי המערכת בשם גנו\לינוקס מראה על הכרה 
בתפקיד שהאידיאליזם שלנו מילא
-בבניית הקהילה שלנו, ו<a 
href="/gnu/why-gnu-linux.html">עוזר לציבור להכיר
-בחשיבות המעשית של האידיאלים האלה</a>.<br>
+<dt id="divide">לא היה טוב יותר לקהילה אם לא הייתם 
מפלגים את האנשים עם הבקשה הזו? <span
+dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a 
href="#divide">#divide</a>)</span></dt>
 
-<dt><br>
-</dt>
+<dd>
+כשאנו מבקשים מאנשים להגיד ”גנו\לינוקס“, אנ
חנו לא מפלגים אנשים.  אנחנו מבקשים
+צהם לתת לפרוייקט גנו קרדיט על מערכת ההפעלה 
גנו. זה לא מעביר ביקורת על אף
+אחד, ולא דוחף אף אחד הצידה.
+<p>
+אבל יש אנשים שלא אוהבים שאנחנו אומרים את 
זה. לפעמים האנשים האלה דוחפים אותנו
+הצידה בתגובה. לפעמים הם כל כך גסי רוח שקשה 
שלא לתהות אם הם מנסים להשתיק
+אותנו בכוונה. זה לא משתיק אותנו, אבל זה כן 
מפלג את הקהילה, אז אנחנו מקווים
+שאתה יכול לגרום להם להפסיק.</p>
+<p>
+בכל מקרה, זוהי רק סיבה משנית לפילוג בקהילה 
שלנו. הפילוג הגדול יותר הוא בין
+אנשים שמעריכים תוכנה חופשית כנושא חברתי 
ומוסרי ומחשיבים תוכנה קניינית כבעיה
+(תומכים של תנועת התוכנה החופשית), ואלו 
שמצטטים רק יתרונות מעשיים ומציגים
+תוכנה חופשית רק כמודל פיתוח יעיל (תנועת 
הקוד הפתוח).</p>
+<p>
+חוסר ההסכמה אינו רק עניין של שמות – זה ענ
יין של ערכים בסיסיים שונים.  חיוני
+לקהילה לראות ולחשוב על חוסר הסכמה זה. השמות 
”תוכנה חופשית“ ו”קוד פתוח“ הם
+הסימנים של שתי העמדות. ראה <a
+href="/philosophy/open-source-misses-the-point.html">מדוע תוכנה 
חופשית טובה
+יותר מקוד פתוח</a>.</p>
+<p>
+חוסר ההסכמה לגבי ערכים מתקשר חלקית למידת 
תשומת הלב שאנשים מקדישים לתפקידו של
+פרוייקט גנו בקהילה. אנשים שמעריכים חופש 
לרוב יקראו למערכת ”גנו\לינוקס“,
+ואנשים שלמדו שהמערכת היא ”גנו\לינוקס“ 
סביר להניח שישימו לב לטיעונים
+הפילוסופיים שלנו לגבי חופש וקהילה (ולכן 
בחירת השם למערכת חשובה לקהילה). בכל
+מקרה, חוסר ההסכמה בוודאי היה קיים גם אם 
כולם ידעו את מוצאה האמיתי של המערכת
+ואת שמה הנכון, משום שהנושא הוא מהותי. הוא 
ייעלם רק אם אנו, שמעריכים חופש
+נשכנע את כולם (מה שלא הולך להיות קל) או שנ
ובס לחלוטין (בואו נקווה שזה לא
+יקרה).</p>
+</dd>
 
-<h4><a href="#TOChowerror" name="howerror">איך קרה שרוב האנשים 
קוראים
-למערכת "לינוקס"?</a></h4>
+<dt id="freespeech">פרוייקט גנו לא תומך בזכות חופש 
הביטוי של כל אחד לקרוא למערכת כפי שנראה לו
+לנכון? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
+href="#freespeech">#freespeech</a>)</span></dt>
+<dd>
+כן, בהחלט, אנו מאמינים שיש לך את הזכות לקרוא 
למערכת ההפעלה הכל שם
+שתחפוץ. אנו מבקשים מאנשים לקרוא לזה גנו\לינ
וקס כעניין של עשיית צדק לפרוייקט
+גנו, כדי לקדם את ערכי החופש שגנו פועל בשמם, 
וכדי להודיע לאחרים שערכי חופש
+אלו הביאו לקיומה של המערכת.&nbsp;
+</dd>
 
-<dd>כינוי המערכת "לינוקס הוא שיבוש שהתפשט 
מהר יותר מהמידע הנכון.<br>
-  <br>
-האנשים ששילבו את לינוקס עם מערכת גנו לא היו 
מודעים לכך שזה הכיוון אליו
-התנקזו מאמציהם. הם התחילו עם לינוקס, הקרנל, 
והוסיפו לו את גנו חלק אחרי
-חלק. אחרי זמן מה היה להם משהו שהוא יותר גנו 
מלינוקס, אך הם לא קלטו את
-זה, והם קראו לזה "לינוקס" למרות שהשם כבר לא 
התאים למה שהיה להם. לקח לנו
-מספר שנים להבין את גודל הבעיה ולבקש מאנשים 
לתקן את עצמם. עד אז לטעות היה
-יתרון תפוצה משמעותי.<br>
-  <br>
-רוב האנשים שקוראים למערכת "לינוקס" מעולם לא 
שמעו מדוע זה לא נכון לקרוא
-כך למערכת. הם ראו אחרים משתמשים בשם, והניחו 
שהם צודקים. למשל, לרוב הם
-מאמינים שפיתוחה החל על ידי לינוס טורבאלדס 
ב1991. ראיה שגויה זו נוטה לחזק
-את הרעיון שיש לקרוא למערכת "לינוקס".<br>
-  <br>
-רבות מהשאלות בקובץ זה מייצגות את נסיונ
ותיהם של אנשים למצוא צידוק לשם
-הראשון בו למדו להשתמש.</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOClinuxalone" name="linuxalone">האם לינוקס היה 
משיג את
-אותה הצלחה אם גנו לא היה קיים?</a></h4>
-
-<dd>במקרה כזה, לא היה כיום שום דבר דומה 
למערכת גנו\לינוקס, וכפי הנראה
-גם לא מערכת הפעלה חופשית. יש קרנלים חופשיים 
אחרים מלבד לינוקס, אך אין
-קומפיילר מבצע אופטימיזציות חופשי מלבד GCC.<br>
-  <br>
-לינוס טורבאלדס אולי היה כותב קרנל דמוי-יונ
יקס ב1991 ללא הדוגמה של גנו.
-אך הוא בוודאי לא היה תוכנה חופשית, מאחר ולינ
וקס הפכה חופשית ב1992
-כשלינוס שחרר אותה תחת GNU GPL (ראה release notes 
לגירסה 0.12). בכל מקרה,
-קרנל לבד לא היה עושה את מה שהשילוב גנו\לינ
וקס עשה.</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCdivide" name="divide">לא היה טוב יותר 
לקהילה אם לא
-הייתם מפלגים את האנשים עם הבקשה הזו?</a></h4>
-
-<dd>כשאנו מבקשים מאנשים להגיד "גנו\לינוקס", אנ
חנו לא מפלגים אנשים.
-אנחנו מבקשים צהם לתת לפרוייקט גנו קרדיט על 
מערכת ההפעלה גנו. זה לא מעביר
-ביקורת על אף אחד, ולא דוחף אף אחד הצידה.<br>
-  <br>
-אבל יש אנשים שלא אוהבים שאנחנו אומרים את 
זה. לפעמים האנשים האלה דוחפים
-אותנו הצידה בתגובה. לפעמים הם כל כך גסי רוח 
שקשה שלא לתהות אם הם מנסים
-להשתיק אותנו בכוונה. זה לא משתיק אותנו, אבל 
זה כן מפלג את הקהילה, אז
-אנחנו מקווים שאתה יכול לגרום להם להפסיק.<br>
-  <br>
-בכל מקרה, זוהי רק סיבה משנית לפילוג בקהילה 
שלנו. הפילוג הגדול יותר הוא
-בין אנשים שמעריכים תוכנה חופשית כנושא 
חברתי ומוסרי ומחשיבים תוכנה
-קניינית כבעיה (תומכים של תנועת התוכנה 
החופשית), ואלו שמצטטים רק יתרונות
-מעשיים ומציגים תוכנה חופשית רק כמודל פיתוח 
יעיל (תנועת הקוד הפתוח).<br>
-  <br>
-חוסר ההסכמה אינו רק עניין של שמות -- זה ענ
יין של ערכים בסיסיים שונים.
-חיוני לקהילה לראות ולחשוב על חוסר הסכמה זה. 
השמות "תוכנה חופשית" ו"קוד
-פתוח" הם הסימנים של שתי העמדות. ראה <a 
href="/philosophy/free-software-for-freedom.html">"מדוע תוכנה 
חופשית
-טובה יותר מקוד פתוח"
-(http://www.gnu.org/philosophy/free-software-for-freedom.html)</a>.<br>
-  <br>
-חוסר ההסכמה לגבי ערכים מתקשר חלקית למידת 
תשומת הלב שאנשים מקדישים
-לתפקידו של פרוייקט גנו בקהילה. אנשים 
שמעריכים חופש לרוב יקראו למערכת
-"גנו\לינוקס", ואנשים שלמדו שהמערכת היא "גנ
ו\לינוקס" סביר להניח שישימו לב
-לטיעונים הפילוסופיים שלנו לגבי חופש 
וקהילה (ולכן בחירת השם למערכת חשובה
-לקהילה). בכל מקרה, חוסר ההסכמה בוודאי היה 
קיים גם אם כולם ידעו את מוצאה
-האמיתי של המערכת ואת שמה הנכון, משום שהנושא 
הוא מהותי. הוא ייעלם רק אם
-אנו, שמעריכים חופש נשכנע את כולם (מה שלא 
הולך להיות קל) או שנובס לחלוטין
-(בואו נקווה שזה לא יקרה).</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCfreespeech" name="freespeech">פרוייקט גנו לא 
תומך
-בזכות חופש הביטוי של כל אחד לקרוא למערכת 
כפי שנראה לו לנכון?</a></h4>
-
-<dd>כן, בהחלט, אנו מאמינים שיש לך את הזכות 
לקרוא למערכת ההפעלה הכל שם
-שתחפוץ. אנו מבקשים מאנשים לקרוא לזה גנו\לינ
וקס כעניין של עשיית צדק
-לפרוייקט גנו, כדי לקדם את ערכי החופש שגנו 
פועל בשמם, וכדי להודיע לאחרים
-שערכי חופש אלו הביאו לקיומה של 
המערכת.&nbsp;</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCtools" name="tools">גנו זה לא אוסף של כלי 
תכנות שנכללו
-בלינוקס?</a></h4>
-
-<dd>אנשים שחושבים שלינוקס היא מערכת הפעלה 
מלאה, אם הם בכלל שמעו על גנו,
-הם בדרך כלל מבינים לא נכון מה זה גנו. הם 
עלולים לחשוב שגנו זה שם של אוסף
-תוכנות -- לרוב הם אומרים "כלי תכנות", משום 
שרוב כלי התכנות שלנו הפכו
-לפופולריים בפני עצמם. קשה להתאים את הרעיון 
ש"גנו" הוא שם של מערכת הפעלה,
-במסגרת מחשבתית שבה מערכת הפעלה זו מסומנת 
כ"לינוקס".<br>
-  <br>
-פרוייקט גנו נקרא על שם מערכת ההפעלה גנו-- 
זהו פרוייקט לפיתוח מערכת גנו.
-(ראה <a href="/gnu/initial-announcement.html">ההצהרה הראשונית 
מ 1983
-ב&lt;http://www.gnu.org/gnu/initial-announcement.html&gt;</a>.)<br>
-  <br>
-פיתחנו תוכנות כמו GCC, GNU Emacs, BASH וכו' משום שנ
זקקנו להם במערכת
-ההפעלה גנו. GCC, אוסף הקומפיילרים של גנו, הוא 
הקומפיילר שכתבנו למערכת
-ההפעלה גנו. גם את Ghostscript, GNU chess ו GNOME פיתחנו 
בשביל מערכת <span dir="ltr">.GNU</span><br>
-</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCosvskernel" name="osvskernel">מה ההבדל בין 
מערכת הפעלה
-לקרנל?</a></h4>
-
-<dd>המושג מערכת הפעלה, כפי שאנחנו מבינים 
אותו, משמעו אוסף תוכנות
-שמספיקות בשביל להשתמש במחשב כדי לבצע מגוון 
פעולות. מערכת הפעלה כללית,
-למען השלמות, חייבת לטפל בכל העבודות 
שמשתמשים רבים ירצו לבצע.<br>
-  <br>
-הקרנל הוא אחת מהתוכנות במערכת הפעלה -- התוכנ
ה שמקצה את משאבי המערכת
-לתוכנות אחרות שרצות. הקרנל גם מטפל בהתחלת 
והפסקת תוכנות אחרות.<br>
-  <br>
-כדי לבלבל את העניינים, יש אנשים שמשתמשים 
במונח "מערכת הפעלה" כדי לומר
-"קרנל". שני השימושים של המונח מקורם מלפני שנ
ים רבות.&nbsp; השימוש
-ב"מערכת הפעלה" תוך כוונה ל "קרנל" נמצאת 
במספר ספרים על תכנון מערכות, כבר
-בשנות ה80'. "מערכת ההפעלה יוניקס" כללה את כל 
תוכנות המערכת, וגירסת ברקלי
-של יוניקס כללה אפילו משחקים. מאחר והתכוונו 
שגנו תהיה מערכת הפעלה
-דמויית-יוניקס, אנו משתמשים במושג "מערכת 
הפעלה" באותה דרך.<br>
-  <br>
-רוב הזמן כשאנשים מדברים על "מערכת ההפעלה 
לינוקס" הם משתמשים ב"מערכת
-הפעלה" באותה דרך בה אנו משתמשים: כדי להביע 
אוסף שלם של תוכנות. אם לזה
-אתה מתייחס, אנא קרא לזה "גנו\לינוקס". אם אתה 
מתכוון רק לקרנל, אז
-"לינוקס" הוא השם הנכון, אך אנא אמור גם "קרנל" 
כדי להמנע מבלבול לגבי חלק
-התוכנה אליו אתה מתכוון.<br>
-</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCafterkernel" name="afterkernel">אנו קוראים לכל 
המערכת
-על שם הקרנל, לינוקס. זה לא נורמלי לכנות 
מערכת הפעלה על שם הקרנל?</a></h4>
-
-<dd>שיטה זו היא כפי הנראה מאוד נדירה. -- איננו 
יכולים למצוא אף דוגמה
-מלבד השימוש המוטעה בשם "לינוקס". בדרך כלל 
מערכת הפעלה מפותחת כפרוייקט
-מאוחד, והמפתחים בוחרים שם למערכת ככלל. לקרנ
ל בדרך כלל אין שם משלו --
-במקום זאת אנשים אומרים "הקרנל של זה וזה" או 
"ה this-and-this kernel".<br>
-  <br>
-מכיוון ששני מבנים אלה משמשים לחילופין, 
הביטוי "הlinux kernel" יכול
-להתפרש בטעות כאומר "הקרנל של לינוקס", 
ולרמוז שלינוקס חייב להיות יותר
-מקרנל. אתה יכול להמנע מאפשרות זו אם תאמר או 
תכתוב "הקרנל, לינוקס" או
-"לינוקס, הקרנל".</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOClong" name="long">הבעיה עם "גנו\לינוקס" 
היא שזה ארוך
-מדי. מה בקשר להמלצה על שם קצר יותר?</a></h4>
-
-<dd>במשך זמן מסוים ניסינו את השם "ליגנוקס", 
שמשלב את המלים "גנו"
-ו"לינוקס". התגובה היתה רעה מאוד. אנשים 
מקבלים את "גנו\לינוקס" הרבה יותר
-טוב.<br>
-  <br>
-השם הלגיטימי הקצר ביותר למערכת הוא "גנו", אך 
אנו קוראים לזה
-"גנו\לינוקס" מהסיבות שמובאות למטה.</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCjustgnu" name="justgnu">מאחר שלינוקס הוא 
תרומה משנית,
-יהיה זה חטא לעובדות לקרוא למערכת פשוט "גנ
ו"?</a></h4>
-
-<dd>זה לא יחטא לעובדות, אך זה גם לא הדבר הטוב 
ביותר לעשות. להלן הסיבות
-לקרוא לגירסה זו של המערכת "גנו\לינוקס" ולא 
רק "גנו":
-  <ul>
-    <li> זה לא בדיוק גנו -- יש לזה קרנל שונה 
(הווה אומר, לינוקס). הפרדת
-גנו\לינוקס מלינוקס היא דבר מועיל. <br>
-    </li>
-    <li> זה יהיה לא ג'נטלמני לבקש מאנשים להפסיק 
לתת קרדיט ללינוס
-טורבאלדס. הוא אכן כתב מרכיב חשוב של המערכת. 
אנו רוצים לקבל קרדיט על
-התחלת ותחזוקת פיתוח המערכת, אך אין זה אומר 
שאנו צריכים להתייחס ללינוס
-באותה דרך בה אלו שקוראים למערכת "לינוקס" 
מתייחסים אלינו. אנו מתנגדים
-בתוקף לדיעותיו הפוליטיות, אך אנו מתמודדים 
עם חוסר הסכמה זה בכבוד
-ובפתיחות, במקום לנסות לנתק אותו מהקרדיט על 
תרומתו למערכת..
-      <p> </p>
-    </li>
-    <li> מאחר ואנשים רבים מכירים את המערכת 
כ"לינוקס", אם נאמר "גנו" הם
-עלולים פשוט לא לזהות שאנו מדברים על אותה 
מערכת. אם נאמר "גנו\לינוקס", הם
-יוכלו לקשר את הדברים למה שהם שמעו עליו. <br>
-    </li>
-  </ul>
-</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCmany" name="many">פרוייקטים רבים אחרים 
תרמו למערכת כפי
-שהיא כיום; זה כולל את TeX, X11, Apache, Perl ותוכנות 
רבות אחרות. האם לא
-נובע מטיעוניכם שאנחנו צריגים לתת גם להם 
קרדיט? (אך זה יוביל לשם ארוך
-בצורה מגוחכת)</a></h4>
-
-<dd>מה שאנו אומרים הוא שצריך לתת למפתח 
העיקרי של המערכת חלק מהקרדיט.
-המפתח העיקרי הוא פרוייקט גנו.<br>
-  <br>
-אם אתה מרגיש צורך חזק לתת קרדיט היכן שצריך, 
יתכן שתרגיש שלמספר מפתחים
-משניים גם מגיע קרדיט בשם המערכת. אם זה המצב, 
לא אנחנו נתווכח איתך. אם
-אתה מרגיש שלX11 מגיע קרדיט בשם המערכת, ואתה 
רוצה לקרוא למערכת
-גנו\X11\לינוקס, עשה זאת. אם אתה מרגיש שPerl פשוט 
זועקת לאזכור, ואתה רוצה
-לכתוב גנו\Perl\לינוקס, בבקשה.<br>
-  <br>
-מאחר ושם ארוך כמו גנו\אפאצ'י\לינ
וקס\TeX\Perl\פייתון\FreeCiv הוא כבר
-מגוחך, תצטרך להציב את הסף במקום מסויים 
ולהשמיט את השמות של תורמים משניים
-רבים אחרים. אין מקום נכון מסויים להציב את 
הסף, כך שבכל מקום שתציב אותו,
-לא נתווכח.<br>
-  <br>
+<dt id="tools">גנו זה לא אוסף של כלי תכנות שנכללו 
בלינוקס? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#tools">#tools</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+אנשים שחושבים שלינוקס היא מערכת הפעלה 
מלאה, אם הם בכלל שמעו על גנו, הם בדרך
+כלל מבינים לא נכון מה זה גנו. הם עלולים 
לחשוב שגנו זה שם של אוסף תוכנות –
+לרוב הם אומרים ”כלי תכנות“, משום שרוב כלי 
התכנות שלנו הפכו לפופולריים בפני
+עצמם. קשה להתאים את הרעיון ש”גנו“ הוא שם 
של מערכת הפעלה, במסגרת מחשבתית שבה
+מערכת הפעלה זו מסומנת כ”לינוקס“.
+<p>
+פרוייקט גנו נקרא על שם מערכת ההפעלה גנו– 
זהו פרוייקט לפיתוח מערכת גנו.  (ראה
+<a href="/gnu/initial-announcement.html">ההצהרה הראשונית מ 1983 
ב</a>.)</p>
+<p>
+פיתחנו תוכנות כמו GCC, GNU Emacs, BASH וכו' משום שנ
זקקנו להם במערכת ההפעלה
+גנו. GCC, אוסף הקומפיילרים של גנו, הוא 
הקומפיילר שכתבנו למערכת ההפעלה
+גנו. גם את Ghostscript, GNU chess ו GNOME פיתחנו בשביל 
מערכת <span
+dir="ltr">.GNU</span></p>
+</dd>
+
+<dt id="osvskernel">מה ההבדל בין מערכת הפעלה לקרנל? 
<span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#osvskernel">#osvskernel</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+המושג מערכת הפעלה, כפי שאנחנו מבינים אותו, 
משמעו אוסף תוכנות שמספיקות בשביל
+להשתמש במחשב כדי לבצע מגוון פעולות. מערכת 
הפעלה כללית, למען השלמות, חייבת
+לטפל בכל העבודות שמשתמשים רבים ירצו לבצע.
+<p>
+הקרנל הוא אחת מהתוכנות במערכת הפעלה – 
התוכנה שמקצה את משאבי המערכת לתוכנות
+אחרות שרצות. הקרנל גם מטפל בהתחלת והפסקת 
תוכנות אחרות.</p>
+<p>
+כדי לבלבל את העניינים, יש אנשים שמשתמשים 
במונח ”מערכת הפעלה“ כדי לומר
+”קרנל“. שני השימושים של המונח מקורם מלפני 
שנים רבות.&nbsp; השימוש ב”מערכת
+הפעלה“ תוך כוונה ל ”קרנל“ נמצאת במספר 
ספרים על תכנון מערכות, כבר בשנות
+ה80'. ”מערכת ההפעלה יוניקס“ כללה את כל תוכנ
ות המערכת, וגירסת ברקלי של יוניקס
+כללה אפילו משחקים. מאחר והתכוונו שגנו תהיה 
מערכת הפעלה דמויית-יוניקס, אנו
+משתמשים במושג ”מערכת הפעלה“ באותה דרך.</p>
+<p>
+רוב הזמן כשאנשים מדברים על ”מערכת ההפעלה 
לינוקס“ הם משתמשים ב”מערכת הפעלה“
+באותה דרך בה אנו משתמשים: כדי להביע אוסף 
שלם של תוכנות. אם לזה אתה מתייחס,
+אנא קרא לזה ”גנו\לינוקס“. אם אתה מתכוון רק 
לקרנל, אז ”לינוקס“ הוא השם הנכון,
+אך אנא אמור גם ”קרנל“ כדי להמנע מבלבול 
לגבי חלק התוכנה אליו אתה מתכוון.</p>
+</dd>
+
+<dt id="afterkernel">אנו קוראים לכל המערכת על שם הקרנ
ל, לינוקס. זה לא נורמלי לכנות מערכת הפעלה על
+שם הקרנל? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
+href="#afterkernel">#afterkernel</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+שיטה זו היא כפי הנראה מאוד נדירה. – איננו 
יכולים למצוא אף דוגמה מלבד השימוש
+המוטעה בשם ”לינוקס“. בדרך כלל מערכת הפעלה 
מפותחת כפרוייקט מאוחד, והמפתחים
+בוחרים שם למערכת ככלל. לקרנל בדרך כלל אין 
שם משלו – במקום זאת אנשים אומרים
+”הקרנל של זה וזה“ או ”ה this-and-this kernel“.
+<p>
+מכיוון ששני מבנים אלה משמשים לחילופין, 
הביטוי ”הlinux kernel“ יכול להתפרש
+בטעות כאומר ”הקרנל של לינוקס“, ולרמוז שלינ
וקס חייב להיות יותר מקרנל. אתה
+יכול להמנע מאפשרות זו אם תאמר או תכתוב 
”הקרנל, לינוקס“ או ”לינוקס, הקרנל“.</p>
+</dd>
+
+<dt id="long">הבעיה עם ”גנו\לינוקס“ היא שזה ארוך 
מדי. מה בקשר להמלצה על שם קצר יותר? <span
+dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a href="#long">#long</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+במשך זמן מסוים ניסינו את השם ”ליגנוקס“, 
שמשלב את המלים ”גנו“
+ו”לינוקס“. התגובה היתה רעה מאוד. אנשים 
מקבלים את ”גנו\לינוקס“ הרבה יותר טוב.
+<p>
+השם הלגיטימי הקצר ביותר למערכת הוא ”גנו“, 
אך אנו קוראים לזה ”גנו\לינוקס“ <a
+href="#justgnu">מהסיבות שמובאות למטה</a>.</p>
+</dd>
+
+<dt id="justgnu">מאחר שלינוקס הוא תרומה משנית, 
יהיה זה חטא לעובדות לקרוא למערכת פשוט ”גנ
ו“?
+<span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
+href="#justgnu">#justgnu</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+זה לא יחטא לעובדות, אך זה גם לא הדבר הטוב 
ביותר לעשות. להלן הסיבות לקרוא
+לגירסה זו של המערכת ”גנו\לינוקס“ ולא רק 
”גנו“:
+
+<ul>
+<li>
+זה לא בדיוק גנו – יש לזה קרנל שונה (הווה 
אומר, לינוקס). הפרדת גנו\לינוקס
+מלינוקס היא דבר מועיל.</li>
+<li>
+זה יהיה לא ג'נטלמני לבקש מאנשים להפסיק לתת 
קרדיט ללינוס טורבאלדס. הוא אכן
+כתב מרכיב חשוב של המערכת. אנו רוצים לקבל 
קרדיט על התחלת ותחזוקת פיתוח
+המערכת, אך אין זה אומר שאנו צריכים להתייחס 
ללינוס באותה דרך בה אלו שקוראים
+למערכת ”לינוקס“ מתייחסים אלינו. אנו מתנ
גדים בתוקף לדיעותיו הפוליטיות, אך אנו
+מתמודדים עם חוסר הסכמה זה בכבוד ובפתיחות, 
במקום לנסות לנתק אותו מהקרדיט על
+תרומתו למערכת..</li>
+<li>
+מאחר ואנשים רבים מכירים את המערכת כ”לינ
וקס“, אם נאמר ”גנו“ הם עלולים פשוט לא
+לזהות שאנו מדברים על אותה מערכת. אם נאמר 
”גנו\לינוקס“, הם יוכלו לקשר את
+הדברים למה שהם שמעו עליו.</li>
+</ul></dd>
+
+<dt id="many">פרוייקטים רבים אחרים תרמו למערכת 
כפי שהיא כיום; זה כולל את TeX, X11, Apache,
+Perl ותוכנות רבות אחרות. האם לא נובע מטיעונ
יכם שאנחנו צריגים לתת גם להם
+קרדיט? (אך זה יוביל לשם ארוך בצורה מגוחכת) 
<span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#many">#many</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+מה שאנו אומרים הוא שצריך לתת למפתח העיקרי 
של המערכת חלק מהקרדיט.  המפתח
+העיקרי הוא פרוייקט גנו.
+<p>
+אם אתה מרגיש צורך חזק לתת קרדיט היכן שצריך, 
יתכן שתרגיש שלמספר מפתחים משניים
+גם מגיע קרדיט בשם המערכת. אם זה המצב, לא אנחנ
ו נתווכח איתך. אם אתה מרגיש
+שלX11 מגיע קרדיט בשם המערכת, ואתה רוצה לקרוא 
למערכת גנו\X11\לינוקס, עשה
+זאת. אם אתה מרגיש שPerl פשוט זועקת לאזכור, 
ואתה רוצה לכתוב גנו\Perl\לינוקס,
+בבקשה.</p>
+<p>
+מאחר ושם ארוך כמו גנו\אפאצ'י\לינ
וקס\TeX\Perl\פייתון\FreeCiv הוא כבר מגוחך,
+תצטרך להציב את הסף במקום מסויים ולהשמיט את 
השמות של תורמים משניים רבים
+אחרים. אין מקום נכון מסויים להציב את הסף, כך 
שבכל מקום שתציב אותו, לא
+נתווכח.</p>
+<p>
 רמות סף שונות יובילו לבחירות שם שונות 
למערכת. אך שם אחד שלא יכול לנבוע
-משיקולים של הגינות ונתינת קרדיט, בכל רמת סף 
שהיא, הוא "לינוקס. זה לא
-יכול להיות הוגן לתת קרדיט לתרומה משנית אחת 
(לינוקס) ולהשמיט את התרומה
-העיקרית (גנו).</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCwhyslash" name="whyslash">למה אתם כותבים "גנ
ו\לינוקס"
-ולא "גנו לינוקס"?</a></h4>
-
-<dd>לפי חוקי השפה האנגלית, במבנה "גנו לינוקס" 
המילה "גנו" משפיעה על
-המילה "לינוקס". הפירוש של זה הוא או "גירסת גנ
ו של לינוקס" או "לינוקס,
-שהוא חבילה של גנו". אף אחת מהמשמעויות הנ"ל 
מתאימה למצב שלפנינו.<br>
-  <br>
+משיקולים של הגינות ונתינת קרדיט, בכל רמת סף 
שהיא, הוא ”לינוקס“. זה לא יכול
+להיות הוגן לתת קרדיט לתרומה משנית אחת (לינ
וקס) ולהשמיט את התרומה העיקרית
+(גנו).</p>
+</dd>
+
+<dt id="whyslash">למה אתם כותבים ”גנו\לינוקס“ ולא 
”גנו לינוקס“? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#whyslash">#whyslash</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+לפי חוקי השפה האנגלית, במבנה ”גנו לינוקס“ 
המילה ”גנו“ משפיעה על המילה
+”לינוקס“. הפירוש של זה הוא או ”גירסת גנו 
של לינוקס“ או ”לינוקס, שהוא חבילה
+של גנו“. אף אחת מהמשמעויות הנ"ל מתאימה למצב 
שלפנינו.
+<p>
 לינוקס אינו חבילה של גנו; הוא לא פותח תחת 
חסותו של פרוייקט גנו או נתרם
-נקודתית לפרוייקט גנו. לינוס טורבאלדס כתב 
את לינוקס בצורה עצמאית,
-כפרוייקט משלו. כך שהמשמעות "לינוקס שהוא 
חבילה של גנו" אינה נכונה.<br>
-  <br>
-איננו מדברים על גירסת גנו נפרדת של לינוקס, 
הקרנל. לפרוייקט גנו אין
-גירסה נפרדת של לינוקס. מערכות גנו,לינוקס לא 
משתמשות בגירסה נפרדת של
-לינוקס; השימוש העיקרי של לינוקס הוא 
במערכות אלו, והגירסה הסטנדרטית של
-לינוקס מפותחת בשבילן. כך ש "גירסת גנו של לינ
וקס" גם היא אינה נכונה.<br>
-  <br>
-אנו מדברים על גירסה של גנו, שמובחנת בכל שיש 
לה את לינוקס כקרנל. לוכסן
-מתאים למצב מאחר והוא אומר "שילוב". (תחשוב על 
"קלט\פלט"). מערכת זו היא
-שילוס של גנו ולינוקס; לפיכך, "גנו\לינוקס".<br>
-  <br>
-ישנן דרכים אחרות להביע "שילוב". אם אתה חושב 
שסימן פלוס ברור יותר, תשתמש
-בו. בצרפתית, מקף ברור יותר: "GNU-Linux". בספרדית 
אנו לפעמים אומרים "GNU
-con Linux".<br>
-  <br>
-הערת המתרגם:<br>
-לפי הכתוב כאן, בעברית אפשר היה לכתוב "גנו 
לינוקס" (או ליתר דיוק "גנו
-לינוקסי"), מאחר וה"לינוקס" מתאר את סוג ה"גנו". 
אך משתמשים ב"גנו\לינוקס"
-לשם תאימות עם האנגלית.</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCwhyorder" name="whyorder">למה "גנו\לינוקס" ולא
-"לינוקס\גנו"?</a></h4>
-
-<dd>נכון וראוי להזכיר את התרומה העיקרית 
קודם. התרומה של גנו למערכת היא
-לא רק גדולה מזו של לינוקס וקודמת לזו של לינ
וקס, אנו ממש התחלנו את כל
-הפעילות.<br>
-  <br>
-אבל אם אתה מעדיף לקרוא למערכת "לינוקס\גנו", 
זה הרבה יותר טוב ממה שאנשים
-בדרך כלל עושים, שזה להשמיט את גנו לחלוטין 
ולגרום לדברים להיראות כאילו כל
-המערכת היא לינוקס.</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCcompanies" name="companies">לא יהיה יעיל יותר 
לבקש
-חברות כמו Mandrake, RedHat ו IBM לקרוא להפצות שלהם 
"גנו\לינוקס" במקום
-לבקש מיחידים?</a></h4>
-
-<dd>זו לא בחירה של אחד מהם -- אנו מבקשים 
מחברות, ארגונים ויחידים לעזור
-להפיץ את המידע. למעשה פנינו לכל שלושת 
החברות. Mandrake משתמשת במושג
-"גנו\לינוקס" חלק מהזמן, אבל IBM וRedHat לא מוכנות 
לעזור. מנהל אחד אמר
-"זו החלטה מסחרית טהורה; אנו מצפים לעשות 
יותר כסף אם נקרא לזה 'לינוקס'".
-במלים אחרות, לחברה הזו לא היה אכפת מה נ
כון.<br>
-  <br>
-אנו לא יכולים לשנות אותם, אך אנו לא מהסוג שנ
כנע רק בגלל שהדרך לא קלה.
-יכול להיות שאין לך השפעה על התעשיה כמו לIBM 
וREDHAT, אך אתה עדיין יכול
-לעזור. ביחד אנחנו יכולים לשנות את המצב עד לנ
קודה בה החברות ירויחו יותר
-אם יקראו לזה "גנו\לינוקס". </dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCreserve" name="reserve">לא יהיה טוב יותר 
לשמור את השם
-"גנו\לינוקס" להפצות על טהרת התוכנה החופשית? 
אחרי הכל, זה האידיאל של גנו.</a></h4>
-
-<dd> הנוהג להוסיף תוכנה לא-חופשית למערכת גנ
ו\לינוקס היא בעיה רצינית
-לקהילה שלנו. זה מלמד את המשתמש שתוכנה 
לא-חופשית היא בסדר, וששימוש בה הוא
-חלק מהרוח של "לינוקס". הרבה קבוצות משתמשים 
של "לינוקס" הופכות להן למטרה
-לעזור למשתמשים להשתמש בתוספים לא-חופשיים, 
ויכולים אפילו להזמין אנשי
-מכירות לבוא ולהכין להם דוכני מכירות. הם 
מאמצים מטרות כמו "עזרה למשתמשים"
-של גנו\לינוקס (כולל עזרה בשימוש בתוכנות 
ודרייברים לא-חופשיים), או הפיכת
-המערכת לפופולרית יותר אפילו במחיר של 
חופש.<br>
-  <br>
-השאלה היא איך לנסות לשנות את זה.<br>
-  <br>
-בהתחשב בכך שרוב הקהילה שמשתמשת בגירסה זו 
של גנו כבר כיום לא מבינה שזה
-מה שזה, התכחשות לגירסאות בנות כלאיים אלו על 
ידי כך שנטען שהן לא גנו, לא
-ילמד משתמשים להעריך יותר חופש. הם לא יקבלו 
את המסר הנכון. הם רק יגיבו
-בכך שהם מעולם לא חשבו שהמערכות הן גנו 
מלכתחילה.<br>
-  <br>
-הדרך להוביל את המשתמשים הללו לראות את הקשר 
עם חופש היא בדיוק להיפך:
-להודיע להם שכל גרסאות אלו של המערכת הן אכן 
גרסאות של גנו, שכולן מבוססות
-על מערכת שקיימת במיוחד למען החופש של 
המשתמש. עם הבנה זו, הם יכולים להכיר
-בLindows ובמה שנקרא "United Linux" כגרסאות מהולות 
ומסולפות של גנו.<br>
-  <br>
+נקודתית לפרוייקט גנו. לינוס טורבאלדס כתב 
את לינוקס בצורה עצמאית, כפרוייקט
+משלו. כך שהמשמעות ”לינוקס שהוא חבילה של גנ
ו“ אינה נכונה.</p>
+<p>
+איננו מדברים על גירסת גנו נפרדת של לינוקס, 
הקרנל. לפרוייקט גנו אין גירסה
+נפרדת של לינוקס. מערכות גנו,לינוקס לא 
משתמשות בגירסה נפרדת של לינוקס; השימוש
+העיקרי של לינוקס הוא במערכות אלו, והגירסה 
הסטנדרטית של לינוקס מפותחת
+בשבילן. כך ש ”גירסת גנו של לינוקס“ גם היא 
אינה נכונה.</p>
+<p>
+אנו מדברים על גירסה של גנו, שמובחנת בכל שיש 
לה את לינוקס כקרנל. לוכסן מתאים
+למצב מאחר והוא אומר ”שילוב“. (תחשוב על 
”קלט\פלט“). מערכת זו היא שילוס של גנו
+ולינוקס; לפיכך, ”גנו\לינוקס“.</p>
+<p>
+ישנן דרכים אחרות להביע ”שילוב“. אם אתה 
חושב שסימן פלוס ברור יותר, תשתמש
+בו. בצרפתית, מקף ברור יותר: ”GNU-Linux“. 
בספרדית אנו לפעמים אומרים ”GNU con
+Linux“.</p>
+</dd>
+
+<dt id="whyorder">למה ”גנו\לינוקס“ ולא ”לינוקס\גנ
ו“? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#whyorder">#whyorder</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+נכון וראוי להזכיר את התרומה העיקרית קודם. 
התרומה של גנו למערכת היא לא רק
+גדולה מזו של לינוקס וקודמת לזו של לינוקס, אנ
ו ממש התחלנו את כל הפעילות.
+<p>
+אבל אם אתה מעדיף לקרוא למערכת ”לינוקס\גנ
ו“, זה הרבה יותר טוב ממה שאנשים בדרך
+כלל עושים, שזה להשמיט את גנו לחלוטין ולגרום 
לדברים להיראות כאילו כל המערכת
+היא לינוקס.</p>
+</dd>
+
+<dt id="companies">לא יהיה יעיל יותר לבקש חברות כמו 
Mandrake, RedHat ו IBM לקרוא להפצות שלהם
+”גנו\לינוקס“ במקום לבקש מיחידים? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#companies">#companies</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+זו לא בחירה של אחד מהם – אנו מבקשים מחברות, 
ארגונים ויחידים לעזור להפיץ את
+המידע. למעשה פנינו לכל שלושת החברות. Mandrake 
משתמשת במושג ”גנו\לינוקס“ חלק
+מהזמן, אבל IBM וRedHat לא מוכנות לעזור. מנהל אחד 
אמר ”זו החלטה מסחרית טהורה;
+אנו מצפים לעשות יותר כסף אם נקרא לזה 'לינ
וקס'“.  במלים אחרות, לחברה הזו לא
+היה אכפת מה נכון.
+<p>
+אנו לא יכולים לשנות אותם, אך אנו לא מהסוג שנ
כנע רק בגלל שהדרך לא קלה.  יכול
+להיות שאין לך השפעה על התעשיה כמו לIBM וREDHAT, 
אך אתה עדיין יכול
+לעזור. ביחד אנחנו יכולים לשנות את המצב עד לנ
קודה בה החברות ירויחו יותר אם
+יקראו לזה ”גנו\לינוקס“.</p>
+</dd>
+
+<dt id="reserve">לא יהיה טוב יותר לשמור את השם ”גנ
ו\לינוקס“ להפצות על טהרת התוכנה החופשית?
+אחרי הכל, זה האידיאל של גנו. <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
+href="#reserve">#reserve</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+הנוהג להוסיף תוכנה לא-חופשית למערכת גנו\לינ
וקס היא בעיה רצינית לקהילה
+שלנו. זה מלמד את המשתמש שתוכנה לא-חופשית 
היא בסדר, וששימוש בה הוא חלק מהרוח
+של ”לינוקס“. הרבה קבוצות משתמשים של ”לינ
וקס“ הופכות להן למטרה לעזור למשתמשים
+להשתמש בתוספים לא-חופשיים, ויכולים אפילו 
להזמין אנשי מכירות לבוא ולהכין להם
+דוכני מכירות. הם מאמצים מטרות כמו ”עזרה 
למשתמשים“ של גנו\לינוקס (כולל עזרה
+בשימוש בתוכנות ודרייברים לא-חופשיים), או 
הפיכת המערכת לפופולרית יותר אפילו
+במחיר של חופש.
+<p>
+השאלה היא איך לנסות לשנות את זה.</p>
+<p>
+בהתחשב בכך שרוב הקהילה שמשתמשת בגירסה זו 
של גנו כבר כיום לא מבינה שזה מה
+שזה, התכחשות לגירסאות בנות כלאיים אלו על 
ידי כך שנטען שהן לא גנו, לא ילמד
+משתמשים להעריך יותר חופש. הם לא יקבלו את 
המסר הנכון. הם רק יגיבו בכך שהם
+מעולם לא חשבו שהמערכות הן גנו מלכתחילה.</p>
+<p>
+הדרך להוביל את המשתמשים הללו לראות את הקשר 
עם חופש היא בדיוק להיפך: להודיע
+להם שכל גרסאות אלו של המערכת הן אכן גרסאות 
של גנו, שכולן מבוססות על מערכת
+שקיימת במיוחד למען החופש של המשתמש. עם הבנה 
זו, הם יכולים להכיר בLindows
+ובמה שנקרא ”United Linux“ כגרסאות מהולות 
ומסולפות של גנו.</p>
+<p>
 מאוד יעיל להתחיל קבוצות משתמשים של גנו\לינ
וקס שקוראות למערכת גנו\לינוקס
-ומאמצות את האידיאלים של פרוייקט גנו כבסיס 
לפעילויות שלהן. אם לקבוצת
-המשתמשים של לינוקס באיזור שלך יש את הבעיות 
שמתוארות למעלה, אנו מציעים
-שתחתור בתוך הקבוצה לשנות את האוריינטציה 
(והשם) שלה , או שתתחיל קבוצה
-חדשה. לאנשים שמתמקדים במטרות השטחיות יותר 
יש זכות להחזיק בהשקפה שלהם, אך
-אל תיתן להם לגרור אותך איתם!</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCgnudist" name="gnudist">למה לא לעשות הפצת גנ
ו של
-לינוקס (כך במקור) ולקרוא לה גנו\לינוקס?</a></h4>
-
-<dd>כל הגרסאות של "לינוקס" הן למעשה גרסאות של 
מערכת גנו עם לינוקס
-כקרנל. המטרה של הביטוי "גנו\לינוקס" היא 
להבהיר את הנקודה הזו. לפתח עוד
-הפצה ולקרוא לעותק הזה "גנו\לינוקס" יטשטש את 
הנקודה שאנחנו רוצים להבהיר.<br>
-  <br>
+ומאמצות את האידיאלים של פרוייקט גנו כבסיס 
לפעילויות שלהן. אם לקבוצת המשתמשים
+של לינוקס באיזור שלך יש את הבעיות שמתוארות 
למעלה, אנו מציעים שתחתור בתוך
+הקבוצה לשנות את האוריינטציה (והשם) שלה , או 
שתתחיל קבוצה חדשה. לאנשים
+שמתמקדים במטרות השטחיות יותר יש זכות 
להחזיק בהשקפה שלהם, אך אל תיתן להם
+לגרור אותך איתם!</p>
+</dd>
+
+<dt id="gnudist">למה לא לעשות הפצת גנו של לינוקס 
(כך במקור) ולקרוא לה גנו\לינוקס? <span
+dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
+href="#gnudist">#gnudist</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+כל הגרסאות של ”לינוקס“ הן למעשה גרסאות של 
מערכת גנו עם לינוקס כקרנל. המטרה
+של הביטוי ”גנו\לינוקס“ היא להבהיר את הנ
קודה הזו. לפתח עוד הפצה ולקרוא לעותק
+הזה ”גנו\לינוקס“ יטשטש את הנקודה שאנחנו 
רוצים להבהיר.
+<p>
 ובאשר לפיתוח הפצה של גנו\לינוקס, כבר עשינו 
את זה פעם, כשמימנו את הפיתוח
-המוקדם של Debian GNU/linux. לעשות את זה שוב עכשיו 
לא נראה יעיל; זה יהיה
-הרבה עבודה, ואלא אם להפצה החדשה יהיו יתרונ
ית מעשיים מהותיים על פני הפצות
-אחרות, היא לא תשרת אף מטרה. </dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOClinuxgnu" name="linuxgnu">למה לא לומר פשוט 
"לינוקס הוא
-הקרנל של גנו" ולשחרר מספר גרסאות קיימות של 
גנו\לינוקס תחת השם "גנו"?</a></h4>
-
-<dd>זה היה יכול להיות רעיון טוב לאמץ את לינ
וקס בתור הקרנל של גנו ב1992.
-אם היינו מבינים אז כמה זמן יקח בשביל לגרום 
לGNU Hurd בשביל לעבוד, היינו
-עושים את זה. (למרבה הצער אפשר לאמר זאת רק 
בדיעבד). כיום, כשהGNU Hurd
-עובד, לא יהיה הגיוני לעשות את זה. אנחנו לא 
רוצים לשחרר את גנו\לינוקס
-כ"גנו", בכלל שאנחנו מתכוננים לארוז ולשלוח 
את מערכת גנו האמיתית.<br>
-  <br>
-ישנה עוד סיבה שאיננו רוצים לקחת איזו גרסה 
קיימת של גנו\לינוקס ולקרוא לה
-"גנו": זה יהיה במידה מסויימת כמו לעשות גירסה 
של מערכת גנו ולקרוא לה
-"לינוקס".</dd>
+המוקדם של Debian GNU/linux. לעשות את זה שוב עכשיו 
לא נראה יעיל; זה יהיה הרבה
+עבודה, ואלא אם להפצה החדשה יהיו יתרונית 
מעשיים מהותיים על פני הפצות אחרות,
+היא לא תשרת אף מטרה.</p>
+</dd>
+
+<dt id="linuxgnu">למה לא לומר פשוט ”לינוקס הוא הקרנ
ל של גנו“ ולשחרר מספר גרסאות קיימות של
+גנו\לינוקס תחת השם ”גנו“? <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
+href="#linuxgnu">#linuxgnu</a>)</span></dt>
 
-<dt><br>
-</dt>
+<dd>
+זה היה יכול להיות רעיון טוב לאמץ את לינוקס 
בתור הקרנל של גנו ב1992.  אם
+היינו מבינים אז כמה זמן יקח בשביל לגרום לGNU 
Hurd בשביל לעבוד, היינו עושים
+את זה. (למרבה הצער אפשר לאמר זאת רק בדיעבד). 
כיום, כשהGNU Hurd עובד, לא יהיה
+הגיוני לעשות את זה. אנחנו לא רוצים לשחרר את 
גנו\לינוקס כ”גנו“, בכלל שאנחנו
+מתכוננים לארוז ולשלוח את מערכת גנו האמיתית.
+<p>
+ישנה עוד סיבה שאיננו רוצים לקחת איזו גרסה 
קיימת של גנו\לינוקס ולקרוא לה
+”גנו“: זה יהיה במידה מסויימת כמו לעשות 
גירסה של מערכת גנו ולקרוא לה
+”לינוקס“.</p>
+</dd>
 
-<h4><a href="#TOCcondemn" name="condemn">האם פרוייקט גנו גינה 
והתנגד
-לשימוש בלינוקס בהתחלה?</a></h4>
+<dt id="condemn">האם פרוייקט גנו גינה והתנגד 
לשימוש בלינוקס בהתחלה? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#condemn">#condemn</a>)</span></dt>
 
-<dd>לא אימצנו את לינוקס בתור הקרנל שלנו, אך 
גם לא גינינו אותו ולא
-התנגדנו לו. להיפך, חיפשנו לשתף פעולה עם האנ
שים שהשתמשו בגנו בשילוב עם
-לינוקס. רצינו לכלול את השינויים שלהם 
בגרסאות הסטנדרטיות של חבילות גנו כך
-שהם ירוצו ללא התאמות מיוחדות בגרסאות גנו 
מבוססות לינוקס.<br>
-  <br>
-למרבה הצער, גילינו שהם היו פחות מעוניינים 
לשתף פעולה איתנו. אחד מהם
-אפילו אמר לנו שלא מעניין אותו לעבוד עם 
פרוייקט גנו בגלל שהוא "משתמש של
-לינוקס". זה היכה אותנו בהלם, בגלל שהאנשים 
שהמירו חבילות של גנו למערכות
-אחרות היו בעלי מוטיבציה חזקה לשתף איתנו 
פעולה. אבל האנשים האלה, שמפתחים
-מערכת שמבוססת ברובה על גנו, היו הקבוצה 
הראשונה (ועדיין, למעשה, היחידה)
-שלא רצתה לעבוד איתנו.<br>
-  <br>
+<dd>
+לא אימצנו את לינוקס בתור הקרנל שלנו, אך גם 
לא גינינו אותו ולא התנגדנו
+לו. להיפך, חיפשנו לשתף פעולה עם האנשים 
שהשתמשו בגנו בשילוב עם לינוקס. רצינו
+לכלול את השינויים שלהם בגרסאות הסטנדרטיות 
של חבילות גנו כך שהם ירוצו ללא
+התאמות מיוחדות בגרסאות גנו מבוססות לינוקס.
+<p>
+למרבה הצער, גילינו שהם היו פחות מעוניינים 
לשתף פעולה איתנו. אחד מהם אפילו
+אמר לנו שלא מעניין אותו לעבוד עם פרוייקט גנ
ו בגלל שהוא ”משתמש של לינוקס“. זה
+היכה אותנו בהלם, בגלל שהאנשים שהמירו 
חבילות של גנו למערכות אחרות היו בעלי
+מוטיבציה חזקה לשתף איתנו פעולה. אבל האנשים 
האלה, שמפתחים מערכת שמבוססת ברובה
+על גנו, היו הקבוצה הראשונה (ועדיין, למעשה, 
היחידה)  שלא רצתה לעבוד איתנו.</p>
+<p>
 החוויה הזאת היא שהכירה אותנו עם העובדה שאנ
שים קראו לגירסה של מערכת גנו
-"לינוקס", ושטעות זו מעכבת את עבודתנו. הבקשה 
שלנו לקרוא למערכת
-"גנו\לינוקס" היא התגובה לכך, ולבעיות אחרות 
שנגרמו מן הכינוי המוטעה
-"לינוקס". </dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCwait" name="wait">למה חיכיתם כל כך הרבה 
זמן עד שביקשתם
-מאנשים להשתמש בשם גנו\לינוקס?</a></h4>
-
-<dd>למעשה לא חיכינו. התחלנו לדבר על זה 
בפרטיות עם מפתחים ומפיצים ב1994,
-ועשינו קמפיין ציבורי יותר ב1996. נמשיך כל זמן 
שהדבר יידרש.&nbsp;</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCallgpled" name="allgpled">האם קונבנציית גנ
ו\[שם] צריכה
-לחול על כל התוכנות שיוצאות תחת GPL?</a></h4>
-
-<dd>אנחנו אף פעם לא מתייחסים לתוכנות כ"גנ
ו\[שם]". כשתוכנה היא חבילה של
-גנו, אנחנו יכולים לקרוא לה "GNU [name]".<br>
-  <br>
-גנו, מערכת הפעלה, בנויה מתוכנות רבות ושונ
ות. חלק מהתוכנות בגנו נכתבו
-כחלק מפרוייקט גנו, או נתרמו לו במיוחד, אלו 
הן החבילות גנו, ולרוב אנחנו
-משתמשים ב"GNU" בשם שלהן.<br>
-  <br>
-מפתחי התוכנה הם שמחליטים אם הם רוצים לתרום 
ולהפוך אותה לחבילת גנו. אם
-פיתחת תוכנה וברצונך שהיא תהיה חבילת גנו, אנ
א כתוב ל<a href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>, כך 
שנוכל לבדוק אותה
-ולהחליט אם אנחנו רוצים אותה.<br>
-  <br>
-יהיה זה לא הוגן לשים את השם גנו על כל תוכנה 
שמשוחררת תחת GPL. אם אתה
-כותב תוכנה ומשחרר אותה תחת GPL, זה לא אומר 
שפרוייקט גנו כתב אותה או שאתה
-כתבת אותה בשבילנו. הקרנל לינוקס, למשל, 
שוחרר תחת GNU GPL, אבל לינוס לא
-כתב אותו כחלק מפרוייקט גנו -- הוא עשה את 
העבודה בצורה עצמאית. אם משהו
-אינו חבילת גנו, פרוייקט גנו לא יכול לקחת את 
הקרדיט עליו, ולשים "GNU"
-בשמו יהיה לא ראוי.<br>
-  <br>
-מצד שני, כן מגיע לנו הקרדיט על מערכת גנו 
ככלל, גם אם לא על כל תוכנה
-ותוכנה בה. המערכת קיימת כמערכת בגלל הנ
חישות וההתמדה שלנו, החל ב1984.
-שנים רבות לפני שהתחילו את לינוקס.<br>
-  <br>
-מערכת ההפעלה שבה הפך לינוקס לפופולרי היתה 
זהה בעיקרון למערכת ההפעלה
-גנו. מה שנותן למערכות אלו את הזהות שלהן הם 
גנו ולינוקס שבמרכזן, ולאו
-דווקא לינוקס לבדו.<br>
-</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCunix" name="unix">מאחר והרבה מגנו בא מיונ
יקס, גנו לא
-צריך לתת קרדיט ליוניקס על ידי כך שישתמש בUnix 
בשמו?</a></h4>
-
-<dd>למעשה, שום דבר בגנו לא בא מיוניקס. יוניקס 
היתה (והיא עדיין) תוכנה
-קניינית, כך ששימוש בכל חלק שהוא מהקוד שלה 
בגנו היה בלתי חוקי. זה אינו
-מקרה; זו הסיבה שפיתחנו את גנו: מאחר ולא היה 
לך חופש בשימוש ביוניקס, או
-בכל מערכת הפעלה אחרת באותם ימים, היינו 
צריכים מערכת חופשית שתחליף אותה.
-לא יכולנו להעתיק תוכנות (או אפילו חלקים 
מהן) מיוניקס; הכל היה צריך
-להיכתב מחדש.<br>
-  <br>
+”לינוקס“, ושטעות זו מעכבת את עבודתנו. 
הבקשה שלנו לקרוא למערכת ”גנו\לינוקס“
+היא התגובה לכך, ולבעיות אחרות שנגרמו מן 
הכינוי המוטעה ”לינוקס“.</p>
+</dd>
+
+<dt id="wait">למה חיכיתם כל כך הרבה זמן עד 
שביקשתם מאנשים להשתמש בשם גנו\לינוקס? <span
+dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a href="#wait">#wait</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+<p>למעשה לא חיכינו. התחלנו לדבר על זה 
בפרטיות עם מפתחים ומפיצים ב1994, ועשינו
+קמפיין ציבורי יותר ב1996. נמשיך כל זמן שהדבר 
יידרש.</p>
+</dd>
+
+<dt id="allgpled">האם קונבנציית גנו\[שם] צריכה לחול 
על כל התוכנות שיוצאות תחת <span
+dir="ltr"><span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
+href="#allgpled">#allgpled</a>)</span> ?GPL </span></dt>
+
+<dd>
+אנחנו אף פעם לא מתייחסים לתוכנות כ”גנ
ו\[שם]“. כשתוכנה היא חבילה של גנו,
+אנחנו יכולים לקרוא לה ”GNU [name]“.
+<p>
+גנו, מערכת הפעלה, בנויה מתוכנות רבות ושונ
ות. חלק מהתוכנות בגנו נכתבו כחלק
+מפרוייקט גנו, או נתרמו לו במיוחד, אלו הן 
החבילות גנו, ולרוב אנחנו משתמשים
+ב“GNU” בשם שלהן.</p>
+<p>
+מפתחי התוכנה הם שמחליטים אם הם רוצים לתרום 
ולהפוך אותה לחבילת גנו. אם פיתחת
+תוכנה וברצונך שהיא תהיה חבילת גנו, אנא כתוב 
ל<a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>, כך שנוכל 
לבדוק אותה
+ולהחליט אם אנחנו רוצים אותה.</p>
+<p>
+יהיה זה לא הוגן לשים את השם גנו על כל תוכנה 
שמשוחררת תחת GPL. אם אתה כותב
+תוכנה ומשחרר אותה תחת GPL, זה לא אומר 
שפרוייקט גנו כתב אותה או שאתה כתבת
+אותה בשבילנו. הקרנל לינוקס, למשל, שוחרר תחת 
GNU GPL, אבל לינוס לא כתב אותו
+כחלק מפרוייקט גנו – הוא עשה את העבודה 
בצורה עצמאית. אם משהו אינו חבילת גנו,
+פרוייקט גנו לא יכול לקחת את הקרדיט עליו, 
ולשים ”GNU“ בשמו יהיה לא ראוי.</p>
+<p>
+מצד שני, כן מגיע לנו הקרדיט על מערכת גנו 
ככלל, גם אם לא על כל תוכנה ותוכנה
+בה. המערכת קיימת כמערכת בגלל הנחישות 
וההתמדה שלנו, החל ב1984.  שנים רבות
+לפני שהתחילו את לינוקס.</p>
+<p>
+מערכת ההפעלה שבה הפך לינוקס לפופולרי היתה 
זהה בעיקרון למערכת ההפעלה גנו. מה
+שנותן למערכות אלו את הזהות שלהן הם גנו ולינ
וקס שבמרכזן, ולאו דווקא לינוקס
+לבדו.</p>
+</dd>
+
+<dt id="unix">מאחר והרבה מגנו בא מיוניקס, גנו לא 
צריך לתת קרדיט ליוניקס על ידי כך שישתמש
+בUnix בשמו? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
+href="#unix">#unix</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+למעשה, שום דבר בגנו לא בא מיוניקס. יוניקס 
היתה (והיא עדיין) תוכנה קניינית,
+כך ששימוש בכל חלק שהוא מהקוד שלה בגנו היה 
בלתי חוקי. זה אינו מקרה; זו הסיבה
+שפיתחנו את גנו: מאחר ולא היה לך חופש בשימוש 
ביוניקס, או בכל מערכת הפעלה אחרת
+באותם ימים, היינו צריכים מערכת חופשית 
שתחליף אותה.  לא יכולנו להעתיק תוכנות
+(או אפילו חלקים מהן) מיוניקס; הכל היה צריך 
להיכתב מחדש.
+<p>
 אין בגנו קוד שהגיע מיוניקס, אך גנו היא 
מערכת תואמת יוניקס; לכן רבים
-מהרעיונות והמפרטים של גנו אכן באים מיונ
יקס. השם "גנו" הוא דרך הומוריסטית
-לעשות מחווה ליוניקס, בעקבות מסורת האקרית 
של שמות רקורסיביים שהחלה בשנות
-ה70.<br>
-  <br>
-השם הרקורסיבי הראשון מסוג זה היה TINT, "TINT Is Not 
TECO". היוצר של
-TINT כתב יישום אחר של TECO (היו כבר רבים מהם, 
למערכות שונות), אך במקום
-לקרוא לו בשם משעמם כמו "somethingorother TECO", הוא 
חשב על שם חכם
-ומשעשע. (זו המשמעות של האקינג: חוכמה 
משעשעת)<br>
-  <br>
-האקרים אחרים נהנו מהשם הזה כל כך שחיקינו את 
הגישה. נוצרה מסורת שכשאתה
-כותב תוכנה דומה לתוכנה קיימת (בואו נניח 
שהשם שלה הוא "Klever"), אתה נותן
-לה שם של ראשי תיבות רקורסיביים, כמו "MINK" 
בשביל "MINK Is Not Klever".
-באותה רוח קראנו לתחליף שלנו ליוניקס "GNU's Not 
Unix" (גנו אינה יוניקס).<br>
-  <br>
-היסטורית, AT&amp;T (שפיתחה את יוניקס) לא רצתה 
שאף אחד יתן לה קרדיט על
-ידי שימוש ב"Unix" בשם של מערכת דומה. AT&amp;T לא 
רצתה זאת גם אם המערכת
-השתמשה בקוד מיוניקס, אפילו אם היא היתה 99% 
יוניקס. AT&amp;T תיעבה כל כך
-קרדיט מסוג זה שהיא איימה לתבוע על שימוש 
בסימן רשום את מי שניסה להציע את
-זה. בגלל זה לכל הגרסאות המותאמות השונות של 
יוניקס (כולן קנייניות כמו
-יוניקס עצמה) שנוצרו על ידי חברות מחשבים שונ
ות היו שמות אחרים.</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCbsd" name="bsd">צריך להגיד גם "GNU/BSD"?</a></h4>
-
-<dd>לא, זה לא יתאים להסטוריה של מערכות BSD.<br>
-  <br>
-מערכת BSD פותחה על ידי אוניברסיטת ברקלי 
בקליפורניה כתוכנה לא-חופשית
-בשנות ה80, והפכה לחופשית בשנות ה90 המוקדמות. 
כל מערכת הפעלה חופשית
-שקיימת כיום היא קרוב לוודאי גירסה של מערכת 
גנו, או סוג של מערכת BSD.<br>
-  <br>
-אנשים לפעמים שואלים אם BSD היא גירסה של גנו, 
כמו גנו\לינוקס. היא לא.
-מפתחי BSD קיבלו את ההשראה להפיכת הקוד שלהם 
לתוכנה חופשית מפרוייקט גנו,
-ובקשות מפורשות מפעילים של גנו עזרו לשכנע 
אותם להתחיל, אבל לקוד היתה
-חפיפה מועטה עם זה של גנו.<br>
-  <br>
-מערכות BSD כיום משתמשות במספר חבילות גנו, 
בדיוק כפי שמערכת גנו על
-גרסותיה משתמשת במספר תוכנות של BSD; אבל 
בגדול, הן שתי מערכות שונות
-שהתפתחו בנפרד. מפתחי BSD לא כתבו קרנל 
והוסיפו אותו למערכת גנו, כך ששם
-כמו GNU/BSD לא יתאים למצב.<br>
-  <br>
-הקשר בין גנו\לינוקס לגנו קרוב הרבה יותר, 
ולכן השם "גנו\לינוקס" מתאים.<br>
-  <br>
-אגב, יש פרוייקט לפיתוח גירסה של גנו שמשתמשת 
בקרנל מ FreeBSD. המפתחים
-קוראים למערכת "Debian GNU/FreeBSD", אבל "GNU/kernelofFreeBSD" 
יהיה
-מדוייק יותר, מאחר וBSD היא מערכת שלמה, לא רק 
קרנל. לקרוא להם "מערכת
-לינוקס" ו"מערכת BSD" יתן רושם מטעה שהם מאוד 
שונים; מערכת זו לא תהיה מאוד
-שונה, בשביל המשתמש, מגנו\לינוקס של <span 
dir="ltr">.Debian</span><br>
-</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCothersys" name="othersys">אם התקנתי את הכלים 
של גנו על
-מערכת חלונות, זה אומר שיש לי מערכת גנו\חלונ
ות?</a></h4>
-
-<dd>לא באותו מובן אליו אנו מתכוונים בגנו\לינ
וקס. הכלים של גנו הם רק חלק
-מתוכנת גנו, שהיא רק חלק מערכת גנו. מתחתיהם 
עדיין תהיה לך מערכת הפעלה
-שלמה אחרת שאין לה קוד משותף עם גנו. בסך הכל, 
זה מצב שונה מאוד
-מגנו\לינוקס.<br>
-</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCjustlinux" name="justlinux">לא יכולות להיות 
מערכות
-לינוקס ללא גנו?</a></h4>
-
-<dd>אפשרי לעשות מערכת שמשתמשת בלינוקס כקרנל 
אבל לא מבוססת על גנו. נאמר
-לי שיש מערכות קטנות, שמשמשות לפיתוח מערכות 
משובצות (embedded), שכוללות
-לינוקס אבל לא מערכת גנו. פעם היתה שמועה שIBM 
מתכוונת לשים את לינוקס
-כקרנל בAIX; בין אם הם באמת ניסו לעשות את זה 
לבין אם לאו זה אפשרי
-תיאורטית. אילו מסקנות אנו מסיקים מכך לגבי 
כינוי מערכות שונות?<br>
-  <br>
-אנשים שחושבים על הקרנל כיותר חשוב מכל שאר 
המעכת אומרים "כולם מכילים
-לינוקס, אז בואו נקרא לכולם מערכות לינוקס". 
אך בין כל שתי מערכות כאלה יש
-שוני ממשי, וכינויים באותו שם זו הטעיה. (זה 
גורם לאנשים לחשוב על הקרנל
-כיותר חשוב מכל שאר המערכת, למשל.)<br>
-  <br>
-במערכות המשובצות הקטנות, לינוקס יכול להיות 
רוב המערכת. אולי "מערכות
-לינוקס" הוא השם המצאים בשבילן. הן מאוד שונ
ות ממערכות גנו\לינוקס, שהן
-יותר גנו מלינוקס. המערכת התיאורטית של IBM שונ
ה מכל אחת מהן. השם הנכון
-בשבילה יהיה AIX/linux: בעקרון AIX, שבל עם לינוקס 
כקרנל. שמות שונים אלה
-יראו למשתמשים איך מערכות אלו שונות.</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOChelplinus" name="helplinus">למה לא לקרוא 
למערכת
-"לינוקס" בכל מקרה, ולחזק את תפקידו של לינוס 
טורבאלדס כנער-הפרסומות של
-הקהילה שלנו?</a></h4>
-
-<dd>לינוס טורבאלדס הוא "נער הפרסומות" (בחירת 
מלים של אנשים אחרים, לא
-שלנו) למטרותיו, לא למטרותינו. מטרתו היא 
לעשות את המערכת יותר פופולרית,
-והוא מאמין שהערך שלה לחברה נמצא במעשיות 
שלה בלבד: הכוח שלה, האמינות
-והנגישות הגבוהה. הוא מעולם הטיף לחופש לשתף 
פעולה כעיקרון מוסרי, ולכן השם
-"לינוקס" מנותק למדי מהעקרון הזה.<br>
-  <br>
-לינוס מצהיר בפומבי על חוסר הסכמתו עם 
האידיאלים של תנועת התוכנה החופשית.
-הוא מפתח תוכנה לא-חופשית (כפי שאמר לפני קהל 
גדול בתצוגת "Linux"world),
-ואפילו מחייב מפתחים עמיתים של לינוקס, הקרנ
ל, להשתמש בתוכנה לא-חופשית כדי
-לגשת למאגר קוד המקור שלו. הוא הולך אפילו 
יותר רחוק, ומגנה אנשים שטוענים
-שמהנדסים ומדענים צריכים לשקול את התוצאות 
החברתיות של העבודה הטכנית
-שלנו-- ובכך דוחה את הלקחים שהחברה למדה 
מפיתוח פצצת האטום.<br>
-  <br>
-אין רע בלכתוב תוכנה חופשית ממניעים של 
למידה וכיף; הקרנל שלינוס כתב
-מסיבות אלה היווה תרומה חשובה לקהילה שלנו. 
אך מניעים אלו אינם הסיבה
-שבגללה המערכת החופשית המלאה, גנו\לינוקס, 
קיימת, והם לא יבטיחו את החופש
-שלנו בעתיד. הציבור צריך לדעת את זה.ללינוס 
יש את הזכות לקדם את דיעותיו;
-אולם אנחנו חושבים שעבודתנו הגדולה יותר 
והחלוצית יותר צריכה לקדם את
-השקפותינו, לא את השקפותיו.</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOClost" name="lost">הקרב כבר אבוד -- החברה 
ביצעה החלטה
-ואיננו יכולים לשנות אותה, אז למה בכלל לחשוב 
על זה?</a></h4>
-
-<dd>זה אינו קרב, זוהי מערכה על חינוך. בינוייה 
של מערכת אינו החלטה
-יחידה, שנעשית ברגע על ידי "החברה": כל אדם, כל 
ארגון יכולים להחליט באיזה
-שם להשתמש. אתה לא יכול להגיד לאחרים לומר "גנ
ו\לינוקס". אבל אתה יכול
-להחליט לקרוא למערכת "גנו\לינוקס" בעצמך, 
ובכך שתעשה את זה, תעזור
-לנו.&nbsp;</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCwhatgood" name="whatgood">החברה קבעה את 
החלטתה ואיננו
-יכולים לשנות אותה, אז איך זה יועיל אם אני 
אומר "גנו\לינוקס"?</a></h4>
-
-<dd>זה לא מצב של הכל-או-כלום: תמונות נכונות 
ולא נכונות נפוצות פחות או
-יותר אל ידי אנשים שונים. אם תקרא למערכת "גנ
ו\לינוקס" תעזור לאחרים ללמוד
-את ההסטוריה, המקור, שסיבת הקיום האמיתיים של 
המערכת. אינך יכול לתקן את
-הטעות בכל מקום בעצמך, לא יותר מכפי שאנחנו 
יכולים, אבל אתה יכול לעזור. אם
-רק מאות בודדות של אנשים ישמעו אותך משתמש 
במונח "גנו\לינוקס", זה הרבה
-יותר טוב מאשר אף אחד. וכמה מהם יפיצו את 
התיקון לאחרים.&nbsp;</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCexplain" name="explain">לא יהיה טוב יותר 
לקרוא למערכת
-"לינוקס" ולהסביר לאנשים את המוצא האמיתי שלה 
בהסבר של עשר דקות?</a></h4>
-
-<dd>אם אתה עוזר לנו על ידי הסברה לאחרים בדרך 
הזו, אנו מעריכים את
-מאמציך, אך זו אינה השיטה הטובה ביותר. היא לא 
מועילה כמו לקרוא למערכת
-"גנו\לינוקס", וגורמת לניצול זמן לא יעיל.<br>
-  <br>
-זה לא מועיל כי ההסבר עלול שלא להקלט, 
ובוודאי שלא להתפשט. חלק מהאנשים
-שישמעו את ההסברים שלך ישימו לב, ויתכן שהם 
ילמדו את התמונה האמיתית של
-מוצא המערכת. אך לא סביר שהם יחזרו על ההסבר 
מול אחרים כשהם ידברו על
-המערכת. הם בוודאי יקראו לה פשוט "לינוקס". 
ומבלי שיתכוונו לכך במידה
-מיוחדת, יעזרו להפיץ את התמונה השגויה.<br>
-  <br>
-זה לא יעיל כי זה לוקח הרבה יותר זמן. להגיד 
ולכתוב "גנו\לינוקס" יקח לך
-רק מספר שניות ביום, לא דקות, כך שאתה יכול 
להגיע להרבה יותר אנשים ככה.
-הפרדה בין לינוקס לגנו\לינוקס כשאתה כותב 
ומדבר היא הדרך הקלה ביותר לעזור
-לפרוייקט גנו ביעילות.</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCtreatment" name="treatment">יש אנשים שצוחקים 
עליכם
-כשאתם מבקשים מהם לקרוא למערכת גנו\לינוקס. 
למה אתם מביאים את זה על עצמכם?</a></h4>
-
-<dd>כינוי המערכת בשם "לינוקס" נוטה לתת לאנשים 
רושם שגוי על ההסטוריה של
-המערכת והסיבות לקיומה. אנשים שצוחקים על 
הבקשה שלנו בוודאי קיבלו את הרושם
-הלא נכון -- הם חושבים שעבודתנו נעשתה על ידי 
לינוס, אז הם צוחקים כשאנחנו
-מבקשים קרדיט עליה. אם הם היו יודעים את האמת, 
הם בטח לא היו צוחקים.<br>
-  <br>
-למה אנחנו לוקחים את הסיכון בלבקש בקשה 
שלפעמים גורמת לאנשים לצחוק עלינו?
-בגלל שלרוב יש לזה תוצאות שעוזרות לפרוייקט 
גנו. נסתכן בעלבון לא מוצדק
-בשביל להשיג את מטרותינו.<br>
-  <br>
-אם אתה רואה אחד מאותם מצבים אירוניים ולא 
צודקים מתרחש, אנא אל תשב בצד.
-למד את האנשים שצוחקים את ההסטוריה האמיתית. 
כשהם יראו למה הבקשה מוצדקת,
-אלו עם מעט שכל יפסיקו לצחוק.</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCalienate" name="alienate">יש אנשים שמגנים 
אתכם כשאתם
-מבקשים מהם לקרוא למערכת גנו\לינוקס. אתם לא 
מפסידים בעצם ההתנכרות להם?</a></h4>
-
-<dd>לא ממש. אנשים שלא מעריכים את חלקנו בפיתוח 
המערכת לא סביר שיעשו
-מאמצים כנים לעזור לנו. אם הם עושים עבודה 
שמקדמת את מטרותינו, כמו שחרור
-תוכנה חופשית, זבה בוודאי בגלל סיבות שלא 
קשורות, לא בגלל שביקשנו מהם.
-בינתיים, ע"י כך שהם מלמדים אחרים לייחס את 
עבודתנו למישהו אחר, הם פוגעים
-ביכולתנו לגייס עזרה של אחרים.<br>
-  <br>
-זה לא הגיוני לדאוג בקשר להתנכרות לאנשים 
שגם ככה אינם משתפים פעולה,
-וזוהי תבוסתנות לא לנסות לתקן בעיה רצינית, 
מפחד שנכעיס אנשים שמנציחים
-אותה.לפיכך נמשיך לנסות לתקן את השם של 
המערכת. </dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCwhynotsue" name="whynotsue">למה לא לתבוע אנשים 
שקוראים
-למערכת כולה "לינוקס"?</a></h4>
-
-<dd>אין בסיס חוקי לתבוע אותם, אך מאחר שאנו 
מאמינים בחופש הביטוי, לא
-היינו רוצים לעשות זאת בין כה וכה. אנו 
מבקשים מאנשים לקרוא למערכת
-"גנו\לינוקס" בגלל שזה הדבר בנכון 
לעשות.&nbsp;</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCrequire" name="require">לא כדאי שתשימו משהו 
ב GUN GPL
-שידרוש מאנשים לקרוא למערכת גנו\לינוקס?</a></h4>
-
-<dd>המטרה של GNU GPL היא להגן על החופש של 
המשתמשים מאלו שירצו לעשות
-גרסאות קנייניות של תוכנה חופשית. אמנם, אלו 
שקוראים למערכת "לינוקס" לרוב
-עושים דברים שמגבילים את החופש של המשתמשים, 
כמו שילוב תוכנה לא-חופשית עם
-מערכת גנו\לינוקס, או אפילו פיתוח תוכנה לא 
חופשית לשימוש שכזה, אך הפעולה
-גופה של קריאה למערכת בשם "לינוקס" לא שוללת 
מהמשתמשים את החופש שלהם. זה
-נראה לא במקום שGPL יגביל אנשים בשם בו הם 
יכולים להשתמש בשביל
-המערכת.&nbsp;</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCdeserve" name="deserve">מאחר ולא שמתם משהו 
בGNU GPL
-שידרוש מאנשים לקרוא למערכת "גנו", מגיע לכם 
מה שקרה; למה אתם מתלוננים
-עכשיו?</a></h4>
-
-<dd>השאלה לוקחת כהנחת יסוד רעיון כללי מתחום 
המוסר: שאם אנשים לא מכריחים
-אותך להתייחס אליהם בהוגנות, אתה רשאי לנצל 
אותם כראות עיניך. במלים אחרות,
-בה מניח שהחזק צודק.<br>
-  <br>
-אנו מקווים שאתה לא מסכים עם אמירה זו באותה 
מידה שאנחנו לא מסכימים איתה.
- <p> </p>
-</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCcontradict" name="contradict">לא עדיף לכם שלא 
להתנגד
-למה שכל כך הרבה אנשים מאמינים בו?</a></h4>
-
-<dd>איננו חושבים שאנחנו צריכים ללכת באותה 
דרך בה הולך מספר גדול של
-ענשים שהוטעו. אנו מקווים שתחליט שהאמת 
חשובה.<br>
-  <br>
-לא היינו יכולים לפתח מערכת הפעלה חופשית 
מבלי לדחות קודם את האמונה בה
-מחזיקים רוב האנשים, שתוכנה קניינית היא 
לגיטימית ומקובלת.</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCsomanyright" name="somanyright">העובדה שאנשים 
רבים
-קוראים לזה "לינוקס", לא הופכת את זה לנ
כון?</a></h4>
-
-<dd>איננו חושבים שפופולריות של טעות הופכת 
אותה לאמת.&nbsp;</dd>
-
-<dt><br>
-</dt>
-
-<h4><a href="#TOCwinning" name="winning">להרבה אנשים אכפת מה נ
וח או מי
-מנצח, לא טיעונים של צודק ולא צודק. לא תוכלו 
להשיג יותר תמיכה מהם אם תלכו
-בדרך אחרת?</a></h4>
-
-<dd>התחשבות רק במה נוח ומי מנצח היא גישה לא 
מוסרית לחיים. תוכנה
-לא-חופשית היא דוגמה לגישה לא מוסרית זו, 
והיא פורחת בנוכחותה. כך שבטווח
-הארוך תהיה זו תבוסתנות מצידנו להיכנע לגישה 
זו. נמשיך לדבר במושגים של
-צודק ולא צודק.<br>
-  <br>
-אנו מקווים שאתם מאלה שבשבילם יש משמעות למה 
שנכון ומה שלא נכון.
-  <p> </p>
-  <hr>[ <a href="/gnu/gnu-linux-faq.en.html">אנגלית</a> | <a 
href="/gnu/gnu-linux-faq.he.html">עברית</a> | <a 
href="/gnu/gnu-linux-faq.es.html">ספרדית</a> | <a 
href="/gnu/gnu-linux-faq.ca.html">קטלונית</a> ]</dd>
-
-<dd>
-<div dir="ltr">
-<p> Please send GNU inquiries &amp; questions to
- <a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
- There are also <a href="/contact/">other ways to contact</a> the GNU
-project. </p>
-  <p> Please send comments on these web pages to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>, send
-other questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.</p>
-  </div>
-זכויות יוצרים 2001, 2003 המוסד לתוכנה חופשית, 
בע"מ, טמפל-פלייס 59 -
-דירה 330, בוסטון, מסצ'וסטס 02110, ארה"ב<br>
-  <br>
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו
-והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה של 
אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל יש
-לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
-  <div dir="ltr">
-  <p> Copyright (C) 2001 Free Software Foundation, Inc., 51 Franklin St
-- Fifth Floor, Boston, MA  02110,  USA </p>
-  <p> Verbatim copying and distribution of this entire article is
-permitted in any medium, provided this notice is preserved. </p>
-  <p> Updated:<!-- timestamp start --> $Date: 2013/05/21 09:51:55 $
-$Author: ineiev $<!-- timestamp end --> </p>
+מהרעיונות והמפרטים של גנו אכן באים מיונ
יקס. השם ”גנו“ הוא דרך הומוריסטית
+לעשות מחווה ליוניקס, בעקבות מסורת האקרית 
של שמות רקורסיביים שהחלה בשנות ה70.</p>
+<p>
+השם הרקורסיבי הראשון מסוג זה היה TINT Is Not 
TECO” ,TINT“. היוצר של TINT כתב
+יישום אחר של TECO (היו כבר רבים מהם, למערכות 
שונות), אך במקום לקרוא לו בשם
+משעמם כמו ”<em>somethingorother</em> TECO“, הוא חשב על 
שם חכם ומשעשע. (זו
+המשמעות של האקינג: <a
+href="http://stallman.org/articles/on-hacking.html";>חוכמה 
משעשעת</a>)</p>
+<p>
+האקרים אחרים נהנו מהשם הזה כל כך שחיקינו את 
הגישה. נוצרה מסורת שכשאתה כותב
+תוכנה דומה לתוכנה קיימת (בואו נניח שהשם שלה 
הוא ”Klever“), אתה נותן לה שם של
+ראשי תיבות רקורסיביים, כמו ”MINK“ בשביל”MINK 
Is Not Klever“.  באותה רוח
+קראנו לתחליף שלנו ליוניקס ”GNU's Not Unix“ (גנו 
אינה יוניקס).</p>
+<p>
+היסטורית, AT&amp;T (שפיתחה את יוניקס) לא רצתה 
שאף אחד יתן לה קרדיט על ידי
+שימוש ב”Unix“ בשם של מערכת דומה. AT&amp;T לא 
רצתה זאת גם אם המערכת השתמשה
+בקוד מיוניקס, אפילו אם היא היתה 99% יוניקס. 
AT&amp;T תיעבה כל כך קרדיט מסוג
+זה שהיא איימה לתבוע על שימוש בסימן רשום את 
מי שניסה להציע את זה. בגלל זה לכל
+הגרסאות המותאמות השונות של יוניקס (כולן קנ
ייניות כמו יוניקס עצמה) שנוצרו על
+ידי חברות מחשבים שונות היו שמות אחרים.</p>
+</dd>
+
+<dt id="bsd">צריך להגיד גם <span dir="ltr"><span 
class="anchor-reference-id">(<a
+href="#bsd">#bsd</a>)</span> ?“GNU/BSD” </span></dt>
+
+<dd>
+לא, זה לא יתאים להסטוריה של מערכות BSD.
+<p>
+מערכת BSD פותחה על ידי אוניברסיטת ברקלי 
בקליפורניה כתוכנה לא-חופשית בשנות
+ה80, והפכה לחופשית בשנות ה90 המוקדמות. כל 
מערכת הפעלה חופשית שקיימת כיום היא
+קרוב לוודאי גירסה של מערכת גנו, או סוג של 
מערכת BSD.</p>
+<p>
+אנשים לפעמים שואלים אם BSD היא גירסה של גנו, 
כמו גנו\לינוקס. היא לא.  מפתחי
+BSD קיבלו את ההשראה להפיכת הקוד שלהם לתוכנה 
חופשית מפרוייקט גנו, ובקשות
+מפורשות מפעילים של גנו עזרו לשכנע אותם 
להתחיל, אבל לקוד היתה חפיפה מועטה עם
+זה של גנו.</p>
+<p>
+מערכות BSD כיום משתמשות במספר חבילות גנו, 
בדיוק כפי שמערכת גנו על גרסותיה
+משתמשת במספר תוכנות של BSD; אבל בגדול, הן שתי 
מערכות שונות שהתפתחו
+בנפרד. מפתחי BSD לא כתבו קרנל והוסיפו אותו 
למערכת גנו, כך ששם כמו גנו\BSD לא
+יתאים למצב.</p>
+<p>
+הקשר בין גנו\לינוקס לגנו קרוב הרבה יותר, 
ולכן השם ”גנו\לינוקס“ מתאים.</p>
+<p>
+אגב, יש פרוייקט לפיתוח גירסה של גנו שמשתמשת 
בקרנל מ FreeBSD. המפתחים קוראים
+למערכת ”Debian GNU/FreeBSD“, אבל ”GNU/kernelofFreeBSD“ 
יהיה מדוייק יותר,
+מאחר וBSD היא מערכת שלמה, לא רק קרנל. לקרוא 
להם ”מערכת לינוקס“ ו”מערכת BSD“
+יתן רושם מטעה שהם מאוד שונים; מערכת זו לא 
תהיה מאוד שונה, בשביל המשתמש,
+מגנו\לינוקס של <span dir="ltr">.Debian</span></p>
+</dd>
+
+<dt id="othersys">אם התקנתי את הכלים של גנו על 
מערכת חלונות, זה אומר שיש לי מערכת גנו\חלונ
ות?
+<span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
+href="#othersys">#othersys</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+לא באותו מובן אליו אנו מתכוונים בגנו\לינ
וקס. הכלים של גנו הם רק חלק מתוכנת
+גנו, שהיא רק חלק מערכת גנו. מתחתיהם עדיין 
תהיה לך מערכת הפעלה שלמה אחרת שאין
+לה קוד משותף עם גנו. בסך הכל, זה מצב שונה 
מאוד מגנו\לינוקס.
+</dd>
+
+<dt id="justlinux">לא יכולות להיות מערכות לינוקס 
ללא גנו? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#justlinux">#justlinux</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+אפשרי לעשות מערכת שמשתמשת בלינוקס כקרנל 
אבל לא מבוססת על גנו. נאמר לי שיש
+מערכות קטנות, שמשמשות לפיתוח מערכות 
משובצות (embedded), שכוללות לינוקס אבל
+לא מערכת גנו. פעם היתה שמועה שIBM מתכוונת 
לשים את לינוקס כקרנל בAIX; בין אם
+הם באמת ניסו לעשות את זה לבין אם לאו זה 
אפשרי תיאורטית. אילו מסקנות אנו
+מסיקים מכך לגבי כינוי מערכות שונות?
+<p>
+אנשים שחושבים על הקרנל כיותר חשוב מכל שאר 
המעכת אומרים ”כולם מכילים לינוקס,
+אז בואו נקרא לכולם מערכות לינוקס“. אך בין 
כל שתי מערכות כאלה יש שוני ממשי,
+וכינויים באותו שם זו הטעיה. (זה גורם לאנשים 
לחשוב על הקרנל כיותר חשוב מכל
+שאר המערכת, למשל.)
+</p><p>
+במערכות המשובצות הקטנות, לינוקס יכול להיות 
רוב המערכת. אולי ”מערכות לינוקס“
+הוא השם המצאים בשבילן. הן מאוד שונות 
ממערכות גנו\לינוקס, שהן יותר גנו
+מלינוקס. המערכת התיאורטית של IBM שונה מכל 
אחת מהן. השם הנכון בשבילה יהיה
+AIX/linux: בעקרון AIX, שבל עם לינוקס כקרנל. שמות 
שונים אלה יראו למשתמשים איך
+מערכות אלו שונות.
+</p>
+</dd>
+
+<dt id="helplinus">למה לא לקרוא למערכת ”לינוקס“ 
בכל מקרה, ולחזק את תפקידו של לינוס טורבאלדס
+כנער-הפרסומות של הקהילה שלנו? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#helplinus">#helplinus</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+לינוס טורבאלדס הוא ”נער הפרסומות“ (בחירת 
מלים של אנשים אחרים, לא שלנו)
+למטרותיו, לא למטרותינו. מטרתו היא לעשות את 
המערכת יותר פופולרית, והוא מאמין
+שהערך שלה לחברה נמצא במעשיות שלה בלבד: הכוח 
שלה, האמינות והנגישות
+הגבוהה. הוא מעולם הטיף לחופש לשתף פעולה 
כעיקרון מוסרי, ולכן השם ”לינוקס“
+מנותק למדי מהעקרון הזה.
+<p>
+לינוס מצהיר בפומבי על חוסר הסכמתו עם 
האידיאלים של תנועת התוכנה החופשית.  הוא
+מפתח תוכנה לא-חופשית (כפי שאמר לפני קהל 
גדול בתצוגת “Linux”world), ואפילו
+מחייב מפתחים עמיתים של לינוקס, הקרנל, 
להשתמש בתוכנה לא-חופשית כדי לגשת למאגר
+קוד המקור שלו. הוא הולך אפילו יותר רחוק, 
ומגנה אנשים שטוענים שמהנדסים
+ומדענים צריכים לשקול את התוצאות החברתיות 
של העבודה הטכנית שלנו– ובכך דוחה את
+הלקחים שהחברה למדה מפיתוח פצצת האטום.</p>
+<p>
+אין רע בלכתוב תוכנה חופשית ממניעים של 
למידה וכיף; הקרנל שלינוס כתב מסיבות
+אלה היווה תרומה חשובה לקהילה שלנו. אך מנ
יעים אלו אינם הסיבה שבגללה המערכת
+החופשית המלאה, גנו\לינוקס, קיימת, והם לא 
יבטיחו את החופש שלנו בעתיד. הציבור
+צריך לדעת את זה.ללינוס יש את הזכות לקדם את 
דיעותיו; אולם אנחנו חושבים
+שעבודתנו הגדולה יותר והחלוצית יותר צריכה 
לקדם את השקפותינו, לא את השקפותיו.</p>
+</dd>
+
+<dt id="lost">הקרב כבר אבוד – החברה ביצעה החלטה 
ואיננו יכולים לשנות אותה, אז למה בכלל
+לחשוב על זה? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
+href="#lost">#lost</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+זה אינו קרב, זוהי מערכה על חינוך. בינוייה של 
מערכת אינו החלטה יחידה, שנעשית
+ברגע על ידי ”החברה“: כל אדם, כל ארגון 
יכולים להחליט באיזה שם להשתמש. אתה לא
+יכול להגיד לאחרים לומר ”גנו\לינוקס“. אבל 
אתה יכול להחליט לקרוא למערכת
+”גנו\לינוקס“ בעצמך, ובכך שתעשה את זה, 
תעזור לנו.&nbsp;
+</dd>
+
+<dt id="whatgood">החברה קבעה את החלטתה ואיננו 
יכולים לשנות אותה, אז איך זה יועיל אם אני 
אומר
+”גנו\לינוקס“? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
+href="#whatgood">#whatgood</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+זה לא מצב של הכל-או-כלום: תמונות נכונות ולא נ
כונות נפוצות פחות או יותר אל
+ידי אנשים שונים. אם תקרא למערכת ”גנו\לינ
וקס“ תעזור לאחרים ללמוד את ההסטוריה,
+המקור, שסיבת הקיום האמיתיים של המערכת. אינך 
יכול לתקן את הטעות בכל מקום
+בעצמך, לא יותר מכפי שאנחנו יכולים, אבל אתה 
יכול לעזור. אם רק מאות בודדות של
+אנשים ישמעו אותך משתמש במונח ”גנו\לינ
וקס“, זה הרבה יותר טוב מאשר אף
+אחד. וכמה מהם יפיצו את התיקון לאחרים.&nbsp;
+</dd>
+
+<dt id="explain">לא יהיה טוב יותר לקרוא למערכת 
”לינוקס“ ולהסביר לאנשים את המוצא האמיתי 
שלה
+בהסבר של עשר דקות? <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
+href="#explain">#explain</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+אם אתה עוזר לנו על ידי הסברה לאחרים בדרך 
הזו, אנו מעריכים את מאמציך, אך זו
+אינה השיטה הטובה ביותר. היא לא מועילה כמו 
לקרוא למערכת ”גנו\לינוקס“, וגורמת
+לניצול זמן לא יעיל.
+<p>
+זה לא מועיל כי ההסבר עלול שלא להקלט, 
ובוודאי שלא להתפשט. חלק מהאנשים שישמעו
+את ההסברים שלך ישימו לב, ויתכן שהם ילמדו את 
התמונה האמיתית של מוצא
+המערכת. אך לא סביר שהם יחזרו על ההסבר מול 
אחרים כשהם ידברו על המערכת. הם
+בוודאי יקראו לה פשוט ”לינוקס“. ומבלי 
שיתכוונו לכך במידה מיוחדת, יעזרו להפיץ
+את התמונה השגויה.</p>
+<p>
+זה לא יעיל כי זה לוקח הרבה יותר זמן. להגיד 
ולכתוב ”גנו\לינוקס“ יקח לך רק
+מספר שניות ביום, לא דקות, כך שאתה יכול להגיע 
להרבה יותר אנשים ככה.  הפרדה
+בין לינוקס לגנו\לינוקס כשאתה כותב ומדבר 
היא הדרך הקלה ביותר לעזור לפרוייקט
+גנו ביעילות.</p>
+</dd>
+
+<dt id="treatment">יש אנשים שצוחקים עליכם כשאתם 
מבקשים מהם לקרוא למערכת גנו\לינוקס. למה אתם
+מביאים את זה על עצמכם? <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
+href="#treatment">#treatment</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+כינוי המערכת בשם ”לינוקס“ נוטה לתת לאנשים 
רושם שגוי על ההסטוריה של המערכת
+והסיבות לקיומה. אנשים שצוחקים על הבקשה שלנ
ו בוודאי קיבלו את הרושם הלא נכון –
+הם חושבים שעבודתנו נעשתה על ידי לינוס, אז 
הם צוחקים כשאנחנו מבקשים קרדיט
+עליה. אם הם היו יודעים את האמת, הם בטח לא היו 
צוחקים.
+<p>
+למה אנחנו לוקחים את הסיכון בלבקש בקשה 
שלפעמים גורמת לאנשים לצחוק עלינו? בגלל
+שלרוב יש לזה תוצאות שעוזרות לפרוייקט גנו. נ
סתכן בעלבון לא מוצדק בשביל להשיג
+את מטרותינו.</p>
+<p>
+אם אתה רואה אחד מאותם מצבים אירוניים ולא 
צודקים מתרחש, אנא אל תשב בצד.  למד
+את האנשים שצוחקים את ההסטוריה האמיתית. 
כשהם יראו למה הבקשה מוצדקת, אלו עם
+מעט שכל יפסיקו לצחוק.</p>
+</dd>
+
+<dt id="alienate">יש אנשים שמגנים אתכם כשאתם 
מבקשים מהם לקרוא למערכת גנו\לינוקס. אתם לא
+מפסידים בעצם ההתנכרות להם? <span dir="ltr" 
class="anchor-reference-id">(<a
+href="#alienate">#alienate</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+לא ממש. אנשים שלא מעריכים את חלקנו בפיתוח 
המערכת לא סביר שיעשו מאמצים כנים
+לעזור לנו. אם הם עושים עבודה שמקדמת את 
מטרותינו, כמו שחרור תוכנה חופשית, זבה
+בוודאי בגלל סיבות שלא קשורות, לא בגלל 
שביקשנו מהם.  בינתיים, ע"י כך שהם
+מלמדים אחרים לייחס את עבודתנו למישהו אחר, 
הם פוגעים ביכולתנו לגייס עזרה של
+אחרים.
+<p>
+זה לא הגיוני לדאוג בקשר להתנכרות לאנשים 
שגם ככה אינם משתפים פעולה, וזוהי
+תבוסתנות לא לנסות לתקן בעיה רצינית, מפחד שנ
כעיס אנשים שמנציחים אותה.לפיכך
+נמשיך לנסות לתקן את השם של המערכת.</p>
+</dd>
+
+<dt id="whynotsue">למה לא לתבוע אנשים שקוראים 
למערכת כולה ”לינוקס“? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#whynotsue">#whynotsue</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+אין בסיס חוקי לתבוע אותם, אך מאחר שאנו מאמינ
ים בחופש הביטוי, לא היינו רוצים
+לעשות זאת בין כה וכה. אנו מבקשים מאנשים 
לקרוא למערכת ”גנו\לינוקס“ בגלל שזה
+הדבר בנכון לעשות.&nbsp;
+</dd>
+
+<dt id="require">לא כדאי שתשימו משהו ב GUN GPL שידרוש 
מאנשים לקרוא למערכת גנו\לינוקס? <span
+dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
+href="#require">#require</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+המטרה של GNU GPL היא להגן על החופש של המשתמשים 
מאלו שירצו לעשות גרסאות
+קנייניות של תוכנה חופשית. אמנם, אלו שקוראים 
למערכת ”לינוקס“ לרוב עושים דברים
+שמגבילים את החופש של המשתמשים, כמו שילוב 
תוכנה לא-חופשית עם מערכת
+גנו\לינוקס, או אפילו פיתוח תוכנה לא חופשית 
לשימוש שכזה, אך הפעולה גופה של
+קריאה למערכת בשם ”לינוקס“ לא שוללת 
מהמשתמשים את החופש שלהם. זה נראה לא במקום
+שGPL יגביל אנשים בשם בו הם יכולים להשתמש 
בשביל המערכת.&nbsp;
+</dd>
+
+<dt id="deserve">מאחר ולא שמתם משהו בGNU GPL שידרוש 
מאנשים לקרוא למערכת ”גנו“, מגיע לכם מה
+שקרה; למה אתם מתלוננים עכשיו? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#deserve">#deserve</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+השאלה לוקחת כהנחת יסוד רעיון כללי מתחום 
המוסר: שאם אנשים לא מכריחים אותך
+להתייחס אליהם בהוגנות, אתה רשאי לנצל אותם 
כראות עיניך. במלים אחרות, בה מניח
+שהחזק צודק.
+<p>
+אנו מקווים שאתה לא מסכים עם אמירה זו באותה 
מידה שאנחנו לא מסכימים איתה.</p>
+</dd>
+
+<dt id="contradict">לא עדיף לכם שלא להתנגד למה שכל 
כך הרבה אנשים מאמינים בו? <span dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#contradict">#contradict</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+איננו חושבים שאנחנו צריכים ללכת באותה דרך 
בה הולך מספר גדול של ענשים
+שהוטעו. אנו מקווים שתחליט שהאמת חשובה.
+<p>
+לא היינו יכולים לפתח מערכת הפעלה חופשית 
מבלי לדחות קודם את האמונה בה מחזיקים
+רוב האנשים, שתוכנה קניינית היא לגיטימית 
ומקובלת.</p>
+</dd>
+
+<dt id="somanyright">העובדה שאנשים רבים קוראים לזה 
”לינוקס“, לא הופכת את זה לנכון? <span
+dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a
+href="#somanyright">#somanyright</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+איננו חושבים שפופולריות של טעות הופכת אותה 
לאמת.&nbsp;
+</dd>
+
+<dt id="winning">להרבה אנשים אכפת מה נוח או מי מנ
צח, לא טיעונים של צודק ולא צודק. לא תוכלו
+להשיג יותר תמיכה מהם אם תלכו בדרך אחרת? <span 
dir="ltr"
+class="anchor-reference-id">(<a href="#winning">#winning</a>)</span></dt>
+
+<dd>
+התחשבות רק במה נוח ומי מנצח היא גישה לא 
מוסרית לחיים. תוכנה לא-חופשית היא
+דוגמה לגישה לא מוסרית זו, והיא פורחת בנ
וכחותה. כך שבטווח הארוך תהיה זו
+תבוסתנות מצידנו להיכנע לגישה זו. נמשיך 
לדבר במושגים של צודק ולא צודק.
+<p>
+אנו מקווים שאתם מאלה שבשבילם יש משמעות למה 
שנכון ומה שלא נכון.</p>
+</dd>
+
+</dl>
+
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
   </div>
-תורגם: 30 בדצמבר 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי 
the duke (נערך: 17
-באפריל 2003 על ידי the duke)
-  <hr> </dd>
+</div>
+
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
+
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
+
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
+
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p>Copyright &copy; 2001 Free Software Foundation, Inc.<br />
+זכויות יוצרים 2001 המוסד לתוכנה חופשית, 
בע"מ</p>
+
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 30 בדצמבר 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי 
the duke (נערך: 17 באפריל 
+2003 על ידי the duke)</div>
 
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
 
-</body></html>
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
+
+<!-- timestamp end -->
+</p>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: gnu/initial-announcement.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/gnu/initial-announcement.he.html,v
retrieving revision 1.8
retrieving revision 1.9
diff -u -b -r1.8 -r1.9
--- gnu/initial-announcement.he.html    21 May 2013 09:51:56 -0000      1.8
+++ gnu/initial-announcement.he.html    27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.9
@@ -1,71 +1,294 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 3.2 Final//EN"><html><head>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/initial-announcement.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2009-10-18" -->
+
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.77 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>הכרזה ראשונה - GNU Project - Free Software Foundation</title>
+
+<!--#include virtual="/gnu/po/initial-announcement.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>הכרזה ראשונה</h2>
+
+<p> (זהו תרגום של) ההכרזה המקורית על פרוייקט 
גנו, שנכתבה על ידי <a
+href="http://www.stallman.org/";>ריצ'ארד סטולמן</a> בשנת 
1983.</p>
+
+<p> ההסטוריה של פרוייקט גנו שונה בדרכים רבות 
מתכנית ראשונית זו. לדוגמה, התחלת
+הפרוייקט נדחתה עד ינואר 1984, וכמה מהפרטים על 
תוכנה חופשית לא הובהרו עדיין.</p>
+
+<h3>יוניקס חופשי!</h3>
+
+<p>החל בחג-ההודיה הזה אני עומד להתחיל בכתיבת 
מערכת תוכנה תואמת-יוניקס שתיקרא
+גנו (גנו : גנו איננה יוניקס (Gnu's Not Unix)), ולחלק 
אותה חופשי <a
+href="#f1">(1)</a> לכל מי שיכול להשתמש בה. תרומות של 
זמן, כסף, תוכנה וציוד
+דרושות עד מאד.</p>
+
+<p>לשם התחלה, גנו תורכב מגרעין וכל הכלים הנ
דרשים לכתיבה והרצה של תוכנות בשפת C
+: עורך, מעטפת, מהדר C, linker, מהדר אסמבלר, וכמה 
דברים אחרים. לאחר מכן,
+נוסיף מעצב טקסט, מנתח-תחבירי תואם YACC, משחק 
”אימפריה“, גיליון-אלקטרוני,
+ומאות דברים אחרים.  אנחנו מקווים לספק, 
בסופו של דבר, כל דבר שימושי שבא בד"כ
+עם מערכת יוניקס, וכל דבר שימושי אחר, כולל 
תיעוד מקוון ומודפס.</p>
+
+<p>גנו תוכל להריץ תוכניות שנכתבו ליוניקס, אך 
לא תהיה זהה ליוניקס.  אנחנו נוסיף
+את כל השיפורים שיהיה נוח להוסיף, בהתבסס על נ
סיוננו עם מערכות הפעלה
+אחרות. בעיקר אנחנו מתכוונים להוסיף תמיכה 
בשמות-קבצים ארוכים יותר, גירסאות
+קבצים, מערכת-קבצים חסינת-התרסקויות, 
השלמה-אוטומטית של שם-קובץ אולי, תצוגה
+לשאינה תלוית-מסוף, ובבוא הזמן גם ממשק-חלונ
ות מבוסס שפת-LISP שדרכו יוכלו כמה
+תוכניות LISP ותוכניות יוניקס רגילות לשתף מסך 
אחד. גם שפת C וגם שפת LISP,
+יהיו זמינות כשפות תכנות במערכת. תהיה לנו 
תוכנת-רשת מבוססת פרוטוקול כאוס-נט
+(chaosnet) של MIT, העדיף בהרבה על פרוטוקול UUCP.  
ייתכן שיהיה לנו גם משהו
+תואם-UUCP.</p>
+
+<h3>מי אני ?</h3>
+
+<p>אני ריצ'ארד סטולמן, הממציא של העורך EMACS 
המקורי - שרבים אוהבים לחקות, וכיום
+אני נמצא במעבדה לבינה מלאכותית של MIT.  עבדתי 
בהרחבה על מהדרים, עורכים,
+מנפי-שגיאות, מפענחי-פקודות, המערכת 
הלא-תואמת לשיתוף-זמן (ITS) ומערכת-ההפעלה
+של ה-Lisp machine. הייתי חלוץ בפיתוח תמיכה במסך 
שאינה תלויית-מסוף
+ב-ITS. בנוסף יישמתי מערכת-קבצים חסינת-קריסות 
ושתי מערכות חלונות ל-Lisp
+machines.</p>
+
+<h3>מדוע אני חייב לכתוב את גנו</h3>
+
+<p>אני מאמין שכלל-הזהב אומר שאם אני אוהב תוכנ
ה, אני חייב לשתף בה אחרים שאוהבים
+אותה. אני לא מסוגל, במצפון נקי, לחתום על 
הסכם-סודיות או הסכם-רשיון לתוכנה.</p>
+
+<p>ולכן כדי שאוכל להמשיך להשתמש במחשבים 
בעודי דבק בעקרונותיי, החלטתי ליצור אוסף
+גדול מספיק של תוכנה חופשית - שישחרר אותי 
מהצורך להשתמש בכל תוכנה שאיננה
+חופשית.</p>
+
+<h3>כיצד תוכלו לתרום</h3>
+
+<p>אני מבקש מיצרני מחשבים תרומות של חומרה 
וכסף, אני מבקש מיחידים תרומות של
+תוכנות ועבודה.</p>
+
+<p>יצרן מחשבים אחד כבר הציע לתרום מחשב אחד.  
אבל תמיד נוכל למצוא שימוש
+לעוד. אחת ההשלכות של תרומת מחשב היא, שתוכל 
לצפות שגנו תרוץ עליו במועד
+מוקדם. עדיף שהמחשב יהיה מסוגל לפעול באיזור 
מגורים, ולא ידרוש קירור או אספקת
+חשמל מתוחכמים במיוחד.</p>
+
+<p>מתכנתים יחידים יכולים לתרום על-ידי כתיבת 
מקבילות תואמות של כמה
+מתוכניות-השירות ליוניקס, ושליחתן אליי.  
במרבית הפרוייקטים, עבודה-מבוזרת
+בשעות-הפנאי תהיה קשה מאד לתיאום; החלקים שנ
כתבו-בנפרד לא יעבדו ביחד.  אך לשם
+המטרה המסויימת של החלפת יוניקס, בעיה זו היא 
זניחה.  רובם של מפרטי-הממשקים
+מקובעים על-ידי תאימות ליוניקס.  אם תוכנית 
תעבוד ביוניקס, היא בוודאי תעבוד
+בגנו.</p>
+
+<p>אם אקבל גם תרומות של כסף, ייתכן ואוכל 
לשכור מספר אנשים במשרה מלאה או
+חלקית. המשכורת לא תהיה גבוהה, אבל אני מחפש 
אנשים שבשבילם הידיעה שהם עוזרים
+לאנושות חשובה כמו כסף. אני רואה זאת כמתן 
אפשרות לאנשים מסורים להקדיש את מלוא
+מרצם לעבודה על גנו, כאשר נחסכת מהם הדאגה 
למציאת פרנסתם בדרכים אחרות.</p>
+
+<p>למידע נוסף, צרו איתי קשר.</p>
+
+<p></p><p dir="ltr" style="text-align:left">Arpanet mail:<br />
+  address@hidden</p>
+
+<p></p><p dir="ltr" style="text-align:left">Usenet:<br />
+  address@hidden<br />
+  address@hidden</p>
+
+<p></p><p dir="ltr" style="text-align:left">US Snail:<br />
+  Richard Stallman<br />
+  166 Prospect St<br />
+  Cambridge, MA 02139</p>
+
+
+<h4 id="f1"></h4>
+
+<p>בחירת המלים כאן היתה פזיזה. הכוונה היתה 
שאף אחד לא יצטרך לשלם עבור
+<b>רשות</b> להשתמש במערכת גנו. אך המלים לא 
מבהירות זאת, ואנשים מפרשים אותן
+כאומרות שעותקים של גנו צריכים תמיד להיות 
מופצים במחיר זעום או בחינם. זו
+מעולם לא היתה הכוונה.</p>
+
+
+<p></p><div class="column-limit" style="margin-bottom:-3em"></div>
+<div dir="ltr">
+<pre><!--TRANSLATORS: Don't translate anything except the headers.-->
+
+</pre><pre style="text-align:left">From CSvax:pur-ee:address@hidden
+From: address@hidden
+Newsgroups: net.unix-wizards,net.usoft
+Subject: new Unix implementation
+Date: Tue, 27-Sep-83 12:35:59 EST
+Organization: MIT AI Lab, Cambridge, MA
+
+Free Unix!
+
+Starting this Thanksgiving I am going to write a complete
+Unix-compatible software system called GNU (for Gnu's Not Unix), and
+give it away free<a href="#f1">(1)</a> to everyone who can use it.
+Contributions of time, money, programs and equipment are greatly
+needed.
+
+To begin with, GNU will be a kernel plus all the utilities needed to
+write and run C programs: editor, shell, C compiler, linker,
+assembler, and a few other things.  After this we will add a text
+formatter, a YACC, an Empire game, a spreadsheet, and hundreds of
+other things.  We hope to supply, eventually, everything useful that
+normally comes with a Unix system, and anything else useful, including
+on-line and hardcopy documentation.
+
+GNU will be able to run Unix programs, but will not be identical
+to Unix.  We will make all improvements that are convenient, based
+on our experience with other operating systems.  In particular,
+we plan to have longer filenames, file version numbers, a crashproof
+file system, filename completion perhaps, terminal-independent
+display support, and eventually a Lisp-based window system through
+which several Lisp programs and ordinary Unix programs can share a screen.
+Both C and Lisp will be available as system programming languages.
+We will have network software based on MIT's chaosnet protocol,
+far superior to UUCP.  We may also have something compatible
+with UUCP.
+
+
+Who Am I?
+
+I am Richard Stallman, inventor of the original much-imitated EMACS
+editor, now at the Artificial Intelligence Lab at MIT.  I have worked
+extensively on compilers, editors, debuggers, command interpreters, the
+Incompatible Timesharing System and the Lisp Machine operating system.
+I pioneered terminal-independent display support in ITS.  In addition I
+have implemented one crashproof file system and two window systems for
+Lisp machines.
+
+
+Why I Must Write GNU
+
+I consider that the golden rule requires that if I like a program I
+must share it with other people who like it.  I cannot in good
+conscience sign a nondisclosure agreement or a software license
+agreement.
+
+So that I can continue to use computers without violating my principles,
+I have decided to put together a sufficient body of free software so that
+I will be able to get along without any software that is not free.
+
+
+How You Can Contribute
+
+I am asking computer manufacturers for donations of machines and money.
+I'm asking individuals for donations of programs and work.
+
+One computer manufacturer has already offered to provide a machine.  But
+we could use more.  One consequence you can expect if you donate
+machines is that GNU will run on them at an early date.  The machine had
+better be able to operate in a residential area, and not require
+sophisticated cooling or power.
+
+Individual programmers can contribute by writing a compatible duplicate
+of some Unix utility and giving it to me.  For most projects, such
+part-time distributed work would be very hard to coordinate; the
+independently-written parts would not work together.  But for the
+particular task of replacing Unix, this problem is absent.  Most
+interface specifications are fixed by Unix compatibility.  If each
+contribution works with the rest of Unix, it will probably work
+with the rest of GNU.
+
+If I get donations of money, I may be able to hire a few people full or
+part time.  The salary won't be high, but I'm looking for people for
+whom knowing they are helping humanity is as important as money.  I view
+this as a way of enabling dedicated people to devote their full energies to
+working on GNU by sparing them the need to make a living in another way.
+
+
+For more information, contact me.
+Arpanet mail:
+  address@hidden
+
+Usenet:
+  address@hidden
+  address@hidden
+
+US Snail:
+  Richard Stallman
+  166 Prospect St
+  Cambridge, MA 02139
+</pre>
+</div>
+
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
+
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
+
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 3.0 US.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
+     
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
+     
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 1983, 1999, 2007 Free Software Foundation,
+Inc.</span><br />
+זכויות יוצרים 1983, 1999, 2007 המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ.</p>
+
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/3.0/us/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivs 3.0 United States License</a>.</span></p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 19 באפריל 2003, 23:42:00 שעון ישראל, על ידי 
the duke (נערך: 7 ביולי
+2003, 01:54:00 שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן)</div>
   
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; charset=UTF-8">
-  <title>Initial Announcement - GNU Project - Free Software Foundation 
(FSF)</title>
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
 
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
   
-  
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";>
-</head>
-
-<body bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" 
vlink="#9900dd" dir="rtl">
-<h3>הכרזה ראשונה
-</h3>
-
-<a href="/graphics/whatsgnu.html"><img src="/graphics/whats-gnu-sm.jpg" alt=" 
[תמונה של מה זה גנו] " width="125" height="120"></a> 
-[ 
-  <a href="/gnu/initial-announcement.en.html">אנגלית</a> 
-| <a href="/gnu/initial-announcement.de.html">גרמנית</a> 
-| <a href="/gnu/initial-announcement.he.html">עברית</a> 
-| <a href="/gnu/initial-announcement.pl.html">פולנית</a> 
-| <a href="/gnu/initial-announcement.pt-br.html">פורטוגזית</a>
-| <a href="/gnu/initial-announcement.es.html">ספרדית</a>
-| <a href="/gnu/initial-announcement.ca.html">קטלונית</a>
-| <a href="/gnu/initial-announcement.cs.html">צ'כית</a>
-| <a href="/gnu/initial-announcement.fr.html">צרפתית</a>
-]
-
-<hr>
-<p> (זהו תרגום של) ההכרזה המקורית על פרוייקט 
גנו, שנכתבה על ידי <a 
href="http://www.stallman.org/";>ריצ'ארד סטולמן</a> בשנת 
1983.<br>
+<!-- timestamp end -->
 </p>
-
-<p> ההסטוריה של פרוייקט גנו שונה בדרכים רבות 
מתכנית ראשונית זו. לדוגמה,
-התחלת הפרוייקט נדחתה עד ינואר 1984, וכמה 
מהפרטים על <a href="/philosophy/free-sw.html">תוכנה 
חופשית</a> לא הובהרו עדיין.<br>
-</p>
-
-<p> </p>
-
-<pre><p dir="ltr">From CSvax:pur-ee:address@hidden<br>From: 
address@hidden<br>Newsgroups: net.unix-wizards,net.usoft<br>Subject: new Unix 
implementation<br>Date: Tue, 27-Sep-83 12:35:59 EST<br>Organization: MIT AI 
Lab, Cambridge, MA</p><br><br>יוניקס חופשי!<br><br><br>החל 
בחג-ההודיה הזה אני עומד להתחיל בכתיבת מערכת 
תוכנה תואמת-יוניקס<br>שתיקרא גנו (גנו : גנו 
איננה יוניקס (Gnu's Not Unix)), ולחלק אותה חופשי<a 
href="#1" name="TOP1">(1)</a> לכל מי שיכול להשתמש 
בה.<br>תרומות של זמן, כסף, תוכנה וציוד דרושות 
עד מאד.<br><br>לשם התחלה, גנו תורכב מגרעין וכל 
הכלים הנדרשים לכתיבה והרצה של תוכנות<br>בשפת 
C : עורך, מעטפת, מהדר <span dir="rtl">C</span>, linker, מהדר 
אסמבלר, וכמה דברים אחרים
 . לאחר<br>מכן, נוסיף מעצב טקסט, מנתח-תחבירי 
תואם YACC, משחק "אימפריה",<br>גיליון-אלקטרוני, 
ומאות דברים אחרים.  אנחנו מקווים לספק, בסופו 
של דבר, כל<br>דבר שימושי שבא בד"כ עם מערכת יונ
יקס, וכל דבר שימושי אחר, כולל תיעוד<br>מקוון 
ומודפס.<br><br>גנו תוכל להריץ תוכניות שנכתבו 
ליוניקס, אך לא תהיה זהה ליוניקס.  אנחנו<br>נ
וסיף את כל השיפורים שיהיה נוח להוסיף, 
בהתבסס על נסיוננו עם מערכות הפעלה<br>אחרות. 
בעיקר אנחנו מתכוונים להוסיף תמיכה 
בשמות-קבצים ארוכים יותר,<br>גירסאות קבצים, 
מערכת-קבצים חסינת-התרסקויות, 
השלמה-אוטומטית של שם-קובץ<br>אולי, תצוגה 
לשאינה תלוית-מסוף, ובבוא הזמן 
 גם ממשק-חלונות מבוסס שפת-LISP<br>שדרכו יוכלו 
כמה תוכניות LISP ותוכניות יוניקס רגילות לשתף 
מסך אחד.<br><br>גם שפת C וגם שפת LISP, יהיו זמינות 
כשפות תכנות במערכת.<br><br>תהיה לנו תוכנת-רשת 
מבוססת פרוטוקול כאוס-נט (chaosnet) של MIT, 
העדיף<br>בהרבה על פרוטוקול UUCP.  ייתכן שיהיה לנ
ו גם משהו תואם-<span dir="rtl">UUCP</span>.<br><br><br>מי אני 
?<br><br>אני ריצ'ארד סטולמן, הממציא של העורך EMACS 
המקורי - שרבים אוהבים לחקות,<br>וכיום אני נ
מצא במעבדה לבינה מלאכותית של MIT.  עבדתי 
בהרחבה על מהדרים,<br>עורכים, מנפי-שגיאות, מפענ
חי-פקודות, המערכת הלא-תואמת לשיתוף-זמן 
(ITS)<br>ומערכת-ההפעלה של ה-Lisp machine. הייתי חלוץ 
בפיתוח ת
 מיכה במסך שאינה תלויית-מסוף ב-ITS.<br>בנוסף 
יישמתי מערכת-קבצים חסינת-קריסות ושתי 
מערכות חלונות ל<span dir="rtl">-Lisp 
machines</span>.<br><br><br>מדוע אני חייב לכתוב את גנ
ו<br><br>אני מאמין שכלל-הזהב אומר שאם אני אוהב 
תוכנה, אני חייב לשתף בה אחרים 
שאוהבים<br>אותה. אני לא מסוגל, במצפון נקי, 
לחתום על הסכם-סודיות או הסכם-רשיון<br>לתוכנ
ה.<br><br>ולכן כדי שאוכל להמשיך להשתמש במחשבים 
בעודי דבק בעקרונותיי,<br>החלטתי ליצור אוסף 
גדול מספיק של תוכנה חופשית - שישחרר אותי 
מהצורך<br>להשתמש בכל תוכנה שאיננה 
חופשית.<br><br><br>כיצד תוכלו לתרום<br><br>אני מבקש 
מיצרני מחשבים תרומות של חומרה וכסף, אני 
מבקש מי×
 —ידים תרומות של<br>תוכנות ועבודה.<br><br>יצרן 
מחשבים אחד כבר הציע לתרום מחשב אחד.  אבל 
תמיד נוכל למצוא שימוש<br>לעוד. אחת ההשלכות של 
תרומת מחשב היא, שתוכל לצפות שגנו תרוץ עליו 
במועד<br>מוקדם. עדיף שהמחשב יהיה מסוגל לפעול 
באיזור מגורים, ולא ידרוש קירור או<br>אספקת 
חשמל מתוחכמים במיוחד.<br><br>מתכנתים יחידים 
יכולים לתרום על-ידי כתיבת מקבילות תואמות של 
כמה<br>מתוכניות-השירות ליוניקס, ושליחתן 
אליי.  במרבית הפרוייקטים, 
עבודה-מבוזרת<br>בשעות-הפנאי תהיה קשה מאד 
לתיאום; החלקים שנכתבו-בנפרד לא יעבדו ביחד.  
אך<br>לשם המטרה המסויימת של החלפת יוניקס, 
בעיה זו היא זניחה.  רובם ש
 ל<br>מפרטי-הממשקים מקובעים על-ידי תאימות 
ליוניקס.  אם תוכנית תעבוד ביוניקס,<br>היא 
בוודאי תעבוד בגנו.<br><br>אם אקבל גם תרומות של 
כסף, ייתכן ואוכל לשכור מספר אנשים במשרה 
מלאה או<br>חלקית. המשכורת לא תהיה גבוהה, אבל 
אני מחפש אנשים שבשבילם הידיעה שהם<br>עוזרים 
לאנושות חשובה כמו כסף. אני רואה זאת כמתן 
אפשרות לאנשים מסורים<br>להקדיש את מלוא מרצם 
לעבודה על גנו, כאשר נחסכת מהם הדאגה למציאת 
פרנסתם<br>בדרכים אחרות.<br><br><br>למידע נוסף, צרו 
איתי קשר.<br>Arpanet mail:<br>  address@hidden<br><br>Usenet:<br>  
address@hidden<br>  address@hidden<br><br>US Snail:<br>  Richard Stallman<br>  
166 Prospect St<br>  Cambridge, MA 02139<br></pre>
-
-<p> <a name="1" href="#TOP1">(1)</a> הערה זו מראה שריצ'ארד 
עוד לא הבהיר
-את ההבדל שבין "ביטוי חופשי" ל"בירה, חופשי"<br>
-</p>
-
-<hr>
-<p dir="ltr"> Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to
- <a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
- There are also <a href="/contact/">other ways to contact</a> the FSF. </p>
-
-<p dir="ltr"> Please send comments on these web pages to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>, send
-other questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.</p>
-
-זכויות יוצרים 1999, 2003 המוסד לתוכנה חופשית, 
בע"מ, טמפל-פלייס 59 -
-דירה 330, בוסטון, מסצ'וסטס 02110, ארה"ב<br>
-
-<br>
-
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו
-והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה של 
אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל יש
-לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
-<p dir="ltr"> Copyright (C) 1999 Free Software Foundation, Inc., 59
-Temple Place - Fifth Floor, Boston, MA  02110,  USA </p>
-
-<p dir="ltr"> Verbatim copying and distribution of this entire article
-is permitted in any medium, provided this notice is preserved.</p>
-
-<p dir="ltr"> Updated:<!-- hhmts start --> 29 May 2001 lmiguel<!-- hhmts end 
--> </p>
-
-תורגם: 23 ביוני 2003, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי 
מורן זלצמן (נערך: 5
-ביולי 2003 על ידי the duke)
-<hr>
-</body></html>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: gnu/linux-and-gnu.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/gnu/linux-and-gnu.he.html,v
retrieving revision 1.12
retrieving revision 1.13
diff -u -b -r1.12 -r1.13
--- gnu/linux-and-gnu.he.html   21 May 2013 09:51:56 -0000      1.12
+++ gnu/linux-and-gnu.he.html   27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.13
@@ -1,157 +1,258 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 3.2 
Final//EN"><html><head><title>Linux and GNU - GNU Project - Free Software 
Foundation (FSF)</title>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/linux-and-gnu.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2004-05-26" -->
   
-  <meta content="text/html; charset=UTF-8" http-equiv="Content-Type">
-  <link href="mailto:address@hidden"; rev="translated">
-  <meta content="GNU, FSF, Free Software Foundation, Linux, Emacs, GCC, Unix" 
http-equiv="Keywords"></head><body dir="rtl" vlink="#9900dd" alink="#ff0000" 
link="#1f00ff" text="#000000" bgcolor="#ffffff">
-<h3>לינוקס ופרוייקט גנו
-</h3>
-<h4>מאת <a href="http://www.stallman.org/";>ריצ'ארד סטולמן<br>
-</a></h4>
-<a href="/graphics/babygnu.html"><img border="0" height="136" width="101" 
alt="[תמונה של גנו תינוק]" src="/graphics/baby-gnu-sm.jpg"></a> 
[<span dir="ltr"><a href="/gnu/linux-and-gnu.ca.html">Català</a><!-- Catalan 
-->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.zh-cn.html">简体中文</a><!-- Chinese 
(Simplified) -->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.zh-tw.html">繁體中文</a><!-- Chinese 
(Traditional) -->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.cs.html">Česky</a><!-- Czech --> | <a 
href="/gnu/linux-and-gnu.en.html">English</a><!-- English --> | <a 
href="/gnu/linux-and-gnu.fr.html">Français</a><!-- French --> | <a 
href="/gnu/linux-and-gnu.de.html">Deutsch</a><!-- German -->
-| עברית<!-- Hebrew --> | <a 
href="/gnu/linux-and-gnu.it.html">Italiano</a><!-- Italian -->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.ja.html">日本語</a><!-- Japanese -->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.ko.html">한국어</a><!-- Korean -->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.pl.html">polski</a><!-- Polish -->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.pt-br.html">Português</a><!-- Portuguese -->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.ro.html">Românã</a><!-- Romanian -->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.ru.html">Русский</a><!-- Russian -->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.sr.html">Српски</a><!-- Serbian -->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.es.html">Español</a><!-- Spanish -->
-| <a href="/gnu/linux-and-gnu.sl.html">Slovenščina</a>
-</span>]
-<p> משתמשי מחשב רבים מריצים גירסה כלשהי של <a 
href="/philosophy/categories.html#TheGNUsystem">מערכת גנו (18k 
תוים)</a>
-מדי יום, מבלי שידעו זאת. כתוצאה 
מהשתלשלות-אירועים מוזרה, הגירסה הנפוצה
-ביותר של גנו כיום ידועה יותר כ"לינוקס", 
ומשתמשים רבים אינם מודעים למידה
-בה היא קשורה ל<a href="/gnu/gnu-history.html">פרוייקט גנ
ו</a>.<br>
-</p>
-<p>לינוקס באמת קיים, והאנשים הללו משתמשים 
בו, אך הוא אינו מערכת ההפעלה.
-לינוקס הוא הגרעין: התכנית במערכת שמקצה את 
משאבי המכונה לתכניות האחרות
-שהמשתמש מריץ. הגרעין הוא חלק חיוני במערכת 
ההפעלה, אך הוא חסר תועלת בפני
-עצמו; הוא יכול לפעול רק בהקשר של מערכת 
הפעלה שלמה. בדרך כלל משתמשים
-בלינוקס בשילוב עם מערכת ההפעלה גנו: המערכת 
כולה היא למעשה גנו, כאשר
-לינוקס מתפקד כגרעין שלה.<br>
-</p>
-<p> משתמשים רבים אינם מודעים להבדל בין 
הגרעין, שהוא לינוקס, לבין המערכת
-כולה, שגם אותה הם מכנים "לינוקס". השימוש 
הדו-משמעי בשם אינו מקל על
-ההבנה. משתמשים אלה נוטים לחשוב שלינוס 
טורוואלדס פיתח את מערכת ההפעלה
-כולה ב1991-, עם קצת עזרה.<br>
-</p>
-<p> מתכנתים יודעים בדרך כלל לינוקס הוא 
גרעין. אך מאחר שגם הם שמעו לא אחת
-שלמערכת קוראים "לינוקס", רבים מתארים לעצמם 
שישנה הצדקה היסטורית לכך
-שהמערכת כולה קרויה על-שם הגרעין שלה. 
לדוגמה, רבים מאמינים שכאשר שלינוס
-טורוואלדס סיים לכתוב את לינוקס, הגרעין, 
המשתמשים בו התחילו בחיפוש אחר
-תוכנה חופשית שתתלווה אליו, והתברר להם (ללא 
סיבה מיוחדת) שכמעט כל מה
-שדרוש כדי ליצור מערכת דמויית-יוניקס כבר 
היה בנמצא.<br>
-</p>
-<p> מה שהם מצאו לא היה פרי-המקרה-- זו הייתה 
מערכת גנו. כלל <a href="/philosophy/free-sw.html">התוכנה 
החופשית</a> שהייתה בנמצא הסתכם
-במערכת שלמה מאחר שפרוייקט גנו עמל מאז 1984 
כדי ליצור אותה. <a 
href="/gnu/manifesto.he.html">גילוי-הדעת של גנו</a><a 
href="/gnu/manifesto.he.html"> (31k תוים)</a> קבע את היעד של 
פיתוח
-מערכת חופשית דמויית-יוניקס, שתקרא בשם גנו. 
<a href="/gnu/initial-announcement.he.html">ההכרזה הראשונית</a> 
על פרוייקט
-גנו מפרטת גם היא כמה מהתכנונים המקוריים 
עבור המערכת גנו. בתקופה בה
-לינוקס נכתב, המערכת היתה כמעט מוכנה. <br>
-</p>
-<p>רוב הפרוייקטים של תוכנה חופשית חותרים 
לפיתוח תוכנה מסויימת לצורך
-ביצוע עבודה מסויימת. לדוגמה, לינוס 
טורוואלדס כתב גרעין דמוי-יוניקס
-(לינוקס); דונלד נות' כתב מעצב טקסט (TeX); בוב 
שייפלר פיתח מערכת חלונאית
-(מערכת X Window). יהיה זה אך טבעי לאמוד את 
התרומה של פרוייקט מסוג זה
-ע"י התייחסות לתוכנות מסויימות שמקורן 
בפרוייקט.<br>
-</p>
-<p>לו ניסינו לאמוד את תרומתו של פרוייקט גנו 
בדרך זו, מה היינו מסיקים?
-ספק CD-ROMs אחד גילה שב"הפצת הלינוקס" שלו, <a 
href="/philosophy/categories.html#GNUsoftware">תוכנות גנו</a> היוו 
את
-הרכיב הבלתי-תלוי הגדול ביותר, בערך 28% מכל 
קוד המקור, ובכלל זה כמה
-מהמרכיבים החשובים והבסיסיים ביותר שלא 
תיתכן מערכת בלעדיהם. לינוקס עצמו
-היווה בערך 3%. כך שאם תרצו לבחור שם למערכת 
בהתבסס על חלוקה לפי כותבים,
-הבחירה ההולמת ביותר תהיה "גנו".<br>
-</p>
-<p> אבל אנו איננו סבורים שזו הדרך הנכונה 
לשקול את הדברים. פרוייקט גנו לא
-היה ואיננו פרוייקט לפיתוח חבילות תוכנה 
יחידות. זה לא היה פרוייקט <a 
href="/software/gcc/gcc.html">לפיתוח קומפיילר C</a>, למרות 
שעשינו זאת.
-זה לא היה פרוייקט לפיתוח עורך טקסט, למרות 
שפיתחנו אחד. מטרתו של פרוייקט
-גנו היתה פיתוח <i>מערכת הפעלה דמויית-יוניקס 
שלמה וחופשית</i>: גנו.<br>
-</p>
-<p> אנשים רבים אחראים לתרומות גדולות לתוכנה 
החופשית שבמערכת, ולכולם מגיע קרדיט. אך 
הסיבה שזו <span style="font-style: italic;">מערכת 
משולבת</span>
--- ולא רק אוסף של תוכנות מועילות -- היא 
שפרוייקט גנו ביקש מלכתחילה
-לעשותה כזו. ערכנו רשימה של התוכנות הדרושות 
לצורך יצירת מערכת חופשית
-שלמה, ובשיטתיות איתרנו, כתבנו או מצאנו אנ
שים שיכתבו כל מה שהופיע
-ברשימה. כתבנו מרכיבים חיונ
יים-אך-לא-מסעירים <a href="#unexciting">(1)</a>
-משום שהמערכת לא יכולה להתקיים בלעדיהם. חלק 
ממרכיבי המערכת שלנו, כלי
-התכנות, הפכו לפופולריים בפני עצמם בקרב מתכנ
תים, אך כתבנו גם מרכיבים
-רבים שאינם כלים <a href="#nottools">(2)</a>. פיתחנו 
אפילו משחק שח, GNU
-chess, כי מערכת שלמה צריכה גם משחקים טובים.<br>
-</p>
-<p> בתחילת שנות ה90- הרכבנו את המערכת כולה, 
למעט הגרעין (ועבדנו גם על גרעין, ה-<a 
href="/software/hurd/hurd.html">GNU Hurd</a>, שרץ על-גבי
-Mach). פיתוח הגרעין היה קשה&nbsp;הרבה יותר 
משציפינו; <a href="/software/hurd/hurd-and-linux.html">ה-GNU Hurd 
התחיל לעבוד כראוי
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.79 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>לינוקס ופרוייקט גנו - GNU Project - Free Software 
Foundation</title>
+<meta http-equiv="Keywords" content="GNU, FSF, Free Software Foundation, 
Linux, Emacs, GCC, Unix, Free Software, Operating System, GNU Kernel, HURD, GNU 
HURD, Hurd" />
+<meta http-equiv="Description" content="Since 1983, developing the free Unix 
style operating system GNU, so that computer users can have the freedom to 
share and improve the software they use." />
+
+<!--#include virtual="/gnu/po/linux-and-gnu.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>לינוקס ופרוייקט גנו</h2>
+
+<p><strong>מאת <a href="http://www.stallman.org/";>ריצ'ארד 
סטולמן</a></strong></p>
+
+<div class="announcement">
+  <blockquote><p>אם ברצונכם ללמוד עוד על נושא זה, 
תוכלו לקרוא גם את <a
+href="/gnu/gnu-linux-faq.html">שו"ת גנו/לינוקס</a>.</p>
+  </blockquote>
+</div>
+
+<p>
+משתמשי מחשב רבים מריצים גירסה כלשהי של <a
+href="/philosophy/categories.html#TheGNUsystem">מערכת גנו </a> מדי 
יום, מבלי
+שידעו זאת. כתוצאה מהשתלשלות-אירועים מוזרה, 
הגירסה הנפוצה ביותר של גנו כיום
+ידועה יותר כ”לינוקס“, ומשתמשים רבים אינם 
מודעים למידה בה היא קשורה ל<a
+href="/gnu/gnu-history.html">פרוייקט גנו</a>.</p>
+
+<p>
+ ההפעלה. לינוקס הוא הגרעין: התכנית במערכת 
שמקצה את משאבי המכונה לתכניות
+האחרות שהמשתמש מריץ. הגרעין הוא חלק חיוני 
במערכת ההפעלה, אך הוא חסר תועלת
+בפני עצמו; הוא יכול לפעול רק בהקשר של מערכת 
הפעלה שלמה. בדרך כלל משתמשים
+בלינוקס בשילוב עם מערכת ההפעלה גנו: המערכת 
כולה היא למעשה גנו, כאשר לינוקס
+מתפקד כגרעין שלה.</p>
+
+<p>
+משתמשים רבים אינם מודעים להבדל בין הגרעין, 
שהוא לינוקס, לבין המערכת כולה,
+שגם אותה הם מכנים ”לינוקס“. השימוש 
הדו-משמעי בשם אינו מקל על ההבנה. משתמשים
+אלה נוטים לחשוב שלינוס טורוואלדס פיתח את 
מערכת ההפעלה כולה ב1991-, עם קצת
+עזרה.</p>
+
+<p>
+מתכנתים יודעים בדרך כלל לינוקס הוא גרעין. 
אך מאחר שגם הם שמעו לא אחת שלמערכת
+קוראים ”לינוקס“, רבים מתארים לעצמם שישנה 
הצדקה היסטורית לכך שהמערכת כולה
+קרויה על-שם הגרעין שלה. לדוגמה, רבים מאמינ
ים שכאשר שלינוס טורוואלדס סיים
+לכתוב את לינוקס, הגרעין, המשתמשים בו התחילו 
בחיפוש אחר תוכנה חופשית שתתלווה
+אליו, והתברר להם (ללא סיבה מיוחדת) שכמעט כל 
מה שדרוש כדי ליצור מערכת
+דמויית-יוניקס כבר היה בנמצא.</p>
+
+<p>
+מה שהם מצאו לא היה פרי-המקרה&mdash; זו הייתה 
מערכת גנו. כלל <a
+href="/philosophy/free-sw.html">התוכנה החופשית</a> שהייתה 
בנמצא הסתכם במערכת
+שלמה מאחר שפרוייקט גנו עמל מאז 1984 כדי ליצור 
אותה. <a
+href="/gnu/manifesto.html">גילוי-הדעת של גנו</a> קבע את 
היעד של פיתוח מערכת
+חופשית דמויית-יוניקס, שתקרא בשם גנו. <a
+href="/gnu/initial-announcement.html">ההכרזה הראשונית</a> על 
פרוייקט גנו
+מפרטת גם היא כמה מהתכנונים המקוריים עבור 
המערכת גנו. בתקופה בה לינוקס נכתב,
+המערכת היתה כמעט מוכנה.</p>
+
+<p>
+רוב הפרוייקטים של תוכנה חופשית חותרים 
לפיתוח תוכנה מסויימת לצורך ביצוע עבודה
+מסויימת. לדוגמה, לינוס טורוואלדס כתב גרעין 
דמוי-יוניקס (לינוקס); דונלד נות'
+כתב מעצב טקסט (TeX); בוב שייפלר פיתח מערכת 
חלונאית (מערכת X Window). יהיה זה
+אך טבעי לאמוד את התרומה של פרוייקט מסוג זה 
ע"י התייחסות לתוכנות מסויימות
+שמקורן בפרוייקט.</p>
+
+<p>
+לו ניסינו לאמוד את תרומתו של פרוייקט גנו 
בדרך זו, מה היינו מסיקים? ספק
+CD-ROMs אחד גילה שב”הפצת הלינוקס“ שלו, <a
+href="/philosophy/categories.html#GNUsoftware">תוכנות גנו</a> 
היוו את הרכיב
+הבלתי-תלוי הגדול ביותר, בערך 28% מכל קוד 
המקור, ובכלל זה כמה מהמרכיבים
+החשובים והבסיסיים ביותר שלא תיתכן מערכת 
בלעדיהם. לינוקס עצמו היווה בערך
+3%. כך שאם תרצו לבחור שם למערכת בהתבסס על 
חלוקה לפי כותבים, הבחירה ההולמת
+ביותר תהיה ”גנו“.</p>
+
+<p>
+אבל אנו איננו סבורים שזו הדרך הנכונה לשקול 
את הדברים. פרוייקט גנו לא היה
+ואיננו פרוייקט לפיתוח חבילות תוכנה יחידות. 
זה לא היה פרוייקט <a
+href="/software/gcc/">לפיתוח קומפיילר C</a>, למרות 
שעשינו זאת. זה לא היה
+פרוייקט לפיתוח עורך טקסט, למרות שפיתחנו 
אחד. מטרתו של פרוייקט גנו היתה פיתוח
+<em>מערכת הפעלה דמויית-יוניקס שלמה 
וחופשית</em>: גנו.</p>
+
+<p>
+אנשים רבים אחראים לתרומות גדולות לתוכנה 
החופשית שבמערכת, ולכולם מגיע
+קרדיט. אך הסיבה שזו <em>מערכת משולבת</em> &mdash; 
ולא רק אוסף של תוכנות
+מועילות &mdash; היא שפרוייקט גנו ביקש 
מלכתחילה לעשותה כזו. ערכנו רשימה של
+התוכנות הדרושות לצורך יצירת מערכת חופשית 
שלמה, ובשיטתיות איתרנו, כתבנו או
+מצאנו אנשים שיכתבו כל מה שהופיע ברשימה. 
כתבנו מרכיבים חיוניים-אך-לא-מסעירים
+<a href="#unexciting">(1)</a> משום שהמערכת לא יכולה 
להתקיים בלעדיהם. חלק
+ממרכיבי המערכת שלנו, כלי התכנות, הפכו 
לפופולריים בפני עצמם בקרב מתכנתים, אך
+כתבנו גם מרכיבים רבים שאינם כלים <a 
href="#nottools">(2)</a>. פיתחנו אפילו
+משחק שח, GNU chess, כי מערכת שלמה צריכה גם 
משחקים טובים.</p>
+
+<p>
+בתחילת שנות ה90- הרכבנו את המערכת כולה, למעט 
הגרעין (ועבדנו גם על גרעין,
+ה-<a href="/software/hurd/hurd.html">GNU Hurd</a>, שרץ על-גבי Mach). 
פיתוח
+הגרעין היה קשה&nbsp;הרבה יותר משציפינו; <a
+href="/software/hurd/hurd-and-linux.html">ה-GNU Hurd התחיל לעבוד 
כראוי
 ב2001-</a>. אנו מתחילים עכשיו להכין את ההוצאה 
של מערכת גנו, עם GNU Hurd.</p>
-<p> למרבה המזל, לא היה הכרח לחכות ל-Hurd, כי לינ
וקס היה בנמצא. כשלינוס
-טורוואלדס כתב את לינוקס, הוא גישר על הפער 
הגדול האחרון שנותר. אנשים יכלו
-אז לצרף את לינוקס למערכת גנו כדי ליצור 
מערכת חופשית שלמה: גירסה
-מבוססת-לינוקס של מערכת גנו; בקיצור, מערכת גנ
ו/לינוקס.<br>
-</p>
-<p> השילוב הזה נשמע פשוט, אך המלאכה לא היתה 
פשוטה כלל. מספר מרכיבים <a href="#somecomponents">(3)</a> 
של גנו היו טעונים שינוי מהותי כדי שיוכלו
-לעבוד עם לינוקס. גם גיבושה של מערכת שלמה 
כהפצה שתעבוד "ישר מהקופסה" לא
-היה פשוט. זה הצריך טיפול בסוגיית ההתקנה 
והאתחול של המערכת -- בעיה שלא
-טיפלנו בה עד אז, כי טרם הגענו לשלב הזה. האנ
שים שפיתחו את הפצות המערכת
-השונות הרימו תרומה משמעותית.<br>
-</p>
-<p> פרוייקט גנו תומך במערכות גנו/לינוקס כמו 
גם במערכת גנו עצמה -- גם
-באמצעות מימון. אנחנו מימנו את שכתובן של 
ההרחבות הקשורות ללינוקס בספריית
-ה-C של גנו, כך שעכשיו הן משולבות היטב, 
ומערכות גנו/לינוקס החדשות ביותר
-משתמשות בגירסת הספריה הנוכחית, ללא שינ
ויים. כמו כן מימנו שלב מוקדם
-בפיתוח של דביאן גנו/לינוקס.<br>
-</p>
-<p> כיום אנחנו משתמשים במערכות גנו 
מבוססות-לינוקס בשביל רוב העבודה שלנו,
-ואנו מקווים שגם אתם משתמשים בהן. אך אנא מכם, 
אל תבלבלו את הציבור על-ידי
-שימוש בשם "לינוקס" בצורה דו-משמעית. לינוקס 
הוא הגרעין, אחד מהמרכיבים
-החשובים והחיוניים שבמערכת. המערכת בכללותה 
היא - פחות או יותר - מערכת
-גנו, בתוספת לינוקס. כשאתם מדברים על הצירוף 
הזה, אנא כנו אותו
-"גנו/לינוקס".<br>
-</p>
-<p> אם אתם רוצים ליצור לינק מ-"גנו/לינוקס" לדף 
ובו פרטים נוספים, הדף הזה
-והדף <a href="/gnu/the-gnu-project.html">
-http://www.gnu.org/gnu/the-gnu-project.html</a> יתאימו. אם אתם 
מאזכרים
-את לינוקס, הגרעין, ורוצים להוסיף לינק 
לפרטים נוספים,&nbsp; <a 
href="http://www.kernel.org/";>http://www.kernel.org</a> היא כתובת
-מתאימה.<br>
-</p>
-<p> נספח: חוץ מגנו, ישנו פרוייקט אחר שיצר, 
באופן בלתי-תלוי, מערכת הפעלה
-חופשית דמויית-יוניקס. מערכת זו ידועה בשם <a 
href="/links/links.html#OtherFreeSoftware">BSD</a>, והיא פותחה
-באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. היא היתה 
לא-חופשית בשנות ה80-, אך הפכה
-לחופשית בתחילת שנות ה90-. כמעט כל מערכת 
הפעלה חופשית שקיימת כיום היא
-גירסה של מערכת גנו או סוג של מערכת BSD.</p>
-<p> אנשים שואלים לפעמים אם גם BSD היא גירסה של 
גנו, כמו גנו/לינוקס.
-מפתחי BSD זכו להשראה להפוך את הקוד שלהם 
לחופשי מהדוגמה של פרוייקט גנו,
-ובקשותיהם המפורשות של פעילי גנו עזרו לשכנע 
אותם, אך לקוד עצמו היתה חפיפה מועטה
-עם גנו. מערכות BSD משתמשות כיום במספר תוכנות 
גנו, כשם שמערכת גנו, על
-גירסאותיה, משתמשת במספר תוכנות BSD; אולם, 
כשלעצמן, אלו שתי מערכות שונות
-שהתפתחו בנפרד. מפתחי BSD לא כתבו גרעין 
והוסיפו אותו למערכת גנו, כך ששם
-כמו גנו\BSD לא יתאים למצב העניינים.</p>
-<p>[אם ברצונכם ללמוד עוד על נושא זה, תוכלו 
לקרוא גם את <a href="/gnu/gnu-linux-faq.he.html">שו"ת גנו/לינ
וקס</a>]<br>
-</p>
-<h4>הערות:</h4>
+
+<p>
+למרבה המזל, לא היה הכרח לחכות ל-Hurd, כי לינ
וקס היה בנמצא. כשלינוס טורוואלדס
+כתב את לינוקס, הוא גישר על הפער הגדול 
האחרון שנותר. אנשים יכלו אז לצרף את
+לינוקס למערכת גנו כדי ליצור מערכת חופשית 
שלמה: גירסה מבוססת-לינוקס של מערכת
+גנו; בקיצור, מערכת גנו/לינוקס.</p>
+
+<p>
+השילוב הזה נשמע פשוט, אך המלאכה לא היתה 
פשוטה כלל. מספר מרכיבים <a
+href="#somecomponents">(3)</a> של גנו היו טעונים שינוי 
מהותי כדי שיוכלו
+לעבוד עם לינוקס. גם גיבושה של מערכת שלמה 
כהפצה שתעבוד ”ישר מהקופסה“ לא היה
+פשוט. זה הצריך טיפול בסוגיית ההתקנה 
והאתחול של המערכת &mdash; בעיה שלא
+טיפלנו בה עד אז, כי טרם הגענו לשלב הזה. האנ
שים שפיתחו את הפצות המערכת השונות
+הרימו תרומה משמעותית.</p>
+
+<p>
+פרוייקט גנו תומך במערכות גנו/לינוקס כמו גם 
במערכת גנו עצמה &mdash; גם
+באמצעות מימון. <a href="http://fsf.org/";>אנחנו</a> מימנו 
את שכתובן של
+ההרחבות הקשורות ללינוקס בספריית ה-C של גנו, 
כך שעכשיו הן משולבות היטב,
+ומערכות גנו/לינוקס החדשות ביותר משתמשות 
בגירסת הספריה הנוכחית, ללא
+שינויים. כמו כן מימנו שלב מוקדם בפיתוח של 
דביאן גנו/לינוקס.</p>
+
+
+<p>כיום אנחנו משתמשים במערכות גנו 
מבוססות-לינוקס בשביל רוב העבודה שלנו, ואנו
+מקווים שגם אתם משתמשים בהן. אך אנא מכם, אל 
תבלבלו את הציבור על-ידי שימוש בשם
+”לינוקס“ בצורה דו-משמעית. לינוקס הוא 
הגרעין, אחד מהמרכיבים החשובים והחיוניים
+שבמערכת. המערכת בכללותה היא - פחות או יותר - 
מערכת גנו, בתוספת לינוקס. כשאתם
+מדברים על הצירוף הזה, אנא כנו אותו ”גנו/לינ
וקס“.</p>
+
+<p>
+אם אתם רוצים ליצור לינק מ-”גנו/לינוקס“ לדף 
ובו פרטים נוספים, הדף הזה והדף <a
+href="/gnu/the-gnu-project.html">http://www.gnu.org/gnu/the-gnu-project.html</a>
+יתאימו. אם אתם מאזכרים את לינוקס, הגרעין, 
ורוצים להוסיף לינק לפרטים
+נוספים,&nbsp; <a 
href="http://foldoc.org/linux";>http://foldoc.org/linux</a>
+היא כתובת מתאימה.</p>
+
+<h3>נספח</h3>
+
+<p>
+חוץ מגנו, ישנו פרוייקט אחר שיצר, באופן 
בלתי-תלוי, מערכת הפעלה חופשית
+דמויית-יוניקס. מערכת זו ידועה בשם BSD, והיא 
פותחה באוניברסיטת ברקלי
+שבקליפורניה. היא היתה לא-חופשית בשנות ה80-, 
אך הפכה לחופשית בתחילת שנות
+ה90-. כמעט כל מערכת הפעלה חופשית שקיימת כיום 
היא גירסה של מערכת גנו או סוג
+של מערכת BSD.</p>
+
+<p>
+אנשים שואלים לפעמים אם גם BSD היא גירסה של גנ
ו, כמו גנו/לינוקס. מפתחי BSD
+זכו להשראה להפוך את הקוד שלהם לחופשי 
מהדוגמה של פרוייקט גנו, ובקשותיהם
+המפורשות של פעילי גנו עזרו לשכנע אותם, אך 
לקוד עצמו היתה חפיפה מועטה עם
+גנו. מערכות BSD משתמשות כיום במספר תוכנות גנ
ו, כשם שמערכת גנו, על גירסאותיה,
+משתמשת במספר תוכנות BSD; אולם, כשלעצמן, אלו 
שתי מערכות שונות שהתפתחו
+בנפרד. מפתחי BSD לא כתבו גרעין והוסיפו אותו 
למערכת גנו, כך ששם כמו גנוBSD לא
+יתאים למצב העניינים.</p>
+
+<h3>הערות</h3>
 <ol>
-  <li> <a name="unexciting">המרכיבים החיוניים הלא 
מסעירים כוללים את
-האסמבלר של גנו, GAS והמקשר, GLD - שניהם כלולים 
כיום בחבילת </a><span dir="rtl"><a href="/software/binutils/">GNU 
Binutils</a></span>, את <a href="/software/tar/">GNU tar</a> ועוד.</li>
-  <li><a name="nottools"> לדוגמה</a>, BASH, ה-Bourne Again SHell של 
גנו; <a href="/software/ghostscript/ghostscript.html">Ghostscript</a>,
-מפענח ה-PostScript של גנו; <a 
href="/software/libc/libc.html">ספריית ה-C</a>
-של גנו - כל אלה אינם כלי תכנות. כנ"ל לגבי GNUCash 
,GNOME ו-GNU Chess.<a name="somecomponents"></a></li>
-  <li>לדוגמה, <a href="/software/libc/libc.html">ספריית ה-C של 
גנו</a>.</li>
+<li>
+<a id="unexciting"></a>המרכיבים החיוניים הלא מסעירים 
כוללים את האסמבלר של
+גנו, GAS והמקשר, GLD - שניהם כלולים כיום בחבילת 
<span dir="rtl"><a
+href="/software/binutils/">GNU Binutils</a></span>, את <a
+href="/software/tar/">GNU tar</a> ועוד.</li>
+
+<li>
+<a id="nottools"></a>לדוגמה, BASH, ה-Bourne Again SHell של גנו; <a
+href="/software/ghostscript/ghostscript.html">Ghostscript</a>, מפענח
+ה-PostScript של גנו; <a href="/software/libc/libc.html">ספריית 
ה-C</a> של
+גנו - כל אלה אינם כלי תכנות. כנ"ל לגבי GNUCash 
,GNOME ו-GNU Chess.</li>
+
+<li>
+<a id="somecomponents"></a>לדוגמה, <a 
href="/software/libc/libc.html">ספריית
+ה-C של גנו</a>.</li>
 </ol>
-<hr />
-<p dir="ltr"> Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>. There are also <a 
href="/home.html#ContactInfo">other ways to contact</a> the FSF. </p>
-<p dir="ltr"> Please send comments on these web pages to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
-send other questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.</p>
-זכויות יוצרים 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002, 2003 
ריצ'ארד מ. סטולמן<br>
-<br>
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו
-והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה של 
אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל יש
-לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
-<p dir="ltr"> Copyright (C) 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002 Richard
-M. Stallman </p>
-<p dir="ltr"> Verbatim copying and distribution of this entire article
-is permitted in any medium, provided this notice is preserved. </p>
-<p dir="ltr"> Updated:<!-- timestamp start --> $Date: 2002/12/14 08:34:26
-$ $Author: ineiev $<!-- timestamp end --> </p>
-תורגם: 31 במאי 2003, 00:23:00 שעון ישראל, על ידי the 
duke (נערך: 07
-ביולי 2003 על ידי אלעד שאול זמיר).
-<hr>
-</body></html>
+
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
+
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
+
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
+     
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
+     
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p>Copyright &copy; 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002 Richard M. Stallman<br
+/>
+זכויות יוצרים 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002  ריצ'ארד 
מ. סטולמן</p>
+
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 31 במאי 2003, 00:23:00 שעון ישראל, על ידי the 
duke (נערך: 07 ביולי
+2003 על ידי אלעד שאול זמיר)</div>
+
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
+
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
+
+<!-- timestamp end -->
+</p>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: gnu/manifesto.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/gnu/manifesto.he.html,v
retrieving revision 1.8
retrieving revision 1.9
diff -u -b -r1.8 -r1.9
--- gnu/manifesto.he.html       9 Dec 2013 06:59:09 -0000       1.8
+++ gnu/manifesto.he.html       27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.9
@@ -1,1061 +1,604 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 3.2 Final//EN"><html><head>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/manifesto.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-01-17" -->
 
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; 
charset=UTF-8"><title>The GNU Manifesto - GNU Project - Free Software 
Foundation (FSF)</title>
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.77 -->
 
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
   
+<title>The GNU Manifesto - GNU Project - Free Software Foundation</title>
 
+<!--#include virtual="/gnu/po/manifesto.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>גילוי הדעת של גנו</h2>
 
+<p> גילוי הדעת של גנו (שמופיע להלן) נכתב על 
ידי <a
+href="http://www.stallman.org/";>ריצ'ארד סטולמן</a> בתחילת 
פרוייקט גנו, על
+מנת לבקש השתתפות ותמיכה. במהלך השנים הראשונ
ות הוא עודכן בשינויים קטנים כדי
+להתאים להתפתחות, אבל כיום נראה שעדיף 
להשאיר אותו ללא שינויים כפי שרוב האנשים
+ראו אותו</p>
 
+<p>מאז אותם ימים למדנו על אי-הבנות נפוצות שנ
יסוח שונה יכל למנוע. הערות שוליים
+נוספו ב1993- כדי להבהיר את הנקודות הללו.</p>
 
+<p>בשביל מידע עדכני על תוכנות גנו נגישות, נ
יתן לבדוק את המידע על <a
+href="/home.html">שרת הweb</a> שלנו, ובמיוחד <a
+href="/software/software.html">רשימת התוכנות</a> שלנו.</p>
 
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";></head><body 
style="background-color: rgb(255, 255, 255); color: rgb(0, 0, 0);" 
link="#1f00ff" alink="#ff0000" vlink="#9900dd" dir="rtl">
-
-<hr>
-
-
-
-<h4><a href="/philosophy/philosophy.html">טקסטים אחרים 
לקרוא<br>
-
-</a></h4><hr>
-
-
-
-זכויות יוצרים 1985, 1993, 2003 המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ.<br>
-
-
-
-<div dir="ltr">
-
-Copyright (C) 1985, 1993, 2003 Free Software Foundation, Inc.
-
-</div>
-
-
-
-<p>
-
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעת
-
-זכויות היוצרים והודעת ההרשאות והמקור שלהן 
באנגלית נשמרים בו, ושהמפיץ
-
-מעניק למקבל הרשאה להפיץ מחדש כפי שמתירה 
הודעה זו. בכל מקרה של אי בהירות
-
-בנוגע לתנאים הנ"ל יש לפרשם על פי הגירסה האנ
גלית המובאת להלן.<br>
-
-</p>
-
-
-
-<p dir="ltr">
-
-Permission is granted to anyone to make or distribute verbatim copies
-
-of this document, in any medium, provided that the copyright notice and
-
-permission notice are preserved, and that the distributor grants the
-
-recipient permission for further redistribution as permitted by this
-
-notice.
-
-<br>
-
-</p><p>
-
-אין ליצור גרסאות שעברו שינוי.<br>
-
-</p>
-
-<h3>גילוי הדעת של גנו
-
-
-
-</h3>
-
-[ <a href="/gnu/manifesto.cs.html">צ'כית</a>
-
-| <a href="/gnu/manifesto.ca.html">קטלונית</a>
-
-| <a href="/gnu/manifesto.nl.html">הולנדית</a>
-
-| <a href="/gnu/manifesto.en.html">אנגלית</a>
-
-| <a href="/gnu/manifesto.fr.html">צרפתית</a>
-
-| <a href="/gnu/manifesto.de.html">גרמנית</a>
-
-| <a href="/gnu/manifesto.de.html">עברית</a> | <a 
href="/gnu/manifesto.it.html">איטלקית</a>
-
-| <a href="/gnu/manifesto.ko.html">קוריאנית</a>
-
-| <a href="/gnu/manifesto.pt-br.html">פורטוגזית</a>
-
-]
-
-<pre>גילוי הדעת של גנו (שמופיע להלן) נכתב על 
ידי<br><a href="http://www.stallman.org/";>ריצ'ארד סטולמן</a> 
בתחילת פרוייקט גנו, על מנת לבקש<br>השתתפות 
ותמיכה. במהלך השנים הראשונות הוא 
עודכן<br>בשינויים קטנים כדי להתאים להתפתחות, 
אבל כיום<br>נראה שעדיף להשאיר אותו ללא שינ
ויים כפי שרוב<br>האנשים ראו אותו<br><br>מאז אותם 
ימים למדנו על אי-הבנות נפוצות שניסוח שונ
ה<br>יכל למנוע.<br>הערות שוליים נוספו ב1993- כדי 
להבהיר את הנקודות הללו.<br><br>בשביל מידע עדכנ
י על תוכנות גנו נגישות,<br>ניתן לבדוק את 
המידע על <a href="/home.html">שרת הweb</a> שלנ
ו,<br>ובמיוחד <a href="/software/software.html">רשימת התוכנ
ות</a> שלנו.<br><br></pre><h3>מה 
 זה גנו? גנו אינו יוניקס!<br>
-
-</h3><a href="/graphics/whatsgnu.html"><img height="120" width="125" 
alt="[תמונה של מה זה גנו]" src="/graphics/whats-gnu-sm.jpg" 
title="" border="0"></a>
-
-
-
-<p>
-
-
-
-<a name="translations">למסמך זה יש תרגומים ב</a>
-<a href="/gnu/manifesto.fr.html">צרפתית</a>,
-<a href="/gnu/manifesto.de.html">גרמנית</a>,
-<a href="/gnu/manifesto.ja.html">יפנית</a>, 
-<a href="/gnu/manifesto.ko.html">קוריאנית</a>, 
-</p>
-
-<hr>
-
-
-
-<p>גנו, שבא מ"גנו אינו יוניקס" (Gnu's Not Unix), הוא 
שמה של מערכת תוכנה תואמת-יוניקס
-
-שאני כותב כך שאוכל לתת אותה בחופשיות לכל מי 
שיכול להשתמש בה. <a name="r1" href="#f1">(1)</a> מספר
-
-מתנדבים אחרים עוזרים לי. יש צורך מוחשי 
בתרומות של זמן, כסף, תוכנות
-
-וציוד.<br>
-
-
-
-   </p>
-
-<p>עד כה יש לנו עורך טקסט Emacs עם מפענח Lisp 
לכתיבת פקודות לעורך, מנפה-שגיאות
-
-ברמת קוד-המקור, מחולל-מפענחים תואם<span dir="rtl"> 
yacc </span>,
-
-מקשר (linker) וגם בסביבות 35 כלי-שירות. יש מעטפת 
(מפענחת פקודות) כמעט
-
-גמורה. מהדר שפת C בר-הסבה (portable) ובעל יכולת 
לבצע אופטימיזציה
-
-המסוגל להדר את עצמו וייתכן שישוחרר עוד
-
-השנה. גרעין ראשוני קיים, אך עדיין דרושות 
תכונות רבות נוספות כדי לדמות
-
-יוניקס. כשהמהדר והגרעין יהיו גמורים, יהיה נ
יתן להפיץ מערכת גנו
-
-שמתאימה לפיתוח תוכנה. נשתמש ב-TeX כמעצב 
הטקסט העיקרי שלנו, אך בינתיים
-
-אנו עובדים על
-
-nroff. נשתמש גם במערכת X-Windows החופשית 
וברת-ההסבה. לאחר מכן נוסיף
-
-מפענח Lisp פשוט ובר-הסבה, משחק "אימפריה", 
גליון אלקטרוני, ומאות
-
-דברים אחרים,
-
-בנוסף לתיעוד מקוון. אנו מקווים לספק, לבסוף, 
כל דבר שימושי שבא בדרך
-
-כלל עם מערכת יוניקס, ויותר מזה.<br>
-
-
-
-   </p>
-
-<p>גנו תוכל להריץ תכניות יוניקס, אך לא תהיה 
זהה ליוניקס. נוסיף כל
-
-שיפור שיתרום לנוחות, בהתבסס על נסיוננו עם 
מערכות הפעלה אחרות. בפרט אנו
-
-מתכננים
-
-שמות קבצים ארוכים יותר, מספרי גרסאות 
לקבצים, מערכת קבצים
-
-חסינת-התרסקויות, ואולי גם השלמת שמות קבצים, 
תמיכת בתצוגה שאינה
-
-תלויית-מסוף, ואולי
-
-לבסוף מערכת חלונאית מבוססת Lisp דרכה יוכלו 
מספר תכניות Lisp ותכניות
-
-יוניקס רגילות לחלוק את המסך. Lisp ו-C יהיו זמינ
ות כשפות תכנות במערכת.
-
-ננסה לתמוך ב-UUCP, MIT Chaosnet ופרוטוקולי אינטרנט
-
-אחרים לתקשורת.<br>
-
-
-
-   </p>
-
-<p>גנו מתוכננת לרוץ בתחילה על מחשבים ברמת 
ה68000/16000- עם זיכרון וירטואלי, משום
-
-שהכי קל להריץ אותה עליהן. את המאמץ הנוסף 
כדי לגרום לה לרוץ
-
-על מיני-מחשבים&nbsp; נשאיר לכל מי שרוצה 
להשתמש בה עליהם.<br>
-
-
-
-   </p>
-
-
-
-<p>כדי להמנע מבלבול נוראי, אנא בטאו את ה"G" 
במילה "גנו" כשמדובר בשמו של פרוייקט זה.<br>
-
-</p>
-
-<h3>מדוע אני חייב לכתוב את גנו<br>
-
-</h3>
-
-מבחינתי, כלל הזהב אומר שאם אני אוהב תוכנה אנ
י
-
-חייב לחלוק אותה עם אחרים שאוהבים אותה. 
מוכרי תוכנה מעוניינים להפריד
-
-את המשתמשים ולמשול בהם על-ידי כך שהם 
מכריחים כל משתמש להסכים לא לחלוק את התוכנה 
עם
-
-אחרים. אני מסרב לשבור כך את האחדות עם 
משתמשים אחרים. איני יכול לחתום
-
-במצפון נקי על הסכם שמירת-סודיות או רשיון 
לתוכנה. במשך שנים פעלתי במעבדה
-
-לאינטיליגנציה-מלאכותית במטרה להתנגד לנ
טיות כאלו ואי-נחמדויות אחרות, אך
-
-לבסוף זה הרחיק לכת יותר מדי : סירבתי להשאר 
במוסד שבו נעשו מעשים כאלה בשבילי ובניגוד 
לרצוני.<br><p>
-
-   אז כדי שאוכל להמשיך להשתמש במחשבים מבלי 
לחוש בושה, החלטתי
-
-להקים גוף חזק של תוכנה חופשית כך שאוכל 
להסתדר בלי תוכנות שאינן-חופשיות.
-
-התפטרתי ממעבדת האינטיליגנציה המלאכותית 
כדי למנוע מ-MIT כל תירוץ במסגרת-החוק שעשוי למנ
וע ממני להפיץ את גנו.<br>
-
-</p>
-
-<h3>מדוע על גנו להיות תואמת יוניקס<br>
-
-</h3>
-
-יוניקס איננה המערכת האידיאלית מבחינתי, אך 
היא איננה כל כך רעה. נראה
-
-שהתכונות הבסיסיות של יוניקס הן תכונות 
טובות, ואני חושב שאני יכול להשלים
-
-את מה שחסר ביוניקס מבלי להרוס אותן. ומערכת 
תואמת יוניקס תהיה נוחה
-
-לאימוץ גם מבחינת רבים אחרים.<br><h3>כיצד תהיה 
גנו זמינה<br>
-
-</h3>
-
-
-
-גנו איננה רכוש ציבורי. כל אחד יוכל לשנות 
ולהפיץ את גנו בהפצת-המשך, אך אף
-
-מפיץ לא יורשה לגביל את המשך ההפצה שלה. הווה 
אומר, שינויים <a 
href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">קנייניים (18k
-
-תוים)</a> לא יהיו מותרים. אני מעוניין להבטיח 
שכל הגרסאות של גנו ישארו חופשיות.<br><h3>מתכנ
תים רבים אחרים רוצים לעזור<br>
-
-</h3>
-
-מצאתי מתכנתים רבים אחרים שמתלהבים מגנו 
ורוצים לעזור.<br>
-
-
-
-<p> מתכנתים רבים אינם מרוצים מהמסחור של 
מערכות תוכנה. זה אולי מאפשר
-
-להם להרויח יותר כסף, אך זה דורש מהם להיות 
בעימות עם מתכנתים אחרים
-
-במקום להיות עמיתים. הפעולה הידידותית 
הבסיסית בין משתמשים היא שיתוף
-
-תוכנה; הסדרי-השיווק שנהוג להשתמש בהם כיום, 
אוסרים עקרונית על מתכנתים
-
-להתייחס לאחרים כחברים. מי שרוכש תוכנה חייב 
לבחור בין חברות וציות-לחוק.
-
-בצורה טבעית, רבים מחליטים שחברות חשובה 
יותר. אך אלו שמאמינים בחוק לרוב
-
-לא מרגישים בנוח עם כל אחת מהאפשרויות. הם 
הופכים לציניים וחושבים שתכנות
-
-הוא לא יותר מדרך להרויח כסף.<br>
-
-</p>
-
-<p>
-
-   על ידי עבודה על ועם גנו, במקום להשתמש 
בתוכנה קניינית, אנו
-
-יכולים להיות נחמדים לכולם ולציית לחוק. בנ
וסף גנו משמש כדוגמה להשראה
-
-וסימן ממריץ לאחרים להצטרף אלינו בשיתוף. זה 
יכול לתת לנו הרגשה של
-
-הרמוניה שאינה אפשרית אם אנחנו משתמשים 
בתוכנה שאינה חופשית. בשביל בערך
-
-חצי מהמתכנתים שאני מדבר איתם, זהו מקור שמחה 
חשוב שכסף לא יכול להחליף.</p>
-
-<h3>איך אפשר לתרום<br>
-
-</h3>
-
-אני מבקש מיצרני מחשבים תרומות של מחשבים 
וכסף. אני מבקש מיחידים תרומות של תוכנה 
ועבודה.<br><p>
-
-   תוצאה אחת לה אתה יכול לצפות אם אתה תורם 
מכונות היא שגנו תרוץ
-
-עליהן בשלב מוקדם. המכונות צריכות להיות 
מערכות שלמות, ומוכנות להפעלה,
-
-מאושרות לשימוש באיזור מגורים ושאינן 
דורשות צינון או אספקת כוח מתוחכמים 
במיוחד.</p>
-
-<p>נתקלתי במתכנתים רבים הלהוטים לתרום עבודה 
במשרה חלקית לגנו. עבור
-
-רוב הפרוייקטים עבודה מבוזרת ובמשרה חלקית 
מסוג זה תהיה קשה מאוד לתיאום;
-
-החלקים שייכתבו בנפרד לא יעבדו ביחד. אך לשם 
המטרה הייחודית של החלפת
-
-יוניקס, הבעיה זניחה. מערכת יוניקס שלמה 
מכילה מאות כלי תוכנה, שכל אחד
-
-מהם מתועד בנפרד. רוב מפרטי-הממשקים מקובעים 
על ידי תאימות ליוניקס. כף שאפילו אם
-
-כל תורם יכתוב תחליף תואם רק לכלי יוניקס 
אחד, ויגרום לו לעבוד כמו שצריך
-
-במקום המקור על מערכת יוניקס, אז הכלים הללו 
יעבדו גם אחד עם השני כשנצרף
-
-אותם. אפילו אם נאפשר ל"מרפי" ליצור כמה בעיות 
לא-צפויות, הרכבת החלקים
-
-האלה היא משימה אפשרית. (הגרעין יחייב תיאום 
הדוק יותר, ולכן עליו תעבוד
-
-קבוצה מצומצמת).</p>
-
-<p>
-
-   אם אקבל גם תרומות של כסף, יתכן שאוכל לשכור 
מספר אנשים במשרה מלאה או
-
-חלקית. המשכורת לא תהיה גבוהה במונחים של 
מתכנתים, אך אני מחפש אנשים
-
-שמבחינתם בניית רוח קהילתית חשובה כמו רווח 
כספי. אני רואה זאת כדרך לאפשר
-
-לאנשים מסורים להקדיש את מלוא מרצם לעבודה 
על גנו על ידי כך
-
-שייחסך מהם הצורך להתפרנס בדרך אחרת.</p>
-
-<h3>איך ירויחו כל המשתמשים<br>
-
-</h3>
-
-
-
-מרגע שגנו תהיה קיימת, כולם יוכלו להשיג תוכנ
ת מערכת טובה בצורה חופשית, בדיוק כמו אויר.
-
-<a name="r2" href="#f2">(2)</a>
-
-<p>
-
-   המשמעות היא הרבה יותר מכך שייחסך מכולם 
המחיר של רשיון יוניקס.
-
-המשמעות היא שיימנע הרבה בזבוז של מאמץ על 
תכנות מערכות. המאמץ הזה
-
-יכול להיות מושקע במקום זאת בקידום הטכנ
ולוגיה.<br>
-
-</p><p>
-
-   קוד-מקור מלא של המערכת יהיה זמין לכולם. 
כתוצאה מכך משתמש שיזדקק
-
-לשינויים במערכת תמיד יהיה חופשי לבצע אותם 
בעצמו, או לשכור כל מתכנת זמין או
-
-חברה שתעשה זאת בשבילו. משתמשים לא יהיו עוד נ
תונים לחסדיהם של מתכנת אחד,
-
-או חברה אחת שהם בעלי הקוד והיחידים שמורשים 
לבצע בו שינויים.<br>
-
-</p><p>
-
-   בתי ספר יוכלו לספק סביבה חינוכית יותר על 
ידי כך שיעודדו את כל
-
-התלמידים ללמוד ולשפר את קוד המערכת. במעבדת 
המחשבים של הארוארד היתה
-
-מדיניות ששום תוכנה לא יכלה להיות מותקנת על 
המערכת אם קוד המקור שלה לא
-
-הוצג בצורה ציבורית, והם אכפו זאת על ידי כך 
שהם ממש סירבו להתקין תוכנות
-
-מסויימות. מנהגם עורר בי השראה רבה.</p><p>
-
-   לבסוף, הטרחה של לבדוק מי ה"בעלים" של התוכנ
ה במערכת, ומה מותר לעשות איתה, תיעלם.<br>
-
-</p><p>
-
-   הסדרים שנועדו לגרום לאנשים לשלם בשביל 
שימוש בתוכנה, כולל החלת
-
-רשיונות על עותקים, תמיד גובים מחיר עצום 
מהחברה דרך המנגנונים המסובכים
-
-שדרושים על מנת להבין כמה (הווה אומר, עבור 
אילו רכיבי-תוכנה) אדם צריך לשלם.
-
-ורק "מדינת משטרה" יכולה לכפות על כולם לאכוף 
אותם. חשבו על תחנת חלל שבה
-
-האויר מיוצר בעלות גבוהה: גביה מכל נושם עבור 
לפי ליטר אויר יכולה להיות
-
-בסדר, אך לבישת מסיכת הגז עם מודד האויר כל 
היום וכל הלילה היא דבר בלתי
-
-נסבל גם אם כולם יכולים להרשות לעצמם לשלם את 
חשבון האויר. ומצלמות
-
-הטלויזיה בכל מקום שבודקות אם אתה מוריד את 
המסיכה הן שערוריה. עדיף לתמוך
-
-במפעל האויר עם מס-גולגולת ולהפטר 
מהמסיכות.<br>
-
-</p><p>
-
-   העתקת תוכנה שלמה או חלקים ממנה היא מעשה 
טבעי מבחינת המתכנת כמו נשימה, ויעיל באותה 
מידה. היא חייבת להיות חופשית כמו נשימה.<br>
-
-</p><h3>מספר טיעונים נגד המטרות של גנו הניתנים 
להפרכה בקלות<br>
-
-</h3><strong>"אף אחד לא ישתמש בזה אם זה חופשי, 
בגלל שזה אומר שהם לא יכולים להסתמך על שום 
סוג של תמיכה"<br>
-
-</strong>
-
-
-
-<p>
-
-<strong> "אתם חייבים לגבות כסף על התוכנה כתשלום 
על אספקת התמיכה"<br>
-
- </strong>
-
-
-
-</p><p>
-
-   אם אנשים היו מעדיפים לשלם על גנו פלוס 
שירות ואז להשיג את גנו
-
-בצורה חופשית ללא שירות, חברה לאספקת שירות 
בלבד לאנשים שהשיגו את גנו
-
-בצורה חופשית היתה חייבת להיות רווחית. <a 
name="r3" href="#f3">(3)</a><br>
-
-</p>
-
-<p>עלינו להבדיל בין תמיכה בצורה של עבודת תכנ
ות אמיתית לבין
-
-"החזקת ידיים" ותו-לא. הראשונה היא משהו שאפשר 
לסמוך על ספק התוכנה שיבצע. (בשניה) אם
-
-הבעיה שלך אינה נחלתם של מספיק אנשים, הספק 
יגיד לך ללכת לעזאזל.&nbsp;<br>
-
-</p><p>
-
-   אם על העסק שלך להישען על מקור תמיכה, הדרך 
היחידה היא להשיג את כל
-
-קוד המקור והכלים הדרושים. אז אתם יכולים 
לשכור כל מתכנת זמין כדי שיתקן את
-
-הבעיה שלכם; אינכם נתונים לחסדיו של אף אחד. 
עם יוניקס, מחירו של קוד
-
-המקור גורם לרעיון להיות מחוץ לתחום מבחינת 
רוב העסקים. עם גנו זה פשוט.
-
-עדיין ישנה אפשרות שאף אדם מתאים לא יהיה 
זמין, אך בעיה זו אינה נובעת
-
-מהסדרי ההפצה. גנו אינו פותר את כל הבעיות 
בעולם. רק את חלקן.</p>
-
-<p>
-
-   בינתיים, המשתמשים שלא יודעים כלום על 
מחשבים צריכים שיחזיקו להם
-
-את היד : שיעשו בשבילם דברים שהם יכלו לעשות 
בקלות לבד, אבל הם לא יודעים
-
-איך.</p>
-
-<p>
-
-   שירותים כאלו יכולות לספק שמוכרות שירותי 
"החזקת יד" ותיקון-בלבד.
-
-אם זה נכון שמשתמשים מעדיפים לבזבז כסף 
ולהשיג מוצר עם שירות, הם גם
-
-יסכימו לקנות שירות כשהם מקבלים את המוצר 
בצורה חופשית. חברות השירות
-
-יתחרו על איכות ומחיר; משתמשים לא יהיו 
כבולים לאף אחת מביניהן. בינתיים,
-
-אלו מאיתנו שלא צריכים את השירות אמורים 
להיות מסוגלים להשתמש בתוכנה בלעדיו.</p>
-
-<p>
-
-<strong>"אינכם יכולים להגיע לאנשים רבים ללא 
פרסום, ואתם חייבים לגבות כסף עבור התוכנות 
כדי לתמוך בזה"<br>
-
- </strong>
-
-
-
-</p><p>
-
-<strong>"אין טעם לפרסם תוכנה שאנשים יכולים 
להשיג בצורה חופשית"<br>
-
- </strong>
-
-
-
-</p><p>
-
-   ישנן צורות שונות של פומביות חופשית או 
מאוד זולה שניתן להשתמש בה
-
-כדי להודיע למספר גדול של משתמשי מחשב על 
דברים כמו גנו. אך ייתכן שבאמת
-
-אפשר להגיע ליותר משתמשי מיני-מחשבים בעזרת 
פרסום. אם זה באמת המצב, עסק
-
-שמפרסם את השירות של העתקת ושליחת גנו 
בתשלום אמור להיות מספיק רווחי כדי
-
-לשלם על הפרסום שלו, ויותר. כך רק מי שמרוויח 
מהפרסום משלם עבורו.</p>
-
-<p>
-
-   מצד שני, אם אנשים רבים משיגים את גנו 
מחבריהם, וחברות שיווק כאלה לא
-
-מצליחות, זה מראה שהפרסום לא באמת היה נחוץ 
כדי להפיץ את גנו. למה תומכי
-
-השוק החופשי לא רוצים לתת לשוק החופשי לעשות 
את הבחירה? <a name="r4" href="#f4">(4)</a><br></p><p>
-
-<strong>"החברה שלי צריכה מערכת הפעלה קניינית 
כדי להשיג יתרון תחרותי"<br>
-
- </strong>
-
-
-
-</p><p>
-
-   גנו תוציא את מערכות-ההפעלה מכלל התחרות. 
לא תוכלו להשיג
-
-בזאת יתרון , אבל גם המתחרים לא יוכלו להשיג 
יתרון עליכם. אתם והם
-
-תתחרו בתחומים אחרים, בזמן שתרויחו הדדית 
בתחום הזה. אם העסק שלכם מוכר
-
-מערכת הפעלה, לא תאהבו את גנו, אבל זאת בעיה 
שלכם. אם העסק שלכם עוסק
-
-במשהו אחר, גנו תוכל לחסוך מכם את הכניסה 
לעסק היקר של מכירת מערכות הפעלה.</p><p>
-
-   הייתי רוצה לראות את הפיתוח של גנו נתמך על 
ידי תשורות מיצרנים ומשתמשים רבים, דבר 
שיפחית את העלות לכל אחד מהם. <a name="r5" 
href="#f5">(5)</a><br></p>
-
-
-
-<p>
-
-<strong>"לא מגיעה למתכנתים תמורה על היצירתיות 
שלהם ?"<br>
-
- </strong>
-
-
-
-</p><p>
-
-   אם על משהו מגיעה תמורה, הרי שבעבור תרומה 
חברתית. יצירתיות יכולה
-
-להיות סוג של תרומה חברתית, אבל רק אם החברה 
חופשית להשתמש בתוצאות. אם למתכנתים
-
-מגיעה תמורה עבור יצירת תוכנה חדשנית, הרי 
מגיע להם באותה מידה להיענש אם הם
-
-מגבילים את השימוש בתוכנה הזו.</p>
-
-
-
-<p>
-
-<strong>"לא מגיעה למתכנתים האפשרות לבקש תמורה 
על היצירתיות שלהם ?"<br>
-
- </strong>
-
-
-
-</p><p>
-
-   אין שום דבר רע בלבקש תשלום על עבודה, או בנ
סיון להגדיל את
-
-ההכנסה, כל עוד לא משתמשים באמצעים הרסניים. 
אך האמצעים המקובלים כיום
-
-בתחום התוכנה מבוססים על הרס.<br>
-
-</p><p>
-
-   הוצאת כסף ממשתמשים של תוכנה על ידי הגבלת 
יכולת השימוש שלהם בה היא
-
-הרסנית כיוון שההגבלות מצמצמות את הדרכים 
בהן ניתן להשתמש
-
-בתוכנה. דבר זה מפחית את התועלת וההנאה שהאנ
ושות מסוגלת להפיק מהשימוש בתוכנה.
-
-כאשר ישנה בחירה מכוונת להגביל, התוצאות 
הכואבות הן הרס מכוון.<br>
-
-</p><p> הסיבה שאזרח טוב לא משתמש באמצעים הרסנ
יים כאלה כדי להתעשר, היא
-
-שאם כולם היו עושים כך כולנו היינו הופכים 
לעניים יותר בגלל ההרסניות
-
-ההדדית. זהו כלל המוסר&nbsp; של קנטיאני; או כלל 
הזהב. מאחר שאני לא אוהב
-
-את ההשלכות שהיו נגרמות אילו כל אחד היה אוגר 
ידע (רק בשביל עצמו), אני
-
-נדרש לחשוב שזו טעות לעשות זאת.
-
-ובפרט, הרצון לקבל תמורה על יצירתיות לא 
מצדיק לשלול מהעולם כולו חלק
-
-מהיצירתיות הזו, או את כולה.</p>
-
-
+<h3 id="whats-gnu">מה זה גנו ? גנו אינו יוניקס !</h3>
 
 <p>
-
-<strong>"האם מתכנתים לא יגיעו לסף רעב ?"<br>
-
- </strong>
-
-
-
-</p><p>
-
-   יכולתי לענות בכך שלא מכריחים אף אחד להיות 
מתכנת. רובנו לא יכולים
-
-להרויח כסף מעמידה ברחוב ועשיית פרצופים. 
אבל אנחנו לא נידונים כתוצאה מכך
-
-לבלות את חיינו ברחוב, כעושי פרצופים, רעבים 
ללחם. אנחנו עושים משהו אחר.</p>
+   גנו, שבא מ”גנו אינו יוניקס“ (Gnu's Not Unix), 
הוא שמה של מערכת תוכנה
+תואמת-יוניקס שאני כותב כך שאוכל לתת אותה 
בחופשיות לכל מי שיכול להשתמש בה. <a
+href="#f1">(1)</a> מספר מתנדבים אחרים עוזרים לי. יש 
צורך מוחשי בתרומות של
+זמן, כסף, תוכנות וציוד.</p>
 
 <p>
-
-   אך זו תשובה לא נכונה כי היא מקבלת את ההנחה 
המרומזת של השואל:
-
-שללא בעלות על תוכנה, מתכנתים לא יכולים לקבל 
גרוש. בהנחה שזה הכל או כלום.</p>
-
-
+   עד כה יש לנו עורך טקסט Emacs עם מפענח Lisp 
לכתיבת פקודות לעורך, מנפה-שגיאות
+ברמת קוד-המקור, מחולל-מפענחים תואם<span dir="rtl"> 
yacc </span>, מקשר
+(linker) וגם בסביבות 35 כלי-שירות. יש מעטפת (מפענ
חת פקודות) כמעט גמורה. מהדר
+שפת C בר-הסבה (portable) ובעל יכולת לבצע 
אופטימיזציה המסוגל להדר את עצמו
+וייתכן שישוחרר עוד השנה. גרעין ראשוני קיים, 
אך עדיין דרושות תכונות רבות
+נוספות כדי לדמות יוניקס. כשהמהדר והגרעין 
יהיו גמורים, יהיה ניתן להפיץ מערכת
+גנו שמתאימה לפיתוח תוכנה. נשתמש ב-TeX כמעצב 
הטקסט העיקרי שלנו, אך בינתיים
+אנו עובדים על nroff. נשתמש גם במערכת X-Window 
החופשית וברת-ההסבה. לאחר מכן
+נוסיף מפענח Lisp פשוט ובר-הסבה, משחק 
”אימפריה“, גליון אלקטרוני, ומאות דברים
+אחרים, בנוסף לתיעוד מקוון. אנו מקווים לספק, 
לבסוף, כל דבר שימושי שבא בדרך
+כלל עם מערכת יוניקס, ויותר מזה.</p>
 
 <p>
-
-   הסיבה האמיתית שמתכנתים לא יגיעו לסף רעב 
היא שהם עדיין יוכלו לקבל תשלום בעבור תכנות; 
רק לא באותה מידה שהם מקבלים עכשיו.</p>
-
-
-
-<p>יצירת הגבלות על ההעתקה אינה הבסיס היחיד 
לעסקים בתחום התוכנה. היא הבסיס הנפוץ
-
-ביותר בגלל שהיא מכניסה הכי הרבה כסף. אם היא 
היתה אסורה, או שהלקוח היה
-
-דוחה אותה, חברות תוכנה היו עוברות 
למודלים-עסקיים אחרים אשר פחות נפוצים כיום.
-
-תמיד ישנן מספר דרכים לארגן כל סוג של עסק.</p>
-
-
+   גנו תוכל להריץ תכניות יוניקס, אך לא תהיה 
זהה ליוניקס. נוסיף כל שיפור שיתרום
+לנוחות, בהתבסס על נסיוננו עם מערכות הפעלה 
אחרות. בפרט אנו מתכננים שמות קבצים
+ארוכים יותר, מספרי גרסאות לקבצים, מערכת 
קבצים חסינת-התרסקויות, ואולי גם
+השלמת שמות קבצים, תמיכת בתצוגה שאינה 
תלויית-מסוף, ואולי לבסוף מערכת חלונאית
+מבוססת Lisp דרכה יוכלו מספר תכניות Lisp ותכנ
יות יוניקס רגילות לחלוק את
+המסך. Lisp ו-C יהיו זמינות כשפות תכנות במערכת.  
ננסה לתמוך ב-UUCP, MIT
+Chaosnet ופרוטוקולי אינטרנט אחרים לתקשורת.</p>
 
 <p>
-
-   כנראה שתכנות לא יהיה רווחי בהסתמכות על 
הבסיס החדש כפי שהוא
-
-עכשיו. אך זה לא טיעון נגד השינוי. זה לא נחשב 
חוסר צדק שאנשי-מכירות
-
-מרוויחים את המשכורות שהם מרוויחים עכשיו. 
אם מתכנתים ירוויחו אותו דבר, גם זה לא יהיה 
חוסר צדק. (מעשית הם עדיין ירוויחו יותר.)<br>
-
-</p><p>
-
-<strong>"לא מגיע לאנשים לשלוט על הדרך בה נעשה 
שימוש ביצירתיות שלהם ?"<br>
-
- </strong>
-
-
-
-</p><p>"שליטה על הרעיונות" של אנשים מכתיבה 
שליטה על חייהם; והיא בדרך כלל משמשת על-מנת 
להפוך את חייהם לקשים יותר.<br>
-
-</p>
+   גנו מתוכננת לרוץ בתחילה על מחשבים ברמת 
ה68000/16000- עם זיכרון וירטואלי,
+משום שהכי קל להריץ אותה עליהן. את המאמץ הנ
וסף כדי לגרום לה לרוץ על
+מיני-מחשבים&nbsp; נשאיר לכל מי שרוצה להשתמש 
בה עליהם.</p>
 
 <p>
+   כדי להמנע מבלבול נוראי, אנא בטאו את 
ה<em>g</em> במילה ”גנו“ כשמדובר בשמו של
+פרוייקט זה.</p>
 
-   אנשים שלמדו את הנושא של קניין רוחני מקרוב 
(כמו עורכי דין)
-
-טוענים שאין זכות יסודית לקניין רוחני. 
הסוגים של זכויות קניין רוחני
-
-לכאורה שהממשל מכיר בהן נוצרו על ידי פעולות 
נקודתיות של חקיקה למטרות
-
-מסויימות.</p>
-
-
+<h3 id="why-write">מדוע אני חייב לכתוב את גנו</h3>
 
 <p>
-
-   למשל, מערכת הפטנטים נוצרה בשביל לעודד 
ממציאים לחלוק את פרטי
-
-ההמצאה שלהם. מטרתו היתה לעזור לחברה יותר 
מאשר לעזור לממציא. באותו זמן,
-
-אורך חיים של 17 שנים לפטנט היה קצר בהשוואה 
להתקדמות הטכנולוגית. מאחר
-
-ופטנטים הם עניין של יצרנים בלבד, שעבורם 
המחיר והמאמץ של רשיון קטנים
-
-בהשוואה להקמת פס ייצור, הפטנטים לרוב לא 
גורמים נזק. הם אינם מפריעים לרוב האנשים 
שמשתמשים במוצרים שיש עליהם פטנט.</p>
-
-
+   מבחינתי, כלל הזהב אומר שאם אני אוהב תוכנה 
אני חייב לחלוק אותה עם אחרים
+שאוהבים אותה. מוכרי תוכנה מעוניינים להפריד 
את המשתמשים ולמשול בהם על-ידי כך
+שהם מכריחים כל משתמש להסכים לא לחלוק את 
התוכנה עם אחרים. אני מסרב לשבור כך
+את האחדות עם משתמשים אחרים. איני יכול לחתום 
במצפון נקי על הסכם שמירת-סודיות
+או רשיון לתוכנה. במשך שנים פעלתי במעבדה 
לאינטיליגנציה-מלאכותית במטרה להתנגד
+לנטיות כאלו ואי-נחמדויות אחרות, אך לבסוף זה 
הרחיק לכת יותר מדי : סירבתי
+להשאר במוסד שבו נעשו מעשים כאלה בשבילי ובנ
יגוד לרצוני.</p>
 
 <p>
+   אז כדי שאוכל להמשיך להשתמש במחשבים מבלי 
לחוש בושה, החלטתי להקים גוף חזק של
+תוכנה חופשית כך שאוכל להסתדר בלי תוכנות 
שאינן-חופשיות.  התפטרתי ממעבדת
+האינטיליגנציה המלאכותית כדי למנוע מ-MIT כל 
תירוץ במסגרת-החוק שעשוי למנוע
+ממני להפיץ את גנו.</p>
 
-   הרעיון של זכויות יוצרים לא היה קיים בעת 
העתיקה, כשסופרים העתיקו
-
-לעיתים קרובות מסופרים אחרים בעבודות שעסקו 
בנושאים מציאותיים. ההתנהגות
-
-הזו נתגלתה כמועילה, מאחר שהיא הדרך היחידה 
שעבודתם של סופרים רבים שרדה
-
-אפילו בחלקה. שיטת זכויות היוצרים נוצרה 
במפורש למען עידוד הכתיבה. בתחום
-
-בו היא נוצרה -- ספרים, שיכלו להיות מועתקים 
בצורה תעשייתית רק בדפוס --
-
-היא לא הזיקה, ולא הפריעה לרוב האנשים שקראו 
את הספרים.<br>
-
-</p><p>
-
-   כל זכויות על קניין רוחני הן רק רשיונות שנ
יתנו על ידי החברה
-
-מכיוון שהאמינה, אם בצדק או בעוולה, שבכך 
תרוויח.
-
-אך בכל מקרה מסויים אנו חייבים לשאול : האם 
באמת רצוי להעניק רשיונות כאלו ?
-
-מה אנחנו מתירים להם לחולל בידי מקבליהם ?</p>
-
-
+<h3 id="compatible">מדוע על גנו להיות תואמת יונ
יקס</h3>
 
 <p>
+   יוניקס איננה המערכת האידיאלית מבחינתי, 
אך היא איננה כל כך רעה. נראה שהתכונות
+הבסיסיות של יוניקס הן תכונות טובות, ואני 
חושב שאני יכול להשלים את מה שחסר
+ביוניקס מבלי להרוס אותן. ומערכת תואמת יונ
יקס תהיה נוחה לאימוץ גם מבחינת רבים
+אחרים.</p>
 
-   המקרה של תוכנות כיום שונה מאוד מזה של 
ספרים לפני מאה שנים.
-
-העובדה שהדרך הקלה ביותר להעתיק תוכנה היא 
משכן אחד לשני, העובדה שלתוכנה
-
-יש גם קוד מקור וגם קוד אובייקט והם שונים ונ
פרדים, והעובדה שבתוכנה משתמשים ולא
-
-קוראים ונהנים ממנה יוצרות ביחד מצב שבו אדם 
שכופה זכויות יוצרים פוגע
-
-בחברה בכללותה גם חומרנית וגם רוחנית; על אדם 
לא לנהוג כך בין
-
-אם החוק מתיר או אוסר זאת.<br>
-
-</p><p>
-
-<strong>"תחרות גורמת לדברים להשתפר"</strong></p>
-
-
-
-<p><strong> </strong>
-
-
-
-</p><p>
-
-   המבנה של תחרות הוא היתחרות: על ידי תיגמול 
המנצח, אנו מעודדים את
-
-כולם לרוץ מהר יותר. כשקאפיטליזם באמת עובד 
ככה, הוא עובד טוב; אבל תומכיו
-
-טועים אם הם חושבים שהוא תמיד יעבוד כך. אם 
הרצים ישכחו למה ניתן הפרס,
-
-ויתרכזו בנצחון בלבד, בכל מחיר, הם עלולים 
למצוא שיטות אחרות -- כמו תקיפת
-
-רצים אחרים. אם הרצים נקלעים לתיגרה, כולם 
יסיימו באיחור.</p>
-
-
-
-<p>תוכנה-סגורה ותוכנה-קניינית הן המקבילות 
מבחינה מוסרית לרצים בתיגרה. למרבה
-
-הצער, לא נראה שהשופט היחיד שיש לנו מתנגד 
לתגרות; הוא פשוט קובע
-
-נהלים ("כל עשרה מטרים, מותר לירות יריה אחת"). 
מה שהוא צריך לעשות זה
-
-להפריד ביניהם, ולהעניש את הרצים על כל נסיון 
תקיפה.</p>
-
-
+<h3 id="available">כיצד תהיה גנו זמינה</h3>
 
 <p>
+   גנו איננה רכוש ציבורי. כל אחד יוכל לשנות 
ולהפיץ את גנו בהפצת-המשך, אך אף
+מפיץ לא יורשה לגביל את המשך ההפצה שלה. הווה 
אומר, שינויים <a
+href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">קנייניים</a> 
לא יהיו
+מותרים. אני מעוניין להבטיח שכל הגרסאות של 
גנו ישארו חופשיות.</p>
 
-<strong>"אנשים לא יפסיקו לתכנת ללא תמריץ כספי 
?"</strong></p>
-
-
-
-<p><strong> </strong>
-
-
-
-</p><p>
-
-   למעשה, אנשים רבים מתכנתים ללא כל תמריץ 
כספי. תכנות מרתק במידה
-
-שלא ניתן לעמוד בפניה מבחינת אנשים מסוימים, 
שהם בדרך כלל האנשים שיותר
-
-טובים בזה. אין מחסור במוזיקאים מקצועיים 
שממשיכים לעסוק בזה למרות שאין
-
-להם סיכוי להרויח כך את מחייתם.&nbsp;<br>
-
-</p><p>
-
-   אבל למען האמת השאלה הזאת, למרות שהיא נ
פוצה, אינה מתאימה למצב.
-
-התשלום למתכנתים לא ייעלם, רק יופחת. כך 
שהשאלה הנכונה היא האם מישהו
-
-יתכנת עם תמריץ כספי מופחת? על פי נסיוני 
התשובה היא כן.<br>
-
-</p><p>
-
-   במשך יותר מעשר שנים, רבים מהמתכנתים 
הטובים ביותר בעולם עבדו
-
-במעבדה לאינטיליגנציה מלאכותית תמורת הרבה 
פחות כסף ממה שהם יכלו להרוויח
-
-במקום אחר. הם קיבלו הרבה סוגים של תמורה 
לא-כספית: תהילה והערכה למשל.
-
-ויצירתיות היא גם כיף, תמורה בפני עצמה.<br>
-
-</p><p>
-
-   ואז רובם עזבו כשניתנה להם ההזדמנות לעשות 
את אותה עבודה מעניינת תמורת הרבה כסף.<br>
-
-</p><p>&nbsp;כך שהעובדות מראות שאנשים יתכנתו לשם 
מטרה שאיננה עושר כספי;
-
-אך אם תינתן להם ההזדמנות גם להרוויח הרבה 
כסף, הם יתרגלו לצפות לזה,
-
-ולדרוש את זה. ארגונים שמשלמים מעט נכשלים 
בתחרות מול אלו שמשלמים
-
-הרבה, אך הם לא בהכרח לא יצליחו אם אלו 
שמשלמים הרבה יורחקו.<br>
-
-</p><p> 
-
-<strong>"אנחנו צריכים נואשות את המתכנתים. אם הם 
דורשים שנפסיק לעזור לשכנים שלנו, אנחנו 
חייבים לציית"<br>
-
- </strong>
-
-
-
-</p><p>
-
-   אתם אף פעם לא נואשים עד כדי כך שתהיו 
חייבים לציית לסוג כזה של דרישה. זכרו : מיליונ
ים להגנה, אבל אף לא אגורה כמנחה !<br>
-
-(הערת המתרגם: מדובר בסיסמה שהיתה נפוצה 
בארה"ב בתחילת המאה ה19- וכוונה נגד שודדי ים)<br>
-
-</p>
-
-
+<h3 id="why-help">מתכנתים רבים אחרים רוצים לעזור</h3>
 
 <p>
-
-<strong>"מתכנתים צריכים להתפרנס איכשהו"<br>
-
- </strong>
-
-
-
-</p><p>
-
-   לטווח קצר, זה נכון. אולם ישנן דרכים רבות 
בהן יכולים מתכנתים
-
-להתפרנס מבלי למכור את הזכויות לשימוש בתוכנ
ה. הדרך הנוכחית מקובלת כיום
-
-כי היא מכניסה הכי הרבה כסף למתכנתים ולאנ
שי-עסקים. קל למצוא דרכים אחרות
-
-אם רוצים למצוא אותן. הנה מספר דוגמאות.<br>
-
-</p><p>
-
-   יצרן שמציג מחשב חדש ישלם עבור הסבה של 
מערכות הפעלה לחומרה החדשה.<br>
-
-</p><p>
-
-   גם המכירה של שירותי הדרכה, "החזקת ידיים" 
ואחזקה יוכלו ליצור מקומות תעסוקה למתכנ
תים.<br>
-
-</p><p>
-
-   אנשים עם רעיונות חדשים יוכלו להפיץ תוכנה 
חופשית, ולבקש תרומות
-
-ממשתמשים מרוצים, או למכור שירותי "החזקת 
ידיים". פגשתי אנשים שכבר עובדים בדרך
-
-זו בהצלחה.<br>
-
-</p><p>
-
-   משתמשים בעלי צרכים דומים יכולים ליצור 
קבוצות משתמשים, ולשלם דמי
-
-חבר. הקבוצה תחתום על חוזה עם חברות תוכנה 
לכתיבת תוכנות שחברי הקבוצה מעוניינים בהן.<br>
-
-</p><p>
-
-   כל מיני סוגי פיתוח יכולים להיות ממומנים 
באמצעות "מס תוכנה" :<br>
-
-</p><p>
-
-     נניח שכל מי שקונה מחשב חייב לשלם x אחוזים 
מהמחיר כ"מס תוכנה".
-
-הממשל מעביר את התשלום לסוכנות כמו ה-NSF (הקרן 
הלאומית למדע) שתוציא את זה על
-
-פיתוח תוכנה.<br>
-
-</p><p>
-
-     אבל אם רוכש המחשב תורם בעצמו לפיתוח תוכנ
ה, מגיעה לו
-
-הקלה במס ! הוא יכול לתרום לפרוייקט לבחירתו 
-- לרוב הוא יבחר פרוייקט שהוא
-
-מקווה להשתמש בתוצאותיו כשיסתיים. הוא יכול 
לקבל ניכוי לכל גובה של תרומה,
-
-עד סכום המס הכולל שהיה עליו לשלם.<br>
-
-</p><p>
-
-     גובה המס הכולל יכול להקבע על ידי הצבעה 
של הנישומים (משלמי המס), ולהשקל כנגד הכמות 
שעליה ישלמו מס.<br>
-
-</p><p>
-
-     התוצאות :<br>
-
-</p><ul>
-
-<li>קהילת משתמשי-המחשב תומכת בפיתוח תוכנה.
-
-</li><li>הקהילה מחליטה מה מידת התמיכה שהיא 
צריכה
-
-</li><li>משתמשים שאכפת להם איזה פרוייקט מממן 
החלק שלהם יכולים לבחור אותו בעצמם.
-
-
-
-</li>
-
-</ul>
+   מצאתי מתכנתים רבים אחרים שמתלהבים מגנו 
ורוצים לעזור.</p>
 
 <p>
+   מתכנתים רבים אינם מרוצים מהמסחור של 
מערכות תוכנה. זה אולי מאפשר להם להרויח
+יותר כסף, אך זה דורש מהם להיות בעימות עם 
מתכנתים אחרים במקום להיות
+עמיתים. הפעולה הידידותית הבסיסית בין 
משתמשים היא שיתוף תוכנה ; הסדרי-השיווק
+שנהוג להשתמש בהם כיום, אוסרים עקרונית על 
מתכנתים להתייחס לאחרים כחברים. מי
+שרוכש תוכנה חייב לבחור בין חברות 
וציות-לחוק.  בצורה טבעית, רבים מחליטים
+שחברות חשובה יותר. אך אלו שמאמינים בחוק 
לרוב לא מרגישים בנוח עם כל אחת
+מהאפשרויות. הם הופכים לציניים וחושבים שתכנ
ות הוא לא יותר מדרך להרויח כסף.</p>
 
-   לטווח הארוך, הפיכת תוכנות לחופשיות היא 
צעד לקראת עולם ללא עוני,
-
-בו אף אחד לא יצטרך לעבוד קשה רק כדי להתפרנס. 
אנשים יהיו חופשיים
-
-להקדיש את עצמם לפעילויות שהן כיפיות, כמו 
תכנות, אחרי שבילו את עשר השעות
-
-ההכרחיות בשבוע במשימות נדרשות כמו חקיקה, 
ייעוץ משפחתי, תיקון רובוטים
-
-וצפייה באסטרואידים. לא יהיה צורך ביכולת 
להתפרנס מתכנות.<br>
-
-</p><p>
-
-   כבר הקטנו מאוד את כמות העבודה שהחברה 
בכללותה חייבת לעשות בשביל
+<p>
+   על ידי עבודה על ועם גנו, במקום להשתמש 
בתוכנה קניינית, אנו יכולים להיות
+נחמדים לכולם ולציית לחוק. בנוסף גנו משמש 
כדוגמה להשראה וסימן ממריץ לאחרים
+להצטרף אלינו בשיתוף. זה יכול לתת לנו הרגשה 
של הרמוניה שאינה אפשרית אם אנחנו
+משתמשים בתוכנה שאינה חופשית. בשביל בערך 
חצי מהמתכנתים שאני מדבר איתם, זהו
+מקור שמחה חשוב שכסף לא יכול להחליף.</p>
 
-היצרנות הממשית שלה, אך רק מעט מכך תרגם את 
עצמו לזמן חופשי בשביל עובדים
+<h3 id="contribute">איך אפשר לתרום</h3>
 
-בגלל שנדרשת הרבה פעילות לא יצרנית על מנת 
ללוות פעילות יצרנית. הגורמים
+<p>
+   אני מבקש מיצרני מחשבים תרומות של מחשבים 
וכסף. אני מבקש מיחידים תרומות של
+תוכנה ועבודה.</p>
 
-העיקריים לכך הם בירוקרטיה ומאבקים שווי 
מידה נגד תחרות. תוכנה חופשית
+<p>
+   תוצאה אחת לה אתה יכול לצפות אם אתה תורם 
מכונות היא שגנו תרוץ עליהן בשלב
+מוקדם. המכונות צריכות להיות מערכות שלמות, 
ומוכנות להפעלה, מאושרות לשימוש
+באיזור מגורים ושאינן דורשות צינון או אספקת 
כוח מתוחכמים במיוחד.</p>
 
-תקטין מאוד את האיזורים הבעייתיים הללו 
בתחום של ייצור תוכנה. אנו חייבים
+<p>
+   נתקלתי במתכנתים רבים הלהוטים לתרום עבודה 
במשרה חלקית לגנו. עבור רוב
+הפרוייקטים עבודה מבוזרת ובמשרה חלקית מסוג 
זה תהיה קשה מאוד לתיאום ; החלקים
+שייכתבו בנפרד לא יעבדו ביחד. אך לשם המטרה 
הייחודית של החלפת יוניקס, הבעיה
+זניחה. מערכת יוניקס שלמה מכילה מאות כלי 
תוכנה, שכל אחד מהם מתועד בנפרד. רוב
+מפרטי-הממשקים מקובעים על ידי תאימות ליונ
יקס. כף שאפילו אם כל תורם יכתוב
+תחליף תואם רק לכלי יוניקס אחד, ויגרום לו 
לעבוד כמו שצריך במקום המקור על
+מערכת יוניקס, אז הכלים הללו יעבדו גם אחד עם 
השני כשנצרף אותם. אפילו אם נאפשר
+ל”מרפי“ ליצור כמה בעיות לא-צפויות, הרכבת 
החלקים האלה היא משימה
+אפשרית. (הגרעין יחייב תיאום הדוק יותר, ולכן 
עליו תעבוד קבוצה מצומצמת).</p>
 
-לעשות את זה, כדי שהרווח הטכני ביצרנות 
יתורגם לכמות מופחתת של עבודה
+<p>
+   אם אקבל גם תרומות של כסף, יתכן שאוכל לשכור 
מספר אנשים במשרה מלאה או
+חלקית. המשכורת לא תהיה גבוהה במונחים של 
מתכנתים, אך אני מחפש אנשים שמבחינתם
+בניית רוח קהילתית חשובה כמו רווח כספי. אני 
רואה זאת כדרך לאפשר לאנשים מסורים
+להקדיש את מלוא מרצם לעבודה על גנו על ידי כך 
שייחסך מהם הצורך להתפרנס בדרך
+אחרת.</p>
 
-בשבילנו.<br>
+<h3 id="benefit">איך ירויחו כל המשתמשים</h3>
 
-</p>
+<p>
+   מרגע שגנו תהיה קיימת, כולם יוכלו להשיג 
תוכנת מערכת טובה בצורה חופשית, בדיוק
+כמו אויר. <a href="#f2">(2)</a></p>
 
-<hr>
+<p>
+   המשמעות היא הרבה יותר מכך שייחסך מכולם 
המחיר של רשיון יוניקס.  המשמעות היא
+שיימנע הרבה בזבוז של מאמץ על תכנות מערכות. 
המאמץ הזה יכול להיות מושקע במקום
+זאת בקידום הטכנולוגיה.</p>
 
-<h4>הערות שוליים<br>
+<p>
+   קוד-מקור מלא של המערכת יהיה זמין לכולם. 
כתוצאה מכך משתמש שיזדקק לשינויים
+במערכת תמיד יהיה חופשי לבצע אותם בעצמו, או 
לשכור כל מתכנת זמין או חברה שתעשה
+זאת בשבילו. משתמשים לא יהיו עוד נתונים 
לחסדיהם של מתכנת אחד, או חברה אחת שהם
+בעלי הקוד והיחידים שמורשים לבצע בו שינ
ויים.</p>
 
-</h4>
+<p>
+   בתי ספר יוכלו לספק סביבה חינוכית יותר על 
ידי כך שיעודדו את כל התלמידים ללמוד
+ולשפר את קוד המערכת. במעבדת המחשבים של 
הארוארד היתה מדיניות ששום תוכנה לא
+יכלה להיות מותקנת על המערכת אם קוד המקור 
שלה לא הוצג בצורה ציבורית, והם אכפו
+זאת על ידי כך שהם ממש סירבו להתקין תוכנות 
מסויימות. מנהגם עורר בי השראה רבה.</p>
 
+<p>
+   לבסוף, הטרחה של לבדוק מי ה”בעלים“ של 
התוכנה במערכת, ומה מותר לעשות איתה,
+תיעלם.</p>
 
+<p>
+   הסדרים שנועדו לגרום לאנשים לשלם בשביל 
שימוש בתוכנה, כולל החלת רשיונות על
+עותקים, תמיד גובים מחיר עצום מהחברה דרך המנ
גנונים המסובכים שדרושים על מנת
+להבין כמה (הווה אומר, עבור אילו רכיבי-תוכנה) 
אדם צריך לשלם.  ורק ”מדינת
+משטרה“ יכולה לכפות על כולם לאכוף אותם. 
חשבו על תחנת חלל שבה האויר מיוצר
+בעלות גבוהה : גביה מכל נושם עבור לפי ליטר 
אויר יכולה להיות בסדר, אך לבישת
+מסיכת הגז עם מודד האויר כל היום וכל הלילה 
היא דבר בלתי נסבל גם אם כולם
+יכולים להרשות לעצמם לשלם את חשבון האויר. 
ומצלמות הטלויזיה בכל מקום שבודקות
+אם אתה מוריד את המסיכה הן שערוריה. עדיף 
לתמוך במפעל האויר עם מס-גולגולת
+ולהפטר מהמסיכות.</p>
 
-<h4>Footnotes</h4>
+<p>
+   העתקת תוכנה שלמה או חלקים ממנה היא מעשה 
טבעי מבחינת המתכנת כמו נשימה, ויעיל
+באותה מידה. היא חייבת להיות חופשית כמו נ
שימה.</p>
 
+<h3 id="rebutted-objections">מספר טיעונים נגד המטרות של 
גנו הניתנים להפרכה בקלות</h3>
 
+<p id="support">
+<strong> ”אף אחד לא ישתמש בזה אם זה חופשי, בגלל 
שזה אומר שהם לא יכולים
+להסתמך על שום סוג של תמיכה“</strong></p>
 
-<a name="f1" href="#r1"><span dir="ltr">(1)</span></a>
+<p>
+<strong> ”אתם חייבים לגבות כסף על התוכנה 
כתשלום על אספקת התמיכה“</strong></p>
 
-בחירת המלים כאן היתה פזיזה. הכוונה היתה שאף 
אחד לא יצטרך לשלם עבור
+<p>
+   אם אנשים היו מעדיפים לשלם על גנו פלוס 
שירות ואז להשיג את גנו בצורה חופשית
+ללא שירות, חברה לאספקת שירות בלבד לאנשים 
שהשיגו את גנו בצורה חופשית היתה
+חייבת להיות רווחית. <a href="#f3">(3)</a></p>
 
-*רשות* להשתמש במערכת גנו. אך המלים לא 
מבהירות זאת, ואנשים מפרשים אותן
+<p>
+   עלינו להבדיל בין תמיכה בצורה של עבודת תכנ
ות אמיתית לבין ”החזקת ידיים“
+ותו-לא. הראשונה היא משהו שאפשר לסמוך על ספק 
התוכנה שיבצע. (בשניה) אם הבעיה
+שלך אינה נחלתם של מספיק אנשים, הספק יגיד לך 
ללכת לעזאזל.</p>
 
-כאומרות שעותקים של גנו צריכים תמיד להיות 
מופצים במחיר זעום או בחינם. זו
+<p>
+   אם על העסק שלך להישען על מקור תמיכה, הדרך 
היחידה היא להשיג את כל קוד המקור
+והכלים הדרושים. אז אתם יכולים לשכור כל מתכנ
ת זמין כדי שיתקן את הבעיה שלכם ;
+אינכם נתונים לחסדיו של אף אחד. עם יוניקס, 
מחירו של קוד המקור גורם לרעיון
+להיות מחוץ לתחום מבחינת רוב העסקים. עם גנו 
זה פשוט.  עדיין ישנה אפשרות שאף
+אדם מתאים לא יהיה זמין, אך בעיה זו אינה נ
ובעת מהסדרי ההפצה. גנו אינו פותר את
+כל הבעיות בעולם. רק את חלקן.</p>
 
-מעולם לא היתה הכוונה; מאוחר יותר, גילוי 
הדעת מזכיר את האפשרות של חברות
+<p>
+   בינתיים, המשתמשים שלא יודעים כלום על 
מחשבים צריכים שיחזיקו להם את היד :
+שיעשו בשבילם דברים שהם יכלו לעשות בקלות 
לבד, אבל הם לא יודעים איך.</p>
 
-שמספקות את השירות של הפצה בשביל רווח. 
כתוצאה מכך למדתי היטב את ההבדל
+<p>
+   שירותים כאלו יכולות לספק שמוכרות שירותי 
”החזקת יד“ ותיקון-בלבד.  אם זה נכון
+שמשתמשים מעדיפים לבזבז כסף ולהשיג מוצר עם 
שירות, הם גם יסכימו לקנות שירות
+כשהם מקבלים את המוצר בצורה חופשית. חברות 
השירות יתחרו על איכות ומחיר ;
+משתמשים לא יהיו כבולים לאף אחת מביניהן. בינ
תיים, אלו מאיתנו שלא צריכים את
+השירות אמורים להיות מסוגלים להשתמש בתוכנה 
בלעדיו.</p>
 
-בין "חופשי" במובן של חופש ו"חופשי" במובן של 
מחיר. תוכנה חופשית היא
+<p id="advertising">
+<strong> ”אינכם יכולים להגיע לאנשים רבים ללא 
פרסום, ואתם חייבים לגבות כסף
+עבור התוכנות כדי לתמוך בזה“</strong></p>
 
-תוכנה שלמשתמשים יש את החופש להפיץ ולשנות. 
יש משתמשים שישיגו עותקים שלה
+<p>
+<strong> ”אין טעם לפרסם תוכנה שאנשים יכולים 
להשיג בצורה חופשית“</strong></p>
 
-בחינם, בזמן שאחרים ישלמו כדי להשיג עותקים -- 
ואם המימון עוזר לתמוך
+<p>
+   ישנן צורות שונות של פומביות חופשית או 
מאוד זולה שניתן להשתמש בה כדי להודיע
+למספר גדול של משתמשי מחשב על דברים כמו גנו. 
אך ייתכן שבאמת אפשר להגיע ליותר
+משתמשי מיני-מחשבים בעזרת פרסום. אם זה באמת 
המצב, עסק שמפרסם את השירות של
+העתקת ושליחת גנו בתשלום אמור להיות מספיק 
רווחי כדי לשלם על הפרסום שלו,
+ויותר. כך רק מי שמרוויח מהפרסום משלם 
עבורו.</p>
 
-בשיפור התוכנה, אז כל המרבה הרי זה משובח. 
הדבר החשוב הוא שלכל מי שיש
+<p>
+   מצד שני, אם אנשים רבים משיגים את גנו 
מחבריהם, וחברות שיווק כאלה לא מצליחות,
+זה מראה שהפרסום לא באמת היה נחוץ כדי להפיץ 
את גנו. למה תומכי השוק החופשי לא
+רוצים לתת לשוק החופשי לעשות את הבחירה ? <a 
href="#f4">(4)</a></p>
 
-עותק יש את החופש לשתף פעולה עם אחרים 
שמשתמשים בו.<br>
+<p id="competitive">
+<strong> ”החברה שלי צריכה מערכת הפעלה קניינית 
כדי להשיג יתרון
+תחרותי“</strong></p>
 
 <p>
+   גנו תוציא את מערכות-ההפעלה מכלל התחרות. 
לא תוכלו להשיג בזאת יתרון , אבל גם
+המתחרים לא יוכלו להשיג יתרון עליכם. אתם והם 
תתחרו בתחומים אחרים, בזמן
+שתרויחו הדדית בתחום הזה. אם העסק שלכם מוכר 
מערכת הפעלה, לא תאהבו את גנו, אבל
+זאת בעיה שלכם. אם העסק שלכם עוסק במשהו אחר, 
גנו תוכל לחסוך מכם את הכניסה
+לעסק היקר של מכירת מערכות הפעלה.</p>
 
-  <a name="f2" href="#r2">(2)</a> זה מקום נוסף
+<p>
+   הייתי רוצה לראות את הפיתוח של גנו נתמך על 
ידי תשורות מיצרנים ומשתמשים רבים,
+דבר שיפחית את העלות לכל אחד מהם. <a 
href="#f5">(5)</a></p>
 
-שבו לא הבדלתי כמו שצריך בין שתי משמעויות 
שונות של "חופשי". ההצהרה כפי
+<p id="deserve">
+<strong> ”לא מגיעה למתכנתים תמורה על 
היצירתיות שלהם ?“</strong></p>
 
-שהיא אינה שקרית--ניתן להשיג עותקים של גנו 
בחינם, מחברים או ברשת. אך
+<p>
+   אם על משהו מגיעה תמורה, הרי שבעבור תרומה 
חברתית. יצירתיות יכולה להיות סוג של
+תרומה חברתית, אבל רק אם החברה חופשית להשתמש 
בתוצאות. אם למתכנתים מגיעה תמורה
+עבור יצירת תוכנה חדשנית, הרי מגיע להם באותה 
מידה להיענש אם הם מגבילים את
+השימוש בתוכנה הזו.</p>
 
-מועבר כאן רעיון מוטעה.<br>
+<p id="reward">
+<strong> ”לא מגיעה למתכנתים האפשרות לבקש 
תמורה על היצירתיות שלהם ?“</strong></p>
 
+<p>
+   אין שום דבר רע בלבקש תשלום על עבודה, או בנ
סיון להגדיל את ההכנסה, כל עוד לא
+משתמשים באמצעים הרסניים. אך האמצעים 
המקובלים כיום בתחום התוכנה מבוססים על
+הרס.</p>
 
+<p>
+   הוצאת כסף ממשתמשים של תוכנה על ידי הגבלת 
יכולת השימוש שלהם בה היא הרסנית
+כיוון שההגבלות מצמצמות את הדרכים בהן ניתן 
להשתמש בתוכנה. דבר זה מפחית את
+התועלת וההנאה שהאנושות מסוגלת להפיק 
מהשימוש בתוכנה.  כאשר ישנה בחירה מכוונת
+להגביל, התוצאות הכואבות הן הרס מכוון.</p>
 
-</p><p>
+<p>
+   הסיבה שאזרח טוב לא משתמש באמצעים הרסניים 
כאלה כדי להתעשר, היא שאם כולם היו
+עושים כך כולנו היינו הופכים לעניים יותר 
בגלל ההרסניות ההדדית. זהו כלל
+המוסר&nbsp; של קנטיאני ; או כלל הזהב. מאחר שאנ
י לא אוהב את ההשלכות שהיו
+נגרמות אילו כל אחד היה אוגר ידע (רק בשביל 
עצמו), אני נדרש לחשוב שזו טעות
+לעשות זאת.  ובפרט, הרצון לקבל תמורה על 
יצירתיות לא מצדיק לשלול מהעולם כולו
+חלק מהיצירתיות הזו, או את כולה.</p>
 
-   <a name="f3" href="#r3">(3)</a> כיום קיימות מספר חברות 
כאלה<br>
+<p id="starve">
+<strong> ”האם מתכנתים לא יגיעו לסף רעב 
?“</strong></p>
 
-</p>
+<p>
+   יכולתי לענות בכך שלא מכריחים אף אחד להיות 
מתכנת. רובנו לא יכולים להרויח כסף
+מעמידה ברחוב ועשיית פרצופים. אבל אנחנו לא נ
ידונים כתוצאה מכך לבלות את חיינו
+ברחוב, כעושי פרצופים, רעבים ללחם. אנחנו 
עושים משהו אחר.</p>
 
 <p>
+   אך זו תשובה לא נכונה כי היא מקבלת את ההנחה 
המרומזת של השואל : שללא בעלות על
+תוכנה, מתכנתים לא יכולים לקבל גרוש. בהנחה 
שזה הכל או כלום.</p>
 
-   <a name="f4" href="#r4">(4)</a> המוסד לתוכנה
+<p>
+   הסיבה האמיתית שמתכנתים לא יגיעו לסף רעב 
היא שהם עדיין יוכלו לקבל תשלום בעבור
+תכנות ; רק לא באותה מידה שהם מקבלים עכשיו.</p>
 
-חופשית משיג כיום את רוב המימון שלו משירות 
הפצה, למרות שהוא יותר ארגון
+<p>
+   יצירת הגבלות על ההעתקה אינה הבסיס היחיד 
לעסקים בתחום התוכנה. היא הבסיס הנפוץ
+ביותר בגלל שהיא מכניסה הכי הרבה כסף. אם היא 
היתה אסורה, או שהלקוח היה דוחה
+אותה, חברות תוכנה היו עוברות 
למודלים-עסקיים אחרים אשר פחות נפוצים כיום.
+תמיד ישנן מספר דרכים לארגן כל סוג של עסק.</p>
 
-צדקה מחברה. אם *אף אחד* לא יבחר להשיג עותקים 
על ידי <a href="/order/order.html">הזמנה</a> מה-FSF, לא
+<p>
+   כנראה שתכנות לא יהיה רווחי בהסתמכות על 
הבסיס החדש כפי שהוא עכשיו. אך זה לא
+טיעון נגד השינוי. זה לא נחשב חוסר צדק שאנ
שי-מכירות מרוויחים את המשכורות שהם
+מרוויחים עכשיו. אם מתכנתים ירוויחו אותו 
דבר, גם זה לא יהיה חוסר צדק. (מעשית
+הם עדיין ירוויחו יותר.)</p>
 
-ניתן יהיה לבצע את העבודה. אך אין זה אומר שזה 
בסדר שהגבלות קנייניות
+<p id="right-to-control">
+<strong> ”לא מגיע לאנשים לשלוט על הדרך בה נעשה 
שימוש ביצירתיות
+שלהם ?“</strong></p>
 
-יכריחו את כל המשתמשים לשלם. אם חלק קטן מכל 
המשתמשים יזמין עותק מה-FSF, זה
+<p>
+”שליטה על הרעיונות“ של אנשים מכתיבה שליטה 
על חייהם ; והיא בדרך כלל משמשת
+על-מנת להפוך את חייהם לקשים יותר.</p>
 
-יספיק בשביל לשמור את ה-FSF עם הראש מעל המים. 
אז אנו מבקשים ממשתמשים
+<p>
+   אנשים שלמדו את הנושא של קניין רוחני מקרוב 
(כמו עורכי דין)  טוענים שאין זכות
+יסודית לקניין רוחני. הסוגים של זכויות קנ
יין רוחני לכאורה שהממשל מכיר בהן
+נוצרו על ידי פעולות נקודתיות של חקיקה 
למטרות מסויימות.</p>
 
-לבחור לתמוך בנו בדרך זו. כבר תרמת את חלקך ?<br>
+<p>
+   למשל, מערכת הפטנטים נוצרה בשביל לעודד 
ממציאים לחלוק את פרטי ההמצאה
+שלהם. מטרתו היתה לעזור לחברה יותר מאשר 
לעזור לממציא. באותו זמן, אורך חיים של
+17 שנים לפטנט היה קצר בהשוואה להתקדמות הטכנ
ולוגית. מאחר ופטנטים הם עניין של
+יצרנים בלבד, שעבורם המחיר והמאמץ של רשיון 
קטנים בהשוואה להקמת פס ייצור,
+הפטנטים לרוב לא גורמים נזק. הם אינם מפריעים 
לרוב האנשים שמשתמשים במוצרים שיש
+עליהם פטנט.</p>
 
-</p>
+<p>
+   הרעיון של זכויות יוצרים לא היה קיים בעת 
העתיקה, כשסופרים העתיקו לעיתים
+קרובות מסופרים אחרים בעבודות שעסקו בנ
ושאים מציאותיים. ההתנהגות הזו נתגלתה
+כמועילה, מאחר שהיא הדרך היחידה שעבודתם של 
סופרים רבים שרדה אפילו בחלקה. שיטת
+זכויות היוצרים נוצרה במפורש למען עידוד 
הכתיבה. בתחום בו היא נוצרה – ספרים,
+שיכלו להיות מועתקים בצורה תעשייתית רק 
בדפוס – היא לא הזיקה, ולא הפריעה לרוב
+האנשים שקראו את הספרים.</p>
 
 <p>
+   כל זכויות על קניין רוחני הן רק רשיונות שנ
יתנו על ידי החברה מכיוון שהאמינה,
+אם בצדק או בעוולה, שבכך תרוויח.  אך בכל מקרה 
מסויים אנו חייבים לשאול : האם
+באמת רצוי להעניק רשיונות כאלו ? מה אנחנו 
מתירים להם לחולל בידי מקבליהם ?</p>
 
-   <a name="f5" href="#r5">(5)</a> קבוצה של חברות מחשבים 
הקצתה לאחרונה מימון כדי לתמוך בתחזוקה 
ושיפור של מהדר ה-C של גנו.<br>
+<p>
+   המקרה של תוכנות כיום שונה מאוד מזה של 
ספרים לפני מאה שנים.  העובדה שהדרך
+הקלה ביותר להעתיק תוכנה היא משכן אחד לשני, 
העובדה שלתוכנה יש גם קוד מקור וגם
+קוד אובייקט והם שונים ונפרדים, והעובדה 
שבתוכנה משתמשים ולא קוראים ונהנים
+ממנה יוצרות ביחד מצב שבו אדם שכופה זכויות 
יוצרים פוגע בחברה בכללותה גם
+חומרנית וגם רוחנית ; על אדם לא לנהוג כך בין 
אם החוק מתיר או אוסר זאת.</p>
 
-</p>
+<p id="competition">
+<strong> ”תחרות גורמת לדברים להשתפר“</strong></p>
 
-<hr>
+<p>
+   המבנה של תחרות הוא היתחרות : על ידי 
תיגמול המנצח, אנו מעודדים את כולם לרוץ
+מהר יותר. כשקאפיטליזם באמת עובד ככה, הוא 
עובד טוב ; אבל תומכיו טועים אם הם
+חושבים שהוא תמיד יעבוד כך. אם הרצים ישכחו 
למה ניתן הפרס, ויתרכזו בנצחון
+בלבד, בכל מחיר, הם עלולים למצוא שיטות אחרות 
– כמו תקיפת רצים אחרים. אם הרצים
+נקלעים לתיגרה, כולם יסיימו באיחור.</p>
 
+<p>
+   תוכנה-סגורה ותוכנה-קניינית הן המקבילות 
מבחינה מוסרית לרצים בתיגרה. למרבה
+הצער, לא נראה שהשופט היחיד שיש לנו מתנגד 
לתגרות ; הוא פשוט קובע נהלים (”כל
+עשרה מטרים, מותר לירות יריה אחת“). מה שהוא 
צריך לעשות זה להפריד ביניהם,
+ולהעניש את הרצים על כל נסיון תקיפה.</p>
 
+<p id="stop-programming">
+<strong> ”אנשים לא יפסיקו לתכנת ללא תמריץ 
כספי ?“</strong></p>
 
-<h4><a href="/philosophy/philosophy.html">טקסטים אחרים 
לקרוא<br>
+<p>
+   למעשה, אנשים רבים מתכנתים ללא כל תמריץ 
כספי. תכנות מרתק במידה שלא ניתן לעמוד
+בפניה מבחינת אנשים מסוימים, שהם בדרך כלל 
האנשים שיותר טובים בזה. אין מחסור
+במוזיקאים מקצועיים שממשיכים לעסוק בזה 
למרות שאין להם סיכוי להרויח כך את
+מחייתם.</p>
 
-</a></h4>
+<p>
+   אבל למען האמת השאלה הזאת, למרות שהיא נ
פוצה, אינה מתאימה למצב.  התשלום
+למתכנתים לא ייעלם, רק יופחת. כך שהשאלה הנכונ
ה היא האם מישהו יתכנת עם תמריץ
+כספי מופחת ? על פי נסיוני התשובה היא כן.</p>
 
-<hr>
+<p>
+   במשך יותר מעשר שנים, רבים מהמתכנתים 
הטובים ביותר בעולם עבדו במעבדה
+לאינטיליגנציה מלאכותית תמורת הרבה פחות 
כסף ממה שהם יכלו להרוויח במקום
+אחר. הם קיבלו הרבה סוגים של תמורה לא-כספית : 
תהילה והערכה למשל.  ויצירתיות
+היא גם כיף, תמורה בפני עצמה.</p>
 
-<p dir="ltr">
+<p>
+   ואז רובם עזבו כשניתנה להם ההזדמנות לעשות 
את אותה עבודה מעניינת תמורת הרבה
+כסף.</p>
 
-FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to
+<p>
+   כך שהעובדות מראות שאנשים יתכנתו לשם מטרה 
שאיננה עושר כספי ; אך אם תינתן להם
+ההזדמנות גם להרוויח הרבה כסף, הם יתרגלו 
לצפות לזה, ולדרוש את זה. ארגונים
+שמשלמים מעט נכשלים בתחרות מול אלו שמשלמים 
הרבה, אך הם לא בהכרח לא יצליחו אם
+אלו שמשלמים הרבה יורחקו.</p>
 
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
+<p id="desperate">
+<strong> ”אנחנו צריכים נואשות את המתכנתים. אם 
הם דורשים שנפסיק לעזור לשכנים
+שלנו, אנחנו חייבים לציית“</strong></p>
 
-Other <a href="/contact/">ways to contact</a> the FSF.
+<p>
+   אתם אף פעם לא נואשים עד כדי כך שתהיו 
חייבים לציית לסוג כזה של דרישה. זכרו :
+מיליונים להגנה, אבל אף לא אגורה כמנחה ! 
(הערת המתרגם : מדובר בסיסמה שהיתה
+נפוצה בארה"ב בתחילת המאה ה19- וכוונה נגד 
שודדי ים)</p>
 
-</p>
+<p id="living">
+<strong> ”מתכנתים צריכים להתפרנס 
איכשהו“</strong></p>
 
+<p>
+   לטווח קצר, זה נכון. אולם ישנן דרכים רבות 
בהן יכולים מתכנתים להתפרנס מבלי
+למכור את הזכויות לשימוש בתוכנה. הדרך הנ
וכחית מקובלת כיום כי היא מכניסה הכי
+הרבה כסף למתכנתים ולאנשי-עסקים. קל למצוא 
דרכים אחרות אם רוצים למצוא
+אותן. הנה מספר דוגמאות.</p>
 
+<p>
+   יצרן שמציג מחשב חדש ישלם עבור הסבה של 
מערכות הפעלה לחומרה החדשה.</p>
 
-<p dir="ltr">
+<p>
+   גם המכירה של שירותי הדרכה, ”החזקת ידיים“ 
ואחזקה יוכלו ליצור מקומות תעסוקה
+למתכנתים.</p>
 
-Comments on these web pages to
+<p>
+   אנשים עם רעיונות חדשים יוכלו להפיץ תוכנה 
חופשית, ולבקש תרומות ממשתמשים
+מרוצים, או למכור שירותי ”החזקת ידיים“. 
פגשתי אנשים שכבר עובדים בדרך זו
+בהצלחה.</p>
 
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
+<p>
+   משתמשים בעלי צרכים דומים יכולים ליצור 
קבוצות משתמשים, ולשלם דמי חבר. הקבוצה
+תחתום על חוזה עם חברות תוכנה לכתיבת תוכנות 
שחברי הקבוצה מעוניינים בהן.</p>
 
-send other questions to
+<p>
+   כל מיני סוגי פיתוח יכולים להיות ממומנים 
באמצעות ”מס תוכנה“ :</p>
 
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
+<p>
+     נניח שכל מי שקונה מחשב חייב לשלם x אחוזים 
מהמחיר כ”מס תוכנה“.  הממשל מעביר
+את התשלום לסוכנות כמו ה-NSF (הקרן הלאומית 
למדע) שתוציא את זה על פיתוח תוכנה.</p>
 
-</p>הודעה על זכויות יוצרים בתחילת המסמך.<br>
+<p>
+     אבל אם רוכש המחשב תורם בעצמו לפיתוח תוכנ
ה, מגיעה לו הקלה במס ! הוא יכול
+לתרום לפרוייקט לבחירתו – לרוב הוא יבחר 
פרוייקט שהוא מקווה להשתמש בתוצאותיו
+כשיסתיים. הוא יכול לקבל ניכוי לכל גובה של 
תרומה, עד סכום המס הכולל שהיה עליו
+לשלם.</p>
 
+<p>
+     גובה המס הכולל יכול להקבע על ידי הצבעה 
של הנישומים (משלמי המס), ולהשקל כנגד
+הכמות שעליה ישלמו מס.</p>
 
+<p>
+     התוצאות :</p>
 
-המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ, טמפל-פלייס 59 -
+<ul>
+<li>קהילת משתמשי-המחשב תומכת בפיתוח תוכנה.</li>
+<li>הקהילה מחליטה מה מידת התמיכה שהיא 
צריכה</li>
+<li>משתמשים שאכפת להם איזה פרוייקט מממן החלק 
שלהם יכולים לבחור אותו בעצמם.</li>
+</ul>
+<p>
+   לטווח הארוך, הפיכת תוכנות לחופשיות היא 
צעד לקראת עולם ללא עוני, בו אף אחד לא
+יצטרך לעבוד קשה רק כדי להתפרנס. אנשים יהיו 
חופשיים להקדיש את עצמם לפעילויות
+שהן כיפיות, כמו תכנות, אחרי שבילו את עשר 
השעות ההכרחיות בשבוע במשימות נדרשות
+כמו חקיקה, ייעוץ משפחתי, תיקון רובוטים 
וצפייה באסטרואידים. לא יהיה צורך
+ביכולת להתפרנס מתכנות.</p>
+
+<p>
+   כבר הקטנו מאוד את כמות העבודה שהחברה 
בכללותה חייבת לעשות בשביל היצרנות
+הממשית שלה, אך רק מעט מכך תרגם את עצמו לזמן 
חופשי בשביל עובדים בגלל שנדרשת
+הרבה פעילות לא יצרנית על מנת ללוות פעילות 
יצרנית. הגורמים העיקריים לכך הם
+בירוקרטיה ומאבקים שווי מידה נגד תחרות. תוכנ
ה חופשית תקטין מאוד את האיזורים
+הבעייתיים הללו בתחום של ייצור תוכנה. אנו 
חייבים לעשות את זה, כדי שהרווח
+הטכני ביצרנות יתורגם לכמות מופחתת של עבודה 
בשבילנו.</p>
+
+<h3 id="footnotes">הערות שוליים</h3>
+
+<ol>
+<li id="f1">בחירת המלים כאן היתה פזיזה. הכוונה 
היתה שאף אחד לא יצטרך לשלם עבור
+<b>רשות</b> להשתמש במערכת גנו. אך המלים לא 
מבהירות זאת, ואנשים מפרשים אותן
+כאומרות שעותקים של גנו צריכים תמיד להיות 
מופצים במחיר זעום או בחינם. זו
+מעולם לא היתה הכוונה ; מאוחר יותר, גילוי 
הדעת מזכיר את האפשרות של חברות
+שמספקות את השירות של הפצה בשביל רווח. 
כתוצאה מכך למדתי היטב את ההבדל בין
+”חופשי“ במובן של חופש ו”חופשי“ במובן של 
מחיר. תוכנה חופשית היא תוכנה
+שלמשתמשים יש את החופש להפיץ ולשנות. יש 
משתמשים שישיגו עותקים שלה בחינם, בזמן
+שאחרים ישלמו כדי להשיג עותקים – ואם המימון 
עוזר לתמוך בשיפור התוכנה, אז כל
+המרבה הרי זה משובח. הדבר החשוב הוא שלכל מי 
שיש עותק יש את החופש לשתף פעולה
+עם אחרים שמשתמשים בו.</li>
+
+<li id="f2">זה מקום נוסף שבו לא הבדלתי כמו שצריך 
בין שתי משמעויות שונות של
+”חופשי“. ההצהרה כפי שהיא אינה שקרית–ניתן 
להשיג עותקים של גנו בחינם, מחברים
+או ברשת. אך מועבר כאן רעיון מוטעה.</li>
+
+<li id="f3">כיום קיימות מספר חברות כאלה</li>
+
+<li id="f4">המוסד לתוכנה חופשית משיג כיום את רוב 
המימון שלו משירות הפצה, למרות שהוא יותר
+ארגון צדקה מחברה. אם <b>אף אחד</b> לא יבחר 
להשיג עותקים על ידי <a
+href="/order/order.html">הזמנה</a> מה-FSF, לא ניתן יהיה 
לבצע את העבודה. אך
+אין זה אומר שזה בסדר שהגבלות קנייניות 
יכריחו את כל המשתמשים לשלם. אם חלק קטן
+מכל המשתמשים יזמין עותק מה-FSF, זה יספיק 
בשביל לשמור את ה-FSF עם הראש מעל
+המים. אז אנו מבקשים ממשתמשים לבחור לתמוך בנ
ו בדרך זו. כבר תרמת את חלקך ?
+</li>
 
-דירה 330, בוסטון, מסצ'וסטס 02110, ארה"ב<br><br><p 
dir="ltr">
+<li id="f5">קבוצה של חברות מחשבים הקצתה לאחרונה 
מימון כדי לתמוך בתחזוקה ושיפור של מהדר
+ה-C של גנו.</li>
 
-Copyright notice above.<br>
+</ol>
 
-Free Software Foundation, Inc.,
+<div class="translators-notes">
 
-51 Franklin St, Fifth Floor, Boston, MA  02110,  USA
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
 
-</p><p dir="ltr">
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
 
-Updated:
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
+     
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
+     
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 1985, 1993, 2003 Free Software
+Foundation, Inc.</span><br />
+זכויות יוצרים 1985, 1993, 2003 המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ.</p>
+
+<p>
+  העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעת
+זכויות היוצרים והודעת ההרשאות והמקור שלהן 
באנגלית נשמרים בו, ושהמפיץ מעניק
+למקבל הרשאה להפיץ מחדש כפי שמתירה הודעה זו. 
בכל מקרה של אי בהירות בנוגע
+לתנאים הנ"ל יש לפרשם על פי הגירסה האנגלית 
המובאת להלן.
+<br />
+אין ליצור גרסאות שעברו שינוי.
+</p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 19 באפריל 2003, 23:42:00 שעון ישראל, על ידי 
the duke (נערך: 7 ביולי
+2003, 01:54:00 שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן)</div>
 
-<!-- timestamp start -->
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:
 
-$Date: 2013/12/09 06:59:09 $ $Author: ineiev $
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
 
 <!-- timestamp end -->
-
-</p><br>תורגם: 19 באפריל 2003, 23:42:00 שעון ישראל, על 
ידי the duke
-
-(נערך: 7 ביולי 2003, 01:54:00 שעון ישראל, על ידי 
מורן זלצמן), במסגרת
-
-תרגנום<hr>
-
-</body></html>
-
+</p>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: gnu/why-gnu-linux.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/gnu/why-gnu-linux.he.html,v
retrieving revision 1.6
retrieving revision 1.7
diff -u -b -r1.6 -r1.7
--- gnu/why-gnu-linux.he.html   14 Mar 2013 04:46:40 -0000      1.6
+++ gnu/why-gnu-linux.he.html   27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.7
@@ -1,206 +1,243 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 3.2 Final//EN"><html><head>
-  <title>Why GNU/Linux? - GNU Project - Free Software Foundation (FSF)</title>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/why-gnu-linux.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-09-16" -->
+
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.79 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>Why GNU/Linux? - GNU Project - Free Software Foundation</title>
+
+<!--#include virtual="/gnu/po/why-gnu-linux.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>מהו שם?</h2>
+
+<p><strong>מאת : <a href="http://www.stallman.org";>ריצ'ארד 
סטולמן</a></strong></p>
+
+<div class="announcement">
+  <blockquote><p>אם ברצונכם בהסבר על ההיסטוריה של 
מערכת <a
+href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>  בהתיחסות 
לשאלת השם, ראו <a
+href="/gnu/linux-and-gnu.html">&lt;http://www.gnu.org/gnu/linux-and-gnu.html&gt;</a>.
+יתכן וגם תתענינו ב<a href="/gnu/gnu-linux-faq.html">שו"ת גנ
ו\לינוקס</a>.
 
+</p></blockquote>
+</div>
   
+<p>
+שמות מהווים משמעות - בחירתנו בשמות מגדירה 
את המשמעות של דברינו. שם שאינו
+הולם מעביר לאנשים מסר שגוי. ורד, בכל שם, 
עדיין יריח טוב, אך אם תקרא לו ”עט“,
+אנשים די יתאכזבו לכשינסו לכתוב בו. ואם תקרא 
לעטים ”ורדים“, אנשים לא יבינו
+לשם מה הם טובים. אם תקרא למערכת ההפעלה שלנו 
לינוקס, אתה מעביר רעיון מוטעה
+בקשר למקור המערכת, להיסטוריה שלה ולמטרתה. 
אם תקרא לה ”<a
+href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>“, אתה מעביר, 
אמנם לא בפרטים,
+את הרעיון הנכון.</p>
+<p>
+אך האם זה משנה לקהילתנו? האם זה באמת חשוב אם 
אנשים ידעו את מקור המערכת, את
+ההיסטוריה שלה ואת מטרתה? כן - בגלל שאנשים 
ששכחו את ההיסטוריה בדרך כלל
+נידונים לחזור עליה. העולם החופשי שהתפתח 
סביב ”<a
+href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>“ אינו 
מאובטח, הבעיות שהובילו
+לפיתוח גנו לא הושרשו לחלוטין ועדיין 
מאיימות לחזור.</p>
+
+<p>
+כאשר אני מסביר למה ראוי יותר לקרוא למערכת 
ההפעלה גנו\לינוקס מאשר לינוקס,
+אנשים לעתים מגיבים בצורה זו:</p>
+
+<blockquote><p>
+<em>בהסכמה שמגיע לפרויקט גנו הערכה בעבור 
עבודתו, האם זה באמת שווה את המהומה
+כאשר אנשים אינם מביעים הערכה זו? האם אין זה 
יותר חשוב כי העבודה נעשית מאשר
+מי עושה אותה? אתה צריך להרגע, להתגאות 
בעבודה שנעשתה טוב ולא לדאוג בגלל העדר
+הבעת הערכה.</em>
+</p></blockquote>
+<p>
+זו היתה עצה טובה, אם רק המצב היה כזה - אם 
העבודה נעשתה והיה מגיע הזמן
+להרגע. אם רק היתה זו האמת! אבל האתגרים רבים, 
ואין זו השעה לקבל את העתיד
+כמובן מאליו. חוזק הקהילה שלנו נשען על 
המחויבות לחופש ולשיתוף פעולה. השימוש
+בשם ”<a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>“ הוא 
הדרך לאנשים
+להזכיר לעצמם ולהודיע לאחרים על מטרות אלו.</p>
+
+<p>
+זה אכן אפשרי לכתוב תוכנה חופשית טובה מבלי 
לחשוב על גנו, ועבודה טובה ורבה
+נעשתה גם בשם ”לינוקס“ , אבל ”לינוקס“ 
קושרה מאז ומעולם עם פילוסופיה שאינה
+מחויבת לחופש לשיתוף פעולה. מאחר שהולך 
וגובר השימוש גובר בשם זה על ידי עסקים,
+יהיו לנו הרבה יותר קשיים לקשר אותו עם רוח 
הקהילה.</p>
+
+<p>
+אתגר גדול לעתיד של התוכנה החופשית בא מנ
טיית חברות ההפצה של ”לינוקס“&nbsp;
+להוספת תוכנה שאינה חופשית ל-”<a
+href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>“ בשם הנ
וחיות והעוצמה. כל מפתחי
+ההפצות המסחריות עושים זאת, אף אחד מהם אינו 
מייצר הפצה שהיא כולה חופשית. הרוב
+גם לא מציינים בבהירות את החלקים הקניניים 
בערכות שלהם ורובם אף מפתחים מרכיבים
+פרטיים, לא חופשיים, ומוסיפים אותם למערכת. 
חלקם אף מפרסמים מערכות ”לינוקס“
+בשיטת ”רישיון למשתמש“, שיטה הנותנת למשתמש 
חופש במידה שחלונות של מייקרוסופט
+נותנת.</p>
+
+<p>
+אנשים מצדיקים הוספת מרכיבים לא-חופשיים בשם 
”הפופולריות של לינוקס“ - ולמעשה
+מחשיבים פופולריות מעל לחופש. לעיתים הם 
מודים בכך בפומבי - לדוגמא, מגזין
+Wired&nbsp; טען כי רוברט מקמילן, עורך מגזין לינ
וקס, ”מרגיש כי התנועה לעבר
+קוד פתוח צריכה להיות מונעת על ידי החלטות 
טכניות ולא פוליטיות”.ויו"ר
+Caldera&nbsp; המריץ בפומבי משתמשים <a
+href="http://www.zdnet.com/article/stallman-love-is-not-free/";>לזנוח את 
מטרה
+החופש ולעבוד עבור ”פופלריות לינוקס“</a>.</p>
+
+<p>
+יתכן והוספת מרכיבים לא-חופשיים ל<a
+href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> אכן יגדילו 
את הפופולריות שלה,
+אם בפופולריות אנו מתכוונים למספר האנשים 
המשתמשים במקצת מ<a
+href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> בצרוף עם תוכנ
ה לא-חופשית. אבל,
+באותו הזמן, אנו מעודדים את הקהילה לקבל קוד 
לא-חופשי כדבר טוב, ולשכוח את מטרה
+החופש. אין טעם בנהיגה מהירה יותר אם אינך 
יכול להשאר על הכביש.</p>
+
+<p>
+כאשר התוסף הלא-חופשי הוא ספריה או כלי תכנ
ות, הוא יכול להיהפך למלכודת למפתחי
+תוכנה. כאשר הם כותבים תוכנה חופשית התלוייה 
בחבילה הלא-חופשית, התוכנה שלהם
+אינה יכולה להיות חלק ממערכת חופשית 
לחלוטין. Motif ו-Qt לכדו כך כמות רבה של
+תוכנה חופשית בעבר ויצרו בעיות שפתרונן לקח 
שנים. בעיית Motif עדיין לא פתורה
+לחלוטין מאחר ו LessTif זקוק עדיין לליטושים (אנ
א התנדבו!) למימוש הלא-חופשי של
+SUN לשפת ג'אווה יש עתה אפקט דומה.</p>
+
+<p>
+אם הקהילה תמשיך להתקדם לכיוון זה, יתכן 
ועתיד <a
+href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> יהפוך לפסיפס 
של מרכיבים
+חופשיים וקניניים. 5 שנים מהיום, בטוח שיהיו 
לנו הרבה מרכיבים חופשיים, אבל אם
+לא נזהר, הם יהיו לא-שימושיים ללא תוכנה 
לא-חופשית שהמשתמשים מצפים לה. אם זה
+יקרה,&nbsp; המערכה שלנו לחופש נכשלה.</p>
+
+<p>
+אם שחרור אלטרנטיבות חופשיות היה ענין של תכנ
ות,יתכן ופתרון בעיות העתיד יהיה
+קל יותר, כאשר משאבי הפיתוח של הקהילה יגדלו. 
אבל אנו ניצבים בפני מכשולים
+המאיימים להפוך הכל לקשה יותר: חוקים המונ
עים תוכנה חופשית. ככל שמתרבים
+הפטנטים על תוכנה וחוקים כדוגמת <abbr title="Digital 
Millennium Copyright
+Act">DMCA</abbr>&nbsp; משמשים למניעת פיתוח תוכנה 
חופשית למטרות חשובות כגון
+צפייה בDVD או שמיעת RealAudio , אנו מוצאים את עצמנ
ו ללא דרך ברורה להלחם
+בתבניות הנתונים הסודיות ומוגנות הפטנט 
למעט <strong>דחיית התוכנות הלא-חופשיות
+המשתמשות בהם.</strong></p>
   
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";>
+<p>
+מענה לאתגרים אלו ידרוש מאמצים מסוגים שונ
ים, אבל מה שאנו זקוקים לו מעל הכל,
+לעימות עם כל סוג של אתגר, הוא לזכור את המטרה 
של החופש לשיתוף פעולה. איננו
+יכולים לצפות שהכמיהה לתוכנה אמינה ובעלת 
עוצמה תדחוף אנשים למאמצים
+גדולים. אנו זקוקים לסוג ההחלטיות שיש לאנ
שים כאשר הם נלחמים למען החופש שלהם
+ולמען הקהילה - החלטיות להמשיך לאורך שנים 
ולא להכנע.</p>
+
+<p>
+בקהילה שלנו, מטרה זו וההחלטיות נובעים 
בעיקר מפרויקט גנו. אנו אלו המדברים על
+חופש וקהילה כעל משהו שיש לעמוד איתן 
מאחוריו. הארגונים המדברים על ”לינוקס“
+בד"כ לא אומרים זאת. המגזינים על ”לינוקס“ 
בדרך כלל מלאים במודעות לתוכנה
+לא-חופשית, החברות האורזות ”לינוקס“ 
מוסיפות תוכנה לא-חופשית למערכת, בעוד
+חברות אחרות ”תומכות בלינוקס“ עם 
אפליקציות לא-חופשיות, וקבוצת המשתמשים
+ל”לינוקס“ מזמינות סוכני מכירות להציג 
אפליקציות אלו. המקום העיקרי בו אנשים
+בקהילה שלנו יכולים להתקל ברעיון של חופש 
והחלטיות הוא פרויקט גנו.</p>
+
+<p>
+אבל כאשר אנשים נתקלים ברעיון זה, האם הם 
ירגישו שהוא קשור אליהם?</p>
+
+<p>
+אנשים היודעים שהם משתמשים במערכת שבאה 
מפרויקט גנו יכולים לראות קשר ישיר בינם
+לבין גנו. הם אינם מסכימים אוטומטית עם 
הפילוסופיה שלנו, אבל לפחות הם יראו
+סיבה לחשוב עליה ברצינות. בניגוד לכך, אנשים 
המחשיבים עצמם ”משתמשי לינוקס“
+והמאמינים כי פרויקט גנו ”פיתח כלים שהוכחו 
מועילים ללינוקס“ בדרך כלל רואים רק
+קשר עקיף בין גנו לבין עצמם. יתכן והם פשוט 
יתעלמו מפילוסופית גנו כאשר יתקלו
+בה.</p>
+
+<p>
+פרויקט גנו הוא אידיאליסטי. וכל מי שמעודד 
היום אידיאליזם ניצב בפני מכשול גדול
+:&nbsp; האידיאולוגיה השולטת מעודדת אנשים לבטל 
אידיאליזם כ
+”לא-מעשי“. האידיאליזם שלנו היה מעשי בצורה 
בלתי רגילה : הוא הסיבה שיש לנו
+מערכת הפעלה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינ
וקס</a> חופשית. בני אדם
+שאוהבים את המערכת צריכים לדעת כי 
האידיאליזם שלנו הוא אשר הביא לקיומה.</p>
+
+<p>
+אם ”העבודה“ באמת היתה מסתיימת, אם באמת לא 
היה יותר דבר לסכן מלבד קרדיט, יתכן
+ובאמת היה זה חכם יותר לעזוב את הנושא. אבל אנ
חנו לא במצב הזה. על מנת לעורר
+השראה באנשים לעשות את מה שצריך לעשות, אנו 
זקוקים להכרה במה שהשגנו עד
+עתה. אנע עזרו לנו, בקוראכם למערכת ההפעלה <a
+href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>.</p>
+
+<hr />
+<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a
+href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";>תוכנה 
חופשית,
+חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. 
סטולמן</a></p></blockquote>
 
+<div class="translators-notes">
   
-  <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=UTF-8">
-</head><body bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" 
vlink="#9900dd" dir="rtl">
-<h3>מהו שם?</h3>
-
-מאת : <a href="http://www.stallman.org";>ריצ'ארד סטולמן</a><br>
-
-<p> <a href="/graphics/agnuhead.html">
-<img src="/graphics/gnu-head-sm.jpg" alt="[תמונה של ראש גנו]"
- width="129" height="122" title="" border="0"></a>
-[ <a href="/gnu/why-gnu-linux.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.fr.html">צרפתית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.he.html">עברית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.it.html">איטלקית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.pt-br.html">פורטוגזית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.ro.html">רומנית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.es.html">ספרדית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.ca.html">קטלונית</a>
-<!-- Please keep this list alphabetical -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-] </p>
-
-<div style="text-align: right;">שמות מהווים משמעות - 
בחירתנו בשמות
-מגדירה את המשמעות של דברינו. שם שאינו הולם 
מעביר לאנשים מסר שגוי. ורד,
-בכל שם, עדיין יריח טוב, אך אם תקרא לו "עט", אנ
שים די יתאכזבו לכשינסו
-לכתוב בו. ואם תקרא לעטים "ורדים", אנשים לא 
יבינו לשם מה הם טובים. אם
-תקרא למערכת ההפעלה שלנו "לינוקס", אתה מעביר 
רעיון מוטעה בקשר למקור
-המערכת, להיסטוריה שלה ולמטרתה. אם תקרא לה "<a 
href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>", אתה מעביר, 
אמנם לא
-בפרטים, את הרעיון הנכון.<br>
-<br>
-אך האם זה משנה לקהילתנו? האם זה באמת חשוב אם 
אנשים ידעו את מקור המערכת,
-את ההיסטוריה שלה ואת מטרתה? כן - בגלל שאנשים 
ששכחו את ההיסטוריה בדרך כלל
-נידונים לחזור עליה. העולם החופשי שהתפתח 
סביב "<a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>" אינו 
מאובטח, הבעיות
-שהובילו לפיתוח גנו לא הושרשו לחלוטין 
ועדיין מאיימות לחזור.<br>
-<br>
-כאשר אני מסביר למה ראוי יותר לקרוא למערכת 
ההפעלה "גנו\לינוקס" מאשר
-"לינוקס", אנשים לעתים מגיבים בצורה זו:<br>
-<blockquote><span style="font-style: italic;">בהסכמה שמגיע 
לפרויקט גנו
-הערכה בעבור עבודתו, האם זה באמת שווה את 
המהומה כאשר אנשים אינם מביעים
-הערכה זו? האם אין זה יותר חשוב כי העבודה נ
עשית מאשר מי עושה אותה? אתה
-צריך להרגע, להתגאות בעבודה שנעשתה טוב ולא 
לדאוג בגלל העדר הבעת הערכה</span><br>
-  <span style="font-style: italic;"></span></blockquote>
-<span style="font-style: italic;"> </span>זו היתה עצה טובה, אם 
רק המצב
-היה כזה - אם העבודה נעשתה והיה מגיע הזמן 
להרגע. אם רק היתה זו האמת! אבל
-האתגרים רבים, ואין זו השעה לקבל את העתיד 
כמובן מאליו. חוזק הקהילה שלנו
-נשען על המחויבות לחופש ולשיתוף פעולה. 
השימוש בשם "<a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>" 
הוא הדרך לאנשים להזכיר
-לעצמם ולהודיע לאחרים על מטרות אלו.<br>
-<br>
-זה אכן אפשרי לכתוב תוכנה חופשית טובה מבלי 
לחשוב על גנו, ועבודה טובה
-ורבה נעשתה גם בשם "לינוקס" , אבל "לינוקס" 
קושרה מאז ומעולם עם פילוסופיה
-שאינה מחויבת לחופש לשיתוף פעולה. מאחר 
שהולך וגובר השימוש גובר בשם זה על
-ידי עסקים, יהיו לנו הרבה יותר קשיים לקשר 
אותו עם רוח הקהילה.<br>
-<br>
-אתגר גדול לעתיד של התוכנה החופשית בא מנ
טיית חברות ההפצה של
-"לינוקס"&nbsp; להוספת תוכנה שאינה חופשית ל-"<a 
href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>" בשם הנוחיות 
והעוצמה. כל
-מפתחי ההפצות המסחריות עושים זאת, אף אחד מהם 
אינו מייצר הפצה שהיא כולה
-חופשית. הרוב גם לא מציינים בבהירות את 
החלקים הקניניים בערכות שלהם ורובם
-אף מפתחים מרכיבים פרטיים, לא חופשיים, 
ומוסיפים אותם למערכת. חלקם אף
-מפרסמים מערכות "לינוקס" בשיטת "רישיון 
למשתמש", שיטה הנותנת למשתמש חופש
-במידה שחלונות של מייקרוסופט נותנת.<br>
-<br>
-אנשים מצדיקים הוספת מרכיבים לא-חופשיים בשם 
"הפופולריות של לינוקס" -
-ולמעשה מחשיבים פופולריות מעל לחופש. לעיתים 
הם מודים בכך בפומבי - לדוגמא,
-מגזין Wired&nbsp; טען כי רוברט מקמילן, עורך 
מגזין לינוקס, "מרגיש כי
-התנועה לעבר קוד פתוח צריכה להיות מונעת על 
ידי החלטות טכניות ולא
-פוליטיות".ויו"ר Caldera&nbsp; המריץ בפומבי 
משתמשים לזנוח את מטרה החופש
-ולעבוד עבור "פופלריות לינוקס" .<br>
-<a 
href="http://web.archive.org/web/20000920053929/http://www.zdnet.com/filters/printerfriendly/0,6061,2552025-2,00.html";>
-(http://web.archive.org/web/20000920053929/http://www.zdnet.com/filters/printerfriendly/0,6061,2552025-2,00.html)</a>.
 <br>
-<br>
-יתכן והוספת מרכיבים לא-חופשיים ל<a 
href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>
-אכן יגדילו את הפופולריות שלה, אם 
בפופולריות אנו מתכוונים למספר האנשים
-המשתמשים במקצת מ<a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינ
וקס</a> בצרוף עם
-תוכנה לא-חופשית. אבל, באותו הזמן, אנו 
מעודדים את הקהילה לקבל קוד
-לא-חופשי כדבר טוב, ולשכוח את מטרה החופש. אין 
טעם בנהיגה מהירה יותר אם
-אינך יכול להשאר על הכביש.<br>
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
 </div>
 
-<br>
-
-כאשר התוסף הלא-חופשי הוא ספריה או כלי תכנ
ות, הוא יכול להיהפך למלכודת
-למפתחי תוכנה. כאשר הם כותבים תוכנה חופשית 
התלוייה בחבילה הלא-חופשית,
-התוכנה שלהם אינה יכולה להיות חלק ממערכת 
חופשית לחלוטין. Motif ו-Qt לכדו
-כך כמות רבה של תוכנה חופשית בעבר ויצרו 
בעיות שפתרונן לקח שנים. בעיית
-Motif עדיין לא פתורה לחלוטין מאחר ו LessTif זקוק 
עדיין לליטושים (אנא
-התנדבו!) למימוש הלא-חופשי של SUN לשפת ג'אווה 
יש עתה אפקט דומה.<br>
-
-<br>
-
-אם הקהילה תמשיך להתקדם לכיוון זה, יתכן 
ועתיד <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> יהפוך 
לפסיפס של מרכיבים
-חופשיים וקניניים. 5 שנים מהיום, בטוח שיהיו 
לנו הרבה מרכיבים חופשיים,
-אבל אם לא נזהר, הם יהיו לא-שימושיים ללא תוכנ
ה לא-חופשית שהמשתמשים מצפים
-לה. אם זה יקרה,&nbsp; המערכה שלנו לחופש נ
כשלה.<br>
-
-<br>
-
-אם שחרור אלטרנטיבות חופשיות היה ענין של תכנ
ות,יתכן ופתרון בעיות העתיד
-יהיה קל יותר, כאשר משאבי הפיתוח של הקהילה 
יגדלו. אבל אנו ניצבים בפני
-מכשולים המאיימים להפוך הכל לקשה יותר: 
חוקים המונעים תוכנה חופשית. ככל
-שמתרבים הפטנטים על תוכנה (ראו petition.eurolinux.org 
וחיתמו שם!) וחוקים
-כדוגמת DMCA&nbsp; משמשים למניעת פיתוח תוכנה 
חופשית למטרות חשובות כגון
-צפייה בDVD או שמיעת RealAudio , אנו מוצאים את עצמנ
ו ללא דרך ברורה להלחם
-בתבניות הנתונים הסודיות ומוגנות הפטנט 
למעט <span style="font-weight: bold;">דחיית התוכנות 
הלא-חופשיות המשתמשות בהם.</span>
-<p> </p>
-
-מענה לאתגרים אלו ידרוש מאמצים מסוגים שונ
ים, אבל מה שאנו זקוקים לו מעל
-הכל, לעימות עם כל סוג של אתגר, הוא לזכור את 
המטרה של החופש לשיתוף פעולה.
-איננו יכולים לצפות שהכמיהה לתוכנה אמינה 
ובעלת עוצמה תדחוף אנשים למאמצים
-גדולים. אנו זקוקים לסוג ההחלטיות שיש לאנ
שים כאשר הם נלחמים למען החופש
-שלהם ולמען הקהילה, החלטיות להמשיך לאורך שנ
ים ולא להכנע.<br>
-
-<p> </p>
-
-בקהילה שלנו, מטרה זו וההחלטיות נובעים 
בעיקר מפרויקט גנו. אנו אלו
-המדברים על חופש וקהילה כעל משהו שיש לעמוד 
איתן מאחוריו. הארגונים המדברים
-על "לינוקס" בד"כ לא אומרים זאת. המגזינים על 
"לינוקס" בדרך כלל מלאים
-במודעות לתוכנה לא-חופשית, החברות האורזות 
"לינוקס" מוסיפות תוכנה
-לא-חופשית למערכת, בעוד חברות אחרות "תומכות 
בלינוקס" עם אפליקציות
-לא-חופשיות, וקבוצת המשתמשים ל"לינוקס" מזמינ
ות סוכני מכירות להציג
-אפליקציות אלו. המקום העיקרי בו אנשים 
בקהילה שלנו יכולים להתקל ברעיון של
-חופש והחלטיות הוא פרויקט גנו.<br>
-
-<br>
-
-אבל כאשר אנשים נתקלים ברעיון זה, האם הם 
ירגישו שהוא קשור אליהם?<br>
-
-<br>
-
-אנשים היודעים שהם משתמשים במערכת שבאה 
מפרויקט גנו יכולים לראות קשר ישיר
-בינם לבין גנו. הם אינם מסכימים אוטומטית עם 
הפילוסופיה שלנו, אבל לפחות הם
-יראו סיבה לחשוב עליה ברצינות. בניגוד לכך, אנ
שים המחשיבים עצמם "משתמשי
-לינוקס" והמאמינים כי פרויקט גנו "פיתח כלים 
שהוכחו מועילים ללינוקס" בדרך
-כלל רואים רק קשר עקיף בין גנו לבין עצמם. 
יתכן והם פשוט יתעלמו מפילוסופית
-גנו כאשר יתקלו בה.<br>
-
-<br>
-
-פרויקט גנו הוא אידיאליסטי. וכל מי שמעודד 
היום אידיאליזם ניצב בפני מכשול
-גדול :&nbsp; האידיאולוגיה השולטת מעודדת אנשים 
לבטל אידיאליזם כ
-"לא-מעשי". האידיאליזם שלנו היה מעשי בצורה 
בלתי רגילה : הוא הסיבה שיש לנו
-מערכת הפעלה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינ
וקס</a> חופשית. בני
-אדם שאוהבים את המערכת צריכים לדעת כי 
האידיאליזם שלנו הוא אשר הביא
-לקיומה.<br>
-
-<br>
-
-אם "העבודה" באמת היתה מסתיימת, אם באמת לא 
היה יותר דבר לסכן מלבד קרדיט,
-יתכן ובאמת היה זה חכם יותר לעזוב את הנושא. 
אבל אנחנו לא במצב הזה. על
-מנת לעורר השראה באנשים לעשות את מה שצריך 
לעשות, אנו זקוקים להכרה במה
-שהשגנו עד עתה. אנע עזרו לנו, בקוראכם למערכת 
ההפעלה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>.<br>
-
-<br>
-
-נ.ב. אם ברצונכם בהסבר על ההיסטוריה של מערכת 
<a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> בהתיחסות 
לשאלת השם, ראו <a 
href="/gnu/linux-and-gnu.html">&lt;http://www.gnu.org/gnu/linux-and-gnu.html&gt;</a>.
-יתכן וגם תתענינו ב<a href="/gnu/gnu-linux-faq.html">שו"ת גנ
ו\לינוקס</a>.<br>
-
-<br>
-
-<p> </p>
-
-<hr><!-- Please keep this list alphabetical -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-[<a href="/gnu/why-gnu-linux.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.fr.html">צרפתית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.he.html">עברית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.it.html">איטלקית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.pt-br.html">פורטוגזית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.ro.html">רומנית</a>
-| <a href="/gnu/why-gnu-linux.es.html">ספרדית</a>
-]
-<hr>
-<div dir="ltr">
-<p> Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-There are also <a href="/contact/">other ways to contact</a> the FSF. </p>
-<p> Please send comments on these web pages to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>, send
-other questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.</p>
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
 </div>
 
-זכויות יוצרים 2000, 2003 ריצ'ארד סטולמן<br>
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
+     
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
+     
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p>Copyright &copy; 2000 Richard Stallman<br />
+זכויות יוצרים 2000 ריצ'ארד סטולמן</p>
+
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 1 באפריל 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי נ
עם גרץ (נערך: 17 באפריל
+2003 על ידי the duke)</div>
 
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו
-והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה של 
אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל יש
-לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.<br>
-
-<div dir="ltr">
-<p> Copyright 2000 Richard Stallman </p>
-<p> Verbatim copying and redistribution of this entire article are
-permitted in any medium provided this notice and the copyright notice
-are preserved. </p>
-<p> Updated:<!-- timestamp start --> $Date: 2013/03/14 04:46:40 $
-$Author: ineiev $<br>
-<!-- timestamp end --> </p>
-</div>
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
+
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
 
-<p> תורגם: 1 באפריל 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי 
נעם גרץ (נערך: 17
-באפריל 2003 על ידי the duke)
+<!-- timestamp end -->
 </p>
-<hr>
-</body></html>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: licenses/bsd.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/licenses/bsd.he.html,v
retrieving revision 1.1
retrieving revision 1.2
diff -u -b -r1.1 -r1.2
--- licenses/bsd.he.html        14 Dec 2015 08:48:27 -0000      1.1
+++ licenses/bsd.he.html        27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.2
@@ -1,481 +1,188 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//IETF//DTD HTML 2.0//EN"><html><head>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/licenses/bsd.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2008-07-10" -->
+
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.77 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>בעיית הסכם-הרישוי של BSD - GNU Project - Free Software 
Foundation</title>
+
+<!--#include virtual="/licenses/po/bsd.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>בעיית הסכם-הרישוי של BSD</h2>
+
+<p>
+    שתי הקטגוריות העיקריות להסכמי-רישוי 
לתוכנה חופשית הן <a
+href="/copyleft/copyleft.html">חובות מפיצים</a> ו-<a
+href="/philosophy/categories.html#Non-CopyleftedFreeSoftware">ללא חובות
+מפיצים</a>.&nbsp; <a
+href="/licenses/license-list.html#GPLCompatibleLicenses">הסכמי-רישוי 
בעלי
+חובות מפיצים</a> כגון ה-<a href="/licenses/gpl.html">GNU 
GPL</a>, למשל,
+עומדים על כך שגירסאות תוכנה שעברו שינוי 
(הערת המתרגם : או הוטמעו בתוכנה
+אחרת) חייבות להיות עדיין תוכנה חופשית. 
הסכמי-רישוי ללא חובות מפיצים לעומת
+זאת, אינם עומדים על כך. <a 
href="/philosophy/why-copyleft.html">אנו ממליצים
+על&nbsp; חובות מפיצים</a> מכיוון שהם מגינים על 
חירותם של כל המשתמשים, אך
+תוכנה המוענקת בהסכם-רישוי ללא חובות מפיצים 
עדיין יכולה להיות תוכנה חופשית,
+ושימושית לקהילת התוכנה החופשית.
+</p>
+
+<p>ישנן גירסאות רבות <a
+href="/licenses/license-list.html#GPLCompatibleLicenses">להסכמי-רישוי
 פשוטים
+ללא חובות מפיצים לתוכנה חופשית</a>, בכללם 
הסכם-הרישוי של X10, הסכם-הרישוי של
+X11, הסכם-הרישוי של FreeBSD, ושני הסכמי-הרישוי של 
BSD (הפצת תוכנה של
+אוניברסיטת ברקלי). רובם שווי-ערך להוציא את 
אופן הניסוח, חוץ מהסכם-הרישוי של
+BSD שעד 1999 סבל מבעיה מיוחדת : ”תנאי הפרסום 
המרגיז של BSD“. התנאי דרש שכל
+חומר-פרסומי שמאזכר את התוכנה, מחוייב לכלול 
את המשפט הבא :</p>
+
+<pre>
+(3.) כל חומר-פרסומי שמאזכר תכונות של תוכנה זו 
או שימוש בה חייב להציג
+את  ההכרזה הבאה :
+מוצר זה כולל תוכנה שפותחה ע"י אוניברסיטת 
קליפורניה, ברקלי ותורמיה.
+</pre>
+
+<p>
+    בתחילה נעשה שימוש בתנאי-הפרסום המרגיז רק 
בהפצת-התוכנה של אונ' ברקלי.  זה לא
+יצר בעיה מיוחדת, כיוון שהוא חייב רק הוספה 
של משפט אחד בכל פרסום.
+</p>
+<p>
+    אם מפתחים אחרים שהשתמשו בהסכמי-רישוי 
דמויי BSD היו מעתיקים את תנאי-הפרסום של
+BSD מילה במילה – כולל את המשפט שהתייחס לאונ
יברסיטה של קליפורניה – הם לא היו
+מגדילים את הבעיה.
+</p>
+<p>
+    אבל, כצפוי, מפתחים אחרים לא העתיקו את התנ
אי מילה במילה.  הם שינו אותו,
+בהחליפם את ”אוניברסיטת קליפורניה“ בשם 
המוסד שלהם או בשמם.  התוצאה הייתה אוסף
+של הסכמי-רישוי, הדורשים אוסף של משפטים שונ
ים.
+</p>
+<p>
+    כאשר מכלילים תוכנות רבות כאלה במערכת 
הפעלה אחת, התוצאה הינה בעיה
+רצינית. תארו לעצמכם מערכת תוכנה שדורשת 75 
משפטים שונים, כל אחד מזכיר מחבר או
+קבוצת-מחברים אחרת. כדי לפרסם אותה, תידרש 
מודעת עמוד-שלם.
+</p>
+<p>
+    זה אומנם נראה כמו אומדן מוגזם עד אבסורדי, 
אבל זוהי עובדה ברת-קיימא.  מערכת
+ההפעלה NetBSD מגיעה עם רשימה ארוכה של משפטים 
שונים, הנדרשים ע"י הסכמי-רישוי
+לחלקים שונים במערכת. בגירסת 1997 אחת של NetBSD 
ספרתי 75 משפטים כאלה. לא אהיה
+מופתע אם הרשימה התארכה עד עכשיו.
+</p>
+<p>
+    על מנת לפתור בעיה זו, ב”זמני הפנוי“ אני 
משוחח עם מפתחים שהשתמשו בהסכמי-רישוי
+בנוסח BSD, ומבקש מהם להסיר את תנאי הפרסום. 
בסביבות 1996 שוחחתי על כך עם
+מפתחי מערכת ההפעלה FreeBSD, והם החליטו להסיר 
את התנאי מכל רכיבי-התוכנה
+שנכתבו על ידם. במאי 1998 גם המפתחים של Flick, 
באוניברסיטת יוטה, הסירו את
+התנאי.
+</p>
+<p>
+    דין האל וריאן באוניברסיטת קליפורניה לקח 
על עצמו את האתגר ונלחם עליו עם
+המינהלה. ביוני 1999, אחרי שנתיים של דיונים, 
האוניברסיטה של קליפורניה הסירה
+את התנאי מהסכם-הרישוי של BSD.
+</p>
+<p>
+    וכיוון שכך, קיים כעת הסכם-רישוי חדש ל-BSD 
שאיננו כולל את תנאי-הפרסום. לרוע
+המזל, מורשתו של תנאי-הפרסום לא עברה בזאת מן 
העולם : תנאים דומים עדיין קיימים
+בהסכמי-רישוי של תוכנות רבות שאינן חלק מ-BSD.  
ולכן השינוי בהסכם-הרישוי של
+BSD לא תקף לגבי תוכנות אחרות המוענקות תחת נ
גזרות הסכם-הרישוי הישן של BSD; רק
+המפתחים שיצרו אותן יכולים לשנות אותם.
+</p>
+<p>
+    אך אם הם הלכו בדרכה של אוניברסיטת ברקלי 
בעבר, אולי שינוי המדיניות שלה ישכנע
+את חלקם ללכת בעקבותיה שנית. כדאי לשאול.
+</p>
+<p>
+    אז אם התוכנה החביבה עליכם עדיין מוענקת 
תחת הסכם-רישוי בנוסח BSD עם
+תנאי-הפרסום, אנא בקשו מיוצרה לקרוא עמוד זה, 
ולשקול את ביצוע השינוי.
+</p>
+<p>
+    ואם אתם מעוניינים להעניק תוכנה חופשית 
תחת הסכם-רישוי כלשהו שאינו כולל חובות
+מפיצים, בבקשה אל תציבו תנאי-פרסום. במקום 
להעתיק הסכם-רישוי בנוסח BSD מתוכנה
+קיימת כלשהי – שעלולה עדיין להכיל את 
הסכם-הרישוי הישן – אנא העתיקו את
+הסכם-הרישוי מתוכנת X11.
+</p>
+<p>
+    תוכלו לסייע בהפצת מודעות לבעיה על-ידי 
הימנעות משימוש בביטוי ”בנוסח BSD“,
+והימנעות מהאמירה ”הסכם-רישוי של BSD“ ממנה 
משתמע שיש רק הסכם-רישוי אחד
+ל-BSD. כיוון שאנשים מתייחסים לכל 
הסכמי-הרישוי של תוכנה חופשית שאין בהם חובות
+מפיצים&nbsp; כ”הסכמי-רישוי בנוסח BSD“, מפתחים 
חדשים של תוכנה חופשית עלולים
+לקחת את זה כמובן-מאליו שהפצת BSD היא המקום 
להשיג אותם.  וכך, היא או הוא
+עלולים, ללא כוונה תחילה, להשיג עותק עם תנ
אי-הפרסום.
+</p>
+<p>
+    אם אתם מעוניינים לצטט דוגמה מסויימת 
להסכם-רישוי ללא חובות מפיצים, ואין לכם
+העדפה מיוחדת, אנא בחרו דוגמה בלי בעיות 
ייחודיות.  לדוגמה, אם תשוחחו על
+”הסכמי-רישוי בנוסח X11“, תעודדו אחרים 
להעתיק את ההסכם מ-X11, מה שימנע ללא
+ספק את תנאי-הפרסום, לעומת הבחירה הלא-מודעת 
והאקראית שבין שתי הגירסאות של
+הסכם-הרישוי של BSD.
+</p>
+<p>
+    כאשר אתם מתייחסים באופן פרטני לאחד 
מהסכמי-הרישוי של BSD,&nbsp; ציינו לאיזה
+מהם כוונתכם : ”הסכם-הרישוי המקורי של BSD“ 
או ”הסכם-הרישוי המתוקן של BSD“.
+</p>
+
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
+
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
+
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 1998, 1999, 2001, 2003, 2007 Free Software
+Foundation, Inc.</span><br />
+זכויות יוצרים 1998, 1999, 2001, 2003, 2007 המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ.</p>
+
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: ? ביוני 2003, ? שעון ישראל, על ידי מורן 
זלצמן (נערך: 26 ביוני 2003 על
+ידי the duke)</div>
 
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
   
-
-  
-
-  
-
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; 
charset=UTF-8"><title>בעיית הסכם-הרישוי שלBSD License Problem 
- GNU Project - Free Software Foundation (FSF)</title>
-
-  
-
-
-
-  
-
-
-
-  
-
-
-
-  
-
-  
-
-  
-
-  
-
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";></head><body dir="rtl" 
bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" vlink="#9900dd">
-
-<h3>בעיית הסכם-הרישוי של BSD </h3>
-
-
-
-
-
-<a href="/graphics/agnuhead.html">
-<img src="/graphics/gnu-head-sm.jpg" alt="[תמונה של ראש של גנ
ו]" width="129" height="122"></a>
-
-[ <a href="/licenses/bsd.en.html">אנגלית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.ca.html">קטלונית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.fr.html">צרפתית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.he.html">עברית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.id.html">אינדונזית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.ja.html">יפנית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.pl.html">פולנית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.pt-br.html">פורטוגזית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.ru.html">רוסית</a>
-<!-- Please keep this list alphabetical                             -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-
-
-
-
-
- | <a href="/licenses/bsd.es.html">ספרדית</a> ]
-
-<p>שתי הקטגוריות העיקריות להסכמי-רישוי 
לתוכנה חופשית הן <a href="/copyleft/copyleft.html">חובות 
מפיצים</a> ו-<a 
href="/philosophy/categories.html#Non-CopyleftedFreeSoftware">ללא חובות 
מפיצים</a>.&nbsp;
-
-הסכמי-רישוי בעלי חובות מפיצים כגון ה-<a 
href="/copyleft/gpl.html">GNU GPL</a>, למשל, עומדים על כך 
שגירסאות תוכנה שעברו שינוי (הערת המתרגם : או 
הוטמעו
-
-בתוכנה אחרת) חייבות להיות עדיין תוכנה 
חופשית. הסכמי-רישוי ללא חובות מפיצים
-
-לעומת זאת, אינם עומדים על כך. <a 
href="/philosophy/why-copyleft.he.html">אנו
-
-ממליצים על&nbsp; חובות מפיצים</a> מכיוון שהם 
מגינים על חירותם של כל
-
-המשתמשים, אך תוכנה המוענקת בהסכם-רישוי ללא 
חובות מפיצים עדיין יכולה
-
-להיות תוכנה חופשית, ושימושית לקהילת התוכנה 
החופשית.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p>ישנן גירסאות רבות להסכמי-רישוי פשוטים 
ללא חובות מפיצים לתוכנה חופשית , בכללם 
הסכם-הרישוי של X10, הסכם-הרישוי של 
-X11/XFree86,
-
-הסכם-הרישוי של FreeBSD, ושני הסכמי-הרישוי של BSD 
(הפצת תוכנה של אוניברסיטת
-
-ברקלי). רובם שווי-ערך להוציא את אופן הניסוח, 
חוץ מהסכם-הרישוי של BSD שעד
-
-1999 סבל מבעיה מיוחדת : "תנאי הפרסום המרגיז של 
BSD". התנאי דרש שכל
-
-חומר-פרסומי שמאזכר את התוכנה, מחוייב לכלול 
את המשפט הבא :<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p>(3.) כל חומר-פרסומי שמאזכר תכונות של תוכנה 
זו או שימוש בה חייב להציג את  ההכרזה
-
-הבאה :<br>
-
-מוצר זה כולל תוכנה שפותחה ע"י אוניברסיטת 
קליפורניה, ברקלי ותורמיה.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p>בתחילה נעשה שימוש בתנאי-הפרסום המרגיז רק 
בהפצת-התוכנה של אונ' ברקלי.
-
-זה לא יצר בעיה מיוחדת, כיוון שהוא חייב רק 
הוספה של משפט אחד בכל פרסום.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p> </p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p> אם מפתחים אחרים שהשתמשו בהסכמי-רישוי 
דמויי BSD היו מעתיקים את תנאי-הפרסום של
-
-BSD מילה במילה--כולל את המשפט שהתייחס לאונ
יברסיטה של קליפורניה--הם לא היו
-
-מגדילים את הבעיה.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p> אבל, כצפוי, מפתחים אחרים לא העתיקו את התנ
אי מילה במילה.
-
-הם שינו אותו, בהחליפם את "אוניברסיטת 
קליפורניה" בשם המוסד שלהם או בשמם.
-
-התוצאה הייתה אוסף של הסכמי-רישוי, הדורשים 
אוסף של משפטים שונים.<br>
-
-<br>
-
-כאשר מכלילים תוכנות רבות כאלה במערכת הפעלה 
אחת, התוצאה הינה בעיה
-
-רצינית. תארו לעצמכם מערכת תוכנה שדורשת 75 
משפטים שונים, כל אחד מזכיר מחבר
-
-או קבוצת-מחברים אחרת. כדי לפרסם אותה, תידרש 
מודעת עמוד-שלם. </p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p> זה אומנם נראה כמו אומדן מוגזם עד אבסורדי, 
אבל זוהי עובדה ברת-קיימא.
-
-מערכת ההפעלה NetBSD מגיעה עם רשימה ארוכה של 
משפטים שונים, הנדרשים ע"י
-
-הסכמי-רישוי לחלקים שונים במערכת. בגירסת 1997 
אחת של NetBSD ספרתי 75
-
-משפטים כאלה. לא אהיה מופתע אם הרשימה התארכה 
עד עכשיו.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p> על מנת לפתור בעיה זו, ב"זמני הפנוי" אני 
משוחח עם מפתחים שהשתמשו
-
-בהסכמי-רישוי בנוסח BSD, ומבקש מהם להסיר את תנ
אי הפרסום. בסביבות 1996
-
-שוחחתי על כך עם מפתחי מערכת ההפעלה FreeBSD, והם 
החליטו להסיר את התנאי
-
-מכל רכיבי-התוכנה שנכתבו על ידם. במאי 1998 גם 
המפתחים של Flick,
-
-באוניברסיטת יוטה, הסירו את התנאי.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p>דין האל וריאן באוניברסיטת קליפורניה לקח 
על עצמו את האתגר ונלחם עליו עם
-
-המינהלה. ביוני 1999, אחרי שנתיים של דיונים, 
האוניברסיטה של קליפורניה
-
-הסירה את התנאי מהסכם-הרישוי של BSD.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p>וכיוון שכך, קיים כעת הסכם-רישוי חדש ל-BSD 
שאיננו כולל את
-
-תנאי-הפרסום. לרוע המזל, מורשתו של תנ
אי-הפרסום לא עברה בזאת מן העולם :
-
-תנאים דומים עדיין קיימים בהסכמי-רישוי של 
תוכנות רבות שאינן חלק מ-BSD.
-
-ולכן השינוי בהסכם-הרישוי של BSD לא תקף לגבי 
תוכנות אחרות המוענקות תחת
-
-נגזרות הסכם-הרישוי הישן של BSD; רק המפתחים 
שיצרו אותן יכולים לשנות אותם.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p>אך אם הם הלכו בדרכה של אוניברסיטת ברקלי 
בעבר, אולי שינוי המדיניות שלה ישכנע
-
-את חלקם ללכת בעקבותיה שנית. כדאי לשאול.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p> אז אם התוכנה החביבה עליכם עדיין מוענקת 
תחת הסכם-רישוי בנוסח BSD עם
-
-תנאי-הפרסום, אנא בקשו מיוצרה לקרוא עמוד זה, 
ולשקול את ביצוע השינוי.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p> ואם אתם מעוניינים להעניק תוכנה חופשית 
תחת הסכם-רישוי כלשהו שאינו כולל
-
-חובות מפיצים, בבקשה אל תציבו תנאי-פרסום. 
במקום להעתיק הסכם-רישוי בנוסח
-
-BSD מתוכנה קיימת כלשהי--שעלולה עדיין להכיל 
את הסכם-הרישוי הישן--אנא
-
-העתיקו את הסכם-הרישוי מתוכנת XFree86.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p> תוכלו לסייע בהפצת מודעות לבעיה על-ידי 
הימנעות משימוש בביטוי "בנוסח
-
-BSD", והימנעות מהאמירה "הסכם-רישוי של BSD" ממנה 
משתמע שיש רק הסכם-רישוי
-
-אחד ל-BSD. כיוון שאנשים מתייחסים לכל 
הסכמי-הרישוי של תוכנה חופשית שאין
-
-בהם חובות מפיצים&nbsp; כ"הסכמי-רישוי בנוסח BSD", 
מפתחים חדשים של תוכנה
-
-חופשית עלולים לקחת את זה כמובן-מאליו שהפצת 
BSD היא המקום להשיג אותם.
-
-וכך, היא או הוא עלולים, ללא כוונה תחילה, 
להשיג עותק עם תנאי-הפרסום. </p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p> <br>
-
-אם אתם מעוניינים לצטט דוגמה מסויימת 
להסכם-רישוי ללא חובות מפיצים, ואין לכם 
העדפה מיוחדת, אנא בחרו דוגמה בלי בעיות 
ייחודיות.
-
-לדוגמה, אם תשוחחו על "הסכמי-רישוי בנוסח 
XFree86", תעודדו אחרים להעתיק את
-
-ההסכם מ-XFree86, מה שימנע ללא ספק את תנ
אי-הפרסום, לעומת הבחירה הלא-מודעת
-
-והאקראית שבין שתי הגירסאות של הסכם-הרישוי 
של BSD.<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p> כאשר אתם מתייחסים באופן פרטני לאחד 
מהסכמי-הרישוי של BSD,&nbsp; ציינו
-
-לאיזה מהם כוונתכם : "הסכם-הרישוי המקורי של 
BSD" או "הסכם-הרישוי המתוקן
-
-של BSD".<br>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p> </p>
-
-
-
-
-
-
-
-<hr>
-
-<h4><a href="/philosophy/philosophy.html">חומר קריאה נוסף</a></h4>
-
-
-
-
-
-
-
-<hr>
-[ <a href="/licenses/bsd.en.html">אנגלית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.ca.html">קטלונית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.fr.html">צרפתית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.he.html">עברית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.id.html">אינדונזית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.ja.html">יפנית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.pl.html">פולנית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.pt-br.html">פורטוגזית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.ru.html">רוסית</a>
- | <a href="/licenses/bsd.es.html">ספרדית</a> ]
-
-
-<p dir="ltr"> Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-There are also <a href="/contact/">other ways to contact</a> the FSF. </p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p dir="ltr"> Please send comments on these web pages to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
-
-send other questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-זכויות יוצרים 1998, 1999, 2001, 2002, 2003 המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ, טמפל-פלייס 59 -
-
-דירה 330, בוסטון, מסצ'וסטס 02110, ארה"ב<br>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-  <br>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו
-
-והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה של 
אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל יש
-
-לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
-
-
-
-<p dir="ltr"> Copyright (C) 1998, 1999, 2001, 2003, Free Software Foundation,
-
-Inc., 51 Franklin St, Fifth Floor, Boston, MA  02110,  USA </p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p dir="ltr"> Verbatim copying and distribution of this entire article is
-
-permitted in any medium, provided this notice is preserved.</p>
-
-
-
-
-
-
-
-<p dir="ltr">
-
-Updated:
-
-<!-- timestamp start -->
-
-$Date: 2015/12/14 08:48:27 $ $Author: ineiev $
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
 
 <!-- timestamp end -->
-
 </p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-תורגם: ? ביוני 2003, ? שעון ישראל, על ידי מורן 
זלצמן (נערך: 26
-
-ביוני 2003 על ידי the duke)
-
-
-
-
-
-<hr>
-
-</body></html>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: philosophy/can-you-trust.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/can-you-trust.he.html,v
retrieving revision 1.8
retrieving revision 1.9
diff -u -b -r1.8 -r1.9
--- philosophy/can-you-trust.he.html    25 Jan 2013 05:14:52 -0000      1.8
+++ philosophy/can-you-trust.he.html    27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.9
@@ -1,623 +1,240 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//IETF//DTD HTML 3.2 Final//EN"><html><head>
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; charset=UTF-8">
-<title>Can you trust your computer? - GNU Project - Free Software Foundation 
(FSF)</title>
-  
-
-  
-
-  
-
-  
-  
-  
-  
-  
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";></head><body 
bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" vlink="#9900dd" 
dir="rtl">
-<h3 align="right">האם תוכלו לבטוח במחשב שלכם?</h3>
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-
-מאת <a href="http://www.stallman.org/";><strong>ריצ'ארד 
סטולמן<br>
-</strong></a></p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-
-<a href="/graphics/philosophicalgnu.html"><img 
src="/graphics/philosophical-gnu-sm.jpg" alt=" [תמונה של גנו 
פילוסופי] " width="160" height="200"></a>
-
-[
-<!-- Please keep this list alphabetical                             -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! --> <a 
href="/philosophy/can-you-trust.zh-cn.html">סינית (מפושטת)</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.zh-tw.html">סינית 
(מסורתית)</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.fr.html">צרפתית</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.de.html">גרמנית</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.he.html">עברית</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.es.html">ספרדית</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.tr.html">טורקית</a>
-<!-- Please keep this list alphabetical                             -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-]
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-
-ממי על המחשב שלך לקבל הוראות ? רוב האנשים 
סבורים שעל
-המחשב שלהם לציית להם, ולא למישהו אחר. בעזרת 
יוזמה בשם "מיחשוב אמין",
-תאגידי תקשורת גדולים (כולל את חברות הסרטים 
והתקליטים), יחד עם חברות
-מחשבים כגון מייקרוסופט ואינטל, מתכננים 
לגרום למחשב שלך לציית להם במקום
-לך. (גירסת מייקרוסופט ליוזמה נקראת 
"פלאדיום".) תוכנות קנייניות הכילו
-תכונות מזיקות בעבר, אך יוזמה זו תהפוך מצב 
זה לכולל.</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-תוכנה קניינית, באופן עקרוני, שוללת ממך את 
השליטה באופן
-פעולתה; אינך יכול ללמוד את קוד-המקור, או לשנ
ותו. זה לא מפתיע שאנשי-עסקים
-חכמים מוצאים דרכים להשתמש בשליטתם על-מנת 
להציב אותך בעמדת-נחיתות.
-מייקרוסופט כבר עשתה זאת מספר פעמים : גירסת 
חלונות אחת תוכננה לדווח
-למייקרוסופט על כל התוכנות המותקנות במחשבך; 
עדכון "אבטחה" שהופץ לאחרונה ל"נגן
-המדיה של חלונות" דרש מהמשתמשים להסכים 
להגבלות חדשות. אך מייקרוסופט
-איננה לבדה : תוכנת שיתוף-הקבצים "קאזה" תוכננ
ה כך ששותפים עסקיים של
-החברה יוכלו להשכיר את זכות השימוש 
במשאבי-מחשבך ללקוחותיהם. תכונות
-מזיקות אלו הן חבויות לעיתים-קרובות, אך גם 
משנודע לך דבר קיומן הן קשות
-להסרה, כיוון שאין ברשותך את קוד-המקור של 
התוכנה.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-בעבר, היו אלה מקרים בודדים. יוזמת “מחשוב 
אמין" תהפוך
-מקרים אלו לנפוצים. “מחשוב בוגדני" הוא שם 
מתאים יותר, כיוון שהיוזמה
-מתוכננת כדי לוודא שמחשבך באופן שיטתי לא 
יציית לך. למעשה, היא מתוכננת לגרום למחשבך
-להפסיק לפעול כמחשב לכל-מטרה. כאשר כל פעולה 
עשוייה לדרוש אישור מפורש.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/can-you-trust.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2007-05-24" -->
+
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.79 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>האם תוכלו לבטוח במחשב שלכם? - GNU Project - Free 
Software Foundation</title>
+
+<!--#include virtual="/philosophy/po/can-you-trust.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>האם תוכלו לבטוח במחשב שלכם?</h2>
+
+<p>מאת <a href="http://www.stallman.org/";>ריצ'ארד סטולמן</a></p>
+
+<p>
+ממי על המחשב שלך לקבל הוראות ? רוב האנשים 
סבורים שעל המחשב שלהם לציית להם,
+ולא למישהו אחר. בעזרת יוזמה בשם ”מיחשוב 
אמין“, תאגידי תקשורת גדולים (כולל את
+חברות הסרטים והתקליטים), יחד עם חברות 
מחשבים כגון מייקרוסופט ואינטל, מתכננים
+לגרום למחשב שלך לציית להם במקום לך. (גירסת 
מייקרוסופט ליוזמה נקראת
+”פלאדיום“.) תוכנות קנייניות הכילו תכונות 
מזיקות בעבר, אך יוזמה זו תהפוך מצב
+זה לכולל.</p>
+<p>
+תוכנה קניינית, באופן עקרוני, שוללת ממך את 
השליטה באופן פעולתה; אינך יכול
+ללמוד את קוד-המקור, או לשנותו. זה לא מפתיע 
שאנשי-עסקים חכמים מוצאים דרכים
+להשתמש בשליטתם על-מנת להציב אותך בעמדת-נ
חיתות. מייקרוסופט כבר עשתה זאת מספר
+פעמים : גירסת חלונות אחת תוכננה לדווח 
למייקרוסופט על כל התוכנות המותקנות
+במחשבך; עדכון ”אבטחה“ שהופץ לאחרונה ל”נ
גן המדיה של חלונות“ דרש מהמשתמשים
+להסכים להגבלות חדשות. אך מייקרוסופט איננה 
לבדה : תוכנת שיתוף-הקבצים ”קאזה“
+תוכננה כך ששותפים עסקיים של החברה יוכלו 
להשכיר את זכות השימוש במשאבי-מחשבך
+ללקוחותיהם. תכונות מזיקות אלו הן חבויות 
לעיתים-קרובות, אך גם משנודע לך דבר
+קיומן הן קשות להסרה, כיוון שאין ברשותך את 
קוד-המקור של התוכנה.</p>
+<p>
+בעבר, היו אלה מקרים בודדים. יוזמת ”מחשוב 
אמין“ תהפוך מקרים אלו
+לנפוצים. ”מחשוב בוגדני“ הוא שם מתאים יותר, 
כיוון שהיוזמה מתוכננת כדי לוודא
+שמחשבך באופן שיטתי לא יציית לך. למעשה, היא 
מתוכננת לגרום למחשבך להפסיק לפעול
+כמחשב לכל-מטרה. כאשר כל פעולה עשוייה לדרוש 
אישור מפורש.</p>
 <p>
 הרעיון הטכני ביסודה של יוזמת המחשוב-הבוגדנ
י הוא שהמחשב כולל הצפנה
-והתקן-חתימה, בעוד המפתחות נשמרים חסויים 
ממך. תוכנות קנייניות ישתמשו
-בהתקן על-מנת לשלוט באפשרותך להפעיל תוכנות 
אחרות, לגשת למסמכים או למידע,
-או לפתוח אותם בתכניות מסוימות. תוכנות קניינ
יות אלו יורידו ללא-הרף כללי-הרשאה חדשים
-באמצעות האינטרנט, ויכפו כללים אלו עליך ועל 
המידע שברשותך באופן אוטומטי.
-אם לא תאפשר למחשבך להתעדכן תדיר בכללים אלו 
מהאינטרנט, יחדלו אוטומטית תכונות
+והתקן-חתימה, בעוד המפתחות נשמרים חסויים 
ממך. תוכנות קנייניות ישתמשו בהתקן
+על-מנת לשלוט באפשרותך להפעיל תוכנות אחרות, 
לגשת למסמכים או למידע, או לפתוח
+אותם בתכניות מסוימות. תוכנות קנייניות אלו 
יורידו ללא-הרף כללי-הרשאה חדשים
+באמצעות האינטרנט, ויכפו כללים אלו עליך ועל 
המידע שברשותך באופן אוטומטי. אם
+לא תאפשר למחשבך להתעדכן תדיר בכללים אלו 
מהאינטרנט, יחדלו אוטומטית תכונות
 מסויימות לתפקד.</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-כמובן, הוליווד וחברות התקליטים מתכננות 
להשתמש במחשוב-הבוגדני
-לשם DRM (ניהול
-הגבלות דיגיטלי), כך שסרטים ומוזיקה שהורדו 
מהרשת יוכלו להתנגן רק על מחשב אחד 
מסויים.שיתוף
-יהיה בלתי-אפשרי לחלוטין, למעט 
הקבצים-המורשים שיירכשו מחברות אלו. לכם,
-הציבור, חייבות להיות החירות והיכולת לשתף 
אותם. (אני מצפה
-שמישהו ימצא דרך להפיק גירסאות לא מוצפנות, 
לשים אותם על הרשת ולשתף אותם, כך שDRM לא יצליח 
לחלוטין, אך זה איננו תירוץ למערכת.)<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-הפיכת שיתוף לבלתי אפשרי זה רע מספיק, אבל זה 
הולך ומחמיר.ישנן
-תוכניות להשתמש באותה מערכת לדוא"ל ומסמכים-- 
מה שיביא לכדי דוא"ל שנעלם תוך שבועיים,או
-מסמכים שיכולים להיקרא רק על המחשבים בחברה 
אחת.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-תארו לעצמכם שתקבלו יום אחד דוא"ל מהבוס אשר 
מורה לכם
-לעשות משהו מפוקפק, לאחר חודש, כשהעניין 
מתפוצץ, לא תוכלו להשתמש בדוא"ל
-המקורי כהוכחה שההחלטה לא הייתה שלכם. 
“המילה הכתובה" לא מגינה עליך
-כשההנחיה כתובה בדיו-נעלם.</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
 <p>
-תארו לעצמכם שתקבלו דוא"ל מהבוס שקובע מדינ
יות לא-חוקית
-או שערורייתית מבחינה מוסרית, כמו למשל 
השמדת דוחות ביקורת-חשבונות על החברה שלכם, או
-להרשות לאיום על המדינה שלכם להתקדם מבלי 
שייבדק. כיום תוכלו לדווח על כך
-לתקשורת ולחשוף את הפעילות. עם מחשוב-בוגדני, 
אנשי התקשורת לא יוכלו לקרוא את המסמך;
-המחשב שלהם לא-יציית להם. מחשוב-בוגדני הופך 
לגן-עדן לשחיתות.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-מעבדי-תמלילים כגון Microsoft Word יוכלו להשתמש 
במחשוב-הבוגדני
-כשישמרו את מסמכיך, על-מנת לוודא 
שמעבדי-תמלילים מתחרים לא יוכלו לקרוא
-אותם. כיום עלינו לעמול בפרך בנסיונות להבין 
את הסודות של תבנית-הנתונים
-של וורד כדי שמעבדי-תמלילים חופשיים יוכלו 
לקרוא מסמכי וורד. אם וורד יצפין
-את הנתונים בעזרת מחשוב-בוגדני בזמן שמירתם, 
לקהילת התוכנה החופשית לא
-תהייה האפשרות לפתח תוכנה לקריאתם-- וגם אם נ
וכל, תוכנות אלו אולי אפילו
-ייאסרו על-ידי חוק
+כמובן, הוליווד וחברות התקליטים מתכננות 
להשתמש במחשוב-הבוגדני לשם ניהול
+הגבלות דיגיטלי (DRM), כך שסרטים ומוזיקה 
שהורדו מהרשת יוכלו להתנגן רק על מחשב
+אחד מסויים.שיתוף יהיה בלתי-אפשרי לחלוטין, 
למעט הקבצים-המורשים שיירכשו מחברות
+אלו. לכם, הציבור, חייבות להיות החירות 
והיכולת לשתף אותם. (אני מצפה שמישהו
+ימצא דרך להפיק גירסאות לא מוצפנות, לשים 
אותם על הרשת ולשתף אותם, כך שDRM לא
+יצליח לחלוטין, אך זה איננו תירוץ למערכת.)</p>
+<p>
+הפיכת שיתוף לבלתי אפשרי זה רע מספיק, אבל זה 
הולך ומחמיר.ישנן תוכניות להשתמש
+באותה מערכת לדוא"ל ומסמכים – מה שיביא לכדי 
דוא"ל שנעלם תוך שבועיים,או מסמכים
+שיכולים להיקרא רק על המחשבים בחברה אחת.</p>
+<p>
+תארו לעצמכם שתקבלו יום אחד דוא"ל מהבוס אשר 
מורה לכם לעשות משהו מפוקפק, לאחר
+חודש, כשהעניין מתפוצץ, לא תוכלו להשתמש 
בדוא"ל המקורי כהוכחה שההחלטה לא הייתה
+שלכם. ”המילה הכתובה“ לא מגינה עליך כשההנ
חיה כתובה בדיו-נעלם.</p>
+<p>
+תארו לעצמכם שתקבלו דוא"ל מהבוס שקובע מדינ
יות לא-חוקית או שערורייתית מבחינה
+מוסרית, כמו למשל השמדת דוחות ביקורת-חשבונ
ות על החברה שלכם, או להרשות לאיום
+על המדינה שלכם להתקדם מבלי שייבדק. כיום 
תוכלו לדווח על כך לתקשורת ולחשוף את
+הפעילות. עם מחשוב-בוגדני, אנשי התקשורת לא 
יוכלו לקרוא את המסמך; המחשב שלהם
+לא-יציית להם. מחשוב-בוגדני הופך לגן-עדן 
לשחיתות.</p>
+<p>
+מעבדי-תמלילים כגון Microsoft Word יוכלו להשתמש 
במחשוב-הבוגדני כשישמרו את
+מסמכיך, על-מנת לוודא שמעבדי-תמלילים מתחרים 
לא יוכלו לקרוא אותם. כיום עלינו
+לעמול בפרך בנסיונות להבין את הסודות של תבנ
ית-הנתונים של וורד כדי
+שמעבדי-תמלילים חופשיים יוכלו לקרוא מסמכי 
וורד. אם וורד יצפין את הנתונים
+בעזרת מחשוב-בוגדני בזמן שמירתם, לקהילת 
התוכנה החופשית לא תהייה האפשרות לפתח
+תוכנה לקריאתם-- וגם אם נוכל, תוכנות אלו אולי 
אפילו ייאסרו על-ידי חוק
 זכויות-היוצרים-במילניום-הדיגיטלי.</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-תוכנות שישתמשו במיחשוב-הבוגדני יורידו ללא 
הרף כללי-הרשאה
-חדשים מהאינטרנט, ויכפו כללים אלו באופן 
אוטומטי על המידע שברשותכם. אם
-מייקרוסופט, או הממשלה, לא תאהב מה שאמרתם 
במסמך שכתבתם, הם יוכלו להפיץ
-לכל המחשבים הוראה שתמנע קריאה של המסמך. כל 
מחשב יציית להוראה מרגע הורדתה. המסמכים שלכם
-יהיו חשופים למחיקה מפרעית (רטרו-אקטיבית) 
בסגנון "1984". ייתכן גם שלא תוכלו לקרוא אותם
-בעצמכם.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-ייתכן שתחשבו שתוכלו לגלות אילו דברים 
מרושעים מבצעות
-תוכנות המשתמשות במחשוב-בוגדני, ללמוד את 
רמת הנזק שהן גורמות, ואז להחליט האם
-לקבל או לדחות אותן. קבלה תהיה קצרת-רואי 
וטיפשית, אך הנקודה היא שהעסקה שאתם
-חושבים שאתם עושים לא תעמוד על כנה. ברגע 
שתהפכו לתלויים בתוכנה, נתפסתם
-ברשתם והם יודעים את זה; אז הם יוכלו לשנות את 
העסקה. כמה תוכנות יורידו
-אוטומטית עדכונים שיעשו משהו שונה-- הם לא 
ייתנו לכם את החופש לבחור האם
-לשדרג או לא.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-כיום תוכלו להימנע מלהיות מוגבלים על-ידי 
תוכנה קניינית
-על ידי הימנעות משימוש בה. אם אתם מריצים גנ
ו\לינוקס או מערכת-הפעלה
-חופשית אחרת, ואם אתם נמנעים מהתקנת תוכנות 
קנייניות עליה, אז אתם אחראים
-על פעולותיו של המחשב שלכם. אם בתוכנה חופשית 
מסויימת יש תכונה מזיקה,
-מפתחים אחרים בקהילה ינפו אותה, ואתם תוכלו 
להשתמש בגירסה המתוקנת. אתם
-יכולים גם להשתמש בתוכנות חופשיות וכלים 
חופשיים על מערכת-הפעלה לא-חופשית; זה לא
-עומד בבחינת מתן חירות מלאה, אך משתמשים רבים 
עושים זאת.</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
 <p>
-מחשוב-בוגדני מציב את הקיום של מערכות-הפעלה 
חופשית ותוכנות
-חופשיות בסכנה, כיוון שיתכן שלא תוכלו להריץ 
את כולם. גירסאות מסויימות של מחשוב-בוגדני
-ידרשו ממערכת-ההפעלה להיות מאושרת לשימוש על 
ידי חברה מסויימת. מערכות-הפעלה
-חופשיות לא יוכלו להיות מותקנות. גירסאות 
מסויימות של מחשוב-בוגדני יידרשו
-מכל תוכנה ותוכנה להיות מאושרת על-ידי יצרן 
מערכת-ההפעלה. לא תוכלו להשתמש
-בתוכנות חופשיות על מערכת כזו. אם למרות זאת 
תגלו כיצד כן ניתן לעשות זאת,
-ותספרו למישהו, זה יוכל להיחשב כפשע.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-ישנן כבר הצעות חוק בארה"ב שדורשות מכל 
המחשבים לתמוך
-במחשוב-בוגדני, ולמנוע את חיבורם של מחשבים 
ישנים שאינם תומכים ביוזמה
-לאינטרנט. הCBDTPA (אנו קוראים לה Consume But Don't Try 
Programming
-Act - "חקיקת צרוך אבל אל תנסה לתכנת") היא אחת 
מהן. אבל אפילו ללא הכרח "חוקי" לעבור לשימוש 
במחשוב-בוגדני, הלחץ
-לקבל אותו עשוי להיות עצום. כיום נעשה שימוש 
רב במסמכי-וורד להתקשרות, למרות הבעיות
-הנלוות לכך (ראה מסמך <a 
href="/philosophy/no-word-attachments.html">"אנחנו
-יכולים לשים סוף לתצריפי וורד"</a>). אם מערכות 
מחשוב-בוגדני יהיו היחידות
-שיוכלו לקרוא את מסמכי וורד מהגירסאות 
האחרונות, רבים יעברו להשתמש בהן
-מכורח, אם זאת תהייה הברירה היחידה העומדת 
בפניהם. כדי לעמוד בפני המחשוב-הבוגדני,עלינו
-להתאחד ולהתעמת עם הבעיה כבחירה משותפת.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-<p>
-למידע נוסף על מחשוב-בוגדני, ראו -&nbsp;<a 
href="http://www.cl.cam.ac.uk/users/rja14/tcpa-faq.html";>&lt;<span 
dir="rtl">http://www.cl.cam.ac.uk/users/rja14/tcpa-faq.html</span>&gt;</a><br>
-</p>
-
-
-
-
-
-<p>
-על מנת לבלום את יוזמת המחשוב-הבוגדני נזדקק 
להתארגנות של מספר
-גדול של אזרחים. עזרתך דרושה לנו ! <a 
href="http://www.eff.org/";>מוסד
-הגבול האלקטרוני</a> ו <a 
href="http://www.publicknowledge.org/";>ידע
-ציבורי</a> מנהלות קמפיין-נגד מחשוב-בוגדני, 
וכמו כן <a href="http://www.digitalspeech.org/";>פרוייקט 
הדיבור הדיגיטלי</a> שממומן על ידי הFSF. אנא
-בקרו באתרים אלו על מנת להירשם ולהראות את 
תמיכתכם בעבודתם<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-<p>
-תוכלו לעזור גם על ידי כתיבה למחלקות 
ליחסי-ציבור של
-אינטל, <span dir="rtl">IBM</span>, HP/קומפאק, או כל יצרן 
מחשבים אחר שקניתם ממנו,הסבירו
-להם שאינכם מעוניינים להידחק לקניית מערכות 
מחשוב "אמין" – כך שאתם לא
-מעוניינים שהם ייצרו כאלה. כוח צרכני יכול 
להניב תוצאות. אם תעשו זאת לבדכם,אנא
-שלחו עותקים ממכתביכם לחברות הנ"ל.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
+תוכנות שישתמשו במיחשוב-הבוגדני יורידו ללא 
הרף כללי-הרשאה חדשים מהאינטרנט,
+ויכפו כללים אלו באופן אוטומטי על המידע 
שברשותכם. אם מייקרוסופט, או הממשלה,
+לא תאהב מה שאמרתם במסמך שכתבתם, הם יוכלו 
להפיץ לכל המחשבים הוראה שתמנע קריאה
+של המסמך. כל מחשב יציית להוראה מרגע הורדתה. 
המסמכים שלכם יהיו חשופים למחיקה
+מפרעית (רטרו-אקטיבית) בסגנון ”1984“. ייתכן 
גם שלא תוכלו לקרוא אותם בעצמכם.</p>
+<p>
+ייתכן שתחשבו שתוכלו לגלות אילו דברים 
מרושעים מבצעות תוכנות המשתמשות
+במחשוב-בוגדני, ללמוד את רמת הנזק שהן 
גורמות, ואז להחליט האם לקבל או לדחות
+אותן. קבלה תהיה קצרת-רואי וטיפשית, אך הנ
קודה היא שהעסקה שאתם חושבים שאתם
+עושים לא תעמוד על כנה. ברגע שתהפכו לתלויים 
בתוכנה, נתפסתם ברשתם והם יודעים
+את זה; אז הם יוכלו לשנות את העסקה. כמה תוכנ
ות יורידו אוטומטית עדכונים שיעשו
+משהו שונה – הם לא ייתנו לכם את החופש לבחור 
האם לשדרג או לא.</p>
+<p>
+כיום תוכלו להימנע מלהיות מוגבלים על-ידי 
תוכנה קניינית על ידי הימנעות משימוש
+בה. אם אתם מריצים גנו\לינוקס או מערכת-הפעלה 
חופשית אחרת, ואם אתם נמנעים
+מהתקנת תוכנות קנייניות עליה, אז אתם אחראים 
על פעולותיו של המחשב שלכם. אם
+בתוכנה חופשית מסויימת יש תכונה מזיקה, 
מפתחים אחרים בקהילה ינפו אותה, ואתם
+תוכלו להשתמש בגירסה המתוקנת. אתם יכולים גם 
להשתמש בתוכנות חופשיות וכלים
+חופשיים על מערכת-הפעלה לא-חופשית; זה לא 
עומד בבחינת מתן חירות מלאה, אך
+משתמשים רבים עושים זאת.</p>
+<p>
+מחשוב-בוגדני מציב את הקיום של מערכות-הפעלה 
חופשית ותוכנות חופשיות בסכנה,
+כיוון שיתכן שלא תוכלו להריץ את כולם. 
גירסאות מסויימות של מחשוב-בוגדני ידרשו
+ממערכת-ההפעלה להיות מאושרת לשימוש על ידי 
חברה מסויימת. מערכות-הפעלה חופשיות
+לא יוכלו להיות מותקנות. גירסאות מסויימות 
של מחשוב-בוגדני יידרשו מכל תוכנה
+ותוכנה להיות מאושרת על-ידי יצרן 
מערכת-ההפעלה. לא תוכלו להשתמש בתוכנות
+חופשיות על מערכת כזו. אם למרות זאת תגלו 
כיצד כן ניתן לעשות זאת, ותספרו
+למישהו, זה יוכל להיחשב כפשע.</p>
+<p>
+ישנן כבר הצעות חוק בארה"ב שדורשות מכל 
המחשבים לתמוך במחשוב-בוגדני, ולמנוע את
+חיבורם של מחשבים ישנים שאינם תומכים ביוזמה 
לאינטרנט. הCBDTPA (אנו קוראים לה
+Consume But Don't Try Programming Act – ”חקיקת צרוך אבל אל 
תנסה לתכנת“) היא
+אחת מהן. אבל אפילו ללא הכרח ”חוקי“ לעבור 
לשימוש במחשוב-בוגדני, הלחץ לקבל
+אותו עשוי להיות עצום. כיום נעשה שימוש רב 
במסמכי-וורד להתקשרות, למרות הבעיות
+הנלוות לכך (ראה מסמך ”אנחנו יכולים לשים 
סוף לתצריפי וורד“). אם מערכות
+מחשוב-בוגדני יהיו היחידות שיוכלו לקרוא את 
מסמכי וורד מהגירסאות האחרונות,
+רבים יעברו להשתמש בהן מכורח, אם זאת תהייה 
הברירה היחידה העומדת בפניהם. כדי
+לעמוד בפני המחשוב-הבוגדני,עלינו להתאחד 
ולהתעמת עם הבעיה כבחירה משותפת.</p>
+<p>
+למידע נוסף על מחשוב-בוגדני, ראו - <a
+href="http://www.cl.cam.ac.uk/users/rja14/tcpa-faq.html";>http://www.cl.cam.ac.uk/users/rja14/tcpa-faq.html</a>.</p>
+<p>
+על מנת לבלום את יוזמת המחשוב-הבוגדני נזדקק 
להתארגנות של מספר גדול של
+אזרחים. עזרתך דרושה לנו !  אנא בקרו <a
+href="http://DefectiveByDesign.org";>Defective by Design</a> על מנת 
להירשם
+ולהראות את תמיכתכם בעבודתם</p>
 
 <h3>הערות</h3>
 
-
-
-
-
-
-
-<p>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
 <ol>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<li>פרוייקט גנו מפיץ את "שומר הפרטיות של גנו" 
(GPG), תוכנה
-המיישמת הצפנה בשיטת מפתח-ציבורי וחתימות 
דיגיטליות, בהם תוכלו להשתמש על-מנת
-לשלוח דוא"ל פרטי ומאובטח.שימושי להבין כיצד 
תוכנה זו שונה מיוזמת המחשוב-הבוגדני,ולראות
-מה הופך אותה לשימושית, לעומת הסכנה 
שבמחשוב-הבוגדני.<br>
-
- <br>כאשר שולחים לכם מסמך שהוצפן בעזרת GPG,ואתם
-משתמשים ב-GPG על-מנת לפענח אותה, התוצאה תהיה 
מסמך לא מוצפן, שתוכלו לקרוא, להעביר, להעתיק 
ואפילו להצפין אותו
-מחדש, על-מנת לשלוח אותו באופן מאובטח לאדם 
אחר. תוכנת מחשוב-בוגדני לעומת
-זאת, תאפשר לכם לקרוא את המסמך מהמסך, אך לא 
תאפשר לכם לשמור אותו באופן
-לא מוצפן על-מנת להשתמש בו כרצונכם. GPG, חבילת 
תוכנה חופשית, הופכת
-תכונות אבטחת מידע לזמינות למשתמשים; 
המשתמשים משתמשים בה. בניגוד למחשוב-בוגדני
-שמתוכנן לכפות מגבלות על המשתמשים; כך 
שלמעשה הוא משתמש בהם.<br><br>
-</li>
-
-
-<li>מייקרוסופט מציגה את מיזם "פלאדיום" 
כאמצעי אבטחה, וטוענת באמצעותו
-להגנה מוירוסים, אך טענה זו היא שקר בעליל. 
מצגת שהוכנה על-ידי מחלקת
-המחקר של מייקרוסופט באוקטובר 2002 הצהירה 
שהמפרט של "פלאדיום" כולל יאפשר
+<li><p>
+פרוייקט גנו מפיץ את ”שומר הפרטיות של גנו“ 
(GPG), תוכנה המיישמת הצפנה בשיטת
+מפתח-ציבורי וחתימות דיגיטליות, בהם תוכלו 
להשתמש על-מנת לשלוח דוא"ל פרטי
+ומאובטח.שימושי להבין כיצד תוכנה זו שונה 
מיוזמת המחשוב-הבוגדני,ולראות מה הופך
+אותה לשימושית, לעומת הסכנה שבמחשוב-הבוגדנ
י.</p>
+<p>
+כאשר שולחים לכם מסמך שהוצפן בעזרת GPG,ואתם 
משתמשים ב-GPG על-מנת לפענח אותה,
+התוצאה תהיה מסמך לא מוצפן, שתוכלו לקרוא, 
להעביר, להעתיק ואפילו להצפין אותו
+מחדש, על-מנת לשלוח אותו באופן מאובטח לאדם 
אחר. תוכנת מחשוב-בוגדני לעומת זאת,
+תאפשר לכם לקרוא את המסמך מהמסך, אך לא תאפשר 
לכם לשמור אותו באופן לא מוצפן
+על-מנת להשתמש בו כרצונכם. GPG, חבילת תוכנה 
חופשית, הופכת תכונות אבטחת מידע
+לזמינות למשתמשים; המשתמשים משתמשים בה. בנ
יגוד למחשוב-בוגדני שמתוכנן לכפות
+מגבלות על המשתמשים; כך שלמעשה הוא משתמש 
בהם.</p></li>
+
+<li><p>
+מייקרוסופט מציגה את מיזם ”פלאדיום“ 
כאמצעי אבטחה, וטוענת באמצעותו להגנה
+מוירוסים, אך טענה זו היא שקר בעליל. מצגת 
שהוכנה על-ידי מחלקת המחקר של
+מייקרוסופט באוקטובר 2002 הצהירה שהמפרט של 
”פלאדיום“ כולל יאפשר
 למערכות-ההפעלה ולתוכנות קיימות להמשיך 
לרוץ; לכן, וירוסים ימשיכו להיות
-מסוגלים לעשות את כל שביכולתם כיום.<br>
-    <br> כאשר במייקרוסופט מדברים על "אבטחה" 
בהקשר של "פלאדיום",
-הם לא מתכוונים למושג הנפוץ של הגנה על המחשב 
מפני דברים שאינם רצויים לך. הם
-מתכוונים ל"הגנה" על עותקים של נתונים במחשבך 
משימוש באופן שאנשים אחרים
-לא מעוניינים לאפשר לך. מצגת באירוע הציגה 
מספר סוגי נתונים סודיים שמערכת 
"פלאדיום"יכולה
-להגן עליהם, כולל "נתונים סודיים של צד ג'” ו"נ
תונים סודיים של משתמשים" – אבל "נתוני 
המשתמשים"
-נמצאים במרכאות-כפולות, כהודאה בכך שזהו מעט 
אבסורד בהקשר של "פלאדיום".<br><br>
-
-המצגת עשתה שימוש תכוף במונחים אחרים שאנחנו 
מקשרים לרוב
-עם נושא של אבטחה, כגון "התקפה", "קוד זדוני", 
"spoofing", וגם "אמין". אף לא
-אחד במשמעות האמיתית שלו. “התקפה" לא מתכוון 
שמישהו ינסה לפגוע בכם,אלא
-לכך שתנסו להעתיק מוזיקה. “קוד זדוני" 
מתכוון לתוכנה שאתם התקנתם כדי לעשות&nbsp; משהו
-שמישהו אחר לא מעוניין שתעשו. "spoofing" לא 
מתכוון שמישהו יערים עליכם, אלא
-שאתם תערימו על "פלאדיום". וכן הלאה.<br><br></li>
- 
-<li>הצהרה קודמת מאת מפתחי ”פלאדיום" קבעה 
שלכל מי שפיתח או אסף מידע צריכה להיות 
היכולת לשלוט
-על שימושכם בו. זהו היפוך מוחלט של רעיונות 
העבר
-בנוגע לאתיקה ומערכת-החוק, והוא יוצר מערכת 
שליטה חסרת-תקדים. מקור הבעיות
-הנקודתיות במערכת כאלו אינו בטעות תכנונית; 
מקורן במטרה הבסיסית שלה. מטרה
-שעלינו לדחות מכל וכל.</li>
-
-</ol>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-זכויות יוצרים 2002 ריצ'ארד סטולמן<br>
-</p>
-
-
-
-
-
+מסוגלים לעשות את כל שביכולתם כיום.</p>
 <p>
+כאשר במייקרוסופט מדברים על ”אבטחה“ בהקשר 
של ”פלאדיום“, הם לא מתכוונים למושג
+הנפוץ של הגנה על המחשב מפני דברים שאינם 
רצויים לך. הם מתכוונים ל”הגנה“ על
+עותקים של נתונים במחשבך משימוש באופן שאנ
שים אחרים לא מעוניינים לאפשר
+לך. מצגת באירוע הציגה מספר סוגי נתונים 
סודיים שמערכת ”פלאדיום“יכולה להגן
+עליהם, כולל ”נתונים סודיים של צד ג'“ ו”נ
תונים סודיים של משתמשים“ – אבל
+”נתוני המשתמשים“ נמצאים במרכאות-כפולות, 
כהודאה בכך שזהו מעט אבסורד בהקשר של
+”פלאדיום“.</p>
+<p>
+המצגת עשתה שימוש תכוף במונחים אחרים שאנחנו 
מקשרים לרוב עם נושא של אבטחה,
+כגון ”התקפה“, ”קוד זדוני“, “spoofing”, וגם 
”אמין“. אף לא אחד במשמעות האמיתית
+שלו. ”התקפה“ לא מתכוון שמישהו ינסה לפגוע 
בכם,אלא לכך שתנסו להעתיק
+מוזיקה. ”קוד זדוני“ מתכוון לתוכנה שאתם 
התקנתם כדי לעשות  משהו שמישהו אחר לא
+מעוניין שתעשו. “spoofing” לא מתכוון שמישהו 
יערים עליכם, אלא שאתם תערימו על
+”פלאדיום“. וכן הלאה.</p></li>
+
+<li><p>
+הצהרה קודמת מאת מפתחי ”פלאדיום“ קבעה שלכל 
מי שפיתח או אסף מידע צריכה להיות
+היכולת לשלוט על שימושכם בו. זהו היפוך מוחלט 
של רעיונות העבר בנוגע לאתיקה
+ומערכת-החוק, והוא יוצר מערכת שליטה 
חסרת-תקדים. מקור הבעיות הנקודתיות במערכת
+כאלו אינו בטעות תכנונית; מקורן במטרה 
הבסיסית שלה. מטרה שעלינו לדחות מכל וכל.</p></li>
+</ol>
 
+<hr />
+<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a
+href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";>תוכנה 
חופשית,
+חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. 
סטולמן</a>.</p></blockquote>
 
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת ללא תמלוגים בכל מדיום, בתנאי שהודעה
-זו והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה 
של אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל
-יש לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת 
להלן.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-<p dir="ltr">
-Copyright © 2002 Richard Stallman.
-<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p dir="ltr">
-Verbatim copying and distribution of this entire article is permitted
-without royalty in any medium provided this notice is preserved.
-<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p>
-
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<hr>
-
-<h4> מאמר זה מפורסם
-ב<a href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";>תוכנה
-חופשית, חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של 
ריצ'ארד מ. סטולמן</a></h4>
-
-
+<div class="translators-notes">
 
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
 
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
 
-<h4>
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
 
 <p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
 
-</p></h4>
-
-
-
-
-
-<h4>ראו גם <a href="/philosophy/philosophy.html">טקסטים אחרים 
לקרוא</a></h4>
-
-
-
-
-
-<hr><!-- Please keep this list alphabetical                             
--><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-[ <a href="/philosophy/can-you-trust.zh-cn.html">
-<!-- Please keep this list alphabetical                             -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! --> </a><a 
href="/philosophy/can-you-trust.zh-cn.html">סינית (מפושטת)</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.zh-tw.html">סינית 
(מסורתית)</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.fr.html">צרפתית</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.de.html">גרמנית</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.he.html">עברית</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.es.html">ספרדית</a>
-| <a href="/philosophy/can-you-trust.tr.html">טורקית</a><!-- Please keep 
this list alphabetical                             --><!-- PLEASE UPDATE THE 
LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-
-
-]
-
-<p dir="ltr">
-
-Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to 
-
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-There are also <a href="/contact/">other ways to
-contact</a> the FSF.
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p dir="ltr">
-
-Please send comments on these web pages to
-
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
-send other questions to
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-</p>
-
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
 
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
 
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
 
+<p>Copyright &copy; 2002 Richard Stallman<br />
+זכויות יוצרים 2002 ריצ'ארד סטולמן</p>
 
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
 
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
 
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: ? ביוני 2003, ? שעון ישראל, על ידי מורן 
זלצמן (נערך: 21 ביוני 2003 על
+ידי the duke)</div>
 
-המוסד
-לתוכנה חופשית, בע"מ, טמפל-פלייס 59 - דירה 330, 
בוסטון, מסצ'וסטס 02110,
-ארה"ב<br>
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
 
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
 
-
-
-
-
-
-
-<br>
-
-
-
-
-
-
-
-
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה
-זו והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה 
של אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל
-יש לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
-<p dir="ltr">
-Free Software Foundation, Inc.,
-51 Franklin St, Fifth Floor, Boston, MA  02110,  USA
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p dir="ltr">
-Verbatim copying and distribution of this entire article is permitted
-without royalty in any medium provided this notice is preserved.
-</p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<p dir="ltr">
-Updated:
-<!-- timestamp start -->
-$Date: 2013/01/25 05:14:52 $ $Author: ineiev $
 <!-- timestamp end -->
 </p>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-תורגם: ? ביוני 2003, ? שעון ישראל, על ידי מורן 
זלצמן (נערך: 21
-ביוני 2003 על ידי the duke)
-<hr>
-</body></html>
-
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: philosophy/free-doc.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/free-doc.he.html,v
retrieving revision 1.7
retrieving revision 1.8
diff -u -b -r1.7 -r1.8
--- philosophy/free-doc.he.html 7 Aug 2016 19:22:18 -0000       1.7
+++ philosophy/free-doc.he.html 27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.8
@@ -1,272 +1,208 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//IETF//DTD HTML 2.0//EN"><html><head>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/free-doc.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2010-06-26" -->
+
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.79 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>תוכנה חופשית ומדריכים חופשיים - GNU Project - 
Free Software Foundation</title>
+
+<!--#include virtual="/philosophy/po/free-doc.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>תוכנה חופשית ומדריכים חופשיים</h2>
   
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; charset=UTF-8">
-  <title>Free Software and Free Manuals - GNU Project - Free Software 
Foundation (FSF)</title>
-
-
-  
-
-  
-
-
-  
-  
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";>
-</head><body bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" 
vlink="#9900dd" dir="rtl">
-<h3>תוכנה חופשית ומדריכים חופשיים
-</h3>
-
-<p>
-
-<a href="/graphics/agnuhead.html"><img src="/graphics/gnu-head-sm.jpg" 
alt="[תמונה של ראש של גנו]" width="129" height="122" title="" 
border="0"></a>
-
-[ 
-<!-- Please keep this list alphabetical                             -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! --> <a 
href="/philosophy/free-doc.ca.html">קטלונית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.cs.html">צ'כית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.hr.html">קרואטית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.de.html">גרמנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.fr.html">צרפתית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.he.html">עברית</a> | <a 
href="/philosophy/free-doc.id.html">אינדונזית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.it.html">איטלקית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.ja.html">יפנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.pl.html">פולנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.pt-br.html">פורטוגזית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.ru.html">רוסית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.ro.html">רומנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.es.html">ספרדית</a>
-<!-- Please keep this list alphabetical                             -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-]
-
-</p>
-
-
-<p>
-</p>
-
-
-<hr>
 <ul>
-
-
-
-       <li><a href="/copyleft/fdl.html">רשיון התיעוד החופשי 
של גנו<br>
-</a></li>
+<li><a href="/copyleft/fdl.html">רשיון התיעוד החופשי של גנ
ו</a></li>
 </ul>
 
-<hr>
 <p>
-       
-ההיבט הבעייתי במערכות הפעלה חופשיות הוא לא 
התוכנה -- אלא המחסור
-במדריכים חופשיים טובים שאנחנו יכולים 
לכלול במערכות האלו. רבות מהתוכנות
-החשובות ביותר שלנו אינן מגיעות עם מדריכים 
מלאים. תיעוד הוא חלק חשוב מכל
-חבילת תוכנה; כאשר חבילת תוכנה חופשית חשובה 
לא מגיעה עם מדריך חופשי,
-נוצר פער רציני. יש לנו פערים רבים מהסוג הזה 
כיום.<br>
-</p>
-
+ההיבט הבעייתי במערכות הפעלה חופשיות הוא לא 
התוכנה – אלא המחסור במדריכים
+חופשיים טובים שאנחנו יכולים לכלול במערכות 
האלו. רבות מהתוכנות החשובות ביותר
+שלנו אינן מגיעות עם מדריכים מלאים. תיעוד 
הוא חלק חשוב מכל חבילת תוכנה; כאשר
+חבילת תוכנה חופשית חשובה לא מגיעה עם מדריך 
חופשי, נוצר פער רציני. יש לנו
+פערים רבים מהסוג הזה כיום.</p>
 
 <p>
-פעם, לפני הרבה שנים, חשבתי שאלמד Perl. השגתי 
עותק של מדריך חופשי, אבל
-הוא התברר כקשה לקריאה. כששאלתי משתמשי Perl על 
חלופות, הם סיפרו לי
-שקיימים מדריכים טובים יותר למתחילים -- אך 
הם אינם חופשים.<br>
-</p>
-
+פעם, לפני הרבה שנים, חשבתי שאלמד Perl. השגתי 
עותק של מדריך חופשי, אבל הוא
+התברר כקשה לקריאה. כששאלתי משתמשי Perl על 
חלופות, הם סיפרו לי שקיימים
+מדריכים טובים יותר למתחילים – אך הם אינם 
חופשים.</p>
 
 <p>
 ולמה לא בחינם? המחברים של המדריכים הטובים 
כתבו אותם בשביל O'Reilly
-Associates, שפרסמו אותם עם תנאים מגבילים -- אסור 
להעתיק, אסור לשנות,
-אין קבצי מקור -- שמנעו אותם מקהילת התוכנה 
החופשית.<br>
-</p>
-
+Associates, שפרסמו אותם עם תנאים מגבילים – אסור 
להעתיק, אסור לשנות, אין קבצי
+מקור – שמנעו אותם מקהילת התוכנה החופשית.</p>
 
 <p>
 זו לא היתה הפעם הראשונה שדבר מהסוג הזה קרה, 
ו(להפסדנו הרב) בכלל לא הפעם
-האחרונה. מוציאים לאור של מדריכים קנייניים 
פיתו מאז מחברים רבים להגביל
-את המדריכים שלהם. פעמים רבות שמעתי משתמש גנ
ו מספר לי בהתלהבות על מדריך
-שהוא כותב, שאיתו הוא מתכוון לעזור לפרויקט 
גנו -- ואז התנפצו תקוותיי
-כשהמשיך וסיפר לי שהוא חתם על חוזה עם מוציא 
לאור שיגביל אותו, ובכך ימנע
-מאיתנו להשתמש בו.<br>
-</p>
-
-
-<p>
-בהתחשב בעובדה שכתיבה מובנת היא מיומנות נ
דירה אצל מתכנתים, אנחנו לא יכולים להרשות 
לעצמנו לאבד מדריכים בצורה הזאת.<br>
-</p>
-
-
-<p>
-תיעוד חופשי, כמו תוכנה חופשית, זה עניין של 
חירות, לא מחיר. הבעיה עם
-המדריכים האלו לא היתה שחברת O'Reilly Associates 
גבתה תשלום עבור עותקים
-מודפסים -- זה בפני עצמו בסדר גמור. (גם המוסד 
לתוכנה חופשית <a 
href="http://shop.fsf.org/category/books/";>מוכר עותקים 
מודפסים</a> של <a href="/doc/doc.html">מדריכים חופשיים 
של גנו</a>).
-אבל בעוד המדריכים של גנו זמינים גם בצורה של 
קוד מקור, המדריכים האלה
-זמינים רק על נייר. מדריכי גנו מגיעים עם 
רשות להעתיק ולשנות; המדריכים
-של&nbsp; Perl לא. ההגבלות האלה הן הבעיה.<br>
-</p>
+האחרונה. מוציאים לאור של מדריכים קנייניים 
פיתו מאז מחברים רבים להגביל את
+המדריכים שלהם. פעמים רבות שמעתי משתמש גנו 
מספר לי בהתלהבות על מדריך שהוא
+כותב, שאיתו הוא מתכוון לעזור לפרויקט גנו – 
ואז התנפצו תקוותיי כשהמשיך וסיפר
+לי שהוא חתם על חוזה עם מוציא לאור שיגביל 
אותו, ובכך ימנע מאיתנו להשתמש בו.</p>
+
+<p>
+בהתחשב בעובדה שכתיבה מובנת היא מיומנות נ
דירה אצל מתכנתים, אנחנו לא יכולים
+להרשות לעצמנו לאבד מדריכים בצורה הזאת.</p>
+
+<p>
+תיעוד חופשי, כמו תוכנה חופשית, זה עניין של 
חירות, לא מחיר. הבעיה עם המדריכים
+האלו לא היתה שחברת O'Reilly Associates גבתה תשלום 
עבור עותקים מודפסים – זה
+בפני עצמו בסדר גמור. (גם המוסד לתוכנה 
חופשית <a
+href="http://shop.fsf.org/category/books/";>מוכר עותקים 
מודפסים</a> של <a
+href="/doc/doc.html">מדריכים חופשיים של גנו</a>).  אבל 
בעוד המדריכים של גנו
+זמינים גם בצורה של קוד מקור, המדריכים האלה 
זמינים רק על נייר. מדריכי גנו
+מגיעים עם רשות להעתיק ולשנות; המדריכים 
של&nbsp; Perl לא. ההגבלות האלה הן
+הבעיה.</p>
 
 <p>
 התנאי למדריך חופשי די דומים לאלו של תוכנה 
חופשית: לתת למשתמשים חירויות
-מסוימות. הפצת-המשך (כולל הפצת-המשך מסחרית) 
חייבת להיות מותרת, כך
-שהמדריך יוכל ללוות כל עותק של התוכנה, גם 
און-ליין וגם על נייר. גם
-ההרשאה לשנות את המדריך היא חיונית.<br>
-</p>
-
+מסוימות. הפצת-המשך (כולל הפצת-המשך מסחרית) 
חייבת להיות מותרת, כך שהמדריך
+יוכל ללוות כל עותק של התוכנה, גם און-ליין 
וגם על נייר. גם ההרשאה לשנות את
+המדריך היא חיונית.</p>
 
 <p>
 באופן כללי, אני לא חושב שזה חיוני להרשות לאנ
שים לשנות כל מיני מאמרים
-וספרים. ההיבטים לגבי ספרות אינם בהכרח 
דומים לאלו של תוכנה. לדוגמא, אני
-לא חושב שאני או אתם מחוייבים להרשות שינוי 
של מאמר כמו זה, שמתאר את
-הפעולות וההשקפות שלנו.<br>
-</p>
-
-
-<p>
-אך ישנה סיבה מיוחדת לכך שהחופש לשנות הוא 
חיוני לתיעוד של תוכנה חופשית.
-כאשר אנשים משתמשים בזכות שלהם לשנות את 
התוכנה, ומוסיפים או משנים את
-תכונות התוכנה, אם הם בעלי ערכים הם ישנו גם 
את המדריך -- כדי שיוכלו לספק
-תיעוד מדויק ושימושי של התוכנה המעודכנת. 
מדריך שאוסר על מתכנתים להיות
-ערכיים ולבצע את הצעד החשוב הזה, ובעצם מכריח 
אותם לכתוב מדריך חדש אם הם
-משנים את התוכנה, אינו מספק את צרכים של 
הקהילה שלנו.<br>
-</p>
-
-
-<p>
-בעוד שאיסור גורף על שינויים אינו קביל, ישנן 
הגבלות על דרך השינוי שלא
-מהוות בעיה. למשל דרישות לשמר את פיסקת 
זכויות היוצרים של המחבר המקורי,
-את תנאי ההפצה, או את&nbsp; רשימת המחברים, כל 
אלה הם איסורים הגיוניים.
-גם אין כל בעיה עם הדרישה שבגרסאות ששונו 
תופיע הערה שהן שונו, או עם
-הגדרת חלקים שלמים שאין למחוק או לשנות, כל 
עוד החלקים הללו מתעסקים עם
-נושאים שאינם טכניים (יש גם כמה מדריכי גנו 
שיש בהם חלקים כאלה).<br>
-</p>
-
+וספרים. ההיבטים לגבי ספרות אינם בהכרח 
דומים לאלו של תוכנה. לדוגמא, אני לא
+חושב שאני או אתם מחוייבים להרשות שינוי של 
מאמר כמו זה, שמתאר את הפעולות
+וההשקפות שלנו.</p>
+
+<p>
+אך ישנה סיבה מיוחדת לכך שהחופש לשנות הוא 
חיוני לתיעוד של תוכנה חופשית.  כאשר
+אנשים משתמשים בזכות שלהם לשנות את התוכנה, 
ומוסיפים או משנים את תכונות
+התוכנה, אם הם בעלי ערכים הם ישנו גם את 
המדריך – כדי שיוכלו לספק תיעוד מדויק
+ושימושי של התוכנה המעודכנת. מדריך שאוסר על 
מתכנתים להיות ערכיים ולבצע את
+הצעד החשוב הזה, ובעצם מכריח אותם לכתוב 
מדריך חדש אם הם משנים את התוכנה, אינו
+מספק את צרכים של הקהילה שלנו.</p>
+
+<p>
+בעוד שאיסור גורף על שינויים אינו קביל, ישנן 
הגבלות על דרך השינוי שלא מהוות
+בעיה. למשל דרישות לשמר את פיסקת זכויות 
היוצרים של המחבר המקורי, את תנאי
+ההפצה, או את&nbsp; רשימת המחברים, כל אלה הם 
איסורים הגיוניים.  גם אין כל
+בעיה עם הדרישה שבגרסאות ששונו תופיע הערה 
שהן שונו, או עם הגדרת חלקים שלמים
+שאין למחוק או לשנות, כל עוד החלקים הללו 
מתעסקים עם נושאים שאינם טכניים (יש
+גם כמה מדריכי גנו שיש בהם חלקים כאלה).</p>
 
 <p>
 אין בעיה עם הגבלות כאלו כי כאשר בוחנים אותן 
לגופו של עניין הן לא מונעות
 מהמתכנת הערכי להתאים את המדריך לתוכנה ששונ
תה. במילים אחרות הן לא מונעות
-מקהילת התוכנה החופשית לעשות במדריך שימוש 
מלא.<br>
-</p>
-
+מקהילת התוכנה החופשית לעשות במדריך שימוש 
מלא.</p>
 
 <p>
-אולם צריכה להתקיים האפשרות לשנות את התוכן 
הטכני של המדריך, ולהפיץ את
-התוצאה בכל אמצעי התקשורת הרגילים, ובכל 
הערוצים הרגילים; אחרת ההגבלות
-חוסמות את הקהילה, המדריך אינו חופשי, ואנו נ
זקקים למדריך אחר.<br>
-</p>
+אולם צריכה להתקיים האפשרות לשנות את התוכן 
הטכני של המדריך, ולהפיץ את התוצאה
+בכל אמצעי התקשורת הרגילים, ובכל הערוצים 
הרגילים; אחרת ההגבלות חוסמות את
+הקהילה, המדריך אינו חופשי, ואנו נזקקים 
למדריך אחר.</p>
 
 <p>
 לרוע המזל קשה למצא מישהו שיחבר מדריך נוסף, 
כאשר כבר קיים מדריך קנייני.
-המכשול הוא שמשתמשים רבים חושבים שמדריך קנ
ייני הוא טוב מספיק -- ואז הם
-לא רואים את הצורך בכתיבת מדריך חופשי. הם לא 
מבחינים בכך שלמערכת ההפעלה
-החופשית יש חור שצריך למלא.<br>
-</p>
-
+המכשול הוא שמשתמשים רבים חושבים שמדריך קנ
ייני הוא טוב מספיק – ואז הם לא
+רואים את הצורך בכתיבת מדריך חופשי. הם לא 
מבחינים בכך שלמערכת ההפעלה החופשית
+יש חור שצריך למלא.</p>
 
 <p>
-למה משתמשים חושבים שמדריכים קנייניים 
מספיק טובים? חלק כלל לא חשבו על הנושא. אני 
מקווה שמאמר זה יעזור לשנות את זה.</p>
-
+למה משתמשים חושבים שמדריכים קנייניים 
מספיק טובים? חלק כלל לא חשבו על
+הנושא. אני מקווה שמאמר זה יעזור לשנות את 
זה.</p>
 
 <p>
-משתמשים אחרים מוכנים להשלים עם מדריכים 
בתשלום מאותה סיבה שכל כך הרבה
-אנשים משלימים עם תוכנה בתשלום: הם שוקלים את 
זה רק במונחים פעשיים, ולא
-משתמשים בחופש כשיקול. האנשים האלה זכאים 
לדעות שלהם, אבל היות ודעות אלו
-נובעות מערכים שאנים כוללים בתוכם גם חופש, 
הן לא יכולות להנחות את אלו
-מאיתנו שמעריכים חופש.<br>
-</p>
-
+משתמשים אחרים מוכנים להשלים עם מדריכים 
בתשלום מאותה סיבה שכל כך הרבה אנשים
+משלימים עם תוכנה בתשלום: הם שוקלים את זה רק 
במונחים פעשיים, ולא משתמשים
+בחופש כשיקול. האנשים האלה זכאים לדעות שלהם, 
אבל היות ודעות אלו נובעות מערכים
+שאנים כוללים בתוכם גם חופש, הן לא יכולות להנ
חות את אלו מאיתנו שמעריכים חופש.</p>
 
 <p>
-אנא הפיצו את המודעות לנושא הזה. אנחנו כל 
הזמן מאבדים מדריכים לטובת
-פרסום קנייני. אם מספיק אנשים ידעו על כך 
שמדריכים קנייניים אינם מספיקים,
-אולי האדם הבא שירצה לעזור לגנו על ידי כתיבת 
תיעוד יבין, לפני שיהיה
-מאוחר מדי, שהדבר החשוב ביותר הוא שהוא 
להשאיר אותו חופשי.</p>
-
+אנא הפיצו את המודעות לנושא הזה. אנחנו כל 
הזמן מאבדים מדריכים לטובת פרסום
+קנייני. אם מספיק אנשים ידעו על כך שמדריכים 
קנייניים אינם מספיקים, אולי האדם
+הבא שירצה לעזור לגנו על ידי כתיבת תיעוד 
יבין, לפני שיהיה מאוחר מדי, שהדבר
+החשוב ביותר הוא שהוא להשאיר אותו חופשי.</p>
 
 <p>
 אנחנו גם יכולים לעודד מוציאים לאור קניניים 
למכור מדריכים חופשיים ובעלי
-חובות-מפיצים במקום מדריכים קניניים. אחת 
הדרכים בה ניתן לעזור היא לבדוק
-את תנאי ההפצה של המדריך לפני שקונים אותו, 
ולהעדיף מדריכים בעלי
-חובות-מפיצים על מדריכים ללא חובות-מפיצים.<br>
-</p>
-
-
-<p>[הערה: יש לנו עכשיו גם <a 
href="/doc/other-free-books.html">עמוד עם רשימת ספרים 
חופשיים שניתן להשיג ממוציאים לאור 
אחרים</a>]</p>
-
-
-<hr>
-
-<h4><a href="/philosophy/philosophy.html">טקסטים אחרים שניתן 
לקרוא<br>
-</a></h4>
-
-<hr><!-- Please keep this list alphabetical                             
--><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! --><!-- 
Please keep this list alphabetical                             --><!-- PLEASE 
UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->[ 
-
- <a href="/philosophy/free-doc.ca.html">קטלונית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.cs.html">צ'כית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.hr.html">קרואטית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.de.html">גרמנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.fr.html">צרפתית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.he.html">עברית</a> | <a 
href="/philosophy/free-doc.id.html">אינדונזית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.it.html">איטלקית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.ja.html">יפנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.pl.html">פולנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.pt-br.html">פורטוגזית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.ru.html">רוסית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.ro.html">רומנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-doc.es.html">ספרדית</a><!-- Please keep this 
list alphabetical                             --><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT 
THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-
-
-]
-<p dir="ltr">
-
-Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to 
-
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-There are also <a href="/contact/">other ways to
-contact</a> the FSF.
-</p>
-
-
-<p dir="ltr">
-
-Please send comments on these web pages to
-
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
-send other questions to
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-</p>
-
-
-זכויות יוצרים 2000, 2001, 2002, 2003 המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ, טמפל-פלייס 59 -
-דירה 330, בוסטון, מסצ'וסטס 02110, ארה"ב<br>
-
-
-  <br>
-
-
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו
-והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה של 
אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל יש
-לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
-<p dir="ltr">
-Copyright (C) 2000, 2001, 2002 Free Software Foundation, Inc.,
-51 Franklin St, Fifth Floor, Boston, MA  02110,  USA
-</p>
-
-
-<p dir="ltr">
-Verbatim copying and distribution of this entire article is
-permitted in any medium, provided this notice is preserved.</p>
-
-
-<p dir="ltr">
-Updated:
-<!-- hhmts start -->
-$Date: 2016/08/07 19:22:18 $ $Author: th_g $
-<!-- hhmts end -->
-</p>
-
-
-תורגם: ? ב? ?, ? שעון ישראל, על ידי מתרגם לא 
ידוע (נערך: 7
-במאי 2003 על ידי the duke)
-<hr>
-</body></html>
+חובות-מפיצים במקום מדריכים קניניים. אחת 
הדרכים בה ניתן לעזור היא לבדוק את
+תנאי ההפצה של המדריך לפני שקונים אותו, 
ולהעדיף מדריכים בעלי חובות-מפיצים על
+מדריכים ללא חובות-מפיצים.</p>
+<p>
+[הערה: יש לנו גם <a href="/doc/other-free-books.html">עמוד עם 
רשימת ספרים
+חופשיים שניתן להשיג ממוציאים לאור 
אחרים</a>]</p>
+
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
+
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
+
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
+     
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
+     
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 1996-2002 Free Software Foundation,
+Inc.</span><br />
+זכויות יוצרים 1996-2002 המוסד לתוכנה חופשית</p>
+
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: ? ב? ?, ? שעון ישראל, על ידי מתרגם לא 
ידוע (נערך: 7 במאי 2003 על ידי
+the duke)</div>
+
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
+
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
+
+<!-- timestamp end -->
+</p>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: philosophy/free-software-for-freedom.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/free-software-for-freedom.he.html,v
retrieving revision 1.9
retrieving revision 1.10
diff -u -b -r1.9 -r1.10
--- philosophy/free-software-for-freedom.he.html        21 May 2013 09:51:56 
-0000      1.9
+++ philosophy/free-software-for-freedom.he.html        27 Feb 2017 22:08:30 
-0000      1.10
@@ -1,577 +1,390 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//IETF//DTD HTML 2.0//EN"><html><head>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" 
value="/philosophy/free-software-for-freedom.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2003-10-30" -->
   
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; charset=UTF-8">
-  <title>Open Source - GNU Project - Free Software Foundation (FSF)</title>
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.79 -->
 
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
   
+<title>מדוע ”תוכנה חופשית“ עדיפה על ”קוד 
פתוח“ - GNU Project - Free Software
+Foundation</title>
 
-  
-
-  
-
-
-  
-  
-  
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";>
-
-
-
-
-  
-  
-  
-  <meta http-equiv="Description" name="Description" content="This essay 
describes the key differences between open source and free software, and 
describes why the GNU project favors the term free software.">
-
-
-
-
-  
-  
-  
-  <meta http-equiv="Keywords" name="Keywords" content="open source, free 
software, open, source, free, software, gnu, foundation, freedom, programmers, 
linux">
-</head><body bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" 
vlink="#9900dd" dir="rtl">
-<h3>מדוע "תוכנה חופשית" עדיפה על "קוד פתוח"
-</h3>
-
-
-
-<a href="/graphics/philosophicalgnu.html"><img 
src="/graphics/philosophical-gnu-sm.jpg" alt="[תמונה של גנו 
פילוסופי]" width="160" height="200" title="" border="0"></a>
-
-[ <a href="/philosophy/free-software-for-freedom.cs.html">צ'כית</a>
-| <a href="/philosophy/free-software-for-freedom.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/philosophy/free-software-for-freedom.fr.html">צרפתית</a>
-| <a href="/philosophy/free-software-for-freedom.he.html">עברית</a> | <a 
href="/philosophy/free-software-for-freedom.it.html">איטלקית</a>
-| <a href="/philosophy/free-software-for-freedom.ko.html">קוריאנית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-software-for-freedom.pl.html">פולנית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-software-for-freedom.ro.html">רומנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-software-for-freedom.ru.html">רוסית</a>
-]
-
-<p>
-גם אם תוכנה חופשית בשמות אחרים תיתן לכם את 
אותו חופש, יש חשיבות רבה לשם בו אנו משתמשים: 
מילים שונות <i>נושאות משמעויות שונות</i>.</p>
-
-
+<!--#include virtual="/philosophy/po/free-software-for-freedom.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>מדוע ”תוכנה חופשית“ עדיפה על ”קוד 
פתוח“</h2>
 
 <p>
-
-ב1998, החלו חלק מהאנשים בקהילת התוכנה 
החופשית (Free Software) להשתמש במונח <a 
href="http://www.opensource.org/";>"תוכנת קוד-פתוח"</a> (Open Source 
Software) במקום <a href="/philosophy/free-sw.html">"תוכנה 
חופשית"</a>
-כדי לתאר את מה שהם עושים. המונח "קוד פתוח" 
הפך במהרה מקושר לגישה שונה,
-פילוסופיה שונה, ערכים שונים, ואפילו 
קריטריונים שונים לסוג הרשיונות
-המקובלים. תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד 
הפתוח מהוות כיום למעשה <a href="#relationship">תנועות 
נפרדות</a> עם השקפות שונות ומטרות שונות, 
למרות שאנחנו יכולים לעבוד יחד ואכן עובדים 
יחד על כמה פרוייקטים מעשיים.<br>
-
-</p>
-
-
+גם אם תוכנה חופשית בשמות אחרים תיתן לכם את 
אותו חופש, יש חשיבות רבה לשם בו
+אנו משתמשים: מילים שונות <em>נושאות משמעויות 
שונות</em>.</p>
 
 <p>
-
-ההבדל הבסיסי בין שתי התנועות הוא בערכים 
שלהן, בדרך שלהן להסתכל על
-העולם. בור תנועת הקוד הפתוח, השאלה אם תוכנה 
צריכה להיות קוד פתוח היא
-שאלה מעשית. כפי שהגדיר זאת מישהו, "קוד פתוח 
הוא מתודולוגיית פיתוח;
-תוכנה חופשית היא תנועה חברתית." עבור קהילת 
הקוד הפתוח, תוכנה לא-חופשית
-אינה הפתרון הכי מוצלח. עבור תנועת התוכנה 
החופשית, תוכנה שאינה חופשית
-היא בעיה חברתית ותוכנה חופשית היא הפתרון.<br>
-</p>
-
-
+ב1998, החלו חלק מהאנשים בקהילת התוכנה 
החופשית (Free Software) להשתמש במונח
+<a href="https://opensource.org/";>“תוכנת קוד-פתוח”</a> (Open 
Source
+Software) במקום <a href="/philosophy/free-sw.html">“תוכנה 
חופשית”</a> כדי
+לתאר את מה שהם עושים. המונח ”קוד פתוח“ הפך 
במהרה מקושר לגישה שונה, פילוסופיה
+שונה, ערכים שונים, ואפילו קריטריונים שונים 
לסוג הרשיונות המקובלים. תנועת
+התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח מהוות 
כיום למעשה <a
+href="#relationship">תנועות נפרדות</a> עם השקפות שונ
ות ומטרות שונות, למרות
+שאנחנו יכולים לעבוד יחד ואכן עובדים יחד על 
כמה פרוייקטים מעשיים.</p>
 
 <p>
+ההבדל הבסיסי בין שתי התנועות הוא בערכים 
שלהן, בדרך שלהן להסתכל על העולם. בור
+תנועת הקוד הפתוח, השאלה אם תוכנה צריכה 
להיות קוד פתוח היא שאלה מעשית. כפי
+שהגדיר זאת מישהו, ”קוד פתוח הוא 
מתודולוגיית פיתוח; תוכנה חופשית היא תנועה
+חברתית.“ עבור קהילת הקוד הפתוח, תוכנה 
לא-חופשית אינה הפתרון הכי מוצלח. עבור
+תנועת התוכנה החופשית, תוכנה שאינה חופשית 
היא בעיה חברתית ותוכנה חופשית היא
+הפתרון.</p>
 
-</p>
-
-
-
-<h4><a name="relationship"> היחסים בין תנועת התוכנה 
החופשית ותנועת הקוד הפתוח</a></h4>
-
-
+<h3 id="relationship"> היחסים בין תנועת התוכנה 
החופשית ותנועת הקוד הפתוח</h3>
 
 <p>
-
-תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח הן 
כמו שני מחנות פוליטיים בקהילת התוכנה 
החופשית.</p>
-
-
+תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח הן 
כמו שני מחנות פוליטיים בקהילת
+התוכנה החופשית.</p>
 
 <p>
-
-קבוצות רדיקליות בשנות השישים זכו למוניטין 
של נטייה לסיעתיות: ארגונים
-התפלגו עקב אי-הסכמות בנושאים של אסטרטגיה, 
ומאז הם ראו זה בזה אויבים.
-זה, לפחות, הדימוי שיש לאנשים, גם אם אינו 
מדויק.</p>
-
-
+קבוצות רדיקליות בשנות השישים זכו למוניטין 
של נטייה לסיעתיות: ארגונים התפלגו
+עקב אי-הסכמות בנושאים של אסטרטגיה, ומאז הם 
ראו זה בזה אויבים.  זה, לפחות,
+הדימוי שיש לאנשים, גם אם אינו מדויק.</p>
 
 <p>
-
 היחסים בין תנועת התוכנה החופשית ותנועת 
הקוד הפתוח הם בדיוק ההפך מתמונה
 זו. אין בינינו הסכמה לגבי עקרונות היסוד, אך 
אנו מסכימים פחות או יותר על
-הצעות מעשיות. כך שאנחנו יכולים לעבוד יחד 
ואכן עובדים יחד על הרבה
-פרוייקטים מוגדרים. איננו חושבים על תנועת 
הקוד הפתוח כעל אויב. האויב הוא <a 
href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">תוכנה קניינ
ית</a>.<br>
-</p>
-
+הצעות מעשיות. כך שאנחנו יכולים לעבוד יחד 
ואכן עובדים יחד על הרבה פרוייקטים
+מוגדרים. איננו חושבים על תנועת הקוד הפתוח 
כעל אויב. האויב הוא <a
+href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">תוכנה קניינ
ית</a>.</p>
 
 <p>
-
 אנחנו לא יוצאים נגד תנועת הקוד הפתוח, אבל 
איננו רוצים להיכרך יחד איתם.
-אנחנו מכירים בכך שהם תרמו לקהילה שלנו, אבל 
אנחנו יצרנו את הקהילה, ואנו
-רוצים שאנשים ידעו זאת. אנחנו רוצים שאנשים 
יזהו את הישגינו עם הערכים
-והפילוסופיה שלנו, לא עם אלו שלהם. אנחנו 
רוצים להישמע, לא להסתתר מאחורי
-ראיית עולם שונה. כדי למנוע מאנשים את המחשבה 
שאנו חלק מהם, אנו מתאמצים
-להמנע משימוש במילה "פתוח" כדי לתאר תוכנה 
חופשית, או בניגוד שלה "סגור",
-כשמדברים על תוכנה שאינה חופשית.<br>
-</p>
-
-
+אנחנו מכירים בכך שהם תרמו לקהילה שלנו, אבל 
אנחנו יצרנו את הקהילה, ואנו רוצים
+שאנשים ידעו זאת. אנחנו רוצים שאנשים יזהו את 
הישגינו עם הערכים והפילוסופיה
+שלנו, לא עם אלו שלהם. אנחנו רוצים להישמע, לא 
להסתתר מאחורי ראיית עולם
+שונה. כדי למנוע מאנשים את המחשבה שאנו חלק 
מהם, אנו מתאמצים להמנע משימוש
+במילה ”פתוח“ כדי לתאר תוכנה חופשית, או בנ
יגוד שלה ”סגור“, כשמדברים על תוכנה
+שאינה חופשית.</p>
 
 <p>
+אז אנא הזכירו את תנועת התוכנה החופשית 
כשאתם מדברים על העבודה שעשינו ועל
+התוכנה שפיתחנו”קוד פתוח“ – כמו למשל 
מערכת ההפעלה <a
+href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>.</p>
 
-אז אנא הזכירו את תנועת התוכנה החופשית 
כשאתם מדברים על העבודה שעשינו ועל התוכנה 
שפיתחנו--כמו למשל מערכת ההפעלה <a 
href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>.<br>
-</p>
-
+<h3 id="comparison">השוואת שני המושגים</h3>
 
 <p>
+שאר מאמר זה משווה את שני המושגים&nbsp; ”קוד 
פתוח“ ו”תוכנה חופשית“. הוא מראה
+מדוע המושג ”קוד פתוח“ לא פותר שום בעיה, 
ולמעשה יוצר בעיות חדשות.</p>
 
-</p>
-
-
-
-<h4>השוואת שני המושגים<br>
-</h4>
-
-
-
-שאר מאמר זה משווה את שני המושגים&nbsp; "קוד 
פתוח" ו"תוכנה חופשית". הוא
-מראה מדוע המושג "קוד פתוח" לא פותר שום בעיה, 
ולמעשה יוצר בעיות חדשות.<br>
-
-
-<h4>אי-בהירות</h4>
-
-
-
-למונח "תוכנה חופשית" יש בעיה של אי-בהירות: 
משמעות לא רצויה, "תוכנה
-שאפשר להשיג בחינם", מתאימה להגדרה לא פחות 
מהמשמעות הרצויה, "תוכנה
-המעניקה חירויות מסוימות למשתמש". אנו מנסים 
לפתור בעיה זו ע"י פרסום <a 
href="/philosophy/free-sw.html">הגדרה מדויקת יותר של תוכנ
ה חופשית</a>,
-אבל פתרון זה אינו מושלם; הוא אינו יכול 
להיפטר לגמרי מהבעיה. מונח מתאים
-שימנע אי-בהירות יהיה טוב יותר, אם רק לא יהיו 
לו בעיות אחרות.<br>
-
+<h3 id="ambiguity">אי-בהירות</h3>
 
 <p>
-
-למרבה הצער, לכל הפתרונות החלופיים יש בעיות 
משלהם. בחנו חלופות רבות
-שהציעו לנו, אבל אף אחת מהן אינה "נכונה" עד 
כדי כך, שלעבור אליה יהיה
-רעיון טוב. לכל תחליף שהוצע ל"תוכנה חופשית" 
יש סוג דומה של בעיה סמנטית,
-או גרוע מכך--ובכלל זה גם "תוכנת קוד-פתוח".</p>
-
-
-
-<p>ההגדרה הרשמית של "תוכנת קוד-פתוח", כפי 
שפורסמה במיזם הקוד הפתוח,
-קרובה מאוד להגדרה שלנו של תוכנה חופשית; 
אולם היא רופפת יותר במובנים
-מסויימים, והם קיבלו מספר רשיונות שאנו 
מחשיבים מגילים למשתמשים במידה
-בלתי קבילה. אולם המשמעות המתבקשת למונח "קוד 
פתוח" היא "אפשר לראות את
-קוד המקור." זה קריטריון חלש בהרבה מתוכנה 
חופשית; הוא כולל תוכנה חופשית,
-אך כולל גם תוכנות <a 
href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">חופשיות-למחצה</a>
 (semi-free) כמו Xv, ואפילו כמה <a 
href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">תוכנות קניינ
יות</a> (proprietary), כולל Qt, במסגרת הרשיון המקורי 
(לפני ה-QPL).<br>
-</p>
-
-
+למונח ”תוכנה חופשית“ יש בעיה של אי-בהירות: 
משמעות לא רצויה, ”תוכנה שאפשר
+להשיג בחינם“, מתאימה להגדרה לא פחות 
מהמשמעות הרצויה, ”תוכנה המעניקה חירויות
+מסוימות למשתמש“. אנו מנסים לפתור בעיה זו 
ע"י פרסום <a
+href="/philosophy/free-sw.html">הגדרה מדויקת יותר של תוכנ
ה חופשית</a>, אבל
+פתרון זה אינו מושלם; הוא אינו יכול להיפטר 
לגמרי מהבעיה. מונח מתאים שימנע
+אי-בהירות יהיה טוב יותר, אם רק לא יהיו לו 
בעיות אחרות.</p>
 
 <p>
-
-</p>
-
+למרבה הצער, לכל הפתרונות החלופיים יש בעיות 
משלהם. בחנו חלופות רבות שהציעו
+לנו, אבל אף אחת מהן אינה ”נכונה“ עד כדי כך, 
שלעבור אליה יהיה רעיון טוב. לכל
+תחליף שהוצע ל”תוכנה חופשית“ יש סוג דומה 
של בעיה סמנטית, או גרוע מכך”קוד
+פתוח“ – ובכלל זה גם ”תוכנת קוד-פתוח“.</p>
 
 <p>
-
-משמעות מתבקשת זו ל"קוד פתוח" אינה המשמעות 
אליה מתכוונים תומכיה. התוצאה
-היא שרוב האנשים אינם מפרשים נכונה במה הם 
תומכים. כך הגדיר הכותב ניל
-סטפנסון (Neal Stephenson) "קוד פתוח":</p>
-
-
-
-
-<p>לינוקס היא תוכנת "קוד פתוח", כלומר, בפשטות, 
כל אחד יכול להשיג עותקים של קבצי קוד המקור 
שלה.<br><quot>
-
-</quot>
-
-</p>
-
-
+ההגדרה הרשמית של ”תוכנת קוד-פתוח“, כפי 
שפורסמה במיזם הקוד הפתוח, קרובה מאוד
+להגדרה שלנו של תוכנה חופשית; אולם היא רופפת 
יותר במובנים מסויימים, והם קיבלו
+מספר רשיונות שאנו מחשיבים מגילים למשתמשים 
במידה בלתי קבילה. אולם המשמעות
+המתבקשת למונח ”קוד פתוח“ היא ”אפשר לראות 
את קוד המקור.“ זה קריטריון חלש
+בהרבה מתוכנה חופשית; הוא כולל תוכנה חופשית, 
אך גם תוכנות כמה קנייניות (<a
+href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">proprietary</a>), כמו
+Xv, ו Qt במסגרת הרשיון המקורי (לפני ה-QPL).</p>
 
 <p>
-איני סבור כי ביקש במכוון לפסול או לערער על 
ההגדרה ה"רשמית". אני סבור כי
-הוא פשוט החיל את מוסכמות השפה האנגלית כדי 
למצוא את משמעות המונח. מדינת
-קנזס פרסמה הגדרה דומה:<br>
-<quot><br>
-עשו שימוש בתוכנת קוד-פתוח (OSS. (OSS היא תוכנה 
שקוד המקור שלה
-זמין בחינם לציבור הרחב, אם כי הסכמי הרישוי 
הספציפיים משתנים בכל הנוגע
-למה מותר לעשות עם הקוד.<br>
-</quot>
-</p>
-
+משמעות מתבקשת זו ל”קוד פתוח“ אינה המשמעות 
אליה מתכוונים תומכיה. התוצאה היא
+שרוב האנשים אינם מפרשים נכונה במה הם 
תומכים. כך הגדיר הכותב ניל סטפנסון
+(Neal Stephenson) ”קוד פתוח“:</p>
 
+<blockquote><p>
+לינוקס היא תוכנת ”קוד פתוח“, כלומר, 
בפשטות, כל אחד יכול להשיג עותקים של קבצי
+קוד המקור שלה.
+</p></blockquote>
 
 <p>
-כמובן, אנשי הקוד הפתוח ניסו להתמודד עם 
הבעיה ע"י פרסום הגדרה מדויקת של המונח, ממש 
כמו שעשינו אנו לגבי "תוכנה חופשית". <br>
+<!-- The <a href="http://da.state.ks.us/itec/TechArchPt6ver80.pdf";>
+ state of
+Kansas</a> published a similar definition: -->
+איני סבור כי ביקש במכוון לפסול או לערער על 
ההגדרה ה”רשמית“. אני סבור כי הוא
+פשוט החיל את מוסכמות השפה האנגלית כדי 
למצוא את משמעות המונח. מדינת קנזס
+פרסמה הגדרה דומה:
 </p>
 
-
-
-<p> אבל ההסבר לגבי "תוכנה חופשית" הוא פשוט--מי 
שהבין את הרעיון של "ביטוי
-חופשי, לא בירה חופשית" לא יטעה פעם נוספת. 
אין דרך תמציתית להסביר את
-ההגדרה הרשמית של "קוד פתוח" שתראה בבהירות 
מדוע ההגדרה הטבעית היא השגויה.</p>
-
-
+<blockquote><p>
+עשו שימוש בתוכנת קוד-פתוח (OSS. (OSS היא תוכנה 
שקוד המקור שלה זמין בחינם
+לציבור הרחב, אם כי הסכמי הרישוי הספציפיים 
משתנים בכל הנוגע למה מותר לעשות עם
+הקוד.
+</p></blockquote>
 
 <p>
-
-</p>
-
-
-
-<h4>הפחד מהחופש</h4>
-
-
-
-הטיעון העיקרי בזכות המונח "תוכנת קוד-פתוח" 
הוא ש"תוכנה חופשית" מעוררת
-אי-נוחות אצל אנשים מסוימים. זה נכון: לדבר על 
חופש, על נושאים מוסריים,
-על אחריות כמו גם על נוחות, פירושו לבקש מאנ
שים לחשוב על דברים שהיו
-מעדיפים להתעלם מהם. זה יכול לעורר אי-נוחות, 
ויש העשויים להתנגד לרעיון
-בשל כך. אין זה אומר שמוטב לה לחברה שנפסיק 
לדבר על הדברים האלה.<br>
+כמובן, אנשי הקוד הפתוח ניסו להתמודד עם 
הבעיה ע"י פרסום הגדרה מדויקת של
+המונח, ממש כמו שעשינו אנו לגבי ”תוכנה 
חופשית“.</p>
 
 <p>
+אבל ההסבר לגבי ”תוכנה חופשית“ הוא 
פשוט”קוד פתוח“ – מי שהבין את הרעיון של
+”ביטוי חופשי, לא בירה חופשית“ לא יטעה פעם נ
וספת. אין דרך תמציתית להסביר את
+ההגדרה הרשמית של ”קוד פתוח“ שתראה בבהירות 
מדוע ההגדרה הטבעית היא השגויה.</p>
 
-לפני שנים, הבחינו מפתחי תוכנה חופשית 
בתגובת אי-הנוחות, והיו שהתחילו
-לחפש דרך להימנע ממנה. הם הניחו שאם ישתקו בנ
וגע לאתיקה וחירות, וידברו רק
-על התועלת המעשית המיידית שבתוכנה חופשית 
מסוימת, יוכלו "למכור" את התוכנה
-ביעילות רבה יותר למשתמשים מסוימים, עסקיים 
בעיקר. המונח "קוד-פתוח" מוצע
-כדרך להמשיך במגמה זו--כדרך להיות "מקובל 
יותר על עסקים". ההשקפות והערכים
-של תנועת הקוד הפתוח נובעים מהחלטה זו.<br>
-</p>
-
-
+<h3 id="fear">הפחד מהחופש</h3>
 
 <p>
-
-גישה זו הוכיחה עצמה כיעילה, במונחיה היא. 
כיום רבים העוברים לתוכנה
-חופשית מסיבות מעשיות טהורות. זה טוב, כל עוד 
זה נמשך, אבל אין זה כל מה
-שמוטל עלינו לעשות! משיכת משתמשים לתוכנה 
חופשית אינה המלאכה כולה, אלא רק
-הצעד הראשון.<br>
-</p>
-
-
+הטיעון העיקרי בזכות המונח ”תוכנת 
קוד-פתוח“ הוא ש”תוכנה חופשית“ מעוררת
+אי-נוחות אצל אנשים מסוימים. זה נכון: לדבר על 
חופש, על נושאים מוסריים, על
+אחריות כמו גם על נוחות, פירושו לבקש מאנשים 
לחשוב על דברים שהיו מעדיפים
+להתעלם מהם. זה יכול לעורר אי-נוחות, ויש 
העשויים להתנגד לרעיון בשל כך. אין זה
+אומר שמוטב לה לחברה שנפסיק לדבר על הדברים 
האלה.</p>
 
 <p>
-
-במוקדם או במאוחר יוזמנו משתמשים אלה לעבור 
חזרה לתוכנה קניינית בשל יתרון
-מעשי כלשהו. אין ספור חברות מוכנות להציע 
פיתויים כאלה, ומדוע יסרבו
-המשתמשים? רק אם למדו<i> להעריך את החופש</i> 
שתוכנה חופשית מעניקה להם,
-בפני עצמו. עלינו מוטלת המלאכה להפיץ את 
הרעיון--וכדי לעשות זאת, עלינו
-לדבר על חופש. מידה מסוימת של גישת ה"לשבת 
בשקט" לעסקים עשויה להועיל
-לקהילה, אבל אנחנו מוכרחים גם הרבה דיבורים 
על חופש.<br>
-</p>
+לפני שנים, הבחינו מפתחי תוכנה חופשית 
בתגובת אי-הנוחות, והיו שהתחילו לחפש דרך
+להימנע ממנה. הם הניחו שאם ישתקו בנוגע 
לאתיקה וחירות, וידברו רק על התועלת
+המעשית המיידית שבתוכנה חופשית מסוימת, 
יוכלו ”למכור“ את התוכנה ביעילות רבה
+יותר למשתמשים מסוימים, עסקיים בעיקר. המונח 
”קוד-פתוח“ מוצע כדרך להמשיך במגמה
+זו”קוד פתוח“ – כדרך להיות ”מקובל יותר על 
עסקים“. ההשקפות והערכים של תנועת
+הקוד הפתוח נובעים מהחלטה זו.</p>
 
 <p>
-
-כרגע, יש לנו הרבה "לשבת בשקט", אבל לא מספיק 
דיבורים על חופש. רוב האנשים
-המעורבים בתוכנה חופשית אומרים מעט על 
חופש--לרוב משום שהם מבקשים להיות
-"מקובלים יותר על עסקים". מפיצי תוכנה במיוחד 
מראים תבנית זו. כמה הפצות
-של מערכת ההפעלה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינ
וקס</a> מצרפות חבילות תוכנה קניינית למערכת 
הבסיסית החופשית, ומזמינים משתמשים לראות 
זאת כיתרון, במקום כצעד לאחור בשביל החופש.</p>
+גישה זו הוכיחה עצמה כיעילה, במונחיה היא. 
כיום רבים העוברים לתוכנה חופשית
+מסיבות מעשיות טהורות. זה טוב, כל עוד זה נ
משך, אבל אין זה כל מה שמוטל עלינו
+לעשות! משיכת משתמשים לתוכנה חופשית אינה 
המלאכה כולה, אלא רק הצעד הראשון.</p>
 
 <p>
-
-אנחנו נכשלים בניסיון לעמוד בשטף של משתמשי 
תוכנה חופשית, נכשלים בניסיון
-ללמד אנשים על חופש ועל הקהילה שלנו במהירות 
בה הם נכנסים אליה. זו הסיבה
-שתוכנה לא-חופשית (וכזו היתה Qt כאשר נעשתה נ
פוצה לראשונה), ובמידת מה גם
-מערכות הפעלה לא-חופשיות, פוגשת קרקע פוריה 
כל כך. להפסיק להשתמש במילה
-"חופשי" בשלב זה תהיה טעות; אנחנו זקוקים 
ליותר, לא פחות, דיבורים על חופש.<br>
-</p>
-
-
+במוקדם או במאוחר יוזמנו משתמשים אלה לעבור 
חזרה לתוכנה קניינית בשל יתרון מעשי
+כלשהו. אין ספור חברות מוכנות להציע פיתויים 
כאלה, ומדוע יסרבו המשתמשים? רק אם
+למדו<em> להעריך את החופש</em> שתוכנה חופשית מענ
יקה להם, בפני עצמו. עלינו
+מוטלת המלאכה להפיץ את הרעיון”קוד פתוח“ – 
וכדי לעשות זאת, עלינו לדבר על
+חופש. מידה מסוימת של גישת ה”לשבת בשקט“ 
לעסקים עשויה להועיל לקהילה, אבל אנחנו
+מוכרחים גם הרבה דיבורים על חופש.</p>
 
 <p>
-
-אם אלו המשתמשים במונח "קוד פתוח" מושכים 
משתמשים נוספים לקהילה שלנו,
-זוהי תרומה, אך אנו, הנותרים, נצטרך לעבוד 
אפילו קשה יותר כדי להביא את
-נושא החופש לתשומת לבם של המשתמשים האלו. 
עלינו לומר, "זו תוכנה חופשית
-והיא נותנת לך חופש!"--יותר ובקול רם יותר 
מאי-פעם בעבר.<br>
-</p>
-
-
+כרגע, יש לנו הרבה ”לשבת בשקט“, אבל לא מספיק 
דיבורים על חופש. רוב האנשים
+המעורבים בתוכנה חופשית אומרים מעט על 
חופש”קוד פתוח“ – לרוב משום שהם מבקשים
+להיות ”מקובלים יותר על עסקים“. מפיצי תוכנ
ה במיוחד מראים תבנית זו. כמה הפצות
+של מערכת ההפעלה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינ
וקס</a> מצרפות
+חבילות תוכנה קניינית למערכת הבסיסית 
החופשית, ומזמינים משתמשים לראות זאת
+כיתרון, במקום כצעד לאחור בשביל החופש.</p>
 
 <p>
-
-</p>
-
-
-
-<h4><a name="newinfeb">האם סימן מסחרי יעזור?</a></h4>
-
-
+אנחנו נכשלים בניסיון לעמוד בשטף של משתמשי 
תוכנה חופשית, נכשלים בניסיון ללמד
+אנשים על חופש ועל הקהילה שלנו במהירות בה הם 
נכנסים אליה. זו הסיבה שתוכנה
+לא-חופשית (וכזו היתה Qt כאשר נעשתה נפוצה 
לראשונה), ובמידת מה גם מערכות הפעלה
+לא-חופשיות, פוגשת קרקע פוריה כל כך. להפסיק 
להשתמש במילה ”חופשי“ בשלב זה תהיה
+טעות; אנחנו זקוקים ליותר, לא פחות, דיבורים 
על חופש.</p>
 
 <p>
+אם אלו המשתמשים במונח ”קוד פתוח“ מושכים 
משתמשים נוספים לקהילה שלנו, זוהי
+תרומה, אך אנו, הנותרים, נצטרך לעבוד אפילו 
קשה יותר כדי להביא את נושא החופש
+לתשומת לבם של המשתמשים האלו. עלינו 
לומר,”זו תוכנה חופשית והיא נותנת לך
+חופש!“ – יותר ובקול רם יותר מאי-פעם בעבר.</p>
 
-תומכי "תוכנת קוד פתוח" ניסו להפוך אותה 
לסימן מסחרי (Trademark), באומרם
-שכך יתאפשר להם למנוע שימוש לרעה. המיזם נזנח 
מאוחר יותר, מאחר שהמושג
-יותר מדי תיאורי מכדי להיות סימן מסחרי; 
לפיכך, המעמד המשפטי של "קוד
-פתוח" זהה לזה של "תוכנה חופשית": אין שום 
מגבלה <i>חוקית</i> על השימוש
-בו. שמעתי דיווחים על מספר חברות שקראו 
לחבילות התוכנה שלהן "קוד פתוח",
-על אף שלא התאימו להגדרה הרשמית; הבחנתי בכמה 
מקרים בעצמי.<br>
-</p>
+<h3 id="newinfeb">האם סימן מסחרי יעזור?</h3>
 
 <p>
-אבל האם השימוש במונח שהוא סימן מסחרי ישנה 
הרבה? לא בהכרח.<br>
-</p>
-
-
+תומכי ”תוכנת קוד פתוח“ ניסו להפוך אותה 
לסימן מסחרי (Trademark), באומרם שכך
+יתאפשר להם למנוע שימוש לרעה. המיזם נזנח 
מאוחר יותר, מאחר שהמושג יותר מדי
+תיאורי מכדי להיות סימן מסחרי; לפיכך, המעמד 
המשפטי של ”קוד פתוח“ זהה לזה של
+”תוכנה חופשית“: אין שום מגבלה <em>חוקית</em> 
על השימוש בו. שמעתי דיווחים על
+מספר חברות שקראו לחבילות התוכנה שלהן ”קוד 
פתוח“, על אף שלא התאימו להגדרה
+הרשמית; הבחנתי בכמה מקרים בעצמי.</p>
 
 <p>
-היו חברות שהשמיעו הכרזות מהן משתמע שתוכנה 
היא "תוכנת קוד פתוח", מבלי
-לומר זאת במפורש. למשל, הכרזה של IBM אודות תוכנ
ה שלא התאימה להגדרה
-הרשמית, אמרה כך: כפי שמקובל בקהילת הקוד 
הפתוח, משתמשים בטכנולוגיית ה
-... יוכלו גם הם לשתף פעולה עם IBM ...</p>
-
-
+אבל האם השימוש במונח שהוא סימן מסחרי ישנה 
הרבה? לא בהכרח.</p>
 
 <p>
-הם לא ממש אמרו שהתוכנה הינה בגדר "קוד פתוח", 
אבל קוראים רבים לא הבחינו
-בפרט זה. (ראוי לציין ש-IBM אכן ניסתה להפוך את 
התוכנה לחופשית, ובהמשך
-אימצה רשיון חדש שהופך אותה לתוכנה חופשית 
ול"קוד פתוח"; אך כאשר יצאה
-ההכרזה, התוכנה לא התאימה לאף אחת 
מההגדרות.)</p>
-
+היו חברות שהשמיעו הכרזות מהן משתמע שתוכנה 
היא ”תוכנת קוד פתוח“, מבלי לומר
+זאת במפורש. למשל, הכרזה של IBM אודות תוכנה 
שלא התאימה להגדרה הרשמית, אמרה
+כך:</p>
 
+<blockquote><p>
+כפי שמקובל בקהילת הקוד הפתוח, משתמשים בטכנ
ולוגיית ה ... יוכלו גם הם לשתף
+פעולה עם IBM ...
+</p></blockquote>
 
 <p>
-וכך חברת Cygnus Solutions, שנוסדה כחברת תוכנה 
חופשית ולאחר מכן הרחיבה
-פעילותה (אם ניתן לקרוא לזה כך) לתחום התוכנה 
הקניינית, פרסמה כמה מוצרי
-תוכנה קניינית: Cygnus Solutions היא מנהיגה בשוק 
הקוד הפתוח וזה עתה
-השיקה שני מוצרים לשוק ה[גנו\]לינוקס.<br>
-</p>
+הם לא ממש אמרו שהתוכנה הינה בגדר ”קוד 
פתוח“, אבל קוראים רבים לא הבחינו בפרט
+זה. (ראוי לציין ש-IBM אכן ניסתה להפוך את התוכנ
ה לחופשית, ובהמשך אימצה רשיון
+חדש שהופך אותה לתוכנה חופשית ול”קוד 
פתוח“; אך כאשר יצאה ההכרזה, התוכנה לא
+התאימה לאף אחת מההגדרות.)</p>
 
 <p>
-שלא כמו Cygnus, IBM כלל לא ניסתה להפוך חבילות 
אלו לתוכנה חופשית, והן לא
-התקרבו אפילו לעמידה בדרישות. אבל Cygnus לא ממש 
אמרה שאלו "חבילות תוכנה
-חופשית", היא רק ניצלה את המונח כדי לעשות 
רושם כזה על קוראים לא זהירים.<br>
-</p>
-
+וכך חברת Cygnus Solutions, שנוסדה כחברת תוכנה 
חופשית ולאחר מכן הרחיבה
+פעילותה (אם ניתן לקרוא לזה כך) לתחום התוכנה 
הקניינית, פרסמה כמה מוצרי תוכנה
+קניינית:</p>
 
+<blockquote><p>
+Cygnus Solutions היא מנהיגה בשוק הקוד הפתוח וזה 
עתה השיקה שני מוצרים לשוק
+ה[גנו\]לינוקס. 
+</p></blockquote>
 
 <p>
-מקרים אלה מצביעים על כך שסימן מסחרי לא היה 
פותר באמת את הבלבול הכרוך במושג "קוד פתוח".</p>
-
-
+שלא כמו Cygnus, IBM כלל לא ניסתה להפוך חבילות 
אלו לתוכנה חופשית, והן לא
+התקרבו אפילו לעמידה בדרישות. אבל Cygnus לא ממש 
אמרה שאלו ”חבילות תוכנה
+חופשית“, היא רק ניצלה את המונח כדי לעשות 
רושם כזה על קוראים לא זהירים.</p>
 
 <p>
+מקרים אלה מצביעים על כך שסימן מסחרי לא היה 
פותר באמת את הבלבול הכרוך במושג
+”קוד פתוח“.</p>
 
-</p>
-
-
-
-<h4><a name="newinnovember"> פירושים מוטעים(?) של "קוד 
פתוח"</a></h4>
-
-
+<h3 id="newinnovember">פירושים מוטעים(?) של ”קוד 
פתוח“</h3>
 
 <p>
-
-ההגדרה של קוד פתוח ברורה למדי, ומובן שתוכנה 
לא-חופשית טיפוסית אינה עונה
-על הדרישה. כך שאפשר היה לחשוב שב"חברת קוד 
פתוח" הכוונה לחברה שמוצריה הם
-בגדר תוכנה חופשית (או קרוב לכך), נכון? אך 
אבוי, חברות רבות מנסות להעניק
-למונח משמעות שונה.</p>
-
-
+ההגדרה של קוד פתוח ברורה למדי, ומובן שתוכנה 
לא-חופשית טיפוסית אינה עונה על
+הדרישה. כך שאפשר היה לחשוב שב”חברת קוד 
פתוח“ הכוונה לחברה שמוצריה הם בגדר
+תוכנה חופשית (או קרוב לכך), נכון? אך אבוי, 
חברות רבות מנסות להעניק למונח
+משמעות שונה.</p>
 
 <p>
-
-בכינוס "יום מפתחי הקוד הפתוח" (Open Source Developers 
Day) באוגוסט
-1998, כמה מהמפתחים המסחריים שהוזמנו אמרו שהם 
מתכוונים להפוך רק חלק
-מעבודתם לתוכנה חופשית (או "קוד פתוח"). עיקר 
עבודתם בפיתוח תוספים
-קנייניים (תוכנה או <a 
href="/philosophy/free-doc.html">מדריכים</a>) שימכרו 
למשתמשי התוכנה החופשית. הם מבקשים שנתייחס 
לעבודתם כמוצדקת, כחלק מהקהילה שלנו, מאחר 
שחלק מהכסף נתרם לפיתוח תוכנה חופשית.</p>
-
-
+בכינוס ”יום מפתחי הקוד הפתוח“ (Open Source 
Developers Day) באוגוסט 1998, כמה
+מהמפתחים המסחריים שהוזמנו אמרו שהם מתכוונ
ים להפוך רק חלק מעבודתם לתוכנה
+חופשית (או ”קוד פתוח“). עיקר עבודתם בפיתוח 
תוספים קנייניים (תוכנה או <a
+href="/philosophy/free-doc.html">מדריכים</a>) שימכרו 
למשתמשי התוכנה
+החופשית. הם מבקשים שנתייחס לעבודתם 
כמוצדקת, כחלק מהקהילה שלנו, מאחר שחלק
+מהכסף נתרם לפיתוח תוכנה חופשית.</p>
 
 <p>
-
-בפועל, חברות אלו מבקשות להשיג את החותמת הנ
חשקת "קוד פתוח" למוצרי התוכנה
-הקניינית שלהם--על אף שהם אינם בגדר "תוכנת 
קוד פתוח"--משום שיש להם קשר
-כלשהו לתוכנה חופשית או משום שאותה חברה 
מתחזקת גם תוכנה חופשית. (מייסד
-חברה אחת אמר באופן די מפורש שהם ישקיעו 
בחבילת התוכנה החופשית בה הם
-תומכים, רק את המעט הנדרש כדי להשיג את תמיכת 
הקהילה.) <br>
-</p>
-
-
+בפועל, חברות אלו מבקשות להשיג את החותמת הנ
חשקת ”קוד פתוח“ למוצרי התוכנה
+הקניינית שלהם”קוד פתוח“ – על אף שהם אינם 
בגדר ”תוכנת קוד פתוח“ – משום שיש
+להם קשר כלשהו לתוכנה חופשית או משום שאותה 
חברה מתחזקת גם תוכנה
+חופשית. (מייסד חברה אחת אמר באופן די מפורש 
שהם ישקיעו בחבילת התוכנה החופשית
+בה הם תומכים, רק את המעט הנדרש כדי להשיג את 
תמיכת הקהילה.)</p>
 
 <p>
-
-במהלך השנים, תרמו חברות רבות לפיתוח תוכנה 
חופשית. כמה מחברות אלו פיתחו
-בעיקר תוכנה לא-חופשית, אך שתי הפעילויות היו 
נפרדות; לפיכך, יכולנו
-להתעלם מהמוצרים הלא-חופשיים שלהם, ולעבוד 
איתם על פרוייקטים של תוכנה
-חופשית. אז יכולנו מאוחר יותר&nbsp; להודות להם 
בכנות על תרומותיהם לתוכנה
-חופשית, מבלי לדבר על שאר הדברים שעשו.</p>
-
-
-
-
+במהלך השנים, תרמו חברות רבות לפיתוח תוכנה 
חופשית. כמה מחברות אלו פיתחו בעיקר
+תוכנה לא-חופשית, אך שתי הפעילויות היו נ
פרדות; לפיכך, יכולנו להתעלם מהמוצרים
+הלא-חופשיים שלהם, ולעבוד איתם על פרוייקטים 
של תוכנה חופשית. אז יכולנו מאוחר
+יותר&nbsp; להודות להם בכנות על תרומותיהם 
לתוכנה חופשית, מבלי לדבר על שאר
+הדברים שעשו.</p>
 
 <p>
-
 איננו יכולים לנהוג כך בחברות החדשות, משום 
שהן לא מאפשרות לנו. חברות אלו
-מזמינות את ציבור לכרוך יחד את כל הפעילויות 
שלהן; הן רוצות שנתייחס
-לתוכנה הלא-חופשית שלהן באותה אהדה השמורה 
לתרומה אמיתית, על אף שאינה
-כזו. הן מציגות עצמן כ"חברות קוד פתוח", 
בתקווה שתהיה לנו תחושת חמימות
-עמומה לגביהם, וגם דעתנו תהיה עמומה לגבי 
קבלת הדבר.<br>
-</p>
-
-
+מזמינות את ציבור לכרוך יחד את כל הפעילויות 
שלהן; הן רוצות שנתייחס לתוכנה
+הלא-חופשית שלהן באותה אהדה השמורה לתרומה 
אמיתית, על אף שאינה כזו. הן מציגות
+עצמן כ”חברות קוד פתוח“, בתקווה שתהיה לנו 
תחושת חמימות עמומה לגביהם, וגם
+דעתנו תהיה עמומה לגבי קבלת הדבר.</p>
 
 <p>
-
-דרך פעולה מניפולטיבית כזו לא תהיה מזיקה 
פחות אם תיושם תוך שימוש במונח
-"תוכנה חופשית". אבל לא נראה שחברות משתמשות 
במונח "תוכנה חופשית" בצורה
-זו; אפשר שההקשר האידיאליסטי גורם לו 
להיראות לא מתאים. המונח "קוד פתוח"
-פתח את הדלת לכל זה. <br>
-</p>
-
-
+דרך פעולה מניפולטיבית כזו לא תהיה מזיקה 
פחות אם תיושם תוך שימוש במונח ”תוכנה
+חופשית“. אבל לא נראה שחברות משתמשות במונח 
”תוכנה חופשית“ בצורה זו; אפשר
+שההקשר האידיאליסטי גורם לו להיראות לא 
מתאים. המונח ”קוד פתוח“ פתח את הדלת
+לכל זה.</p>
 
 <p>
-
-בתערוכה מקצועית בשלהי 1998, שהוקדשה למערכת 
ההפעלה המכונה לעיתים קרובות <a 
href="/gnu/linux-and-gnu.html">"לינוקס"</a>,
-אחד הדוברים היה מנהל בחברת תוכנה ידועה. ככל 
הנראה, הוזמן בשל החלטת
-החברה "לתמוך" במערכת. לרוע המזל, פירוש 
ה"תמיכה" היה הפצת תוכנה
-לא-חופשית שעובדת עם המערכת--במילים אחרות, 
שימוש בקהילה שלנו כשוק, מבלי
-לתרום לה דבר.</p>
-
-
+בתערוכה מקצועית בשלהי 1998, שהוקדשה למערכת 
ההפעלה המכונה לעיתים קרובות <a
+href="/gnu/linux-and-gnu.html">“לינוקס”</a>, אחד הדוברים 
היה מנהל בחברת
+תוכנה ידועה. ככל הנראה, הוזמן בשל החלטת 
החברה ”לתמוך“ במערכת. לרוע המזל,
+פירוש ה”תמיכה“ היה הפצת תוכנה לא-חופשית 
שעובדת עם המערכת”קוד פתוח“ – במילים
+אחרות, שימוש בקהילה שלנו כשוק, מבלי לתרום 
לה דבר.</p>
 
 <p>
-
-הוא אמר, "אין סיכוי שנעשה מהמוצר שלנו קוד 
פתוח, אבל אולי נהפוך אותו
-לקוד פתוח 'פנימי'. אם נאפשר לצוות התמיכה 
בלקוחות גישה לקוד המקור, הם
-יוכלו לתקן באגים בשביל הלקוחות, ונוכל לספק 
מוצר טוב יותר ושירות טוב
-יותר". (אין זה ציטוט מדויק, מאחר שלא רשמתי את 
דבריו כלשונם, אבל זו היתה
-רוח הדברים).</p>
-
-
+הוא אמר, ”אין סיכוי שנעשה מהמוצר שלנו קוד 
פתוח, אבל אולי נהפוך אותו לקוד
+פתוח 'פנימי'. אם נאפשר לצוות התמיכה בלקוחות 
גישה לקוד המקור, הם יוכלו לתקן
+באגים בשביל הלקוחות, ונוכל לספק מוצר טוב 
יותר ושירות טוב יותר“. (אין זה
+ציטוט מדויק, מאחר שלא רשמתי את דבריו כלשונ
ם, אבל זו היתה רוח הדברים).</p>
 
 <p>
-
-אנשים בקהל אמרו לי מאוחר יותר, "הוא פשוט 
מחמיץ את העיקרון." האמנם? איזה עיקרון החמיץ 
בעצם?</p>
-
-
+אנשים בקהל אמרו לי מאוחר יותר, ”הוא פשוט 
מחמיץ את העיקרון.“ האמנם? איזה
+עיקרון החמיץ בעצם?</p>
 
 <p>
-
-הוא לא החמיץ את העיקרון של תנועת הקוד 
הפתוח. תנועה זו אינה אומרת
-שלמשתמשים צריך להיות חופש, אלא רק שמתן רשות 
לאנשים רבים יותר לעיין בקוד
-המקור ולעזור לשפר אותו יביא לפיתוח מהיר 
וטוב יותר. המנהל הבין עיקרון זה
-בשלמותו; מאחר שלא היה מעוניין ליישם גישה זו 
במלואה, גם לגבי משתמשים,
-שקל ליישם אותה באופן חלקי, במסגרת החברה.</p>
-
-
+הוא לא החמיץ את העיקרון של תנועת הקוד 
הפתוח. תנועה זו אינה אומרת שלמשתמשים
+צריך להיות חופש, אלא רק שמתן רשות לאנשים 
רבים יותר לעיין בקוד המקור ולעזור
+לשפר אותו יביא לפיתוח מהיר וטוב יותר. המנהל 
הבין עיקרון זה בשלמותו; מאחר שלא
+היה מעוניין ליישם גישה זו במלואה, גם לגבי 
משתמשים, שקל ליישם אותה באופן
+חלקי, במסגרת החברה.</p>
 
 <p>
-
-העיקרון שהחמיץ הוא העיקרון ש"קוד פתוח" נועד 
להצניע: העיקרון לפיו המשתמשים <i>זכאים</i> 
לחופש.</p>
-
-
+העיקרון שהחמיץ הוא העיקרון ש”קוד פתוח“ נ
ועד להצניע: העיקרון לפיו המשתמשים
+<i>זכאים</i> לחופש.</p>
 
 <p>
+הפצת רעיון החופש היא משימה גדולה – היא 
דורשת את עזרתכם. לכן אנחנו, בפרוייקט
+גנו נדבוק במונח ”תוכנה חופשית“, כדי שנוכל 
לסייע בביצוע המשימה הזו. אם אתם
+חשים שחופש וקהילה חשובים בפני עצמם – לא רק 
בשל הנוחות שהם מעניקים – אנא
+הצטרפו אלינו בשימוש במונח ”תוכנה 
חופשית“.</p>
 
-הפצת רעיון החופש היא משימה גדולה--היא דורשת 
את עזרתכם. לכן אנחנו,
-בפרוייקט גנו נדבוק במונח "תוכנה חופשית", 
כדי שנוכל לסייע בביצוע המשימה
-הזו. אם אתם חשים שחופש וקהילה חשובים בפני 
עצמם--לא רק בשל הנוחות שהם
-מעניקים--אנא הצטרפו אלינו בשימוש במונח 
"תוכנה חופשית".</p>
-
-
-
+<!-- The archived version is truncated.
 <p>
 
-</p>
+Joe Barr wrote an article called
+<a 
href="http://web.archive.org/web/20080703140137/http://www.itworld.com/LWD010523vcontrol4";>Live
 and
+let license [archived]</a> that gives his perspective on this issue.</p>
+-->
 
+<hr />
+<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a
+href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";>תוכנה 
חופשית,
+חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. 
סטולמן</a></p></blockquote>
 
+<div class="translators-notes">
 
-<hr>ג'ו באר (Joe Barr) כתב מאמר בשם <a 
href="http://www.itworld.com/LWD010523vcontrol4";>Live and let liscense</a> 
שמציג את השקפתו בנושא זה.<br>
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
 
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
 
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
 
 <p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
 
-</p>
-
-
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
 
-<h4> מאמר זה מפורסם
-ב<a href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";>תוכנה
-חופשית, חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של 
ריצ'ארד מ. סטולמן</a></h4>
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
 
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
 
-<h4><p>
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 1998, 1999, 2000, 2001, 2007 Free Software
+Foundation, Inc.</span><br />
+זכויות יוצרים 1998, 1999, 2000, 2001, המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ</p>
 
-ראה גם&nbsp; <a href="/philosophy/philosophy.html">טקסטים 
אחרים שניתן לקרוא<br>
-</a></p></h4>
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
 
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
 
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: - ביוני 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי 
אלעד זמיר (נערך: 7 במאי
+2003 על ידי the duke)</div>
 
-<hr>
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
 
-<p dir="ltr">
-
-Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to
-
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-There are also <a href="/contact/">other ways to
-contact</a> the FSF.
-</p>
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
 
-
-
-<p dir="ltr">
-
-Please send comments on these web pages to
-
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
-send other questions to
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-</p>
-
-
-
-
-זכויות יוצרים 1998, 1999, 2000, 2001, 2003 המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ, טמפל-פלייס 59 -
-דירה 330, בוסטון, מסצ'וסטס 02110, ארה"ב<br>
-
-
-
-
-  <br>
-
-
-
-
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו
-והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה של 
אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל יש
-לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
-<p dir="ltr">
-Copyright (C) 1998, 1999, 2000, 2001 Free Software Foundation, Inc.,
-51 Franklin St, Fifth Floor, Boston, MA  02110,  USA
-</p>
-
-
-
-<p dir="ltr">
-Verbatim copying and distribution of this entire article is
-permitted in any medium, provided this notice is preserved.</p>
-
-
-
-<p dir="ltr">
-Updated:
-<!-- timestamp start -->
-$Date: 2013/05/21 09:51:56 $ $Author: ineiev $
 <!-- timestamp end -->
 </p>
-
-
-
-
-תורגם: - ביוני 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי 
אלעד זמיר (נערך: 7
-במאי 2003 על ידי the duke)
-<hr>
-</body></html>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: philosophy/free-sw.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/free-sw.he.html,v
retrieving revision 1.9
retrieving revision 1.10
diff -u -b -r1.9 -r1.10
--- philosophy/free-sw.he.html  21 May 2013 09:51:56 -0000      1.9
+++ philosophy/free-sw.he.html  27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.10
@@ -1,352 +1,257 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//IETF//DTD HTML 2.0//EN"><html><head>
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; 
charset=UTF-8"><title>The Free Software Definition - GNU Project - Free 
Software Foundation (FSF)</title>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/free-sw.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2004-02-17" -->
   
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.79 -->
 
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
   
+<title>ההגדרה של תוכנה חופשית - GNU Project - Free Software 
Foundation</title>
 
+<meta http-equiv="Keywords" content="GNU, FSF, Free Software Foundation, 
Linux, Emacs, GCC, Unix, Free Software, Operating System, GNU Kernel, HURD, GNU 
HURD, Hurd" />
+<meta http-equiv="Description" content="Since 1983, developing the free Unix 
style operating system GNU, so that computer users can have the freedom to 
share and improve the software they use." />
   
+<!--#include virtual="/philosophy/po/free-sw.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>ההגדרה של תוכנה חופשית</h2>
 
-  
-
-  
-
-
-  
-  
-  
-  
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";></head><body 
bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" vlink="#9900dd" 
dir="rtl">
-<h3>ההגדרה של תוכנה חופשית
-</h3>
-
-
-
-
-<a href="/graphics/philosophicalgnu.html"><img 
src="/graphics/philosophical-gnu-sm.jpg" alt="[תמונה של גנו 
פילוסופי]" width="160" height="200" title="" border="0"></a>
-
-<!-- Please keep this list alphabetical -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-[ <a href="/philosophy/free-sw.hr.html">קרואטית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.cs.html">צ'כית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.da.html">דנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.nl.html">הולנדית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.en.html">אנגלית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.fr.html">צרפתית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.gl.html">גאליצית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.de.html">גרמנית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.de.html">עברית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.hu.html">הונגרית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.id.html">אינדונזית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.it.html">איטלקית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.ja.html">יפנית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.ko.html">קוריאנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.nb.html">נורבגית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.pl.html">פולנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.pt-br.html">פורטוגזית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.ro.html">רומנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.ru.html">רוסית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.sl.html">סלובנית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.es.html">ספרדית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.eo.html">Esperanto</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.sv.html">שבדית</a>   
-| <a href="/philosophy/free-sw.tr.html">טורקית</a>
-<!-- Please keep this list alphabetical -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-
-
-]
+<blockquote>
 <p>
-
-אנו מתחזקים הגדרה זו של תוכנה חופשית כדי 
להראות בבירור מה חייב להיות נכון לגבי תוכנה 
מסויימת כדי שהיא תיחשב תוכנה חופשית.</p>
-
-
-
-
-<p>"תוכנה חופשית" זה עניין של חירות, לא של 
מחיר. כדי להבין את העקרון,
-צריך לחשוב על "חופש" כמו ב"חופש הביטוי" ולא 
כמו ב"בירה חופשי".<br>
+אנו מתחזקים הגדרה זו של תוכנה חופשית כדי 
להראות בבירור מה חייב להיות נכון
+לגבי תוכנה מסויימת כדי שהיא תיחשב תוכנה 
חופשית.
 </p>
-
-
+</blockquote>
 
 <p>
-תוכנה חופשית נוגעת לחופש של משתמשים להריץ, 
להפיץ הפצת-המשך, ללמוד, לשנות ולשפר את
-התוכנה. ליתר דיוק, זה מתייחס לארבעה סוגים 
של חירות למשתמשי התוכנה :<br>
+”תוכנה חופשית“ זה עניין של חירות, לא של 
מחיר. כדי להבין את העקרון, צריך
+לחשוב על ”חופש“ כמו ב”חופש הביטו“ ולא 
כמו ב”בירה חופשי“.
 </p>
 
-
-
-
 <p>
-
+תוכנה חופשית נוגעת לחופש של משתמשים להריץ, 
להפיץ הפצת-המשך, ללמוד, לשנות
+ולשפר את התוכנה. ליתר דיוק, זה מתייחס 
לארבעה סוגים של חירות למשתמשי התוכנה :
 </p>
 
-
-
-
 <ul>
-
-
-
-
-
-  <li>החופש להריץ את התוכנה, לכל מטרה שהיא 
(חירות 0)</li><li>החופש ללמוד איך תוכנה עובדת, 
ולשנות אותה לצרכיהם (חירות 1). גישה לקוד 
המקור היא תנאי מקדים לכך.</li>
-  <li>החופש להפיץ עותקים בהפצה-חוזרת כדי 
שיוכלו למשל לעזור לשכנים שלהם (חירות 2).</li>
-  <li>החופש לשפר את התוכנה, ולשחרר את 
השיפורים שלהם לציבור, כך שכל הקהילה תרויח 
(חירות 3). גישה לקוד-המקור היא תנאי מקדים 
לכך.<br>
+  <li>החופש להריץ את התוכנה, לכל מטרה שהיא 
(חירות 0)</li>
+  <li>החופש ללמוד איך תוכנה עובדת, ולשנות 
אותה לצרכיהם (חירות 1). גישה לקוד המקור
+היא תנאי מקדים לכך.
+  </li>
+  <li>החופש להפיץ עותקים בהפצה-חוזרת כדי 
שיוכלו למשל לעזור לשכנים שלהם (חירות 2).
+  </li>
+  <li>החופש לשפר את התוכנה, ולשחרר את 
השיפורים שלהם לציבור, כך שכל הקהילה תרויח
+(חירות 3). גישה לקוד-המקור היא תנאי מקדים לכך.
   </li>
 </ul>
 
 
-
-<p>
-תוכנה היא תוכנה חופשית אם למשתמשים יש את כל 
החירויות הללו. לפיכך אתם
-צריכים להיות חופשיים להפיץ עותקים 
בהפצת-המשך, עם או בלי שינויים, חינם
-או בעבור תשלום, ל<a href="#exportcontrol">כל אחד בכל 
מקום</a>. החירות לעשות את הדברים האלו פירושו 
(בין שאר הדברים) שאינכם חייבים לבקש רשות 
ו/או לשלם בשבילה.<br>
+<p>תוכנה היא תוכנה חופשית אם למשתמשים יש את 
כל החירויות הללו. לפיכך אתם צריכים
+להיות חופשיים להפיץ עותקים בהפצת-המשך, עם 
או בלי שינויים, חינם או בעבור
+תשלום, ל<a href="#exportcontrol">כל אחד בכל מקום</a>. 
החירות לעשות את הדברים
+האלו פירושו (בין שאר הדברים) שאינכם חייבים 
לבקש רשות ו/או לשלם בשבילה.
 </p>
 
-
-
 <p>
-צריך להיות לכם גם החופש לבצע שינויים 
(ושיפורים) ולהשתמש בהם בפרטיות לשם
-עבודה או הנאה, מבלי אפילו להזכיר שהם 
קיימים. אם אתם כן מפרסמים את
-השינויים שלכם, אין לדרוש מכם להודיע למישהו 
מסוים, או להודיע בדרך מסוימת
-כלשהי.<br>
+החופש להריץ את התוכנה פירושו החופש לכל אדם 
או ארגון להשתמש בתוכנה על כל סוג
+של מערכת מחשב, לכל מטרה שהיא, ומבלי להדרש 
ליצור קשר כתוצאה מכך עם המפתח או
+כל ישות מסוימת אחרת.
 </p>
 
-
-
-
 <p>
-החופש להריץ את התוכנה פירושו החופש לכל אדם 
או ארגון להשתמש בתוכנה על כל סוג של
-מערכת מחשב, לכל מטרה שהיא, ומבלי להדרש 
ליצור קשר כתוצאה מכך עם
-המפתח או כל ישות מסוימת אחרת.<br>
+צריך להיות לכם גם החופש לבצע שינויים 
(ושיפורים) ולהשתמש בהם בפרטיות לשם
+עבודה או הנאה, מבלי אפילו להזכיר שהם 
קיימים. אם אתם כן מפרסמים את השינויים
+שלכם, אין לדרוש מכם להודיע למישהו מסוים, או 
להודיע בדרך מסוימת כלשהי.
 </p>
 
 
-
-
 <p>
-החופש להפיץ עותקים בהפצת-המשך חייב לכלול 
צורות בינאריות או ניתנות-להרצה
-של התוכנה, כמו גם את קוד-המקור, לגרסאות 
שעברו שינוי כמו גם לגרסאות שלא
+החופש להפיץ עותקים בהפצת-המשך חייב לכלול 
צורות בינאריות או ניתנות-להרצה של
+התוכנה, כמו גם את קוד-המקור, לגרסאות שעברו 
שינוי כמו גם לגרסאות שלא
 שונו. (הפצת תוכנות בצורה ניתנת-להרצה היא 
חיונית למערכות הפעלה חופשיות נוחות
 להתקנה.) זה בסדר אם אין דרך להפיק צורה בינ
ארית או ניתנת-להרצה של תוכנה
-מסוימת (מאחר ומספר שפות לא תומכות בתכונה 
הזו), אך חייב להיות לכם החופש
-להפיץ צורות כאלה בהפצת-המשך במידה ומצאתם 
או פיתחתם דרך לעשות זאת.<br>
-</p>
-
-
-
-
-<p>
-כדי שהחופש לשנות, והחופש לפרסם גרסאות 
שעברו שינוי יהיו בעלי משמעות,
-חייבת להיות לכם גישה לקוד-המקור של התוכנה. 
לכן נגישות של קוד-המקור היא
-תנאי הכרחי לתוכנה חופשית.<br>
+מסוימת (מאחר ומספר שפות לא תומכות בתכונה 
הזו), אך חייב להיות לכם החופש להפיץ
+צורות כאלה בהפצת-המשך במידה ומצאתם או 
פיתחתם דרך לעשות זאת.
 </p>
 
-
-
-
 <p>
-כדי שהחירויות הללו תהיינה אמיתיות, הן 
חייבות להיות בלתי-ניתנות לביטול כל
-עוד אינכם עושים משהו רע; אם למפתח של התוכנה 
יש את הכוח לבטל את הרשיון
-מבלי שעשיתם דבר שיכול לשמש עילה לכך, התוכנה 
איננה חופשית.<br>
+כדי שהחופש לשנות, והחופש לפרסם גרסאות 
שעברו שינוי יהיו בעלי משמעות, חייבת
+להיות לכם גישה לקוד-המקור של התוכנה. לכן נ
גישות של קוד-המקור היא תנאי הכרחי
+לתוכנה חופשית.
 </p>
 
-
-
-
 <p>
-עם זאת, סוגים מסויימים של כללים בנוגע להפצת 
תוכנה חופשית הינם קבילים,
-כשאינם מתנגשים עם חירויות עיקריות. לדוגמה, 
חובות-מפיצים הוא הכלל  שאומר
-שאם מפיצים את התוכנה בהפצת-המשך, לא ניתן 
להוסיף מגבלות שימנעו מאנשים
-אחרים את החירויות העיקריות (אם לנסח זאת 
בפשטות). הכלל הזה אינו מתנגש עם חירויות 
עיקריות; אלא מגן עליהן.<br>
+כדי שהחירויות הללו תהיינה אמיתיות, הן 
חייבות להיות בלתי-ניתנות לביטול כל עוד
+אינכם עושים משהו רע; אם למפתח של התוכנה יש 
את הכוח לבטל את הרשיון מבלי
+שעשיתם דבר שיכול לשמש עילה לכך, התוכנה איננ
ה חופשית.
 </p>
 
-
-
-
 <p>
-כך שיתכן ששילמתם כדי להשיג עותקים של תוכנה 
חופשית, או יתכן שהשגתם
-עותקים ללא תשלום. אך ללא קשר לדרך בה השגתם 
את העותקים שלכם, תמיד יש לכם
-את החופש להעתיק ולשנות את התוכנה, ואפילו <a 
href="/philosophy/selling.html">למכור עותקים</a>.</p>
-
-
-
-<p>"תוכנה חופשית" אין פירושה "תוכנה 
לא-מסחרית". תוכנה חופשית חייבת להיות
-זמינה לשימוש מסחרי, פיתוח מסחרי והפצה 
מסחרית. פיתוח מסחרי של תוכנה
-חופשית אינו עוד חזיון נדיר; תוכנה חופשית 
מסחרית שכזו היא מאוד חשובה.
-
+עם זאת, סוגים מסויימים של כללים בנוגע להפצת 
תוכנה חופשית הינם קבילים, כשאינם
+מתנגשים עם חירויות עיקריות. לדוגמה, <a
+href="/copyleft/copyleft.html">חובות-מפיצים</a> הוא הכלל 
שאומר שאם מפיצים את
+התוכנה בהפצת-המשך, לא ניתן להוסיף מגבלות 
שימנעו מאנשים אחרים את החירויות
+העיקריות (אם לנסח זאת בפשטות). הכלל הזה אינו 
מתנגש עם חירויות עיקריות; אלא
+מגן עליהן.
 </p>
 
-
-
-
 <p>
-כללים לגבי הדרך בה יש לארוז גרסאות שעברו 
שינוי הינם קבילים, אם אינם
-חוסמים מעשית את החופש שלכם לשחרר גרסאות 
שעברו שינוי. כללים שאומרים ש"אם
-אתם הופכים את התוכנה לזמינה בדרך הזו, אתם 
חייבים גם להפוך אותה לזמינה
-גם בדרך ההיא" יכולים להיות קבילים גם הם, 
באותו תנאי. (שימו לב שכלל כזה
-עדיין מאפשר לכם לבחור האם לפרסם את התוכנה 
או שלא לפרסם אותה.) גם מקובל
-שהרשיון ידרוש שאם הפצתם גירסה שעברה שינ
ויים ומפתח קודם מבקש עותק שלה,
-אתם חייבים להיענות לבקשתו.<br>
+בפרוייקט גנו אנו משתמשים בחובות-מפיצים כדי 
להגן משפטית על החירויות הללו למען
+כולם. אך קיימת גם <a
+href="/philosophy/categories.html#Non-CopyleftedFreeSoftware">תוכנה 
חופשית
+ללא חובות-מפיצים</a>. אנו מאמינים שישנן 
סיבות חשובות לכך ש<a
+href="/philosophy/pragmatic.html">עדיף להשתמש 
בחובות-מפיצים</a>, אך אם
+התוכנה שלכם היא תוכנה חופשית ללא 
חובות-מפיצים, אנחנו עדיין יכולים להשתמש
+בה. ראה <a href="/philosophy/categories.html">סוגים של תוכנה 
חופשית</a>
+לתיאור של כיצד ”תוכנה חופשית“, ”תוכנה 
בעלת חובות מפיצים“ וסוגים אחרים של
+תוכנה מתייחסים זה לזה.
 </p>
 
-
-
-
 <p>
-בפרוייקט גנו אנו משתמשים ב<a 
href="/copyleft/copyleft.html">"חובות מפיצים"</a> כדי להגן 
משפטית על החירויות הללו למען כולם. אך קיימת 
גם <a href="/philosophy/categories.html#Non-CopyleftedFreeSoftware">תוכנ
ה חופשית ללא חובות-מפיצים</a>. אנו מאמינים 
שישנן סיבות חשובות לכך ש<a 
href="/philosophy/pragmatic.html">עדיף להשתמש 
בחובות-מפיצים</a>, אך אם התוכנה שלכם היא תוכנ
ה חופשית ללא חובות-מפיצים, אנחנו עדיין 
יכולים להשתמש בה.<br>
+”תוכנה חופשית“ אין פירושה ”תוכנה 
לא-מסחרית“. תוכנה חופשית חייבת להיות זמינה
+לשימוש מסחרי, פיתוח מסחרי והפצה מסחרית. 
פיתוח מסחרי של תוכנה חופשית אינו עוד
+חזיון נדיר; תוכנה חופשית מסחרית שכזו היא 
מאוד חשובה. שיתכן ששילמתם כדי להשיג
+עותקים של תוכנה חופשית, או יתכן שהשגתם 
עותקים ללא תשלום. אך ללא קשר לדרך בה
+השגתם את העותקים שלכם, תמיד יש לכם את החופש 
להעתיק ולשנות את התוכנה, ואפילו
+<a href="/philosophy/selling.html">למכור עותקים</a>.
 </p>
 
-
-
 <p>
-ראה <a href="/philosophy/categories.html">סוגים של תוכנה 
חופשית (18k תוים)</a> לתיאור של כיצד "תוכנה 
חופשית", "תוכנה בעלת חובות מפיצים" וסוגים 
אחרים של תוכנה מתייחסים זה לזה.<br>
+כללים לגבי הדרך בה יש לארוז גרסאות שעברו 
שינוי הינם קבילים, אם אינם חוסמים
+מעשית את החופש שלכם לשחרר גרסאות שעברו שינ
וי. כללים שאומרים ש”אם אתם הופכים
+את התוכנה לזמינה בדרך הזו, אתם חייבים גם 
להפוך אותה לזמינה גם בדרך ההיא“
+יכולים להיות קבילים גם הם, באותו תנאי. (שימו 
לב שכלל כזה עדיין מאפשר לכם
+לבחור האם לפרסם את התוכנה או שלא לפרסם 
אותה.) גם מקובל שהרשיון ידרוש שאם
+הפצתם גירסה שעברה שינויים ומפתח קודם מבקש 
עותק שלה, אתם חייבים להיענות
+לבקשתו.
 </p>
 
-
-
 <p>
-לפעמים תקנות ממשלתיות ל<a name="exportcontrol">שליטה 
ביצוא</a> וסנקציות מסחר יכולים להגביל את 
החופש
-שלכם להפיץ עותקים של תוכנות ברמה 
הבין-לאומית. למפתחי תוכנה אין את הכוח
-לבטל או להתגבר על ההגבלות האלו, אך מה שהם 
יכולים וחייבים לעשות זה לסרב
-לכפות אותם כתנאי שימוש של התוכנה. בדרך זו 
ההגבלות לא ישפיעו על פעילויות
-ואנשים מחוץ לתחום השיפוט של ממשלות אלו.<br>
+לפעמים תקנות ממשלתיות ל<a id="exportcontrol">שליטה 
ביצוא</a> וסנקציות מסחר
+יכולים להגביל את החופש שלכם להפיץ עותקים 
של תוכנות ברמה הבין-לאומית. למפתחי
+תוכנה אין את הכוח לבטל או להתגבר על ההגבלות 
האלו, אך מה שהם יכולים וחייבים
+לעשות זה לסרב לכפות אותם כתנאי שימוש של 
התוכנה. בדרך זו ההגבלות לא ישפיעו על
+פעילויות ואנשים מחוץ לתחום השיפוט של 
ממשלות אלו.
 </p>
 
-
-
 <p>
-כשמדברים על תוכנה חופשית, עדיף להמנע 
ממושגים כמו "לחלק" או "בצורה
-חופשית", משום שמושגים אלו רומזים שמדובר 
במחיר, ולא בחופש. מספר מושגים
-נפוצים כמו "פיראטיות" מגלמים דיעות שאנו 
מקווים שלא תאמצו. ראו <a 
href="/philosophy/words-to-avoid.html">מלים וביטויים מבלבלים 
שכדאי להמנע מהם</a> לשם דיון במושגים האלו. יש 
לנו גם רשימה של <a 
href="/philosophy/fs-translations.html">תרגומים של הביטוי 
"תוכנה חופשית"</a> לשפות שונות.<br>
+כשמדברים על תוכנה חופשית, עדיף להמנע 
ממושגים כמו ”לחלק“ או ”בצורה חופשית“,
+משום שמושגים אלו רומזים שמדובר במחיר, ולא 
בחופש. מספר מושגים נפוצים כמו
+"פיראטיות" מגלמים דיעות שאנו מקווים שלא 
תאמצו. ראו <a
+href="/philosophy/words-to-avoid.html">מלים וביטויים 
מבלבלים שכדאי להמנע
+מהם</a> לשם דיון במושגים האלו. יש לנו גם 
רשימה של <a
+href="/philosophy/fs-translations.html">תרגומים של הביטוי 
”תוכנה חופשית“</a>
+לשפות שונות.
 </p>
 
-
-
 <p>
-
 לסיום, שימו לב שדרישות כמו אלו שניתנו 
בהגדרת התוכנה החופשית שהובאה כאן
-דורשים חשיבה מעמיקה על משמעותם. כדי להחליט 
אם רשיון תוכנה מסוים
-מתאים לשמש כרשיון לתוכנה חופשית, אנו 
שופטים אותו בהתחשב בדרישות הללו
-כדי לקבוע אם הוא מתאים לרוח הדברים בהן כמו 
גם לניסוח המילולי המדוייק.
-אם רשיון כולל הגבלות בלתי-מוסריות, אנו 
דוחים אותו, גם אם לא צפינו את
-הנושא באותן דרישות. לפעמים דרישה ברשיון 
מעלה נושא הדורש מחשבה מעמיקה,
-כולל דיון עם עורך-דין, לפני שנוכל להחליט 
האם הדרישות קבילות. כשאנו
-מגיעים למסקנה בנוגע לנושא חדש, אנחנו בדרך 
כלל מעדכנים את הדרישות
-הללו כדי שיהיה קל יותר לראות מדוע רשיונות 
מסוימים עומדים או לא עומדים
-בתנאים.<br>
+דורשים חשיבה מעמיקה על משמעותם. כדי להחליט 
אם רשיון תוכנה מסוים מתאים לשמש
+כרשיון לתוכנה חופשית, אנו שופטים אותו 
בהתחשב בדרישות הללו כדי לקבוע אם הוא
+מתאים לרוח הדברים בהן כמו גם לניסוח 
המילולי המדוייק.  אם רשיון כולל הגבלות
+בלתי-מוסריות, אנו דוחים אותו, גם אם לא צפינו 
את הנושא באותן דרישות. לפעמים
+דרישה ברשיון מעלה נושא הדורש מחשבה מעמיקה, 
כולל דיון עם עורך-דין, לפני שנוכל
+להחליט האם הדרישות קבילות. כשאנו מגיעים 
למסקנה בנוגע לנושא חדש, אנחנו בדרך
+כלל מעדכנים את הדרישות הללו כדי שיהיה קל 
יותר לראות מדוע רשיונות מסוימים
+עומדים או לא עומדים בתנאים.
 </p>
 
-
-
-
 <p>
-
-אם אתם מעוניינים לדעת האם רשיון מסוים 
מתאים לשמש כרשיון לתוכנה חופשית, הסתכלו ב<a 
href="/licenses/license-list.html">רשימת הרשיונות</a> שלנו. 
אם הרשיון המדובר איננו מצוי שם, אתם יכולים 
לשאול אותנו בנוגע לזה על ידי כך שתשלחו לנו 
דואר אלקטרוני ל<a 
href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;.</a><br>
+אם אתם מעוניינים לדעת האם רשיון מסוים 
מתאים לשמש כרשיון לתוכנה חופשית,
+הסתכלו ב<a href="/licenses/license-list.html">רשימת הרשיונ
ות</a> שלנו. אם
+הרשיון המדובר איננו מצוי שם, אתם יכולים 
לשאול אותנו בנוגע לזה על ידי כך
+שתשלחו לנו דואר אלקטרוני ל<a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;.</a>
 </p>
 
-
-
-<hr>
-
-<h4><a href="/philosophy/philosophy.html">חומר קריאה נוסף<br>
-</a></h4>
-
-
+<h3 id="open-source">קוד פתוח?</h3>
 
 <p>
-קבוצה אחרת החלה להשתמש במונח "קוד פתוח" כדי 
להביע משהו קרוב (אבל לא
-זהה) ל"תוכנה חופשית". אנו מעדיפים את המונח 
"תוכנה חופשית" משום שההבנה שהמונח "תוכנה 
חופשית" מתייחס לחירות ולא למחיר, מזמינה <a 
href="open-source-misses-the-point.html">התחשבות בחירות</a>.<br>
-</p>
-
-
-
-<hr><!-- Please keep this list alphabetical -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-[ <a href="/philosophy/free-sw.hr.html">קרואטית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.cs.html">צ'כית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.da.html">דנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.nl.html">הולנדית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.en.html">אנגלית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.fr.html">צרפתית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.gl.html">גאליצית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.de.html">גרמנית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.de.html">עברית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.hu.html">הונגרית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.id.html">אינדונזית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.it.html">איטלקית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.ja.html">יפנית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.ko.html">קוריאנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.nb.html">נורבגית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.pl.html">פולנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.pt-br.html">פורטוגזית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.ro.html">רומנית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.ru.html">רוסית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.sl.html">סלובנית</a> 
-| <a href="/philosophy/free-sw.es.html">ספרדית</a>
-| <a href="/philosophy/free-sw.sv.html">שבדית</a>   
-| <a href="/philosophy/free-sw.tr.html">טורקית</a>
-<!-- Please keep this list alphabetical -->
-<!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-
-
-]
-<p dir="ltr">
-
-Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to 
-
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-There are also <a href="/home.html#ContactInfo">other ways to
-contact</a> the FSF.
+קבוצה אחרת החלה להשתמש במונח ”קוד פתוח“ 
כדי להביע משהו קרוב (אבל לא זהה)
+ל”תוכנה חופשית“. אנו מעדיפים את המונח 
”תוכנה חופשית“ משום שההבנה שהמונח
+”תוכנה חופשית“ מתייחס לחירות ולא למחיר, 
מזמינה <a
+href="open-source-misses-the-point.html">התחשבות בחירות</a>.
 </p>
 
+<div class="translators-notes">
 
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
 
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
 
-<p dir="ltr">
-
-Please send comments on these web pages to
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
 
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
-send other questions to
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-</p>
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
 
-זכויות יוצרים 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002, 2003 
המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ, טמפל-פלייס 59 -
-דירה 330, בוסטון, מסצ'וסטס 02110, ארה"ב<br>
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
 
-  <br>
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
 
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו
-והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה של 
אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל יש
-לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
 
-<p dir="ltr">
-Copyright (C) 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002, 2003, Free
-Software Foundation, Inc., 51 Franklin St, Fifth Floor, Boston, MA
-02110,  USA
-</p>
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
 
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
 
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 1996, 2002 Free Software Foundation,
+Inc.</span><br />
+ זכויות יוצרים 1996, 2002 המוסד לתוכנה חופשית</p>
 
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
 
-<p dir="ltr">
-Verbatim copying and distribution of this entire article is
-permitted in any medium, provided this notice is preserved.
-</p>
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
 
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 18 במאי 2003, 00:22:00 שעון ישראל, על ידי the 
duke (נערך: 16 ביולי
+2003, 16:23:00 שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן)</div>
 
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
 
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
 
-<p dir="ltr">
-Updated:
-<!-- timestamp start -->
-$Date: 2013/05/21 09:51:56 $ $Author: ineiev $
 <!-- timestamp end -->
 </p>
-
-תורגם: 18 במאי 2003, 00:22:00 שעון ישראל, על ידי the 
duke (נערך: 16
-ביולי 2003, 16:23:00 שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן)
-
-<hr>
-</body></html>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: philosophy/gif.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/gif.he.html,v
retrieving revision 1.7
retrieving revision 1.8
diff -u -b -r1.7 -r1.8
--- philosophy/gif.he.html      25 Jan 2013 05:14:52 -0000      1.7
+++ philosophy/gif.he.html      27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.8
@@ -1,461 +1,257 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 3.2 Final//EN"><html><head>
-
-  
-
-  
-
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; 
charset=UTF-8"><title>Why no GIFs - GNU Project - Free Software Foundation 
(FSF)</title>
-
-  
-
-
-
-  
-
-
-
-
-
-  
-
-  
-
-  
-
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";></head><body 
bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" vlink="#9900dd" 
dir="rtl">
-
-<h3>למה אין קבצי GIF בדפים של גנו</h3>
-
-
-
-
-
-<a href="/graphics/philosophicalgnu.html"><img 
src="/graphics/philosophical-gnu-sm.jpg" alt="[תמונה של גנו 
פילוסופי]" width="160" height="200" title="" border="0"></a><!-- Please 
keep this list alphabetical!!!  -->
-
-[ <a href="/philosophy/gif.ca.html">קטלונית</a> | <a 
href="/philosophy/gif.en.html">אנגלית</a> | <a 
href="/philosophy/gif.fr.html">צרפתית</a> | <a 
href="/philosophy/gif.de.html">גרמנית</a> | <a 
href="/philosophy/gif.he.html">עברית</a> | <a 
href="/philosophy/gif.ja.html">יפנית</a> | <a 
href="/philosophy/gif.ko.html">קוריאנית</a> | <a 
href="/philosophy/gif.pl.html">פולנית</a> | <a 
href="/philosophy/gif.ru.html">רוסית</a> ]
-
-<p> אין קבצי GIF בדפי אתר גנו בגלל הפטנטים (של 
Unisys וIBM) שחלים על
-
-אלגוריתם כיווץ LZW שמשמש ביצירת קבצי GIF.<br>
-
-פטנטים אלו גורמים לכך שלא תוכל להיות תוכנה 
חופשית שיוצרת קבצי GIF כמו
-
-שצריך. הם חלים גם לגבי התוכנה <b>compress</b>, 
ולפיכך גנו לא משתמש בה
-
-או בפורמט שלה.<br>
-
-<br> גם Unisys וגם IBM הגישו את הפטנטים שלהם ב1983, 
Unisys (ואולי גם
-
-IBM) הגישה פטנטים אלו במספר מדינות. במקומות 
בהם יכולנו לדשת למאגרי
-
-הפטנטים, תאריך התפוגה האחרון הוא כפי הנראה 
7 ביולי 2004 <a name="returnnote" href="#venuenote"><sup>1</sup></a>.
-
-עד אז כל מי שמשחרר תוכנה חופשית שיוצרת קבצי 
GIF, סביר שתוגש נגדו תביעה.
-
-לראייתנו, אין סיבה לחשוב שבעלי הפטנטים 
יפסידו את התביעה.<br>
-
-<br>
-
-לו היינו משחררים תוכנה כזו, ייתכן שUnisys ו IBM 
היו רואות תביעה של
-
-ארגון צדקה כמו FSF כמעשה לא נבון (מסיבות של 
יחסי ציבור). במקום זה הם
-
-יכלו לתבוע את משתמשי התוכנה, ובכללם החברות 
שמפיצות מחדש תוכנה של גנו.
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/gif.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2004-02-09" -->
+
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.77 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>למה אין קבצי GIF בדפים של גנו - GNU Project - Free 
Software Foundation</title>
+
+<!--#include virtual="/philosophy/po/gif.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>למה אין קבצי GIF בדפים של גנו</h2>
+
+
+<p>
+אין קבצי GIF בדפי אתר גנו בגלל הפטנטים (של 
Unisys וIBM) שחלים על אלגוריתם
+כיווץ LZW שמשמש ביצירת קבצי GIF. פטנטים אלו 
גורמים לכך שלא תוכל להיות תוכנה
+חופשית שיוצרת קבצי GIF כמו שצריך. הם חלים גם 
לגבי התוכנה
+<strong>compress</strong>, ולפיכך גנו לא משתמש בה או 
בפורמט שלה.
+</p>
 
-אנו מרגישים שתהיה זו התנהגות בלתי-אחראית 
מצידנו להביא למצב כזה.<br>
+<p>
+גם Unisys וגם IBM הגישו את הפטנטים שלהם ב1983, Unisys 
(ואולי גם IBM) הגישה
+פטנטים אלו במספר מדינות. במקומות בהם יכולנ
ו לדשת למאגרי הפטנטים, תאריך
+התפוגה האחרון הוא כפי הנראה 1 באוקטובר 2006. 
<sup><a id="returnnote"
+href="#venuenote">1</a></sup>&nbsp; עד אז כל מי שמשחרר תוכנ
ה חופשית שיוצרת קבצי
+GIF, סביר שתוגש נגדו תביעה. לראייתנו, אין 
סיבה לחשוב שבעלי הפטנטים יפסידו את
+התביעה.
+</p>
 
-<br>
+<p>
+לו היינו משחררים תוכנה כזו, ייתכן שUnisys ו IBM 
היו רואות תביעה של ארגון
+צדקה כמו FSF כמעשה לא נבון (מסיבות של יחסי 
ציבור). במקום זה הם יכלו לתבוע את
+משתמשי התוכנה, ובכללם החברות שמפיצות מחדש 
תוכנה של גנו. אנו מרגישים שתהיה זו
+התנהגות בלתי-אחראית מצידנו להביא למצב כזה.
+</p>
 
+<p>
 אנשים רבים חושבים שUnisys נתנה רשות להפיץ תוכנ
ה חופשית שיוצרת פורמט
-
-GIF. למרבה הצער זה לא מה שUnisys באמת עשתה. הנה 
מה שUnisys אכן אמרה
-
-בעניין ב1995:<br>
-
-<br>
-
+GIF. למרבה הצער זה לא מה שUnisys באמת עשתה. הנה 
מה שUnisys אכן אמרה בעניין
+ב1995:
 </p>
 
+<blockquote><p>Unisys אינה דורשת קבלת רשיון, או העברת 
תשלום עבור תוכניות מבוססות GIF שאינן
+מסחריות ואינן למטרות רווח, כולל אלו 
שמיועדות לשימוש בשירותים המסופקים
+און-ליין. אותם עקרונות תופסים גם לגבי 
מפתחים של תוכנה לרשת האינטרנט. Unisys
+לא תרדוף הפרות לא מכוונות של מדיניות זו מצד 
מפתחים שיצרו גרסאות של מוצרי
+תוכנה לאינטרנט לפני 1995. החברה אינה דורשת 
קבלת רשיון, או העברת תשלום לטובין
+לא מסחריים ושאינם למטרות רווח, כולל 
”Freeware“.</p></blockquote>
+
+<p>
+למרבה הצער, אין זה מאפשר <a 
href="/philosophy/free-sw.html">תוכנה
+חופשית</a>, אשר ניתן להשתמש בה במערכת הפעלה 
חופשית כמו GNU. זה גם לא מאפשר
+כללאת השימוש בLZW למטרות אחרות כגון דחיסת 
קבצים. לכן היינו חייבים לפתח את <a
+href="/software/gzip/gzip.html">GNU Gzip</a> כתחליף ל compress.
+</p>
 
-
-
-
-<blockquote> <strong> Unisys אינה דורשת קבלת רשיון, או 
העברת תשלום עבור
-
-תוכניות מבוססות GIF שאינן מסחריות ואינן 
למטרות רווח, כולל אלו שמיועדות
-
-לשימוש בשירותים המסופקים און-ליין. אותם 
עקרונות תופסים גם לגבי מפתחים של
-
-תוכנה לרשת האינטרנט. Unisys לא תרדוף הפרות לא 
מכוונות של מדיניות זו מצד
-
-מפתחים שיצרו גרסאות של מוצרי תוכנה לאינטרנ
ט לפני 1995. החברה אינה דורשת
-
-קבלת רשיון, או העברת תשלום לטובין לא 
מסחריים ושאינם למטרות רווח, כולל "<span 
dir="ltr">."Freeware</span><br>
-
-  </strong></blockquote>
-
-
-
-
-
-<br>
-
-
-
-
-
-<p> למרבה הצער, אין זה מאפשר <a 
href="/philosophy/free-sw.html">תוכנה
-
-חופשית</a>, אלא רק <a 
href="/philosophy/categories.html#semi-freeSoftware">תוכנה 
כמו-חופשית
-
-(18K תוים)</a> שלא ניתן להשתמש בה במערכת הפעלה 
חופשית כמו GNU. זה גם לא
-
-מאפשר כללאת השימוש בLZW למטרות אחרות כגון 
דחיסת קבצים. לכן היינו חייבים
-
-לפתח את <a href="/software/gzip/gzip.html">GNU zip</a> כתחליף 
ל<span dir="ltr">.compress</span><br>
-
-<br>
-
+<p>
 <a href="/philosophy/selling.html">הפצה מסחרית של תוכנה 
חופשית</a> חשובה
-
 מאוד, ואנו רוצים שאת מערכת גנו בכללותה יהיה 
ניתן להפיץ מחדש בצורה
-
-מסחרית. המשמעית היא שאיננו יכולים להוסיף 
תוכנה שמייצרת קבצי GIF לגנו, לא
-
-תחת התנאים של Unisys.<br>
-
+מסחרית. המשמעית היא שאיננו יכולים להוסיף 
תוכנה שמייצרת קבצי GIF לגנו, לא תחת
+התנאים של Unisys.
 </p>
 
-
-
-
-
-<p><a href="/fsf/fsf.html">המוסד לתוכנה חופשית</a> הוא 
ארגון לא מסחרי
-
-שאינו למטרות רווח, כך שרשמית ההכנסה שלנו 
ממכירות <a href="http://order.fsf.org/";>CD-ROMs</a> אינה רווח. 
אולי זה אומר
-
-שיכולנו לכלול תוכנות לקבצי GIF בCD-ROM שלנו 
ולטעון שאנו פועלים במסגרת
-
-ההרשאות של Unisys -- ואולי לא. אך מאחר שאנו 
יודעים שמפיצים-מחדש של גנו
-
-לא יוכלו לכלול אותן, מעשה כזה לא יועיל 
במיוחד.<br>
-
+<p>
+<a href="http://www.fsf.org";>המוסד לתוכנה חופשית</a> הוא 
ארגון לא מסחרי
+שאינו למטרות רווח, כך שרשמית ההכנסה שלנו 
ממכירות <a
+href="http://shop.fsf.org/";>CD-ROMs</a> אינה רווח. אולי זה 
אומר שיכולנו
+לכלול תוכנות לקבצי GIF בCD-ROM שלנו ולטעון שאנו 
פועלים במסגרת ההרשאות של
+Unisys – ואולי לא. אך מאחר שאנו יודעים 
שמפיצים-מחדש של גנו לא יוכלו לכלול
+אותן, מעשה כזה לא יועיל במיוחד.
 </p>
 
-
-
-
-
-<p> </p>
-
-
-
-
-
-<p> זמן קצר לאחר שUnisys יצאה עם ההצהרה שלה, 
כשהרשת בכלליות היתה רגועה
-
-כי חשבה שUnisys נתנה רשות לתוכנה חופשית 
ליצירת קבצי GIF, אנו כתבנו
-
-למחלקה המשפטית של Unisys וביקשנו הבהרה של נ
ושאים אלו. לא קיבלנו תגובה.<br>
-
-<br>
-
-אפילו אם Unisys באמת נתנה רשות לתוכנה חופשית 
ליצור קבצי GIF, עדיין
-
-היינו צריכים להתמודד עם הפטנט של IBM. גם הפטנ
ט של IBM וגם זה של Unisys
-
-מכסים את אותה "המצאה" -- אלגוריתם הכיווץ LZW. 
(זה יכול להצביע על טעות
-
-מצד משרד הפטנטים ורישום הסימנים של ארה"ב, 
שמפורסם בחוסר היעילות ובשיפוט
-
-הגרוע שלו.)<br>
-
-<br>
-
-פתיחת קבצי GIF היא נושא אחר. הפטנטים של Unisys 
וIBM, שניהם כתובים כך
-
-שאינם חלים על תוכנה שיכולה רק לפתוח את 
פורמט LZW, ולא יכולה לכווץ
-
-בעזרתו. לפיכך אנו יכולים לכלול, ונכלול 
תמיכה בהצגת קבצי GIF בתוכנת GNU.<br>
-
-<br>
-
-בהינתן מצב כזה, יכולנו עדיין לכלול קבצי GIF 
בדפי האתר שלנו לו רצינו.
-
-הרבה אנשים אחרים היו שמחים לספק לנו אותם, 
ןלא היינו נתבעים על אחזקת קבצי
-
-GIF בשרת שלנו.<br>
-
-<br>
-
-אך אנו מרגישים שאם אנחנו לא יכולים להפיץ את 
התוכנה שמאפשרת לאנשים ליצור
-
-קבצי GIF, אנו חייבים להמליץ על אלטרנטיבה. אנו 
עצמנו צריכים להשתמש
-
-באלטרנטיבה עליה אנו ממליצים.<br>
-
-<br>
-
-ב1999 Unisys אמרה את הדברים הבאים בנושא הפטנט 
שלהם:<br>
-
-<br>
-
+<p>
+זמן קצר לאחר שUnisys יצאה עם ההצהרה שלה, 
כשהרשת בכלליות היתה רגועה כי חשבה
+שUnisys נתנה רשות לתוכנה חופשית ליצירת קבצי 
GIF, אנו כתבנו למחלקה המשפטית של
+Unisys וביקשנו הבהרה של נושאים אלו. לא קיבלנו 
תגובה.
 </p>
 
+<p>
+אפילו אם Unisys באמת נתנה רשות לתוכנה חופשית 
ליצור קבצי GIF, עדיין היינו
+צריכים להתמודד עם הפטנט של IBM. גם הפטנט של IBM 
וגם זה של Unisys מכסים את
+אותה ”המצאה“ – אלגוריתם הכיווץ LZW. (זה 
יכול להצביע על טעות מצד משרד הפטנטים
+ורישום הסימנים של ארה"ב, שמפורסם בחוסר 
היעילות ובשיפוט הגרוע שלו.)
+</p>
 
+<p>
+פתיחת קבצי GIF היא נושא אחר. הפטנטים של Unisys 
וIBM, שניהם כתובים כך שאינם
+חלים על תוכנה שיכולה רק לפתוח את פורמט LZW, 
ולא יכולה לכווץ בעזרתו. לפיכך
+אנו יכולים לכלול, ונכלול תמיכה בהצגת קבצי 
GIF בתוכנת GNU.
+</p>
 
+<p>
+בהינתן מצב כזה, יכולנו עדיין לכלול קבצי GIF 
בדפי האתר שלנו לו רצינו. הרבה
+אנשים אחרים היו שמחים לספק לנו אותם, ןלא 
היינו נתבעים על אחזקת קבצי GIF בשרת
+שלנו.
+</p>
 
+<p>
+אך אנו מרגישים שאם אנחנו לא יכולים להפיץ את 
התוכנה שמאפשרת לאנשים ליצור קבצי
+GIF, אנו חייבים להמליץ על אלטרנטיבה. אנו עצמנ
ו צריכים להשתמש באלטרנטיבה עליה
+אנו ממליצים. אך אנו מרגישים שאם אנחנו לא 
יכולים להפיץ את התוכנה שמאפשרת
+לאנשים ליצור קבצי GIF, אנו חייבים להמליץ על 
אלטרנטיבה.
+</p>
 
-<blockquote><strong> Unisys נשאלה לעיתים קרובות אם נדרש 
רשיון של Unisys
-
-בשביל להשתמש בתוכנת LZW שמושגת באמצעות 
הורדה מהאינטרנט או ממקורות אחרים.
-
-התשובה פשוטה. בכל מקרה נדרשים רשיון או 
הצהרה כתובים וחתומים על ידי נציג
-
-מורשה של Unisys לכל שימוש, מכירה, או הפצה של כל 
תוכנה (כולל מה שידוע בשם
-
-"freeware") ו\או חומרה שמספקת יכולת המרה באמצעות 
LZW (לדוגמה, תוכנה
-
-שהורדה מהרשת)<br>
-
-  </strong></blockquote>
-
-
-
-
-
-<br>
-
-
-
+<p>
+אנו עצמנו צריכים להשתמש באלטרנטיבה עליה אנ
ו ממליצים. ב1999 Unisys אמרה את
+הדברים הבאים בנושא הפטנט שלהם:
+</p>
 
+<blockquote><p>Unisys נשאלה לעיתים קרובות אם נדרש 
רשיון של Unisys בשביל להשתמש בתוכנת LZW
+שמושגת באמצעות הורדה מהאינטרנט או ממקורות 
אחרים. התשובה פשוטה. בכל מקרה
+נדרשים רשיון או הצהרה כתובים וחתומים על 
ידי נציג מורשה של Unisys לכל שימוש,
+מכירה, או הפצה של כל תוכנה (כולל מה שידוע 
בשם ”freeware“) ו\או חומרה שמספקת
+יכולת המרה באמצעות LZW (לדוגמה, תוכנה שהורדה 
מהרשת).</p></blockquote>
 
+<p>
 באמצעות הצהרה זו מנסה Unisys לבטל את מה שאמרה 
ב1995 כשנתנה חלקים מהפטנט
+לציבור. החוקיות של צעד כזה מוטלת בספק.
+</p>
 
-לציבור. החוקיות של צעד כזה מוטלת בספק.<br>
-
-
-
-
-
-<br>
-
-
-
-
-
-נקודה נוספת היא שהפטנטים של LZW ופטנטים של 
תוכנה בכלל -- מהווים פגיעה
-
-בחופש של מתכנתים באשר הם, וכל המתכנתים 
צריכים לעבוד ביחד נגד פטנטים
-
-בתוכנה.<br>
-
-
-
-
-
-<br>
-
-
-
-
-
-כך שגם אם יכולנו למצוא פתרון שיאפשר לקהילת 
התוכנה החופשית ליצור קבצי
-
-GIF זה לא באמת פתרון, לא לבעיה בכללותה. 
הפתרון הוא לעבור לפורמט אחר ולא
-
-להשתמש יותר בGIF.<br>
-
-
-
-
-
-<br>
-
-
-
-
-
-לפיכך, איננו משתמשים בGIF, ואנו מקווים שגם 
אתם לא תשתמשו בו יותר.<br>
-
-
-
-
-
-<br>
-
-
-
-
-
-ניתן ליצור תמונות לא דחוסות שמתנהגות כמו 
קבצי GIF בכך שהן עובדות עם
-
-תוכנות שפותחות את פורמט GIF. ניתן לעשות זאת 
מבלי להפר פטנטים. דמויי-GIF
-
-אלו מועילים לכמה וכמה מטרות.<br>
-
-
-
-
-
-<br>
-
+<p>
+נקודה נוספת היא שהפטנטים של LZW ופטנטים של 
תוכנה בכלל – מהווים פגיעה בחופש
+של מתכנתים באשר הם, וכל המתכנתים צריכים 
לעבוד ביחד <a
+href="/philosophy/limit-patent-effect.html">נגד פטנטים בתוכנ
ה</a>.
+</p>
 
+<p>
+כך שגם אם יכולנו למצוא פתרון שיאפשר לקהילת 
התוכנה החופשית ליצור קבצי GIF זה
+לא באמת פתרון, לא לבעיה בכללותה. הפתרון הוא 
לעבור לפורמט אחר ולא להשתמש יותר
+בGIF.
+</p>
 
+<p>
+לפיכך, איננו משתמשים בGIF, ואנו מקווים שגם 
אתם לא תשתמשו בו יותר.
+</p>
 
+<p>
+ניתן ליצור תמונות לא דחוסות שמתנהגות כמו 
קבצי GIF בכך שהן עובדות עם תוכנות
+שפותחות את פורמט GIF. ניתן לעשות זאת מבלי 
להפר פטנטים. דמויי-GIF אלו מועילים
+לכמה וכמה מטרות.
+</p>
 
+<p>
 ניתן גם לייצר קבצי GIF על ידי שימוש בקידוד 
אורך היתקלות (run length
-
-encoding) שחופשי מפטנטים, אך אינו משיג את 
הדחיסה שניתן לצפות לה מGIF.<br>
-
-
-
-
-
-<br>
-
-
-
-
-
-החלטנו לא להשתמש בדמויי-GIF אלו באתר שלנו 
משום שהם אינם פתרון מספק
-
-לבעיה של הקהילה. הם עובדים, אך הם גדולים 
מאוד. מה שהרשת צריכה הוא פורמט
-
-דחוס חופשי מפטנטים, ולא דמויי-GIF גדולים.<br>
-
-
-
-
-
-<p> <a href="http://www.libpng.org/pub/png/index.html";>פורמט PNG</a> 
הוא
-
-פורמט דחוס חופשי מפטנטים. אנו מקווים שהוא 
ייתמך בצורה נרחבת; אז נשתמש
-
-בו. יש לנו <a href="/graphics/graphics.html">גרסאות PNG</a> של 
התמונות
-
-בשרת זה.<br>
-
+encoding) שחופשי מפטנטים, אך אינו משיג את 
הדחיסה שניתן לצפות לה מGIF.
 </p>
 
-
-
-
-
-<p> למידע נוסף על בעיות הפטנט של GIF, ראה
-<a href="http://www.progfree.org/Patents/Gif/Gif.html";>דף הGIF של 
הליגה
-
-לחופש תכנות</a>. דרך דף זה ניתן למצוא מידע נ
וסף על הבעיה של פטנטים של
-
-תוכנה בכלל.
+<p>
+החלטנו לא להשתמש בדמויי-GIF אלו באתר שלנו 
משום שהם אינם פתרון מספק לבעיה של
+הקהילה. הם עובדים, אך הם גדולים מאוד. מה 
שהרשת צריכה הוא פורמט דחוס חופשי
+מפטנטים, ולא דמויי-GIF גדולים.
 </p>
 
-
-<p> ישנה ספריה שנקראת libungif
-
-שקוראת קבצי GIF וכותבת קבצי GIF לא דחוסים כדי 
לעקוף את הפטנט של Unisys.<br>
-
+<p> 
+<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Portable_Network_Graphics";>פורמט
+PNG</a> הוא פורמט דחוס חופשי מפטנטים. אנו 
מקווים שהוא ייתמך בצורה נרחבת; אז
+נשתמש בו. יש לנו גרסאות PNG של <a 
href="/graphics/graphics.html">התמונות
+בשרת זה</a>.
 </p>
 
-
-
-
-
-<p> <a href="http://burnallgifs.org";>http://burnallgifs.org</a> הוא אתר
-
-שמוקדש לדיכוי השימוש בקבצי GIF באתר שלך.<br>
-
+<p>
+למידע נוסף על בעיות הפטנט של GIF, ראה <a
+href="https://web.archive.org/web/20150329143651/http://progfree.org/Patents/patents.html";>דף
+הGIF של הליגה לחופש תכנות</a>. דרך דף זה ניתן 
למצוא מידע נוסף על <a
+href="http://endsoftpatents.org/";>הבעיה של פטנטים של תוכנה 
בכלל</a>.
 </p>
 
+<p>
+ישנה ספריה שנקראת libungif שקוראת קבצי GIF 
וכותבת קבצי GIF לא דחוסים כדי
+לעקוף את הפטנט של Unisys.
+</p>
 
+<p>
+<a href="http://burnallgifs.org";>http://burnallgifs.org</a> הוא אתר 
שמוקדש
+לדיכוי השימוש בקבצי GIF באתר שלך.
+</p>
 
+<h3>הערת שוליים</h3>
 
+<p><a href="#returnnote" id="venuenote">1.</a> התאפשר לנו לבדוק 
את מאגרי
+הפטנטים של ארה"ב, קנדה, יפן והאיחוד האירופי. 
הפטנט של Unisys פג ב20 ביוני
+2003 בארה"ב, אך הוא לא פג ברוב אירופה עד 18 ביונ
י 2004, ביפן ב20 ביוני 2004
+ובקנדה עד 7 ביולי 2004.</p>
+<p dir="ltr" style="text-align:left">The U.S. IBM patent expired 11 August 
2006. The Software
+Freedom Law Center says that after 1 October 2006, there will be no
+significant patent claims interfering with the use of static GIFs.</p>
 
-<hr>
-
-
-
-הערת שוליים: <br>
-
-
-
-<a href="http://www.gnu.org/philosophy/gif.html#returnnote"; 
name="venuenote">1</a><a 
href="http://www.gnu.org/philosophy/gif.html#returnnote"; 
name="venuenote"></a><a 
href="http://www.gnu.org/philosophy/gif.html#returnnote"; name="venuenote">.</a>
-
-התאפשר לנו לבדוק את מאגרי הפטנטים של ארה"ב, 
קנדה, יפן והאיחוד האירופי.
-
-הפטנט של Unisys פג ב20 ביוני 2003 בארה"ב, אך הוא לא 
פג ברוב אירופה עד
-
-18 ביוני 2004, ביפן ב20 ביוני 2004 ובקנדה עד 7 
ביולי 2004. אנו עדיין
-
-מחפשים במאגרי נתונים אלו את הפטנט של IBM.<br>
-
-<br>
-
-
-
-<hr width="100%" size="2"><br>
-
-<a href="/philosophy/philosophy.html">טקסטים אחרים 
לקרוא</a><br>
-
-<br>
-
-<a href="/philosophy/philosophy.html">
-
-</a>
-
-<div dir="ltr">
-
-<p> Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
- There are also <a href="/contact/">other ways to contact</a> the FSF. </p>
-
-<p> Please send comments on these web pages to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
-
-send other questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.</p>
+<div class="translators-notes">
 
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
 </div>
 
-
-
-
-
-זכויות יוצרים 1997, 1998, 1999, 2003 המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ,
-
-טמפל-פלייס 59 - דירה 330, בוסטון, מסצ'וסטס 02110, 
ארה"ב<br>
-
-
-
-
-
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו
-
-והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה של 
אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל
-
-יש לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
-
-<div dir="ltr">
-
-<p> Copyright (C) 1997, 1998, 1999 Free Software Foundation, Inc., 59
-
-Temple Place - Fifth Floor, Boston, MA  02110,  USA </p>
-
-<p> Verbatim copying and distribution of this entire article is
-
-permitted in any medium, provided this notice is preserved.</p>
-
-<p> Updated:<!-- timestamp start --> $Date: 2013/01/25 05:14:52 $
-
-$Author: ineiev $<!-- timestamp end --> </p>
-
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a
+href="/server/standards/README.translations.html">Translations README</a>
+למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p>
 </div>
 
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 1997, 1998, 1999 Free Software Foundation,
+Inc.</span><br />
+זכויות יוצרים 1997, 1998, 1999  המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ.</p>
 
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
 
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
 
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 16 בפברואר 2003, 00:49:00 שעון ישראל, על ידי 
the duke (נערך:
+12בספטמבר 2003 על ידי the duke)</div>
 
-תורגם: 16 בפברואר 2003, 00:49:00 שעון ישראל, על ידי 
the duke (נערך: 12
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:
 
-בספטמבר 2003 על ידי the duke)
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
 
-<hr>
-
-</body></html>
+<!-- timestamp end -->
+</p>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: philosophy/linux-gnu-freedom.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/linux-gnu-freedom.he.html,v
retrieving revision 1.6
retrieving revision 1.7
diff -u -b -r1.6 -r1.7
--- philosophy/linux-gnu-freedom.he.html        21 May 2013 09:51:57 -0000      
1.6
+++ philosophy/linux-gnu-freedom.he.html        27 Feb 2017 22:08:30 -0000      
1.7
@@ -1,262 +1,249 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 3.2 Final//EN"><html><head>
-  <title>Linux, GNU, and freedom - GNU Project - Free Software Foundation 
(FSF)</title>
-
-  
-  
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";>
-
-  
-  <meta http-equiv="Keywords" content="GNU, FSF, Free Software Foundation, 
Linux, freedom, software, power, rights, Richard Stallman, rms, SIGLINUX, Joe 
Barr">
-
-  
-  <meta http-equiv="Description" content="In this essay, Linux, GNU, and 
freedom, Richard M. Stallman responds to Joe Barr's account of the FSF's 
dealings with the Austin Linux users group.">
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/linux-gnu-freedom.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-10-11" -->
+
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.77 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>לינוקס, גנו וחופש - GNU Project - Free Software 
Foundation</title>
+<meta http-equiv="Keywords"
+      content="GNU, FSF, Free Software Foundation, Linux, freedom, software, 
power, rights, Richard Stallman, rms, SIGLINUX, Joe Barr"
+ />
+<meta http-equiv="Description" content="In this essay, Linux, GNU, and 
freedom, Richard M. Stallman responds to Joe Barr's account of the FSF's 
dealings with the Austin Linux users group." />
+
+<!--#include virtual="/philosophy/po/linux-gnu-freedom.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>לינוקס, גנו וחופש </h2>
 
+<p>
+  מאת <strong>ריצ'ארד מ. סטולמן</strong></p>
   
-  <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=UTF-8">
-</head><body bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" 
vlink="#9900dd" dir="rtl">
-<h2>לינוקס, גנו וחופש
-</h2>
+<!--
+    <p>
 
-<p> מאת <strong>ריצ'ארד מ. סטולמן<br>
-</strong></p>
+      <cite>Richard Stallman's response to Joe Barr's account of the FSF's
+        dealings with the Austin &ldquo;Linux&rdquo; users group.</cite></p>
+    -->
+<p>
+  מאז שנמתחה עלי ביקורת בקשר ל- SIGLINUXב<a
+href="http://linux.sys-con.com/node/32755";>מאמרו של ג'ו באר</a>, 
ברצוני לישר
+את ההדורים בקשר למה שבאמת אירע, ולפרט את מנ
יעי.</p>
+<p>
+  כאשר  SIGLINUX הזמינו אותי לנאום, זו היתה 
”קבוצת משתמשי לינוקס“, כלומר,
+קבוצה למשתמשים של מערכת גנו\לינוקס, אשר 
קוראים לכל המערכת ”לינוקס“. הגבתי
+בנימוס שאם הם מעונינים כי מישהו מפרויקט גנ
ו יתן להם הרצאה, הם צריכים להתיחס
+לפרויקט גנו בהתאם, ולקרוא למערכת גנו\לינ
וקס. המערכת הינה נגזרת של גנו,
+ופרויקט גנו הינו המפתח העיקרי שלה, ולכן 
המוסכמה החברתית אומרת כי יש לקרוא לה
+בשם שאנו בחרנו. אלא אם ישנן נסיבות כבדות 
משקל לחריגה, אני בדרך כלל מסרב
+לנאום עבור ארגונים שאינם נותנים לגנו הערכה 
מתאימה בדרך זו. אני מכבד את חופש
+הדיבור שלהם, אבל לי יש את החופש לא לנאום.</p>
+<p>
+  לאחר מכן, ג'ף סטראנק מ SIGLINUX ניסה לשנות את 
מדיניות הקבוצה, וביקש מ-FSF
+לרשום את הקבוצה בדף שלנו תחת השם ”קבוצת 
משתמשי GNU/Linux“. מנהל הרשת שלנו
+אמר לו כי לא נוכל לרשום אותם תחת השם SIGLINUX 
מאחר והשם מרמז כי הקבוצה היא
+אודות לינוקס. סטרונק הציע לשנות את השם 
ל-SIGFREE, ומנהל הרשת שלנו הסכים כי
+זה יהיה תקין. (במאמרו של באר נכתב כי דחינו 
הצעה זו). בכל אופן, בסופו של דבר
+הקבוצה החליטה להשאר עם השם SIGLINUX.</p>
+<p>
+  בנקודה זו, הנושא שוב הובא לידיעתי, והצעתי 
כי עליהם לשקול שמות אפשריים
+אחרים. ישנם שמות רבים שניתן לבחור מהם שלא 
יקראו למערכת לינוקס, ואני מקווה כי
+הם יחשבו על שם שכזה שמוצא חן בעיניהם. שם נ
גמר הסיפור למיטב ידיעתי.</p>
+<p>
+  האם זה נכון,כפי שבאר כותב, שמספר אנשים 
רואים פעולות אלו כ-”הפעלה של כוח“
+בדומה לכוח המונופולי של מייקרוסופט? כנראה 
שכן. סרוב להזמנה אינו כפייה, אבל
+אנשים אשר משוכנעים להאמין כי כל המערכת היא 
”לינוקס“ לפעמים מפתחים ראייה
+מעוותות להפליא. כדי ששם זה יראה מוצדק, הם 
חייבים לראות גבעות כהרים והרים
+כגבעות. אם אתה יכול להתעלם מהעובדות 
ולהאמין כי לינוס טורוואלדס פיתח את כל
+המערכת בתחילת 1991, או אם אתה יכול להתעלם 
מהעקרונות הרגילים של הגינות
+ולהאמין כי טורוואלדס יכול לקבל את הכבוד 
היחיד אפילו אם איננו זכאי לו, זהו
+צעד קטן להאמין כי אני חייב לתת נאום כאשר 
אתה מבקש.</p>
+<p>
+  רק שקול זאת: פרויקט גנו התחיל לפתח מערכת 
הפעלה, ושנים אחר כך, לינוס טורוולדס
+מוסיף רכיב חשוב אחד. פרויקט גנו אומר, ”אנא 
תן לפרויקט שלנו אזכור שווה“, אבל
+לינוס אומר ”אל תתנו להם חלק מהקרדיט, קראו 
לכל המערכת בשמי בלבד!“. עתה שווה
+לעצמך את הלך הרוח של אדם היכול לראות ארועים 
אלו והאשים את פרויקט GNU
+באנוכיות. צריך דעה קדומה חזקה מאוד כדי 
לטעות בשיפוט באופן דרסטי שכזה.</p>
+<p>
+  אדם משוחד שכזה יכול בקלות להגיד כל מיני 
דברים לא הוגנים על פרויקט גנו ולחשוב
+כי הם מוצדקים. עמיתיו יתמכו בו, בגלל שהם 
רוצים את התמיכה של אחרים באחזקת
+דעותיהם המשוחדות. ניתן לגדף מתנגדים, ולכן 
אם אני מסרב להשתתף בפעילות תחת
+הכותרת ”לינוקס“, הם יכולים לראות זאת 
באופן בלתי-נסלח, ולראות בי אחראי
+לעוינות שהם חשים אחר כך. כאשר כה הרבה אנשים 
רוצים שאקרא למערכת לינוקס, איך
+אני יכול, האדם שרק התניע את תהליך הפיתוח, לא 
להסכים? ולמנוע מהם בכוח נאום
+משמעו לעשותם בכוח לא-מרוצים. זו כפייה, רע 
כמייקרוסופט!</p>
+<p>
+  עכשיו, אתם יכולים לתהות מדוע אינני פשוט 
זונח את העניין ונמנע מכל היגון. כאשר
+SIGLINUX הזמינו אותי לנאום, יכולתי פשוט לאמור 
”לא תודה“ והעניין היה נגמר
+שם. מדוע לא עשיתי כך? אני מוכן לקחת את 
הסיכון של השמצה אישית במטרה לקבל
+סיכוי לתיקון השגיאה שמערערת את מאמצי 
פרויקט גנו.</p>
+<p>
+  קריאה לגרסא של מערכת גנו בשם ”לינוקס“ 
משחקת לידי האנשים אשר בוחרים את התוכנה
+שלהם לפי עדיפות טכנית בלבד, מבלי שיהיה אכפת 
להם אם היא מכבדת את החופש
+שלהם. ישנם אנשים כמו באר, אשר רוצים את התוכנ
ה שלהם ”חופשית מאידיאולוגיה“
+ומבקרים כל אחד אשר טוען כי החופש חשוב. ישנם 
אנשים כמו טורוואלדס אשר יפעילו
+לחץ על קהילתנו להשתמש בתוכנות שאינן 
חופשיות, ויקראו תיגר לכל מתלונן לספק
+מערכת טובה יותר (טכנית) מייד או לשתוק. ישנם 
אנשים אשר אומרים כי החלטות
+טכניות לא צריכות להפוך נגועות 
ב”פוליטיקה“ כתוצאה מכך שישקלו את התוצאות
+החברתיות שלהן.</p>
+<p>
+  בשנות ה70', משתמשי המחשבים איבדו את החופש 
שלהם להפיץ ולשנות תוכנה בגלל שלא
+העריכו את החופש שלהם. משתמשי מחשב זכו בחופש 
זה חזרה בשנות ה80' וה90' בגלל
+קבוצות של אידיאליסטים, פרויקט גנו, שהאמינו 
כי החופש הוא העושה את התוכנה טובה
+יותר, והיו מוכנים לעבוד עבור אמונתם.</p>
+<p>
+  יש לנו חופש חלקי כיום, אבל החופש שלנו אינו 
מובטח. הוא מאויים בידי  <abbr
+title="Consumer Broadband and Digital Television Promotion
+Act">CBDTPA</abbr> (לשעבר <abbr title="Security Systems Standards and
+Certification Act">SSSCA</abbr>), בידי קבוצת הדיון ל”הגנ
ה“ על משדרים, (ראה
+<a href="http://www.eff.org/";><span
+dir="ltr">http://www.eff.org/</span></a>) אשר מציעים לאסור על 
תוכנה חופשית
+לגשת לשידורי טלוויזיה דיגיטלית, על ידי פטנ
טי תוכנה (אירופה שוקלת כעת אם לאשר
+פטנטים בתחום התוכנה), על ידי הסכמי 
אי-החשיפה של מייקרוסופט לפרוטוקולים
+חיוניים ועל ידי כל אחד המפתה אותנו בתוכנה 
שאינה חופשית שהיא ”טובה יותר“
+(טכנית) מתוכנה חופשית זמינה. אנו יכולים 
לאבד את החופש שלנו שוב בדיוק כפי
+שאיבדנו אותו בפעם הראשונה, אם לא נדאג מספיק 
להגן עליו.</p>
+<p>
+   האם למספיק יהיה אכפת ? זה תלוי בהרבה 
גורמים, וביניהם, כמה השפעה יש לפרויקט
+גנו, וכמה השפעה יש ללינוס טורוואלדס. פרויקט 
גנו אומר ”העריכו את החופש
+שלכם!“, ג'ו באר אומר ”בחרו בין תוכנה חופשית 
ללא-חופשית על בסיס נימוקים
+טכניים בלבד!“. אם אנשים מעריכים את 
טורוואלדס כמפתח הראשי היחיד  של מערכת
+גנו\לינוקס זה לא רק לא מדויק, אלא גורם למסר 
שלו להשפיע יותר – ומסר זה אומר
+”תוכנה לא-חופשית היא בסדר, אני משתמש בה 
ומפתח אותה בעצמי“. אם הם יכירו
+בתפקידנו, ויקשיבו לנו יותר, המסר שנעביר להם 
יהיה ”מערכת זו קיימת בגלל אנשים
+שדאגו לחופש. הצטרפו אלינו, העריכו את החופש 
שלכם, וביחד נוכל לשמור אותו“.<br
+/>
+ראו את ההיסטוריה ב- <a
+href="/gnu/thegnuproject.html">http://www.gnu.org/gnu/thegnuproject.html</a>.</p>
+<p>
+  כאשר אני מבקש אנשים לקורא למערכת גנו\לינ
וקס, כמה מהם מגיבים בתרוצים
+מטופשים. אבל כנראה לא הפסדנו כלום, בגלל שהם 
בטח היו לא ידידותיים
+מלכתחילה. בינתיים, אנשים אחרים מכירים 
בסיבות שאני מפרט, ומשתמשים בשם
+הזה. בעשותם כך, הם עוזרים לגרום לאחרים 
להיות מודעים לסיבות האמיתיות לקיום
+מערכת גנו\לינוקס ומגדילים את יכולתנו להפיץ 
את רעיון החופש כערך חשוב.</p>
+<p>
+  זוהי הסיבה שבגללה אני ממשיך לנגוח את ראשי 
נגד דעות משוחדות, עלילות ויגון. הם
+פוגעים ברגשותי, אבל כאשר הוא מוצלח, המאמץ 
הזה עוזר למערכה על החופש של פרויקט
+גנו.</p>
+<p>
+  מאחר ונושא זה עלה בקשר ללינוקס (הקרנל) ו- 
Bitkeeper, תוכנת בקרת התצורה
+הלא-חופשית שלינוס טורוואלדס משתמש בה כעת, 
אני רוצה להתיחס לנושא זה גם כן.</p>
 
-<p> <a href="/graphics/philosophicalgnu.html"> <img 
src="/graphics/philosophical-gnu-sm.jpg" alt="[תמונה של גנו 
פילוסופי]" width="160" height="200" title="" border="0"></a><!-- Please 
keep this list alphabetical!!!  -->
-[ <a href="/philosophy/linux-gnu-freedom.zh-cn.html">סינית 
(מפושטת)</a>
-| <a href="/philosophy/linux-gnu-freedom.zh-tw.html">סינית 
(מסורתית)</a>
-| <a href="/philosophy/linux-gnu-freedom.cs.html">צ'כית</a>
-| <a href="/philosophy/linux-gnu-freedom.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/philosophy/linux-gnu-freedom.de.html">גרמנית</a>
-| <a href="/philosophy/linux-gnu-freedom.de.html">עברית</a> ]<br>
-<br>
-</p>
+<h3 id="bitkeeper">נושא Bitkeeper</h3>
+<p>
+  לשימוש ב- Bitkeeper לקבצי המקור של לינוקס יש 
השלכה חמורה על קהילת הקוד
+החופשי, בגלל שכל מי שרוצה לעקוב מקרוב אחרי 
טלאי התוכנה ללינוקס יכול לעשות
+זאת רק אם הוא מתקין תוכנה לא-חופשית. ישנם כנ
ראה עשרות אם לא מאות
+האקרים-של-קרנל שעשו זאת. רובם משכנעים את 
עצמם בהדרגה כי זה תקין להשתמש
+בתוכנה לא חופשית, כדי להמנע מתחושת חוסר 
איזון הכרתי בהקשר לקיומה של
+Bitkeeper על מכונותיהם. מה אנו יכולים לעשות בנ
ושא ?</p>
+<p>
+  פתרון אחד הינו להקים מאגר נוסף לקוד המקור 
של לינוקס, תוך שימוש ב-CVS או
+בתוכנת בקרת תצורה חופשית אחרת, ולסדר העלאת 
גרסאות חדשות אליו אוטומטית. ניתן
+להשתמש ב- Bitkeeper לגישה לגרסאות הקוד האחרונות 
ולהתקינן לתוך CVS. תהליך
+עדכון זה יכול לרוץ אוטומטית ולעיתים 
תכופות.</p>
+<p>
+   המוסד לתוכנה החופשית (FSF) אינו יכול לעשות 
זאת, בגלל שאיננו יכולים להתקין
+את Bitkeeper על המכונות שלנו. אין לנו תוכנה או 
אפליקציות לא-חופשיות עליהן
+עכשיו, והעקרון שלנו אומר כי אנחנו חייבים 
לשמור על דרך זו. תפעול מאגר זה חייב
+להעשות על ידי גורם אחר המוכן להתקין את 
Bitkeeper על המכונה שלו, אלא אם כן
+מישהו ימצא או יפתח דרך לבצע זאת בתוכנה 
חופשית.</p>
+<p>
+   לקבצי קוד המקור של לינוקס עצמם יש בעיה 
חמורה אף יותר עם תוכנות לא-חופשיות:
+הם למעשה כוללים כמה כאלה. לא מעט מנהלי התקנ
ים מכילים שורה של מספרים המייצגים
+תוכניות קושחה (FIRMWARE) להתקנה על ההתקן. תוכנ
יות אלו אינן חופשיות. כמה
+מספרים לכתיבה לאוגרים בהתקן הם דבר אחד, 
קטעי קוד מהותיים בצורה בינארית הם
+דבר אחר לגמרי.</p>
+<p>
+  המצאות קטעי קוד בינאריים אלו בקבצי 
”מקור“ של לינוקס יוצרים בעיה משנית: הם
+דורשים את השאלה אם קבצי לינוקס בינאריים 
יכולים להיות בכלל מופצים בצורה
+חוקית. הרשיון הציבורי הכללי (GPL) דורש ”קוד 
מקור תואם לחלוטין“ וסדרה של
+מספרים אינה קוד מקור. באותו אופן, הוספת קוד 
בינארי כזה לקבצי המקור של לינוקס
+מפר את ה-GPL.</p>
+<p>
+  למפתחי הלינוקס יש תוכנית להעביר תוכניות 
קושחה אלו לקבצים נפרדים; יקח לה מספר
+שנים להבשיל, אבל כאשר היא תושלם, תפתר 
הבעייה המשנית; יכולנו לייצר גרסאת
+”לינוקס חופשי“ שאינה מכילה את קטעי תוכנ
יות הקושחה הבינאריות
+הלא-חופשיות. פעולה זו לכשעצמה לא תתרום הרבה 
אם רוב האנשים ישתמשו בגרסא
+הרשמית ה”לא-חופשית“ של לינוקס. זה בהחלט 
יכול לקרות, מאחר שהגרסא החופשית לא
+תעבוד היטב על מרבית הפלטפורמות ללא התוכנ
יות הלא-חופשיות. פרויקט ”הלינוקס
+החופשי“ יצטרך למצוא מענה לכך בניתוח תוכנ
יות הקושחה וכתיבת קוד מקור עבורן,
+כנראה בקוד אסמבלר למעבדים הפנימיים. זוהי 
עבודה מרתיעה. היא היתה מרתיעה פחות
+אם היינו מבצעים אותה טיפין טיפין לאורך השנ
ים, במקום לתת לה להצטבר. בגיוס
+אנשים לעשות את העבודה, נוכל לגבור על 
הרעיון, המופץ בידי מפתחי LINUX אחדים,
+כי העבודה אינה נחוצה.</p>
+<p>
+   LINUX, הקרנל, נחשב לעיתים ספינת הדגל של התוכנ
ה החופשית, למרות שגרסתה
+הנוכחית היא בחלקה לא-חופשית. איך זה קרה? 
בעיה זו, כמו ההחלטה להשתמש ב-
+Bitkeeper, משקפים את הגישה של המפתח המקורי של 
לינוקס, אדם החושב כי ”טכנית
+טוב יותר“ יותר חשוב מחופש.</p>
+<p>
+  העריכו את החופש שלכם, או שתאבדו אותו, 
מלמדת ההיסטוריה. ”אל תבלבלו אותנו עם
+פוליטיקה“ מגיבים אלו שאינם רוצים ללמוד.</p>
 
-<p><!--
-<center>
-<cite>Richard Stallman's response to Joe Barr's account of the FSF's
-dealings with the Austin Linux users group.</cite>
-</center>
-
-<p>
---> <span lang="HE" style="">מאז שנמתחה עלי ביקורת בקשר 
ל-</span><span dir="ltr"></span><span lang="HE" dir="ltr" style=""><span 
dir="ltr"></span> </span><span dir="ltr" style="">SIGLINUX</span><span 
lang="HE" style="">ב<a 
href="http://www.linuxworld.com/site-stories/2002/0508.rms.html";>מאמרו
-של ג'ו באר</a>, ברצוני לישר את ההדורים בקשר 
למה שבאמת אירע, ולפרט את
-מניעי.</span></p>
-
-<p> </p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">כאשר </span><span dir="ltr"></span><span 
lang="HE" dir="ltr" style=""><span dir="ltr"></span><span 
style="">&nbsp;</span></span><span dir="ltr" style="">SIGLINUX</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> הזמינו 
אותי לנאום, זו היתה
-"קבוצת משתמשי </span><span dir="ltr" style="">לינ
וקס</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>",
-כלומר, קבוצה למשתמשים של מערכת </span><span dir="ltr" 
style="">גנו\לינוקס</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" 
style=""><span dir="rtl"></span>, אשר
-קוראים לכל המערכת "</span><span dir="ltr" style="">לינ
וקס</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>".
-הגבתי בנימוס שאם הם מעונינים כי מישהו 
מפרויקט </span><span dir="ltr" style="">גנו</span><span 
dir="rtl"></span><span style=""><span dir="rtl"></span> <span lang="HE">יתן 
להם הרצאה, הם צריכים להתיחס
-לפרויקט </span></span><span dir="ltr" style="">גנו</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> בהתאם, 
ולקרוא למערכת </span><span dir="ltr" style="">גנו\לינ
וקס</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>. </span><span lang="HE" style="">המערכת הינה נ
גזרת של גנו</span><span dir="ltr" style=""></span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>,
-ופרויקט גנו</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" 
style=""><span dir="rtl"></span> הינו המפתח העיקרי שלה, 
ולכן המוסכמה החברתית אומרת כי
-יש לקרוא לה בשם שאנו בחרנו. אלא אם ישנן נ
סיבות כבדות משקל לחריגה, אני
-בדרך כלל מסרב לנאום עבור ארגונים שאינם נותנ
ים לגנו</span><span dir="ltr" style=""></span><span 
dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> הערכה
-מתאימה בדרך זו. אני מכבד את חופש הדיבור 
שלהם, אבל לי יש את החופש לא
-לנאום.<br>
-</p>
+<div class="translators-notes">
 
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">לאחר מכן, ג'ף סטראנק מ 
</span><span dir="ltr" style="">SIGLINUX</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> ניסה לשנות את מדינ
יות הקבוצה, וביקש מ-</span><span dir="ltr" 
style="">FSF</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span> לרשום את הקבוצה בדף שלנו תחת השם
-"קבוצת משתמשי </span><span dir="ltr" style="">GNU/Linux</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>".
-מנהל הרשת שלנו אמר לו כי לא נוכל לרשום אותם 
תחת השם </span><span dir="ltr" style="">SIGLINUX</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> מאחר 
והשם מרמז כי הקבוצה היא
-אודות </span><span dir="ltr" style="">לינוקס</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>. סטרונק 
הציע לשנות את השם ל-</span><span dir="ltr" 
style="">SIGFREE</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>, ומנהל הרשת שלנו הסכים כי זה יהיה
-תקין. (במאמרו של באר נכתב כי דחינו הצעה זו). 
בכל אופן, בסופו של דבר
-הקבוצה החליטה להשאר עם השם </span><span dir="ltr" 
style="">SIGLINUX</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>.</span></p>
-
-<span style=""><span lang="HE"></span></span>
-<p> </p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">בנקודה זו, הנושא שוב הובא 
לידיעתי, והצעתי
-כי עליהם לשקול שמות אפשריים אחרים. ישנם 
שמות רבים שניתן לבחור מהם שלא
-יקראו למערכת </span><span dir="ltr" style="">לינ
וקס</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>,
-ואני מקווה כי הם יחשבו על שם שכזה שמוצא חן 
בעיניהם. שם נגמר הסיפור למיטב
-ידיעתי.<br>
-</span></p>
-
-<p><span lang="HE" style="">האם זה נכון,כפי שבאר כותב, 
שמספר אנשים
-רואים פעולות אלו כ-"הפעלה של כוח" בדומה לכוח 
המונופולי של מייקרוסופט?
-כנראה שכן. סרוב להזמנה אינו כפייה, אבל אנ
שים אשר משוכנעים להאמין כי כל
-המערכת היא "</span><span dir="ltr" style="">לינוקס</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>” 
לפעמים מפתחים ראייה
-מעוותות להפליא. כדי ששם זה יראה מוצדק, הם 
חייבים לראות גבעות כהרים והרים
-כגבעות. אם אתה יכול להתעלם מהעובדות 
ולהאמין כי לינוס טורוואלדס פיתח את
-כל המערכת בתחילת 1991, או אם אתה יכול להתעלם 
מהעקרונות הרגילים של הגינות
-ולהאמין כי טורוואלדס יכול לקבל את הכבוד 
היחיד אפילו אם איננו זכאי לו,
-זהו צעד קטן להאמין כי אני חייב לתת נאום 
כאשר אתה מבקש.</span><br>
-<br>
-<span lang="HE" style="">רק שקול זאת: פרויקט </span><span 
dir="ltr" style="">גנו</span><span dir="rtl"></span><span style=""><span 
dir="rtl"></span> <span lang="HE">התחיל לפתח מערכת הפעלה, 
ושנים אחר
-כך, לינוס טורוולדס מוסיף רכיב חשוב אחד. 
פרויקט </span></span><span dir="ltr" style="">גנו</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> אומר, 
"אנא תן לפרויקט שלנו אזכור
-שווה", אבל לינוס אומר "אל תתנו להם חלק 
מהקרדיט, קראו לכל המערכת בשמי
-בלבד!". עתה שווה לעצמך את הלך הרוח של אדם 
היכול לראות ארועים אלו והאשים
-את פרויקט </span><span dir="ltr" style="">GNU</span><span 
dir="rtl"></span><span style=""><span dir="rtl"></span> <span lang="HE">באנ
וכיות. צריך דעה
-קדומה חזקה מאוד כדי לטעות בשיפוט באופן 
דרסטי שכזה.</span></span><br>
-</p>
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
 
-<p> </p>
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
 
-<p> <span lang="HE" style="">אדם משוחד שכזה יכול בקלות 
להגיד כל מיני
-דברים לא הוגנים על פרויקט </span><span dir="ltr" 
style="">גנו</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>
-ולחשוב כי הם מוצדקים. עמיתיו יתמכו בו, בגלל 
שהם רוצים את התמיכה של אחרים
-באחזקת דעותיהם המשוחדות. ניתן לגדף מתנ
גדים, ולכן אם אני מסרב להשתתף
-בפעילות תחת הכותרת "</span><span dir="ltr" style="">לינ
וקס</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>”, הם
-יכולים לראות זאת באופן בלתי-נסלח, ולראות בי 
אחראי לעוינות שהם חשים אחר
-כך. כאשר כה הרבה אנשים רוצים שאקרא למערכת 
</span><span dir="ltr" style="">לינוקס</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>, איך אני יכול, האדם 
שרק התניע את תהליך הפיתוח, לא
-להסכים? ולמנוע מהם בכוח נאום משמעו לעשותם 
בכוח לא-מרוצים. זו כפייה, רע
-כמייקרוסופט!<br>
-</span></p>
-
-<p><span lang="HE" style="">עכשיו, אתם יכולים לתהות 
מדוע אינני פשוט
-זונח את העניין ונמנע מכל היגון. כאשר </span><span 
dir="ltr" style="">SIGLINUX</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" 
style=""><span dir="rtl"></span>
-הזמינו אותי לנאום, יכולתי פשוט לאמור "לא 
תודה" והעניין היה נגמר שם.<span style=""> </span>מדוע 
לא עשיתי כך? אני מוכן לקחת את הסיכון של השמצה
-אישית במטרה לקבל סיכוי לתיקון השגיאה 
שמערערת את מאמצי פרויקט </span><span dir="ltr" style="">גנ
ו</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>.</span></p>
-
-<p> </p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">קריאה לגרסא של מערכת 
</span><span dir="ltr" style="">גנו</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> בשם </span><span dir="ltr" 
style="">"לינוקס"</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" 
style=""><span dir="rtl"></span> משחקת
-לידי האנשים אשר בוחרים את התוכנה שלהם לפי 
עדיפות טכנית בלבד, מבלי שיהיה
-אכפת להם אם היא מכבדת את החופש שלהם. ישנם אנ
שים כמו באר, אשר רוצים את
-התוכנה שלהם "חופשית מאידיאולוגיה" ומבקרים 
כל אחד אשר טוען כי החופש חשוב.
-ישנם אנשים כמו טורוואלדס אשר יפעילו לחץ על 
קהילתנו להשתמש בתוכנות שאינן
-חופשיות, ויקראו תיגר לכל מתלונן לספק מערכת 
טובה יותר (טכנית) מייד או
-לשתוק. ישנם אנשים אשר אומרים כי החלטות טכנ
יות לא צריכות להפוך נגועות
-ב"פוליטיקה" כתוצאה מכך שישקלו את התוצאות 
החברתיות שלהן.<br>
-</span></p>
-
-<p><span lang="HE" style="">בשנות ה70', משתמשי המחשבים 
איבדו את החופש
-שלהם להפיץ ולשנות תוכנה בגלל שלא העריכו את 
החופש שלהם. משתמשי מחשב זכו
-בחופש זה חזרה בשנות ה80' וה90' בגלל קבוצות של 
אידיאליסטים, פרויקט </span><span dir="ltr" style="">גנ
ו</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>, שהאמינו כי החופש הוא העושה את 
התוכנה
-טובה יותר, והיו מוכנים לעבוד עבור אמונ
תם.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">יש לנו חופש חלקי כיום, אבל 
החופש שלנו אינו
-מובטח. הוא מאויים בידי</span><span dir="ltr"></span><span 
lang="HE" dir="ltr" style=""><span dir="ltr"></span> <span 
style="">&nbsp;</span></span><span dir="ltr" style="">CBDTPA </span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>(לשעבר 
</span><span dir="ltr" style="">SSSCA</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>) , בידי קבוצת הדיון 
ל"הגנה" על
-משדרים, (ראה </span><span dir="ltr"></span><span lang="HE" dir="ltr" 
style=""><span dir="ltr"></span><span style=""> </span></span><span dir="ltr" 
style=""><a href="http://www.eff.org/";><span 
style="">http://www.eff.org/</span></a></span><span dir="ltr" style=""> 
</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span><span style="">) </span>אשר מציעים
-לאסור על תוכנה חופשית לגשת לשידורי 
טלוויזיה דיגיטלית, על ידי פטנטי תוכנה
-(אירופה שוקלת כעת אם לאשר פטנטים בתחום 
התוכנה), על ידי הסכמי אי-החשיפה
-של מייקרוסופט לפרוטוקולים חיוניים ועל ידי 
כל אחד המפתה אותנו בתוכנה
-שאינה חופשית שהיא "טובה יותר" (טכנית) מתוכנה 
חופשית זמינה. אנו יכולים
-לאבד את החופש שלנו שוב בדיוק כפי שאיבדנו 
אותו בפעם הראשונה, אם לא נדאג
-מספיק להגן עליו.</span><br>
-</p>
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
 
-<p> <span lang="HE" style="">האם למספיק יהיה אכפת ? זה 
תלוי בהרבה
-גורמים, וביניהם, כמה השפעה יש לפרויקט 
</span><span dir="ltr" style="">גנו</span><span dir="rtl"></span><span 
style=""><span dir="rtl"></span><span lang="HE">,
-וכמה השפעה יש ללינוס טורוואלדס. פרויקט 
</span></span><span dir="ltr" style="">גנו</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> אומר 
"העריכו את החופש שלכם!", ג'ו באר אומר "בחרו בין
-תוכנה חופשית ללא-חופשית על בסיס נימוקים טכנ
יים בלבד!". אם אנשים מעריכים
-את טורוואלדס כמפתח הראשי היחיד <span 
style="">&nbsp;</span>של מערכת </span><span dir="ltr" style="">גנ
ו\לינוקס</span><span dir="rtl"></span><span style=""><span 
dir="rtl"></span> <span lang="HE">זה לא רק לא מדויק,
-אלא גורם למסר שלו להשפיע יותר – ומסר זה 
אומר "תוכנה לא-חופשית היא בסדר,
-אני משתמש בה ומפתח אותה בעצמי". אם הם יכירו 
בתפקידנו, ויקשיבו לנו יותר,
-המסר שנעביר להם יהיה "מערכת זו קיימת בגלל אנ
שים שדאגו לחופש. הצטרפו
-אלינו, העריכו את החופש שלכם, וביחד נוכל 
לשמור אותו". ראו את ההיסטוריה ב- </span></span><span 
dir="ltr"></span><span dir="ltr" style=""><a 
href="http://www.gnu.org/gnu/the-gnu-project.html";><span 
style="">.http://www.gnu.org/gnu/the-gnu-project.html</span></a></span> </p>
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
 
-<p> <span lang="HE" style="">כאשר אני מבקש אנשים לקורא 
למערכת </span><span dir="ltr" style="">גנו\לינוקס</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>, כמה 
מהם מגיבים בתרוצים
-מטופשים. אבל כנראה לא הפסדנו כלום, בגלל שהם 
בטח היו לא ידידותיים
-מלכתחילה. בינתיים, אנשים אחרים מכירים 
בסיבות שאני מפרט, ומשתמשים בשם
-הזה. בעשותם כך, הם עוזרים לגרום לאחרים 
להיות מודעים לסיבות האמיתיות
-לקיום מערכת </span><span dir="ltr" style="">גנו\לינ
וקס</span><span dir="rtl"></span><span style=""><span dir="rtl"></span> 
<span lang="HE">ומגדילים
-את יכולתנו להפיץ את רעיון החופש כערך 
חשוב.<br>
-</span></span></p>
-
-<p><span lang="HE" style="">זוהי הסיבה שבגללה אני ממשיך 
לנגוח את ראשי
-נגד דעות משוחדות, עלילות ויגון. הם פוגעים 
ברגשותי, אבל כאשר הוא מוצלח,
-המאמץ הזה עוזר למערכה על החופש של פרויקט 
</span><span dir="ltr" style="">גנו</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">מאחר ונושא זה עלה בקשר 
ל</span><span dir="ltr" style="">לינוקס</span><span 
dir="rtl"></span><span style=""><span dir="rtl"></span> <span 
lang="HE">(הקרנל) ו-</span></span><span dir="ltr"></span><span lang="HE" 
dir="ltr" style=""><span dir="ltr"></span> </span><span dir="ltr" 
style="">Bitkeeper</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>, תוכנת בקרת התצורה
-הלא-חופשית שלינוס טורוואלדס משתמש בה כעת, 
אני רוצה להתיחס לנושא זה גם
-כן.</span><br>
-</p>
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 2002 Richard M. Stallman</span><br />
+זכויות יוצרים: 2002 ריצ'ארד מ. סטולמן</p>
 
-<p> </p>
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/3.0/us/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivs 3.0 United States License</a>.</span></p>
 
-<h3>נושא Bitkeeper <br>
-</h3>
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
 
-<p> <span lang="HE" style="">לשימוש ב-</span><span 
dir="ltr"></span><span lang="HE" dir="ltr" style=""><span dir="ltr"></span> 
</span><span dir="ltr" style="">Bitkeeper</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> לקבצי המקור של 
</span><span dir="ltr" style="">לינוקס</span><span dir="rtl"></span><span 
style=""><span dir="rtl"></span> <span lang="HE">יש השלכה חמורה 
על קהילת הקוד החופשי,
-בגלל שכל מי שרוצה לעקוב מקרוב אחרי טלאי 
התוכנה ללינוקס</span></span><span dir="ltr" style=""></span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> יכול 
לעשות זאת רק אם הוא מתקין תוכנה
-לא-חופשית. ישנם כנראה עשרות אם לא מאות 
האקרים-של-קרנל שעשו זאת. רובם
-משכנעים את עצמם בהדרגה כי זה תקין להשתמש 
בתוכנה לא חופשית, כדי להמנע
-מתחושת חוסר איזון הכרתי בהקשר לקיומה של 
</span><span dir="ltr" style="">Bitkeeper</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> על
-מכונותיהם. מה אנו יכולים לעשות בנושא ?<br>
-<br>
-</span><span lang="HE" style="">פתרון אחד הינו להקים מאגר 
נוסף לקוד
-המקור של </span><span dir="ltr" style="">לינוקס</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>, תוך 
שימוש ב-</span><span dir="ltr" style="">CVS</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> או 
בתוכנת בקרת תצורה חופשית אחרת,
-ולסדר העלאת גרסאות חדשות אליו אוטומטית. נ
יתן להשתמש ב-</span><span dir="ltr"></span><span lang="HE" dir="ltr" 
style=""><span dir="ltr"></span> </span><span dir="ltr" 
style="">Bitkeeper</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span> לגישה לגרסאות הקוד האחרונות
-ולהתקינן לתוך </span><span dir="ltr" style="">CVS</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>. תהליך 
עדכון זה יכול לרוץ
-אוטומטית ולעיתים תכופות.</span> <br>
-</p>
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 11 באוגוסט 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי 
נעם (נערך: 17 באפריל
+2003 על ידי the duke)</div>
 
-<p> <span lang="HE" style="">המוסד לתוכנה החופשית 
(</span><span dir="ltr" style="">FSF</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>) אינו יכול לעשות 
זאת, בגלל שאיננו
-יכולים להתקין את </span><span dir="ltr" 
style="">Bitkeeper</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span> על
-המכונות שלנו. אין לנו תוכנה או אפליקציות 
לא-חופשיות עליהן עכשיו,
-והעקרון שלנו אומר כי אנחנו חייבים לשמור על 
דרך זו. תפעול מאגר זה חייב
-להעשות על ידי גורם אחר המוכן להתקין את 
</span><span dir="ltr" style="">Bitkeeper</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> על
-המכונה שלו, אלא אם כן מישהו ימצא או יפתח דרך 
לבצע זאת בתוכנה חופשית.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">לקבצי קוד המקור של </span><span 
dir="ltr" style="">לינוקס</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" 
style=""><span dir="rtl"></span> עצמם יש בעיה חמורה אף 
יותר עם תוכנות לא-חופשיות: הם
-למעשה כוללים כמה כאלה. לא מעט מנהלי התקנים 
מכילים שורה של מספרים
-המייצגים תוכניות קושחה (</span><span dir="ltr" 
style="">FIRMWARE</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>)
-להתקנה על ההתקן. תוכניות אלו אינן חופשיות. 
כמה מספרים לכתיבה לאוגרים
-בהתקן הם דבר אחד, קטעי קוד מהותיים בצורה בינ
ארית הם דבר אחר לגמרי.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">המצאות קטעי קוד בינאריים 
אלו בקבצי "מקור"
-של </span><span dir="ltr" style="">לינוקס</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> יוצרים 
בעיה משנית: הם דורשים
-את השאלה אם קבצי לינוקס</span><span dir="ltr" style=""> 
</span><span lang="HE" style="">בינאריים יכולים להיות 
בכלל מופצים בצורה חוקית.
-הרשיון הציבורי הכללי (</span><span dir="ltr" 
style="">GPL</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>)
-דורש "קוד מקור תואם לחלוטין" וסדרה של 
מספרים אינה קוד מקור. באותו אופן,
-הוספת קוד בינארי כזה לקבצי המקור של </span><span 
dir="ltr" style="">לינוקס</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" 
style=""><span dir="rtl"></span> מפר
-את ה-</span><span dir="ltr" style="">GPL</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>.</span><br>
-<br>
-<span lang="HE" style="">למפתחי הלינוקס</span><span dir="ltr" 
style=""></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span> יש
-תוכנית להעביר תוכניות קושחה אלו לקבצים נ
פרדים; יקח לה מספר שנים להבשיל,
-אבל כאשר היא תושלם, תפתר הבעייה המשנית; 
יכולנו לייצר גרסאת "</span><span dir="ltr" style="">לינ
וקס</span><span dir="rtl"></span><span style=""><span dir="rtl"></span> 
<span lang="HE">חופשי" שאינה מכילה את קטעי תוכניות
-הקושחה הבינאריות הלא-חופשיות. פעולה זו 
לכשעצמה לא תתרום הרבה אם רוב
-האנשים ישתמשו בגרסא הרשמית ה"לא-חופשית" של 
</span></span><span dir="ltr" style="">לינוקס</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>. זה 
בהחלט יכול לקרות, מאחר שהגרסא
-החופשית לא תעבוד היטב על מרבית הפלטפורמות 
ללא התוכניות הלא-חופשיות.
-פרויקט "הלינוקס</span><span dir="ltr" style=""></span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> החופשי" 
יצטרך למצוא מענה לכך
-בניתוח תוכניות הקושחה וכתיבת קוד מקור 
עבורן, כנראה בקוד אסמבלר למעבדים
-הפנימיים. זוהי עבודה מרתיעה. היא היתה 
מרתיעה פחות אם היינו מבצעים אותה
-טיפין טיפין לאורך השנים, במקום לתת לה 
להצטבר. בגיוס אנשים לעשות את
-העבודה, נוכל לגבור על הרעיון, המופץ בידי 
מפתחי </span><span dir="ltr" style="">LINUX</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> אחדים, 
כי העבודה אינה נחוצה.</span> <br>
-</p>
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
 
-<p> <span dir="ltr" style="">LINUX</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>, הקרנל, נחשב לעיתים 
ספינת
-הדגל של התוכנה החופשית, למרות שגרסתה הנ
וכחית היא בחלקה לא-חופשית. איך
-זה קרה? בעיה זו, כמו ההחלטה להשתמש ב-</span><span 
dir="ltr"></span><span lang="HE" dir="ltr" style=""><span dir="ltr"></span> 
</span><span dir="ltr" style="">Bitkeeper</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>, משקפים את הגישה של 
המפתח
-המקורי של </span><span dir="ltr" style="">לינוקס</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>, אדם 
החושב כי "טכנית טוב
-יותר" יותר חשוב מחופש.</span></p>
-
-<p> </p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">העריכו את החופש שלכם, או 
שתאבדו אותו,
-מלמדת ההיסטוריה. "אל תבלבלו אותנו עם 
פוליטיקה" מגיבים אלו שאינם רוצים
-ללמוד.</span>&nbsp; </p>
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
 
-<p>זכויות יוצרים: 2002 ריצ'ארד מ. סטולמן<br>
+<!-- timestamp end -->
 </p>
-
-<p> העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרות ללא תמלוגים בכל מדיום,
-בתנאי שהודעה זו והמקור שלה באנגלית נשמרים 
בו. בכל מקרה של אי בהירות
-בנוגע לתנאים הנ"ל יש לפרשם על פי הגירסה האנ
גלית המובאת להלן. </p>
-
-<div dir="ltr">
-<p> Copyright © 2002 Richard M. Stallman </p>
-<p> Verbatim copying and distribution of this entire article is
-permitted without royalty in any medium, provided this notice is
-preserved. </p>
 </div>
-
-<hr>
-<h4>ראה גם <a href="/philosophy/philosophy.html">טקסטים אחרים 
לקרוא<br>
-</a></h4>
-
-<hr>
-<div dir="ltr">
-<p> Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>. There are also <a 
href="/contact/">other ways to contact</a> the FSF. </p>
-<p> Please send comments on these web pages to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>, send
-other questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.</p>
-<p> Updated:<!-- timestamp start --> $Date: 2013/05/21 09:51:57 $
-$Author: ineiev $<!-- timestamp end --> </p>
 </div>
-
-תורגם: 11 באוגוסט 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי 
נעם (נערך: 17 באפריל
-2003 על ידי the duke)
-<hr>
-</body></html>
+</body>
+</html>

Index: philosophy/microsoft-old.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/microsoft-old.he.html,v
retrieving revision 1.4
retrieving revision 1.5
diff -u -b -r1.4 -r1.5
--- philosophy/microsoft-old.he.html    1 Feb 2013 11:42:59 -0000       1.4
+++ philosophy/microsoft-old.he.html    27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.5
@@ -1,119 +1,135 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 4.01 Transitional//EN"><html><head>
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; charset=UTF-8"><title>Is 
Microsoft the Great Satan? - GNU Project - Free Software Foundation 
(FSF)</title>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/microsoft-old.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2009-09-26" -->
+
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.77 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>מיקרוסופט - השטן בכבודו ובעצמו ? - GNU Project 
- Free Software Foundation</title>
+
+<!--#include virtual="/philosophy/po/microsoft-old.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>מיקרוסופט - השטן בכבודו ובעצמו ?</h2>
+
+<p>אנשים רבים רואים במיקרוסופט את הגורם 
המאיים העיקרי של תעשיית התוכנה. ישנו
+אפילו קמפיין שעונה לשם boycott Microsoft. הרגשה זו 
אפילו גברה לאחר
+שמיקרוסופט הפנתה עויינות נגד תוכנה 
חופשית.</p>
+
+<p>בתנועת התוכנה החופשית, נקודת המבט שלנו 
שונה. אנו רואים שמיקרוסופט עושה מעשה
+שפוגע במשתמשי תוכנות: הפיכת תוכנות ל<a
+href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">קנייניות</a> 
ובשל כך
+חופש המשתמשים מוגבל.</p>
+
+<p>אך מיקרוסופט, לא לבד בעסק; כמעט כל חברות 
התוכנה עושות את אותו הדבר
+למשתמשים. אם חברות אחרות מצליחות להשתלט על 
פחות משתמשים משל מיקרוסופט, בטוח
+שזה לא יקרה בגלל שהן לא ניסו מספיק. </p>
   
-  <link rev="made" href="mailto:address@hidden";></head><body 
style="background-color: rgb(255, 255, 255); color: rgb(0, 0, 0);" 
link="#1f00ff" alink="#ff0000" vlink="#9900dd" dir="rtl">
-<h3>מיקרוסופט - השטן בכבודו ובעצמו ?</h3>
-<a href="/graphics/agnuhead.html"><img src="/graphics/gnu-head-sm.jpg" 
alt="[תמונה של ראש של גנו]" width="129" height="122" title="" 
border="0"></a><!-- Please keep this list alphabetical                          
   --><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-[ <a href="/philosophy/microsoft-old.ca.html">קטלונית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.cs.html">צ'כית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.fr.html">צרפתית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.hu.html">הונגרית</a> | <a 
href="/philosophy/microsoft-old.id.html">אינדונזית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.it.html">איטלקית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.ko.html">קוריאנית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.pl.html">פולנית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.ru.html">רוסית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.es.html">ספרדית</a>
-<!-- Please keep this list alphabetical                             --><!-- 
PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->]
-<p>
-אנשים רבים רואים במיקרוסופט את הגורם 
המאיים העיקרי של תעשיית התוכנה.
-ישנו אפילו קמפיין שעונה לשם boycott
-Microsoft. הרגשה זו אפילו גברה לאחר שמיקרוסופט 
הפנתה עויינות נגד
-תוכנה חופשית.
-</p>
-<p>בתנועת התוכנה החופשית, נקודת המבט שלנו 
שונה. אנו רואים שמיקרוסופט עושה
-מעשה שפוגע
-במשתמשי תוכנות: הפיכת תוכנות ל<a 
href="categories.html#ProprietarySoftware">קנייניות</a>
-ובשל כך חופש המשתמשים מוגבל.
-</p>
-<p>
-אך מיקרוסופט, לא לבד בעסק; כמעט כל חברות 
התוכנה עושות את אותו הדבר
-למשתמשים.
-אם חברות אחרות מצליחות להשתלט על פחות 
משתמשים משל מיקרוסופט, בטוח שזה לא
-יקרה בגלל
-שהן לא ניסו מספיק.
-</p>
 <p>זה לא נועד בשביל לתרץ את מעשיה של 
מיקרוסופט. להיפך, זה משמש להזכיר כי
-מיקרוסופט
-היא הפיתוח הטבעי של תעשיית תוכנה המבוססת 
על <a href="/philosophy/shouldbefree.html">
-חלוקת משתמשים ושלילת חירותם</a>.
-כאשר מבקרים את מיקרוסופט, אל לנו לשכוח את 
החברות האחרות שיוצרות גם הן תוכנה קניינית. 
אצלנו
-בFSF,
-איננו מריצים אפילו לא תוכנה קניינית אחת -- 
לא ממיקרוסופט ולא מאף אחד
-אחר.
-</p>
-<p>
-במסמכי ה"Halloween" ששוחררו בסוף אוקטובר שנת 1998, 
הצהירו מנהלים במייקרוסופט על כוונתם להשתמש 
בשיטות שונות על מנת למנוע את
-ההתפתחות של
-התוכנה החופשית: ביתר דיוק, עיצוב 
פרוטוקולים ופורמטי קבצים סודים, וקביעת
-פטנטים על
-אלגוריתמים ותכונות תוכנה מסויימות.
-</p>
-<p>סוגים כאלו של מדיניות מניעה אינם דבר חדש: 
מיקרוסופט, וחברות תוכנה רבות אחרות, השתמשו
-בהם במשך שנים. בעבר, כנראה, המניע היה להתקיף 
אחד את השני; כעת,
-נראה
-כי אנו נמצאים בין המטרות המיועדות. אבל לשינ
וי זה במניע אין משמעות מעשית, בגלל
-שמוסכמות סודיות
-ופטנטים על תוכנה פוגעים בכולם, בלי קשר 
ל"מטרה המיועדת".
-</p>
-<p>
-סודיות ופטנטים מאיימים על תוכנה חופשית. 
בעבר הם פגעו בנו מאוד ועלינו
-לצפות שהם אפילו יפגעו
-יותר בעתיד. אבל זה לא שונה ממה שהיה קורה אם 
מיקרוסופט מעולם לא הייתה שמה לב
-אלינו. החשיבות האמיתית היחידה של מסמכי 
ה"Halloween" היא שנראה שמיקרוסופט חושבת של<a 
href="/gnu/linux-and-gnu.html">מערכות GNU/Linux</a>
-יש פוטנציאל להצלחה גבוהה.
-</p>
+מיקרוסופט היא הפיתוח הטבעי של תעשיית תוכנה 
המבוססת על <a
+href="/philosophy/shouldbefree.html">חלוקת משתמשים ושלילת 
חירותם</a>. כאשר
+מבקרים את מיקרוסופט, אל לנו לשכוח את החברות 
האחרות שיוצרות גם הן תוכנה
+קניינית. אצלנו בFSF, איננו מריצים אפילו לא 
תוכנה קניינית אחת – לא ממיקרוסופט
+ולא מאף אחד אחר.</p>
+
+<p>במסמכי ה“Halloween” ששוחררו בסוף אוקטובר שנ
ת 1998, הצהירו מנהלים במייקרוסופט
+על כוונתם להשתמש בשיטות שונות על מנת למנוע 
את ההתפתחות של התוכנה החופשית:
+ביתר דיוק, עיצוב פרוטוקולים ופורמטי קבצים 
סודים, וקביעת פטנטים על אלגוריתמים
+ותכונות תוכנה מסויימות.</p>
+
+<p>סוגים כאלו של מדיניות מניעה אינם דבר חדש: 
מיקרוסופט, וחברות תוכנה רבות
+אחרות, השתמשו בהם במשך שנים. בעבר, כנראה, המנ
יע היה להתקיף אחד את השני; כעת,
+נראה כי אנו נמצאים בין המטרות המיועדות. אבל 
לשינוי זה במניע אין משמעות
+מעשית, בגלל שמוסכמות סודיות ופטנטים על תוכנ
ה פוגעים בכולם, בלי קשר ל”מטרה
+המיועדת“.</p>
+
+<p>סודיות ופטנטים מאיימים על תוכנה חופשית. 
בעבר הם פגעו בנו מאוד ועלינו לצפות
+שהם אפילו יפגעו יותר בעתיד. אבל זה לא שונה 
ממה שהיה קורה אם מיקרוסופט מעולם
+לא הייתה שמה לב אלינו. החשיבות האמיתית 
היחידה של מסמכי ה“Halloween” היא
+שנראה שמיקרוסופט חושבת של<a 
href="/gnu/linux-and-gnu.html">מערכות
+GNU/Linux</a> יש פוטנציאל להצלחה גבוהה.</p>
+
+<p>תודה לך, מיקרוסופט, ואנא, פני את הדרך. </p>
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
+
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
 <p>
-תודה לך, מיקרוסופט, ואנא, פני את הדרך.
-</p>
-<hr>
-<h4><a href="/philosophy/philosophy.html">טקסטים אחרים 
לקריאה</a></h4>
-<hr>
-<!-- Please keep this list alphabetical --><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE 
BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->[
-<a href="/philosophy/microsoft-old.ca.html">קטלונית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.cs.html">צ'כית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.html">אנגלית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.fr.html">צרפתית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.hu.html">הונגרית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.id.html">אינדונזית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.it.html">איטלקית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.ko.html">קוריאנית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.pl.html">פולנית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.ru.html">רוסית</a>
-| <a href="/philosophy/microsoft-old.es.html">ספרדית</a>
-<!-- Please keep this list alphabetical --><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE 
BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->]
-<p dir="ltr">FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-Other <a href="http://www.gnu.org/home.html#ContactInfo";>ways to
-contact</a> the FSF.
-</p>
-<p dir="ltr">
-Comments on these web pages to
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
-send other questions to
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-</p>
-זכויות יוצרים 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2003 המוסד 
לתוכנה
-חופשית, בע"מ, טמפל-פלייס 59 -
-דירה 330, בוסטון, מסצ'וסטס 02110, ארה"ב<br>
-<br>
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו
-והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה של 
אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל
-יש
-לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
-<p dir="ltr">Copyright (C) 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002,
-2003, Free Software Foundation, Inc.,
-51 Franklin St, Fifth Floor, Boston, MA 02110, USA
-</p>
-<p dir="ltr">
-Verbatim copying and distribution of this entire article is
-permitted in any medium, provided this notice is preserved.</p>
-<p dir="ltr">
-Updated:
-<!-- timestamp start -->$Date: 2013/02/01 11:42:59 $ $Author:
-gurhanozen $
-<!-- timestamp end --></p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
+
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 3.0 US.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
+     
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
+     
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 1997, 1998, 1999, 2000, 2007, 2008 Free
+Software Foundation, Inc.</span><br />
+זכויות יוצרים 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2007, 2008 המוסד 
לתוכנה חופשית, בע"מ</p>
+
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/3.0/us/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivs 3.0 United States License</a>.</span></p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
 תורגם: 26 ביולי 2003, 16:10:00 שעון ישראל, על ידי 
אלירן גונן (נערך: 7
-באוגוסט 2003 על ידי the duke)
-<hr>
-</body></html>
+באוגוסט 2003 על ידי the duke)</div>
+
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
+
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
+
+<!-- timestamp end -->
+</p>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: philosophy/no-word-attachments.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/no-word-attachments.he.html,v
retrieving revision 1.7
retrieving revision 1.8
diff -u -b -r1.7 -r1.8
--- philosophy/no-word-attachments.he.html      7 Jan 2013 15:24:52 -0000       
1.7
+++ philosophy/no-word-attachments.he.html      27 Feb 2017 22:08:30 -0000      
1.8
@@ -1,486 +1,300 @@
-<?xml version="1.0" encoding="utf-8" ?>
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.0 Strict//EN"
-    "http://www.w3.org/TR/xhtml1/DTD/xhtml1-strict.dtd";>
-<html dir="rtl" xmlns="http://www.w3.org/1999/xhtml"; xml:lang="he">
-
-<head>
-<title>
-אנו יכולים לשים קץ לצרופות ווֹרד 
-GNU Project - 
-Free Software Foundation (FSF)</title>
-<meta http-equiv="content-type" content='text/html; charset=utf-8' />
-<link rel="stylesheet" type="text/css" href="/gnu.css" />
-<link rev="made" href="mailto:address@hidden"; />
-<meta http-equiv="keywords" 
-content="GNU, FSF, Free Software Foundation, Linux, general,
-public, license, gpl, general public license, 
-freedom, software, power, rights,
- word, attachment, word attachment, microsoft" />
-<meta http-equiv="description" 
-content="
-מאמר זה מסביר מדוע צירופים של מסמכי 
מיקרוסופט-ווֹרד לדואר אלקטרוני
-הם דבר רע, ומתאר מה אתה יכול לעשות כדי לעזור 
לעצור את הנוהג הזה.
-a   " />
-</head>
-
-<!-- This document is in XML, and xhtml 1.0 -->
-<!-- Please make sure to properly nest your tags -->
-<!-- and ensure that your final document validates -->
-<!-- consistent with W3C xhtml 1.0 and CSS standards -->
-<!-- See validator.w3.org -->
-
-<body>
-
-<p><a href="#translations">
-תרגומים
-</a> 
-של דף זה
-</p>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/no-word-attachments.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2007-06-03" -->
 
-<h2>
-אנו יכולים לשים קץ לצרופות ווֹרד
-</h2>
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.77 -->
 
-<p>
-מאת
- <strong>
-ריצ'ארד סטולמן, ינואר 2002
-</strong></p>
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
 
-<p>
-<a href="/graphics/philosophicalgnu.html">
-<img src="/graphics/philosophical-gnu-sm.jpg"
-       alt=" [image of a Philosophical Gnu] "
-       width="160" height="200" /></a>
+<title>אנו יכולים לשים קץ לצרופות ווֹרד - GNU 
Project - Free Software Foundation</title>
+<meta http-equiv="keywords" content="GNU, FSF, Free Software Foundation, 
Linux, general, public, license, gpl,
+general public license, freedom, software, power, rights,  word, attachment,
+word attachment, microsoft" />
+<meta http-equiv="description" content="מאמר זה מסביר מדוע 
צירופים של מסמכי מיקרוסופט-ווֹרד לדואר 
אלקטרוני הם דבר
+רע, ומתאר מה אתה יכול לעשות כדי לעזור לעצור 
את הנוהג הזה." />
+
+<!--#include virtual="/philosophy/po/no-word-attachments.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>אנו יכולים לשים קץ לצרופות ווֹרד</h2>
+
+<p>מאת <strong>ריצ'ארד סטולמן</strong>
 </p>
 
 <p>
-האין זה מעצבן אותך כשאתה מקבל מסמך ווֹרד 
בתוך מסר בדואר אלקטרוני?
-צרופות ווֹרד הן מטרידות, אך גרוע מכך, הן 
חוסמות אנשים מלעבור לתוכנה
-חופשית. יתכן ונוכל לעצור את הנוהג הזה עם 
מאמץ משותף פשוט.
-כל שעלינו לעשות הוא לבקש מכל השולח לנו מסמך 
ווֹרד לשקול שוב את הנוהג הזה.
-</p>
+האין זה מעצבן אותך כשאתה מקבל מסמך ווֹרד 
בתוך מסר בדואר אלקטרוני? צרופות
+ווֹרד הן מטרידות, אך גרוע מכך, הן חוסמות אנ
שים מלעבור לתוכנה חופשית. יתכן
+ונוכל לעצור את הנוהג הזה עם מאמץ משותף 
פשוט. כל שעלינו לעשות הוא לבקש מכל
+השולח לנו מסמך ווֹרד לשקול שוב את הנוהג 
הזה.</p>
 
 <p>
-רוב המשתמשים במחשב משתמשים 
במיקרוסופט-ווֹרד.
-זהו ביש מזל עבורם, מכיון ש"ווֹרד" הינה תוכנה 
קניינית, המונעת ממשתמשיה
-את החופש ללמוד אותה, לשנותה, להעתיקה, 
ולהפיצה.
-מכיוון שמיקרוסופט משנה את הפורמט של 
קבצי-ווֹרד עם כל גירסא,
-משתמשיה כבולים למערכת שמחייבת אותם לקנות 
כל עדכון, בין אם הם 
-מעונינים בשינוי ובין אם לאו.
-יתכן אף כי מספר שנים מעתה, הם עלולים לגלות 
שמסמכי ווֹרד שהם כותבים השנה
-אינם יכולים יותר להיקרא בגירסת ווֹרד בה 
ישתמשו.
-</p>
+רוב המשתמשים במחשב משתמשים 
במיקרוסופט-ווֹרד. זהו ביש מזל עבורם, מכיון
+ש”ווֹרד“ הינה תוכנה קניינית, המונעת 
ממשתמשיה את החופש ללמוד אותה, לשנותה,
+להעתיקה, ולהפיצה. מכיוון שמיקרוסופט משנה 
את הפורמט של קבצי-ווֹרד עם כל
+גירסא, משתמשיה כבולים למערכת שמחייבת אותם 
לקנות כל עדכון, בין אם הם מעונינים
+בשינוי ובין אם לאו. יתכן אף כי מספר שנים 
מעתה, הם עלולים לגלות שמסמכי ווֹרד
+שהם כותבים השנה אינם יכולים יותר להיקרא 
בגירסת ווֹרד בה ישתמשו.</p>
 
 <p>
-אבל הדבר פוגע גם בנו, כאשר הם מניחים שאנו 
משתשים ב"ווֹרד" ושולחים לנו
-(או דורשים שנשלח להם) מסמכים בפורמט ווֹרד. 
יש המפרסמים או שולחים
-מסמכים בפורמט ווֹרד. יש אירגונים שמקבלים 
מסמכים רק בפורמט ווֹרד:
-אחד ממכרי לא יכול היה להגיש מועמדות לעבודה 
משום שמסמכי קורות החיים
-היו חייבים להיות בקבצי ווֹרד.
-גם ממשלות לעיתים מחייבות מסמכי ווֹרד על 
הציבור, שזו חוצפה אמיתית.
-</p>
+אבל הדבר פוגע גם בנו, כאשר הם מניחים שאנו 
משתשים ב”ווֹרד“ ושולחים לנו (או
+דורשים שנשלח להם) מסמכים בפורמט ווֹרד. יש 
המפרסמים או שולחים מסמכים בפורמט
+ווֹרד. יש אירגונים שמקבלים מסמכים רק 
בפורמט ווֹרד: אחד ממכרי לא יכול היה
+להגיש מועמדות לעבודה משום שמסמכי קורות 
החיים היו חייבים להיות בקבצי
+ווֹרד. גם ממשלות לעיתים מחייבות מסמכי 
ווֹרד על הציבור, שזו חוצפה אמיתית.</p>
 
 <p>
-עבורנו משתמשי מערכות הפעלה חופשיות, קבלת 
מסמכי ווֹרד היא אי-נוחות.
-אבל ההשפעה הגרועה בשליחת פורמט ווֹרד היא 
על האנשים שעשויים היו
-לעבור לתוכנה חופשית: אלה מהססים כי הם חשים 
שהם חייבים ש"ווֹרד" תהייה
-זמינה להם בכדי לקרוא קבצי ווֹרד שהם מקבלים. 
הנוהג בשמוש בפורמט 
-הסודי של ווֹרד בתכתובות חוסם את הגידול של 
קהילתנו ואת הפצת החופש.
-בשעה שפֹּה ושם אנו מבחינים במטרד של קבלת 
מסמך ווֹרד, הפגיעה הקבועה
-והעקבית בקהילתנו בדרך כלל אינה זוכה לתשומת 
ליבנו.
-</p>
+עבורנו משתמשי מערכות הפעלה חופשיות, קבלת 
מסמכי ווֹרד היא אי-נוחות. אבל
+ההשפעה הגרועה בשליחת פורמט ווֹרד היא על האנ
שים שעשויים היו לעבור לתוכנה
+חופשית: אלה מהססים כי הם חשים שהם חייבים 
ש”ווֹרד“ תהייה זמינה להם בכדי לקרוא
+קבצי ווֹרד שהם מקבלים. הנוהג בשמוש בפורמט 
הסודי של ווֹרד בתכתובות חוסם את
+הגידול של קהילתנו ואת הפצת החופש. בשעה 
שפֹּה ושם אנו מבחינים במטרד של קבלת
+מסמך ווֹרד, הפגיעה הקבועה והעקבית בקהילתנו 
בדרך כלל אינה זוכה לתשומת ליבנו.</p>
 
 <p>
-משתמשי גנו רבים שמקבלים מסמכי ווֹרד מנסים 
למצוא דרכים לטפל בהם.
-אפשר לאתר טקסט מעוות משהו בתוך הקובץ תוך 
מעבר עליו.
-כיום, תוכנה חופשית מסוגלת לקרוא מסמכי 
ווֹרד אך לא את כולם--הפורמט
-הוא סוד שעדיין לא פוענח בשלמותו.
-חמור מכך, מיקרוסופט עלולה לשנותו בכל עת.
-</p>
+משתמשי גנו רבים שמקבלים מסמכי ווֹרד מנסים 
למצוא דרכים לטפל בהם. אפשר לאתר
+טקסט מעוות משהו בתוך הקובץ תוך מעבר עליו. 
כיום, תוכנה חופשית מסוגלת לקרוא
+מסמכי ווֹרד אך לא את כולם – הפורמט הוא סוד 
שעדיין לא פוענח בשלמותו. חמור
+מכך, מיקרוסופט עלולה לשנותו בכל עת.</p>
 
 <p>
-בעתיד הם עלולם להשתמש ב
-<a href="/philosophy/can-you-trust.html">
-פאלאדיום
-</a>
-או איזשהו אמצעי של "מיחשוב בוגדני" בגירסא 
חדשה של פורמט ווֹרד,
-כדי להפוך את הגישה מתוכנה חפשית לחסרת 
סיכוי ללא רשות ממיקרוסופט.
-קימים דיווחים כי מיקרוסופט מתכננת הרחבות 
מוגנות-פטנט ל-XML כבסיס
-לפורמט ווֹרד עתידי; כל מי שמיישם תכנה 
חופשית לקריאת קבצים שכאלה
-עלול להיתבע על פגיעה בפטנט על ידי 
מיקרוסופט.
-</p>
+בעתיד הם עלולם להשתמש ב <a
+href="/philosophy/can-you-trust.html">פאלאדיום</a> או איזשהו 
אמצעי של
+”מיחשוב בוגדני“ בגירסא חדשה של פורמט 
ווֹרד, כדי להפוך את הגישה מתוכנה חפשית
+לחסרת סיכוי ללא רשות ממיקרוסופט. קימים 
דיווחים כי מיקרוסופט מתכננת הרחבות
+מוגנות-פטנט ל-XML כבסיס לפורמט ווֹרד עתידי; 
כל מי שמיישם תכנה חופשית לקריאת
+קבצים שכאלה עלול להיתבע על פגיעה בפטנט על 
ידי מיקרוסופט. </p>
 
 <p>
-אם אתה מעריך כי המסמך שקבלת הוא ארוע בודד, 
טבעי להתמודד עִמו לבדך.
-אבל כשאתה מבחין כי זה מפגע שיטתי, הדבר דורש 
גישה שונה.
-רכישת היכולת לקרוא את הקובץ היא טיפול 
בסימפטום של מחלה כרונית.
-בכדי לרפא את המחלה,
-אנו חייבים לשכנע אנשים לא לשלוח או לפרסם 
מסמכי ווֹרד.
-</p>
+אם אתה מעריך כי המסמך שקבלת הוא ארוע בודד, 
טבעי להתמודד עִמו לבדך. אבל כשאתה
+מבחין כי זה מפגע שיטתי, הדבר דורש גישה שונה. 
רכישת היכולת לקרוא את הקובץ היא
+טיפול בסימפטום של מחלה כרונית. בכדי לרפא את 
המחלה, אנו חייבים לשכנע אנשים לא
+לשלוח או לפרסם מסמכי ווֹרד.</p>
 
 <p>
-במשך כשנה, נהגתי לענות לצרופות ווֹרד 
בהודעה מנומסת המסבירה
-מדוע הנוהג של שליחת מסמכי ווֹרד הוא דבר רע, 
ובקשתי מהאדם ששולח
-לי שוב את החומר בפורמט שאינו סודי. 
-זו היתה הרבה פחות עבודה מאשר לנסות לקרוא 
איכשהו את טקסט ה- ASCII המעוות
-שבתוך קובץ ה"ווֹרד". מנסיוני, אנשים בדרך כלל 
מבינים את העניין, 
-ורבים אומרים שיותר לא ישלחו מסמכי ווֹרד 
לאחרים.
-</p>
+במשך כשנה, נהגתי לענות לצרופות ווֹרד 
בהודעה מנומסת המסבירה מדוע הנוהג של
+שליחת מסמכי ווֹרד הוא דבר רע, ובקשתי מהאדם 
ששולח לי שוב את החומר בפורמט
+שאינו סודי. זו היתה הרבה פחות עבודה מאשר לנ
סות לקרוא איכשהו את טקסט ה- ASCII
+המעוות שבתוך קובץ ה”ווֹרד“. מנסיוני, אנ
שים בדרך כלל מבינים את העניין, ורבים
+אומרים שיותר לא ישלחו מסמכי ווֹרד לאחרים.</p>
 
 <p>
-אם כולנו ננהג כך, תהיה לכך השפעה גדולה יותר. 
אנשים שמתעלמים
-מבקשה מנומסת אחת, עשויים לשנות ממנהגם
-כשיקבלו בקשות מנומסות מאנשים שונים.
-יתכן ונוכל לתת לסיסמא:
- "אל תשלח בפורמט ווֹרד" מעמד של נטיקֶט (דרך 
ארץ ברשת), אם נתחיל
-להעלות את הנושא באופן שיטתי עם כל השולח לנו 
קבצי ווֹרד.
-</p>
+אם כולנו ננהג כך, תהיה לכך השפעה גדולה יותר. 
אנשים שמתעלמים מבקשה מנומסת
+אחת, עשויים לשנות ממנהגם כשיקבלו בקשות מנ
ומסות מאנשים שונים. יתכן ונוכל לתת
+לסיסמא: <em>אל תשלח בפורמט ווֹרד</em> מעמד של נ
טיקֶט (דרך ארץ ברשת), אם
+נתחיל להעלות את הנושא באופן שיטתי עם כל 
השולח לנו קבצי ווֹרד.</p>
 
 <p>
-כדי שהמאמץ הזה יהיה יעיל, תרצה קרוב לוודאי 
לפתח תשובה קבועה מוכנה
-שתוכל לשלח בזריזות בכל מקרה שצריך. הוספתי 
כאן שתי דוגמאות:
-הגירסא בה השתמשתי לאחרונה, ואחריה גירסה 
חדשה שמלמדת את משתמש ה"ווֹרד"
-כיצד לתרגם לפורמט שימושי אחר. לאחריהן כמה 
הצעות שנשלחו על ידי
-אנשים אחרים.
-</p>
+כדי שהמאמץ הזה יהיה יעיל, תרצה קרוב לוודאי 
לפתח תשובה קבועה מוכנה שתוכל לשלח
+בזריזות בכל מקרה שצריך. הוספתי כאן שתי 
דוגמאות: הגירסא בה השתמשתי לאחרונה,
+ואחריה גירסה חדשה שמלמדת את משתמש 
ה”ווֹרד“ כיצד לתרגם לפורמט שימושי
+אחר. לאחריהן כמה הצעות שנשלחו על ידי אנשים 
אחרים.</p>
 
 <p>
-תוכלו להשתמש בתגובות אלו כְּמוֹת שהם אם 
תרצו, או לעשותם אישיות
-או לכתוב משלכם. 
-כמובן, חברו תגובה שמתאימה לרעיונותיכם 
ולאישיותכם--אם התגובות הן אישיות
-ולא כולן זהות, זה יחזק את המאבק.
-</p>
+תוכלו להשתמש בתגובות אלו כְּמוֹת שהם אם 
תרצו, או לעשותם אישיות או לכתוב
+משלכם. כמובן, חברו תגובה שמתאימה לרעיונ
ותיכם ולאישיותכם –  אם התגובות הן
+אישיות ולא כולן זהות, זה יחזק את המאבק.</p>
 
 <p>
-תשובות אלו נועדו ליחידים השולחים קבצי 
ווֹרד. כאשר אתה נתקל בארגון
-הכופה את השימוש בפורמט ווֹרד, הדבר דורש 
תגובה מאופי אחר; במקרה זה
-תוכל להעלות ערכים של הגינות שאינם מתאימים 
לפעולותיו של יחיד.
-</p>
+תשובות אלו נועדו ליחידים השולחים קבצי 
ווֹרד. כאשר אתה נתקל בארגון הכופה את
+השימוש בפורמט ווֹרד, הדבר דורש תגובה מאופי 
אחר; במקרה זה תוכל להעלות ערכים
+של הגינות שאינם מתאימים לפעולותיו של 
יחיד.</p>
 
 <p>
-ישנן חברות גיוס שמבקשות קורות חיים בפורמט 
ווֹרד.
-למרבה הפלא, כמה חברות עושות זאת אפילו כאשר 
הן מחפשות מישהו עבור
-משרה של תוכנה חופשית. (כל מי שמתעסק עם 
מגייסים שכאלה עבור משרות
-תוכנה חופשית, קרוב לודאי שלא יצליח לקבל 
מישהו בעל יכולת.)  
-בכדי לסייע לשינוי נוהג זה, אתה יכול לתת 
קישור לדף זה בתוך "קורות-חיים" 
-שלך. כל מי שמנסה לצוד גירסת ווֹרד של מסמך 
קורות-חיים זה, כנראה שיקרא
-את דף זה.
-</p>
+ישנן חברות גיוס שמבקשות קורות חיים בפורמט 
ווֹרד. למרבה הפלא, כמה חברות עושות
+זאת אפילו כאשר הן מחפשות מישהו עבור משרה של 
תוכנה חופשית. (כל מי שמתעסק עם
+מגייסים שכאלה עבור משרות תוכנה חופשית, 
קרוב לודאי שלא יצליח לקבל מישהו בעל
+יכולת.) בכדי לסייע לשינוי נוהג זה, אתה יכול 
לתת קישור לדף זה בתוך
+”קורות-חיים“ שלך. כל מי שמנסה לצוד גירסת 
ווֹרד של מסמך קורות-חיים זה, כנראה
+שיקרא את דף זה.</p>
 
 <p>
-עם המספרים שלנו, פשוט על ידי בקשה, אנו 
יכולים לשנות.
-</p>
+עם המספרים שלנו, פשוט על ידי בקשה, אנו 
יכולים לשנות.</p>
 
 <hr />
 
 <p>
-<em>
-שלחת לי צרופה בפורמט מיקרוסופט-ווֹרד, 
פורמט קנייני סודי, לפיכך אינני
-יכול לקרוא אותו. אם תשלח לי את התמליל פשוט, 
-HTML,
-או PDF, אז אוכל לקרוא זאת.
-</em></p>
+<em>שלחת לי צרופה בפורמט מיקרוסופט-ווֹרד, 
פורמט קנייני סודי, לפיכך אינני
+יכול לקרוא אותו. אם תשלח לי את התמליל פשוט, 
HTML, או PDF, אז אוכל לקרוא
+זאת.</em></p>
 
 <p>
-<em>
-לשליחת פורמט ווֹרד לאנשים, יש השפעה רעה, 
מכיון שנוהג זה
-יוצר לחץ עליהם להשתמש בתוכנת מיקרוסופט. 
בעייה יחודית זו היא מכשול
-גדול לאימוץ נרחב של גנו/לינוקס.
-האם תהייה מוכן בבקשה,
-לשקול מחדש את השימוש בפורמט ווֹרד לתקשורת 
עם אנשים אחרים?
-</em></p>
+<em>לשליחת פורמט ווֹרד לאנשים, יש השפעה רעה, 
מכיון שנוהג זה יוצר לחץ עליהם
+להשתמש בתוכנת מיקרוסופט. בעייה יחודית זו 
היא מכשול גדול לאימוץ נרחב של
+גנו/לינוקס. האם תהייה מוכן בבקשה, לשקול 
מחדש את השימוש בפורמט ווֹרד לתקשורת
+עם אנשים אחרים?</em></p>
 
 <hr />
 
 <p>
-<em>
-שלחת לי צרופה בפורמט מיקרוסופט-ווֹרד, 
פורמט קנייני סודי, לפיכך קשה לי
-לקרוא אותו. אם תשלח לי את התמליל פשוט, 
-HTML,
-או PDF, אז אקרא זאת.
-</em></p>
-
-<p>
-<em>
-הפצת מסמכים בפורמט ווֹרד היא רעה לך 
ולאחרים.
-אינך יכול להיות בטוח כיצד הם יֵיראו אם 
מישהו יביט בהם 
-עם גירסת ווֹרד שונה; הם עלולים שלא להיראות 
בכלל.
-
-</em></p>
-
-<p>
-<em>
-קבלת צרופות ווֹרד היא רעה לך כי הם עלולים 
לשאת וירוסים
-(ראה
-<bdo dir="ltr">http://en.wikipedia.org/wiki/Macro_virus</bdo>).
-שליחת צרופות ווֹרד מצורפים היא רעה לך, כי 
מסמך ווֹרד באופן נורמלי מכיל
-מידע חבוי על המחבר, המאפשר לאלה שיודעים 
לעקוב אחר פעילות המחבר
-(אולי שלך). טקסט שאתה חושב שמחקת, עלול עדיין 
להיות נוכח באופן מביך. ראה
-
-<bdo dir="ltr">
-http://news.bbc.co.uk/2/hi/technology/3154479.stm
-</bdo>
-&nbsp;
-למידע נוסף.
-</em></p>
-
-<p>
-<em>
-מעל לכל, שליחת מסמכי ווֹרד לאנשים, יוצרת 
עליהם לחץ להשתמש
-בתוכנת מיקרוסופט ועוזרת למנוע מהם כל בחירה 
אחרת.
-למעשה, הפכת לתומך במונופול של מיקרוסופט. 
לחץ זה הוא מכשול גדול
-בפני אימוץ רחב של תוכנה חופשית.
-האם תסכים בבקשה לשקול שוב את השימוש בפורמט 
ווֹרד לתקשורת  עם
-אנשים אחרים?
-</em></p>
-
-<p>
-<em>
-העברת הקובץ ל-HTML בעזרת ווֹרד היא פשוטה.
-פתח את המסמך, לחץ על 
-<strong>
-קובץ
-</strong>,
-ואז על
-<strong>
-שמירה בשם...
-</strong>
-ובפס 
-<strong>
-שמור כסוג
-</strong>
-שבתחתית התפריט, בחר ב
-<strong>Single File Web Page</strong>
-או
-<strong>Web Page</strong>
-ואז בחר 
-<strong>
-שמור
-</strong>.
-עכשיו תוכל לצרף מסמך HTML חדש במקום מסמך 
הווֹרד שלך.
-שים לב ש"ווֹרד" משתנה בדרכים לא עקביות--אם 
אתה רואה תפריטים
-עם שמות פריטים מעט שונים, נסה אותם.
-</em></p>
-
-<p>
-<em>
-להפוך לתמליל פשוט, זה כמעט אותו הדבר--במקום 
למסמך HTML, בחר
-<strong>Plain Text</strong>
-עבור
-<strong>
-שמור כסוג
-</strong>.
-</em></p>
-
-<p>
-<em>
-יתכן ובמחשב שלך קימת תוכנה שהופכת לפורמט 
pdf. 
-בחר ב-
-<strong>
-קובץ
-</strong>
-=>
-<strong>
-הדפס
-</strong>.
-גלגל דרך המדפסות הזמינות ובחר בַּ-
-<strong>pdf convertor</strong>.
-לחץ על הכפתור 
-<strong>
-הדפס
-</strong>
-והכנס שם לקובץ pdf לכשתתבקש.
-</em></p>
+<em>שלחת לי צרופה בפורמט מיקרוסופט-ווֹרד, 
פורמט קנייני סודי, לפיכך קשה לי
+לקרוא אותו. אם תשלח לי את התמליל פשוט, HTML, או 
PDF, אז אקרא זאת.</em></p>
 
-<hr />
+<p>
+<em>הפצת מסמכים בפורמט ווֹרד היא רעה לך 
ולאחרים. אינך יכול להיות בטוח כיצד
+הם יֵיראו אם מישהו יביט בהם עם גירסת ווֹרד 
שונה; הם עלולים שלא להיראות
+בכלל.</em></p>
 
 <p>
-הנה גישה אחרת שהוצעה על ידי בוב צ'אסל. אותה 
תידרש לערוך עבור 
-הדוגמא המסוימת, והיא מניחה כי יש באפשרותך 
לחלץ את תוכן הצרוף ולראות
-מה גודלו.
-</p>
+<em>קבלת צרופות ווֹרד היא רעה לך כי הם עלולים 
לשאת וירוסים (ראה
+http://en.wikipedia.org/wiki/Macro_virus_(computing)). שליחת צרופות 
ווֹרד
+מצורפים היא רעה לך, כי מסמך ווֹרד באופן נ
ורמלי מכיל מידע חבוי על המחבר,
+המאפשר לאלה שיודעים לעקוב אחר פעילות המחבר 
(אולי שלך). טקסט שאתה חושב שמחקת,
+עלול עדיין להיות נוכח באופן מביך. ראה
+http://news.bbc.co.uk/2/hi/technology/3154479.stm למידע נוסף.</em></p>
 
-<hr />
+<p>
+<em>מעל לכל, שליחת מסמכי ווֹרד לאנשים, יוצרת 
עליהם לחץ להשתמש בתוכנת
+מיקרוסופט ועוזרת למנוע מהם כל בחירה אחרת. 
למעשה, הפכת לתומך במונופול של
+מיקרוסופט. לחץ זה הוא מכשול גדול בפני אימוץ 
רחב של תוכנה חופשית.</em></p>
+
+<p>
+<em>האם תסכים בבקשה לשקול שוב את השימוש 
בפורמט ווֹרד לתקשורת עם אנשים
+אחרים?</em></p>
+
+<p>
+<em>העברת הקובץ ל-HTML בעזרת ווֹרד היא פשוטה. 
פתח את המסמך, לחץ על
+<strong>קובץ</strong>, ואז על <strong>שמירה בשם...</strong> 
ובפס
+<strong>שמור כסוג</strong> שבתחתית התפריט, בחר ב 
<strong>Single File Web
+Page</strong> או <strong>Web Page</strong> ואז בחר
+<strong>שמור</strong>. עכשיו תוכל לצרף מסמך HTML חדש 
במקום מסמך הווֹרד
+שלך. שים לב ש”ווֹרד“ משתנה בדרכים לא 
עקביות – אם אתה רואה תפריטים עם שמות
+פריטים מעט שונים, נסה אותם.</em></p>
+
+<p>
+<em>להפוך לתמליל פשוט, זה כמעט אותו הדבר – 
במקום למסמך HTML, בחר
+<strong>Plain Text</strong> עבור <strong>שמור 
כסוג</strong>.</em></p>
 
 <p>
-<em>
-אני נבוך. מדוע בחרת לשלוח לי 
-876,377
-בתים במסר האחרון, בשעה שתוכנו הוא רק
-27,133
-בתים?
-</em></p>
-
-<p>
-<em>
-שלחת לי חמישה קבצים בפורמט לא-סטנדרטי, 
פורמט
-.doc
-מנופח שהינו סודי של מיקרוסופט, במקום פורמט 
בינלאומי, ציבורי,
-ויעיל יותר של תמליל פשוט.
-</em></p>
-
-<p>
-<em>
-מיקרוסופט יכולה
-(ולאחרונה כך עשתה בקניה ובברזיל) לגרום 
למשטרה המקומית
-לאכוף חוקים המונעים מסטודנטים מללמוד את 
הקוד,
-מונעים מיזמים לפתוח חברות חדשות, ומונעים 
מבעלי מקצוע להציע 
-את שרותיהם. אנא אל תתן להם את תמיכתך.
-</em></p>
+<em>יתכן ובמחשב שלך קימת תוכנה שהופכת לפורמט 
PDF. בחר ב-
+<strong>קובץ</strong> =&gt; <strong>הדפס</strong>. גלגל דרך 
המדפסות הזמינות
+ובחר בַּ- <strong>PDF convertor</strong>. לחץ על הכפתור
+<strong>הדפס</strong> והכנס שם לקובץ PDF 
לכשתתבקש.</em></p>
+
+<p>
+<em>ראה http://www.gnu.org/philosophy/no-word-attachments.html</em></p>
 
 <hr />
 
 <p>
-ג'ון ד. רַמְסְדֵל מציע לאנשים להמליץ
-שלא להשתמש בצרופות מיקרוסופט-ווֹרד 
ו-"פאוור פוינט"
-על ידי הצהרה קצרה בקובץ
-<bdo dir="ltr">.signaure</bdo>
-שלהם: 
-</p>
+הנה גישה אחרת שהוצעה על ידי בוב צ'אסל. אותה 
תידרש לערוך עבור הדוגמא המסוימת,
+והיא מניחה כי יש באפשרותך לחלץ את תוכן 
הצרוף ולראות מה גודלו.</p>
 
 <hr />
 
 <p>
-<em>
-אנא המנע מלשלוח לי צרופות ווֹרד או 
פאוור-פוינט.
-<br />
-ראה
-<bdo dir="ltr">http://www.gnu.org/philosophy/no-word-attachments.html
-</bdo>
-</em></p>
+<em>אני נבוך. מדוע בחרת לשלוח לי 876,377 בתים 
במסר האחרון, בשעה שתוכנו הוא
+רק 27,133 בתים?</em></p>
+
+<p>
+<em>שלחת לי חמישה קבצים בפורמט לא-סטנדרטי, 
פורמט .doc מנופח שהינו סודי של
+מיקרוסופט, במקום פורמט בינלאומי, ציבורי, 
ויעיל יותר של תמליל פשוט.</em></p>
+
+<p>
+<em>מיקרוסופט יכולה (ולאחרונה כך עשתה בקניה 
ובברזיל) לגרום למשטרה המקומית
+לאכוף חוקים המונעים מסטודנטים מללמוד את 
הקוד, מונעים מיזמים לפתוח חברות
+חדשות, ומונעים מבעלי מקצוע להציע את 
שרותיהם. אנא אל תתן להם את תמיכתך.</em></p>
 
 <hr />
 
 <p>
-<a href="/philosophy/anonymous-response.html">
-הנה מכתב תגובה
-</a>
- לדואל עם צרופת ווֹרד.
-</p>
+ג'ון ד. רַמְסְדֵל מציע לאנשים להמליץ שלא 
להשתמש בצרופות מיקרוסופט-ווֹרד
+ו-”פאוור פוינט“ על ידי הצהרה קצרה בקובץ <kbd 
dir="ltr">.signature</kbd>
+שלהם:</p>
 
 <hr />
 
 <p>
-קֵוין קוֹל מאוניברסיטת גאלאודט בוואשינ
גטון די.סי.
-<a href="/philosophy/kevin-cole-response.html">
-שולח אוטומטית תגובה זו
-</a> 
-בכל עת שהוא מקבל צרופת ווֹרד.
-</p>
+<em>אנא המנע מלשלוח לי צרופות ווֹרד או 
פאוור-פוינט.<br />
+ראה http://www.gnu.org/philosophy/no-word-attachments.html</em></p>
 
 <hr />
 
-<h4><a href="/philosophy/philosophy.html">
-טקסטים נוספים לקריאה
-</a></h4>
+<p>
+<a href="/philosophy/anonymous-response.html">הנה מכתב תגובה</a> 
לדואל.</p>
+
 <hr />
 
-<!-- All pages on the GNU web server should have the section about    -->
-<!-- verbatim copying.  Please do NOT remove this without talking     -->
-<!-- with the webmasters first. --> 
-<!-- Please make sure the copyright date is consistent with the document -->
-<!-- and that it is like this "2001, 2002" not this "2001-2002." -->
-
-<div class="translations">
-<p><a id="translations"></a>
-<b>
-תרגומים של דף זה
-</b>:<br />
-
-<!-- Please keep this list alphabetical, and in the original -->
-<!-- language if possible, otherwise default to English -->
-<!-- If you do not have it English, please comment what the -->
-<!-- English is.  If you add a new language here, please -->
-<!-- advise address@hidden and add it to -->
-<!--    - in /home/www/bin/nightly-vars either TAGSLANG or WEBLANG -->
-<!--    - in /home/www/html/server/standards/README.translations.html -->
-<!--      one of the lists under the section "Translations Underway" -->
-<!--    - if there is a translation team, you also have to add an alias -->
-<!--      to mail.gnu.org:/com/mailer/aliases -->
-<!-- Please also check you have the 2 letter language code right versus -->
-<!--     http://www.w3.org/WAI/ER/IG/ert/iso639.htm -->
-
-[
-  <a href="/philosophy/no-word-attachments.bs.html">בוסנית</a>   <!-- 
Bosnian -->
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.cs.html">צ'כית</a>      <!-- 
Czech -->
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.da.html">דנית</a>       <!-- 
Danish -->
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.de.html">גרמנית</a>   <!-- 
German -->
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.fr.html">צרפתית</a>   <!-- 
French -->
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.es.html">ספרדית</a>   <!-- 
Spanish -->
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.he.html">עברית</a>     <!-- 
Hebrew -->
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.it.html">איטלקית</a> <!-- 
Italian -->
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.nl.html">הולנדית</a> <!-- 
Dutch -->
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.nb.html">Norsk (bokmål)</a> <!-- 
Norwegian (bokmål) -->
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.pl.html">פולנית</a>   <!-- 
Polish -->
-| <a href="/philosophy/no-word-attachments.pt-br.html">פורטוגזית</a>  
<!-- Portuguese -->
-]
-</p>
+<p>
+קֵוין קוֹל מאוניברסיטת גאלאודט בוואשינ
גטון די.סי. <a
+href="/philosophy/kevin-cole-response.html">שולח אוטומטית 
תגובה זו</a> בכל
+עת שהוא מקבל צרופת ווֹרד.</p>
+
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
 </div>
 
-<div class="copyright">
-<p>
-חזרה ל
-<a href="/home.html">
-דף הבית של גנו
-</a>.
-</p>
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
 
-<p>
-שלח שאלות ל-FSF ול"גנו" 
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-ישנן גם 
-<a href="/home.html#ContactInfo">
-דרכי התקשרות אחרות
-</a> 
-עם FSF.
-<br />
-אנא שלחו קישורים שבורים ותקונים אחרים (או 
הצעות)
-ל-
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-</p>
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 3.0 US.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
+     
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
+     
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p>Copyright &copy; 2002 Richard M. Stallman</p>
+
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/3.0/us/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivs 3.0 United States License</a>.</span></p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
 
-<p>
-אנא הבט ב-
-Please see the 
-<a href="/server/standards/README.translations.html">Translations
-README</a> 
-למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.
-</p>
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תרגום:&nbsp; <a href="mailto:yotam.medini&#64;gmail.com";>יותם מדינ
י</a></div>
 
-<p>
-Copyright &copy; 2002 Richard M. Stallman
-<br>
-הזכויות שמורות
-&copy;
-ריצ'ארד סטולמן 2002
-<br />
-<bdo dir="ltr">
-Verbatim copying and distribution of this entire article is
-permitted in any medium without royalty provided this notice is 
-preserved.
-</bdo>
-<br />
-העתקה מדויקת והפצת מאמר זה בשלמותו מותרת 
בכל אמצעי 
-ללא תגמולים בתנאי שהודעה זו נשמרת.
-</p>
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:
+
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
 
-<p>
-עודכן:
-<bdo dir="ltr">
-<!-- timestamp start -->
-$Date: 2013/01/07 15:24:52 $ $Author: ineiev $
 <!-- timestamp end -->
-</bdo>
-</p>
-<p>
-תרגום:
-&nbsp;: <a href="mailto:yotam.medini&#64;gmail.com";>
-יותם מדיני
-</a><br />
 </p>
 </div>
-
+</div>
 </body>
 </html>

Index: philosophy/right-to-read.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/right-to-read.he.html,v
retrieving revision 1.6
retrieving revision 1.7
diff -u -b -r1.6 -r1.7
--- philosophy/right-to-read.he.html    18 Jan 2013 04:43:24 -0000      1.6
+++ philosophy/right-to-read.he.html    27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.7
@@ -1,370 +1,439 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 3.2 Final//EN"><html 
lang="he"><head><meta content="text/html; charset=iso-8859-8i" 
http-equiv="Content-Type"><meta content="Mozilla 1.5 and VIM 6.2" 
name="GENERATOR"><title>The Right to Read (Hebrew) - GNU Project - Free 
Software Foundation (FSF)</title></head><body dir="rtl" bgcolor="#ffffff" 
text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" vlink="#9900dd">
-<h1 style="text-align: right;">äæëåú ì÷øåà</h1>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/right-to-read.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2007-06-08" -->
+
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.79 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>הזכות לקרוא - GNU Project - Free Software Foundation</title>
+<style type="text/css" media="print,screen"><!--
+.info {
+   margin: 0 0 1.5em;
+}
+.announcement {
+   text-align: center;
+   margin: 2em 3%;
+   background: #f5f5f5;
+   border-right: .3em solid #fc7;
+}
+#AuthorsNote ul, #AuthorsNote li {
+   margin: 0;
+}
+#AuthorsNote li p {
+   margin-top: 1em;
+}
+#AuthorsNote li p.emph-box {
+   margin: .5em 3%;
+   background: #f7f7f7;
+   border-color: #e74c3c;
+}
address@hidden (min-width: 53em) {
+   .announcement {
+      width: 75%;
+      margin: 2em auto;
+   }
+   #AuthorsNote .columns >
+ p:first-child,
+    #AuthorsNote li p.inline-block {
+      margin-top: 0;
+   }
+   #AuthorsNote .columns p.emph-box {
+      margin: .5em 6%;
+   }
+}
+-->
+</style>
+
+<!--#include virtual="/philosophy/po/right-to-read.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2 class="center">הזכות לקרוא</h2>
+
+<p class="byline center">
+מאת <a href="http://www.stallman.org/";><strong>ריצ'ארד 
סטולמן</strong></a></p>
+<p class="center">
+<em>מאמר זה התפרסם בכתב העת <cite>Communication of the 
ACM</cite> (כרך 40
+מס' 2) שיצא בפברואר 1997.</em></p>
+<hr class="thin" />
+
+<div class="article">
+<blockquote class="info center"><p>
+            מתוך <cite>הדרך לטייקו</cite>, קובץ מאמרים 
על מייסדי המהפיכה של לונה, שפורסם
+בלונה-סיטי בשנת 2096.
+</p></blockquote>
 
-<div style="text-align: right;">îàú <a style="font-weight: bold;" 
target="_blank" href="http://www.stallman.org/";>øéö'àøã ñèåìîï</a><br>
-<br>
-<a href="http://www.stallman.org/";><strong></strong></a></div>
+<div class="columns">
 <p>
-</p>
-<p lang="en">
+עבור דן הלברט, הדרך לטייקו החלה בתקופת 
לימודיו בקולג' - כאשר ליסה לנץ שאלה
+אותו אם הוא יסכים להשאיל לה את המחשב שלו. 
שלה התקלקל, והסיכוי היחיד שלה
+לעבור את פרוייקט אמצע הסימסטר, היה למצוא 
מישהו שישאיל לה את המחשב שלו. דן
+היה היחיד שהיה לה אומץ לבקש ממנו בקשה 
כזאת.</p>
 
-<a href="/graphics/philosophicalgnu.html"><img 
src="http://www.gnu.org/graphics/philosophical-gnu-sm.jpg"; alt="[image of a 
Philosophical Gnu]" style="width: 160px; height: 200px;"></a>
+<p>
+הבקשה הציבה את דן בפני דילמה קשה. לא היה לו 
שום ספק - הוא יעזור לה. רק שזה
+לא כל כך פשוט - אם הוא ישאיל לה את המחשב, היא 
עלולה לקרוא את הספרים שהוא
+התקין שם.  מחוץ לעובדה שאתה יכול למצוא את 
עצמך בכלא לשנים ארוכות, על כך
+שאיפשרת למישהו אחר לקרוא את הספרים 
שמיועדים עבורך - עצם הרעיון של לחשוף את
+הספרים לקריאה של מישהו אחר זיעזע אותו. כמו 
שאר האנשים, גם הוא חונך מגיל צעיר
+ששיתוף אחרים בספרים שלך הוא מעשה רע, לא 
מוסרי - משהו שרק ”פיראטים“ עושים.</p>
 
-[
-<!-- Please keep this list alphabetical!!!  -->
-  <a href="/philosophy/right-to-read.ca.html">Catalan</a> 
-| <a href="/philosophy/right-to-read.cs.html">Czech</a>
-| <a href="/philosophy/right-to-read.en.html">English</a>
-| <a href="/philosophy/right-to-read.fr.html">French</a>
-| <a href="/philosophy/right-to-read.de.html">German</a>
-| <a href="/philosophy/right-to-read.hu.html">Hungarian</a>
-| <a href="/philosophy/right-to-read.ja.html">Japanese</a>
-| <a href="/philosophy/right-to-read.ko.html">Korean</a>
-| <a href="/philosophy/right-to-read.pl.html">Polish</a>
-| <a href="/philosophy/right-to-read.pt-br.html">Portuguese</a>
-| <a href="/philosophy/right-to-read.ru.html">Russian</a>
-| <a href="/philosophy/right-to-read.es.html">Spanish</a>
-]
-
-</p><p>
-
-</p><hr>
-<p>
-
-</p><h4 style="text-align: right;">úåëï äòðééðéí<br>
-</h4>
-<h4 style="text-align: right;"><a href="#AuthorsNote" 
name="TOCAuthorsNote">äòøú äîçáø</a><br><a href="#References" 
name="TOCReferences">
-î÷åøåú</a><br><a href="#OtherTexts" name="TOCOtherTexts">
-çåîø ÷øéàä ðåñó</a><br>
-<br>
-îàîø æä äúôøñí áëúá äòú <span style="font-style: italic;">Communication of the 
ACM</span> (ëøê 40 îñ' 2) ùéöà áôáøåàø 1997.<br>
-<br></h4>
-<div style="text-align: center;">
-(îúåê "äãøê ìèéé÷å", ÷åáõ îàîøéí òì îééñãé äîäôéëä ùì ìåðä, ùôåøñí áìåðä-ñéèé 
áùðú 2096).<br>
-</div>
-<br>
-<center>
-<table width="80%">
-       <tbody><tr><td style="text-align: justify;">
-òáåø ãï äìáøè, äãøê ìèéé÷å äçìä áú÷åôú ìéîåãéå á÷åìâ' - ëàùø ìéñä ìðõ
-ùàìä àåúå àí äåà éñëéí ìäùàéì ìä àú äîçùá ùìå. ùìä äú÷ì÷ì, åäñéëåé
-äéçéã ùìä ìòáåø àú ôøåéé÷è àîöò äñéîñèø, äéä ìîöåà îéùäå ùéùàéì ìä àú
-äîçùá ùìå. ãï äéä äéçéã ùäéä ìä àåîõ ìá÷ù îîðå á÷ùä ëæàú.<br>
-
-<br>
-
-äá÷ùä äöéáä àú ãï áôðé ãéìîä ÷ùä. ìà äéä ìå ùåí ñô÷ - äåà éòæåø ìä. ø÷
-ùæä ìà ëì ëê ôùåè - àí äåà éùàéì ìä àú äîçùá, äéà òìåìä ì÷øåà àú äñôøéí
-ùäåà äú÷éï ùí.&nbsp; îçåõ ìòåáãä ùàúä éëåì ìîöåà àú òöîê áëìà ìùðéí
-àøåëåú, òì ëê ùàéôùøú ìîéùäå àçø ì÷øåà àú äñôøéí ùîéåòãéí òáåøê - òöí
-äøòéåï ùì ìçùåó àú äñôøéí ì÷øéàä ùì îéùäå àçø æéòæò àåúå. ëîå ùàø
-äàðùéí, âí äåà çåðê îâéì öòéø ùùéúåó àçøéí áñôøéí ùìê äåà îòùä øò, ìà
-îåñøé - îùäå ùø÷ "ôéøàèéí" òåùéí.<br>
-
-<br>
-
-åàí ìéñä úöéõ áñôøéí, ìà äéä äøáä ñéëåé ùäñîëåú ìäâðú úåëðä, ä- SPA, ìà
-úúôåñ àåúå. áùòåøé äúåëðä, ãï ìîã ùëì ñôø îëéì îðâðåï îò÷á òì æëåéåú
-éåöøéí, ùãéååç ìñîëåú äøéùåé äîøëæéú, îúé, äéëï, åòì éãé îé ëì ñôø
-ð÷øà. (äí äùúîùå áæä ìàéúåø òáøééðé ÷øéàä, åëï ìéöéøú ôøåôéì àéùé ùì
-ä÷åøàéí, ùðîëø ìàðùé äîëéøåú áúçåîéí äùåðéí.) áôòí äáàä ùäîçùá ùìå
-éçåáø ìøùú, ñîëåú äøéùåé äîøëæéú úâìä àú æä, åäåà ëáòìéí ùì äîçùá éçèåó
-÷øåá ìååãàé òåðù ëáã òì ëê ùìà òùä îñôé÷ ëãé ìîðåò àú áéöåò äôùò.<br>
-
-<br>
-
-àîðí ìéñä ÷øåá ìååãàé ìà äúëååðä ì÷øåà àú äñôøéí ùìå. äéà ëðøàä áàîú ø÷
-áé÷ùä ìäùúîù áîçùá ëãé ìñééí àú ôøåéé÷è àîöò äñéîñèø ùìä áæîï, àáì ãï
-éãò ùìéñä äâéòä îîùôçä ìà îáåññú, åùäéà á÷åùé éëìä ìäøùåú ìòöîä àú
-îéîåï äìéîåãéí - òì àçú ëîä åëîä, àú îéîåï ä÷øéàä. äåà éãò ùäñéëåé
-ìäöìéç áìéîåãéí îáìé ìäùúîù áñôøéí, äéä ðîåê, åùäôéúåé ùì ìéñä ì÷øåà
-áñôøéå äéä âáåä. äåà äáéï îöåééï àú äîöá. âí äåà ðàìõ ì÷çú äìååàä ìöåøê
-îéîåï ä÷øéàä áîàîøé îç÷ø. (10% îãîé ä÷øéàä äåòáøå ëúîìåâéí ìçå÷øéí
-ùëúáå àú äîàîøéí, åãï ùäéä úìîéã îåëùø åùùàó ì÷øééøä à÷ãîéú, ÷éååä
-ùáòúéã, äîç÷øéí ùìå, áàí éäéå àìéäí îñôé÷ äôðéåú, éëðéñå ìå îñôé÷ ëñó
-ëãé ùéåëì ìäçæéø àú ãîé ääìååàä.)<br>
-
-<br>
-
-áùìá îàåçø éåúø, ãï éìîã ùäéå æîðéí ùáäí ëì àçã éëì ìâùú ìñôøéä åì÷øåà
-àú äîàîøéí äà÷ãîééí, åàôéìå ñôøéí, îáìé ùéäéä öøéê ìùìí òáåø ÷øéàúí.
-äéå æîðéí ùáäí àåäáé ìéîåã äéå éåùáéí áñôøéä å÷åøàéí àìôé òîåãéí,
-åëì æàú îáìé ìäæã÷÷ ìîòð÷é ñôøéä îîùìúééí. àìà ùäçì îùðú 1990, äçìå
-ääåöàåú ìàåø, âí äîñçøéåú åâí àìå ùììà ëååðú øååç, ìâáåú úùìåí òáåø
-äâéùä ìëúáé äòú. òã ìùðú 2047, ëáø äôëå äñôøéåú äöéáåøéåú ììà éåúø îàùø
-æëøåï òîåí.<br>
-
-<br>
-
-äéå ëîåáï ãøëéí ìò÷åó àú îðâðåï äîò÷á ùì ñîëåú äøéùåé äîøëæéú, åàú ä-
-SPA. îéåúø ìöééï ùäï äéå ëîåáï áìúé çå÷éåú. áàåúä ëéúä éçã òí ãï, ìîã
-áçåø çáéá áùí ôøð÷ ôøèåö'é, ùäöìéç ìùéí àú éãå åìäçæé÷ áàåôï ìà çå÷é
-á-debugger (úåëðä ìðéôåé åúé÷åï ùâéàåú áúåëðåú), åäåà äùúîù áä ëãé
-ìò÷åó àú îðâðåï äá÷øä òì æëåéåú äéåöøéí, áùòä ù÷øà áñôøéí. àáì ôøð÷
-ñéôø òì æä ìéåúø îãé çáøéí, åáñåôå ùì ãáø àçã îäí äñâéø àåúå ì- SPA
-áúîåøä ìôøñ ùäåöò ìîñâéøéí (ñèåãðèéí ùð÷ìòå ìçåáåú ëìôé ä- SPA ìà úîéã
-òîãå áôéúåé ìáâåã áçáøéäí). áùðú 2047 éùá ôøð÷ ôøèåö'é áëìà. ìà òì
-áéöåò òáøééðåú ÷øéàä, àìà òì ëê ùäçæé÷ áøùåúå àú úåëðú ä- debugger.<br>
-
-<br>
-
-áäîùê, ãï éìîã, ùäéå æîðéí ùáäí ëì àçã éëì ìäçæé÷ úåëðåú ìðéôåé ùâéàåú,
-åæä äéä çå÷é. äéå àôéìå úåëðåú ëàìå ìäåøãä áçéðí îäøùú àå áú÷ìéèåøéí
-æåìéí, àáì îùúîùéí øâéìéí äúçéìå ìäùúîù áäï ëãé ìò÷åó àú îðâðåï äá÷øä
-òì æëåéåú äéåöøéí, åáùìá îñåééí ÷áò ùåôè, ùîëéååï ùäùéîåù áúåëðåú ìöåøê
-ò÷éôú îðâðåï ääâðä òì æëåéåú äéåöøéí, äôê ìäéåú äùéîåù äòé÷øé áäï, éù
-ìøàåú àú äúåëðåú òöîï ëáìúé çå÷éåú. îôúçé äúåëðåú ðùìçå ìëìà.<br>
-
-<br>
-
-úåëðéúðéí òãééï äéå æ÷å÷éí ìúåëðåú ëàìå ìöåøê ôéúåç úåëðåú, àáì áùðú
-2047, ñô÷éåú ä- debuggers äåöéàå ø÷ òåú÷éí îîåñôøéí ùì äúåëðåú åø÷
-ìâåøîéí îåëøéí ù÷éáìå àú äàéùåøéí äîúàéîéí, åúçú äâáìåú ùéîåù. ãï äùúîù
-áúåëðä ëæàú áùòåøé äúåëðä ùìå, ì÷åìâ' ùìå äéä øùéåï ìäçæé÷ áä, àáì äéà
-ðùîøä îàçåøé ôééøååì îéåçã, ëê ùäéä ðéúï ìäùúîù áä ø÷ òáåø ùòåøé äúåëðä.<br>
-
-<br>
-
-äéä ðéúï ëîåáï âí ìò÷åó àú äîðâðåï ìäâðú æëåéåú éåöøéí ò"é äú÷ðä ùì
-ìéáä çìåôéú ùì îòøëú ääôòìä. ãï áäîùê éìîã ùáòáø äéä ðéúï ìäùéâ ìéáåú
-ëàìå, åàôéìå îòøëåú äôòìä ùìîåú áçéðí åáàåôï çå÷é. îòøëåú àìå äéå
-÷ééîåú åçå÷éåú òã ìñåó äîàä äòùøéí, àáì ìà ø÷ ùîòøëåú ääôòìä äììå áãéå÷
-ëîå úåëðåú ä- debugger äôëå ëòú ìáìúé çå÷éåú, àìà ùâí àí äéúä ìê îòøëú
-äôòìä ëæàú, ìà éëìú ìäú÷éï àåúä îáìé ìãòú àú ä÷åã äñåãé ùì çåîøú äîçùá
-ùìê, åìà äéä ùåí ñéëåé ùáòåìí ùîéé÷øåñåôè àå ä- FBI éîñøå ìê àú ä÷åã
-äñåãé äæä.<br>
-
-<br>
-
-ìãï äéä áøåø ùäåà ìà éåëì ñúí ëê ìäùàéì ììéñä àú äîçùá ùìå. îöã ùðé, ìà
-äéä ìå äìá ìñøá ìä. äéà äéúä äàéùä ùäåà àäá, åòöí äòåáãä ùäéà äøâéùä
-îñôé÷ çåôùéä ëãé ìôðåú àìéå... æä äéä éëåì ìäéåú âí ñéîï ìàäáúä àìéå.<br>
-
-<br>
-
-ãï ôúø àú äãéìîä ò"é ð÷éèú öòã äøáä éåúø îøçé÷ ìëú åðåòæ. äåà îñø ìä âí
-àú ñéñîú äæéäåé äàéùéú ùìå. òëùéå àí ìéñä ú÷øà àú ñôøéå, ñîëåú äøéùåé
-äîøëæéú úøàä ëàéìå äåà æä ù÷åøà áäí. æä ëîåáï òãééï äéä áâãø ôùò, àáì
-äñéëåé ìäúôñ äéä ðîåê éåúø. äí äéå éëåìéí ìúôåñ àåúå ø÷ àí ìéñä äéúä
-îñôøú ìäí.<br>
-
-<br>
-
-îéåúø ëîåáï ìöééï, ùàí áéú äñôø éâìä ùãï îñø ììéñä àú äñéñîä äàéùéú
-ùìå, æä éäéä äñåó âí ùì ãï åâí ùì ìéñä ëúìîéãéí, ììà ùåí ÷ùø ìùéîåù
-ùäéà òùúä áñéñîä. îãéðéåú áéú äñôø äéúä ùëì ðñéåï ìäúòøá áàîöòéí ùáéú
-äñôø ð÷è ëãé ìò÷åá àçø äùéîåù ùì äúìîéãéí áîçùá, äéä áñéñ îåöã÷
-ìäìéê îùîòúé. ìà îùðä îä áãéå÷ òùéú òí äîçùá, äòáéøä äéúä òì òöí äòåáãä
-ùä÷ùééú òì äîòøëú ìá÷ø àåúê. äí äðéçå ùàí òùéú ãáø ëæä, æä áååãàé ìöåøê
-ôòéìåú àñåøä àçøú. äí ìà ðãøùå ìáøø âí îä äéúä àåúä ôòéìåú.<br>
-
-<br>
-
-ñèåãðèéí ìà ðæø÷å îáéú äñôø áâìì ãáø ëæä - ìôçåú ìà áàåôï éùéø. áî÷åí
-æä ðçñîä îäí äâéùä ìîçùáé áéú äñôø. îä ùîîéìà äéä îåáéì áäëøç ìëê ùäí
-éëùìå áëì äî÷öåòåú.<br>
-
-<br>
-
-ãï òåã òúéã ììîåã ùîãéðéåú áéú ñôøéú ëæàú äçìä ø÷ áùðú 1980, ëàùø îñôø
-äåìê åâãì ùì ñèåãðèéí áàåðéáøñéèàåú äçìå ìäùúîù áîçùáéí. òã àæ
-àåðéáøñéèàåú ð÷èå áâéùä ùåðä - äí äòðéùå ø÷ áî÷øéí ùäúâìå ôòéìåéåú
-îæé÷åú. äòåáãä ùäôòéìåú òìåìä ìäéåú áìúé çå÷éú ìà äéååúä áàåúä ú÷åôä
-ñéáä îñô÷ú ìòðéùä.<br>
-
-<br>
-
-ìîøåú äôøñéí, ìéñä ìà ãéååçä ì- SPA åâí ìà ìáéú äñôø. ìäéôê, äòåáãä ùäåà
-äñëéí ìòùåú òáåøä àú îä ùòùä ø÷ çéæ÷ä àú ä÷ùø áéðéäí, åäåáéìä
-ìçúåðúí. äéà âí âøîä ìäí ìäøäåøé ëôéøä áëì îä ùìéîãå àåúí ëéìãéí òì
-"ôéøàèéåú", åòì òáøééðé ÷øéàä. äæåâ äúçéì ììîåã òì ääñèåøéä ùì æëåéåú
-äéåöøéí, òì áøä"î åòì ääâáìåú ùäéå ùí òì äòú÷åú, åâí òì äçå÷ä äî÷åøéú
-ùì àøä"á. äí òáøå ììåðä, ùí äí îöàå àðùéí àçøéí ùëîåäí áøçå îæøåòä
-äàøåëä ùì ä- SPA. ëùîøã Tycho äçì áùðú 2062, äæëåú äàåðéáøñìéú ì÷øåà,
-äéúä àçú îîèøåúéå.
-</td>
-</tr></tbody></table>
-</center>
-<br>
-<h3><a href="#TOCAuthorsNote" name="AuthorsNote">
-äòøú äîçáø</a></h3>
-<h4 style="font-weight: bold;">äòøä æå òåãëðä á- 2002</h4>
-
-<center>
-<table width="88%">
-       <tbody><tr><td style="text-align: justify;">
-äîìçîä òì äæëåú ì÷øåà, äéà îìçîä ùîúøçùú îîù ëòú. àîðí é÷ç àåìé 50 ùðä
-òã ùãøê äçééí äðåëçéú úòìí ìçìåèéï, àáì îøáéú äçå÷éí åäôø÷èé÷åú ùäåæëøå
-áñéôåø ëáø òìå òì ùåìçï äãéåðéí. øáéí îäí ëáø ðç÷÷å áàøä"á åáî÷åîåú
-àçøéí. áàøä"á áùðú 1998, ðç÷÷ çå÷ ä÷øåé Digital Millenium Copyright Act
-(á÷éöåø- DMCA), ùéöø àú äáñéñ äçå÷é ùîàôùø çå÷éú ìäâáéì àú æëåéåú
-äùéúåó åä÷øéàä
-ùì ñôøéí îîåçùáéí (åçåîøéí îîåçùáéí àçøéí). á- 2001 äèéì äàéçåã äàéøåôé
-îâáìåú ãåîåú áîñâøú äåøàåú ìâáé æëåéåú éåöøéí.<br>
-
-<br>
-
-òã ìàçøåðä, äéä äáãì îäåúé àçã áéï äñéôåø ìîöéàåú: äøòéåï ùîéé÷øåñåôè
-åä- FBI éçæé÷å ñéñîàåú ùìéèä òì äîçùáéí äàéùééí áøîú äçåîøä, åìà éúðå
-ìê âéùä àìéäï, äåöò ø÷ á- 2002. æä ð÷øà "îçùåá àîéï" (trusted
-computing), àå "ôìàãéåí".<br>
-
-<br>
-
-áùðú 2001, äñðèåø äàîøé÷àé ôøéõ äåìéðâ (ùîåîï ò"é úàâéã ãéñðé [îñò
-äáçéøåú ùìå äúáññ òì îéîåï îúàâéã ãéñðé. ò.ô.]), äöéò äöòú çå÷ ùð÷øàú
-SSSCA, ùúçééá ëì îçùá çãù ìäëéì äú÷ðé äâáìä éçåãééí ÷áåòéí áçåîøú
-äîçùá, ùîùúîù äîçùá ìà éåëì ìò÷åó àåúí. àí ðò÷åá àçø òðééï äøëéá
-äîãåáø, åàçø ääöòåú ùåðåú ùì äîîùì äàîøé÷àé ù÷ùåøåú áäçæ÷ú îôúç ñåãé ðåñó
-[ùéäéä ëðøàä îåçæ÷ ò"é äøùåéåú. ò.ô.] ðéúï ìøàåú ëàï îâîä ìèååç àøåê -
-éåúø åéåúø ùìéèä ìâåøîéí ùåðéí áùìè øçå÷ òì äîçùáéí ùìðå, åôçåú åôçåú
-ùìéèä ìîùúîùé äîçùá òì äîçùáéí ùìäí. îàæ, äùí ùì ä- SSSCA ùåðä ì-
-CBDTPA. ðéúï ìøàåú áæä øàùé úéáåú ùì Consume But Don't Try Programming
-Act (ëìåîø "öøåê, àáì àì úðñä ìúëðú áòöîê").<br>
-
-<br>
-
-áùðú 2001, àøä"á äçìä ìðñåú ìäùúîù áäöòú àæåø äñçø äçåôùé ùì àîøé÷ä, ä-
-FTAA, ëàîöòé ìëôåú àú äçå÷éí äììå òì äîãéðåú áòåìí äîòøáé. ä- FTAA äåà
-àçã îàåúí äñëîé ñçø çåôùé, ùìîòùä ðåòãå ìäâãéì àú ëåçí ùì äòñ÷éí òì ôðé
-ëåçï ùì îîùìåú ãîå÷øèéåú. ëôééú çå÷éí ëãåâîú ä- DMCA äéà ãåâîà ùîàôééðú
-àú øåç äãáøéí. àøâåï ä- <a target="_blank" 
href="http://www.eff.org";>Electronic Frontier Foundation</a> (ä- EFF) ôåðä
-áæàú ìàðùéí ìäñáéø ìîîùìåú àçøåú, îãåò äï öøéëåú ìäúðâã ìúåëðéú äæàú.<br>
-
-<br>
-ä- SPA, àøâåï ù÷ééí âí áîöéàåú, åùøàùé äúéáåú ùìå äï Software
-Publishers
-Association, (ëìåîø àéâåã îôéöé äúåëðä), [áâéøñä äàðâìéú ùì äñéôåø,
-ä-SPA äéä øàùé úéáåú ùì Software Protection Authority, ëìåîø "äñîëåú
-ìäâðú úåëðä". ò.ô.], äåà äâåøí ùáñéôåø îùç÷ àú úô÷éã äîòéï îùèøä.
-áîöéàåú ùìðå àú äúô÷éã äð"ì ì÷ç àøâåï ä-Business Software Alliance, ä-
-BSA. ðëåï ìéîéí àìå òãééï ìà îãåáø áâåó îùèøúé øùîé, àí ëé áàåôï ìà
-øùîé äåà áäçìè ðåäâ ëâåó îùèøúé. áùéèåú ùîæëéøåú àú äîùèø äñåáééèé
-áéîéí òáøå, äéà îæîéðä àðùéí ìãååç òì òîéúéäí ìòáåãä åòì çáøéäí. îñò
-äéçö"ðåú äèøåøéñèé ùì ä- BSA áàøâðèéðä á- 2001 ôéæø àéåîéí îøåîæéí
-ùàðùéí ùùéúôå úåëðåú òìåìéí ìîöåà àú òöîí ë÷åøáðåú àåðñ áëìà.<br>
-
-<br>
-
-áæîï ùäñéôåø ðëúá, ä- SPA àééí òì ñô÷éåú ùøåúé àéðèøðè ÷èðåú, ùéàôùøå
-ì- SPA ìò÷åá àçøé ëì äì÷åçåú ùìäï. îøáéú äñô÷éåú ðëðòå îëéååï ùäï ìà
-éëìå ìòîåã áëì îä ùëøåê áîàá÷ îùôèé (øàå, Atlanta Journal&nbsp; -
-Constitution, 1 October 96, D3). ìôçåú ñô÷éú àçú, Community ConneXion
-áàå÷ìðã, ÷ìéôåøðéä, ñøáä ìãøéùú ä- SPA, åäåâùä ðâãä úáéòä îùôèéú. àç"ë,
-ä- SPA äçìéèå ìçæåø áäí îäúáéòä, àåìí ÷éáìå àú ä- DMCA ùðúï ìäí àú àú
-äëåç ùäí çéôùå.<br>
-
-<br>
-
-îãéðéåú äàáèçä äàåðéáøñéèàéú ùúåàøä áñéôåø àéððä ãîéåðéú - ìãåâîà, áàçú
-îäàåðéáøñéèàåú áàæåø ùé÷âå, ëàùø àúä ðëðñ ìîçùá àúä î÷áì àú ääåãòä äáàä
-(äâøùééí áî÷åø):<br>
-
-<br>
-
-<center><table width="94%">
-       <tbody><tr><td style="text-align: justify;">
-"îòøëú æå äéðä ìùéîåù îùúîùéí îåøùéí áìáã. îùúîùéí ììà äøùàä, àå
-ùçåøâéí îääøùàä ùðéúðä ìäí, çùåôéí ìëê ùëì ôòåìåúéäï éäéå îðåèøåú
-åîúåòãåú ò"é àçã îàðùé äñéñèí. áîäìê äîò÷á àçøé àðùéí ùîùúîùéí áîòøëú
-áàåôï ìà ú÷éï àå áîäìê úçæå÷ä ùâøúéú ùì äîòøëú, éúëï ùâí ôòéìåéåú ùì
-îùúîùéí îåøùéí éäéå úçú îò÷á. òöí äùéîåù áîòøëú æå éçùá ëäñëîä îôåøùú
-ìîò÷á ëæä, åòì äîùúîù ì÷çú áçùáåï ëé îò÷á ëæä çåùó øàéåú àôùøéåú ìôòéìåéåú
-áìúé çå÷éåú, àå äôøåú ùì ú÷ðåú äàåðéáøñéèä. àéù äñéñèí éåëì ìäòáéø
-øàéåú àìå ìñîëåéåú äàåðéáøñéèàéåú, àå ìâåøîéí äàçøàéí òì àëéôú äçå÷."
-</td></tr></tbody></table></center>
-<br>
-<br>
-
-æå âéùä îòðééðú ìúé÷åï äøáéòé ìçå÷ä: ìçõ òì ëì äàðùéí, ìäñëéí îøàù ìåéúåø òì 
äæëåéåú ùäúé÷åï î÷ðä ìäí.<br>
-</td>
-</tr></tbody></table>
-</center>
-<br>
-<h3><a href="#TOCReferences" name="References">î÷åøåú</a></h3>
+<p>
+ואם ליסה תציץ בספרים, לא היה הרבה סיכוי 
שהסמכות להגנת תוכנה, ה- SPA, לא
+תתפוס אותו. בשעורי התוכנה, דן למד שכל ספר 
מכיל מנגנון מעקב על זכויות יוצרים,
+שדיווח לסמכות הרישוי המרכזית, מתי, היכן, 
ועל ידי מי כל ספר נקרא. (הם השתמשו
+בזה לאיתור עברייני קריאה, וכן ליצירת 
פרופיל אישי של הקוראים, שנמכר לאנשי
+המכירות בתחומים השונים.) בפעם הבאה שהמחשב 
שלו יחובר לרשת, סמכות הרישוי
+המרכזית תגלה את זה, והוא כבעלים של המחשב 
יחטוף קרוב לוודאי עונש כבד על כך
+שלא עשה מספיק כדי למנוע את ביצוע הפשע.</p>
 
 <p>
-</p>
+אמנם ליסה קרוב לוודאי לא התכוונה לקרוא את 
הספרים שלו. היא כנראה באמת רק
+ביקשה להשתמש במחשב כדי לסיים את פרוייקט 
אמצע הסימסטר שלה בזמן, אבל דן ידע
+שליסה הגיעה ממשפחה לא מבוססת, ושהיא בקושי 
יכלה להרשות לעצמה את מימון
+הלימודים - על אחת כמה וכמה, את מימון הקריאה. 
הוא ידע שהסיכוי להצליח בלימודים
+מבלי להשתמש בספרים, היה נמוך, ושהפיתוי של 
ליסה לקרוא בספריו היה גבוה. הוא
+הבין מצויין את המצב. גם הוא נאלץ לקחת 
הלוואה לצורך מימון הקריאה במאמרי
+מחקר. (10% מדמי הקריאה הועברו כתמלוגים 
לחוקרים שכתבו את המאמרים, ודן שהיה
+תלמיד מוכשר וששאף לקריירה אקדמית, קיווה 
שבעתיד, המחקרים שלו, באם יהיו אליהם
+מספיק הפניות, יכניסו לו מספיק כסף כדי שיוכל 
להחזיר את דמי ההלוואה.)</p>
+</div>
+<div class="column-limit"></div>
 
+<div class="columns">
+<p>
+בשלב מאוחר יותר, דן ילמד שהיו זמנים שבהם כל 
אחד יכל לגשת לספריה ולקרוא את
+המאמרים האקדמיים, ואפילו ספרים, מבלי שיהיה 
צריך לשלם עבור קריאתם. היו זמנים
+שבהם אוהבי לימוד היו יושבים בספריה וקוראים 
אלפי עמודים, וכל זאת מבלי להזדקק
+למענקי ספריה ממשלתיים. אלא שהחל משנת 1990, 
החלו ההוצאות לאור, גם המסחריות
+וגם אלו שללא כוונת רווח, לגבות תשלום עבור 
הגישה לכתבי העת. עד לשנת 2047, כבר
+הפכו הספריות הציבוריות ללא יותר מאשר זכרון 
עמום.</p>
 
-<ul dir="ltr" lang="en">
-  <li>The administration's "White Paper": Information Infrastructure Task
-       Force, Intellectual Property and the National Information
-       Infrastructure: The Report of the Working Group on Intellectual
-       Property Rights (1995).
+<p>
+היו כמובן דרכים לעקוף את מנגנון המעקב של 
סמכות הרישוי המרכזית, ואת ה-
+SPA. מיותר לציין שהן היו כמובן בלתי חוקיות. 
באותה כיתה יחד עם דן, למד בחור
+חביב בשם פרנק פרטוצ'י, שהצליח לשים את ידו 
ולהחזיק באופן לא חוקי ב-debugger
+(תוכנה לניפוי ותיקון שגיאות בתוכנות), והוא 
השתמש בה כדי לעקוף את מנגנון
+הבקרה על זכויות היוצרים, בשעה שקרא בספרים. 
אבל פרנק סיפר על זה ליותר מדי
+חברים, ובסופו של דבר אחד מהם הסגיר אותו ל- SPA 
בתמורה לפרס שהוצע למסגירים
+(סטודנטים שנקלעו לחובות כלפי ה- SPA לא תמיד 
עמדו בפיתוי לבגוד בחבריהם). בשנת
+2047 ישב פרנק פרטוצ'י בכלא. לא על ביצוע עבריינ
ות קריאה, אלא על כך שהחזיק
+ברשותו את תוכנת ה- debugger.</p>
        
-  </li><li><a 
href="http://www.wired.com/wired/archive/4.01/white.paper_pr.html";>An
-       explanation of the White Paper:
-       The Copyright Grab</a>, Pamela Samuelson, Wired, Jan. 1996
+<p>
+בהמשך, דן ילמד, שהיו זמנים שבהם כל אחד יכל 
להחזיק תוכנות לניפוי שגיאות, וזה
+היה חוקי. היו אפילו תוכנות כאלו להורדה בחינ
ם מהרשת או בתקליטורים זולים, אבל
+משתמשים רגילים התחילו להשתמש בהן כדי לעקוף 
את מנגנון הבקרה על זכויות
+היוצרים, ובשלב מסויים קבע שופט, שמכיוון 
שהשימוש בתוכנות לצורך עקיפת מנגנון
+ההגנה על זכויות היוצרים, הפך להיות השימוש 
העיקרי בהן, יש לראות את התוכנות
+עצמן כבלתי חוקיות. מפתחי התוכנות נשלחו 
לכלא.</p>
 
-  </li><li><a href="http://www.law.duke.edu/boylesite/sold_out.htm";>Sold 
Out</a>,
-       James Boyle, New York Times, 31 March 1996
+<p>
+תוכניתנים עדיין היו זקוקים לתוכנות כאלו 
לצורך פיתוח תוכנות, אבל בשנת 2047,
+ספקיות ה- debuggers הוציאו רק עותקים ממוספרים 
של התוכנות ורק לגורמים מוכרים
+שקיבלו את האישורים המתאימים, ותחת הגבלות 
שימוש. דן השתמש בתוכנה כזאת בשעורי
+התוכנה שלו, לקולג' שלו היה רשיון להחזיק בה, 
אבל היא נשמרה מאחורי פיירוול
+מיוחד, כך שהיה ניתן להשתמש בה רק עבור שעורי 
התוכנה.</p>
 
-  </li><li>Public
-  Data or Private Data, Washington Post, 4 Nov 1996.<br><span dir="rtl" 
lang="he"> (äéä ìðå ÷éùåø ìæä
-áòáø, àáì äååàùéðâèåï ôåñè äçìéè ìäúçéì ìâáåú úùìåí îîùúîùéí ùîòåðééðéí
-ì÷øåà îàîøéí îäàúø, åìëï äçìèðå ìäñéø àú ä÷éùåø)</span></li>
-<li><a href="http://www.public-domain.org/";>Union for the Public
-       Domain</a>--an organization which aims to resist and reverse
-       the overextension of copyright and patent powers.
-</li></ul>
+<p>
+היה ניתן כמובן גם לעקוף את המנגנון להגנת 
זכויות יוצרים ע"י התקנה של ליבה
+חלופית של מערכת ההפעלה. דן בהמשך ילמד שבעבר 
היה ניתן להשיג ליבות כאלו,
+ואפילו מערכות הפעלה שלמות בחינם ובאופן 
חוקי. מערכות אלו היו קיימות וחוקיות
+עד לסוף המאה העשרים, אבל לא רק שמערכות 
ההפעלה הללו בדיוק כמו תוכנות ה-
+debugger הפכו כעת לבלתי חוקיות, אלא שגם אם היתה 
לך מערכת הפעלה כזאת, לא יכלת
+להתקין אותה מבלי לדעת את הקוד הסודי של 
חומרת המחשב שלך, ולא היה שום סיכוי
+שבעולם שמייקרוסופט או ה- FBI ימסרו לך את הקוד 
הסודי הזה.</p>
+</div>
+<div class="column-limit"></div>
 
-<hr>
+<div class="columns">
+<p>
+לדן היה ברור שהוא לא יוכל סתם כך להשאיל 
לליסה את המחשב שלו. מצד שני, לא היה
+לו הלב לסרב לה. היא היתה האישה שהוא אהב, 
ועצם העובדה שהיא הרגישה מספיק
+חופשיה כדי לפנות אליו... זה היה יכול להיות 
גם סימן לאהבתה אליו.</p>
 
-<h4>îàîø æä ôåøñí
-       á-&nbsp; <a 
href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";><i>Free
-       Software, Free Society: The Selected Essays of Richard
-       M. Stallman</i></a>.</h4>
-<h4><a href="#TOCOtherTexts" name="OtherTexts">çåîø ÷øéàä ðåñó<br>
-</a></h4>
+<p>
+דן פתר את הדילמה ע"י נקיטת צעד הרבה יותר 
מרחיק לכת ונועז. הוא מסר לה גם את
+סיסמת הזיהוי האישית שלו. עכשיו אם ליסה תקרא 
את ספריו, סמכות הרישוי המרכזית
+תראה כאילו הוא זה שקורא בהם. זה כמובן עדיין 
היה בגדר פשע, אבל הסיכוי להתפס
+היה נמוך יותר. הם היו יכולים לתפוס אותו רק 
אם ליסה היתה מספרת להם.</p>
 
+<p>
+מיותר כמובן לציין, שאם בית הספר יגלה שדן 
מסר לליסה את הסיסמה האישית שלו, זה
+יהיה הסוף גם של דן וגם של ליסה כתלמידים, ללא 
שום קשר לשימוש שהיא עשתה
+בסיסמה. מדיניות בית הספר היתה שכל נסיון 
להתערב באמצעים שבית הספר נקט כדי
+לעקוב אחר השימוש של התלמידים במחשב, היה 
בסיס מוצדק להליך משמעתי. לא משנה מה
+בדיוק עשית עם המחשב, העבירה היתה על עצם 
העובדה שהקשיית על המערכת לבקר
+אותך. הם הניחו שאם עשית דבר כזה, זה בוודאי 
לצורך פעילות אסורה אחרת. הם לא
+נדרשו לברר גם מה היתה אותה פעילות.</p>
 
-<ul dir="ltr" lang="en">
-       <li><a href="/philosophy/philosophy.html">Philosophy of the GNU 
Project</a>
-       </li><li><a 
href="http://www.computerworld.com/managementtopics/management/opinion/story/0,10801,49358,00.html";
 name="COPYPROCTECTION">Copy Protection: Just Say No</a> 
-               Published in Computer World.
-</li></ul>
+<p>
+סטודנטים לא נזרקו מבית הספר בגלל דבר כזה - 
לפחות לא באופן ישיר. במקום זה
+נחסמה מהם הגישה למחשבי בית הספר. מה שממילא 
היה מוביל בהכרח לכך שהם יכשלו בכל
+המקצועות.</p>
+
+<p>
+דן עוד עתיד ללמוד שמדיניות בית ספרית כזאת 
החלה רק בשנת 1980, כאשר מספר הולך
+וגדל של סטודנטים באוניברסיטאות החלו 
להשתמש במחשבים. עד אז אוניברסיטאות נקטו
+בגישה שונה - הם הענישו רק במקרים שהתגלו 
פעילויות מזיקות. העובדה שהפעילות
+עלולה להיות בלתי חוקית לא היוותה באותה 
תקופה סיבה מספקת לענישה.</p>
+</div>
+<div class="column-limit"></div>
+
+<div class="columns">
+<p>
+למרות הפרסים, ליסה לא דיווחה ל- SPA וגם לא 
לבית הספר. להיפך, העובדה שהוא
+הסכים לעשות עבורה את מה שעשה רק חיזקה את 
הקשר ביניהם, והובילה לחתונתם. היא
+גם גרמה להם להרהורי כפירה בכל מה שלימדו 
אותם כילדים על "פיראטיות", ועל
+עברייני קריאה. הזוג התחיל ללמוד על 
ההסטוריה של זכויות היוצרים, על ברה"מ ועל
+ההגבלות שהיו שם על העתקות, וגם על החוקה 
המקורית של ארה"ב. הם עברו ללונה, שם
+הם מצאו אנשים אחרים שכמוהם ברחו מזרועה 
הארוכה של ה- SPA. כשמרד Tycho החל
+בשנת 2062, הזכות האוניברסלית לקרוא, היתה אחת 
ממטרותיו. </p>
+</div>
 
-<hr>
+<div id="AuthorsNote">
+<h3>הערת המחבר</h3>
 
+<p><em>הערה זו עודכנה ב- 2002</em></p>
 
+<ul class="no-bullet">
+<li>
+<div class="columns">
 <p>
+המלחמה על הזכות לקרוא, היא מלחמה שמתרחשת 
ממש כעת. אמנם יקח אולי 50 שנה עד
+שדרך החיים הנוכחית תעלם לחלוטין, אבל מרבית 
החוקים והפרקטיקות שהוזכרו בסיפור
+כבר עלו על שולחן הדיונים. רבים מהם כבר נ
חקקו בארה"ב ובמקומות אחרים. בארה"ב
+בשנת 1998, נחקק חוק הקרוי Digital Millenium Copyright Act 
(בקיצור- DMCA),
+שיצר את הבסיס החוקי שמאפשר חוקית להגביל את 
זכויות השיתוף והקריאה של ספרים
+ממוחשבים (וחומרים ממוחשבים אחרים). ב- 2001 
הטיל האיחוד האירופי מגבלות דומות
+במסגרת הוראות לגבי זכויות יוצרים.</p>
 
+<p>
+בשנת 2001, ארה"ב החלה לנסות להשתמש בהצעת אזור 
הסחר החופשי של אמריקה, ה-
+FTAA, כאמצעי לכפות את החוקים הללו על המדינות 
בעולם המערבי. ה- FTAA הוא אחד
+מאותם הסכמי סחר חופשי, שלמעשה נועדו להגדיל 
את כוחם של העסקים על פני כוחן של
+ממשלות דמוקרטיות. כפיית חוקים כדוגמת ה- DMCA 
היא דוגמא שמאפיינת את רוח
+הדברים. ארגון ה- <a href="http://www.eff.org";>Electronic Frontier
+Foundation</a> (ה- EFF) פונה בזאת לאנשים להסביר 
לממשלות אחרות, מדוע הן
+צריכות להתנגד לתוכנית הזאת.</p>
 
-<a href="#AuthorsNote">äòøú äîçáø</a> òåñ÷ú òì ä÷øá òì äæëåú ì÷øåà, åòì ðåùà 
äôé÷åç äàì÷èøåðé. äîìçîä òì äæëåéåú äììå ëáø îúçéìä.</p>
-<p>ä÷éùåøéí äáàéí äí òì èëðåìåâéåú ùîôåúçåú ëòú, òì îðú ìîðåò îîê àú äæëåú 
ì÷øåà:<br>
+</div>
+<div class="column-limit"></div>
+</li>
 
-</p>
+<li>
+<div class="columns">
 <p>
-</p><ul dir="ltr">
-<li><a 
href="http://www.zdnet.com/news/seybold-opens-chapter-on-digital-books/103151";>Electronic
-     Publishing:</a> An article about distribution of books in
-     electronic form, and copyright issues affecting the right to read a copy.
+עד לאחרונה, היה הבדל מהותי אחד בין הסיפור 
למציאות: הרעיון שמייקרוסופט וה-
+FBI יחזיקו סיסמאות שליטה על המחשבים האישיים 
ברמת החומרה, ולא יתנו לך גישה
+אליהן, הוצע רק ב- 2002. זה נקרא ”מחשוב אמין“ 
(trusted computing), או
+”פלאדיום“.</p>
 
-</li><li><a 
href="http://www.microsoft.com/en-us/news/press/1999/Aug99/SeyboldPR.aspx";>Books
-     inside Computers:</a> Software to control who can read
-     books and documents on a PC.
-</li></ul> 
+<p>
+בשנת 2001, הסנטור האמריקאי פריץ הולינג (שמומן 
ע"י תאגיד דיסני [מסע הבחירות
+שלו התבסס על מימון מתאגיד דיסני. ע.פ.]), הציע 
הצעת חוק שנקראת SSSCA, שתחייב
+כל מחשב חדש להכיל התקני הגבלה יחודיים 
קבועים בחומרת המחשב, שמשתמש המחשב לא
+יוכל לעקוף אותם. אם נעקוב אחר עניין הרכיב 
המדובר, ואחר ההצעות שונות של הממשל
+האמריקאי שקשורות בהחזקת מפתח סודי נוסף 
[שיהיה כנראה מוחזק ע"י הרשויות. ע.פ.]
+ניתן לראות כאן מגמה לטווח ארוך - יותר ויותר 
שליטה לגורמים שונים בשלט רחוק על
+המחשבים שלנו, ופחות ופחות שליטה למשתמשי 
המחשב על המחשבים שלהם. מאז, השם של
+ה- SSSCA שונה ל- CBDTPA. ניתן לראות בזה ראשי תיבות 
של Consume But Don't Try
+Programming Act (כלומר ”צרוך, אבל אל תנסה לתכנת 
בעצמך”).</p>
 
- <p>
- </p><hr>
+</div>
+<div class="column-limit"></div>
+</li>
  
+<li>
+<div class="columns">
 <p>
+בזמן שהסיפור נכתב, ה- SPA איים על ספקיות 
שרותי אינטרנט קטנות, שיאפשרו ל- SPA
+לעקוב אחרי כל הלקוחות שלהן. מרבית הספקיות נ
כנעו מכיוון שהן לא יכלו לעמוד בכל
+מה שכרוך במאבק משפטי (ראו, Atlanta Journal  - 
Constitution, 1 October 96,
+D3). לפחות ספקית אחת, Community ConneXion באוקלנד, 
קליפורניה, סרבה לדרישת ה-
+SPA, והוגשה נגדה תביעה משפטית. אח"כ, ה- SPA 
החליטו לחזור בהם מהתביעה, אולם
+קיבלו את ה- DMCA שנתן להם את את הכוח שהם 
חיפשו.</p>
 
-áçæøä <a href="/home.html">ìòîåã äøàùé ùì GNU</a><br>
+<p>
+ה- SPA, ארגון שקיים גם במציאות, ושראשי התיבות 
שלו הן Software Publishers
+Association, (כלומר איגוד מפיצי התוכנה), [בגירסה 
האנגלית של הסיפור, ה-SPA
+היה ראשי תיבות של Software Protection Authority, כלומר 
”הסמכות להגנת
+תוכנה“. ע.פ.], הוא הגורם שבסיפור משחק את 
תפקיד המעין משטרה. במציאות שלנו את
+התפקיד הנ"ל לקח ארגון ה-Business Software Alliance, ה- BSA. 
נכון לימים אלו
+עדיין לא מדובר בגוף משטרתי רשמי, אם כי 
באופן לא רשמי הוא בהחלט נוהג כגוף
+משטרתי. בשיטות שמזכירות את המשטר הסובייטי 
בימים עברו, היא מזמינה אנשים לדווח
+על עמיתיהם לעבודה ועל חבריהם. מסע היחצ"נות 
הטרוריסטי של ה- BSA בארגנטינה ב-
+2001 פיזר איומים מרומזים שאנשים ששיתפו תוכנ
ות עלולים למצוא את עצמם כקורבנות
+אונס בכלא.</p>
+</div>
+<div class="column-limit"></div>
+</li>
 
-</p>
-<hr style="width: 100%; height: 6px;">
-<p><br>
-ìùàìåú åáøåøéí ù÷ùåøéí ì- FSF&nbsp; àå ì- GNU: öøå ÷ùø òí <a 
href="mailto:address@hidden";>address@hidden</a> .&nbsp; <a 
href="/home.html#ContactInfo">ãøëéí àçøåú</a> ìéöéøú ÷ùø òí FSF.<br>
+<li>
+<div class="reduced-width">
+<p>
+מדיניות האבטחה האוניברסיטאית שתוארה 
בסיפור איננה דמיונית - לדוגמא, באחת
+מהאוניברסיטאות באזור שיקגו, כאשר אתה נכנס 
למחשב אתה מקבל את ההודעה הבאה
+(הגרשיים במקור):</p>
+
+<blockquote><p>
+מערכת זו הינה לשימוש משתמשים מורשים בלבד. 
משתמשים ללא הרשאה, או שחורגים
+מההרשאה שניתנה להם, חשופים לכך שכל 
פעולותיהן יהיו מנוטרות ומתועדות ע"י אחד
+מאנשי הסיסטם. במהלך המעקב אחרי אנשים 
שמשתמשים במערכת באופן לא תקין או במהלך
+תחזוקה שגרתית של המערכת, יתכן שגם פעילויות 
של משתמשים מורשים יהיו תחת
+מעקב. עצם השימוש במערכת זו יחשב כהסכמה 
מפורשת למעקב כזה, ועל המשתמש לקחת
+בחשבון כי מעקב כזה חושף ראיות אפשריות 
לפעילויות בלתי חוקיות, או הפרות של
+תקנות האוניברסיטה. איש הסיסטם יוכל להעביר 
ראיות אלו לסמכויות האוניברסיטאיות,
+או לגורמים האחראים על אכיפת החוק.
+</p></blockquote>
+
+<p>
+זו גישה מעניינת לתיקון הרביעי לחוקה: לחץ על 
כל האנשים, להסכים מראש לויתור על
+הזכויות שהתיקון מקנה להם.</p>
+</div>
+</li>
+</ul>
+<div class="column-limit"></div>
+</div>
 
+<h3 id="BadNews">חדשות רעות</h3>
+
+<p>
+<a href="#AuthorsNote">הערת המחבר</a> עוסקת על הקרב על 
הזכות לקרוא, ועל נושא
+הפיקוח האלקטרוני. המלחמה על הזכויות הללו 
כבר מתחילה.
 </p>
+
+<ul style="text-align: left" dir="ltr">
+<li><p><a
+href="http://www.zdnet.com/article/seybold-opens-chapter-on-digital-books/";>
+Electronic Publishing:</a> An article about distribution of books in
+electronic form, and copyright issues affecting the right to read a 
copy.</p></li>
+
+<li><p><a
+href="http://news.microsoft.com/1999/08/30/microsoft-announces-new-software-for-reading-on-screen/";>
+Books inside Computers:</a> Software to control who can read books and
+documents on a PC.</p></li>
+</ul>
+
+<h3 id="References">מקורות</h3>
+
+<ul style="text-align: left" dir="ltr">
+  <li>The administration's &ldquo;White Paper&rdquo;: Information 
Infrastructure
+Task Force, Intellectual Property [<a
+href="/philosophy/not-ipr.html">sic</a>] and the National Information
+Infrastructure: The Report of the Working Group on Intellectual Property
+[sic] Rights (1995).</li>
+
+  <li><a href="http://www.wired.com/wired/archive/4.01/white.paper_pr.html";>An
+explanation of the White Paper: The Copyright Grab</a>, Pamela Samuelson,
+Wired, Jan. 1996</li>
+
+  <li><a href="http://www.law.duke.edu/boylesite/sold_out.htm";>Sold Out</a>, 
James
+Boyle, New York Times, 31 March 1996</li>
+
+  <li><a
+href="http://web.archive.org/web/20130508120533/http://www.interesting-people.org/archives/interesting-people/199611/msg00012.html";>Public
+Data or Private Data</a>, Washington Post, 4 Nov 1996. </li>
+ 
+  <li><a
+href="https://web.archive.org/web/20151113122141/http://public-domain.org/";>Union
+for the Public Domain</a>&mdash;an organization which aims to resist and
+reverse the overextension of copyright and patent powers.</li>
+</ul>
+
+<h4>חומר קריאה נוסף</h4>
+
+<ul style="text-align: left" dir="ltr">
+       <li><a href="/philosophy/philosophy.html">Philosophy of the GNU 
Project</a></li>
+       <li><a
+href="http://www.computerworld.com/article/2596679/networking/copy-protection--just-say-no.html";
+id="copy-protection">Copy Protection: Just Say No</a>, published in Computer
+World.</li>
+</ul>
+</div>
+
+<hr class="thin" />
+<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a
+href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";>תוכנה 
חופשית,
+חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. 
סטולמן</a>.</p></blockquote>
+
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
+
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
 <p>
-äòøåú òì òîåãé ä- WWW äììå, ðéúï ìäôðåú ì- <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>. ùàìåú àçøåú éù ìäôðåú 
ì-&nbsp;  <em><a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a></em></p>
-<h4>ëì äæëåéåú ùîåøåú ìøéö'àøã ñèåìîï (1996).<br>
-</h4>
-<p>äòú÷ä ùì îàîø æä áùìîåúå åììà ùéðåé, îåúøú áëì îãéåí, åáìáã ùäòøä æå îåëìú 
áòåú÷<a href="mailto:address@hidden";><em></em></a>.
-äîàîø úåøâí áàåôï çåôùé ìòáøéú ò"é òåæé ôæ á- 8 éðåàø 2004, åðéúï ìôðåú àìéå 
áäòøåú
-ä÷ùåøåú ìúøâåí. ëúåáú äãåàø äàì÷èøåðé ùìå äéðä uzi á- poboxes.com .<br>
-</p><hr>
-</body></html>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
+
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
+     
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
+     
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p>Copyright &copy; 1996, 2002 Richard Stallman<br />
+זכויות יוצרים 1996, 2002  ריצ'ארד מ. סטולמן</p>
+
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+המאמר תורגם באופן חופשי לעברית ע'י עוזי פז 
ב- 8 ינואר 2004.</div>
+
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
+
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
+
+<!-- timestamp end -->
+</p>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: philosophy/shouldbefree.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/shouldbefree.he.html,v
retrieving revision 1.7
retrieving revision 1.8
diff -u -b -r1.7 -r1.8
--- philosophy/shouldbefree.he.html     6 Jan 2013 14:16:05 -0000       1.7
+++ philosophy/shouldbefree.he.html     27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.8
@@ -1,766 +1,716 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//IETF//DTD HTML 2.0//EN"><html><head>
-  <title>Why Software Should Be Free - GNU Project - Free Software Foundation 
(FSF)</title>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/shouldbefree.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-04-26" -->
+
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.77 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>מדוע על תוכנה להיות חופשית - GNU Project - Free 
Software Foundation</title>
+
+<!--#include virtual="/philosophy/po/shouldbefree.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>מדוע על תוכנה להיות חופשית</h2>
+
+<p>
+מאת <a href="http://www.stallman.org/";><strong>ריצ'ארד 
סטולמן</strong></a></p>
+<h3 id="introduction">הקדמה</h3>
+<p>
+קיום מוצר ה”תוכנה“ מעלה את השאלה על דרך 
קבלת ההחלטות בקשר אליה. לדוגמא, נניח
+כי אדם מסוים, בעל עותק של תוכנה, פוגש אדם 
אחר המעונין בעותק שלה. האם הם
+יכולים להעתיק את התוכנה? מי צריך להחליט על 
כך? האם האנשים המעורבים, או שמא
+ישות נוספת, ”הבעלים“ של המוצר?</p>
+<p>
+   מפתחי תוכנה בדרך כלל מתייחסים לשאלות אלו 
בהנחה שהקריטריון לתשובה הוא מיקסום
+רווחים למפתח. הכוח הפוליטי של עולם העסקים 
הוביל את השלטון לאמץ הן את
+הקריטריון והן את התשובה שהוצעה : למוצר תוכנ
ה יש בעלים, שהם בד"כ חברה המזוהה
+עם פיתוח המוצר.</p>
+<p>
+   במאמר זה ננסה לבחון את אותה שאלה, אבל עם 
קריטריון שונה: השגשוג והחופש של
+הציבור.</p>
+<p>
+   התשובה אינה יכולה להתבסס על החקיקה הנ
וכחית – החוק צריך לעקוב אחרי האתיקה ולא
+להפך, ובכלל, החקיקה הנוכחית אינה פותרת את 
השאלה, למרות שהיא מציעה מספר
+פתרונות אפשריים. הדרך היחידה לשפוט בנושא 
היא לגלות מי נפגע ומי מרוויח בהכרה
+בבעלות על תוכנה, למה, ובאיזו מידה. במילים 
אחרות, עלינו לבצע אנליזת
+מחיר/תועלת בשם החברה כישות אחת, תוך שאנו 
לוקחים בחשבון את החופש האישי ובנוסף
+את היצור של מוצרים ברי קיימא.</p>
+<p>
+    במאמר זה יתוארו האפקטים של ”בעלות“, ונ
ראה כי התוצאה היא מזיקה בעליל. המסקנה
+המתבקשת היא כי למתכנתים יש את החובה לעודד 
אחרים לחלוק, להפיץ מחדש, ללמוד
+ולשפר תוכנה שהם כותבים, או במילים אחרות, 
לכתוב תוכנה חופשית. <a
+href="#f1">(1)</a></p>
+
+<h3 id="owner-justification">כיצד בעלי קניין מצדיקים את 
כוחם</h3>
+<p>
+   אלו הנהנים מהמערכת הנוכחית, בה תוכנות הנן 
רכוש, מציעים שני נימוקים לתמיכה
+בדרישתם לבעלות על תוכנה: הנימוק הרגשי והנ
ימוק הכלכלי.</p>
+<p>
+   הנימוק הרגשי פשוט: ”השקעתי מאמצים, זמן ונ
שמה במוצר, המוצר בא <em>ממני</em>,
+הוא <em>שלי</em>!“</p>
+<p>
+   נימוק זה אינה דורש מאמץ רב להפרכתו. תחושת 
ה-”קשר הרגשי“ אינה בלתי-נמנעת אלא
+כזו שמתכנתים יכולים לטפח כאשר זה מתאים להם. 
ניקח לדוגמא, כיצד תחושת הקשר
+נעלמת במסתוריות במקרה הנפוץ בו מתכנתים 
מוכנים, בד"כ, להעביר את כל זכויותיהם
+לתאגיד גדול תמורת שכר. בניגוד לכך, שיקלו את 
גישתם של האמנים והאומנים הגדולים
+של ימי הביניים, שאפילו לא חתמו על 
עבודותיהם. להם, שם האמן לא היה חשוב. מה
+שכן היה חשוב היה הצורך שהעבודה תשרת 
והעובדה שהיא נעשתה. גישה זה שלטה מאות
+שנים.</p>
+<p>
+   הנימוק הכלכלי מתואר כך : ”אני רוצה להתעשר 
(או, בתיאור הפופולרי אך לא מדויק,
+להתקיים), אם לא אוכל על ידי פיתוח תוכנה, אז 
לא אפתח תוכנה. כל האחרים הם
+כמוני, ולכן אף אחד לא יתכנת. ואז מה תעשו?“ – 
איום זה בד"כ מוסווה כעצה
+ידידותית.</p>
+<p>
+   בהמשך נראה מדוע איום זה הנו איום סרק. אבל 
תחילה נפנה לטפל בהנחה סמויה שניתן
+לגלות ביתר קלות בניסוח אחר של הטיעון הנ"ל.</p>
+<p>
+   ניסוח זה מתחיל בהשוואת התועלת הציבורית 
של תוכנה קניינית לעומת אי קיום תוכנה,
+ומסיים במסקנה כי פיתוח תוכנה קניינית הנו, 
למרות הכל, משתלם, ויש
+לעודדו. הטעות פה הנה ההשוואה של שתי תוצאות 
בלבד, תוכנה קניינית
+ואי-תוכנה. וההנחה שאין אפשרויות נוספות.</p>
+<p>
+   בהינתן מערכת של זכויות יוצרים, פיתוח תוכנ
ה בד"כ מקושר עם קיום בעלים השולט על
+השימוש בתוכנה. כל עוד קישור זה קיים, אנו 
לרוב עומדים בפני הבחירה בין תוכנה
+קניינית וכלום. בכל אופן, הקישור הזה אינו 
טבעי או בלתי-נמנע, הוא תוצאה של
+מדיניות משפטית/חברתית שעליה אנו מערערים: 
ההחלטה על קנייניות. הגדרת הברירה
+כבחירה בין תוכנה קניינית לאי קיום תוכנה 
ממש דורש מאיתנו לשאול</p>
+
+<h3 id="against-having-owners">הטיעון נגד קנייניות</h3>
+<p>
+   השאלה שעל הפרק – ”האם פיתוח תוכנה צריך 
להיות קשור לקיום בעלות והגבלת שימוש?“</p>
+<p>
+   על מנת לפסוק בסוגיה זו, אנו צריכים למדוד 
את ההשפעה של כל אחת מהפעילויות על
+החברה באופן בלתי תלוי. ההשפעה של פיתוח תוכנ
ה (ללא קשר לשיטות ההפצה שלה)
+וההשפעה של הגבלת השימוש (בהנחה שהתוכנה 
פותחה). אם אחת מהפעילויות הללו הנה
+חיובית והשניה הרסנית, מוטב לנו לבטל את 
הקישור בינן ולבצע רק את החיובית.</p>
+<p>
+   או במילים אחרות – אם הגבלת הפצה של תוכנה 
פוגע בחברה, אזי מתכנת מוסרי ימנע
+מאפשרות זו.</p>
+<p>
+   למדידת התוצאה של הגבלת ההפצה, אנו צריכים 
להשוות את הערך לחברה של תוכנה
+קניינית (מוגבלת הפצה) והערך של אותה תוכנה, 
הזמינה לכולם – כלומר השוואה של
+שני עולמות שונים.</p>
+<p>
+   השוואה זו מטפלת גם בנימוק הנגדי הפשוט 
שעולה מפעם לפעם - ”התועלת לשכן שלו נתת
+עותק תוכנה מבטלת את התועלת לבעלי התוכנה“ 
– נימוק זה מניח שהנזק והתועלת שווים
+בערכם. בהשוואה שנבצע נשווה גם את הערכים, ונ
ראה כי התועלת גדולה לעין שיעור
+מהנזק.</p>
+<p>
+   להבהרת הטיעון, בואו ננסה להפעיל אותו על נ
ושא אחר – בניית כבישים.</p>
+<p>
+   ניתן לממן את בניית כל הכבישים על ידי 
אגרת-מעבר. מימון כזה ידרוש הקמת נקודות
+גבייה בכל צומת רחובות. מערכת כזו תהווה 
תמריץ גדול לשיפור הדרכים ותגרום לכל
+משתמש בדרך לשלם על השימוש בה, אולם, נקודת 
גבייה היא מכשול מלאכותי המפריע
+לזרימת התנועה. מלאכותי מכיוון שאינו תוצאה 
של דרך פעולתן של מכוניות או
+כבישים.</p>
+<p>
+   בהשוואת דרכים חופשיות לכבישי אגרה אנו 
מוצאים (בהנחה כי כל שאר הפרמטרים זהים)
+כי כבישים רגילים זולים יותר לבנייה 
ולתחזוקה, בטוחים יותר ויותר יעילים
+בשימוש. <a href="#f2">(2)</a> במדינה ענייה, אגרות 
מעבר מונעות את השימוש
+בכבישים מאזרחים רבים. יוצא מזה כי כבישים נ
טולי אגרה (חופשיים) מציעים יותר
+תועלת לחברה בעלות קטנה יותר והם מועדפים על 
ידי החברה. לכן, על החברה לבחור
+לממן סלילת כבישים בדרכים אחרות, ולא על ידי נ
קודות גביית אגרה. השימוש בכביש,
+אחרי בנייתו, צריך להיות חופשי.</p>
+<p>
+   כאשר הסניגורים של כבישי האגרה טוענים כי 
הם רק דרך לגיוס כספים, הם מסתירים את
+העובדה שיש חלופות. נקודות גביית אגרה אכן 
מגייסות כספים, אבל הן גם מורידות את
+רמת הכביש. כבישי האגרה אינם טובים כמו 
כבישים חופשיים.</p>
+<p>
+   כמובן, בניית כביש חופשי עולה כסף, שעל 
הציבור לשלם. אולם, אין משמעות הדבר
+מעבר לשיטת כבישי האגרה. אנו, הנדרשים לשלם 
בכל מקרה, נקבל תמורה טובה יותר
+לכספנו בבניית כבישים חופשיים.</p>
+<p>
+   איננו טוענים כי דרך אגרה גרועה מאי קיום 
דרך, למרות שטענה זו תתקיים אם האגרה
+תהיה גבוהה במידה כזאת שלא נוכל להשתמש בדרך 
(זו אינה מדיניות הגיונית לבעלי
+הכביש). אולם, כל עוד כבישי אגרה גורמים 
לבזבוז ואי נוחות, עדיף לגייס את הכסף
+בדרכים פחות פוגעניות.</p>
+<p>
+   ניתן להפעיל אותם טיעונים לגבי פיתוח תוכנ
ה, נראה כי קיום ”נקודות גבייה“
+לתוכנה שימושית עולה רבות לחברה – גורם 
לתוכנה להיות יקרה יותר לפיתוח, יקרה
+יותר להפצה ופחות מספקת ויעילה לשימוש. מזה 
יוצא כי יש לעודד פיתוח תוכנה
+בדרכים אחרות, ויתוארו גישות אחדות לעידוד 
ומימון (בהיקף הנדרש באמת) של פיתוח
+תוכנה.</p>
+
+<h4 id="harm-done">הנזק הנגרם על ידי תוכנות חוסמות 
(Obstructing Software)</h4>
+<p>
+   שערו לרגע כי תוכנה פותחה והתשלומים הנ
דרשים לפיתוחה שולמו. עתה על החברה
+(society) להחליט האם להתיר שימוש חופשי או 
להגביל הפצתה. הניחו כי קיום התוכנה
+וזמינותה הינם רצויים. <a href="#f3">(3)</a></p>
+<p>
+   הגבלת ההפצה ואי התרת שינוי אינם מקדמים את 
השימוש בה, הם יכולים רק להפריע,
+והאפקט יכול להיות רק שלילי. אבל כמה? ובאיזו 
צורה?</p>
+<p>
+   שלוש רמות שונות של נזקים ממשיים באות 
מהפרעה כזו:</p>
 
+<ul>
+<li>פחות אנשים משתמשים בתוכנה</li>
   
+<li>אף אחד מהמשתמשים אינו יכול להתאימה 
לצרכיו המיוחדים</li>
   
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";>
-
-  
-  <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=UTF-8">
-</head><body bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" 
vlink="#9900dd" dir="rtl">
-<h3 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">מדוע על תוכנה להיות 
חופשית</span></h3>
-
-<p>&nbsp; מאת <a href="http://www.stallman.org/";><strong>ריצ'ארד 
סטולמן<br>
-</strong></a></p>
-
-<p>(גירסת 24 באפריל 1992)<br>
-</p>
-
-<p> <a href="/graphics/philosophicalgnu.html"><img 
src="/graphics/philosophical-gnu-sm.jpg" alt="תמונה של גנו 
פילוסופי" width="160" height="200" title="" border="0"></a> [<!-- 
Please keep this list alphabetical                             --><!-- PLEASE 
UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! --> <a 
href="/philosophy/shouldbefree.zh-cn.html">סינית (מפושטת)</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.zh-tw.html">סינית (מסורתית)</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.cs.html">צ'כית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.en.html">אנגלית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.fi.html">פינית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.fr.html">צרפתית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.he.html">עברית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.id.html">אינדונזית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.pt-br.html">פורטוגזית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.ru.html">רוסית</a> | <a hr
 ef="/philosophy/shouldbefree.es.html">ספרדית</a><!-- Please keep this 
list alphabetical                             --><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT 
THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-] </p>
-
-<p> </p>
-
-<h3 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">הקדמה</span></h3>
+<li>מפתחים אחרים אינם יכולים ללמוד ממנה, או 
לבסס עליה עבודה חדשה.</li>
+</ul>
 
-<p> <span lang="HE" style="">קיום מוצר ה"תוכנה" מעלה את 
השאלה על דרך
-קבלת ההחלטות בקשר אליה. לדוגמא, נניח כי אדם 
מסוים, בעל עותק של תוכנה,
-פוגש אדם אחר המעונין בעותק שלה. האם הם 
יכולים להעתיק את התוכנה? מי צריך
-להחליט על כך? האם האנשים המעורבים, או שמא 
ישות נוספת, "הבעלים" של המוצר?</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">מפתחי תוכנה בדרך כלל 
מתייחסים לשאלות אלו
-בהנחה שהקריטריון לתשובה הוא מיקסום רווחים 
למפתח. הכוח הפוליטי של עולם
-העסקים הוביל את השלטון לאמץ הן את 
הקריטריון והן את התשובה שהוצעה : למוצר
-תוכנה יש בעלים, שהם בד"כ חברה המזוהה עם 
פיתוח המוצר.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">במאמר זה ננסה לבחון את אותה 
שאלה, אבל עם
-קריטריון שונה: השגשוג והחופש של 
הציבור.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">התשובה אינה יכולה להתבסס 
על החקיקה הנוכחית
-– החוק צריך לעקוב אחרי האתיקה ולא להפך, 
ובכלל, החקיקה הנוכחית אינה פותרת
-את השאלה, למרות שהיא מציעה מספר פתרונות 
אפשריים. הדרך היחידה לשפוט בנושא
-היא לגלות מי נפגע ומי מרוויח בהכרה בבעלות 
על תוכנה, למה, ובאיזו מידה.
-במילים אחרות, עלינו לבצע אנליזת מחיר/תועלת 
בשם החברה כישות אחת, תוך שאנו
-לוקחים בחשבון את החופש האישי ובנוסף את 
היצור של מוצרים ברי קיימא.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">במאמר זה יתוארו האפקטים של 
"בעלות", ונראה
-כי התוצאה היא מזיקה בעליל. המסקנה המתבקשת 
היא כי למתכנתים יש את החובה
-לעודד אחרים לחלוק, להפיץ מחדש, ללמוד ולשפר 
תוכנה שהם כותבים, או במילים
-אחרות, לכתוב <a href="/philosophy/free-sw.he.html">תוכנה 
חופשית</a>. </span><a href="#1">(1)</a></p>
-
-<p> </p>
-
-<h3 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">כיצד בעלי קניין מצדיקים 
את כוחם</span></h3>
-
-<p> <span lang="HE" style="">אלו הנהנים מהמערכת הנ
וכחית, בה תוכנות הנן
-רכוש, מציעים שני נימוקים לתמיכה בדרישתם 
לבעלות על תוכנה: הנימוק הרגשי
-והנימוק הכלכלי</span>. </p>
-
-<span lang="HE" style="">הנימוק הרגשי פשוט: "השקעתי 
מאמצים, זמן ונשמה
-במוצר, המוצר בא <i>ממני</i>, הוא <i>שלי</i>!"</span>
-<p> <span lang="HE" style="">נימוק זה אינה דורש מאמץ רב 
להפרכתו. תחושת
-ה-"קשר הרגשי" אינה בלתי-נמנעת אלא כזו שמתכנ
תים יכולים לטפח כאשר זה מתאים
-להם. ניקח לדוגמא, כיצד תחושת הקשר נעלמת 
במסתוריות במקרה הנפוץ בו מתכנתים
-מוכנים, בד"כ, להעביר את כל זכויותיהם לתאגיד 
גדול תמורת שכר. בניגוד לכך,
-שיקלו את גישתם של האמנים והאומנים הגדולים 
של ימי הביניים, שאפילו לא חתמו
-על עבודותיהם. להם, שם האמן לא היה חשוב. מה 
שכן היה חשוב היה הצורך
-שהעבודה תשרת והעובדה שהיא נעשתה. גישה זה 
שלטה מאות שנים</span>.</p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">הנימוק הכלכלי מתואר כך 
:</span><span dir="ltr"></span><span lang="HE" dir="ltr" style=""><span 
dir="ltr"></span> </span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>"אני
-רוצה להתעשר (או, בתיאור הפופולרי אך לא 
מדויק, להתקיים), אם לא אוכל על
-ידי פיתוח תוכנה, אז לא אפתח תוכנה. כל האחרים 
הם כמוני, ולכן אף אחד לא
-יתכנת. ואז מה תעשו?" – איום זה בד"כ מוסווה 
כעצה ידידותית</span>. </p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">בהמשך נראה מדוע איום זה הנו 
איום סרק. אבל
-תחילה נפנה לטפל בהנחה סמויה שניתן לגלות 
ביתר קלות בניסוח אחר של הטיעון
-הנ"ל.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">ניסוח זה מתחיל בהשוואת 
התועלת הציבורית של
-תוכנה קניינית לעומת אי קיום תוכנה, ומסיים 
במסקנה כי פיתוח תוכנה קניינית
-הנו, למרות הכל, משתלם, ויש לעודדו. הטעות פה 
הנה ההשוואה של שתי תוצאות
-בלבד, תוכנה קניינית ואי-תוכנה. וההנחה שאין 
אפשרויות נוספות.</span>. </p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">בהינתן מערכת של זכויות 
יוצרים, פיתוח תוכנה
-בד"כ מקושר עם קיום בעלים השולט על השימוש 
בתוכנה. כל עוד קישור זה קיים,
-אנו לרוב עומדים בפני הבחירה בין תוכנה קניינ
ית וכלום. בכל אופן, הקישור
-הזה אינו טבעי או בלתי-נמנע, הוא תוצאה של 
מדיניות משפטית/חברתית שעליה אנו
-מערערים: ההחלטה על קנייניות. הגדרת הברירה 
כבחירה בין תוכנה קניינית לאי
-קיום תוכנה ממש דורש מאיתנו לשאול</span><br>
+<p>
+   לכל רמת נזק יש צורה קשורה של נזק 
פסיכו-חברתי – הכוונה לאפקט שבו להחלטות
+שאנשים מקבלים יש השפעה על רגשותיהם, גישתם 
לחיים ורגישותם. לשינויים אלו בדרכי
+המחשבה יש השפעה גם על קשריהם עם אזרחים 
אחרים ויתכנו להם השפעות חומריות.</p>
+<p>
+   שלוש רמות אלו של נזקים חומריים מבטלות חלק 
מהערך שהתוכנה יכלה לתרום, אבל אינם
+יכולים לבטלו לחלוטין. אם הן מבטלות אותו 
לחלוטין, הנזק לחברה על ידי כתיבת
+התוכנה יהיה לא יותר מהמאמצים לכתוב אותה. נ
יתן לטעון כי תוכנה שניתן למכור
+חייבת להביא תועלת ישירה כלשהי.</p>
+<p>
+   אולם, בהילקח בחשבון הנזק הפסיכו-סוציאלי 
הקשור, אין מגבלה לנזק שפיתוח תוכנה
+קניינית יכול לגרום.</p>
+
+<h4 id="obstructing-use">הגבלת השימוש בתוכנה</h4>
+<p>
+   הרמה הראשונה של נזק מונעת את השימוש הפשוט 
בתוכנה. לעותק של תוכנה יש ערך אפסי
+של עלות שולית (וניתן לשלם עלות זו על ידי 
ביצוע העבודה בעצמך), ולכן, בשוק
+חופשי, יהיה לו מחיר קרוב לאפס. דמי רשיון הנם 
תמריץ שלילי לשימוש בתוכנה – אם
+תוכנה שימושית לציבור הרחב הנה קניינית, 
הרבה פחות אנשים מהמצופה ישתמשו בה.</p>
+<p>
+   ניתן להראות בקלות שהתרומה הכוללת של תוכנ
ה לחברה מוקטנת כאשר מגדירים לה
+בעלים. כל משתמש פוטנציאלי בתוכנה הניצב בפנ
י הצורך לשלם עבור השימוש בה, יכול
+לבחור לשלם או לוותר על השימוש בה. כאשר 
משתמש בוחר לשלם, הנזק לחברה הינו אפס,
+מאחר וצד אחד מרוויח מה שצד אחר משלם, [a zero-sum 
transfer of wealth] אבל
+כאשר מישהו מחליט לוותר על השימוש בתוכנה, נ
גרם לו נזק מבלי שצד אחר מרוויח,
+ולכן התוצאה הסופית שלילית.</p>
+<p>
+   אבל, אין זה מקטין את כמות המאמץ הנדרש 
<em>לפתח</em> את התוכנה, וכתוצאה,
+היעילות הכוללת של התהליך,  ביחידות של 
”שביעות רצון משתמש לשעת עבודה“ קטנה.</p>
+<p>
+   מצב זה משקף את ההבדל העקרוני בין שכפול 
תוכנה ומכוניות, כסאות או
+סנדוויצים. עדיין לא קיימת מכונת שכפול 
למוצרים גשמיים מחוץ למדע הבדיוני, אבל
+תוכנות הנן קלות להעתקה – כל אחר יכול לייצר 
כה עותקים שהוא רוצה, במאמץ קטן
+במיוחד. זה אינו נכון למוצרים גשמיים לפי חוק 
שימור החומר – כל עותק חדש חייב
+להבנות מחומר גולמי באותה דרך בה נבנה העותק 
הראשון.</p>
+<p>
+   עם מוצרים גשמיים, תמריץ שלילי לשימוש בהם 
הוא הגיוני, מאחר וקניית עותקים
+מעטים משמעו פחות חומרים גולמיים ועבודה הנ
דרשת לייצרם. נכון כי יש בד"כ עלות
+פתיחה, עלות פיתוח, המפוזרת על פני קו היצור 
כולו, אבל כל עוד העלות השולית של
+היצור משמעותית, הוספת החלק היחסי של עלות 
הפיתוח אינה גורמת שינוי משמעותי
+בתמחור, ואינה דורשת הגבלה על חירותם של 
המשתמשים הרגילים.</p>
+<p>
+   אולם כפיית מחיר על דבר שאחרת היה חינם 
גורמת לשינוי גדול, תשלום כפוי על הפצת
+תוכנה הופך לתמריץ שלילי חזק.</p>
+<p>
+   בנוסף, שכפול מרכזי [central production] כמתבצע עתה 
הינו לא יעיל אפילו כאמצעי
+של הפצת התוכנה. המערכת דורשת סגירה של 
דיסקים פיזיים או סרטים מגנטיים באריזות
+עודפות, משלוח מספר גדול של אריזות אלו לרחבי 
העולם ואחסונם לצרכי מחירה. עלות
+זו מוצגת כהוצאה של ביצוע עסקים, אבל, באמת, 
היא חלק מבזבוז הנגרם עקב קיום
+בעלים לתוכנה.</p>
+
+<h4 id="damaging-social-cohesion">פגיעה באחדות חברתית</h4>
+<p>
+   נניח כי גם אתה וגם שכנך מגלים כי שימוש 
בתוכנה מסוימת יעיל עבורכם. מתוך דאגה
+לשכנך, אתה צריך להרגיש כי תשובה הולמת למצב 
תהיה לאפשר לשניכם להשתמש בה. הצעה
+לאפשר רק לאחד מכם להשתמש בתוכנה, ולמנוע את 
השימוש מהאחר, הוא מעורר מחלוקת,
+ולא אתה ולא שכנך תמצאו אותו הולם.</p>
+<p>
+   חתימה על הסכם טיפוסי לשימוש בתוכנה 
פירושו כי אתה בוגד בשכנך - ”אני מבטיח
+למנוע משכני תוכנה זו כדי שאני אוכל לקבל 
עותק לשימושי“. אנשים המקבלים החלטות
+כאלו מרגישים לחץ פסיכולוגי פנימי להצדקת 
מעשיהם, על ידי הקטנת חשיבות העזרה
+לשכנים וגורמים לפגיעה ב-”רוח הציבורית“ 
זוהי פגיעה פסיכו-סוציאלית הקשורה
+לפגיעה החומרית של דיכוי השימוש בתוכנה.</p>
+<p>
+   משתמשים רבים מכירים באופן בלתי מודע 
בטעות של סירוב לחלוק, ולכן הם מחליטים
+להתעלם מהרשיונות ומהחוק, ובכל אופן לחלוק 
תוכנה. אבל לעיתים קרובות הם מרגישים
+אשמה, הם יודעים שעליהם לעבור על החוק על מנת 
להיות שכנים טובים, אבל הם עדיין
+מתייחסים לחוק כסמכות עליונה, ומסיקים כי 
להיות שכן טוב (כפי שהם) הנה התנהגות
+לא-הולמת ומבישה. זוהי גם כן סוג של פגיעה 
פסיכו-חברתית, אבל אדם יכול להימנע
+ממנה על ידי החלטה כי הרשיונות והחוקים הנ
וגעים להם אינם בעלי תוקף מוסרי.</p>
+<p>
+   מתכנתים סובלים גם הם מפגיעה פסיכו-חברתית 
בכך שהם יודעים כי משתמשים רבים לא
+יזכו להשתמש במוצר אותו פיתחו – דבר המוביל 
להכחשה או גישה צינית. מתכנת יכול
+לתאר בהתלהבות את עבודה אותה הוא מוצא 
מלהיבה מבחינה טכנית, אבל כאשר ישאל ”האם
+אוכל להשתמש בה?“, יפלו פניו, והוא יודה שלא. 
על מנת להימנע מלהרגיש כך, הוא
+ישתדל להתעלם מעובדה זו ככל האפשר או יפתח 
עמדה צינית לצמצום משמעות הדבר.</p>
+<p>
+   מאז ימי רייגן, הדבר הנדיר ביותר בארה"ב אינ
ו חדשנות טכנולוגית, אלא הנכונות
+לעבוד יחד לטובת הציבור. אין הדבר הגיוני 
לתמרץ את את הנכונות לעבוד על חשבון
+טובת הציבור.</p>
+
+<h4 id="custom-adaptation">הגבלת האפשרות להתאמת תוכנ
ה</h4>
+<p>
+   הרמה השניה של פגיעות חומריות היא המניעה 
מהתאמת התוכנה. הקלות של הכנסת
+שינויים בתוכנה היא אחד היתרונות הגדולים 
שלה על פני טכנולוגיות ישנות, אבל,
+רוב המוצרים המסחריים הזמינים אינם מאפשרים 
שינויים על ידי הלקוח, אפילו אחרי
+קניתם. המוצר זמין עבורך – לקחת או לוותר, 
כקופסא שחורה – וזהו.</p>
+<p>
+   התוכנה שהנך יכול להריץ מורכבת מסדרת 
מספרים שמשמעותם מעורפלת, אף אחד, אפילו
+לא מתכנת מעולה, יכול לשנות מספרים אלו בקלות 
כך שהתוכנה תבצע משהו אחר.</p>
+<p>
+   מתכנתים בדרך כלל עובדים עם ”קוד מקור“, 
הכתוב בשפת תכנות כדוגמת פורטרן או
+C. השפה משתמשת בשמות לציון הנתונים לשמוש 
וציון חלקי התוכנה, ומייצגת פעולות
+על ידי סמלים כגון '+' לחבור ו-'-' לחיסור. היא 
מתוכננת לעזור למתכנתים לקרוא
+ולשנות תוכניות. הנה דוגמא לתוכנית לחישוב 
המרחק בין שתי נקודות על משטח:</p>
+
+<pre>
+</pre><pre style="text-align:left" dir="ltr">     float
+     distance (p0, p1)
+          struct point p0, p1;
+     {
+       float xdist = p1.x - p0.x;
+       float ydist = p1.y - p0.y;
+       return sqrt (xdist * xdist + ydist * ydist);
+     }
+</pre>
+<p>
+   והנה אותה תוכנית בצורה ברת הרצה במחשב בו 
אני בדרך כלל משתמש:
 </p>
 
-<p> </p>
-
-<h3 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">הטיעון נגד קניינ
יות</span></h3>
-
-<p> <span lang="HE" style="">השאלה שעל הפרק – "האם פיתוח 
תוכנה צריך
-להיות קשור לקיום בעלות והגבלת שימוש?"</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">על מנת לפסוק בסוגיה זו, אנו 
צריכים למדוד
-את ההשפעה של כל אחת מהפעילויות על החברה 
באופן בלתי תלוי. ההשפעה של פיתוח
-תוכנה (ללא קשר לשיטות ההפצה שלה) וההשפעה של 
הגבלת השימוש (בהנחה שהתוכנה
-פותחה). אם אחת מהפעילויות הללו הנה חיובית 
והשניה הרסנית, מוטב לנו לבטל
-את הקישור בינן ולבצע רק את החיובית.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">או במילים אחרות – אם הגבלת 
הפצה של תוכנה
-פוגע בחברה, אזי מתכנת מוסרי ימנע מאפשרות 
זו.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">למדידת התוצאה של הגבלת 
ההפצה, אנו צריכים
-להשוות את הערך לחברה של תוכנה קניינית 
(מוגבלת הפצה) והערך של אותה תוכנה,
-הזמינה לכולם – כלומר השוואה של שני עולמות 
שונים.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">השוואה זו מטפלת גם בנימוק 
הנגדי הפשוט
-שעולה מפעם לפעם - "התועלת לשכן שלו נתת עותק 
תוכנה מבטלת את התועלת לבעלי
-התוכנה" – נימוק זה מניח שהנזק והתועלת 
שווים בערכם. בהשוואה שנבצע נשווה
-גם את הערכים, ונראה כי התועלת גדולה לעין 
שיעור מהנזק.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">להבהרת הטיעון, בואו ננסה 
להפעיל אותו על
-נושא אחר – בניית כבישים.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">ניתן לממן את בניית כל 
הכבישים על ידי
-אגרת-מעבר. מימון כזה ידרוש הקמת נקודות 
גבייה בכל צומת רחובות. מערכת כזו
-תהווה תמריץ גדול לשיפור הדרכים ותגרום לכל 
משתמש בדרך לשלם על השימוש בה,
-אולם, נקודת גבייה היא מכשול מלאכותי המפריע 
לזרימת התנועה.<span style=""> </span>מלאכותי
-מכיוון שאינו תוצאה של דרך פעולתן של מכונ
יות או כבישים.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">בהשוואת דרכים חופשיות 
לכבישי אגרה אנו
-מוצאים (בהנחה כי כל שאר הפרמטרים זהים) כי 
כבישים רגילים זולים יותר
-לבנייה ולתחזוקה, בטוחים יותר ויותר יעילים 
בשימוש. <a href="#2">(2)</a>
-במדינה ענייה, אגרות מעבר מונעות את השימוש 
בכבישים מאזרחים רבים. יוצא מזה
-כי כבישים נטולי אגרה (חופשיים) מציעים יותר 
תועלת לחברה בעלות קטנה יותר
-והם מועדפים על ידי החברה. לכן, על החברה 
לבחור לממן סלילת כבישים בדרכים
-אחרות, ולא על ידי נקודות גביית אגרה. השימוש 
בכביש, אחרי בנייתו, צריך
-להיות חופשי</span>. </p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">כאשר הסניגורים של כבישי 
האגרה טוענים כי הם
-רק דרך לגיוס כספים, הם מסתירים את העובדה 
שיש חלופות. נקודות גביית אגרה
-אכן מגייסות כספים, אבל הן גם מורידות את רמת 
הכביש. כבישי האגרה אינם
-טובים כמו כבישים חופשיים.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">כמובן, בניית כביש חופשי 
עולה כסף, שעל
-הציבור לשלם. אולם, אין משמעות הדבר מעבר 
לשיטת כבישי האגרה. אנו, הנדרשים
-לשלם בכל מקרה, נקבל תמורה טובה יותר לכספנו 
בבניית כבישים חופשיים.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">איננו טוענים כי דרך אגרה 
גרועה מאי קיום
-דרך, למרות שטענה זו תתקיים אם האגרה תהיה 
גבוהה במידה כזאת שלא נוכל
-להשתמש בדרך (זו אינה מדיניות הגיונית לבעלי 
הכביש). אולם, כל עוד כבישי
-אגרה גורמים לבזבוז ואי נוחות, עדיף לגייס את 
הכסף בדרכים פחות פוגעניות.</span></p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">ניתן להפעיל אותם טיעונים 
לגבי פיתוח תוכנה,
-נראה כי קיום "נקודות גבייה" לתוכנה שימושית 
עולה רבות לחברה – גורם לתוכנה
-להיות יקרה יותר לפיתוח, יקרה יותר להפצה 
ופחות מספקת ויעילה לשימוש. מזה
-יוצא כי יש לעודד פיתוח תוכנה בדרכים אחרות, 
ויתוארו גישות אחדות לעידוד
-ומימון (בהיקף הנדרש באמת) של פיתוח תוכנ
ה</span>. </p>
-
-<p> </p>
-
-<h4><span lang="HE" style="">הנזק הנגרם על ידי תוכנות 
חוסמות (</span><span dir="ltr" style="">Obstructing Software</span><span 
dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>)</span></h4>
-
-&nbsp; <span lang="HE" style="">שערו לרגע כי תוכנה פותחה 
והתשלומים
-הנדרשים לפיתוחה שולמו. עתה על החברה (society) 
ל</span><span lang="HE" style="">החליט האם להתיר שימוש 
חופשי או להגביל הפצתה. הניחו כי קיום
-התוכנה וזמינותה הינם רצויים.</span><span 
dir="ltr"></span><span lang="HE" dir="ltr" style=""><span dir="ltr"></span> 
</span><span dir="ltr" style=""><a href="#3"><span 
style="">(3)</span></a></span><br>
-
-<span lang="HE" style=""><span lang="HE" style=""></span></span>
-<p> </p>
-
-<p dir="rtl"><span lang="HE" style="">הגבלת ההפצה ואי התרת 
שינוי אינם
-מקדמים את השימוש בה, הם יכולים רק להפריע, 
והאפקט יכול להיות רק שלילי.
-אבל כמה? ובאיזו צורה?</span></p>
-
-<span lang="HE" style="">שלוש רמות שונות של נזקים 
ממשיים באות מהפרעה
-כזו:</span>
-<p> </p>
+<pre>
+</pre><pre style="text-align:left" dir="ltr">     1314258944      -232267772   
   -231844864      1634862
+     1411907592      -231844736      2159150         1420296208
+     -234880989      -234879837      -234879966      -232295424
+     1644167167      -3214848        1090581031      1962942495
+     572518958       -803143692      1314803317
+</pre>
+
+<p>
+   קוד מקור הנו שימושי (לפחות פוטנציאלית) 
לכל משתמש בתוכנה, אבל רוב המשתמשים
+אינם מורשים להחזיק עותקים שלו. קוד המקור 
לתוכנות קנייניות בד"כ מוחזק בסודיות
+על ידי הבעלים, על מנת למנוע מאחרים ללמוד ממנ
ו. כל שהמשתמשים מקבלים הם קבצים
+בינאריים, המכילים הוראות ביצוע שרק מחשב 
יכול לבצע – מתוך כך, רק בעלי התוכנה
+יכול לבצע בה שינויים.</p>
+<p>
+   חברה סיפרה לי פעם על עבודתה כמתכנתת עבור 
בנק במשך 6 חודשים, בה כתבה תוכנה
+הדומה לתוכנה הזמינה מסחרית. היא האמינה כי 
אם יכולה הייתה לקבל את קוד המקור
+של התוכנה המסחרית, השינויים הנדרשים היו 
קלים מאוד. הבנק היה מוכן לשלם עבור
+קוד המקור, אבל לא הורשה – קוד המקור נשמר 
בסודיות – והיא הייתה צריכה לעבוד
+חצי שנה, עבודה שנחשבת מבחינת תוצר לאומי, אך 
היא בעצם בזבוז זמן.</p>
+<p>
+   מעבדת האינטליגנציה המלאכותית ב-<abbr 
title="Massachusetts Institute of
+Technology">MIT</abbr> קיבלה מדפסת גרפית כמתנה מחברת 
XEROX בסביבות 1977. היא
+הופעלה על ידי תוכנה חופשית שעליה הוספנו 
תכונות נוחות רבות, לדוגמה, התוכנה
+יכלה להודיע למשתמש מיד בסיום עבודת ההדפסה 
שלו. בכל פעם שהיתה למדפסת בעיה,
+כדוגמת תקיעת נייר או חסר נייר, התוכנה 
הודיעה מיידית לכל המשתמשים שהיו להם
+עבודות בתור להדפסה. תכונות אלו הביאו 
לעבודה נעימה ונוחה מול המדפסת.</p>
+<p>
+   מאוחר יותר, העבירה XEROX למעבדה אחת מראשונ
ות מדפסות הלייזר - מדפסת חדשה
+ומהירה יותר. התוכנה שהפעילה אותה הייתה תוכנ
ה קניינית, שרצה על מחשב ייעודי
+נפרד, כך שלא יכולנו להוסיף אף אחת מהתכונות 
שאהבנו בתוכנת המדפסת הישנה. אמנם
+יכולנו לסדר שליחת הודעה כאשר עבודת הדפסה 
הגיעה למחשב הייעודי, אבל לא כאשר
+היא הודפסה בפועל (והבדלי הזמנים היו בד"כ 
משמעותיים) ולא הייתה כל דרך לדעת
+מתי המדפסת באמת מדפיסה – ניתן היה רק לנחש. 
כמו כן, אף אחד לא דווח כאשר הייתה
+תקיעת נייר, וכך לא נדירים היו המקרים בהם 
המדפסת הייתה מושבתת לשעה ללא תשומת
+לב.</p>
+<p>
+   מתכנתי המערכות של מעבדת ה-AI היו בעלי 
הכישורים לתקן בעיות אלו לא פחות
+מהמפתחים המקוריים של התוכנה, אבל XEROX לא 
הייתה מעונינת לתקנם, ובחרה למנוע
+מאתנו לתקנם, כך שהוכרחנו לחיות עם המצב – 
בעיות אלו לא תוקנו מעולם.</p>
+<p>
+   רוב המתכנתים הטובים התנסו לא פעם בחוויה 
מעין זו -  הבנק יכול היה להרשות
+לעצמו לפתור את הבעיה על ידי כתיבת התוכנה 
מחדש בהתאמה לצרכיו, אבל משתמש
+טיפוסי, לא משנה כמה כשרוני, יכול רק להרים 
ידיים.</p>
+<p>
+   הרמת ידיים גורמת לנזק פסיכו-חברתי – לרוח 
ההסתמכות על עצמך. מייאש לחיות בבית
+שאינך יכול להתאימו לצרכיך וזה מוביל 
לדיכאון וייאוש ויכול להתפשט ולהשפיע על
+תחומי חיים אחרים - אנשים החשים כך הנם 
עצובים ואינם עושים עבודה טובה.</p>
+<p>
+   דמיין לעצמך איך יהיו החיים אם מתכונים היו 
נצברים בדומה לתוכנה. אתה יכול
+להגיד, ”איך אני משנה את המתכון הזה ומוריד 
ממנו את המלח?“, והשף הגדול יאמר,
+”איך אתה מעז להעליב את המתכון שלי, יליד 
מוחי וחוש הטעם שלי, בניסיון לחבל בו?
+אין לך את חוש השיפוט לשנות את המתכון שלי 
ולעשותו נכון!“</p>
+<p>
+   ”אבל הרופא שלי אסר עלי לאכול מלח! מה אני 
יכול לעשות? האם תוציא את המלח
+מהמתכון בשבילי?“</p>
+<p>
+   ”אשמח לעשות כן, ושכרי הנו רק 50,000$.“ מאחר 
ולבעלים מונופול על השינויים,
+השכר נוטה להיות משמעותי. ”אבל, כרגע אין לי 
זמן. אני עסוק במשימה לאומית
+לתכנון מתכון חדש לקרקר למנות קרב עבור הצבא. 
כנראה אתפנה אליך בעוד שנתיים.“</p>
+
+<h4 id="software-development">פיתוח תוכנה מגבילה</h4>
+<p>
+   הרמה השלישית של פגיעה חומרית משפיעה על 
פיתוח תוכנה. פיתוח תוכנה היה בעבר
+תהליך אבולוציוני, בו אדם לוקח תוכנה קיימת 
ומשכתב חלקים ממנה להוספת תכונה
+חדשה, ואחריו, אדם נוסף ישכתב חלקים להוספת 
תכונה נוספת - במקרים מסוימים,
+התהליך יכול להמשך יותר מעשרים שנים. בינ
תיים, מתבצעת ”קניבליזציה“ של חלקים
+מהתוכנה ונוצרת תוכנה חדשה.</p>
+<p>
+   הקיום של ”בעלים“ מונע תהליך אבולוציוני 
כזה, ומכריח להתחיל מאפס בעת פיתוח
+תוכנה. הוא גם מונע מאנשים נוספים ללמוד 
מתוכנה קיימת טכניקות מועילות או אפילו
+איך בנויות תוכנות מורכבות.</p>
+<p>
+   בעלים יכולים גם למנוע חינוך. בעבר פגשתי 
סטודנטים מבריקים במדעי המחשב שלא ראו
+מעולם את קוד המקור של תוכנה מורכבת. הם 
יכולים להיות מצוינים בכתיבת תוכניות
+קטנות, אבל הם אינם יכולים אפילו להתחיל 
ללמוד את הכישורים המורכבים הנדרשים
+לכתיבת תוכנות מורכבות אם הם אינם יכולים 
לראות כיצד אחרים מתמודדים עם האתגר.</p>
+<p>
+   בכל תחום אינטלקטואלי, אדם יכול להגיע 
לפסגות חדשות בכך שהוא עמוד על כתפיהם של
+אחרים. אבל לא עדו בתחום התוכנה – אתה יכול 
לעמוד רק על כתפיהם של אנשים אחרים
+<em>בחברה שבה אתה מועסק</em>.</p>
+<p>
+   הנזק הפסיכו-סוציאלי הקשור משפיע על רוח 
השיתוף המדעית, שהייתה כל כך חזקה, עד
+כי מדענים ממדינות אויבות שיתפו פעולה. ברוח 
זו, חוקרי ימים יפניים שנטשו את
+מעבדתם באי באוקיינוס הפסיפי שימרו את הנתונ
ים שאספו, והשאירו מכתב המבקש
+מהכוחות הכובשים לדאוג לשמר את הנתונים.</p>
+<p>
+   העימותים ליצור רווחים הרסו מה שעימותים 
בינלאומיים שימרו. בימינו אנו, מדענים
+בתחומים רבים אינם מפרסמים די נתונים 
במאמריהם כדי לא לאפשר לאחרים לשחזר את
+עבודתם. הם מפרסמים מספיק רק בכדי להראות כמה 
הם הצליחו להשיג. זה בהחלט נכון
+במדעי המחשב, היכן שקוד המקור עליהם מבוססים 
מאמרים בדרך כלל נשאר חסוי.</p>
+
+<h4 id="does-not-matter-how">אין זה משנה איך מגבילים 
שיתוף</h4>
+<p>
+   עד עתה דנו בתוצאות האיסור על העתקה, שינוי 
והתבססות על תוכנה. לא ציינו איך
+המגבלות מבוצעות, בגלל שאין לכך השפעה על 
התוצאה. בין אם המגבלה נאכפת על ידי
+מנגנוני מניעת העתקה,זכויות יוצרים, רשיונ
ות, הצפנה, שימוש בזיכרונות ROM או
+מספרים סידוריים בחומרה, אם המגבלה נאכפת, 
היא גורם לנזק.</p>
+<p>
+   משתמשים מתייחסים לחלק משיטות ההגנה 
כמגעילות יותר מאחרות – השיטות השנואות
+יותר הן כנראה אלו המשיגות את מטרתן.</p>
+
+<h4 id="should-be-free">תוכנה צריכה להיות חופשית</h4>
+<p>
+   ראינו עד עתה כי בעלות על תוכנה – הכוח 
להגביל שינויים או העתקה הוא גורם מעכב
+שהשפעותיו השליליות הנן נרחבות וחשובות. 
ומכאן המסקנה כי לציבור אסור שלתוכנה
+יהיו בעלים.</p>
+<p>
+   דרך אחרת להבין זאת היא כי לציבור נחוצה 
תוכנה חופשית, וכי תוכנה קניינית היא
+תחליף נחות. עידוד התחליף אינו דרך שקולה 
להשגת צרכינו.</p>
+<p>
+   וצ'לב הבל [Vaclav Havel] אמר ”צריך לעבוד עבור 
משהו כי הוא טוב, לא רק בגלל
+שיש לו סיכוי להצליח“. לעסק היוצר תוכנה קנ
יינית יש סיכוי להצלחה בהגדרה הצרה,
+אבל אין זה טוב עבור הציבור.</p>
+
+<h3 id="why-develop">למה אנשים יפתחו תוכנה</h3>
+<p>
+   אם אנו מעלימים את הרכוש האינטלקטואלי 
כאמצעי לעידוד אנשים לפיתוח תוכנה, נקבל
+בתחילה פחות תוכנה, אך היא תהיה יותר 
שימושית. אין זה ברור ששביעות הרצון
+הכללית של הציבור תהיה פחותה, אבל אם כן, או 
אם אנו רוצים להגדילה בכל זאת,
+ישנן דרכים אחרות לעידוד פיתוח, בדיוק כפי 
שישנן דרכים אחרות חוץ מכבישי אגרה
+לגיוס כספים לסלילת כבישים. לפני שנדבר כיצד 
ניתן להשיג זאת, ננסה לבחון כמה
+עידוד מלאכותי אכן נחוץ.</p>
+
+<h4 id="fun">תכנות זה כיף</h4>
+<p>
+   ישנן מקצועות רבים שמעט אנשים יעבדו בהם 
ללא תמורה הולמת, לדוגמא, סלילת
+כבישים. ישנם תחומים אחרים של לימוד ואמנות 
שבהם יש סיכוי קלוש (אם בכלל)
+להתעשר, שאליהם אנשים נמשכים עקב קסמם או 
ערכם הנראה לציבור. דוגמאות כוללות
+מתמטיקה ולוגיקה, מוזיקה קלאסית, 
ארכיאולוגיה ופוליטיקה של איגודי
+עובדים. אנשים מתחרים, על מעט עמדות הכוח הפנ
ויות, שאף אחת מהן אינה משתלמת
+יותר מדי. יש אפילו סיכוי כי הם ישלמו מכיסם 
לצורך העבודה בתחום, אם הם יכולים
+לממן זאת.</p>
+<p>
+   תחום כזה יכול להפוך עצמו בן לילה אם הוא 
מתחיל להציע אפשרות להתעשר. כאשר עובד
+אחד מתעשר, אחרים דורשים את אותה ההזדמנות. 
ודי מהר כולם דורשים סכומי כסף
+גדולים כתשלום על העבודה אותה עשו עד כה להנ
אתם. כאשר עוברות עוד כמה שנים, כל
+הקשורים לתחום לועגים לרעיון כי העבודה תעשה 
ללא החזרים כספיים ניכרים. הם
+ימליצו למתכננים חברתיים להבטיח כי החזרים 
כאלו אפשריים, וימליצו על הטבות
+מיוחדות, כוח, ומונופולים כנדרשים למימוש.</p>
+<p>
+   שינוי כזה חל בעולם תכנות המחשבים בעשור 
האחרון. לפני חמש עשרה שנים, היו
+מאמרים על ”מכורים למחשבים“: משתמשים היו 
”מקוונים“ והיו להם הרגלים בעלות של
+מאה דולר לשבוע. אנשים לפעמים אהבו מחשבים 
מספיק כדי לשבור את נישואיהם. היום,
+אף אחד לא חושב לתכנת אלא לצורך קבלת שכר 
גבוה. אנשים שכחו מה שידעו לפני חמש
+עשרה שנים.</p>
+<p>
+   גם אם זו אמת בנקודת זמן מסוימת שרוב האנ
שים יעבדו בתחום מסוים רק עבור משכורות
+גבוהות, אין זה צריך להישאר כך. הדינמיקה של 
השינוי יכולה לעבוד גם בכיוון
+ההפוך, אם הציבור יספק את התנופה. אם ננטרל את 
האפשרות לעושר רב, אזי אחרי זמן
+מה, אנשים יסגלו מחדש את גישתם, וישתוקקו שוב 
לעבוד בתחום מתוך חדוות היצירה.</p>
+<p>
+   השאלה ”איך נוכל לשלם למתכנתים?“ הופכת 
לפשוטה יותר כאשר אנו מבינים שאין צורך
+לשלם להם הון – פרנסה בלבד קל יותר לגייס.</p>
+
+<h4 id="funding">מימון תוכנה חופשית</h4>
+<p>
+   למוסדות המשלמים למתכנתים אינם חייבים 
להיות בתי תוכנה. קיימים מוסדות רבים
+אחרים היכולים לעשות זאת.</p>
+<p>
+   יצרני חומרה רואים את התמיכה במפתחי תוכנה 
כהכרחית גם אם אינם יכולים לשלוט
+בתוכנה אותה הם מפתחים. בשנת 1970, רוב התוכנה 
היתה חופשית בגלל שלא חשבו
+להגביל אותה. היום, נכונותם הרבה להצטרף 
לארגונים ממחישה כי הבעלות על תוכנה
+היא לא הדבר החשוב להם.</p>
+<p>
+   מוסדות להשכלה גבוהה מקיימות פרוייקטי תכנ
ות רבים. היום, הם בדרך כלל מוכרים את
+התוצרת, אבל לא בשנות ה70'. האם יש איזה שהוא 
ספק שאוניברסיטאות יפתחו קוד
+חופשי אם הן לא היו מורשות למכור אותו? ניתן 
היה לממן פרויקטים אלו על ידי אותם
+חוזים ומענקים ממשלתיים המופנים כעת לפיתוח 
תוכנות קנייניות.</p>
+<p>
+   מקובל היום עבור חוקרים אקדמאים לקבל מענ
קים לפיתוח מערכות, לפתח אותן כמעט עד
+לסיום ולהכריז עליהן כ”גמורות“, ואז להקים 
חברות שבאמת רק מסיימות את הפרויקט
+וגורמות לו להיות שימושי. לעיתים הם מכריזים 
על המוצר הלא-סופי כ-”חופשי“ אבל
+לעיתים, אם הם מושחתים באמת, הם מקבלים זכות 
בלעדית מהאוניברסיטה. זה אינו סוד,
+זוהי אמת פומבית שכולם מודים בה. אבל עדיין, 
אם חוקרים לא היו חשופים לפיתוי
+לעשות דברים כאלו, הם עדיין היו מבצעים את 
מחקרם.</p>
+<p>
+   מתכנתים הכותבים קוד חופשי יכולים להתקיים 
על ידי מכירת שרותים הקשורים
+לתוכנה. אני עצמי נשכרתי להסב את <a 
href="/software/gcc/">קומפיילר ה<span
+dir="ltr">של גנו C</span></a> לחומרות חדשות, ולייצר 
הרחבות לממשקי האנוש של
+<a href="/software/emacs/">GNU Emacs</a>. (והצעתי את ההרחבות 
הללו לציבור
+ברגע בו הם היו מוכנות), כמו כן אני מלמד 
קורסים עבורם אני מקבל שכר.</p>
+<p>
+   אינני לבד בצורת עבודה זו, ישנה עכשיו חברה 
מצליחה וגדלה העובדת בדיוק באותה
+הדרך. גם כמה חברות אחרות מספקות תמיכה 
מסחרית לתוכנה החופשית של מערכת
+GNU. זוהי ההתחלה של תעשיית התמיכה לתוכנה 
חופשית – תעשייה היכולה לגדול אם
+תוכנה חופשית תהיה שכיחה. היא מספקת 
למשתמשים אופציה שבדרך כלל אינה קיימת עבור
+תוכנות מסחריות, למעט לעשירים ביותר.</p>
+<p>
+   מוסדות חדשים כדוגמת ארגון התוכנה החופשית 
(<a href="/fsf/fsf.html">Free
+Software Foundation</a>) גם כן יכולים לממן מתכנתים. 
רוב כספי הארגון באים
+ממשתמשים הקונים מדיה מגנטית בדואר. התוכנה 
על המדיה הינה חופשית, כלומר, לכל
+משתמש הזכות להעתיקה ולשנותה, אבל רבים 
מעדיפים לשלם על העותק שלהם. (המושג
+”תוכנה חופשית“ מתייחס לחופש, לא למחיר) חלק 
מהמשתמשים מזמינים עותקים אפילו אם
+יש להם כבר עותק, כדרך לתרומה שהם חשים צודקת. 
הארגון מקבל גם תרומות לא קטנות
+מיצרני מחשבים.</p>
+<p>
+   ארגון התוכנה החופשית הוא ארגון צדקה, והכנ
סותיו יוצאות לשכירת מתכנתים רבים
+ככל האפשר. אם הוא היה מוקם כעסק להפצת אותה 
תוכנה חופשית לציבור תמורת תשלום,
+הוא היה מביא למייסדיו רווח נאה.</p>
+<p>
+   בגלל שהארגון הנו ארגון צדקה, מתכנתים בד"כ 
עובדים עבורו תמורת מחצית השכר אותו
+היו מקבלים במקום אחר. הם עושים זאת בגלל שאנ
ו חופשיים מבירוקרטיה, ובגלל שהם
+חשים סיפוק שעבודתם לא תהיה חסומה ומוגבלת 
משימוש. יותר מכל, הם עושים זאת בגלל
+שתכנות זה כיף. בנוסף, מתנדבים כתבו תוכניות 
רבות עבורנו (לאחרונה אפילו כותבים
+טכניים התחילו להתנדב).</p>
+<p>
+   דבר זה מאשר כי תכנות הנו אחד התחומים המענ
יינים ביותר, יחד עם מוזיקה
+ואמנות. איננו צריכים לחשוש שאף אחד לא ירצה 
לתכנת.</p>
+
+<h4 id="owe">מה המשתמשים חייבים למתכנתים?</h4>
+<p>
+   ישנה סיבה טובה מאוד למשתמשי תוכנה לחוש 
מחויבות מוסרית לתרום לתמיכה
+בה. מתכנתים של קוד חופשי תורמים לפעילויות 
המשתמשים, ואין זה אלא הוגן ואינטרס
+לטווח הארוך לתת להם מימון להמשך הדרך.</p>
+<p>
+   אבל אין זה מתייחס לתוכנה קניינית, מאחר 
ולמגבלות מגיע עונש ולא פרס.</p>
+<p>
+   ולכן יש לנו פרדוקס: המפתח של תוכנה 
שימושית זכאי לתמיכה ממשתמשיה, אבל כל
+ניסיון להפוך התחייבות מוסרית זאת לדרישה 
הורס את הבסיס להתחייבות. מפתח יכול
+להיות זכאי לפרס או לדרוש אותו, אבל לא 
ביחד&hellip;</p>
+<p>
+   אני מאמין שמתכנת מוסרי הניצב מול פרדוקס 
זה חייב להתנהג כזכאי לפרס, אבל גם
+חייב להפציר במשתמשים לתרום מרצונם החופשי. 
בסופו של דבר משתמשים ילמדו לתמוך
+במפתחים ללא כפייה, בדיוק כמו שהם למדו לתמוך 
בתחנות רדיו וטלוויזיה ממלכתיות</p>
+
+<h3 id="productivity">מהי פרודוקטיביות בתוכנה? </h3>
+<p>
+   אם תוכנה הנה חופשית, עדיין דרושים מתכנ
תים, אבל אולי פחות. האם זה רע לציבור?</p>
+<p>
+   לא בהכרח. במדינות המפותחות יש היום פחות 
חקלאים מאשר היו ב1900, אבל אנו לא
+רואים בכך דבר רע לציבור, בגלל שהמעטים הללו 
מפיקים יותר מזון לצרכנים מאשר
+הרבים עשו בעבר - אנו קוראים לכך פריון עבודה 
משופר. תוכנה חופשית תדרוש הרבה
+פחות מתכנתים לסיפוק הדרישה בגלל עליה 
בפריון העבודה בפיתוח בכל הרמות:</p>
 
 <ul>
-
-  <li><span lang="HE">פחות אנשים משתמשים בתוכנ
ה</span></li>
-  <li><span lang="HE" style="">אף אחד מהמשתמשים אינו 
יכול להתאימה
-לצרכיו המיוחדים</span></li>
-  <li><span lang="HE" style=""></span><span lang="HE" style="">מפתחים
-אחרים אינם יכולים ללמוד ממנה, או לבסס עליה 
עבודה חדשה.</span></li>
+<li> שימוש נרחב יותר לכל תוכנה שפותחה.</li>
+<li> היכולת לשנות תוכנה קיימת והתאמתה במקום 
לכתוב מאפס.</li>
+<li> חינוך טוב יותר למתכנתים.</li>
+<li> חיסול כפל המאמצים בפיתוח</li>
 </ul>
 
-<span lang="HE" style="">לכל רמת נזק יש צורה קשורה של נ
זק פסיכו-חברתי </span><span lang="HE" style="">– הכוונה 
לאפקט שבו להחלטות שאנשים מקבלים יש השפעה
-על רגשותיהם, גישתם לחיים ורגישותם. לשינ
ויים אלו בדרכי המחשבה יש השפעה גם
-על קשריהם עם אזרחים אחרים ויתכנו להם 
השפעות חומריות.</span>
-<ul>
+<p>
+   אלו המתנגדים לשיתוף הפעולה בגלל שיגרום 
להעסקת פחות מתכנתים בעצם מתנגדים
+לתפוקת עבודה משופרת. אבל בכל זאת, הם בד"כ 
מקבלים את האמונה הרווחת כי תעשיית
+התוכנה זקוקה לפריון עבודה משופר. הכיצד 
יתכן?</p>
+<p>
+   ”פרודוקטיביות בתכנות“ יכול להתפרש כשני 
מושגים שונים: פריון העבודה של כלל
+פיתוח התוכנה או פריון העבודה של פרויקטים 
בודדים. פריון עבודה כולל הוא מה
+שהחברה תרצה לשפר, והדרך הברורה ביותר להשיג 
שיפור זה הוא הסרת המכשולים
+המלאכותיים לשיתוף פעולה המקטינים אותו. אבל 
חוקרים הלומדים את תחום ”פריון
+עבודה בתכנות“ מתמקדים רק בפירוש השני, הצר, 
שבו שיפורים דורשים פתרונות
+טכנולוגים מסובכים.</p>
+
+<h3 id="competition">האם תחרות הנה בלתי נמנעת?</h3>
+<p>
+   האם בלתי נמנע שאנשים ינסו להתחרות, לגבור 
על מתחריהם  בחברה? יתכן וכך, אבל,
+תחרות בפני עצמה אינה מזיקה, הדבר המזיק הוא 
<em>קרב</em>.</p>
+<p>
+   ישנן דרכים רבות להתחרות. תחרות יכולה 
להיות רצון להשיג יותר, לעשות יותר ממה
+שאחרים עשו. לדוגמא, בימים עברו, היתה תחרות 
בין גאוני מחשוב, מי יגרום למחשב
+לבצע את הדברים המדהימים ביותר או את התוכנה 
הקצרה או המהירה ביותר לביצוע
+משימה מסוימת. סוג זה של תחרות גורם לכולם 
להרוויח, <em>כל עוד</em> היא מנוהלת
+ברוח ספורטיבית.</p>
+<p>
+   ”תחרות בונה“ מספיקה להמרצת אנשים 
למאמצים עילאיים. מספר אנשים מתחרים להיות
+הראשון שיבקר בכל המדינות על כדור הארץ, 
אחדים אפילו השקיעו סכומים ניכרים
+בתחרות זו. אבל הם אינם משחדים בעלי ספינות 
להוריד את מתחריהם על איים
+נטושים. הם רוצים לתת לאדם הטוב לנצח.</p>
+<p>
+   תחרות הופכת לקרב כאשר המתחרים מתחילים 
לסכל את צעדי היריב במקום לקדם את עצמם
+– כאשר ”הטוב ינצח“ מפנה מקום ל-”אני אנצח, 
בין אם אני הטוב ביותר או
+לא“. תוכנה קניינית הנה מזיקה, לא בגלל שהיא 
סוג של תחרות, אלא בגלל שהיא סוג
+של קרב בין אזרחים בחברה.</p>
+<p>
+   תחרות בין עסקים אינה בהכרח קרב. לדוגמא, 
כאשר שתי חנויות מכולת מתחרות, כל
+מאמציהן מופנים לשיפור עצמי, לא למעשי חבלה 
אצל המתחרה. אבל אין זה מדגים
+מחויבות מיוחדת לאתיקה עסקית, אלא, שיש מקום 
צר מאוד לקרב ללא אלימות פיזית
+בסוג זה של עסקים. לא כל תחומי העסקים חולקים 
את המאפיינים הללו. מניעת מידע
+היכול לעזור לכולם הנה סוג של קרב.</p>
+<p>
+   השקפת עולם עסקית אינה מכינה אנשים להתנגד 
לפיתויי הקרב עם המתחרים. כמה צורות
+של מאבק נאסרו על ידי חוקים אנטי-מונופוליים, 
חוקי האמת בפרסום וכולי, אבל
+במקום להכליל זאת למניעה עקרונית של מאבקים, 
מנהלים ממציאים צורות אחרות של
+מאבקים אשר אינן אסורות במפורש. משאבי 
הציבור מבוזבזים על המקבילה הכלכלית של
+מלחמת אזרחים.</p>
+
+<h3 id="communism">”למה אתה לא עובר לרוסיה?“</h3>
+<p>
+   בארצות הברית, כל תומך במשהו חוץ מצורה 
קיצונית של יוזמה חופשית אנוכית שמע
+טיעון זה תכופות. לדוגמא, נגד תומכי מערכת 
הבריאות הציבורית, הנמצאת בכל יתר
+המדינות המפותחות של העולם החופשי או נגד 
התומכים בתמיכה ציבורית באמנות, גם כן
+הנחה ברורה במדינות מתקדמות. הרעיון כי 
לאזרחים יש מחויבות לטובת ציבור מזוהה
+בארה"ב עם הקומוניזם. אבל כמה קרובים באמת 
רעיונות אלו?</p>
+<p>
+   הקומוניזם שהיה נהוג בברית המועצות היה 
מערכת של בקרה מרכזית בה כל הפעילויות
+היו מאורגנות, כביכול לטובת הכלל, אבל בפועל 
לטובת החברים במפלגה
+הקומוניסטית. ובה נשמרו בקפידה אמצעי העתקה 
למניעת יצירת העתקים לא חוקיים.</p>
+<p>
+   המערכת האמריקנית של זכויות יוצרים אינ
טלקטואליות משתמשת בבקרה מרכזית על הפצת
+תוכנה, ושומרת על ציוד ההעתקה בעזרת מנגנונ
ים אוטומטיים להגנת העתקה למנוע
+העתקה לא חוקית.</p>
+<p>
+   בניגוד לכך, אני עובד לבניית מערכת בה אנ
שים חופשיים להחליט על האופציות שלהם,
+ובאופן מפורש, חופשיים לעזור לשכניהם 
וחופשיים לשנות ולשפר את הכלים שבהם הם
+משתמשים בחיי היום-יום. מערכת המבוססת על התנ
דבות, שיתוף פעולה וביזור.</p>
+<p>
+   לכן, אם עלינו לשפוט דעות על פי קרבתן לאורח 
החיים הקומוניסטי, בעלי התוכנה הם
+הקומוניסטים בינינו.</p>
+
+<h3 id="premises">שאלת הנחת היסוד</h3>
+<p>
+   אני מניח במאמר זה כי משתמש התוכנה אינו 
פחות חשוב מכותב התוכנה, או אפילו
+המעביד של כותב התוכנה. במילים אחרות, לאינ
טרסים והצרכים שלהם משקל שווה בבואנו
+להחליט באיזו דרך לפעול.</p>
+<p>
+   הנחת יסוד זו אינה מקובלת גלובלית. רבים 
מחזיקים בדעה כי המעביד של כותב התוכנה
+חשוב יותר מכל האחרים. הם אומרים, לדוגמא, כי 
המטרה של בעלות על תוכנה הנה לתת
+למעביד את היתרון לו הוא זכאי, ללא קשר לצורה 
שבה זה משפיע על הציבור.</p>
+<p>
+   אין תועלת בניסיון להוכיח או להפריך טענה 
זו. הוכחה דורשת הנחות יסוד
+משותפות. ולכן רוב הדברים שאומר מופנים רק 
לאילו החולקים את הנחות היסוד שלי,
+או לפחות מעונינים בתוצאותיהן. לאלו המאמינ
ים כי הבעלים הנם חשובים יותר מכל
+האחרים, מאמר זה פשוט לא רלוונטי.</p>
+<p>
+   אבל מדוע מספר כה רב של אמריקאים מקבלים את 
הנחות היסוד המרוממות אנשים מסוימים
+מעל כל האחרים? חלקית בגלל אמונתם כי הנחות 
יסוד אלו הינן חלק ממסורת משפטית של
+החברה האמריקאית. אנשים מסוימים מפקפקים כי 
הנחות היסוד הללו קוראות תיגר על
+בסיס החברה.</p>
+<p>
+   חשוב ביותר לומר לאנשים אלו כי הנחות היסוד 
 אינן חלק מהמסורת המשפטית שלנו. הם
+לא היו אף פעם.</p>
+<p>
+   לכן, החוקה של ארה"ב אומרת שמטרת זכויות 
היוצרים ”לקדם את  התקדמות המדע
+והאמנות השימושית“ בית המשפט העליון הרחיב 
על כך, בהצהירו במשפט <em>סרטי פוקס
+כנגד דויאל</em> כי ”האינטרס היחיד של ארצות 
הברית וההתנגדות העיקרית להבטחת
+מונופולים של זכויות יוצרים היא ברווח הכללי 
שיוצא לציבור מעבודת היוצרים“</p>
+<p>
+   איננו נדרשים להסכים עם החוקה או עם בית 
המשפט העליון (בזמן מסוים, שניהם מחלו
+לעבדות) כך שעמדותיהם אינן מפריכות את הנחות 
היסוד של עליונות הבעלים. אבל כולי
+תקווה כי המודעות  כי זוהי הנחה קיצונית-ימנ
ית ולא הנחה בעלת הכרה מסורתית
+תחליש את כוח משיכתה.</p>
+
+<h3 id="conclusion">סיכום</h3>
+<p>
+   ברצוננו לחשוב כי חברתנו מעודדת עזרה לשכנ
ים, אבל בכל פעם שאנו מתגמלים מישהו
+על הפרעה, או מעריצים אותם בשל העושר שהם 
צברו בדרך זו, אנו שולחים את המסר
+ההפוך.</p>
+<p>
+   אגירת תוכנה היא אחת הצורות של נכונותנו 
להתעלם מרווחת הציבור לצורך רווח
+אישי. אנו יכולים לעקוב אחר רוח זאת מרונלד 
רייגן ועד ג'ים בקר, מאיון בוסקי עד
+אקסון, מבנקים כושלים לבתי ספר כושלים. אנו 
יכולים למדוד זאת בגידול אוכלוסיית
+חסרי הבית ואוכלוסיית בתי הכלא. הרוח האנ
טי-חברתית מזינה את עצמה, בגלל שככל
+שאנו רואים אנשים אחרים שאינם עוזרים לנו, כך 
אנו רואים חוסר תוחלת בעזרה
+לאחרים. והחברה דועכת לג'ונגל.</p>
+<p>
+   אם איננו רוצים לחיות בג'ונגל, עלינו לשנות 
את גישתנו לחיים. אנו חייבים להתחיל
+לשלוח את המסר כי אזרח טוב הוא זה המשתף 
פעולה כאשר זה נדרש, ולא אחד המצליח
+בגזל אחרים. כולי תקווה כי התנועה לתוכנה 
חופשית תתרום לכך – לפחות בתחום אחד
+נחליף את הג'ונגל במערכת יותר יעילה המעודדת 
ובנויה על התנדבות ושיתוף פעולה.</p>
 
-</ul>
+<h3 id="footnotes">הערות</h3>
 
-<p> </p>
+<ol>
+<li id="f1">המלה ”חופשית“ ב”תוכנה חופשית“ 
מתייחסת לחופש, לא למחיר. המחיר המשולם עבור
+עותק של תוכנה חופשית יכול היות אפס, נמוך או 
במקרים נדירים, גבוה.</li>
 
-<p> <span lang="HE" style="">שלוש רמות אלו של נזקים 
חומריים מבטלות חלק
-מהערך שהתוכנה יכלה לתרום, אבל אינם יכולים 
לבטלו לחלוטין. אם הן מבטלות
-אותו לחלוטין, הנזק לחברה על ידי כתיבת התוכנ
ה יהיה לא יותר מהמאמצים לכתוב
-אותה. ניתן לטעון כי תוכנה שניתן למכור חייבת 
להביא תועלת ישירה כלשהי.<br>
-</span></p>
-
-<p><span lang="HE" style="">אולם, בהילקח בחשבון הנזק 
הפסיכו-סוציאלי
-הקשור, אין מגבלה לנזק שפיתוח תוכנה קניינית 
יכול לגרום.<br>
-</span></p>
-
-<p> </p>
-
-<h4><b><span lang="HE" style="">הגבלת השימוש בתוכנ
ה</span></b></h4>
-
-<p> </p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">הרמה הראשונה של נזק מונעת 
את השימוש הפשוט בתוכנה.
-לעותק של תוכנה יש ערך אפסי של עלות שולית (ונ
יתן לשלם עלות זו על ידי
-ביצוע העבודה בעצמך), ולכן, בשוק חופשי, יהיה 
לו מחיר קרוב לאפס. דמי רשיון
-הנם תמריץ שלילי לשימוש בתוכנה – אם תוכנה 
שימושית לציבור הרחב הנה
-קניינית, הרבה פחות אנשים מהמצופה ישתמשו 
בה.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">ניתן להראות בקלות שהתרומה 
הכוללת של תוכנה
-לחברה מוקטנת כאשר מגדירים לה בעלים. כל 
משתמש פוטנציאלי בתוכנה הניצב בפני
-הצורך לשלם עבור השימוש בה, יכול לבחור לשלם 
או לוותר על השימוש בה. כאשר
-משתמש בוחר לשלם, הנזק לחברה הינו אפס, מאחר 
וצד אחד מרוויח מה שצד אחר
-משלם, [</span><span dir="ltr" style="">a zero-sum transfer of 
wealth</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>] אבל
-כאשר מישהו מחליט לוותר על השימוש בתוכנה, נ
גרם לו נזק מבלי שצד אחר
-מרוויח, ולכן התוצאה הסופית שלילית.</span>
-<p> </p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">אבל, אין זה מקטין את כמות 
המאמץ הנדרש <i><u>לפתח</u></i>
-את התוכנה, וכתוצאה,<span style="">&nbsp; </span>היעילות 
הכוללת של
-התהליך,<span style="">&nbsp; </span>ביחידות של "שביעות 
רצון משתמש לשעת
-עבודה" קטנה.</span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">מצב זה משקף את ההבדל 
העקרוני בין שכפול תוכנה
-ומכוניות, כסאות או סנדוויצים. עדיין לא 
קיימת מכונת שכפול למוצרים גשמיים
-מחוץ למדע הבדיוני, אבל תוכנות הנן קלות 
להעתקה – כל אחר יכול לייצר כה
-עותקים שהוא רוצה, במאמץ קטן במיוחד. זה אינו 
נכון למוצרים גשמיים לפי חוק
-שימור החומר – כל עותק חדש חייב להבנות 
מחומר גולמי באותה דרך בה נבנה
-העותק הראשון.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">עם מוצרים גשמיים, תמריץ שלילי 
לשימוש בהם הוא
-הגיוני, מאחר וקניית עותקים מעטים משמעו 
פחות חומרים גולמיים ועבודה הנדרשת
-לייצרם. נכון כי יש בד"כ עלות פתיחה, עלות 
פיתוח, המפוזרת על פני קו היצור
-כולו, אבל כל עוד העלות השולית של היצור 
משמעותית, הוספת החלק היחסי של
-עלות הפיתוח אינה גורמת שינוי משמעותי 
בתמחור, ואינה דורשת הגבלה על חירותם
-של המשתמשים הרגילים.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">אולם כפיית מחיר על דבר 
שאחרת היה חינם גורמת לשינוי
-גדול, תשלום כפוי על הפצת תוכנה הופך לתמריץ 
שלילי חזק.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">בנוסף, שכפול מרכזי [</span><span 
dir="ltr"></span><span dir="ltr" style=""><span dir="ltr"></span>central 
production</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>]
-כמתבצע עתה הינו לא יעיל אפילו כאמצעי של 
הפצת התוכנה. המערכת דורשת סגירה
-של דיסקים פיזיים או סרטים מגנטיים באריזות 
עודפות, משלוח מספר גדול של
-אריזות אלו לרחבי העולם ואחסונם לצרכי 
מחירה. עלות זו מוצגת כהוצאה של
-ביצוע עסקים, אבל, באמת, היא חלק מבזבוז הנגרם 
עקב קיום בעלים לתוכנה.</span>
-<h4 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">פגיעה באחדות 
חברתית</span></h4>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">נניח כי גם אתה וגם שכנך 
מגלים כי שימוש בתוכנה
-מסוימת יעיל עבורכם. מתוך דאגה לשכנך, אתה 
צריך להרגיש כי תשובה הולמת למצב
-תהיה לאפשר לשניכם להשתמש בה. הצעה לאפשר רק 
לאחד מכם להשתמש בתוכנה,
-ולמנוע את השימוש מהאחר, הוא מעורר מחלוקת, 
ולא אתה ולא שכנך תמצאו אותו
-הולם.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">חתימה על הסכם טיפוסי לשימוש 
בתוכנה פירושו כי
-אתה בוגד בשכנך - "אני מבטיח למנוע משכני תוכנ
ה זו כדי שאני אוכל לקבל עותק
-לשימושי". אנשים המקבלים החלטות כאלו 
מרגישים לחץ פסיכולוגי פנימי להצדקת
-מעשיהם, על ידי הקטנת חשיבות העזרה לשכנים 
וגורמים לפגיעה ב-"רוח הציבורית"
-זוהי פגיעה פסיכו-סוציאלית הקשורה לפגיעה 
החומרית של דיכוי השימוש בתוכנה.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">משתמשים רבים מכירים 
באופן בלתי מודע בטעות של סירוב
-לחלוק, ולכן הם מחליטים להתעלם מהרשיונות 
ומהחוק, ובכל אופן לחלוק תוכנה.
-אבל לעיתים קרובות הם מרגישים אשמה, הם 
יודעים שעליהם לעבור על החוק על מנת
-להיות שכנים טובים, אבל הם עדיין מתייחסים 
לחוק כסמכות עליונה, ומסיקים כי
-להיות שכן טוב (כפי שהם) הנה התנהגות לא-הולמת 
ומבישה. זוהי גם כן סוג של
-פגיעה פסיכו-חברתית, אבל אדם יכול להימנע ממנ
ה על ידי החלטה כי הרשיונות
-והחוקים הנוגעים להם אינם בעלי תוקף 
מוסרי.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">מתכנתים סובלים גם הם מפגיעה 
פסיכו-חברתית בכך
-שהם יודעים כי משתמשים רבים לא יזכו להשתמש 
במוצר אותו פיתחו – דבר המוביל
-להכחשה או גישה צינית. מתכנת יכול לתאר 
בהתלהבות את עבודה אותה הוא מוצא
-מלהיבה מבחינה טכנית, אבל כאשר ישאל "האם 
אוכל להשתמש בה?", יפלו פניו,
-והוא יודה שלא. על מנת להימנע מלהרגיש כך, הוא 
ישתדל להתעלם מעובדה זו ככל
-האפשר או יפתח עמדה צינית לצמצום משמעות 
הדבר.</span>
-<p> </p>
-
-<p> <span lang="HE" style="">מאז ימי רייגן, הדבר הנדיר 
ביותר בארה"ב
-אינו חדשנות טכנולוגית, אלא הנכונות לעבוד 
יחד לטובת הציבור. אין הדבר
-הגיוני לתמרץ את את הנכונות לעבוד על חשבון 
טובת הציבור.</span></p>
-
-<p> </p>
-
-<h4 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">הגבלת האפשרות להתאמת תוכנ
ה</span></h4>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">הרמה השניה של פגיעות 
חומריות היא המניעה מהתאמת
-התוכנה. הקלות של הכנסת שינויים בתוכנה היא 
אחד היתרונות הגדולים שלה על
-פני טכנולוגיות ישנות, אבל, רוב המוצרים 
המסחריים הזמינים אינם מאפשרים
-שינויים על ידי הלקוח, אפילו אחרי קניתם. 
המוצר זמין עבורך – לקחת או
-לוותר, כקופסא שחורה – וזהו.<o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">התוכנה שהנך יכול להריץ 
מורכבת מסדרת מספרים שמשמעותם
-מעורפלת, אף אחד, אפילו לא מתכנת מעולה, יכול 
לשנות מספרים אלו בקלות כך
-שהתוכנה תבצע משהו אחר.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">מתכנתים בדרך כלל עובדים עם 
"קוד מקור", הכתוב
-בשפת תכנות כדוגמת פורטרן או </span><span dir="ltr" 
style="">C</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>.
-השפה משתמשת בשמות לציון הנתונים לשמוש 
וציון חלקי התוכנה, ומייצגת פעולות
-על ידי סמלים כגון '+' לחבור ו-'-' לחיסור. היא 
מתוכננת לעזור למתכנתים
-לקרוא ולשנות תוכניות. הנה דוגמא לתוכנית 
לחישוב המרחק בין שתי נקודות על
-משטח:</span>
-<div dir="ltr">
-<p> </p>
-<pre>     float<br>     distance (p0, p1)<br>          struct point p0, 
p1;<br>     {<br>       float xdist = p1.x - p0.x;<br>       float ydist = p1.y 
- p0.y;<br>       return sqrt (xdist * xdist + ydist * ydist);<br>     
}<br></pre>
-</div>
+<li id="f2">נושא הזיהום וצפיפות התנועה אינו משנ
ה את המסקנה. אם ברצוננו לעשות את הנהיגה
+יקרה יותר ולהרתיע מנהיגה באופן כללי, 
הפתרון הנחות הוא על ידי כבישי אגרה, אשר
+תורמים לזיהום ולצפיפות גם יחד. מס על דלק הינ
ו יעיל הרבה יותר.כמו כן, הרצון
+להגביר את הבטיחות על ידי הסרת מגבלת 
המהירות המקסימלית אינו רלוונטי, גישה
+חופשית לכביש מגדילה את המהירות הממוצעת על 
ידי הימנעות מעצירות ועיכובים, לכל
+מגבלת מהירות.</li>
+
+<li id="f3">ניתן לראות תוכנה מסוימת כמזיקה 
וככזו שאינה צריכה כלל להתקיים, כמו בסיס נתונ
י
+המסחר האישיים של לוטוס, אשר הוסר ממדפי 
המכירות עקב מורת רוח הציבור. רוב דברי
+אינם חלים על מקרה זה, אבל אין זה הגיוני 
להתווכח על נחיצות בעלות על תוכנה בכך
+שבעלים יכול להקטין את תפוצת התוכנה. הבעלים 
לא ימנע לגמרי את ההפצה, כפי שניתן
+היה לקוות במקרה של תוכנה שהשימוש בה נחשב 
למזיק.</li>
+</ol>
 
-והנה אותה תוכנית בצורה ברת הרצה במחשב בו אנ
י בדרך כלל משתמש:<br>
+<hr />
+<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a
+href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";>תוכנה 
חופשית,
+חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. 
סטולמן</a>.</p></blockquote>
 
-<div dir="ltr">
-<p> </p>
-<pre>     1314258944      -232267772      -231844864      1634862<br>     
1411907592      -231844736      2159150         1420296208<br>     -234880989   
   -234879837      -234879966      -232295424<br>     1644167167      -3214848  
      1090581031      1962942495<br>     572518958       -803143692      
1314803317<br></pre>
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
 </div>
 
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">קוד מקור הנו שימושי 
(לפחות פוטנציאלית) לכל משתמש
-בתוכנה, אבל רוב המשתמשים אינם מורשים 
להחזיק עותקים שלו. קוד המקור
-לתוכנות קנייניות בד"כ מוחזק בסודיות על ידי 
הבעלים, על מנת למנוע מאחרים
-ללמוד ממנו. כל שהמשתמשים מקבלים הם קבצים 
בינאריים, המכילים הוראות ביצוע
-שרק מחשב יכול לבצע – מתוך כך, רק בעלי התוכנ
ה יכול לבצע בה שינויים.</span><span dir="ltr"></span><span 
dir="ltr" style=""><span dir="ltr"></span><o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">חברה סיפרה לי פעם על עבודתה 
כמתכנתת עבור בנק
-במשך 6 חודשים, בה כתבה תוכנה הדומה לתוכנה 
הזמינה מסחרית. היא האמינה כי
-אם יכולה הייתה לקבל את קוד המקור של התוכנה 
המסחרית, השינויים הנדרשים היו
-קלים מאוד. הבנק היה מוכן לשלם עבור קוד 
המקור, אבל לא הורשה – קוד המקור
-נשמר בסודיות – והיא הייתה צריכה לעבוד חצי 
שנה, עבודה שנחשבת מבחינת תוצר
-לאומי</span><span dir="ltr" style=""></span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span>, אך היא בעצם בזבוז 
זמן.</span>
-<p> <span lang="HE" style="">מעבדת האינטליגנציה 
המלאכותית ב-</span><span dir="ltr" style="">MIT</span><span 
dir="rtl"></span><span style=""><span dir="rtl"></span> <span 
lang="HE">קיבלה מדפסת גרפית כמתנה מחברת 
</span></span><span dir="ltr" style="">XEROX</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> בסביבות 1977. היא 
הופעלה על ידי תוכנה
-חופשית שעליה הוספנו תכונות נוחות רבות, 
לדוגמה, התוכנה יכלה להודיע למשתמש
-מיד בסיום עבודת ההדפסה שלו. בכל פעם שהיתה 
למדפסת בעיה, כדוגמת תקיעת נייר
-או חסר נייר, התוכנה הודיעה מיידית לכל 
המשתמשים שהיו להם עבודות בתור
-להדפסה. תכונות אלו הביאו לעבודה נעימה ונ
וחה מול המדפסת.</span>.</p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">מאוחר יותר, העבירה </span><span 
dir="ltr" style="">XEROX</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" 
style=""><span dir="rtl"></span>
-למעבדה אחת מראשונות מדפסות הלייזר - מדפסת 
חדשה ומהירה יותר. התוכנה
-שהפעילה אותה הייתה תוכנה קניינית, שרצה על 
מחשב ייעודי נפרד, כך שלא
-יכולנו להוסיף אף אחת מהתכונות שאהבנו בתוכנ
ת המדפסת הישנה. אמנם יכולנו
-לסדר שליחת הודעה כאשר עבודת הדפסה הגיעה 
למחשב הייעודי, אבל לא כאשר היא
-הודפסה בפועל (והבדלי הזמנים היו בד"כ 
משמעותיים) ולא הייתה כל דרך לדעת
-מתי המדפסת באמת מדפיסה – ניתן היה רק לנחש. 
כמו כן, אף אחד לא דווח כאשר
-הייתה תקיעת נייר, וכך לא נדירים היו המקרים 
בהם המדפסת הייתה מושבתת לשעה
-ללא תשומת לב.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">מתכנתי המערכות של מעבדת 
ה-</span><span dir="ltr" style="">AI</span><span dir="rtl"></span><span 
style=""><span dir="rtl"></span> <span lang="HE">היו בעלי 
הכישורים לתקן בעיות אלו לא
-פחות מהמפתחים המקוריים של התוכנה, אבל 
</span></span><span dir="ltr" style="">XEROX</span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> לא הייתה מעונינת 
לתקנם, ובחרה למנוע מאתנו לתקנם, כך
-שהוכרחנו לחיות עם המצב – בעיות אלו לא תוקנ
ו מעולם.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">רוב המתכנתים הטובים התנ
סו לא פעם בחוויה מעין זו -<span style="">&nbsp; </span>הבנ
ק יכול היה להרשות לעצמו לפתור את הבעיה על
-ידי כתיבת התוכנה מחדש בהתאמה לצרכיו, אבל 
משתמש טיפוסי, לא משנה כמה
-כשרוני, יכול רק להרים ידיים.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">הרמת ידיים גורמת לנזק 
פסיכו-חברתי – לרוח
-ההסתמכות על עצמך. מייאש לחיות בבית שאינך 
יכול להתאימו לצרכיך וזה מוביל
-לדיכאון וייאוש ויכול להתפשט ולהשפיע על 
תחומי חיים אחרים - אנשים החשים כך
-הנם עצובים ואינם עושים עבודה טובה.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">דמיין לעצמך איך יהיו 
החיים אם מתכונים היו נצברים
-בדומה לתוכנה. אתה יכול להגיד, "איך אני משנה 
את המתכון הזה ומוריד ממנו את
-המלח?", והשף הגדול יאמר, "איך אתה מעז להעליב 
את המתכון שלי, יליד מוחי
-וחוש הטעם שלי, בניסיון לחבל בו? אין לך את 
חוש השיפוט לשנות את המתכון שלי
-ולעשותו נכון!"<o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">"אבל הרופא שלי אסר עלי 
לאכול מלח! מה אני יכול
-לעשות? האם תוציא את המלח מהמתכון 
בשבילי?"<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">"אשמח לעשות כן, ושכרי הנו רק 
50,000$. " מאחר
-ולבעלים מונופול על השינויים, השכר נוטה 
להיות משמעותי. "אבל, כרגע אין לי
-זמן. אני עסוק במשימה לאומית לתכנון מתכון 
חדש לקרקר למנות קרב עבור הצבא.
-כנראה אתפנה אליך בעוד שנתיים."</span>
-<p> </p>
-
-<h4 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">פיתוח תוכנה מגבילה</span></h4>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">הרמה השלישית של פגיעה 
חומרית משפיעה על פיתוח תוכנה.
-פיתוח תוכנה היה בעבר תהליך אבולוציוני, בו 
אדם לוקח תוכנה קיימת ומשכתב
-חלקים ממנה להוספת תכונה חדשה, ואחריו, אדם נ
וסף ישכתב חלקים להוספת תכונה
-נוספת - במקרים מסוימים, התהליך יכול להמשך 
יותר מעשרים שנים. בינתיים,
-מתבצעת "קניבליזציה" של חלקים מהתוכנה ונ
וצרת תוכנה חדשה.<o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">הקיום של "בעלים" מונע 
תהליך אבולוציוני כזה, ומכריח
-להתחיל מאפס בעת פיתוח תוכנה. הוא גם מונע מאנ
שים נוספים ללמוד מתוכנה
-קיימת טכניקות מועילות או אפילו איך בנויות 
תוכנות מורכבות.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">בעלים יכולים גם למנוע חינוך. 
בעבר פגשתי
-סטודנטים מבריקים במדעי המחשב שלא ראו מעולם 
את קוד המקור של תוכנה מורכבת.
-הם יכולים להיות מצוינים בכתיבת תוכניות קטנ
ות, אבל הם אינם יכולים אפילו
-להתחיל ללמוד את הכישורים המורכבים הנדרשים 
לכתיבת תוכנות מורכבות אם הם
-אינם יכולים לראות כיצד אחרים מתמודדים עם 
האתגר.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">בכל תחום אינטלקטואלי, אדם 
יכול להגיע לפסגות חדשות
-בכך שהוא עמוד על כתפיהם של אחרים. אבל לא עדו 
בתחום התוכנה – אתה יכול
-לעמוד רק על כתפיהם של אנשים אחרים <u>בחברה 
שבה אתה מועסק</u>.<o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">הנזק הפסיכו-סוציאלי 
הקשור משפיע על רוח השיתוף
-המדעית, שהייתה כל כך חזקה, עד כי מדענים 
ממדינות אויבות שיתפו פעולה. ברוח
-זו, חוקרי ימים יפניים שנטשו את מעבדתם באי 
באוקיינוס הפסיפי שימרו את
-הנתונים שאספו, והשאירו מכתב המבקש מהכוחות 
הכובשים לדאוג לשמר את הנתונים.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">העימותים ליצור רווחים הרסו 
מה שעימותים
-בינלאומיים שימרו. בימינו אנו, מדענים 
בתחומים רבים אינם מפרסמים די נתונים
-במאמריהם כדי לא לאפשר לאחרים לשחזר את 
עבודתם. הם מפרסמים מספיק רק בכדי
-להראות כמה הם הצליחו להשיג. זה בהחלט נכון 
במדעי המחשב, היכן שקוד המקור
-עליהם מבוססים מאמרים בדרך כלל נשאר 
חסוי.</span>
-<p> </p>
-
-<h4 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">אין זה משנה איך מגבילים 
שיתוף</span></h4>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">עד עתה דנו בתוצאות האיסור 
על העתקה, שינוי והתבססות
-על תוכנה. לא ציינו איך המגבלות מבוצעות, 
בגלל שאין לכך השפעה על התוצאה.
-בין אם המגבלה נאכפת על ידי מנגנוני מניעת 
העתקה,זכויות יוצרים, רשיונות,
-הצפנה, שימוש בזיכרונות </span><span dir="ltr" 
style="">ROM</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span> או
-מספרים סידוריים בחומרה, אם המגבלה נאכפת, 
היא גורם לנזק.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">משתמשים מתייחסים לחלק משיטות 
ההגנה כמגעילות
-יותר מאחרות – השיטות השנואות יותר הן כנראה 
אלו המשיגות את מטרתן.</span>
-<p> </p>
-
-<h4 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">תוכנה צריכה להיות 
חופשית</span></h4>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">ראינו עד עתה כי בעלות על 
תוכנה – הכוח להגביל
-שינויים או העתקה הוא גורם מעכב שהשפעותיו 
השליליות הנן נרחבות וחשובות.
-ומכאן המסקנה כי לציבור אסור שלתוכנה יהיו 
בעלים.<o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">דרך אחרת להבין זאת היא כי 
לציבור נחוצה תוכנה
-חופשית, וכי תוכנה קניינית היא תחליף נחות. 
עידוד התחליף אינו דרך שקולה
-להשגת צרכינו.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">וצ'לב הבל [</span><span dir="ltr" 
style="">Vaclav
-Havel</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>] אמר "צריך לעבוד עבור משהו כי הוא 
טוב, לא רק בגלל
-שיש לו סיכוי להצליח". לעסק היוצר תוכנה קניינ
ית יש סיכוי להצלחה בהגדרה
-הצרה, אבל אין זה טוב עבור הציבור.</span>
-<h3 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">למה אנשים יפתחו תוכנ
ה</span></h3>
-
-<p> <span lang="HE" style="">אם אנו מעלימים את הרכוש 
האינטלקטואלי
-כאמצעי לעידוד אנשים לפיתוח תוכנה, נקבל 
בתחילה פחות תוכנה, אך היא תהיה
-יותר שימושית. אין זה ברור ששביעות הרצון 
הכללית של הציבור תהיה פחותה, אבל
-אם כן, או אם אנו רוצים להגדילה בכל זאת, ישנן 
דרכים אחרות לעידוד פיתוח,
-בדיוק כפי שישנן דרכים אחרות חוץ מכבישי 
אגרה לגיוס כספים לסלילת כבישים.
-לפני שנדבר כיצד ניתן להשיג זאת, ננסה לבחון 
כמה עידוד מלאכותי אכן נחוץ.</span></p>
-
-<p> </p>
-
-<h4 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">תכנות זה כיף</span></h4>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">ישנן מקצועות רבים שמעט אנ
שים יעבדו בהם ללא תמורה
-הולמת, לדוגמא, סלילת כבישים. ישנם תחומים 
אחרים של לימוד ואמנות שבהם יש
-סיכוי קלוש (אם בכלל) להתעשר, שאליהם אנשים נ
משכים עקב קסמם או ערכם הנראה
-לציבור. דוגמאות כוללות מתמטיקה ולוגיקה, 
מוזיקה קלאסית, ארכיאולוגיה
-ופוליטיקה של איגודי עובדים. אנשים מתחרים, 
על מעט עמדות הכוח הפנויות, שאף
-אחת מהן אינה משתלמת יותר מדי. יש אפילו 
סיכוי כי הם ישלמו מכיסם לצורך
-העבודה בתחום, אם הם יכולים לממן 
זאת.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">תחום כזה יכול להפוך עצמו בן 
לילה אם הוא מתחיל
-להציע אפשרות להתעשר. כאשר עובד אחד מתעשר, 
אחרים דורשים את אותה ההזדמנות.
-ודי מהר כולם דורשים סכומי כסף גדולים 
כתשלום על העבודה אותה עשו עד כה
-להנאתם. כאשר עוברות עוד כמה שנים, כל 
הקשורים לתחום לועגים לרעיון כי
-העבודה תעשה ללא החזרים כספיים ניכרים. הם 
ימליצו למתכננים חברתיים להבטיח
-כי החזרים כאלו אפשריים, וימליצו על הטבות 
מיוחדות, כוח, ומונופולים
-כנדרשים למימוש.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">שינוי כזה חל בעולם תכנות 
המחשבים בעשור האחרון. לפני
-חמש עשרה שנים, היו מאמרים על "מכורים 
למחשבים": משתמשים היו "מקוונים"
-והיו להם הרגלים בעלות של מאה דולר לשבוע. אנ
שים לפעמים אהבו מחשבים מספיק
-כדי לשבור את נישואיהם. היום, אף אחד לא חושב 
לתכנת אלא<span style="">&nbsp;</span>לצורך
-קבלת שכר גבוה. אנשים שכחו מה שידעו לפני חמש 
עשרה שנים.<o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">גם אם זו אמת בנקודת זמן 
מסוימת שרוב האנשים יעבדו
-בתחום מסוים רק עבור משכורות גבוהות, אין זה 
צריך להישאר כך. הדינמיקה של
-השינוי יכולה לעבוד גם בכיוון ההפוך, אם 
הציבור יספק את התנופה. אם ננטרל
-את האפשרות לעושר רב, אזי אחרי זמן מה, אנשים 
יסגלו מחדש את גישתם,
-וישתוקקו שוב לעבוד בתחום מתוך חדוות 
היצירה.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">השאלה "איך נוכל לשלם למתכנ
תים?" הופכת לפשוטה
-יותר כאשר אנו מבינים שאין צורך לשלם להם הון 
– פרנסה בלבד קל יותר לגייס.</span>
-<h4 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">מימון תוכנה חופשית</span></h4>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">למוסדות המשלמים למתכנתים 
אינם חייבים להיות בתי
-תוכנה. קיימים מוסדות רבים אחרים היכולים 
לעשות זאת.<o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">יצרני חומרה רואים את 
התמיכה במפתחי תוכנה כהכרחית גם
-אם אינם יכולים לשלוט בתוכנה אותה הם מפתחים. 
בשנת 1970, רוב התוכנה היתה
-חופשית בגלל שלא חשבו להגביל אותה. היום, נכונ
ותם הרבה להצטרף לארגונים
-ממחישה כי הבעלות על תוכנה היא לא הדבר החשוב 
להם.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">מוסדות להשכלה גבוהה מקיימות 
פרוייקטי תכנות
-רבים. היום, הם בדרך כלל מוכרים את התוצרת, 
אבל לא בשנות ה70'. האם יש איזה
-שהוא ספק שאוניברסיטאות יפתחו קוד חופשי אם 
הן לא היו מורשות למכור אותו?
-ניתן היה לממן פרויקטים אלו<span style=""> 
</span></span><span lang="HE" style="">על ידי אותם חוזים ומענ
קים ממשלתיים המופנים כעת לפיתוח תוכנות
-קנייניות.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">מקובל היום עבור חוקרים 
אקדמאים לקבל מענקים לפיתוח
-מערכות, לפתח אותן כמעט עד לסיום ולהכריז 
עליהן כ"גמורות", ואז להקים חברות
-שבאמת רק מסיימות את הפרויקט וגורמות לו 
להיות שימושי. לעיתים הם מכריזים
-על המוצר הלא-סופי כ-"חופשי" אבל לעיתים, אם הם 
מושחתים באמת, הם מקבלים
-זכות בלעדית מהאוניברסיטה. זה אינו סוד, זוהי 
אמת פומבית שכולם מודים בה.
-אבל עדיין, אם חוקרים לא היו חשופים לפיתוי 
לעשות דברים כאלו, הם עדיין היו
-מבצעים את מחקרם.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">מתכנתים הכותבים קוד חופשי 
יכולים להתקיים על
-ידי מכירת שרותים הקשורים לתוכנה. אני עצמי נ
שכרתי להסב את <a href="/software/gcc/gcc.html">קומפיילר 
ה<span lang="HE" dir="ltr"><span lang="HE">של גנו C</span></span></a> 
לחומרות חדשות, ולייצר הרחבות
-לממשקי האנוש של </span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" 
style=""><a href="/software/emacs/emacs.html"><span style="">GNU 
Emacs</span></a></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>.
-(והצעתי את ההרחבות הללו לציבור ברגע בו הם 
היו מוכנות), כמו כן אני מלמד
-קורסים עבורם אני מקבל שכר.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">אינני לבד בצורת עבודה זו, 
ישנה עכשיו חברה מצליחה
-וגדלה העובדת בדיוק באותה הדרך. גם כמה חברות 
אחרות מספקות תמיכה מסחרית
-לתוכנה החופשית של מערכת </span><span dir="ltr" 
style="">GNU</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span>.
-זוהי ההתחלה של תעשיית התמיכה לתוכנה חופשית 
– תעשייה היכולה לגדול אם
-תוכנה חופשית תהיה שכיחה. היא מספקת 
למשתמשים אופציה שבדרך כלל אינה קיימת
-עבור תוכנות מסחריות, למעט לעשירים 
ביותר.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">מוסדות חדשים כדוגמת ארגון 
התוכנה החופשית (</span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" 
style=""><a href="/fsf/fsf.he.html"><span style="">Free Software 
Foundation</span></a></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" 
style=""><span dir="rtl"></span>) גם כן יכולים לממן מתכנ
תים.
-רוב כספי הארגון באים ממשתמשים הקונים מדיה 
מגנטית בדואר. התוכנה על המדיה
-הינה חופשית, כלומר, לכל משתמש הזכות להעתיקה 
ולשנותה, אבל רבים מעדיפים
-לשלם על העותק שלהם. (המושג "תוכנה חופשית" 
מתייחס לחופש, לא למחיר) חלק
-מהמשתמשים מזמינים עותקים אפילו אם יש להם 
כבר עותק, כדרך לתרומה שהם חשים
-צודקת. הארגון מקבל גם תרומות לא קטנות מיצרנ
י מחשבים.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">ארגון התוכנה החופשית הוא 
ארגון צדקה, והכנסותיו
-יוצאות לשכירת מתכנתים רבים ככל האפשר. אם 
הוא היה מוקם כעסק להפצת אותה
-תוכנה חופשית לציבור תמורת תשלום, הוא היה 
מביא למייסדיו רווח נאה.<o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">בגלל שהארגון הנו ארגון 
צדקה, מתכנתים בד"כ עובדים
-עבורו תמורת מחצית השכר אותו היו מקבלים 
במקום אחר. הם עושים זאת בגלל שאנו
-חופשיים מבירוקרטיה, ובגלל שהם חשים סיפוק 
שעבודתם לא תהיה חסומה ומוגבלת
-משימוש. יותר מכל, הם עושים זאת בגלל שתכנות 
זה כיף. בנוסף, מתנדבים כתבו
-תוכניות רבות עבורנו</span><span dir="ltr"></span><span 
dir="ltr" style=""><span dir="ltr"></span></span><span dir="rtl"></span><span 
lang="HE" style=""><span dir="rtl"></span> (לאחרונה אפילו 
כותבים טכניים התחילו להתנדב).<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">דבר זה מאשר כי תכנות הנו אחד 
התחומים המעניינים
-ביותר, יחד עם מוזיקה ואמנות. איננו צריכים 
לחשוש שאף אחד לא ירצה לתכנת.</span>
-<p> </p>
-
-<h4 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">מה המשתמשים חייבים למתכנ
תים?</span></h4>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">ישנה סיבה טובה מאוד 
למשתמשי תוכנה לחוש מחויבות
-מוסרית לתרום לתמיכה בה. מתכנתים של קוד 
חופשי תורמים לפעילויות המשתמשים,
-ואין זה אלא הוגן ואינטרס לטווח הארוך לתת 
להם מימון להמשך הדרך.<o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">אבל אין זה מתייחס לתוכנה 
קניינית, מאחר ולמגבלות
-מגיע עונש ולא פרס.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">ולכן יש לנו פרדוקס: המפתח של 
תוכנה שימושית
-זכאי לתמיכה ממשתמשיה, אבל כל ניסיון להפוך 
התחייבות מוסרית זאת לדרישה
-הורס את הבסיס להתחייבות. מפתח יכול להיות 
זכאי לפרס או לדרוש אותו, אבל לא
-ביחד...</span>
-<p> <span lang="HE" style="">אני מאמין שמתכנת מוסרי הנ
יצב מול פרדוקס זה
-חייב להתנהג כזכאי לפרס, אבל גם חייב להפציר 
במשתמשים לתרום מרצונם החופשי.
-בסופו של דבר משתמשים ילמדו לתמוך במפתחים 
ללא כפייה, בדיוק כמו שהם למדו
-לתמוך בתחנות רדיו וטלוויזיה ממלכתיות</span></p>
-
-<p> </p>
-
-<h3 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">מהי פרודוקטיביות בתוכנ
ה?</span></h3>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">אם תוכנה הנה חופשית, 
עדיין דרושים מתכנתים, אבל אולי
-פחות. האם זה רע לציבור?<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">לא בהכרח. במדינות המפותחות יש 
היום פחות חקלאים
-מאשר היו ב1900, אבל אנו לא רואים בכך דבר רע 
לציבור, בגלל שהמעטים הללו
-מפיקים יותר מזון לצרכנים מאשר הרבים עשו 
בעבר - אנו קוראים לכך פריון
-עבודה משופר. תוכנה חופשית תדרוש הרבה פחות 
מתכנתים לסיפוק הדרישה בגלל
-עליה בפריון העבודה בפיתוח בכל הרמות:</span>
-<p> </p>
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
 
-<ul>
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 1998, 2000, 2001 Free Software Foundation,
+Inc.</span><br />
+זכויות יוצרים 1991, 1992, 1998, 2000, 2001 המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ</p>
 
-  <li> <span lang="HE" style="">שימוש נרחב יותר לכל תוכנה 
שפותחה.</span>
-    <p> </p>
-    <br>
-  </li>
-  <li> <span lang="HE" style="">היכולת לשנות תוכנה קיימת 
והתאמתה במקום
-לכתוב מאפס.</span>
-    <p> </p>
-    <br>
-  </li>
-  <li> <span lang="HE" style="">חינוך טוב יותר למתכנ
תים.</span>
-    <p> </p>
-    <br>
-  </li>
-  <li> <span lang="HE" style="">חיסול כפל המאמצים 
בפיתוח</span>&nbsp; </li>
-</ul>
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p>
 
-<p> </p>
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
 
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">אלו המתנגדים לשיתוף 
הפעולה בגלל שיגרום להעסקת פחות
-מתכנתים בעצם מתנגדים לתפוקת עבודה משופרת. 
אבל בכל זאת, הם בד"כ מקבלים את
-האמונה הרווחת כי תעשיית התוכנה זקוקה 
לפריון עבודה משופר. הכיצד יתכן?<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">"פרודוקטיביות בתכנות" יכול 
להתפרש כשני מושגים
-שונים: פריון העבודה של כלל פיתוח התוכנה או 
פריון העבודה של פרויקטים
-בודדים. פריון עבודה כולל הוא מה שהחברה תרצה 
לשפר, והדרך הברורה ביותר
-להשיג שיפור זה הוא הסרת המכשולים 
המלאכותיים לשיתוף פעולה המקטינים אותו.
-אבל חוקרים הלומדים את תחום "פריון עבודה 
בתכנות" מתמקדים רק בפירוש השני,
-הצר, שבו שיפורים דורשים פתרונות טכנולוגים 
מסובכים.</span>&nbsp;
-<p> </p>
-
-<p> </p>
-
-<h3 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">האם תחרות הנה בלתי נמנ
עת?</span></h3>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">האם בלתי נמנע שאנשים ינסו 
להתחרות, לגבור על מתחריהם <span 
style="">&nbsp;</span>בחברה? יתכן וכך, אבל, תחרות בפני 
עצמה אינה
-מזיקה, הדבר המזיק הוא <i>קרב</i>.</span><span 
dir="ltr"></span><span lang="HE" dir="ltr" style=""><span dir="ltr"></span> 
</span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" style=""><span 
dir="rtl"></span><o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">ישנן דרכים רבות להתחרות. 
תחרות יכולה להיות רצון
-להשיג יותר, לעשות יותר ממה שאחרים עשו. 
לדוגמא, בימים עברו, היתה תחרות
-בין גאוני מחשוב, מי יגרום למחשב לבצע את 
הדברים המדהימים ביותר או את
-התוכנה הקצרה או המהירה ביותר לביצוע משימה 
מסוימת. סוג זה של תחרות גורם
-לכולם להרוויח, <i>כל עוד</i> היא מנוהלת ברוח 
ספורטיבית.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">"תחרות בונה" מספיקה להמרצת אנ
שים למאמצים
-עילאיים. מספר אנשים מתחרים להיות הראשון 
שיבקר בכל המדינות על כדור הארץ,
-אחדים אפילו השקיעו סכומים ניכרים בתחרות 
זו. אבל הם אינם משחדים בעלי
-ספינות להוריד את מתחריהם על איים נטושים. הם 
רוצים לתת לאדם הטוב לנצח.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">תחרות הופכת לקרב כאשר 
המתחרים מתחילים לסכל את צעדי
-היריב במקום לקדם את עצמם – כאשר "הטוב ינצח" 
מפנה מקום ל-"אני אנצח, בין
-אם אני הטוב ביותר או לא". תוכנה קניינית הנה 
מזיקה, לא בגלל שהיא סוג של
-תחרות, אלא בגלל שהיא סוג של קרב בין אזרחים 
בחברה.<o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">תחרות בין עסקים אינה 
בהכרח קרב. לדוגמא, כאשר שתי
-חנויות מכולת מתחרות, כל מאמציהן מופנים 
לשיפור עצמי, לא למעשי חבלה אצל
-המתחרה. אבל אין זה מדגים מחויבות מיוחדת 
לאתיקה עסקית, אלא, שיש מקום צר
-מאוד לקרב ללא אלימות פיזית בסוג זה של 
עסקים. לא כל תחומי העסקים חולקים
-את המאפיינים הללו. מניעת מידע היכול לעזור 
לכולם הנה סוג של קרב.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">השקפת עולם עסקית אינה מכינה 
אנשים להתנגד
-לפיתויי הקרב עם המתחרים. כמה צורות של מאבק נ
אסרו על ידי חוקים
-אנטי-מונופוליים, חוקי האמת בפרסום וכולי, 
אבל במקום להכליל זאת למניעה
-עקרונית של מאבקים, מנהלים ממציאים צורות 
אחרות של מאבקים אשר אינן אסורות
-במפורש. משאבי הציבור מבוזבזים על המקבילה 
הכלכלית של מלחמת אזרחים.</span>
-<p> </p>
-
-<h3>``<span lang="HE" style="">למה אתה לא עובר 
לרוסיה?</span>''</h3>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">בארצות הברית, כל תומך 
במשהו חוץ מצורה קיצונית של
-יוזמה חופשית אנוכית שמע טיעון זה תכופות. 
לדוגמא, נגד תומכי מערכת הבריאות
-הציבורית, הנמצאת בכל יתר המדינות המפותחות 
של העולם החופשי או נגד התומכים
-בתמיכה ציבורית באמנות, גם כן הנחה ברורה 
במדינות מתקדמות. הרעיון כי
-לאזרחים יש מחויבות לטובת ציבור מזוהה 
בארה"ב עם הקומוניזם. אבל כמה קרובים
-באמת רעיונות אלו? <o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">הקומוניזם שהיה נהוג 
בברית המועצות היה מערכת של בקרה
-מרכזית בה כל הפעילויות היו מאורגנות, 
כביכול לטובת הכלל, אבל בפועל לטובת
-החברים במפלגה הקומוניסטית. ובה נשמרו 
בקפידה אמצעי העתקה למניעת יצירת
-העתקים לא חוקיים.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">המערכת האמריקנית של זכויות 
יוצרים
-אינטלקטואליות משתמשת בבקרה מרכזית על הפצת 
תוכנה, ושומרת על ציוד ההעתקה
-בעזרת <a href="http://www.digitalspeech.org/";>מנגנונים 
אוטומטיים להגנת
-העתקה</a> למנוע העתקה לא חוקית.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">בניגוד לכך, אני עובד לבנ
יית מערכת בה אנשים חופשיים
-להחליט על האופציות שלהם, ובאופן מפורש, 
חופשיים לעזור לשכניהם וחופשיים
-לשנות ולשפר את הכלים שבהם הם משתמשים בחיי 
היום-יום. מערכת המבוססת על
-התנדבות, שיתוף פעולה וביזור.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">לכן, אם עלינו לשפוט דעות על פי 
קרבתן לאורח
-החיים הקומוניסטי, בעלי התוכנה הם הקומונ
יסטים בינינו.</span>
-<p> </p>
-
-<h3 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">שאלת הנחת היסוד</span></h3>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">אני מניח במאמר זה כי 
משתמש התוכנה אינו פחות חשוב
-מכותב התוכנה, או אפילו המעביד של כותב התוכנ
ה. במילים אחרות, לאינטרסים
-והצרכים שלהם משקל שווה בבואנו להחליט באיזו 
דרך לפעול.<o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">הנחת יסוד זו אינה מקובלת 
גלובלית. רבים מחזיקים בדעה
-כי המעביד של כותב התוכנה חשוב יותר מכל 
האחרים. הם אומרים, לדוגמא, כי
-המטרה של בעלות על תוכנה הנה לתת למעביד את 
היתרון לו הוא זכאי, ללא קשר
-לצורה שבה זה משפיע על הציבור.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">אין תועלת בניסיון להוכיח או 
להפריך טענה זו.
-הוכחה דורשת הנחות יסוד משותפות. ולכן רוב 
הדברים שאומר מופנים רק לאילו
-החולקים את הנחות היסוד שלי, או לפחות מעונינ
ים בתוצאותיהן. לאלו המאמינים
-כי הבעלים הנם חשובים יותר מכל האחרים, מאמר 
זה פשוט לא רלוונטי.</span>
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">אבל מדוע מספר כה רב של 
אמריקאים מקבלים את הנחות
-היסוד המרוממות אנשים מסוימים מעל כל 
האחרים? חלקית בגלל אמונתם כי הנחות
-יסוד אלו הינן חלק ממסורת משפטית של החברה 
האמריקאית. אנשים מסוימים
-מפקפקים כי הנחות היסוד הללו קוראות תיגר על 
בסיס החברה.</span><span dir="ltr"></span><span lang="HE" dir="ltr" 
style=""><span dir="ltr"></span> </span><span dir="rtl"></span><span lang="HE" 
style=""><span dir="rtl"></span><o:p></o:p></span></p>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">חשוב ביותר לומר לאנשים 
אלו כי הנחות היסוד <span style="">&nbsp;</span>אינן חלק 
מהמסורת המשפטית שלנו. הם לא היו אף 
פעם.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">לכן, החוקה של ארה"ב אומרת 
שמטרת זכויות היוצרים
-"לקדם את <span style="">&nbsp;</span>התקדמות המדע והאמנ
ות השימושית" בית
-המשפט העליון הרחיב על כך, בהצהירו במשפט 
"סרטי פוקס כנגד דויאל" כי
-"האינטרס היחיד של ארצות הברית וההתנגדות 
העיקרית להבטחת מונופולים של
-זכויות יוצרים היא ברווח הכללי שיוצא לציבור 
מעבודת היוצרים"</span>
-<p> <span lang="HE" style="">איננו נדרשים להסכים עם 
החוקה או עם בית
-המשפט העליון (בזמן מסוים, שניהם מחלו 
לעבדות) כך שעמדותיהם אינן מפריכות
-את הנחות היסוד של עליונות הבעלים. אבל כולי 
תקווה כי המודעות <span style="">&nbsp;</span>כי זוהי הנ
חה קיצונית-ימנית ולא הנחה בעלת הכרה
-מסורתית תחליש את כוח משיכתה.</span></p>
-
-<p> </p>
-
-<h3 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">סיכום</span></h3>
-
-<p dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">ברצוננו לחשוב כי חברתנו 
מעודדת עזרה לשכנים, אבל בכל
-פעם שאנו מתגמלים מישהו על הפרעה, או מעריצים 
אותם בשל העושר שהם צברו בדרך
-זו, אנו שולחים את המסר ההפוך.<o:p></o:p></span></p>
-
-<span lang="HE" style="">אגירת תוכנה היא אחת הצורות של 
נכונותנו להתעלם
-מרווחת הציבור לצורך רווח אישי. אנו יכולים 
לעקוב אחר רוח זאת מרונלד רייגן
-ועד ג'ים בקר, מאיון בוסקי עד אקסון, מבנקים 
כושלים לבתי ספר כושלים. אנו
-יכולים למדוד זאת בגידול אוכלוסיית חסרי 
הבית ואוכלוסיית בתי הכלא. הרוח
-האנטי-חברתית מזינה את עצמה, בגלל שככל שאנו 
רואים אנשים אחרים שאינם
-עוזרים לנו, כך אנו רואים חוסר תוחלת בעזרה 
לאחרים. והחברה דועכת לג'ונגל.<br>
-<br>
-</span><span lang="HE" style="">אם איננו רוצים לחיות בג'ונ
גל, עלינו
-לשנות את גישתנו לחיים. אנו חייבים להתחיל 
לשלוח את המסר כי אזרח טוב הוא
-זה המשתף פעולה כאשר זה נדרש, ולא אחד המצליח 
בגזל אחרים. כולי תקווה כי
-התנועה לתוכנה חופשית תתרום לכך – לפחות 
בתחום אחד נחליף את הג'ונגל במערכת
-יותר יעילה המעודדת ובנויה על התנדבות 
ושיתוף פעולה.</span>
-<h3 dir="rtl" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: 
embed;"><span lang="HE" style="">הערות</span></h3>
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 12 ביוני 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי נ
עם גרץ (נערך: 17 באפריל
+2003 על ידי the duke)</div>
 
-<ol>
-
-  <li> 1. <a name="1"></a><a name="1"><span lang="HE" style="">המלה
-"חופשית" ב"תוכנה חופשית" מתייחסת לחופש, לא 
למחיר. המחיר המשולם עבור עותק
-של תוכנה חופשית יכול היות אפס, נמוך או 
במקרים נדירים, גבוה.</span></a></li>
-  <li> <a name="2"> <span style=""><span lang="HE" style="">2. נושא
-הזיהום וצפיפות התנועה אינו משנה את המסקנה. 
אם ברצוננו לעשות את הנהיגה
-יקרה יותר ולהרתיע מנהיגה באופן כללי, 
הפתרון הנחות הוא על ידי כבישי אגרה,
-אשר תורמים לזיהום ולצפיפות גם יחד. מס על 
דלק הינו יעיל הרבה יותר.כמו כן,
-הרצון להגביר את הבטיחות על ידי הסרת מגבלת 
המהירות המקסימלית אינו
-רלוונטי, גישה חופשית לכביש מגדילה את 
המהירות הממוצעת על ידי הימנעות
-מעצירות ועיכובים, לכל מגבלת 
מהירות.</span></span></a></li>
-  <li><a name="2"><span style=""><span lang="HE" 
style=""></span></span></a></li>
-  <li> <a name="3"><span dir="ltr" style=""><span style=""></span></span><span 
lang="HE" style="">3. ניתן לראות תוכנה מסוימת כמזיקה 
וככזו      שאינה
-צריכה כלל להתקיים, כמו בסיס נתוני המסחר 
האישיים של לוטוס, אשר הוסר ממדפי
-המכירות עקב מורת רוח הציבור. רוב דברי אינם 
חלים על מקרה זה, אבל אין זה
-הגיוני להתווכח על נחיצות בעלות על תוכנה 
בכך שבעלים יכול להקטין את תפוצת
-התוכנה. הבעלים לא ימנע לגמרי את ההפצה, כפי 
שניתן היה לקוות במקרה של
-תוכנה שהשימוש בה נחשב למזיק.</span></a></li>
-</ol>
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:&nbsp;
 
-<p> </p>
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
 
-<hr>
-<h4>
-<p> מאמר זה מפורסם
-ב<a href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";>תוכנה
-חופשית, חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של 
ריצ'ארד מ. סטולמן</a></p>
-<p><a href="/philosophy/philosophy.html">טקסטים נוספים<br>
-</a></p>
-</h4>
-
-<hr><!-- Please keep this list alphabetical                             
--><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-[ <a href="/philosophy/shouldbefree.zh-cn.html">סינית (מפושטת)</a> 
| <a href="/philosophy/shouldbefree.zh-tw.html">סינית (מסורתית</a> 
| <a href="/philosophy/shouldbefree.cs.html">צ'כית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.en.html">אנגלית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.fi.html">פינית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.fr.html">צרפתית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.he.html">עברית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.id.html">אינדונזית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.pt-br.html">פורטוגזית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.ru.html">רוסית</a> | <a 
href="/philosophy/shouldbefree.es.html">ספרדית</a><!-- Please keep this 
list alphabetical                             --><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT 
THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! -->
-]
-<div dir="ltr">
-<p> Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>. </p>
+<!-- timestamp end -->
+</p>
 </div>
-
-זכויות יוצרים 1998, 2001, 2003 המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ, טמפל-פלייס 59
-- דירה 330, בוסטון, מסצ'וסטס 02110, ארה"ב העתקה 
מילה במילה והפצה של מאמר
-זה כולו מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו 
והמקור שלה באנגלית נשמרים בו.
-בכל מקרה של אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל יש 
לפרשם על פי הגירסה האנגלית
-המובאת להלן.<br>
-
-<br>
-
-<div dir="ltr"> There are also <a href="/home.html#ContactInfo">other
-ways to contact</a> the FSF.
-<p> Please send comments on these web pages to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
-send other questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.</p>
-<p> Copyright (C) 1998, 2001 Free Software Foundation, Inc., 59 Temple
-Place - Fifth Floor, Boston, MA  02110,  USA </p>
-<p> Verbatim copying and distribution of this entire article is
-permitted in any medium, provided this notice is preserved.</p>
-<p> Updated:<!-- timestamp start --> $Date: 2013/01/06 14:16:05 $
-$Author: ineiev $<!-- timestamp end --> </p>
 </div>
-
-תורגם: 12 ביוני 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי נ
עם גרץ (נערך: 17
-באפריל 2003 על ידי the duke)<br>
-
-<hr>
-</body></html>
+</body>
+</html>

Index: philosophy/university.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/university.he.html,v
retrieving revision 1.6
retrieving revision 1.7
diff -u -b -r1.6 -r1.7
--- philosophy/university.he.html       11 Jan 2013 17:11:12 -0000      1.6
+++ philosophy/university.he.html       27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.7
@@ -1,120 +1,172 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD HTML 3.2 Final//EN"><html><head>
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; 
charset=UTF-8"><title>Releasing Free Software if you work at a University - GNU 
Project - Free Software Foundation (FSF)</title>
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/university.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2009-10-18" -->
   
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";></head>
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.77 -->
 
-<body bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" 
vlink="#9900dd" dir="rtl">
-<h3>הוצאת תוכנה חופשית במסגרת אונ
יברסיטאית</h3>
-מאת <a href="http://www.stallman.org/";>ריצ'ארד סטולמן</a>
-<p> <a href="/graphics/agnuhead.html">
-<img src="/graphics/gnu-head-sm.jpg" alt="[תמונה של ראש של גנ
ו]" width="129"
-     height="122" title="" border="0"></a>
-[<a href="/philosophy/university.cs.html">צ'כית</a>
- | <a href="/philosophy/university.ca.html">קטלונית</a>
- | <a href="/philosophy/university.en.html">אנגלית</a>
- | <a href="/philosophy/university.fr.html">צרפתית</a>
- | <a href="/philosophy/university.he.html">עברית</a>
- | <a href="/philosophy/university.pl.html">פולנית</a>
- | <a href="/philosophy/university.pt-br.html">פורטוגזית</a>
-] </p>
-<p><span style="font-weight: bold;"></span>בתנועת התוכנה 
החופשית, אנו
-מאמינים שלמשתמשי מחשב צריך להיות החופש לשנ
ות ולהפיץ בהפצת המשך את התוכנה בה
-הם משתמשים. המילה "חופשית" בצירוף "תוכנה 
חופשית" מתייחסת לחופש: פירוש
-הדבר שלמשתמשים יש את החופש להריץ, לשנות 
ולהפיץ בהפצת המשך את התוכנה. תוכנה
-חופשית תורמת לידע האנושי, בעוד שתוכנה 
לא-חופשית אינה עושה זאת. לפיכך
-צריכות אוניברסיטאות לעודד תוכנה חופשית 
למען קידום הידע האנושי, ממש כשם
-שהן צריכות לעודד מדענים ומלומדים לפרסם את 
עבודותיהם.</p>
-<p> אולם, למרבה הצער, למנהלי אוניברסיטאות 
רבים יש ראיה תועלתנית בכל
-הנוגע לתוכנה (ולמדע); הם רואים בתוכנות הזדמנ
ויות להכנסות, ולא הזדמנויות
-לתרום לידע האנושי. מפתחי תוכנה חופשית 
התמודדו עם נטיה זו במשך כמעט 20
-שנה.</p>
-<p> כשהתחלתי לפתח את <a 
href="/gnu/the-gnu-project.html">מערכת ההפעלה
-גנו</a> ב1984-, הצעד הראשון שלי היה להתפטר 
מעבודתי ב-MIT. עשיתי זאת
-בייחוד כדי שמשרד הרישוי של MIT לא יוכל 
להתערב בהוצאת גנו כתוכנה חופשית.
-תכננתי מתווה להחלת רשיונות על התוכנות בגנו 
שמבטיח שכל הגירסאות שעברו
-שינויים, בהכרח יהוו גם הן תוכנה חופשית, 
מתווה שהתפתח ל<a href="/licenses/gpl.html">רישיון 
הציבורי הכללי של גנו</a> (GNU GPL),
-ולא רציתי להתחנן בפני המנהלים של MIT כדי שיתנ
ו לי להשתמש בו.</p>
-<p> במהלך השנים, הרבו חברי אוניברסיטאות לפנ
ות למוסד לתוכנה חופשית כדי
-ללמוד כיצד להתמודד עם מנהלים שרואים בתוכנה 
סחורה ותו לא. שיטה טובה אחת,
-המתאימה אפילו לפרוייקטים בעלי מימון 
ייחודי, היא לבסס את העבודה על תוכנה
-קיימת שיצאה במסגרת ה-GNU GPL. כך תוכלו לומר למנ
הלים שלכם: "איננו רשאים
-לשחרר את הגירסה ששונתה אלא במסגרת ה-GNU GPL -- 
כל דרך אחרת תהווה הפרת
-זכויות יוצרים". אחרי שסימני הדולר ייעלמו 
מעיניהם, הם יסכימו בד"כ להוציא
-אותה כתוכנה חופשית.</p>
-<p><span style="font-weight: bold;"></span>אתם גם יכולים לבקש 
מהגורם
-המממן שלכם לעזור. כשקבוצה ב-NYU (אוניברסיטת נ
יו יורק) פיתחה את GNU Ada,
-במימון חיל האויר של ארה"ב, החוזה דרש במפורש 
לתרום את הקוד שנוצר למוסד
-לתוכנה חופשית. ראשית ארגנו את ההסדר עם 
המממן, ואז הראו בנימוס להנהלת
-האוניברסיטה שאין מקום למשא ומתן מחודש. הם 
יעדיפו להחזיק בחוזה לפיתוח
-תוכנה חופשית מלהישאר ללא חוזה בכלל, כך 
שסביר שהם יצטרפו אליכם.</p>
-<p> בכל מקרה, העלו את הנושא בשלב מוקדם -- 
בוודאי לפני שהתוכנה חצי-מוכנה.
-בנקודה זו האוניברסיטה עדיין זקוקה לכם, כך 
שאתם יכולים לשחק את הקשוחים:
-אמרו להנהלה שתסיימו את התוכנה ותהפכו אותה 
לשמישה, אם הם יסכימו בכתב
-להיותה תוכנה חופשית (ויסכימו לרישיון התוכנ
ה החופשית שבחרתם). אחרת, תעבדו
-עליה רק במידה שנדרשת בשביל לכתוב עליה 
עבודה, ולעולם לא תיצרו גירסה טובה
-מספיק בשביל הוצאה. כשמנהלים יודעים שהבחירה 
שלהם היא בין חבילת תוכנה
-חופשית שתורמת לשמה הטוב של האוניברסיטה, 
לבין שום דבר, הם בדרך כלל יבחרו
-באפשרות הראשונה.</p>
-<p> לא לכל האוניברסיטאות יש מדיניות תועלתנ
ית כזו. לאוניברסיטת טקסס יש
-מדיניות שמקלה על הוצאת תוכנה שפותחה שם 
כתוכנה חופשית, במסגרת הרישיון
-הציבורי הכללי של גנו. גם ל-Univates בברזיל 
ולמוסד הבינלאומי לטכנולוגיית
-מידע בהידראבאד, הודו, יש מדיניות שמבכרת 
הוצאת תוכנה במסגרת ה-GPL. על-ידי
-גיבוש תמיכה בפקולטה עצמה כצעד ראשון, ייתכן 
שתוכלו להשתית מדיניות כזו
-באוניברסיטה שלכם. הציגו את הנושא כעניין של 
עיקרון: האם האוניברסיטה
-חותרת לקידום הידע האנושי, או שמטרתה היחידה 
היא להנציח את עצמה?</p>
-<p><span style="font-weight: bold;"></span>בכל גישה שבה תנקטו, 
נחישות
-ואימוץ השקפה מוסרית, כפי שאנו עושים במוסד 
לתוכנה חופשית, יכולים רק
-לעזור. כדי להתייחס לציבור בצורה מוסרית, 
התוכנה צריכה להיות חופשית --
-מלשון "חופש" -- עבור הציבור כולו.</p>
-<p> מפתחים רבים של תוכנה חופשית מצהירים על 
סיבות מעשיות גרידא לכך שהם
-עושים זאת: הם תומכים בהענקת האפשרות לחלוק 
ולשנות תוכנה כאמצעי להפיכת
-התוכנה לחזקה ואמינה יותר. אם ערכים אלו מנ
יעים אתכם לפתח תוכנה חופשית,
-טוב ויפה, ותודה על התרומה. אך ערכים אלו אינם 
נותנים לכם את היכולת לעמוד
-איתנים כשמנהלי האוניברסיטאות לוחצים או 
מפתים אתכם להפוך את התוכנות
-ללא-חופשיות.</p>
-<p> לדוגמה, הם יכולים לטעון ש"נוכל להפוך אותה 
לחזקה ואמינה עוד יותר עם
-כל הכסף שנקבל." טענה זו עשויה להתאמת או שלא 
להתאמת בסופו של דבר, אך קשה
-להפריך אותה מראש. הם יכולים להציע רישיון 
שיאפשר הפצת עותקים "ללא תשלום,
-לשימוש אקדמי בלבד", שמשמעו שלציבור הרחב לא 
מגיע חופש, ויטענו שבכך יובטח
-שיתוף-הפעולה של גופים אקדמיים, שהוא 
(לדבריהם) כל מה שאתם זקוקים לו.</p>
-<p> אם מתחילים באימוץ ערכים "פרגמטיים", קשה 
לתת סיבה טובה לדחיית
-הצעות-נפל אלו, אך אפשר לעשות זאת בקלות אם 
מבססים את העמדה על ערכים
-מוסריים ופוליטיים. מה הטעם בהפקת תוכנה 
חזקה ואמינה, כאשר המחיר הוא החופש
-של המשתמשים? האם עיקרון החופש אינו חל על 
העולם שמחוץ לאקדמיה בה במידה
-שהוא חל על האקדמיה עצמה? התשובות ברורות אם 
חופש וקהילה הם בין היעדים
-שלכם. תוכנה חופשית מכבדת את החופש של 
המשתמשים, בעוד שתוכנה לא-חופשית
-שוללת אותו.<br>
-</p>
-<p> אין דבר שמחזק את ההחלטה שלך כמו הידיעה 
שהחופש של הקהילה תלוי, במידה
-מסוימת, בך.<br>
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
+
+<title>הוצאת תוכנה חופשית במסגרת אונ
יברסיטאית - GNU Project - Free Software
+Foundation</title>
+
+<!--#include virtual="/philosophy/po/university.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>הוצאת תוכנה חופשית במסגרת אונ
יברסיטאית</h2>
+
+<p>
+ תנועת התוכנה החופשית, אנו מאמינים 
שלמשתמשי מחשב צריך להיות החופש לשנות
+ולהפיץ בהפצת המשך את התוכנה בה הם משתמשים. 
המילה ”חופשית“ בצירוף ”תוכנה
+חופשית“ מתייחסת לחופש: פירוש הדבר 
שלמשתמשים יש את החופש להריץ, לשנות ולהפיץ
+בהפצת המשך את התוכנה. תוכנה חופשית תורמת 
לידע האנושי, בעוד שתוכנה לא-חופשית
+אינה עושה זאת. לפיכך צריכות אוניברסיטאות 
לעודד תוכנה חופשית למען קידום הידע
+האנושי, ממש כשם שהן צריכות לעודד מדענים 
ומלומדים לפרסם את עבודותיהם.</p>
+
+<p>
+אולם, למרבה הצער, למנהלי אוניברסיטאות רבים 
יש ראיה תועלתנית בכל הנוגע לתוכנה
+(ולמדע); הם רואים בתוכנות הזדמנויות להכנ
סות, ולא הזדמנויות לתרום לידע
+האנושי. מפתחי תוכנה חופשית התמודדו עם נטיה 
זו במשך כמעט 20 שנה.</p>
+
+<p>
+ כשהתחלתי לפתח את <a href="/gnu/thegnuproject.html">מערכת 
ההפעלה גנו</a>
+ב1984-, הצעד הראשון שלי היה להתפטר מעבודתי 
ב-MIT. עשיתי זאת בייחוד כדי שמשרד
+הרישוי של MIT לא יוכל להתערב בהוצאת גנו כתוכנ
ה חופשית. תכננתי מתווה להחלת
+רשיונות על התוכנות בגנו שמבטיח שכל 
הגירסאות שעברו שינויים, בהכרח יהוו גם הן
+תוכנה חופשית, מתווה שהתפתח ל<a 
href="/licenses/gpl.html">רישיון הציבורי
+הכללי של גנו</a> (GNU GPL), ולא רציתי להתחנן בפני 
המנהלים של MIT כדי שיתנו
+לי להשתמש בו.</p>
+
+<p>
+במהלך השנים, הרבו חברי אוניברסיטאות לפנות 
למוסד לתוכנה חופשית כדי ללמוד כיצד
+להתמודד עם מנהלים שרואים בתוכנה סחורה ותו 
לא. שיטה טובה אחת, המתאימה אפילו
+לפרוייקטים בעלי מימון ייחודי, היא לבסס את 
העבודה על תוכנה קיימת שיצאה במסגרת
+ה-GNU GPL. כך תוכלו לומר למנהלים שלכם: ”איננו 
רשאים לשחרר את הגירסה ששונתה
+אלא במסגרת ה-GNU GPL – כל דרך אחרת תהווה הפרת 
זכויות יוצרים“. אחרי שסימני
+הדולר ייעלמו מעיניהם, הם יסכימו בד"כ להוציא 
אותה כתוכנה חופשית.</p>
+
+<p>
+אתם גם יכולים לבקש מהגורם המממן שלכם לעזור. 
כשקבוצה ב-NYU (אוניברסיטת ניו
+יורק) פיתחה את GNU Ada, במימון חיל האויר של 
ארה"ב, החוזה דרש במפורש לתרום את
+הקוד שנוצר למוסד לתוכנה חופשית. ראשית ארגנ
ו את ההסדר עם המממן, ואז הראו
+בנימוס להנהלת האוניברסיטה שאין מקום למשא 
ומתן מחודש. הם יעדיפו להחזיק בחוזה
+לפיתוח תוכנה חופשית מלהישאר ללא חוזה בכלל, 
כך שסביר שהם יצטרפו אליכם.</p>
+
+<p>
+בכל מקרה, העלו את הנושא בשלב מוקדם – בוודאי 
לפני שהתוכנה חצי-מוכנה. בנקודה
+זו האוניברסיטה עדיין זקוקה לכם, כך שאתם 
יכולים לשחק את הקשוחים: אמרו להנהלה
+שתסיימו את התוכנה ותהפכו אותה לשמישה, אם הם 
יסכימו בכתב להיותה תוכנה חופשית
+(ויסכימו לרישיון התוכנה החופשית שבחרתם). 
אחרת, תעבדו עליה רק במידה שנדרשת
+בשביל לכתוב עליה עבודה, ולעולם לא תיצרו 
גירסה טובה מספיק בשביל
+הוצאה. כשמנהלים יודעים שהבחירה שלהם היא 
בין חבילת תוכנה חופשית שתורמת לשמה
+הטוב של האוניברסיטה, לבין שום דבר, הם בדרך 
כלל יבחרו באפשרות הראשונה.</p>
+
+<p>
+לא לכל האוניברסיטאות יש מדיניות תועלתנית 
כזו. לאוניברסיטת טקסס יש מדיניות
+שמקלה על הוצאת תוכנה שפותחה שם כתוכנה 
חופשית, במסגרת הרישיון הציבורי הכללי
+של גנו. גם ל-Univates בברזיל ולמוסד הבינלאומי 
לטכנולוגיית מידע בהידראבאד,
+הודו, יש מדיניות שמבכרת הוצאת תוכנה במסגרת 
ה-GPL. על-ידי גיבוש תמיכה בפקולטה
+עצמה כצעד ראשון, ייתכן שתוכלו להשתית מדינ
יות כזו באוניברסיטה שלכם. הציגו את
+הנושא כעניין של עיקרון: האם האוניברסיטה 
חותרת לקידום הידע האנושי, או שמטרתה
+היחידה היא להנציח את עצמה?</p>
+
+<p>
+בכל גישה שבה תנקטו, נחישות ואימוץ השקפה 
מוסרית, כפי שאנו עושים במוסד לתוכנה
+חופשית, יכולים רק לעזור. כדי להתייחס לציבור 
בצורה מוסרית, התוכנה צריכה להיות
+חופשית – מלשון ”חופש“ – עבור הציבור 
כולו.</p>
+
+<p>
+מפתחים רבים של תוכנה חופשית מצהירים על 
סיבות מעשיות גרידא לכך שהם עושים זאת:
+הם תומכים בהענקת האפשרות לחלוק ולשנות תוכנ
ה כאמצעי להפיכת התוכנה לחזקה
+ואמינה יותר. אם ערכים אלו מניעים אתכם לפתח 
תוכנה חופשית, טוב ויפה, ותודה על
+התרומה. אך ערכים אלו אינם נותנים לכם את 
היכולת לעמוד איתנים כשמנהלי
+האוניברסיטאות לוחצים או מפתים אתכם להפוך 
את התוכנות ללא-חופשיות.</p>
+
+<p>
+לדוגמה, הם יכולים לטעון ש”נוכל להפוך אותה 
לחזקה ואמינה עוד יותר עם כל הכסף
+שנקבל.“ טענה זו עשויה להתאמת או שלא להתאמת 
בסופו של דבר, אך קשה להפריך אותה
+מראש. הם יכולים להציע רישיון שיאפשר הפצת 
עותקים ”ללא תשלום, לשימוש אקדמי
+בלבד“, שמשמעו שלציבור הרחב לא מגיע חופש, 
ויטענו שבכך יובטח שיתוף-הפעולה של
+גופים אקדמיים, שהוא (לדבריהם) כל מה שאתם 
זקוקים לו.</p>
+
+<p>
+אם מתחילים באימוץ ערכים ”פרגמטיים“, קשה 
לתת סיבה טובה לדחיית הצעות-נפל אלו,
+אך אפשר לעשות זאת בקלות אם מבססים את העמדה 
על ערכים מוסריים ופוליטיים. מה
+הטעם בהפקת תוכנה חזקה ואמינה, כאשר המחיר 
הוא החופש של המשתמשים? האם עיקרון
+החופש אינו חל על העולם שמחוץ לאקדמיה בה 
במידה שהוא חל על האקדמיה עצמה?
+התשובות ברורות אם חופש וקהילה הם בין 
היעדים שלכם. תוכנה חופשית מכבדת את
+החופש של המשתמשים, בעוד שתוכנה לא-חופשית 
שוללת אותו.</p>
+
+<p>
+אין דבר שמחזק את ההחלטה שלך כמו הידיעה 
שהחופש של הקהילה תלוי, במידה מסוימת,
+בך.</p>
+
+<hr />
+<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a
+href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";>תוכנה 
חופשית,
+חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. 
סטולמן</a></p></blockquote>
+
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
+
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
+
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 2002 Richard Stallman</span><br />
+זכויות יוצרים 2002 ריצ'ארד סטולמן</p>
+
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/3.0/us/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivs 3.0 United States License</a>.</span></p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 16 במאי 2003, 1:29 שעון ישראל, על ידי the duke 
(נערך: 18 באוגוסט 2003
+על ידי אלעד שאול זמיר)</div>
+
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:
+
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
+
+<!-- timestamp end -->
 </p>
-<hr>
-<h4> מאמר זה מפורסם
-ב<a href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/";>תוכנה
-חופשית, חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של 
ריצ'ארד מ. סטולמן</a></h4>
-<h4>
-<p> <a href="/philosophy/philosophy.html">טקסטים אחרים שניתן 
לקרוא<br>
-</a></p>
-</h4>
-<hr>
-[<a href="/philosophy/university.cs.html">צ'כית</a>
- | <a href="/philosophy/university.ca.html">קטלונית</a>
- | <a href="/philosophy/university.en.html">אנגלית</a>
- | <a href="/philosophy/university.fr.html">צרפתית</a>
- | <a href="/philosophy/university.he.html">עברית</a>
- | <a href="/philosophy/university.pl.html">פולנית</a>
- | <a href="/philosophy/university.pt-br.html">פורטוגזית</a>
-]
-<p dir="ltr"> Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>. There are also <a 
href="/home.html#ContactInfo">other ways to contact</a> the FSF. </p>
-<p dir="ltr"> Please send comments on these web pages to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
-send other questions to <a 
href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.</p>
-זכויות יוצרים 2002 ריצ'ארד סטולמן<br>
-<p dir="ltr"> Copyright (C) 2002 Richard Stallman </p>
-<p dir="ltr"> Verbatim copying and distribution of this entire article
-is permitted in any medium, provided this notice is preserved.</p>
-<p dir="ltr"> Updated:<!-- timestamp start --> $Date: 2002/12/30 01:40:21
-$ $Author: ineiev $<!-- timestamp end --> </p>
-תורגם: 16 במאי 2003, 1:29 שעון ישראל, על ידי the duke 
(נערך: 18 באוגוסט
-2003 על ידי אלעד שאול זמיר)
-<hr>
-</body></html>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>

Index: philosophy/why-copyleft.he.html
===================================================================
RCS file: /webcvs/www/www/philosophy/why-copyleft.he.html,v
retrieving revision 1.6
retrieving revision 1.7
diff -u -b -r1.6 -r1.7
--- philosophy/why-copyleft.he.html     7 Jan 2013 15:24:53 -0000       1.6
+++ philosophy/why-copyleft.he.html     27 Feb 2017 22:08:30 -0000      1.7
@@ -1,196 +1,129 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//IETF//DTD HTML 2.0//EN"><html><head>
+<!--#set var="ENGLISH_PAGE" value="/philosophy/why-copyleft.en.html" -->
   
-  <meta http-equiv="content-type" content="text/html; charset=UTF-8">
-  <title>Why Copyleft? - GNU Project - Free Software Foundation (FSF)</title>
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.77 -->
 
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact address@hidden -->
   
+<title>למה ”חובות-מפיצים“? - GNU Project - Free Software 
Foundation</title>
 
-  
-
-  
-
-  
-
-  
-
-
-  
-  
-  
-  
-  
-  <link rev="translated" href="mailto:address@hidden";>
-</head><body bgcolor="#ffffff" text="#000000" link="#1f00ff" alink="#ff0000" 
vlink="#9900dd" dir="rtl">
-<h2>למה "חובות-מפיצים"?</h2>
-
-
-
-
-
-
-
-<i>"כשעוסקים בהגנה על חירותם של אחרים,&nbsp; 
התבטלות אינה מעשה של ענוה - אלא חולשה"</i>
+<!--#include virtual="/philosophy/po/why-copyleft.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<h2>למה ”חובות-מפיצים“?</h2>
 
 <p>
-
-<a href="/graphics/agnuhead.html"><img src="/graphics/gnu-head-sm.jpg" 
alt="[תמונה של ראש של גנו]" width="129" height="122" title="" 
border="0"></a>
-
+<cite>”כשעוסקים בהגנה על חירותם של אחרים,  
התבטלות אינה מעשה של ענוה - אלא
+חולשה“</cite>
 </p>
 
-
-
-
-
-<hr><!-- Please keep this list alphabetical --><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT 
THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! --><!-- -->
-
-[ <a href="/philosophy/why-copyleft.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/philosophy/why-copyleft.ca.html">קטלונית</a>
-| <a href="/philosophy/why-copyleft.fr.html">צרפתית</a>
-| <a href="/philosophy/why-copyleft.he.html">עברית</a> | <a 
href="/philosophy/why-copyleft.es.html">ספרדית</a><!-- | A 
HREF="/boilerplate.LG.html" LANGUAGE /A  --><!-- Please keep this list 
alphabetical --><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE 
TOO! --><!-- -->
-
-
-
-
-]
-
-<hr>
-
 <p>
-    
+בפרוייקט גנו אנו, בדרך כלל, מציעים שאנשים 
ישתמשו ברשיונות ”<a
+href="/copyleft/copyleft.html">חובות מפיצים</a>“ (Copyleft) 
כמו GNU <acronym
+title="General Public License">GPL</acronym>, במקום ברשיונות 
מתירניים של
+תוכנה חופשית שאינם מטילים ”חובות מפיצים“. 
איננו מתווכחים בחריפות כנגד סוגי
+רשיונות אחרים שכאלה – למעשה, בנסיבות 
מיוחדות אנו אף ממליצים עליהם – אך דווקא
+תומכיהם של רשיונות אלה, זיכו בעבר את 
הפרוייקט שלנו בקיתונות של ביקורת.
 </p>
 
-
-בפרוייקט גנו אנו, בדרך כלל, מציעים שאנשים 
ישתמשו ברשיונות "חובות מפיצים"
-(Copyleft) כמו GNU GPL, במקום ברשיונות מתירניים של 
תוכנה חופשית שאינם
-מטילים "חובות מפיצים". איננו מתווכחים 
בחריפות כנגד סוגי רשיונות אחרים
-שכאלה – למעשה, בנסיבות מיוחדות אנו אף 
ממליצים עליהם&nbsp; -- אך דווקא
-תומכיהם של רשיונות אלה, זיכו בעבר את 
הפרוייקט שלנו בקיתונות של ביקורת.<br>
-
-
-
-
-
-
 <p>
-   במקרה אחד, הצהיר פלוני כי השימוש שלו 
ברשיון BSD היה
-"מעשה של ענווה": "איני מבקש דבר מאלה 
שמשתמשים בקוד שלי,&nbsp; אלא רק
-שיתנו לי קרדיט". האם ניתן לתאר דרישה חוקית 
למתן קרדיט כ"ענווה"? זו שאלה
-מעניינת, אך עלינו לתת את הדעת על נקודה 
עמוקה יותר.<br>
+במקרה אחד, הצהיר פלוני כי השימוש שלו ברשיון 
BSD היה ”מעשה של ענווה“: ”איני
+מבקש דבר מאלה שמשתמשים בקוד שלי,  אלא רק 
שיתנו לי קרדיט“. האם ניתן לתאר
+דרישה חוקית למתן קרדיט כ”ענווה“? זו שאלה 
מעניינת, אך עלינו לתת את הדעת על
+נקודה עמוקה יותר.
 </p>
 
-
-
-
-
-<p> ענווה פירושה ויתור על האינטרס שלכם, אך 
אתם ומי שמשתמש בתוכנה שלכם
-אינכם היחידים שמושפעים מן הבחירה שלכם 
ברשיון תוכנה חופשית מסויים לקוד
-שבידיכם. למשל, מישהו שמשתמש בקוד שלך בתוך 
תוכנה שאינה חופשית, מנסה
-למנוע את חירותם של אחרים. אם תתיר לו לעשות 
כן, אינך מגן על חירותם של
-האחרים. כשזה מגיע להגנת חירותם של אחרים, 
התבטלות אינה מעשה של ענווה –
-אלא חולשה.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
 <p>
-   שחרור הקוד שלכם תחת אחד מרשיונות BSD, או 
רשיון מתירני אחר שאינו
-מסוג "חובות מפיצים", אינו מעשה שגוי – שכן 
התוכנה עדיין חופשית, ועדיין
-מהווה תרומה לקהילה שלנו. אבל יש בה חולשה, 
וברוב המקרים זו אינה הדרך
-הטובה ביותר להגן על זכותם של המשתמשים לשתף 
ולשנות תוכנה.<br>
-</p>
-
-
-
-
-
-<hr><!-- Please keep this list alphabetical --><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT 
THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE TOO! --><!-- -->
-
-[ <a href="/philosophy/why-copyleft.en.html">אנגלית</a>
-| <a href="/philosophy/why-copyleft.ca.html">קטלונית</a>
-| <a href="/philosophy/why-copyleft.fr.html">צרפתית</a>
-| <a href="/philosophy/why-copyleft.he.html">עברית</a> | <a 
href="/philosophy/why-copyleft.es.html">ספרדית</a><!-- | A 
HREF="/boilerplate.LG.html" LANGUAGE /A  --><!-- Please keep this list 
alphabetical --><!-- PLEASE UPDATE THE LIST AT THE BOTTOM (OR TOP) OF THE PAGE 
TOO! --><!-- -->
-
-
-
-
-]
-
-<hr>
-
-<p dir="ltr">
-
-Please send FSF &amp; GNU inquiries &amp; questions to 
-
-
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-There are also <a href="/contact/">other ways to
-contact</a> the FSF.
-</p>
-
-
-
-
-
-<p dir="ltr">
-
-Please send comments on these web pages to
-
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>,
-send other questions to
-<a href="mailto:address@hidden";><em>address@hidden</em></a>.
-</p>
-
-
-
-
-זכויות יוצרים 2003 המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ, 
טמפל-פלייס 59 -
-דירה 330, בוסטון, מסצ'וסטס 02110, ארה"ב.<br>
-
-
-
-
-  <br>
-
-
-
-
-העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו 
מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעה זו
-והמקור שלה באנגלית נשמרים בו. בכל מקרה של 
אי בהירות בנוגע לתנאים הנ"ל יש
-לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
-
-<p dir="ltr">
-Copyright (C) 2003 Free Software Foundation, Inc.,
-51 Franklin St, Fifth Floor, Boston, MA  02110,  USA
-</p>
-
-
-
-
-
-<p dir="ltr">
-Verbatim copying and distribution of this entire article is
-permitted in any medium, provided this notice is preserved.
+ענווה פירושה ויתור על האינטרס שלכם, אך אתם 
ומי שמשתמש בתוכנה שלכם אינכם
+היחידים שמושפעים מן הבחירה שלכם ברשיון 
תוכנה חופשית מסויים לקוד
+שבידיכם. למשל, מישהו שמשתמש בקוד שלך בתוך 
תוכנה שאינה חופשית, מנסה למנוע את
+חירותם של אחרים. אם תתיר לו לעשות כן, אינך 
מגן על חירותם של האחרים. כשזה
+מגיע להגנת חירותם של אחרים, התבטלות אינה 
מעשה של ענווה – אלא חולשה.
 </p>
 
+<p>
+שחרור הקוד שלכם תחת אחד מרשיונות BSD, או 
רשיון מתירני אחר שאינו מסוג ”חובות
+מפיצים“, אינו מעשה שגוי – שכן התוכנה עדיין 
חופשית, ועדיין מהווה תרומה לקהילה
+שלנו. אבל יש בה חולשה, וברוב המקרים זו אינה 
הדרך הטובה ביותר להגן על זכותם
+של המשתמשים לשתף ולשנות תוכנה.
+</p>
+
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
+
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו 
קשר עם <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>. <a 
href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- 
WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:address@hidden";>&lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
 
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
 
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:address@hidden";>
+
+        &lt;address@hidden&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a 
href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של 
מאמר זה.</p>
+</div>
+
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 3.0 US.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
+     
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
+     
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 2003, 2007, 2008, 2013 Free Software
+Foundation, Inc.</span>
+זכויות יוצרים 2003 ,2007, 2008, 2013, המוסד לתוכנה 
חופשית, בע"מ.</p>
+
+<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license"
+href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/3.0/us/";>Creative Commons
+Attribution-NoDerivs 3.0 United States License</a>.</span></p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 2 ביוני 2003, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי 
עידו אמין (נערך: 4 ביוני
+2003 על ידי the duke)</div>
 
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:
 
-<p dir="ltr">
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
 
-Updated:
-<!-- timestamp start -->
-$Date: 2013/01/07 15:24:53 $ $Author: ineiev $
 <!-- timestamp end -->
 </p>
-
-
-
-
-תורגם: 2 ביוני 2003, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי 
עידו אמין (נערך: 4
-ביוני 2003 על ידי the duke)
-
-<hr>
-</body></html>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>
reply via email to
[Prev in Thread] Current Thread [Next in Thread]